ben - 3200 3600 Flashcards
עֲלוּמִים
עֲלוּמִים
חֲמוּדוֹת
צעיר נחמד ומלא חן. (^)
עִלְעוּל
דפדוף.
הָאָרֶץ
בוּר, הדיוט, אדם פשוט. (בהדגשה: בּוּר וְעַם הָאָרֶץ).
עָמַד בְּדִבּוּרוֹ
קיים את מה שהבטיח.
בַּנִּסָּיוֹן
הצליח לגבור על פיתוי לעבור עבירה מוסרית.
עָמַד בַּסְּתִירָה
סתר, היה מנוגד למה שנאמר או נעשה לפניו.
בְּעֵינוֹ
נשאר כפי שהיה, ללא שינוי.
עָמַד בַּפֶרֶץ
עצר את הסכנה, הגן, הציל.
מִלֶּכֶת
הפסיק לפעול, נעצר.
עָמַד מִנֶגֶד
נשאר מרחוק, לא בא לעזרה.
דַּם
לא בא לעזרת חברו שהיה נתון בסכנה, עמד מנגד בצרת חברו.
עָמַד עַל דַּעְתוֹ
1 - התעקש. 2 - נעשה בעל דעת, השתמש בשכלו והבין דברים.
עַל
הבין את אופיו.
עָמַד עַל טָעוּתוֹ
הבין שטעה.
עַל
נותר כפי שהיה.
עָמַד עַל נַפְשׁוֹ
התגונן, הגן על חיי עצמו.
עַל
התעקש, לא שינה את עמדתו.
עָמַד עַל תִּלּוֹ
(נאמר על יישוב, על מבנה וכד’) המשיך להתקיים, לא נהרס, לא נחרב.
עֶמְדָּה
1 - דעה, נקודת הראות כלפי נושא מסוים.
עֶמְדַּת מַפְתֵּחַ
עמדה חשובה, עמדה בעלת השפעה מכרעת.
הַשַׁחַר
אור ראשון, דמדומי הבוקר.
עָמוּם
חשוך, לא מבריק, מעורפל ולא ברור.
הוּעַם
נעשה כהה, עמום או עכור; איבד את הברק שלו. (^)
עַמִימוּת
אי בהירות.
עִמְעוּם
עִרפול, טִשטוש.
עֲמוּתָה
התאגדות שלא למטרות רווח.
עָמִית
חבר (לרוב חבר לעבודה), רע, קולגה.
עָמָל
עבודה הכרוכה בטרחה רבה.
הַבָּכָא
כינוי למקום מלא צער וסבל.
עֵמֶק הַשָׁוֶה
פשרה, הסכם.
עִנְבָּל
לשון הפעמון.
עָנָו = עַנְוְתָן
צנוע.
עַנְוְתָנוּת
צניעות, חוסר גאווה או יהירות.
עָנִי מָרוּד
עני גמור, חסר כל.
עֲנִיבָה
פעולת קשירת העניבה.
עֲנִידָה
התקשטות, לבישת תכשיט.
עֲנִיוּת
דלות, עוני, חוסר כל.
לַעֲנִיּוּת דַּעְתִּי
אמירת הצטנעות של מי שעומד להביע דעה שאינה מחייבת את הזולת.
עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא
ענייני היום, אקטואליה.
עָנֵף
1 - שיש לו ענפים רבים.
עֲנָק
תכשיט לצוואר, מחרוזת, רביד.
עָסִיס
מיץ פֵירות.
עֲסִיסִי
1 - מלא מיץ (כשנאמר על פרי). 2 - רענן, מעניין, ציורי, מוחשי (כשנאמר על סיפור, על סגנון, על לשון וכד’). (^)
עֳפָאִים
ענפים, בדים.
עַפְרָה
מחצב המכיל מתכת. (מלשון: עפר, הנכרה יחד עם המחצב).
עָצַר
הכין שמן מזיתים.
עֶצֶר
שלטון.
עֶצֶר
מי שאמור לרשת את כס השלטון.
עוֹצֵר
מי שהתמנה לשליט זמני מפני שהמלך החוקי אינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבה כלשהי, כגון גיל צעיר. (^)
עֲצֶרֶת
אסיפת המונים, כינוס.
עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
כינוי לעצה רעה של מישהו שמתחזה לידיד.
