ben - 3600 4000 Flashcards
קְווּצָּה
קבוצה של שערות, ציצת שערות. (^)
קָנִים
אדם שאינו משכיל, ואין להסתמך על דבריו.
אֵינוֹ קוֹטֵל קָנִים
מומחה, מי שכדאי לסמוך על דבריו.
קוֹלֶגָה
חבר למקצוע או לתפקיד, עמית.
קוֹלוֹנְיָה
טריטוריה, לרוב מעבר לים, הכבושה ומנוהלת בידי מדינה זרה, אשר שולטת בה שליטה מלאה מבחינה מדינית, כלכלית ותרבותית. (^)
קוּלִינָארִי
הקשור להכנת אוכל.
קוּלְמוּס
עט, מכשיר לכתיבה בדיו (בדרך כלל נוצה או קנה דק).
קוֹלָר
שרשרת התלויה על הצוואר.
אֶת
האשים אותו, הטיל עליו את האחריות.
קוֹמְמִיוּת
1 - בקומה זקופה, בראש מורם, בגאווה. (מלשון: לקום, לעמוד). 2 - עצמאות מדינית. (^)
קוּנְדֵּסוּת
מעשי שובבות, תעלולים.
קוֹנוֹטַצְיָה
משמעות שנוספת למשמעות המקורית בהקשר מסוים, משמעות לוואי.
קוֹנוּס
חרוט, גוף מחודד שבסיסו עגול.
קוֹנְסֶפְּצְיָה
תפיסה כללית, השקפה, רעיון.
קוֹנְפֶדֶרָצְיָה
התאגדות של מדינות בתחומים מסוימים כך שכל אחת שומרת על עצמאותה. (^)
קוֹנְפוֹרְמִיסְט
מי שנוהג בקונפורמיות: הולך בתלם, מקבל מרות, צייתן.(ההיפך מ: נוֹן-קוֹנְפוֹרְמִיסְט - מורד במוסכמות).
קוֹנְפְלִיקְט
ניגוד, מחלוקת, מאבק.
קוֹנְצֶנְזוּס
הסכמה כללית.
קוֹנְקְרֶטִי
מוחשי, ספציפי.
קוֹסְמוֹס
תבל, יקום, עולם.
קוּף הַמַּחַט
החור שבראש המחט.
קוֹפִיץ
סכין לקיצוץ בשר.
קוּפַּת שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו
כינוי לאדם מפוקפק שעברו גדוש בעבירות.
שֶׁל
דבר קטן וחסר ערך. (מילולית: הצ’ופצ’יק של האות יוד).
מַקְפִּיד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
מדקדק ומקפיד בצורה קיצונית.
קוּר
חוט דקיק שנטווה על-ידי חרקים וזחלים.
קוֹר רוּחַ
שליטה עצמית, בייחוד במצב של מתח וסכנה. (^)
שֵׁנָה
חוטים דמיוניים שכאילו מתוחים על עיניו ופניו של אדם שזה עתה התעורר משינה (כרמז לכך שעדיין לא התעורר). (^)
קוֹרֶט = קוּרְטוֹב
קמצוץ, כמות קטנה.
קוּרְיוֹז
מאורע מעניין ומסקרן, מקרה מבדח.
קוֹרֶלַצְיָה
תלות של שני דברים זה בזה, מִתְאָם.
קוּרְנָס
פטיש כבד.
קוֹרֶקְטִי
ענייני, הוגן ומנומס, אך לא יותר מזה.
קוֹרַת רוּחַ
הנאה, נחת. (ההיפך מ: מוֹרַת רוּחַ).
קוֹשֵׁר
מי שמתכנן קֶשֶׁר (הפיכת השלטון), מי שמתכוון למרוד, מתקומם.
קָט
קטן, זעיר.
קָטֵגוֹרְיָה
1 - קריטריון לסיווג ולשיפוט.
מְקַטְרֵג
טוען כנגד, מלמד חובה. (ההיפך מ: מסנגר, מְלִיץ יֹשֶר).
קִטּוּב
ניגוד קיצוני של דעות, תפישת עולם וכיו”ב.
קָטוּם
שנכרת ונקצץ קצהו / ראשו.
קְטוֹרֶת
תערובת של צמחי בושם, שכאשר שורפים אותם הם מפיצים ריח ניחוח. (^)
קְטָטָה
ריב, תגרה.
