ben - 2800 3200 Flashcards
נֶחְשָׁל
מפגר, שאינו מתקדם.
נַחַת רוּחַ
עונג רב, שביעות רצון.
אֵין הַנַּחְתוֹם מֵעִיד עַל עִסָּתוֹ
אין אדם יכול לחוות דעה על מעשיו שלו. (נחתום הוא אוֹפֶה, והפירוש המילולי: האופה אינו מעיד על העיסה שהוא יצר).
נָטָה הַיוֹם
ירד היום והתקרב הערב.
נָטָה חֶסֶד
נהג כלפי מישהו ברחמים.
נְטִילָה
לקיחה.
נְטִילַת יָדַיִים
רחיצת ידיים לשם טהרה וניקיון (לקיחת הידיים ורחיצתן).
נֵטֶל
משא, מעמסה.
נִטַּל עֻקְצוֹ
פגה חריפותו, סולק ממנו העוקץ.
נֵטֶף
טיפה, אגל.
נִטְרוּל
שיבוש או שיתוק משהו, הוצאת משהו או מישהו מכלל פעולה או שימוש. (^)
נִטַּשׁ
(נאמר על קרב, מאבק וכו’) התחולל, התרחש, נמשך.
נִיאוּף
בגידה, קיום יחסי מין שלא עם בן הזוג.
נִיב
1 - ביטוי שגור, אִמרה.
נִידָח
(נאמר לגבי מקום) מרוחק ביותר, מבודד.
נִיהִילִיזְם
שלילה מוחלטת של הכול: מבנים חברתיים ופוליטיים, תורת מוסר וערכים וכו’.
נְיוּאַנְס
שינוי קל, הבדל דק.
נִיווּן
היחלשות, תהליך של חוסר תפקוד הולך וגובר.
נַיָח
מצוי במנוחה, שאינו זז ממקומו, היפוכו של נייד.
נִיחָא
בסדר, מילא, ביטוי להסכמה בחוסר התלהבות.
נִיחוֹחַ
ריח נעים וטוב.
נִיחוּתָא
בנחת, בשלווה.
נִיטוּר
מעקב (באמצעות מִכשוּר) אחר תנאים, תהליכים או פרמטרים.
נִיכּוּר
התרחקות, התבדלות, הרגשת זרות.
נִיכּוּשׁ
עקירת עשבים שוטים.
נִיכֵס, נִיכֵּס
(נגזר מהמילה “נכס”). הפך משהו לשלו.
נִיכָּר
ברור, בולט לעין.
נִים וְלֹא נִים
מצב שבין שינה לעֵרוּת, שינה קלה וקצרה; נמנום.
נִימָה
1 - שערה, חוט דקיק.
כִּמְלוֹא הַנִּימָה = כְּחוּט הַשַֹעֲרָה
הבדל דק, הפרש קטן, מעט שבמעט.
נִיעַ
תזוזה, תנועה.
נִיר
שדה שנחרש.
נִישָׂא
1 - רם, גבוה.
נִישָׁה
1 - גומחה. שקע בקיר שבו שמים עציץ, מדף, פסל וכדומה.
נִישּׁוּל
גירוש, הרחקה, עקירה.
נִיתּוּץ
הרס, שבירה, ריסוק.
נָכֵא
מדוכא, מדוכדך.
נְכָאִים
עצבות, יגון, דכדוך.
רוּחַ נְכֵאָה
דכדוך, דיכאון.
נְכֵה רוּחַ
עצוב ומדוכא.
נְכוֹחָה
באופן אמיתי, מציאותי ונכון.
דִיבֵּר נְכוֹחָה
דיבר דברי טעם, דברי היגיון.
רָאָה נְכוֹחָה
ראה את הדברים כפי שהם באמת.
נְכוֹנוּת
תכונתו של מי שמוכן ומזומן לעשות דבר מה.
נִכְזָב
דבר שלא התגשם, לא התקיים או לא התממש, מה שנתבדה.
נַכְלוּלִי
רמאי, נוכל.
נִכְלָם
מבויש, נבוך.
נִכְמַר לִבּוֹ
נמלא רגשות עזים של צער, רחמים, געגועים וכו’.
נִכְמְרוּ רַחֲמָיו
רִיחֵם.
נִכְנַס בָּעֳבִי הַקוֹרָה
1 - לקח על עצמו את הטיפול בעניין ואת האחריות לו.
נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (נדל”ן)
נכסים שאינם נודדים: קרקעות, מגרשים, בנינים וכו’.