אֲכִילֶס
מקום שקל לפגוע בו, נקודת תורפה. (המקור: אִמו של אכילס מגיבורי המיתולוגיה היוונית שנודע לה כי על בנה נגזר למות בגיל צעיר, ניסתה להתחכם לאלים וטבלה את בנה בנהר הסטיכס, שמימיו מחסנים מפני פגיעה. אולם מכיוון שהיה עליה להחזיקו היכן שהוא, עקבו לא נטבל, ואומנם בסופו של דבר הוא מצא את מותו מחץ שננעץ בעקבו).
עֲקֵב בְּצַד אֲגוּדָל
הליכה מתונה וקצובה, צעד אחר צעד, בזהירות.
עָקוֹב
לא ישר, מסובך, עקלקל.
עָקוֹב מִדָּם
רווי בדם, קשה ואכזרי.
עָקוּד
קשור, כפות.
עָקוּר
1 - מה שנעקר ממקום גידולו. 2 - בהשאלה: פליט שנעקר מארצו.
עֲקַלְקָל
מפותל, לא ישר.
בִּדְרָכִים עֲקַלְקַלוֹת
1 - בדרכים מפותלות. 2 - בהשאלה: בעורמה, מבוסס על שימוש בתחבולות.
עֲקַלָּתוֹן
קו עקום, עולה ויורד.
עָקַר מִן הַשֹּׁרֶשׁ
שירש, השמיד לחלוטין.
עָרֵב
1 - נעים, טוב.
עֵרֶב רַב
1 - המון, אספסוף. 2 - תערובת של הרבה דברים שונים, בליל.
עֶרְגָּה
געגועים, כמיהה, השתוקקות, כיסופים, נהייה.
עֲרְדָּלַיִם
נעלי גומי שנועלים בימי גשם על נעלי ההליכה כדי שהן לא יירטבו.
עֲרוּבָּה
דבר שיש בו כדי להבטיח ביצוע.
עֵרוּי
העברה מכלי אל כלי (ובכלל זה משקית אינפוזיה לגוף אנושי).
עָרוּם
ערמומי, נוכל.
עַרְטִילַאִי
מופשט, לא מוחשי.
עֶרְיָה
עירום.
גִּילּוּי עֲרָיוֹת
קיום יחסי מין אסורים (על-פי-רוב בתוך המשפחה).
וְעֶרְיָה
ערום וחסר כול, ללא כסות וכיסוי. (^)
עֲרִיפָה
כריתת ראש, התזת הראש. (^)
עָרִיץ
1 - אדם תקיף, קשה, אכזר ורשע.2 - שליט יחיד אכזר, רודן, טירן.
עֲרִירִי
1 - שחי או נותר ללא קרובי משפחה, בייחוד ללא בן-זוג וללא ילדים. 2 - בהשאלה: גלמוד, בודד.
עַרְכָּאָה
דרגה מבין שלוש הדרגות במערכת בתי המשפט (שלום, מחוזי, עליון).
עָרֵל
מי שלא נימול, גוי.
אוֹזְנַיים
הושמע באוזני מי שאינו מוכן להקשיב.
עָרֵל אוֹזֶן
מסרב להקשיב או לציית, אוטם את אוזנו.
עֲרַל שְׂפָתַיִם (פֶּה)
גמגמני, מתקשה בדיבור.
עָרְמָה
תכונתו של הערמומי, פקחות המכוונת להונות את האחר.
עִרְעוּר
1 - בקשה המוגשת לערכאה משפטית גבוהה לדון מחדש בפסיקתה של ערכאה משפטית נמוכה ממנה ולשנות או לבטל אותה. 2 - הבעה של הסתייגות או של התנגדות, מחאה לגבי הצעה, החלטה, מדיניות וכד’.
עַרְפִיחַ
ערפל המכיל כמות גדולה של פיח או עשן ומסכן את בריאות הציבור. (^)
עַרְפִילִית
גופים שמימיים הנראים (מבעד לטלסקופ או בלעדיו) כפיסת ענן או ערפל. (^)
אֶת
התקדם, נע בכיוון מסוים.
עָשָׂה אָזְנוֹ כָּאֲפַרְכֶּסֶת
הקשיב היטב.
שְׁפָטִים
נקם בו, העניש אותו, נפרע ממנו.
עָשָׂה יָד אַחַת
שיתף פעולה.
לֵילוֹת
פעל יום ולילה, ללא מנוחה.
עָשָׂה נְפָשׁוֹת (לְ-)
רכש אוהדים, גייס תמיכה לעסק מסוים, עשה “לוֹבִּי”.