קָטִיף
איסוף פירות מן העצים.
קָטֹנְתִּי
ביטוי שנאמר מתוך הצטנעות: “אינני ראוי למה שזכיתי לו” (כבוד, יוקרה וכו’).
קִטֵּעַ
קטוע יד או רגל.
קִיבּוֹלֶת
נפח, התכולה שגוף יכול להכיל.
קִידָּה
השתחוות קלה.
קַיִט
נופש בקיץ.
קַיְטָן
אדם המצוי בנופש בקיץ (ומכאן גם: קייטנה).
קִיטוֹן
חדר קטן.
קִיטוֹר
אדים, הבל סמיך שנוצר על ידי התאיידות של מים רותחים.
עָבַד בִּמְלֹא הַקִיטוֹר
עבד במרץ, בכל הכוח והמהירות.
קִילּוּחַ
זרימה, שטף.
קִינָה
הספד, שיר אבל.
לקוֹנֵן
להספיד, להשמיע דברי קינה על מת או על חורבן וצרה.
קִיצֵּץ אֶת כְּנָפָיו
הגביל מישהו, לא הניח לו ליצור ולפעול בחופשיות.
קִיקְיוֹנִי
שולי וזמני, שעתיד לחלוף במהירות.
קִיתוֹן
כד, כלי לנוזלים, עביט.
קִיתוֹן
כיבה את התלהבותו בכך שלעג לו.
שָׁפַךְ עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל רוֹתְחִין
גער בו, הטיח בו דברים קשים. (^)
דַּעַת
פזיז, נמהר, שלא שוקל את צעדיו.
קַל רַגְלַיִם
רץ מהר, זריז.
תְּפִיסָה
שמבין דברים בקלות ובמהירות.
קַלְגַּס
חייל אכזר השייך לצבא כובש ומדכא.
קָלוֹן
בזיון, חרפה, בושה.
הֵמִיט קָלוֹן = הֵמִיט חֶרְפָּה
ביזה ובייש מישהו.
קְלוֹקֵל
גרוע, נחות, ירוד.
קָלוֹרְיָה
יחידת מידה לחום.
קָלוּשׁ
דליל, חלש, רופף.
קַלּוּת רֹאשׁ
התנהגות חסרת רצינות.
קֶלַח
אשכול התירס שבו מצויים הגרגרים. (^)
קַלַּחַת
1 - סיר גדול לבישול, דוּד. 2 - עשייה סוערת ונרגשת, תסבוכת, מרקחה.
קְלִיָּה
חימום וייבוש של מזון.
קָלִי
טוסט, צנים, פכסם.
קָלִיט
שקל לקלוט אותו, נתפס בקלות.
קְלִיעָה
יצירת מקלעת: ליפוף שיער, ענפים, חוטים וכיו”ב ליצירת צמה או אריג; שזירה, אריגה.
קְלִישָׁאָה
ביטוי שבלוני, ביטוי נדוש.
קְלַסְתְּרוֹן
שיבוץ חלקים שונים להרכבת פניו של אדם.
קֶלַע
רוגטקה. כלי קטן, עשוי עור או חבל, המשמש ליידוי של אבנים למרחק.
קִלְשׁוֹן
כלי חקלאי דמוי מזלג גדול המשמש להעמסת תבואה.
קָם
אויב, שונא, צר. (מלשון: קם עליך, נלחם בך).
קַמָּאִי
שמקורו בימי בראשית, ראשוני, הִיוּלִי.
קָמָה
שם כולל לתבואה לפני הקציר.
קָמוּץ
סגור, מכווץ, מהודק.
קִמּוּץ
צמצום, הפחתה, מנהג של חסכנות או קמצנות.
קָמוּר = מְקֻמָּר
עשוי בצורת קשת או כיפה, גבנוני. (ההיפך מ: קָעוּר).
קְמִילָה
נבילה, כמישה, התייבשות.
קָמִין
אח, תנור.
קִמְעָא
מעט, קצת.
קִמְעוֹנוּת
מכירה ליחידים.
קַמְצוּץ
כמות קטנה מאוד, הכמות שלוקחים בקצות האצבעות.
קַנַּאי
מי שדבק ברעיון באופן קיצוני, אדוק, פנאטי.
