ben - 3600 4000 Flashcards
1
Q
קְווּצָּה
A
קבוצה של שערות, ציצת שערות. (^)
2
Q
קָנִים
A
אדם שאינו משכיל, ואין להסתמך על דבריו.
3
Q
אֵינוֹ קוֹטֵל קָנִים
A
מומחה, מי שכדאי לסמוך על דבריו.
4
Q
קוֹלֶגָה
A
חבר למקצוע או לתפקיד, עמית.
5
Q
קוֹלוֹנְיָה
A
טריטוריה, לרוב מעבר לים, הכבושה ומנוהלת בידי מדינה זרה, אשר שולטת בה שליטה מלאה מבחינה מדינית, כלכלית ותרבותית. (^)
6
Q
קוּלִינָארִי
A
הקשור להכנת אוכל.
7
Q
קוּלְמוּס
A
עט, מכשיר לכתיבה בדיו (בדרך כלל נוצה או קנה דק).
8
Q
קוֹלָר
A
שרשרת התלויה על הצוואר.
9
Q
אֶת
A
האשים אותו, הטיל עליו את האחריות.
10
Q
קוֹמְמִיוּת
A
1 - בקומה זקופה, בראש מורם, בגאווה. (מלשון: לקום, לעמוד). 2 - עצמאות מדינית. (^)
11
Q
קוּנְדֵּסוּת
A
מעשי שובבות, תעלולים.
12
Q
קוֹנוֹטַצְיָה
A
משמעות שנוספת למשמעות המקורית בהקשר מסוים, משמעות לוואי.
13
Q
קוֹנוּס
A
חרוט, גוף מחודד שבסיסו עגול.
14
Q
קוֹנְסֶפְּצְיָה
A
תפיסה כללית, השקפה, רעיון.
15
Q
קוֹנְפֶדֶרָצְיָה
A
התאגדות של מדינות בתחומים מסוימים כך שכל אחת שומרת על עצמאותה. (^)
16
Q
קוֹנְפוֹרְמִיסְט
A
מי שנוהג בקונפורמיות: הולך בתלם, מקבל מרות, צייתן.(ההיפך מ: נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיסְט - מורד במוסכמות).
17
Q
קוֹנְפְלִיקְט
A
ניגוד, מחלוקת, מאבק.
18
Q
קוֹנְצֶנְזוּס
A
הסכמה כללית.
19
Q
קוֹנְקְרֶטִי
A
מוחשי, ספציפי.
20
Q
קוֹסְמוֹס
A
תבל, יקום, עולם.
21
Q
קוּף הַמַּחַט
A
החור שבראש המחט.
22
Q
קוֹפִיץ
A
סכין לקיצוץ בשר.
23
Q
קוּפַּת שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו
A
כינוי לאדם מפוקפק שעברו גדוש בעבירות.
24
Q
שֶׁל
A
דבר קטן וחסר ערך. (מילולית: הצ’ופצ’יק של האות יוד).
25
מַקְפִּיד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
מדקדק ומקפיד בצורה קיצונית.
26
קוּר
חוט דקיק שנטווה על-ידי חרקים וזחלים.
27
קוֹר רוּחַ
שליטה עצמית, בייחוד במצב של מתח וסכנה. (^)
28
שֵׁנָה
חוטים דמיוניים שכאילו מתוחים על עיניו ופניו של אדם שזה עתה התעורר משינה (כרמז לכך שעדיין לא התעורר). (^)
29
קוֹרֶט = קוּרְטוֹב
קמצוץ, כמות קטנה.
30
קוּרְיוֹז
מאורע מעניין ומסקרן, מקרה מבדח.
31
קוֹרֶלַצְיָה
תלות של שני דברים זה בזה, מִתְאָם.
32
קוּרְנָס
פטיש כבד.
33
קוֹרֶקְטִי
ענייני, הוגן ומנומס, אך לא יותר מזה.
34
קוֹרַת רוּחַ
הנאה, נחת. (ההיפך מ: מוֹרַת רוּחַ).
35
קוֹשֵׁר
מי שמתכנן קֶשֶׁר (הפיכת השלטון), מי שמתכוון למרוד, מתקומם.
36
קָט
קטן, זעיר.
37
קָטֵגוֹרְיָה
1 - קריטריון לסיווג ולשיפוט.
38
מְקַטְרֵג
טוען כנגד, מלמד חובה. (ההיפך מ: מסנגר, מְלִיץ יֹשֶר).
39
קִטּוּב
ניגוד קיצוני של דעות, תפישת עולם וכיו"ב.