נִכְסֵי צֹאן בַּרְזֵל
דברים בעלי ערך, דברים שחשיבותם נצחית. (המקור: נכסים שהאישה מביאה איתה כשמתחתנת, הם נרשמים בכתובתה, ובמקרה של גירושים הבעל חייב להשיב לה את מלוא ערכם).
נִכְסָף
רוצה מאוד, משתוקק, כָּמֵהַּ, עורג.
נֵכַר
גלוּת, ארץ זרה ורחוקה שאינה המולדת.
נָלוֹז
סוטה מדרך הישר, מושחת.
נִמְהָר
פזיז, נחפז.
נָמוֹג
נעלם, התפוגג, נָגוֹז.
נִמוֹחַ
מתמוסס, נעשה רך מאוד.
נְמוּך רוּחַ
צנוע, עניו בצורה יתרה.
נִמְלַט בְּעוֹר שִׁנָּיו
הציל את עצמו בקושי רב.
נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ
התחרט.
נִמְנָה עִם
היה חלק מ-, היה שייך ל-.
נִמְנוּ וְגָמְרוּ
החליטו סופית.
נִמְעָן
האדם שאליו שלוח מכתב.
נִמְצָא בָּרָקִיעַ הַשְׁבִיעִי
מאושר ביותר.
נֶמֶק
מקום בגוף שהרקיב (מַק = ריקבון).
נִמְרָץ
עז, תקיף.
מַכּוֹת נִמְרָצוֹת
מכות חזקות מאד.
נַנָּס
גמד, גוּץ.
נֵס
1 - מעשה פלא.
הֶעֱלָה עַל נֵס
ציין לטובה, הילל, פאר ושיבח.
נְסוֹרֶת
שבבי עץ דקים, תוצר הלוואי של הניסור.
נְסִיקָה
המראה, התרוממות לאוויר.
נָע וָנָד
נודד, חסר מקום קבע.
נְעִימָה
1 - מנגינה.
נֹעַם
נעימות.
נֶעֶתְקָה נְשִׁימָתוֹ
נותר ללא נשימה, לא היה מסוגל לנשום או לְדַבֵּר. (^)
נָפָה
1 - מסננת, כברה.
מְנוּפֶּה
מסונן.
נִיפּוּי
סינון, ניקוי, בֵּרוּר.
נָפַח רוּחוֹ = נָפַח נִשְׁמָתוֹ
מת.
נָפִיל
ענק, גבה קומה ומימדים.
נָפַל (לְיָדָיו) כִּפְרִי בָּשֵל
קיבל משהו בדיוק בעיתוי המתאים, בדיוק לפי הצורך. קיבל משהו ללא כל השקעה או מאמץ כדי להשיגו, גם מבלי שהיה ראוי לו.
נָפַל לְמִשְׁכָּב
חלה, לקה במחלה.
נִפְסָד
פגום, פסול, מושחת.
נִפְקַד
נעדר.
נִצָּב
ידית של סכין או חרב, מקום אחיזה. (לעומת: הלַהַב שהוא החלק החד).
נִצּוּחַ
ניהול, פיקוח על עבודתם של אחרים (בעיקר מקהלה או תזמורת, אך גם עבודות אחרות).
נָצוּר
1 - שמור, נעול.
גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת
דברים גדולים ומפתיעים.
נָצַר אֶת לְשׁוֹנוֹ (פִּיו)
נזהר בדבריו, נמנע מלדבר.
נָצַר בְּלִבּוֹ
זכר היטב, שמר בלִבו.
נִצַּחַת
נחרצת, שאין לה מענה.
נְצִּיב
1 - מושל, ממונה על אזור מסוים.
נְצִילוּת
יעילות, התועלת שהופקה לעומת האנרגיה והמשאבים שהושקעו.
נִצָּן
1 - בליטה קטנה על ענף המהווה את ראשיתם של פרח או של עלה.
נֵצֶר
1 - ענף רך היוצא מהגזע, זרד, בד.
נִצְרָך
זקוק לעזרה, אדם שחי בדוחק, עני.
נֶקֶב
חור.
נִקְבָּה
מחילה, מנהרה, חפירה מתחת לאדמה.
נְקוּדַת מִפְנֶה
אירוע או שלב שבהם התרחש שינוי משמעותי.
נִקּוּז
העברת עודפי מים.
נֶקְטָר
משקה פירות (משקה האלים במיתולוגיה היוונית).