שָׁמּוֹת
החריב והרס.
עָשִׁיר כְּקֹרַח
בעל הון רב, עשיר מופלג.
עֹשֶׁק
ניצול, קיפוח, גֶזֶל.
עֲשֶׂרֶת מוֹנִים
פי כמה.
עֲשָׁשִׁית
מנורת נפט או שמן.
עֶשְׁתּוֹנוֹת
מחשבות, רעיונות.
עֶשְׁתּוֹנוֹת
מבוכה, בלבול, בלי לדעת מה לעשות. (עֶשְׁתּוֹנוֹת מחשבות, רעיונות).
עֵת
זמן.
עִתִּים
לפעמים.
עַתָּה
עכשיו, כעת.
עֲתוּדָה
מלאי שהוכן מראש ושמור לעתיד, רזרבה.
עַתִּיר
עשיר, לאו דווקא בכסף.
עֲתִירָה
בקשה, בפרט בקשה משפטית.
עָתֵק
עצום.
עָתֵק
כמות עצומה של כסף.
פֵּאָה
1 - קצה. 2 - קווצת שיער. 3 - דופן של גוף תלת-מֵמדי.
נוֹכְרִית
כיסוי לראש שעשוי משיער טבעי או מלאכותי.
פֵאוֹדָל
בעל אחוזה, שאדמותיו מעובדות על ידי אריסים.
פָּאתוֹס
התפעלות והתרגשות מופרזות, התלהבות יתרה.
פַּג
תינוק שנולד לפני זמנו.
פִּגְיוֹן
סכין דמוי חרב קצרה המשמש לקרב פנים אל פנים.
פָּגִיעַ
שקל לפגוע בו; רגיש, נעלב בקלות.
פַּגְרָה
חופשה.
פֶּדָגוֹג
מורה, מחנך.
פַּדַּחַת
מצח.
פִּדְיוֹן
1 - גאולה בכסף, תשלום כסף תמורת שחרור אדם או חפץ.
פְּדוּת
גאולה, הצלה, שחרור.
פֶדֶרָצְיָה
התאחדות, אגודה לה שותפים מספר גופים.
פֶּה אֶחָד
בדעה אחת, בהסכמה כללית.
פוֹבְיָה
פחד, בעת (משמש גם כסופית במילים מורכבות, כמו: קלאוסטרופוביה - פחד מהימצאות במקומות סגורים).
פּוֹגְרוֹם
פרעות, מעשי רצח ואלימות מאורגנים נגד קבוצה מסוימת.
פּוֹחֵז
פזיז ונמהר, קל דעת.
פּוּחְלָץ
עור של בעל חיים ממולא בחומר כלשהו כמו קש או צמר גפן, הנראה כבעל החיים החי.
פּוֹלִיגַמְיָה
נישואים מרובים, נישואי גבר אחד לכמה נשים או נישואי אישה אחת לכמה גברים.
פּוּלְמוּס
ריב, ויכוח, התנצחות.
לְהִתְפַּלְמֵס
להתווכח, להתנצח.
פוֹלְקְלוֹר
יצירות עממיות כגון אגדות, שירים, ריקודים, מנהגים ואמונות.
פּוּמְבִּי
מפורסם, גלוי לכול, פתוח לציבור.
פּוּמְבֵּי
פרסום.
בְּפוּמְבֵּי
באופן גלוי לעיני הציבור.
פּוּמְבֵּי
לפרסם.
פּוּמִית
פיה, קצה של כלי שנועד להחזיקו בפה (כלי נשיפה או מקטרת).
פּומְפִּיָה
מִגְרֶרֶת, כלי מטבח המשמש לחיתוך ירקות עד דק.
פּוּנְדָק
אכסניה, בית מלון.
פּוּר
גורל, מזל, הגרלה.
פּוֹרֶה
1 - שיבולו רב.
פּוּרִיטָנִיוּת
סגפנות וצניעות, הינזרות מתענוגות.
פּוֹרֵק עוֹל
נוהג בהפקרות, לא ממלא אחר כללים וחוקים.
פּוֹשֵׁט
פותח, פורשׂ.
פּוֹשֵׁט יָד
קבצן. (מילולית: פותח את ידו).
עוֹרוֹת
בהשאלה: אדם המנצל אחרים בצורה קשה על-ידי הפקעת מחירי מוצרים או שירותים.
פָּז
זהב.
פְּזוּרָה
תפוצה, התפזרות עם על פני מקומות שונים.