40
קָטוּם
שנכרת ונקצץ קצהו / ראשו.
41
קְטוֹרֶת
תערובת של צמחי בושם, שכאשר שורפים אותם הם מפיצים ריח ניחוח. (^)
42
קְטָטָה
ריב, תגרה.
43
קָטִיף
איסוף פירות מן העצים.
44
קָטֹנְתִּי
ביטוי שנאמר מתוך הצטנעות: "אינני ראוי למה שזכיתי לו" (כבוד, יוקרה וכו').
45
קִטֵּעַ
קטוע יד או רגל.
46
קִיבּוֹלֶת
נפח, התכולה שגוף יכול להכיל.
47
קִידָּה
השתחוות קלה.
48
קַיִט
נופש בקיץ.
49
קַיְטָן
אדם המצוי בנופש בקיץ (ומכאן גם: קייטנה).
50
קִיטוֹן
חדר קטן.
51
קִיטוֹר
אדים, הבל סמיך שנוצר על ידי התאיידות של מים רותחים.
52
עָבַד בִּמְלֹא הַקִיטוֹר
עבד במרץ, בכל הכוח והמהירות.
53
קִילּוּחַ
זרימה, שטף.
54
קִינָה
הספד, שיר אבל.
55
לקוֹנֵן
להספיד, להשמיע דברי קינה על מת או על חורבן וצרה.
56
קִיצֵּץ אֶת כְּנָפָיו
הגביל מישהו, לא הניח לו ליצור ולפעול בחופשיות.
57
קִיקְיוֹנִי
שולי וזמני, שעתיד לחלוף במהירות.
58
קִיתוֹן
כד, כלי לנוזלים, עביט.
59
קִיתוֹן
כיבה את התלהבותו בכך שלעג לו.
60
שָׁפַךְ עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל רוֹתְחִין
גער בו, הטיח בו דברים קשים. (^)
61
דַּעַת
פזיז, נמהר, שלא שוקל את צעדיו.
62
קַל רַגְלַיִם
רץ מהר, זריז.
63
תְּפִיסָה
שמבין דברים בקלות ובמהירות.
64
קַלְגַּס
חייל אכזר השייך לצבא כובש ומדכא.
65
קָלוֹן
בזיון, חרפה, בושה.
66
הֵמִיט קָלוֹן = הֵמִיט חֶרְפָּה
ביזה ובייש מישהו.
67
קְלוֹקֵל
גרוע, נחות, ירוד.
68
קָלוֹרְיָה
יחידת מידה לחום.
69
קָלוּשׁ
דליל, חלש, רופף.
70
קַלּוּת רֹאשׁ
התנהגות חסרת רצינות.
71
קֶלַח
אשכול התירס שבו מצויים הגרגרים. (^)
72
קַלַּחַת
1 - סיר גדול לבישול, דוּד. 2 - עשייה סוערת ונרגשת, תסבוכת, מרקחה.
73
קְלִיָּה
חימום וייבוש של מזון.
74
קָלִי
טוסט, צנים, פכסם.
75
קָלִיט
שקל לקלוט אותו, נתפס בקלות.
76
קְלִיעָה
יצירת מקלעת: ליפוף שיער, ענפים, חוטים וכיו"ב ליצירת צמה או אריג; שזירה, אריגה.
77
קְלִישָׁאָה
ביטוי שבלוני, ביטוי נדוש.
78
קְלַסְתְּרוֹן
שיבוץ חלקים שונים להרכבת פניו של אדם.
79
קֶלַע
רוגטקה. כלי קטן, עשוי עור או חבל, המשמש ליידוי של אבנים למרחק.
80
קִלְשׁוֹן
כלי חקלאי דמוי מזלג גדול המשמש להעמסת תבואה.
81
קָם
אויב, שונא, צר. (מלשון: קם עליך, נלחם בך).
82
קַמָּאִי
שמקורו בימי בראשית, ראשוני, הִיוּלִי.
83
קָמָה
שם כולל לתבואה לפני הקציר.
84
קָמוּץ
סגור, מכווץ, מהודק.
85
קִמּוּץ
צמצום, הפחתה, מנהג של חסכנות או קמצנות.
86
קָמוּר = מְקֻמָּר
עשוי בצורת קשת או כיפה, גבנוני. (ההיפך מ: קָעוּר).
87
קְמִילָה
נבילה, כמישה, התייבשות.
88
קָמִין
אח, תנור.
89
קִמְעָא
מעט, קצת.
90
קִמְעוֹנוּת
מכירה ליחידים.