נָקִי
חף מפשע, זכאי.
נְקִי כַּפַּיִם
ישר, נמנע מכל טובת הנאה או שוחד.
נְקִיטָה
1 - שימוש או הפעלה (של אמצעים, שיטות וכד’).
נְקִיפָה
1 - דפיקה, נקישה.
הַדַקוֹת / הַשָׁעוֹת / הַשָׁנִים נוֹקְפוֹת
(גם: הימים נוקפים) הזמן חולף לו.
לֹא נָקַף אֶצְבַּע
לא טרח אפילו טרחה קלה ביותר.
נְקָפוֹ לִבּוֹ
נתקף ייסורי מצפון ורגשות חרטה. (נְקִיפָה: 1 - דפיקה, נקישה 2 - חלוף הזמן).
נַקִיק = נִקְרָה
סדק רחב בסלע או בהר.
נְקִישָׁה
דפיקה, מכה.
נִקְלֶה = נִתְעָב
בזוי, נחות, פחות ערך. (^)
נָקְעָה נַפְשׁוֹ
נמאס לו, קצה נפשו.
נֶקֶר
פנצ’ר, נקב או קרע בצמיג, תֶקֶר.
נִקְרָה
הזדמן, הגיע למקום או נפגש עם מישהו באקראי, באופן לא מתוכנן.
נִקְשַר
התהווה, נוצר. מופיע בעיקר בביטוי “נִקְשְרוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינָיו” שפירושו: דמעות הופיעו בעיניו.
נֵר לְרַגְלָיו
יסוד ועקרון שלפיו אדם נוהג.
נִרְגָּן
רוטן, מתלונן, שאינו מרוצה לעולם.
נִרְעָשׁ
נרגש ביותר.
נַשָׂא
אדם שנושא בגופו חיידק או נגיף, הגורמים למחלה מסוימת שעדיין לא התפרצה.
נָשָׂא אוֹתוֹ עַל כַּפַּיִם
טיפל בו באהבה ובמסירות.
נָשָׂא אֶת רַגְלָיו = עָקַר אֶת רַגְלָיו
קם ממקומו והלך.
נָשָׂא עֵינָיו
1 - הסתכל למרחק.
נִשְׂגָּב
נעלה, מרומם, נישא.
נְשׂוּא פָּנִים
נכבד, חשוב.
נָשִׂיא
ענן, עב.
נְשִׁיָּה
שִכחה.
הֶעֶלָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
הזכיר דבר שנשכח מזמן.
ירד לתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
נשכח לחלוטין.
נֶשֶׁך
ריבית על הלוואה.
רִבִּית נֶשֶׁך
ריבית גבוהה מאוד על הלוואה.
רִבִּית נֶשֶׁך
ריבית גבוהה מאוד על הלוואה.
נִשְׂכָּר
מרוויח, נהנה.
נִשְׂכָּר
מרוויח, נהנה.
נִשְׂכָּר
מרוויח, נהנה.
נֶשֶׁל
העור שמשילים מעצמם בעלי-חיים מסוימים, כמו הנחש.
נֶשֶׁף
מסיבה גדולה הנערכת בלילה.
נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע
בֵּין הַפַּטִּישׁ וְהַסַּדָּן, נתון במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות, נמצא תחת לחצים מנוגדים שכל בחירה ביניהם תסתיים ברע. (^) (המקור: כף הקלע היא מכשיר קדמון לקליעת אבנים. נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע = מיטלטל כמו קליע בכף קלע .
נֶתֶז
פֶּרץ של טיפות נוזל שניתזו והתפזרו או דבר מה שניתז ונזרק, רסיס, רִיקוֹשֶׁט.
נֵתַח
חתיכה, חלק שנחתך.
נָתִיב
שביל, דרך.
נְתִינוּת
אזרחות, השתייכות של אדם למדינה מסוימת.
נָתִין
אזרח.
נִתְלָה בְּאִילָן גָּדוֹל (גָּבוֹהּ)
הסתמך בדבריו על גדולים ממנו.
דַּעְתוֹ
שם לב.
נָתַן עֵינוֹ
נעץ מבטו.
עֵינוֹ
השתכר (חשק ביין).
נִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ
נתפס כשהוא מבצע מעשה רע.
סָאגָה
1 - רומן המספר על תולדות משפחה אחת.
סֵאוּב
הזדהמות, התלכלכות (על-פי-רוב במובן המוסרי).
סָאטִירָה
יצירה / תוכנית ביקורתית ועוקצנית.
