ניסויים קליניים Flashcards
שלבים בפיתוח תרופה
- בשלב הראשון - חלק פרה קליני של גילוי התרופה, ניסויים בבעלי חיים, הפקת החומר - יכול לקחת שנים
- לאחר מכן - הגשה ל
FDA
שייתן אישור לתחילת ניסויים קליניים (או לא) - לבסוף 3 שלבי ניסוי קליני:
phase 1 - מחקר קטן, פחות מ100 משתתפים. לרוב המשתתפים הם מתנדבים, משך הניסוי הוא קטן. הפוקוס הוא הבטיחות של התרופה.
phase 2 - יותר גדול, עד 300 משתתפים, יכול לקחת עד שנתיים.
phase 3 - יכול להיות אלפי משתתפים ויכול לקחת שנים
phase 1
מתמקד בבטיחות - ולא ביעילות או התאמה ביולוגית
מי שנכנס למחקר הזה תלוי במטרת המחקר - אם זו תרופה לסרטן אז לרוב חולי סרטן בשלבים שונים (כי זה לבטיחות ולא ליעילות). אם זה למשהו שפיר - נבדקים מתנדבים בריאים.
מתחילים עם מינון נמוך - עשירית של ה:
LD50
שהוא המינון שהרג 50% מחיות המעבדה.
לאחר מכן מתחילים לעלות במינון עד שמגיעים למינון שורם לטוקסיות ל1/3 מהמשתתפים - למשל עלייה בתפקודי כבד, שינוי בספירות הדם וכו’.
אם זה קרה - חוזרים אחורנית מדרגה אחת למטה במינון ואם הוא בטוח, זה המינון לשלב 2.
לרוב נבדקים בודדים מטופלים בכל רמת מינון
phase 2
רוצים לבדוק בו תגובה לתרופה.
מי שנכנס למחקר הם מטופלים עם מחלה מסויימת - נגיד סרטן מסויים בדרגה ספציפית.
בדר”כ אין קבוצת ביקורת.
לרוב התוצאה שנבדוק היא מדידה כמו גודל הגידול או מדדים בבדיקות דם.
phase 3
RCT
שהוא מספיק ארוך ועם מספיק משתתפים כדי לקבוע תוצאות. לרוב ניסוי שהוא רב מרכזי ובינלאומי. הרבה פעמים המממנים הם חברות פארמה.
ככל שהניסוי גדול יותר יהיה קושי יותר גדול של החוקר לנהל את הניסוי והוא ישכור שירותים של
CRO
phase 4 - post approval
מחקר תצפיתי בו יש מחוייבות של החברות לעקוב אחרי מאות אלפי המטופלים הראשונים שקיבלו את התרופה כדי לגלות תופעות לוואי לטווח ארוך.
הייתרון - גודל המדגם עצום והמעקב הוא ארוך טווח.
חברות התרופות אוהבות את זה כי לפעמים זה עוזר להם לגלות עוד אינדיקציות שעבורן התרופה מתאימה
עם זאת - הרבה פעמים בשלב הזה מתגלות הרבה תופעות לוואי.
equipoise
מונח שמשמעותו שהקהילה הרפואית צריכה לא לדעת אם טיפול א יותר טוב מב - אם זה ידוע אז אין בסיס אתי לעשות ניסוי קליני
אפקטים שנרצה לנטרל ב
RCT
- פלצבו
- Hawthorne - שינוי בהתנהגות של אנשים רק מעצם העובדה שהם חלק מניסוי
- natural history - השונות שיש במהלך הטבעי של המחלה
מכל הסיבות האלה צריך קבוצת ביקורת
אלטרנטיבות שהן לא משהו לרנדומיזציה
- קבוצת ביקורת היסטורית - מטופלים בעבר שלא קיבלו את התרופות האלו
- convenience sample - בימים ראשון שלישי ורביעי נותנים תרופה אחת, ובשאר הימים תרופה אחרת
- systemic sample controls - בצורה סיסטמטית - נגיד לפי מספר תז או כתובת מגורים
- מטופל שמשווה לעצמו - מדגם מזווג - נגיד לפני ואחרי
crossover design
חלוקה ל2 קבוצות
כל קבוצה מקבלת התערבות שונה ואז מחליפים
ככה בודקים כל אדם לעצמו - מה הייתה התגובה שלו לפלצבו ומה לתרופות
מקטין את השונות במחקר ולכן צריך פחות אנשים
מחקרים מסוג
noninferiority / equivalnce
מחקרים שרוצים להראות שהתרופה היא שוות ערך לתרופה אחרת, אבל נגיד עם פחות תופעות לוואי, יותר קל לקחת אותה וכו’.
basket trial/ umbrealla
בסרטן יש משתנים של גנומיקה של הגידול ושל האדם - לכן להקצות את בני האדם בצורה רנדומלית זה לא משהו.
הפתרונות:
basket trial - לוקח אנשים עם סרטנים שונים שיש להם פגם גנטי דומה ועושים ניסוי קליני לתרופה שהיא מטורגטת לפגם הזה.
umbrella: אנשים עם אותו גידול אבל פגמים גנטיים שונים ונותנים להם טיפול שונה בהתאם למוטציות הגידול