91
קַמְצוּץ
כמות קטנה מאוד, הכמות שלוקחים בקצות האצבעות.
92
קַנַּאי
מי שדבק ברעיון באופן קיצוני, אדוק, פנאטי.
93
קָנָה לוֹ שֵׁם
התפרסם.
94
שְׁבִיתָה
התיישב במקום ישיבת קבע, נאחז במקום.
95
קְנוּנְיָה
הסכם חשאי שנעשה כדי להערים על מישהו.
96
קִנְטוּר
הקנטה, סניטה, הכעסה, הרגזה, עקיצה.
97
קַנְטְרָן
שמרבה להקניט, שנוהג לסכסך ולהרגיז.
98
קֻנְטְרֵס
פרסום מודפס הכולל עמוד אחד או כמה, בדרך כלל לא כרוכים יחדיו.
99
קִנְיָן
רכוש.
100
קְסַרְקְטִין
מחנה צבאי.
101
קֶסֶת
כלי לדיו, דְּיוֹתָה.
102
קָעוּר
עשוי בצורת קערה, שקוע כלפי פנים. (ההיפך מ: קָמוּר).
103
קָפָא עַל שְׁמָרָיו
לא השתנה, לא התקדם.
104
קְפִיצָה
סגירה בחוזקה, כיווץ או הידוק, בעיקר של שפתיים או ידיים. (^)
105
קָפַץ (קָמַץ) אֶת יָדוֹ
סירב לתת, נהג כקמצן.
106
קֵץ
סוף.
107
קָץ
מאס, בחל, היה לו לזרא.
108
אֵין
עד אינסוף, ללא גבול.
109
קָצָה נַפְשׁוֹ
נמאס עליו.
110
קַצָּב
בעל אטליז.
111
קָצוּב
קבוע בכמותו, מדוד ומוגדר.
112
לִקְצוֹב
1 - להקציב, לקבוע את המידה.
113
קְצִיבָה
קביעת כמות מסוימת או קצב מסוים.
114
קִצְבָּה
תשלום קבוע שניתן על בסיס זכאות מיוחדת.
115
קָצִיר
חיתוך שיבולי התבואה ואיסופן.
116
מַקְצֵרָה
מכונה המשמשת לקציר.
117
קֶצֶף
כעס, חֵמָה, חרי אף, עֵברה, זעם, חרון.
118
קֹצֶר רוּחַ
חוסר סבלנות, חוסר מנוחה.
119
קַצְרָנוּת
שיטת כתיבה המאפשרת לתעד בקיצור רב ובזמן אמת את מה שנאמר. רווחת בבתי משפט.
120
קָרָא בֵּין הַשּוּרוֹת = קָרָא בֵּין הַשּׁיטִין
תפס את הכוונה הסמויה שבדבר, הבין את הרמז.
121
דְרוֹר
שילח לחופשי, שחרר.
122
קָרָא תִּגָר
ערער, בא בטענות, התריס, יצא נגד.
123
קְרָבַיִם
האברים הפנימיים שבגוף.
124
קַרְדּוֹם
גרזן, מכשיר לחטיבת עצים או לחפירה.
125
לַחְפֹּר
השתמש בדבר לתועלתו האישית.
126
קַרְדִּינָלִי
משמעותי, מרכזי.
127
קָרוּא
1 - מוזמן, אורח.
128
קֵרוּי
התקנת תקרה, עשיית גג.
129
קָרוּסֶלָה
מתקן שעשועים שבו מושבים הנעים במעגל, סחַרחֶרֶת.
130
קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן
מי שמנסה להשיג שני דברים בבת אחת ומפסיד את שניהם. (^) (המקור: סיפור על אדם שהיו לו שתי נשים. הצעירה הייתה תולשת לו את השערות הלבנות, כדי שיראה צעיר, והמבוגרת את השחורות).
131
קִרְטוּעַ
התנדנדות והטלטלות בחוסר יציבות.
132
קַרְטֶל
איגוד של יצרנים וחברות מסחר לשם שמירת המונופול על תוצרתם והגבלת התחרות ביניהם.
133
קִרְיָה
עיר, כְּרָך.
134
קְרִיטֶרְיוֹן
אמת מידה לשיפוט, אבן-בּוֹחָן.
135
קְרִיסָה
התמוטטות.
136
קְרִישָׁה
הפיכה של נוזל לסמיך.
137
קֶרֶן זָווִית
פינה, מקום שבו לא שמים לב לדבר.
138
רְחוֹב
פינת רחוב.