סְבוֹלֶת (ההגייה הרווחת: סִבֹּלֶת)
כוח סבל, כושר עמידה במאמץ.
סְבִיאָה
שתייה של משקאות אלכוהוליים עד לידי שכרות. (^)
מִסְבָּאָה = בֵּית מַרְזֵחַ
מקום בו מגישים משקאות חריפים, פאב.
סָבִיל
1 - פסיבי, שאינו פעיל, חסר יוזמה, אדיש למה שסביבו.
סְבִירוּת
1 - תכונתו של דבר סביר, מתקבל על הדעת. 2 - הסיכוי שמשהו יתרחש.
סָבִיר
מתקבל על הדעת.
סְבָכָה = שְׂבָכָה
מחיצה מרושתת.
פָּנִים
ארשת פנים, הבעת פנים.
הִסְבִּיר פָּנִים
נהג בנחמדות.
סְבָרָה
השערה, דעה.
סִגּוּל
שינויו והכשרתו של משהו או מישהו כך שיתאים לנסיבות חדשות, שבהן יהיה מסוגל לתפקד כהלכה; הסתגלות. (^)
סְגוּלָה
תכונה חיובית.
יְחִידֵי סְגוּלָה
אנשים יוצאי דופן בתכונותיהם.
סְגֻלִּי
ייחודי.
סִגּוּף
עינוי עצמי של הגוף והנפש על-ידי הימנעות מהנאות, ולעיתים אף הימנעות מסיפוק צרכים בסיסיים של הגוף לשם היטהרות, כפרה וכד’. (^)
סַגְפָן
אדם החי חיי נזירות, מתספק במועט, נמנע ממותרות והנאות החיים
סְגִידָה
1 - הפגנת אהבת האל בפולחן דתי. 2 - הערצה עיוורת.
סָגִין
מעיל צבאי.
סֶגֶל
חֶבֶר, צוות.
סְגַלְגַּל
אליפטי, בצורת ביצה.
סַגְסוֹגֶת
נֶתֶךְ, תערובת של מתכות שונות.
סַגְרִירִי
גשום וקר.
סַד
כלי עינויים קדום.
סָדוּר
ערוך לפי סדר, מסודר.
סַדָּן
גוש מתכת המשמש את הנַפָּח כמשטח עבודה.
הַפַּטִּישׁ
במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות.
סִדְקִית
שם כולל לחפצים קטנים בכלל, ולחפצי תפירה בפרט.
סַדָּר
עובד בית דפוס המסדר את האותיות לשורות ועמודים.
סַדָּר
עובד בית דפוס המסדר את האותיות לשורות ועמודים.
סַהַר
ירֵח, לבנה.
סַהֲרוּרִי
חולמני, שקוע בהזיות, חולם בהקיץ.
סוֹאֵן
רועש, הומה.
סוּבְּיֶקְטִיבִי
יחס המבוסס על הרגשותיו ונטיותיו האישיות של האדם. (ההיפך מ: אובייקטיבי).
סוֹבְלָנוּת
נכונות להכיר בגישות, אמונות ודעות שונות של האחר גם אם הן מנוגדות לשלי.
סוּגְיָה
פַּרַשָה, נושא לעיון או לדיון.
סוּגַר
כלוב.
כַּאֲרִי בַּסּוּגַר
ביטוי לתחושתו של מי שרוצה ויכול לעשות דבר מה, אך מונעים ממנו את הדבר.
סוּדָר
סוודר, לבוש חורפי עליון העשוי מצמר.
סִוּוּג
מיון, חלוקה לסוגים או לקבוצות, לפי תכונות משותפות.
סוֹכֵך
1 - (כשם עצם) מתקן המשמש כגג של סככה, מגן מפני השמש או הגשם.
סוֹלָארִי
שקשור לשמש.
סוֹלִידָרִיּוּת
הזדהות.
סוֹלְלָה
1 - גבעה מלאכותית מוארכת. 2 - בטרייה, מקור אנרגיה נייד.
סוּמָא
עיוור.
סוּס טְרוֹיָאנִי
כינוי לפעולת חתירה נגד ארגון או מדינה, המתבצעת על-ידי גורם מוסווה עוין שהוחדר מבחוץ אל תוכם (על שם סוס עץ ענקי מלא בלוחמים שהיוונים הכניסו לעיר טרויה). (^)
בְּמַחֲשָׁבָה
רצוי לחשוב ולתכנן לפני שפועלים.