פְּזִיזוּת
פעולה נמהרת ללא מחשבה או שיקול דעת.
פַּזְרָן
במובן החיובי: נדיב, מחלק ביד רחבה. במובן השלילי: בזבזן.
פַּזְרָנוּת
בזבזנות. (פַּזְרָן - במובן החיובי: נדיב, מחלק ביד רחבה. במובן השלילי: בזבזן).
פַּח
מלכודת, מכשול, תקלה.
אֶל
מצרה לצרה גדולה ממנה, מדחי לדחי.
פָּחוּס
משוטח, לחוץ מן הצדדים.
פְּחָת
ירידה בערך או בכמות בשל תהליכים כגון: התיישנות, בלאי וכו’.
פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם אִי-אֶפְשָׁר
אמירה שנאמרת כאשר אי אפשר לבצע משהו מסוים במלואו, ופירושה שחייבים לפחות לעשות דבר זה במידה מזערית.
פַּטְרוֹן
1 - אדם המטיל מרות על הכפופים לו ויחד עם זאת מגן עליהם ודואג לצורכיהם.
פִּיגּוּל
דבר מגעיל, דוחה, מאוס.
וְלִבּוֹ
גלוי לב, כֵּן, מדבר כמו שהוא חושב.
פִּיוּס
השלמה, התרצות, שיכוך הרוגז.
דַעְתּוֹ
הרגיע אותו, פִּיֵס אותו.
פִּיזּוּז
ריקוד, כִּרְכּוּר.
פִּיטּוּם
האכלה מרובה, האבסה.
פִּיכֵּחַ
אדם שדעתו צלולה, שאינו שיכור.
לָבָן
כינוי למשהו גרנדיוזי (מדהים וענק), אך חסר טעם ותועלת.
פִּילּוּחַ
בִּיתוּר, חדירה מבעד למשהו.
פִּילּוּס
סלילה, הבקעת דרך.
פִילַנְתְרוֹפ
נדיב, אדם שתורם לאחרים, אוהב אדם. (ההיפך מ: מִיזַנְתְרוֹפּ).
פִּיסֵּח
צולע, חיגר.
פִּיק בִּרְכַּיִם
רעידת הברכיים מפחד או מחולשה.
פִּיקָה
בליטה, זיז. (למשל פיקת הגרגרת).
פִיקְטִיבִי
מדומה, בדוי.
פִּיר
חפירה, בור, גומה.
פִּיתוֹם
אדם הנדמה כמדבר מהבטן.
פַּך
כלי קטן לנוזלים.
פַּכִּים קְטַנִּים
כינוי לדברים חסרי ערך, או לפרטים קטנים המשולבים בסיפור, אנקדוטות.
פַּכְסָם
דבר מאפה שטוח ויבש, תופין, עוגייה, רקיק, צנים.
פִּכְפּוּך
נביעה, זרימה.
לְפַכּוֹת
לנבוע, לזרום, לפרוץ.
פָּכַר אֶת יָדָיו
ביטוי ללחץ, לחרדה ואף לייאוש. (מילולית: שילב את אצבעותיו בחוזקה זו בזו).
פְּלָאִים
מאוד, באופן מפליא בקיצוניותו.
פִּלְבּוּל (בעיניים)
עפעוף במהירות מתוך מבוכה או עצבנות, או גלגול העיניים לאות צדקנות. (^)
פֶּלֶג
1 - נחל מים קטן.
פִּלּוּג
פירוד, התרחקות של קבוצות שהיו שייכות לקבוצה אחת. (ההיפך מ: איחוד).
פְּלוּגְתָּא
מחלוקת, חילוקי דעות.
בַּר פְּלוּגְתָּא
יריב בויכוח.
פְּלוּמָה
שערות או נוצות דקות ועדינות.
פְּלוֹנִי = פַּלְמוֹנִי = אַלְמוֹנִי
מילים שמשתמשים בהן כאשר לא רוצים לנקוב בשמו של האדם או כאשר שמו או זהותו של אדם אינם ידועים.
פְּלוּרָלִיזְם
סובלנות, מוכנות לקבל מגוון רחב של גישות ודעות.
פַלְחָה
ענף חקלאות העוסק בגידול תבואות שדה.
פַלַּאח
איכר, עובד אדמה.
פְּלִיָּה
שליפה, על-פי-רוב של כינים או פשפשים (משיער, בגדים וכו’).