139
קֶרֶס
וו כפוף.
140
מֵחוֹמֶר
בעל תכונות או כישורים מסוימים.
141
קִרְצוּף
שפשוף, גירוד בחוזקה (בדרך כלל כדי לנקות).
142
בְּתוּלָה
1 - אדמה שלא עובדה מעולם.
143
קַרְקֶפֶת
העור המכסה את הראש או הראש עצמו.
144
קֶרֶת
עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה. (^)
145
קַרְתָּנִי
פרובינציאלי, צר אופקים, בעל תכונות של בן עיר קטנה. (קֶרֶת - עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה (^)).
146
וּגְבָבָה
דברים חסרי ערך, חסרי חשיבות.
147
קֶשֶׁב
האזנה, תשומת לב לנאמר, הטיית אוזן.
148
קְשֵׁה לֵב
רשע.
149
מִנְּשֹׂא
קשה באופן בלתי נסבל.
150
קְשֵׁה עֹרֶף
עקשן, סרבן.
151
קֶשֶׁר אַמִּיץ
קירבה רבה, קשר נפשי חזק.
152
גּוֹרְדִי
תסבוכת שקשה לצאת ממנה.
153
קֶשֶׁר דָּם
קירבת משפחה.
154
כְּתָרִים
השמיע דברי הלל ושבח למישהו או למשהו.
155
קַת
1 - החלק האחורי של כלי נשק אישי שמשעינים על הכתף בזמן הירי. 2 - ידית עץ ארוכה בכלֵי עבודה מסוימים. (^)
156
קָתֶדְרָה
במה קטנה, דוכן מוגבה שעליו עומד מרצה או נואם.
157
רָאָה אֶת הַנּוֹלָד
צפה את העתיד.
158
מְהִרְהוּרֵי
נוטה לראות דברים על-פי דמיונו או על-פי מה שנוח לו.
159
רָאָה עַיִן בְּעַיִן
ראה מתוך אותה זווית ראייה, הסכים לחלוטין. (^)
160
הָרִים
הפריז, ראה סכנה במקום שאין סכנה.
161
רַאַוְתָן
אוהב להראות את עצמו ולהרשים אחרים (מציג עצמו כאילו היה חלון ראוה).
162
רְאָיָה
הוכחה, עדות.
163
רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים
ראשון בין חלשים / בינוניים.
164
בְּמַעֲלָה
חשוב מכל האחרים, בחשיבות ראשונה.
165
רֵאשִׁית חָכְמָה
ראשית כל, כתנאי ראשוני.
166
תַּכְלִיתִי
שמשמש למטרות רבות.
167
רְבָב
כתם, פגם.
168
רְבָב
מושלם. (מילולית: ללא שום כתם).
169
מְרוּבָּב
מוכתם, מלוכלך.
170
רְבוּתָא
יתרון.
171
רָבִיב
גשם, מטר.
172
רָבִיד
שרשרת לצוואר, ענק.
173
רְבִיכָה
תערובת של קמח עם מים או שמן, המשמשת לעיבוי תבשילים.
174
רְבִיצָה
השׂתרעות, שהייה מרובה במקום אחד.
175
לְפִתְחוֹ
מצוי בסביבתו הקרובה, שרוי בסמוך אליו.(^)
176
רַבְרְבָן
יהיר, שחצן.
177
רַבָּתִי
גדולה, מורחבת.
178
לֹא בְּאָלֶף רַבָּתִי
לא! סירוב מוחלט.
179
רֶגֶב
גוש עפר.
180
רְגִימָה
יידוי אבנים, סקילה.
181
רְדִיד
צעיף, כיסוי לכתפיים.
182
רָדִיקָלִי
קיצוני.
183
רַהַב
גאווה, יהירות.
184
רָהוּט
שוטף, שגור.
185
רָהוּי
הססני, חסר ביטחון.
186
רַהַט
שוקת. קערה גדולה, עשויה עץ או אבן, המשמשת להשקיית בהמות.
187
שְׁחוֹרוֹת
צופה עתיד קודר, פֶּסִימִיסְט.
188
רוֹבֶד
שיכבה, נידבך.
189
רוֹדָן
דיקטטור, טירן, עריץ.
190
רוֹוֵחַ
נפוץ, מצוי.
191
נְמוּכָה
הכנעה, ענווה יתרה. (^)
192
רוּחַ פְּרָצִים
רוח חזקה הפורצת מכיוונים שונים דרך פתחים אחדים. (^)
193
רָעָה
טרוף דעת, שיגעון.