קָנָה לוֹ שֵׁם
התפרסם.
שְׁבִיתָה
התיישב במקום ישיבת קבע, נאחז במקום.
קְנוּנְיָה
הסכם חשאי שנעשה כדי להערים על מישהו.
קִנְטוּר
הקנטה, סניטה, הכעסה, הרגזה, עקיצה.
קַנְטְרָן
שמרבה להקניט, שנוהג לסכסך ולהרגיז.
קֻנְטְרֵס
פרסום מודפס הכולל עמוד אחד או כמה, בדרך כלל לא כרוכים יחדיו.
קִנְיָן
רכוש.
קְסַרְקְטִין
מחנה צבאי.
קֶסֶת
כלי לדיו, דְּיוֹתָה.
קָעוּר
עשוי בצורת קערה, שקוע כלפי פנים. (ההיפך מ: קָמוּר).
קָפָא עַל שְׁמָרָיו
לא השתנה, לא התקדם.
קְפִיצָה
סגירה בחוזקה, כיווץ או הידוק, בעיקר של שפתיים או ידיים. (^)
קָפַץ (קָמַץ) אֶת יָדוֹ
סירב לתת, נהג כקמצן.
קֵץ
סוף.
קָץ
מאס, בחל, היה לו לזרא.
אֵין
עד אינסוף, ללא גבול.
קָצָה נַפְשׁוֹ
נמאס עליו.
קַצָּב
בעל אטליז.
קָצוּב
קבוע בכמותו, מדוד ומוגדר.
לִקְצוֹב
1 - להקציב, לקבוע את המידה.
קְצִיבָה
קביעת כמות מסוימת או קצב מסוים.
קִצְבָּה
תשלום קבוע שניתן על בסיס זכאות מיוחדת.
קָצִיר
חיתוך שיבולי התבואה ואיסופן.
מַקְצֵרָה
מכונה המשמשת לקציר.
קֶצֶף
כעס, חֵמָה, חרי אף, עֵברה, זעם, חרון.
קֹצֶר רוּחַ
חוסר סבלנות, חוסר מנוחה.
קַצְרָנוּת
שיטת כתיבה המאפשרת לתעד בקיצור רב ובזמן אמת את מה שנאמר. רווחת בבתי משפט.
קָרָא בֵּין הַשּוּרוֹת = קָרָא בֵּין הַשּׁיטִין
תפס את הכוונה הסמויה שבדבר, הבין את הרמז.
דְרוֹר
שילח לחופשי, שחרר.
קָרָא תִּגָר
ערער, בא בטענות, התריס, יצא נגד.
קְרָבַיִם
האברים הפנימיים שבגוף.
קַרְדּוֹם
גרזן, מכשיר לחטיבת עצים או לחפירה.
לַחְפֹּר
השתמש בדבר לתועלתו האישית.
קַרְדִּינָלִי
משמעותי, מרכזי.
קָרוּא
1 - מוזמן, אורח.
קֵרוּי
התקנת תקרה, עשיית גג.
קָרוּסֶלָה
מתקן שעשועים שבו מושבים הנעים במעגל, סחַרחֶרֶת.
קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן
מי שמנסה להשיג שני דברים בבת אחת ומפסיד את שניהם. (^) (המקור: סיפור על אדם שהיו לו שתי נשים. הצעירה הייתה תולשת לו את השערות הלבנות, כדי שיראה צעיר, והמבוגרת את השחורות).
קִרְטוּעַ
התנדנדות והטלטלות בחוסר יציבות.
קַרְטֶל
איגוד של יצרנים וחברות מסחר לשם שמירת המונופול על תוצרתם והגבלת התחרות ביניהם.
קִרְיָה
עיר, כְּרָך.
קְרִיטֶרְיוֹן
אמת מידה לשיפוט, אבן-בּוֹחָן.
קְרִיסָה
התמוטטות.
קְרִישָׁה
הפיכה של נוזל לסמיך.
קֶרֶן זָווִית
פינה, מקום שבו לא שמים לב לדבר.
רְחוֹב
פינת רחוב.
קֶרֶס
וו כפוף.
מֵחוֹמֶר
בעל תכונות או כישורים מסוימים.
קִרְצוּף
שפשוף, גירוד בחוזקה (בדרך כלל כדי לנקות).