פֶּלֶך
1 - חבל ארץ, נפה, מחוז, גליל. 2 - מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטוויה או האריגה, כישור.
פֶּלֶס
מכשיר המשמש כדי לקבוע שדבר מה הוא אופקי.
פְּלַסְתֵּר
רמאות, דיבה.
פְּלַסְתֵּר
מכתב השמצה שכולו שקרים והוצאת דיבה.
עָשָׂה פְּלַסְתֵּר
סילף, עיוות.
פַּלָּצוּת
פחד עז, חִיל, בעתה, זעזוע.
פָּמַלְיָה
חבורת בני לוויה.
פָּן
צד. (ברבים: פנים).
שֶמָּא
כדי שלא, לְבַל.
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב
כינוי לדור ירוד מבחינה מוסרית.
פִּנְכָּה
צלחת, קערה.
מְלַחֵך פִּנְכָּה
חנפן.
פַּס
עבר מן העולם, היה ואיננו, נגמר.
פְּסֶבְדּוֹנִים
שם בדוי שתחתיו מפרסם סופר את יצירתו. (המקור: פסבדו = מדומה, לא אמיתי).
פִּסָּה
חתיכה קטנה.
פַּסְטוֹרָלִי
כפרי, שָׁלֵו, שמאפיין את החיים בטבע.
פָּסִיבִי
סביל, לא פעיל.
פְּסִיחָה
דילוג.
שְתֵי
לא הכריע, לא הגיע להחלטה ובכל פעם נהג באופן מנוגד לפעם הקודמת.
פֶּסִימִי
מצפה תמיד לרע, ורואה את הצד השלילי בכל דבר. (^)
פְּסִיקָה
החלטה רשמית של בית משפט בפסק דין.
פֶּסַע
צעד, שעל, פעם, פסיעה.
לְבֵין
היה קרוב מאוד למוות.
פַּסְקָנִי
החלטי, נחרץ, נעדר כל ספק.
פָּעוֹט
ילד קטן שעבר גיל ינקות.
פְּעִימָה
אחת מתוך סדרה של דפיקות.
פַּעַם
צעד, פסע, שעל.
שַׂם פְּעָמָיו
יצא לדרך, הלך לעֵבֶר.
פִּעְנוּחַ
הבנת הפשר, מציאת פתרון.
פָּצִיפִיסְט
שוחר שלום, מתנגד למלחמה ולשפיכות דמים.
פִּקֵּח
1 - שאינו עיוור, שלם בחושיו. 2 - חכם, נבון.
פְּקִיעָה
1 - הישברות, היקרעות, הינתקות.
פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ
לא יכול היה להבליג יותר.
פְּקִיקָה
סגירה בפקק.
פָקִיר
נזיר החי חיי דלות ומתנזר מתענוגות החיים.
פָּקַק
סגר באמצעות פקק.
פַּרְבָר
אזור מגורים בשולי העיר.
פַּרְגּוֹד
מסך, וילון, מחיצה.
פַּרְגּוֹל
שוט, מגלב.
פְּרַגְמָטִי
מעשי.
פֶּרֶד
1 - בן הכלאיים של חמור וסוסה. 2 - מספר אי-זוגי (גם פֶּרֶט).
פְּרֻדָּה
מולקולה.
פָּרָדוֹקְס
סתירה של המקובל, מצב שבו חוקי ההיגיון והמציאות סותרים בעליל.
הִיסְטוֹרִי
מתקופות קדומות מאוד.
פְּרוֹבוֹקַצְיָה
פעולת התגרות, פעולה שנועדה לעורר תגובה שלילית.
פְּרוֹבִינְצְיָה
עיר שדה, מקום הנמצא הרחק מהבירה או ממרכזי התרבות של המדינה.
פָּרוֹדְיָה
יצירה שנכתבת במטרה ליצור חיקוי לעגני ושנון ליצירה אחרת, למצב או לאדם.
פֵּרוּז
הפיכת אזור מסוים לנקי מכוחות צבא וכלי נשק.
פְּרוֹזָה
סיפורת, ענף ספרותי המתמקד בסיפורים (בשונה משירה).
פְּרוֹזָאִי
ענייני, שגרתי, משעמם.
פְּרוֹלוֹג
הקדמה, פתח דבר (מופיע לפני תחילת הסיפור). (ההיפך מ: אֶפִּילוֹג).
פְּרוֹלֶטַרְיוֹן
מעמד הפועלים.