194
עָבְרָה בֵּינֵיהֶם רוּחַ רָעָה
הסתכסכו.
195
רְוָחָה
מצב שבו תנאי החיים נוחים.
196
רְוָיָה
תחושת גודש או עודף.
197
לִרְווֹת
לשתות עד שאין עוד תחושת צמא.
198
רָוָה נַחַת
שמח מאד.
199
רוּם
גובה.
200
דְבַרִים הַעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
דברים חשובים מאד.
201
רוֹמָח
חנית, כידון.
202
רוֹפֵס
רך, חלוש, רופף.
203
רוֹפֵף
לא יציב, חלש.
204
רָז
סוד, תעלומה.
205
רַחוּם
רחמן, מלא רחמים.
206
רֵחַיִם
מתקן עשוי אבנים שבעזרתן נטחנת החיטה לקמח (האבן העליונה נקראת רֶכֶב, והתחתונה שֶכֶב).
207
רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ
כינוי לעול, לנטל כבד.
208
רְחֵלָה
כבשה בוגרת.
209
רַחֲמָנָא לִצְלַן
חס ושלום, ישמרנו השם. (מילולית: הרחמן יצילנו = אלוהים יצילנו).
210
בְּנִקְּיוֹן
התנער מאחריות. (המקור: כשנמצא חלל בקרבת ישוב ולא ברור כיצד נהרג, נדרשים נכבדי הישוב, בטקס ציבורי, להכריז שאין להם ולבני עירם כל אחריות למה שאירע, וכחלק מהטקס הם רוחצים את ידיהם).
211
רִחְרוּחַ
1 - מאמץ להריח. 2 - בהשאלה: רחרחנות, חטטנות, ניסיון לגלות את סודותיהם של אחרים.
212
רַחַשׁ
תנועה, רִשרוש.
213
רַחֲשֵׁי לֵב
הרהורים, רצונות ורגשות כמוסים.
214
רֵטוֹרִיקָה
תורת הנאום, היכולת לשכנע באמצעות טיעונים.
215
רֶטֶט
רעד.
216
רְטִיָּה
תחבושת ששמים על פצע.
217
רֵיאָלִי
1 - מציאותי. 2 - מעשי, ניתן לביצוע.
218
רִיבָה
נערה, צעירה.
219
רִיבּוּד
ה"שכבה" החברתית, המיקום בסולם החברתי.
220
רִיבּוֹנִי
עצמאי, אוטונומי, סוברני. (המקור: ריבון = אדון).
221
רִיבִּית קְצוּצָה
ריבית מופרזת העושקת את הלווה.
222
רִידּוּד
שיטוח, ריקוע, הפיכת משהו לרדוד (= שטוח).
223
רָדוּד
לא עמוק.
224
רִיטוּאָל
1 - טקס, פולחן.2 - בהשאלה: סדר פעולות קבוע.
225
רִיטּוּשׁ
קריעה לגזרים, שיסוע.
226
רִינּוּן
1 - שירה, זימרה.
227
רִינָּה = רֹן
1 - שירה, בעיקר שירה שמחה. 2 - שמחה, צהלה, גילה.
228
רִיצּוּד
1 - (כשנאמר על קרני שמש, אור וכד') תנועות מהירות ומקריות לכל עבר.
229
רִיצּוּי
פִּיוס, שיכוך הכעס.
230
עוֹנֶשׁ
מילוי תקופת המאסר.
231
רִיק
ואקום, אַיִן.
232
רֵיקָם
בידיים ריקות, בחוסר כל.
233
רִיקּוּעַ
1 - רידוד, הפיכה לשטוח. 2 - חתיכת מתכת שהושטחה.
234
רֵישָׁא
החלק הראשון. (ההיפך מ: סֵיפָא = הסוף).
235
רַך לֵב = מוּג לֵב
פחדן.
236
רַכָּב
נוהג בכרכרה רתומה לסוס, עגלון.
237
רַכִּיכָה
בעל חיים חסר חוליות.
238
רָכִיל
דיבה, לשון הרע, רכילות.
239
רָכִיל
הוציא דיבה, ריכל.
240
רְכִינָה
התכופפות, גהירה, גחינה.
241
רְכִיסָה
סגירת רוכסן או כפתור.
242
רוֹכְסָן
ריצ'רץ'.
243
רֶכֶס
שרשרת הרים או גבעות.
244
רָמָה
1 - אֵזור הררי גבוה. 2 - דרגה, רובד.
245
רִמָּה
זחל של חרקים מסוימים.