בְּתוּלָה
1 - אדמה שלא עובדה מעולם.
קַרְקֶפֶת
העור המכסה את הראש או הראש עצמו.
קֶרֶת
עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה. (^)
קַרְתָּנִי
פרובינציאלי, צר אופקים, בעל תכונות של בן עיר קטנה. (קֶרֶת - עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה (^)).
וּגְבָבָה
דברים חסרי ערך, חסרי חשיבות.
קֶשֶׁב
האזנה, תשומת לב לנאמר, הטיית אוזן.
קְשֵׁה לֵב
רשע.
מִנְּשֹׂא
קשה באופן בלתי נסבל.
קְשֵׁה עֹרֶף
עקשן, סרבן.
קֶשֶׁר אַמִּיץ
קירבה רבה, קשר נפשי חזק.
גּוֹרְדִי
תסבוכת שקשה לצאת ממנה.
קֶשֶׁר דָּם
קירבת משפחה.
כְּתָרִים
השמיע דברי הלל ושבח למישהו או למשהו.
קַת
1 - החלק האחורי של כלי נשק אישי שמשעינים על הכתף בזמן הירי. 2 - ידית עץ ארוכה בכלֵי עבודה מסוימים. (^)
קָתֶדְרָה
במה קטנה, דוכן מוגבה שעליו עומד מרצה או נואם.
רָאָה אֶת הַנּוֹלָד
צפה את העתיד.
מְהִרְהוּרֵי
נוטה לראות דברים על-פי דמיונו או על-פי מה שנוח לו.
רָאָה עַיִן בְּעַיִן
ראה מתוך אותה זווית ראייה, הסכים לחלוטין. (^)
הָרִים
הפריז, ראה סכנה במקום שאין סכנה.
רַאַוְתָן
אוהב להראות את עצמו ולהרשים אחרים (מציג עצמו כאילו היה חלון ראוה).
רְאָיָה
הוכחה, עדות.
רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים
ראשון בין חלשים / בינוניים.
בְּמַעֲלָה
חשוב מכל האחרים, בחשיבות ראשונה.
רֵאשִׁית חָכְמָה
ראשית כל, כתנאי ראשוני.
תַּכְלִיתִי
שמשמש למטרות רבות.
רְבָב
כתם, פגם.
רְבָב
מושלם. (מילולית: ללא שום כתם).
מְרוּבָּב
מוכתם, מלוכלך.
רְבוּתָא
יתרון.
רָבִיב
גשם, מטר.
רָבִיד
שרשרת לצוואר, ענק.
רְבִיכָה
תערובת של קמח עם מים או שמן, המשמשת לעיבוי תבשילים.
רְבִיצָה
השׂתרעות, שהייה מרובה במקום אחד.
לְפִתְחוֹ
מצוי בסביבתו הקרובה, שרוי בסמוך אליו.(^)
רַבְרְבָן
יהיר, שחצן.
רַבָּתִי
גדולה, מורחבת.
לֹא בְּאָלֶף רַבָּתִי
לא! סירוב מוחלט.
רֶגֶב
גוש עפר.
רְגִימָה
יידוי אבנים, סקילה.
רְדִיד
צעיף, כיסוי לכתפיים.
רָדִיקָלִי
קיצוני.
רַהַב
גאווה, יהירות.
רָהוּט
שוטף, שגור.
רָהוּי
הססני, חסר ביטחון.
רַהַט
שוקת. קערה גדולה, עשויה עץ או אבן, המשמשת להשקיית בהמות.
שְׁחוֹרוֹת
צופה עתיד קודר, פֶּסִימִיסְט.
רוֹבֶד
שיכבה, נידבך.
רוֹדָן
דיקטטור, טירן, עריץ.
רוֹוֵחַ
נפוץ, מצוי.
נְמוּכָה
הכנעה, ענווה יתרה. (^)
רוּחַ פְּרָצִים
רוח חזקה הפורצת מכיוונים שונים דרך פתחים אחדים. (^)
רָעָה
טרוף דעת, שיגעון.
עָבְרָה בֵּינֵיהֶם רוּחַ רָעָה
הסתכסכו.
רְוָחָה
מצב שבו תנאי החיים נוחים.
רְוָיָה
תחושת גודש או עודף.