סוֹפֵר צְלָלִים
אדם הכותב עבור אדם אחר, וחותם בשמו של האדם שעבורו הוא כותב ולא בשמו שלו.
סַוָּר
סבל בנמל.
סוּרֵיאָלִיסְטִי
לא מציאותי.
סְחָבָה
סמרטוט, מטלית.
סַחֶבֶת
מצב שבו במשך זמן רב מאד העניינים לא מטופלים.
סְחִי
אשפה, זוהמה.
סִחְרוּר
סִבוּב (ומכאן: סחרחורת הרגשה שהכל מסתובב).
סְחֹור-סְחוֹר
1 - סביב-סביב. 2 - בהשאלה: בעקיפין ולא במישרין.
סחַרחֶרֶת
קרוסלה.
שַׁלְוָה סְטוֹאִית
שלווה מושלמת. (סְטוֹאִי יציב נפשית גם במצבים קשים).
סְטָטוּס
המצב הקיים, ללא שינוי.
סְטֶרִילִי
מחוטא, מעוקר מחיידקים.
סְיָג
גדר, הגבלה.
הִסְתַּיְּגוּת
אי-הסכמה מלאה או חלקית למשהו. (^) (סְיָג גדר, הגבלה).
סְיָג לְחוֹכְמָה שְׁתִיקָה
שתיקה ומיעוט בדיבור מגנים על החוכמה.
סִיטוֹנָאִי
בכמויות גדולות ובמחירים זולים. (לעומת: קמעוני = קמעונאי, שמשמעותו בכמויות קטנות, לצריכה פרטית).
סִיטְרָא אַחְרָא
שטן, כוחות האופל. (מילולית: הצד האחר).
סִיכָה
משיחה, מריחה בשמן.
סִיכּוּל
הכשלת משהו או מניעת הוצאתו אל הפועל.
סִילּוּף
עיוות, הצגת הדברים באופן לא נכון.
סִימְבּוֹלִי
סִמְלִי, מציג דבר באמצעות סמלים. (סמל - symbol).
סִימְפּוֹזְיוֹן
דיון פומבי שבו המשתתפים משמיעים את דעותיהם בנושא מסוים. (^)
סִימְפְּטוֹם
סימן הכר של מחלה או תופעה.
סִינְכְרוֹנִי
שיש בו תיאום זמנים, המתרחש בעת ובעונה אחת.
סִינְתֶּיזָה
הרכבה, חיבור דברים נפרדים למשהו חדש המכיל אותם.
סַיָּס
אדם שמקצועו טיפול באורווה ובסוסים.
סַיִּף
חרב.
סֵיפָא
סוף, סיום הדברים. (ההיפך מ: רֵישָׁא התחלה, ראש).
סִיפּוּחַ
חיבור, צירוף, ספיגה.
סָפִיחַ
דבר שנספח לדבר אחר, דבר שהוא תולדה, תוצר או תוצר לוואי של דבר מסוים. (^)
סִיקּוּל
הוצאת אבנים מן האדמה.
סִיתּוּת
ליטוש והקצעת אבנים.
סַתָּתוּת
מלאכת הסתת, סיתות.
סָכַל
טיפש, חסר-דעת, אוויל.
סֶכֶר
מחסום בפני זרם מים של נהר או תעלה שניתן להרימו ולהורידו לפי הצורך.
לִסְכֹּר
לסגור, לחסום בסֶכֶר.
אֶת
(של מישהו) השתיק אותו.
סְלִידָה
דחייה עמוקה, רתיעה.
סֶלָע הַמַּחֲלוֹקֶת
לב ליבה של המחלוקת, הדבר עליו נסבה המחלוקת.
וְשָׁמְנָה
הטוב והנבחר, העִידִית. (מילולית: הסולת והשמן).
סָמוּי
נסתר, בלתי נראה, נעלם מן העין.
סָמוּך
1 - קרוב במקום או בזמן.
סִימוּכִין
ראיה, אסמכתא.
וּבָטוּחַ
אין לו כל חשש או פקפוק.
סָמוּך עַל שוּלְחָנוֹ
אינו עומד ברשות עצמו, אלא נתמך כלכלית על ידי אחר.
סְמִיכוּת
קירבה.
סָמַך יָדוֹ
נתן את הסכמתו, תמך.
סָמוּר
זקוף, זקור ונוקשה. (^)
סִמְטָה
רחוב צדדי וצר.