246
רְמִיָּה
רמאות, מרמה, שקר, הונאה.
247
רְמִיסָה
דריסה, דריכה ומעיכה. (^)
248
רֶמֶץ
שיירי גחלים, אפר חם שעוד יש בו גצים.
249
רֶמֶשׂ
שם כולל לחרקים וזוחלים למיניהם.
250
רַנְדּוֹמָלִי
אקראי, שנקבע באופן שרירותי.
251
רֶסֶן
1 - רתמת ראש הבהמה.
252
הֶחְזִיק בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן
שלט, משל.
253
רִסּוּן
איפוק.
254
רֵעַ
חבר, ידיד, עמית.
255
רְעַבְתָּן
גרגרן, זללן.
256
רָעַד כְּעָלֶה נִדָּף
רעד מאוד מתוך פחד גדול, התחלחל, חשש מאוד.
257
חוֹלָה
תופעה שלילית.
258
רָעוּעַ
1 - מט לנפול, שבור, פגום. 2 - בהשאלה: חלש, רופף.
259
רְעָלָה
צעיף לכיסוי הפנים.
260
רָעוּל
מכוסה ברעלה, שפניו מכוסים בבד.
261
רַף
1 - מדף, קורה.
262
הִצִּיב רָף גָּבוֹהַ
הציג דרישות שקשה לעמוד בהן, קבע סטנדרטים גבוהים.
263
רָפֶה
חלש, חסר כוח.
264
בְּשָׂפָה רָפָה
בקול נמוך, במלמול; באי-רצון, רק מתוך תחושת חובה לומר משהו. (^)
265
נִרְפֶּה
עצלן, מתבטל.
266
רִיפָּה אֶת יָדָיו
החליש את מרצו ונכונותו של מישהו, ייאש אותו, הניא אותו, "הוציא לו את הרוח מהמפרשים".
267
שֵׂכֶל
מוגבל בשכלו.
268
רִפְיוֹן רוּחַ = רִפְיוֹן יָדַיִּם
חולשה, ייאוש, חוסר מרץ.
269
רַפְרֶפֶת
פודינג, מאכל קינוח.
270
רֶפֶש
בוץ, לכלוך.
271
רַצְיוֹנָלִי
הגיוני, שכלתני.
272
רְצִיף
משטח המשמש להמתנה או להליכה של בני אדם, בדרך-כלל במקומות שבהם עוצרים כלי תחבורה, כגון רכבות, אוניות, אוטובוסים וכיו"ב.
273
רָקִיעַ
שמיים.
274
הִרְקִיעַ = הִרְקִיעַ שְׁחָקִים
גבה מאוד, האמיר, גדל לאין שיעור. (^)
275
רְקִיעָה
דריכה בכוח, הקשת הרגל בקרקע.
276
רָקִיק
עוגייה שטוחה, ביסקוויט, תופין.
277
רְקָק
כינוי לאנשים פחותי חשיבות. (מילולית: דגים קטנים ועלובים החיים בשלולית).
278
רָשׁ
עני, דל, אביון, מך.
279
לַעַג לָרָשׁ
מעשה או אמירה שמדגישים בפני החלש את חולשתו.
280
מְרוֹשָׁשׁ
אדם שירד מנכסיו, שנהיה רש.
281
רְשׁוּת הַיָּחִיד
מקום השייך לאדם או למוסד פרטי.
282
הָרַבִּים
מקום ציבורי.
283
רַשְׁלָנוּת
1 - אי-אכפתיות, חוסר דיוק. 2 - התנהגות לא אחראית, חסרת זהירות. (^)
284
רֶשֶׁף
ניצוץ, גץ.
285
רוֹשֵׁף
מתיז ניצוצות.
286
רְתִימָה
1 - קשירת בהמה לעגלה, מחרשה, מרכבה וכד'.
287
רָתַם אֶת הָעֲגָלָה לִפְנֵי הַסּוּסִים
קִלקל מכיוון שלא פעל בסדר הגיוני, עשה מוקדם את מה שעדיף שיקרה מאוחר יותר.
288
רִתְמָה
מערכת הרצועות הקושרת את הבהמה לרוכב / לעגלה וכו'.
289
רֶתַע
נסיגה לאחור, רתיעה.
290
שְׁאוֹל
גיהינום, תופת.
291
שָׁאוֹן
רעש, המולה.
292
נֶפֶש
סלידה, מיאוס.
293
שַׁאֲנָן
שלֵו, ללא דאגה.
294
בָּשָׂר
קרוב משפחה.