לִרְווֹת
לשתות עד שאין עוד תחושת צמא.
רָוָה נַחַת
שמח מאד.
רוּם
גובה.
דְבַרִים הַעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם
דברים חשובים מאד.
רוֹמָח
חנית, כידון.
רוֹפֵס
רך, חלוש, רופף.
רוֹפֵף
לא יציב, חלש.
רָז
סוד, תעלומה.
רַחוּם
רחמן, מלא רחמים.
רֵחַיִם
מתקן עשוי אבנים שבעזרתן נטחנת החיטה לקמח (האבן העליונה נקראת רֶכֶב, והתחתונה שֶכֶב).
רֵחַיִם עַל צַוָּארוֹ
כינוי לעול, לנטל כבד.
רְחֵלָה
כבשה בוגרת.
רַחֲמָנָא לִצְלַן
חס ושלום, ישמרנו השם. (מילולית: הרחמן יצילנו = אלוהים יצילנו).
בְּנִקְּיוֹן
התנער מאחריות. (המקור: כשנמצא חלל בקרבת ישוב ולא ברור כיצד נהרג, נדרשים נכבדי הישוב, בטקס ציבורי, להכריז שאין להם ולבני עירם כל אחריות למה שאירע, וכחלק מהטקס הם רוחצים את ידיהם).
רִחְרוּחַ
1 - מאמץ להריח. 2 - בהשאלה: רחרחנות, חטטנות, ניסיון לגלות את סודותיהם של אחרים.
רַחַשׁ
תנועה, רִשרוש.
רַחֲשֵׁי לֵב
הרהורים, רצונות ורגשות כמוסים.
רֵטוֹרִיקָה
תורת הנאום, היכולת לשכנע באמצעות טיעונים.
רֶטֶט
רעד.
רְטִיָּה
תחבושת ששמים על פצע.
רֵיאָלִי
1 - מציאותי. 2 - מעשי, ניתן לביצוע.
רִיבָה
נערה, צעירה.
רִיבּוּד
ה”שכבה” החברתית, המיקום בסולם החברתי.
רִיבּוֹנִי
עצמאי, אוטונומי, סוברני. (המקור: ריבון = אדון).
רִיבִּית קְצוּצָה
ריבית מופרזת העושקת את הלווה.
רִידּוּד
שיטוח, ריקוע, הפיכת משהו לרדוד (= שטוח).
רָדוּד
לא עמוק.
רִיטוּאָל
1 - טקס, פולחן.2 - בהשאלה: סדר פעולות קבוע.
רִיטּוּשׁ
קריעה לגזרים, שיסוע.
רִינּוּן
1 - שירה, זימרה.
רִינָּה = רֹן
1 - שירה, בעיקר שירה שמחה. 2 - שמחה, צהלה, גילה.
רִיצּוּד
1 - (כשנאמר על קרני שמש, אור וכד’) תנועות מהירות ומקריות לכל עבר.
רִיצּוּי
פִּיוס, שיכוך הכעס.
עוֹנֶשׁ
מילוי תקופת המאסר.
רִיק
ואקום, אַיִן.
רֵיקָם
בידיים ריקות, בחוסר כל.
רִיקּוּעַ
1 - רידוד, הפיכה לשטוח. 2 - חתיכת מתכת שהושטחה.
רֵישָׁא
החלק הראשון. (ההיפך מ: סֵיפָא = הסוף).
רַך לֵב = מוּג לֵב
פחדן.
רַכָּב
נוהג בכרכרה רתומה לסוס, עגלון.
רַכִּיכָה
בעל חיים חסר חוליות.
רָכִיל
דיבה, לשון הרע, רכילות.
רָכִיל
הוציא דיבה, ריכל.
רְכִינָה
התכופפות, גהירה, גחינה.
רְכִיסָה
סגירת רוכסן או כפתור.
רוֹכְסָן
ריצ’רץ’.
רֶכֶס
שרשרת הרים או גבעות.
רָמָה
1 - אֵזור הררי גבוה. 2 - דרגה, רובד.
רִמָּה
זחל של חרקים מסוימים.
רְמִיָּה
רמאות, מרמה, שקר, הונאה.
רְמִיסָה
דריסה, דריכה ומעיכה. (^)
רֶמֶץ
שיירי גחלים, אפר חם שעוד יש בו גצים.