סִנְגּוּר
הצגת טיעונים לטובתם של אדם, אמונה, דעה וכיו”ב.
סַנְדָּק
ביהדות: כינוי למי שמחזיק על ברכיו את התינוק בזמן טקס ברית המילה; בנצרות: המתחייב לחינוכו הדתי. (^)
סְנוֹקֶרֶת
מכת אגרוף.
סַנְוֵרִים
עיוורון.
בְּסַנְוֵרִים
סִנְוֵור, גרם לטשטוש ראיה. (סַנְוֵרִים- עיוורון).
מֻכֵּה סַנְוֵרִים
מבולבל, איבד את כושר השיפוט שלו בשל השפעתו של משהו.
סְנִיטָה
לעג, לגלוג, הקנטה, קִנטור.
סַסְגוֹנִי
1 - (על חפץ) בעל שלל צבעים. 2 - (על אדם) אדם רב-גוני, בולט, מעניין ומסקרן.
סַעַד
תמיכה, סיוע.
סָעַד אֶת
סייע, טיפל.
בְּכוֹס
מהומה רבה על לא דבר.
סַף
מפתן, אסקופה, החלק התחתון של הדלת. (בניגוד לחלק העליון משקוף).
סִפּוּן
תיקרה, ובפרט המשטח העליון באוניה.
סָפוּן
1 - (כשנאמר על אדם) מסוגר, מתבודד במקום סגור. 2 - נמצא בתוך, נסתר, חבוי. (^)
סְפּוֹנְטָנִי
שנעשה מאליו, מעצמו, באופן לא מתוכנן.
סְפּוֹרָדִי
אקראי, לא סדיר.
סַפִּיר
אבן יקרה.
סְפֵירָה
התחום שבו מתרחשת פעילות מסוימת, שנתוּן להשפעה מסוימת וכד’. (^)
אֶת
(גם: ספק את ידיו) הכה כף אל כף מרוב צער, דאגה או אכזבה.
סְפֶּקוּלַצְיָה
השערה.
סְפָר
גבול, תחום.
יְשׁוּב סְפָר
ישובים המצויים ליד הגבול.
וְסַיְפָא
ביטוי המתאר אדם או שיטה המשלבים את התחום הרוחני עם הצבאי.(מילולית: סופר וסייף).
סְפַּרְטָנִי
כינוי למי שמסתפק במועט. (המקור: בני ספרטה שביוון, שהיו ידועים בסגפנותם ).
סְקִילָה
רגימה באבנים, השלכת אבנים לעבר מישהו.
סְקִירָה
1 - מבט, הסתכלות. 2 - תיאור או סיכום קצר של משהו בכתב או בעל-פה.
סְקַנְדָּל
שערורייה.
סַר טַעַם
נטול טעם, גס ולא מעודן.
סָרוּחַ
1 - שרוע, שטוח.
סֶרַח
חלק עודף, שוליים.
סְרָק
ריק, סתם, חוסר תועלת או תוצאה מעשית.
סַרְקַזְם
לעג עוקצני, צחוק ארסי.
סְתַגְּלָן
מי שמסתגל לכל מצב.
סָתוּם
לא ברור, לא מובן.
וְלֹא
אמר דברים לא ברורים, ולא הבהיר אותם.
סָתוּר
לא מסודר, פרוע, מבודר.
עָב
ענן.
עֶבֶד כִּי יִמְלוֹך
ביטוי גנאי כלפי אדם שעלה לגדולה מעמדה נחותה ומתנהג בהתנשאות ושררה כלפי הנתונים למרותו. (^)
עַבְדְּקָן
בעל זקן עבה ומגודל. (המקור: עב-זקן) .
עֲבוֹדָה זָרָה
עבודת אלילים.
סִיזִיפִית
עבודה קשה שאין בה תועלת. (המקור: סיזיפוס המיתולוגי אולץ לגלגל אבן כבדה במעלה ההר, ועם הגיעו למעלה האבן הייתה מתגלגלת בחזרה, וחוזר חלילה).
עֲבוֹדוֹת דְחַק
עבודות ציבוריות שנועדו להקל על מצוקת האבטלה.
עִבּוּרָה שֶל עִיר
1 - (המשמעות המקורית) פרבר, שולי העיר. 2 - (אותו ביטוי משמש גם במשמעות הפוכה) מרכז העיר, לב העיר.
עָבוֹת
עבה, סמיך.
עֲבוֹתוֹת
חבלים עבים, כבלים.
עָבִיט
סיר לילה.