295
שְׁאָר רוּחַ
נשמה יתרה, כשרים רוחניים נעלים כגון תובנה, רגישות, פתיחות, ראייה מקיפה וכוללת, עומק מחשבה וכד'. (^)
296
הַפְּלֵטָה
שריד קטן ודל שנשאר מקבוצה שהושמדה כמעט כולה.
297
שְׁבָב
1 - רסיס, חלקיק הניתז בשעת עיבוד מתכת או חטיבת עצים. 2 - CHIP במחשב.
298
שָׁבוּי בְּקִסְמוֹ של מישהו
מוקסם ממנו, מרותק אליו.
299
שֵׁבֶט
1 - מקל שמכים באמצעותו.
300
חוֹשֵׂך שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ
יש צורך ביד קשה לעיתים, כחלק מתהליך החינוך. (מילולית: מי שלא מכה את בנו לא מיטיב איתו).
301
הַבִּקֹּרֶת
ביקורת קשה, קשיחותה של הביקורת.
302
שְׁבִיב
1 - ניצוץ, זיק. 2 - בהשאלה: שמץ, קורטוב. (^)
303
שָׁבִיס
כיסוי ראש לנשים.
304
שַׁבְּלוֹנִי
שיגרתי, מוכר, חסר ייחוד. (מלשון: שבלונה).
305
רָצוֹן
מרוצה.
306
שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנוֹם
סבל רב, ייסורים קשים.
307
שִׁבְעָתַיִם
פי כמה, עשרת מונים.
308
שָׁבַק חַיִּים
1 - מת. 2 - הפסיק להתקיים.
309
שֶׁבֶר
1 - אסון, צרה. מופיע בביטויים: שוֹד וָשֶבֶר (שפירושו: אוי ואבוי! נורא ואיום!) או זַעֲקַת שֶבֶר (שפירושו: זעקת כאב על צער גדול או על אסון שקרה).
310
שֶׁבֶר כְּלִי
אדם שבור, חולני וחלש.
311
שַׁבְרִיר
רסיס, שבר קטן.
312
שַׁבְרִירי
נראה כאילו הוא עומד להישבר, חלש מאד.
313
שַׁבְשֶׁבֶת
מתקן שנע עם כיוון הרוח ומאפשר לקבוע את כיוונה.
314
שָׁגוּר
רהוט, שרגילים להשתמש בו.(^)
315
שָׂגָה
גבה, גדל.
316
גַּדְלוּת
הפרעה נפשית שהלוקה בה מאמין כי הוא אישיות חשובה או שיש לו כוחות מיוחדים (בלועזית: מגלומניה). (^)
317
שָׁדוּף
1 - רזה מאוד. 2 - (כשנאמר על צמח) מצומק ומיובש. 3 - בהשאלה: נבוב, חסר תוכן.
318
שִׁדָּפוֹן
התייבשות גידולי שדה, מכת יובש עקב רוח יבשה וחמה.
319
שְׁדֵמָה
שדה תבואה או כרם.
320
שֶׁדֶר
הודעה העוברת מאדם לאחר.
321
שְׂדֵרָה
1 - שורת אנשים. 2 - רחוב ובו שורות של עצים לאורכו.
322
שֶׂה
טלה, כבש צעיר.
323
שֶׂה תָּמִים
כינוי לאדם שנראה תמים והגון רק למראית עין.
324
שִׁהוּי
עיכוב, איחור, דיחוי.
325
שָׁהוּת = שְׁהוּת
פנאי, משך זמן מספיק, ארכה.
326
שָׁוְא
דבר שאין בו ממש, דבר חסר ערך.
327
שׁוֹבֵב אֶת נַפְשׁוֹ (של מישהו)
עודד אותו, שימח אותו.
328
שׁוֹבֶה לֵב
גורם לרגשות חיבה ואהבה כלפיו.
329
שׁוֹבֶל
1 - שוליים.
330
שָׁוֶה לְכֹל נֶפֶש
מיועד ומתאים לכל אחד.
331
נֶפֶשׁ
אדיש.
332
שִׁוּוּי
הענקה, הקנייה (של מראה, רושם, דימוי וכו').
333
בְּנַפְשוֹ
תיאר לעצמו.
334
שׁוּחָה
בור, חפירה עמוקה באדמה.
335
שׁוֹחֵר
חובב, בעל עניין במשהו.
336
שׁוֹטְטוּת
הליכה ממקום למקום, נדידה.
337
שׁוֹך
הירגעות של סערה, רגש וכדומה.