פְּרוֹפִיל = צְדוּדִית
מראה מהצד.
פִּרְזוּל
1 - בבנייה: התקנת אביזרים ממתכת.
פֶּרַח
טירון, מי שעובר הכשרה למקצוע מסוים.
נִשְׁמָתוֹ
1 - מת, יצאה נשמתו.
פַּרְטִיזָנִי
שנעשה ביוזמה פרטית, באופן מקומי, ללא הכוונה ולא במסגרת תוכנית כוללת.
פַּרְטִיטוּרָה
דף תווים של יצירה, שבו מופיעים התפקידים של כל הכלים במקביל.
פַּרְטָנִי
1 - מפורט, יורד לפרטים. 2 - יחידני, שמיועד לאחד.
בֶּטֶן
צאצא, מי שיצא מבטנה של האם.
פְּרִיבִילֶגְיָה
זכות יתר, הטבה מיוחדת, יחס מועדף שאחרים לא מקבלים.
פִּרְיוֹן
פוריות בהולדה או בעבודה (מידת התוצרת ביחס להשקעה).
פְּרִיחָה
שגשוג, הצלחה.
פָּרִיך
מתפורר בקלות.
פְּרִימָה
התרת תפר בבגד. (^)
נִפְרַע מִמִּישֶׁהוּ
נקם בו.
פְּרִיפָה
1 - רכיסה, חיבור באמצעות סיכות או כפתורים.
פֶּרִיפֶרְיָה
הישובים שמסביב לישוב מרכזי.
פָּרִיץ
כינוי שהשתמשו בו בגולה לבעל אחוזה או אציל ששילמו לו מִסים.
פְּרִיצוּת
התנהגות לא מוסרית; הפקרות מינית, זנות.
פְּרִישָׁה
1 - עזיבת תפקיד או עיסוק. 2 - התבדלות.
פְּרִישוּת
1 - הינזרות מתענוגות.
פִּרְכּוּס
1 - רטט, פִּרְפור. 2 - ייפוי, התאפרות, התקשטות.
פַּרְנָס
מנהיג, איש ציבור.
פַּרְסָה
1 - החלק הקשה שבתחתית הרגליים של בעלי-חיים, טֶלֶף. 2 - יחידת מרחק (כארבעה וחצי ק”מ).
פַּרְסַה
מרחק גדול מאוד. (מילולית: 500 פרסאות. פרסה היא מידת אורך קדומה שאורכה בקירוב 4.5 ק”מ).
פַּרְפְּרָאוֹת
1 - (בארוחה) קינוח. 2 - דברים משעשעים שבאים כתוספת לעניינים רציניים.
פֶּרֶץ
1 - זרם חזק המתפרץ בפתאומיות. (בהשאלה: ביטוי רגשות עזים בהתפרצות פתאומית).
פְּרַקְטִי
1 - תכליתי, שימושי, מעשי. 2 - (לגבי אדם) ריאלי, מי ששוקל ומקבל החלטות מעשיות והגיוניות שיש בהן תועלת.
פְּרַקְלִיט
עורך-דין.
פָּרָשַׁת דְּרָכִים
1 - צומת, הצטלבות דרכים. 2 - בהשאלה: מצב של תהייה וחוסר ידיעה לאן לפנות. (^)
פַּשְׁטָנִי
שטחי, שגורם לדבר להיראות פשוט מכפי שהוא.
פִּשְׁפּוּשׁ
בדיקה, חיפוש, חיטוט.
בְּמַעֲשָׂיו
בחן וביקר את עצמו.
פִּשְפָּש
שער קטן, פתח קטן בתוך שער. (^)
פֵּשֶׁר
מובן, משמעות, פירוש.
פַּת
כינוי ללחם כמזון בסיסי או לארוחה.
קִיבָּר
לחם עוני.
פִּתּוּחִים
צורות ודמויות שמגולפות בחומר לשם קישוט.
לְפַתֵּחַ
לחרות או לגלף צורות בחומר.
פִּתְחוֹן פֶּה
אפשרות לטעון טענות, הזדמנות להעברת ביקורת.
פָּתֵטִי
מעורר לעג ורחמים בשל הניסיון להיות מה שאינו, מגוחך, נלעג. (^)
פֶּתִי
תמים, מי שמאמין לכל דבר שאומרים לו וקל לרמות אותו.
פְּתִיל
חוט, חבל דק.
פְּתַלְתַּל
עקלקל, מפותל, לא ישר.