עָבִיר
שניתן לעבור בו, שאינו חסום למעבר.
זְמָנוֹ
התיישן, אבד עליו הכלח.
עֶבְרָה
כעס, זעם, חֹרי אף, חֵמה.
עָג
חג, סב, יצר מעגל (כדוגמת חוני המעגֵל).
עָגָה
1 - סלנג. מילים שמשמשות בשפה אך אינן “תקניות”. 2 - שפה מיוחדת שמדוברת בקרב בני קבוצה מסוימת או בקרב בעלי מקצוע מסוים. בשפה זו יש שימוש במלים ובמונחים, המובָנים בדרך כלל רק לחברי אותה קבוצה.
עָגוּם
עצוב, נוגה.
עֲגוּנָה
אישה שבעלה נעלם ולא נתן לה גט.
עֲגוּרָן
מנוף גדול להרמת משאות.
עֹגֶן
מתקן גדול וכבד שמטילים למים מתוך אוניה, ספינה וכו’ כדי לעצור אותה ולהחזיק אותה במקום.
עִגּוּן
ביסוס, יצירת בסיס לטענה או אמירה כדי להראות שהן נכונות.
עַד
נצח, פרק זמן שאין לו סוף.
עַד הֲלוֹם
עד כאן.
יַעֲבוֹר
עד שיירגעו העניינים.
עַד לְזָרָא = עַד זָרָא
עד שנמאס, עד שהגיעו מים עד נפש.
עֲדִי
תכשיט.
עֶדְנָה
רכות, עדינות, נעימות, עונג.
הָיְתָה לוֹ עֶדְנָה
הייתה לו תקופת פריחה מחודשת.
עוֹד חָזוֹן לַמוֹעֵד
עדיין לא הגיעה השעה.
עוֹיֵן
שונא.
עוֹכֵר
משחית, מחבל, ממיט צרה.
בְּעוֹכְרָיו
הכשיל אותו.
עוּל יָמִים
1 - תינוק. 2 - בהשאלה: צעיר, חסר בגרות או ניסיון.
עוֹלָה
קורבן, זֶבַח.
עַוְלָה = עָוֶל = עָווֹן
אי-צדק, חטא, עברה.
בְּקָנֶה
מתאים, מסתדר עם, קוהרנטי.
עוֹלָל
תינוק.
כְּמִנְהָגוֹ
הכל כרגיל.
עוֹמֶס
נֶטֶל או מעמסה המקשים ומכבידים על מישהו.
עָמוּס
1 - מלא וגדוש.
עִוְעִים
של שיגעון, של טירוף.
עִוְעִים
מחול שדים, מהומה לא מוצדקת.
רוּחַ עִוְעִים
טירוף, שיגעון.
עוֹפֶר
אייל או צבי צעיר.
עוֹקֵר הָרִים
אדם חריף ופיקח.
עוּרָה
1 - קום! התעורר!
עוֹרְבָא פָּרַח
דבר שאין בו ממש, שמועה חסרת בסיס, הֶבֶל וָרִיק. (מילולית: עורב פורח).
עַז
חזק ואמיץ.
מֵעַז יָצָא מָתוֹק
מן הרעה צמחה טובה.
עֱזוּז
אומץ, כוח, גבורה.
עַז מֵצַח = עַז פָּנִים
חצוף, גס-רוח.
ERROR!
אמיץ, נועז.
עָזַב אוֹתוֹ לַאֲנָחוֹת
השאיר אותו לבד בעת צרה.
אוֹתוֹ
הרפה ממנו, השאיר אותו לבד.
עִזָּבוֹן
ירושה, נכסים חומריים או רוחניים שאדם מת מותיר אחריו.
עֲזוּבָה
מצב של הזנחה כתוצאה מחוסר טיפוח.
עָזַר כְּמוֹ כּוֹסוֹת רוּחַ לַמֵּת
לא עזר כלל. (מילולית: כוסות רוח, אמצעי ריפוי ישן, לא יועילו למת).
כְּנֶגְדּוֹ
1 - אשתו, בת-זוגו.
עֶזְרַת נָשִים
החלק המוקצה לנשים בבית הכנסת.
עֲטָרָה
כתר, נזר.
הֶחֱזִיר עֲטָרָה לְיוֹשְנָה
השיב משהו למעמדו המכובד שהיה לו לפנים; הנהיג מחדש דבר-מה שהוזנח או שנשתכח. (^)
עֲטֶרֶת
קריאה נרגשת על מות אדם יקר או נכבד - “איבדנו דבר יקר מאוד”. (מילולית: נפל הכתר שעל ראשנו).