338
שׁוּלְיָה
חניך, טירון, עוזר לאוּמן.
339
נִישׁוֹם
מי ששָׁמים אותו, אומדים את הכנסתו לצורכי מס.
340
שַׁמַּאי
מי שתפקידו לשוּם, לערוך שומה.
341
שׁוּמָה
1 - בליטה בעור הגוף, "פַלוּלָה".2 - הערכה, אומדן.
342
שׁוֹעַ
עשיר, בעל הון, אציל. (מלה זו מופיעה בעיקר בצורת הרבים: שועים).
343
שַׁוְעָה
צעקה, קריאה לעזרה.
344
שִׁיוַע
1 - צעק, זעק, קרא לעזרה.2 - בהשאלה: היה זקוק מאוד למשהו.
345
דְּשׁוּפְרָא
מובחר שבמובחר.
346
שׁוֹקֵק = שׁוֹקֵק חַיִּים
מלא אנשים ופעילות.
347
שׁוֹקֶת
כלי עמוק להשקיית בהמות.
348
עוֹמֵד בִּפְנֵי שׁוֹקֶת שְבוּרָה
ניצב במצב של חוסר אונים וחוסר מוצא, נוכח מצב קשה מאוד וללא פתרון (בדרך כלל לאחר שינוי קיצוני לרעה). (^)
349
שׁוּר
ראה! הבט! הסתכל!
350
שׂוֹרֵר
(נאמר בעיקר על אווירה, מצב מדיני, מזג אוויר וכו') קיים, מאפיין מקום או מצב מסוים.
351
שׁוֹשְׁבִין
בן הלוויה של החתן או של הכלה בדרכם לחופה.
352
שְׁזִירָה
קליעת חוטים ושילובם ליצירת חוט עבה יותר או חבל.
353
שָׁחוּחַ
כפוף, מוטה כלפי מטה.
354
שָׁח = הִשְׁתּוֹחֵחַ
התכופף, גחן, גהר, רכן.
355
שָׁחוּן
חם ויבש מאוד, בעיקר בשל היעדר גשמים.(^)
356
שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן
באופן ברור ומפורש, בעליל.
357
שְׁחִיקָה
1 - כתישה, כתיתה, פרור לאבקה.2 - בהשאלה: התשה.
358
שָׁחוּק
1 - בלוי מרוב שימוש.2 - (כשנאמר על אדם) עייף נפשית, מותש.3 - (כשנאמר על רעיון, אימרה וכד') שהשתמשו בו כל כך הרבה כך שאין בו שום חידוש.
359
שַׁחַל
אריה, לביא, כפיר, לַיִש.
360
שַׁחַץ
שחצנות, יהירות.
361
לוֹ
שיחק מזלו, הצליח.
362
שְׁחָקִים
שמיים.
363
(
ביקש את קרבתו מתוך רצון לחלוק לו כבוד או לזכות בטובת הנאה.
364
חֲסַר שַחַר
חסר ביסוס, שקרי, חסר מובן.
365
נְעוּרָיו
מילדותו, מגיל מאוד מוקדם.
366
שַׁחֲרִית
1 - שעת בוקר.2 - תפילת בוקר.
367
שַׁחַר
1 - פשר, מובן.2 - דמדומי בוקר, שעת בוקר מוקדמת.
368
שַׁחַת
1 - בור, שוּחָה.2 - תבואה המשמשת כמספוא למאכל בהמות.
369
בַּעֲרֵמָה
חיפש דבר קטן בסביבה המלאה בפרטים דומים.
370
שָׁטַח (אֶת) טַעֲנוֹתָיו (לִפְנֵי מִישֶהוּ)
השמיע את קובלנותיו באוזניו, פרט את טענותיו בפניו. (^)
371
בַּקָשָׁתוֹ
ביקש מאד, התחנן, חילה את פניו.
372
שִׂטְנָה
שִנאה עזה.
373
שַׁי
מתנה, דורון, מנחה.
374
שִׁיג וָשִׂיח
חילופי דברים, מגע עם גורם כלשהו.
375
שִׁידָּה
ארון נמוך.
376
שִׂידּוּד
תִּחוּחַ, פרור רגבי קרקע (על ידי חרישה או עידור).
377
מַעֲרָכוֹת
שינוי מהפכני מהיסוד, שינוי כללי של מערכות כללים או יחסים.
378
שִׁיכּוּך
ריכוך, הקהיה, הקלה.
379
שָׁכַך
נָח, שָקַט, נרגע.
380
שִׂיכּוּל
הצלבה, החלפה.