רֶמֶשׂ
שם כולל לחרקים וזוחלים למיניהם.
רַנְדּוֹמָלִי
אקראי, שנקבע באופן שרירותי.
רֶסֶן
1 - רתמת ראש הבהמה.
הֶחְזִיק בְּרֶסֶן הַשִּׁלְטוֹן
שלט, משל.
רִסּוּן
איפוק.
רֵעַ
חבר, ידיד, עמית.
רְעַבְתָּן
גרגרן, זללן.
רָעַד כְּעָלֶה נִדָּף
רעד מאוד מתוך פחד גדול, התחלחל, חשש מאוד.
חוֹלָה
תופעה שלילית.
רָעוּעַ
1 - מט לנפול, שבור, פגום. 2 - בהשאלה: חלש, רופף.
רְעָלָה
צעיף לכיסוי הפנים.
רָעוּל
מכוסה ברעלה, שפניו מכוסים בבד.
רַף
1 - מדף, קורה.
הִצִּיב רָף גָּבוֹהַ
הציג דרישות שקשה לעמוד בהן, קבע סטנדרטים גבוהים.
רָפֶה
חלש, חסר כוח.
בְּשָׂפָה רָפָה
בקול נמוך, במלמול; באי-רצון, רק מתוך תחושת חובה לומר משהו. (^)
נִרְפֶּה
עצלן, מתבטל.
רִיפָּה אֶת יָדָיו
החליש את מרצו ונכונותו של מישהו, ייאש אותו, הניא אותו, “הוציא לו את הרוח מהמפרשים”.
שֵׂכֶל
מוגבל בשכלו.
רִפְיוֹן רוּחַ = רִפְיוֹן יָדַיִּם
חולשה, ייאוש, חוסר מרץ.
רַפְרֶפֶת
פודינג, מאכל קינוח.
רֶפֶש
בוץ, לכלוך.
רַצְיוֹנָלִי
הגיוני, שכלתני.
רְצִיף
משטח המשמש להמתנה או להליכה של בני אדם, בדרך-כלל במקומות שבהם עוצרים כלי תחבורה, כגון רכבות, אוניות, אוטובוסים וכיו”ב.
רָקִיעַ
שמיים.
הִרְקִיעַ = הִרְקִיעַ שְׁחָקִים
גבה מאוד, האמיר, גדל לאין שיעור. (^)
רְקִיעָה
דריכה בכוח, הקשת הרגל בקרקע.
רָקִיק
עוגייה שטוחה, ביסקוויט, תופין.
רְקָק
כינוי לאנשים פחותי חשיבות. (מילולית: דגים קטנים ועלובים החיים בשלולית).
רָשׁ
עני, דל, אביון, מך.
לַעַג לָרָשׁ
מעשה או אמירה שמדגישים בפני החלש את חולשתו.
מְרוֹשָׁשׁ
אדם שירד מנכסיו, שנהיה רש.
רְשׁוּת הַיָּחִיד
מקום השייך לאדם או למוסד פרטי.
הָרַבִּים
מקום ציבורי.
רַשְׁלָנוּת
1 - אי-אכפתיות, חוסר דיוק. 2 - התנהגות לא אחראית, חסרת זהירות. (^)
רֶשֶׁף
ניצוץ, גץ.
רוֹשֵׁף
מתיז ניצוצות.
רְתִימָה
1 - קשירת בהמה לעגלה, מחרשה, מרכבה וכד’.
רָתַם אֶת הָעֲגָלָה לִפְנֵי הַסּוּסִים
קִלקל מכיוון שלא פעל בסדר הגיוני, עשה מוקדם את מה שעדיף שיקרה מאוחר יותר.
רִתְמָה
מערכת הרצועות הקושרת את הבהמה לרוכב / לעגלה וכו’.
רֶתַע
נסיגה לאחור, רתיעה.
שְׁאוֹל
גיהינום, תופת.
שָׁאוֹן
רעש, המולה.
נֶפֶש
סלידה, מיאוס.
שַׁאֲנָן
שלֵו, ללא דאגה.
בָּשָׂר
קרוב משפחה.
שְׁאָר רוּחַ
נשמה יתרה, כשרים רוחניים נעלים כגון תובנה, רגישות, פתיחות, ראייה מקיפה וכוללת, עומק מחשבה וכד’. (^)
הַפְּלֵטָה
שריד קטן ודל שנשאר מקבוצה שהושמדה כמעט כולה.