עִי
תל חרבות, מקום נטוש והרוס.
עִיבּוּי
גרימה שדבר יהיה עבה, צפוף או סמיך יותר משהיה. (^)
עִידִּית
1 - אדמה משובחת. (ההיפך מ: זִיבּוּרִית). 2 - בהשאלה: דבר משובח.
עִידָּן
זמן, תקופה.
עִידָּן וְעִידָּנִים
תקופה ארוכה.
עִיטּוּר
קִישוט.
עִילָּה
סיבה.
הַסְּעָרָה
במרכז העניינים הסוערים, בלב תשומת הלב.
עַיִן טוֹבָה = עַיִן יָפָה
נדיבות, רוחב לב.
תַּחַת
עיקרון לפיו העונש יהיה בהתאם לעבירה שנעשתה, מידה כנגד מידה, כאשר עשה כן יֵעשֶה לו.
עִיסָּה
בצק, תוצאת פעולת הלישה.
שֶבָּעִיסָּה
החלק העיקרי, החשוב ביותר. (מילולית: החלק שמתפיח את הבצק).
עִיסַּת נְיָר
עיסה העשויה מנייר שרוי במים ובדבק, המשמשת לפיסול או ליצירת תבניות. (^)
עִיקּוּל
1 - עיקום, פיתול.
עַיִר
בן של חמור, חמור צעיר.
רְפָאִים
עיר ריקה מתושבים.
עִיר שָׂדֶה
עיר קטנה בסמיכות לעיר גדולה.
עִישּׂוּב
עקירת עשבים שוטים.
עֲשָֹבִים שּׁוֹטִים = עֲשָׂבִים רָעִים
1 - עשבי בר הצומחים בין צמחי התרבות ומפריעים לצמיחתם. 2 - בהשאלה: כינוי לאנשים מחוסרי תרבות המפריעים לצמיחת החברה התרבותית.
עַכָּבָה
רתיעה, מחסום פסיכולוגי.
עַכּוּ”ם
עובד אלילים; ראשי תיבות של עבודת כוכבים ומזלות, כיוון שעובדי אלילים נהגו לעבוד את גרמי השמים.
עָכוּר
דלוח, לא צלול.
נֶעֱכְרָה רוּחוֹ
התקלקל מצב רוחו.
וְכַמָה
עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה = לא כּל שֶׁכֵּן = קַל וָחוֹמֶר
עַל בּוּרְיוֹ
כראוי, כהלכה, בשלמותו.
מְנוּחוֹת
בשלווה, באופן נינוח וללא בעיות.
עַל נְקַלָּה = בְּנָקֵל
בקלות רבה, ללא קושי, בלי להתאמץ.
פִּי
על סף סכנה נוראה.
עַל פִּיו יִשַּׁק דָּבָר
דעתו היא הקובעת, הכל מתנהל לפי רצונו.
פָּנָיו
לכאורה, במבט ראשון.
עַל רֶגֶל אַחַת
במהירות, בחיפזון, באופן שטחי.
עֻלּוֹ
היקשה עליו, לחץ אותו.
נוֹשֵׂא בָּעֹל
עושה את המוטל עליו, לא משתמט ממילוי חובותיו.
קִבֵּל עֹל מִצְווֹת
הפך לדתי.
עֹל
1 - חלק מרִתמת הבהמה.
עִלָּאִי
עליון, נעלה, נשגב.
עִלֵּג
1 - מי שדיבורו משובש, מגמגם.
עָלָה בְּיָדוֹ
הצליח לבצע משהו.
תְּאֵנָה
כינוי למשהו שכל מטרתו להסתיר, להסוות דברים אחרים.
עַלְוָה
הרבה עלים, כלל עלי העץ.
עָלוּם
נסתר, נעלם, בלתי נודע.
עֲלָטָה
חושך, אפלה.
עֱלִי
מוט קצר המשמש לכתישה במכתש.
עֲלִילָה
1 - השתלשלות האירועים עליה מבוסס ספר, סרט, הצגה וכד’. 2 - דִיבָּה, האשמה בדבר שאין לו יסוד.
עֲלִיצוּת
שמחה, עליזות, שׂשׂון.
עִלִּית
הטובים ביותר, המובחרים ביותר, הנעלִים.
עַלְמָה
בחור/ה, צעיר/ה.
עֲלוּמִים
עֲלוּמִים