מַרְעִיתּוֹ
כינוי לקהל או לקהילה ביחס למנהיגם הרוחני. (^)
צָבֶה
נפוח, תפוח.
צָבוּעַ
אדם המעמיד פנים כאילו הדעות או הרגשות שהוא מביע הם אמיתיים, בעוד שהוא מסווה את אופיו האמיתי.
צִבְיוֹן
דמות, אופי.
צָג
מסך.
צָד אֶת אָזְנוֹ
סיקרן אותו בדברים שהשמיע.
צָד אֶת מַבָּטוֹ = צָד אֶת עֵינוֹ
משך את תשומת ליבו, גירה את מבטו.
צְדַעַיִם
רקות, צידי הגולגולת.
צַדְקָנוּת
התחסדות, צדיקות לכאורה.
צָהֳלָה
1 - צחוק, קריאת שמחה וגיל.
צֹהַר
אשנב, חלון קטן, חָרָך.
צַוָארוֹן לָבָן
כינוי לשכבה החברתית העוסקת במנהל, במסחר או במקצועות חופשיים (עורך דין, מהנדס וכו’). (^)
צְוָוחָה
צריחה, צעקה חזקה (מתוך כאב, פחד או התרגשות).
צוֹנֵן
1 - קריר. 2 - בהשאלה: לא נלהב.
הָעִתִּים
שעה קשה. (מלשון: מצוקה).
צוּר
סלע גדול.
מַחְצַבְתוֹ
מקורו, שורשיו, הרקע ממנו צמח.
צוֹרֵם
1 - מרגיז או בלתי נעים לשמיעה. 2 - בהשאלה: מעיד על חוסר הרמוניה.
צוֹרֵף
אומן העוסק בעיצוב תכשיטים וחפצי נוי מכסף וזהב.
צַח
זך, טהור, נקי.
צָחוֹר
לבן.
צָחִיחַ
יבש, חרב, מחוסר מים.
צַחֲנָה
סירחון.
חַרָבוֹת
1 - הערכות לקרב מילולי, רעיוני וכד’. (מילולית: ליטוש חרבות לקראת הקרב).
צִי
קבוצת אוניות בעלות ייעוד משותף.
צִיבּוּר
1 - ערמה, אוסף.
צְבִיר
פרטים שהתקבצו לקבוצה.
צִידּוּד
1 - הפניה הצידה.
צִיָּה
מדבר, ישימון.
צִיוִילִיזָצְיָה
תרבות, ובייחוד מכלול ההישגים של תרבויות גדולות.
צִינָּה
1 - קור. 2 - מגן מתכת קדום שהגן על כל גופו של הלוחם.
צִינוֹק
חדר צר ואפל בבית סוהר, לשם נשלחים אסירים כעונש.
צִינִי
לעגני, מזלזל במקובל.
צִיפּוֹרֶן
הקצה המתכתי של עט נובע.
צִיץ
ניצן, ראשית הפריחה.
צִיצִית
קְווּצַת שיער או קְווּצַת חוטים (= גְדִיל).
צַיְקָן
קמצן, כִּילָי.
צִיר
1 - שליח, מיופה כוח. 2 - מיץ, רוטב. 3 - כאב. 4 - האמצעי המחבר את הדלת למסגרתה ומאפשר את סיבובה. 5 - קו התקדמות, מסלול, דרך, תְוַאי (בעיקר בשימוש צבאי).
צִיתּוּת
האזנה או הקשבה בסתר, ללא רשות; הרבה פעמים תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים.
צֶלֶם
דמות, צורה.
צַלְמָוֶת
1 - חושך כבד, אפלה גמורה, עלטה מוחלטת.
גֵּיא צַלְמָוֶת
מקום נורא, שמסוכן להיות בו.
צִלְצָל
כידון המחובר לחבל ארוך, המשמש לציד ימי. (^)
צָמִיג
סמיך, דביק.
צְמִיתוּת
נצח, לעולמי עד.
צָמִית
איכר (אריס) המשועבד לעולם.
צַמְרִירִי
מכוסה צמר, או בעל תכונות של צמר, כגון רכוּת ושעירוּת.
צָנוּם
כחוש, רזה.
צְנִים
טוסט, פכסם.
צָנִין
קוץ.
לִצְנִינִים
הרגיז אותו, הציק לו מאוד.
צְנִיפָה
הקול שמשמיע הסוס, צהלה.
צֶנַע
הסתפקות במועט, הימנעות ממותרות ותענוגות.