שְׁבָב
1 - רסיס, חלקיק הניתז בשעת עיבוד מתכת או חטיבת עצים. 2 - CHIP במחשב.
שָׁבוּי בְּקִסְמוֹ של מישהו
מוקסם ממנו, מרותק אליו.
שֵׁבֶט
1 - מקל שמכים באמצעותו.
חוֹשֵׂך שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ
יש צורך ביד קשה לעיתים, כחלק מתהליך החינוך. (מילולית: מי שלא מכה את בנו לא מיטיב איתו).
הַבִּקֹּרֶת
ביקורת קשה, קשיחותה של הביקורת.
שְׁבִיב
1 - ניצוץ, זיק. 2 - בהשאלה: שמץ, קורטוב. (^)
שָׁבִיס
כיסוי ראש לנשים.
שַׁבְּלוֹנִי
שיגרתי, מוכר, חסר ייחוד. (מלשון: שבלונה).
רָצוֹן
מרוצה.
שִׁבְעָה מְדוֹרֵי גֵּיהִנוֹם
סבל רב, ייסורים קשים.
שִׁבְעָתַיִם
פי כמה, עשרת מונים.
שָׁבַק חַיִּים
1 - מת. 2 - הפסיק להתקיים.
שֶׁבֶר
1 - אסון, צרה. מופיע בביטויים: שוֹד וָשֶבֶר (שפירושו: אוי ואבוי! נורא ואיום!) או זַעֲקַת שֶבֶר (שפירושו: זעקת כאב על צער גדול או על אסון שקרה).
שֶׁבֶר כְּלִי
אדם שבור, חולני וחלש.
שַׁבְרִיר
רסיס, שבר קטן.
שַׁבְרִירי
נראה כאילו הוא עומד להישבר, חלש מאד.
שַׁבְשֶׁבֶת
מתקן שנע עם כיוון הרוח ומאפשר לקבוע את כיוונה.
שָׁגוּר
רהוט, שרגילים להשתמש בו.(^)
שָׂגָה
גבה, גדל.
גַּדְלוּת
הפרעה נפשית שהלוקה בה מאמין כי הוא אישיות חשובה או שיש לו כוחות מיוחדים (בלועזית: מגלומניה). (^)
שָׁדוּף
1 - רזה מאוד. 2 - (כשנאמר על צמח) מצומק ומיובש. 3 - בהשאלה: נבוב, חסר תוכן.
שִׁדָּפוֹן
התייבשות גידולי שדה, מכת יובש עקב רוח יבשה וחמה.
שְׁדֵמָה
שדה תבואה או כרם.
שֶׁדֶר
הודעה העוברת מאדם לאחר.
שְׂדֵרָה
1 - שורת אנשים. 2 - רחוב ובו שורות של עצים לאורכו.
שֶׂה
טלה, כבש צעיר.
שֶׂה תָּמִים
כינוי לאדם שנראה תמים והגון רק למראית עין.
שִׁהוּי
עיכוב, איחור, דיחוי.
שָׁהוּת = שְׁהוּת
פנאי, משך זמן מספיק, ארכה.
שָׁוְא
דבר שאין בו ממש, דבר חסר ערך.
שׁוֹבֵב אֶת נַפְשׁוֹ (של מישהו)
עודד אותו, שימח אותו.
שׁוֹבֶה לֵב
גורם לרגשות חיבה ואהבה כלפיו.
שׁוֹבֶל
1 - שוליים.
שָׁוֶה לְכֹל נֶפֶש
מיועד ומתאים לכל אחד.
נֶפֶשׁ
אדיש.
שִׁוּוּי
הענקה, הקנייה (של מראה, רושם, דימוי וכו’).
בְּנַפְשוֹ
תיאר לעצמו.
שׁוּחָה
בור, חפירה עמוקה באדמה.
שׁוֹחֵר
חובב, בעל עניין במשהו.
שׁוֹטְטוּת
הליכה ממקום למקום, נדידה.
שׁוֹך
הירגעות של סערה, רגש וכדומה.
שׁוּלְיָה
חניך, טירון, עוזר לאוּמן.
נִישׁוֹם
מי ששָׁמים אותו, אומדים את הכנסתו לצורכי מס.
שַׁמַּאי
מי שתפקידו לשוּם, לערוך שומה.
שׁוּמָה
1 - בליטה בעור הגוף, “פַלוּלָה”.2 - הערכה, אומדן.
שׁוֹעַ
עשיר, בעל הון, אציל. (מלה זו מופיעה בעיקר בצורת הרבים: שועים).
שַׁוְעָה
צעקה, קריאה לעזרה.
שִׁיוַע
1 - צעק, זעק, קרא לעזרה.2 - בהשאלה: היה זקוק מאוד למשהו.
דְּשׁוּפְרָא
מובחר שבמובחר.
שׁוֹקֵק = שׁוֹקֵק חַיִּים
מלא אנשים ופעילות.
שׁוֹקֶת
כלי עמוק להשקיית בהמות.
עוֹמֵד בִּפְנֵי שׁוֹקֶת שְבוּרָה
ניצב במצב של חוסר אונים וחוסר מוצא, נוכח מצב קשה מאוד וללא פתרון (בדרך כלל לאחר שינוי קיצוני לרעה). (^)
שׁוּר
ראה! הבט! הסתכל!
שׂוֹרֵר
(נאמר בעיקר על אווירה, מצב מדיני, מזג אוויר וכו’) קיים, מאפיין מקום או מצב מסוים.
שׁוֹשְׁבִין
בן הלוויה של החתן או של הכלה בדרכם לחופה.
שְׁזִירָה
קליעת חוטים ושילובם ליצירת חוט עבה יותר או חבל.
שָׁחוּחַ
כפוף, מוטה כלפי מטה.
שָׁח = הִשְׁתּוֹחֵחַ
התכופף, גחן, גהר, רכן.
שָׁחוּן
חם ויבש מאוד, בעיקר בשל היעדר גשמים.(^)
שָׁחוֹר עַל גַּבֵּי לָבָן
באופן ברור ומפורש, בעליל.
שְׁחִיקָה
1 - כתישה, כתיתה, פרור לאבקה.2 - בהשאלה: התשה.
שָׁחוּק
1 - בלוי מרוב שימוש.2 - (כשנאמר על אדם) עייף נפשית, מותש.3 - (כשנאמר על רעיון, אימרה וכד’) שהשתמשו בו כל כך הרבה כך שאין בו שום חידוש.
שַׁחַל
אריה, לביא, כפיר, לַיִש.
שַׁחַץ
שחצנות, יהירות.
לוֹ
שיחק מזלו, הצליח.
שְׁחָקִים
שמיים.
(
ביקש את קרבתו מתוך רצון לחלוק לו כבוד או לזכות בטובת הנאה.
חֲסַר שַחַר
חסר ביסוס, שקרי, חסר מובן.
נְעוּרָיו
מילדותו, מגיל מאוד מוקדם.
שַׁחֲרִית
1 - שעת בוקר.2 - תפילת בוקר.
שַׁחַר
1 - פשר, מובן.2 - דמדומי בוקר, שעת בוקר מוקדמת.
שַׁחַת
1 - בור, שוּחָה.2 - תבואה המשמשת כמספוא למאכל בהמות.
בַּעֲרֵמָה
חיפש דבר קטן בסביבה המלאה בפרטים דומים.
שָׁטַח (אֶת) טַעֲנוֹתָיו (לִפְנֵי מִישֶהוּ)
השמיע את קובלנותיו באוזניו, פרט את טענותיו בפניו. (^)
בַּקָשָׁתוֹ
ביקש מאד, התחנן, חילה את פניו.
שִׂטְנָה
שִנאה עזה.
שַׁי
מתנה, דורון, מנחה.
שִׁיג וָשִׂיח
חילופי דברים, מגע עם גורם כלשהו.
שִׁידָּה
ארון נמוך.
שִׂידּוּד
תִּחוּחַ, פרור רגבי קרקע (על ידי חרישה או עידור).
מַעֲרָכוֹת
שינוי מהפכני מהיסוד, שינוי כללי של מערכות כללים או יחסים.
שִׁיכּוּך
ריכוך, הקהיה, הקלה.
שָׁכַך
נָח, שָקַט, נרגע.
שִׂיכּוּל
הצלבה, החלפה.