לְהִצְטַנֵּעַ
1 - ניסיון של אדם להפחית מחשיבותו או תרומתו לעניין מסוים. 2 - להעמיד פני צנוע.
צָפוּד
(נאמר בעיקר על עור) מכווץ, יבש, מצומק, מקומט (במיוחד בשל יובש, קור ). (^)
צִפּוֹר הַנֶפֶש
החלק הרגיש והיקר ביותר, בבת העין.
צִפְחָה
סוג של משטח סלעי.
צַפַּחַת
כלי קיבול קטן לנוזלים, כד קטן, פך.
צַפִּיחִית
עוגה, רקיק, תופין, פכסם.
צַפִּיחִית בִּדְבַש
1 - כינוי למאכל מתוק וערב ביותר. 2 - בהשאלה: נאמר באירוניה על דבר או אדם שמתיקותו מוגזמת או אינה הולמת. (^)
צָפִיר
תיש צעיר.
צַפְרָא
בוקר.
צַפְרִיר
רוח בוקר נעימה.
צִקְלוֹן
תרמיל, ילקוט, אמתחת. (להבדיל מ: צִיקְלוֹן - כינוי לסופה גדולה וחזקה).
צִקְצוּק
1 - קול אופייני הנוצר על-ידי הנעת הלשון בין השיניים לחניכיים והמשמש בעיקר להבעת רחמים, צער, פקפוק וכד’.
צַר = צוֹרֵר = קָם
אויב, שונא.
צר
מוגבל בראיית עולמו, בעל תפיסה מצומצמת ביותר.
צָרוּב
שרוף, נכווה.
צָרוּף
נקי, טהור, מזוקק, שאין בו דופי.(^)
צְרוֹר
חבילה, קבוצת עצמים.
מוֹחִין
טיפשות.
צָרוּת עַיִן
1 - קנאה, קושי לראות אחרים בהצלחתם. 2 - קמצנות.
צְרִיחַ
מגדל צר המזדקר מתוך מבנה גדול.
צֹרֶך (צַו) הַשָּׁעָה
דבר נחוץ ביותר, הדבר הדרוש והנכון בנקודה זו בזמן.
קַב
1 - מידה קטנה.
קִבּוּץ
ריכוז למקום אחד, איסוף, ליקוט.
קָבִיל
שיכול להתקבל, שמותר לקבלו כעדות או כהוכחה.
קֳבָל עַם וְעֵדָה
בגלוי, לעיני כל, בפומבי, בפרהסיה.
קָבַע מַסְמְרוֹת בַּדָּבָר
ניסח ככללים קבועים שאין לשנותם.
קַבַּרְנִיט
1 - רב חובל, מפקד אוניה / מטוס.
קְדוֹמָנִי
הנמצא לפנים, קדמי או הקדמי ביותר.
קַדַּחְתָּנוּת
מהירות מוגזמת, בהילות יתרה.
קֶדֶם
1 - תקופות קדומות, ימים קדמונים. 2 - צד מזרח. מצוין גם במילים: קֵדְמָה, קָדִימָה, קָדִים.
קָדִים
רוח מזרחית יבשה וחמה.
קָדֶנְצְיָה
תקופה קצובה לפעילות רשות נבחרת.
קַדָּר
יוצר כלי חרס.
קְדֵרָה
קלחת, כלי כבד ועמוק לבישול.
קֵהֶה
שאינו חד.
קֵהוּת חוּשִׁים
חושים שאינם חדים, חושים מטושטשים, חוסר שימת לב.
פָּרָשַׁת
נקודת זמן שממנה ואילך הדברים לא יחזרו להיות כפי שהיו.
קוּבְלָנָה = קְבִילָה
תלונה, טענה, טרוניה.
קוֹבַע
קסדה.
קוּבַּעַת
כוס, גביע.
קוֹגְנִיטִיבִי
הכרני, שקשור להכרה.
קוֹד
שיטה שבה מיוצגת מילה על-ידי סימנים מוסכמים, צופן.
קִידּוּד
העברה לקוד, הצפנה.
קוֹדֶקְס
ספר חוקים.
קְדוֹרָנִי
1 - כהה, שחור, חשוך.
קָדְרוּ פָּנָיו
התעצב מאד. (מילולית: פניו השחירו).
קוֹהֶרֶנְטִי
עקבי, סדור, הגיוני.
קְווּצָּה
קבוצה של שערות, ציצת שערות. (^)