ben - 1200 1600 Flashcards
הִתְגַּבְּשׁוּת
1 - התאחדות לקבוצה מגובשת של אנשים.2 - קבלת צורה ברורה וסופית.
זָרָה חוֹל (אֲבָק) בַּעֵינַיִם
הונה, ניסה להסתיר את העובדות.
הַתְמָדָה
עשייה ללא הפסקה, תוך התעלמות מהקשיים.
חִילוּל
ביזוי, השפלה, הפרה.
חוּג
היקף, גבול, תחום.(^)
הִתְמַרמֵר
הביע חוסר שביעות רצון.
הִטְבִּיעַ (טָבַע) אֶת חוֹתָמוֹ
הותיר את רישומו, עשה דברים שיִזָכְרו.
הִתְגַּלְּמוּת
התממשות, קבלת צורה מוחשית.
הִתְכַּחֲשׁוּת
אמירת טענה או ביצוע פעולה שמציינות התנערות מקשר למישהו או למשהו.
חָוָק
שלב בסולם, שלב בתריסים, מדרגה.
חֵרֶף
למרות, על אף.
הִתְרַעֲמוּת
כעס, רוגז, התמרמרות.
הַתָּזָה
1 - גדיעה, כריתה.2 - הזלפה, פיזור טיפות.
עַד חָרְמָה
עד להשמדה מוחלטת.
חָרוֹן = חֲרִי = חֲרִי-אַף
כעס, חֵמה, זעם, עֶבְרָה, קֶצֶף.
הַתְנָיָה
1 - קביעת תנאים.2 - בפסיכולוגיה: יצירת קשר בין גירוי / תופעה מסוימת (התנאי) לתוצאה הנובעת מכך.
זִבּוּרִית
1 - אדמה גרועה. (ההיפך מ: עידית).2 - בהשאלה: סחורה גרועה.
זַרְנוּק
צינור להשקיה או לכיבוי אש.
בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ
בצורתו המובהקת.
חָזַר לְסוּרוֹ
שב למנהגיו הרעים.
חִרְחוּר
התגרות, סכסוך, שיסוי, גרימה להתפרצות ולמריבה.
הַדָבָר חָרָה לוֹ מְאֹד
הדבר הכעיס אותו מאד.
יַיִן בֶּן חוֹמֶץ
צדיק בן רשע.
זָ’אנֶר
סוג או סגנון בתחום אמנותי (בעברית: סוגה).
תְּוָאי
מסלול, ציר, נתיב.
הָלַך מֵחַיִּל לְחַיִּל
הלך והצליח, נע מהישג אחד למשנהו.
טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיך
בדוק את עצמך לפני שאתה מעביר ביקורת על אחרים.
חָאן
אכסניה, מלון אורחים, פונדק דרכים.
טִיּוּב
הפיכה לטוב יותר, שיפור.
חֲלוֹמוֹת בְּאַסְפַּמְיָא
פנטזיות, חלומות או משאלות חסרי סיכוי להתגשם. (מילולית: חלומות בספרד - España- חלומות על ארץ רחוקה ולא מושגת).
הַתְרָעָה
אזהרה מפני סכנה מתקרבת.
זוּטוֹת
דברים קטנים, דברים של מה בכך, שאינם בעלי חשיבות רבה (ביחיד: זוּטָה). (^)
דֵּעוֹת חֲלוּקוֹת
דעות המבטאות חוסר הסכמה, דעות מנוגדות זו לזו.
זָנִיחַ
שולי, לא מהותי, חסר משמעות.
הִתְפַּכֵּחַ מֵאָשְלַיָּה
חזר לקרקע המציאות.
זְמוֹרָה
ענף של גפן.
חָתוּם
סגור, סתום, לא ברור. (בפנים חתומות: הבעה שאינה מסגירה רגש, “פְּנֵי פּוֹקֵר”).
חִבּוּץ
תהליך הפקת חמאה מחלב.
זֵד
אדם רשע.
חָרְמָה
השמדה.
חָפַן
מילא את כף ידו ב-, אחז בעדינות.
טָבַל במשהו
היה מוקף או שרוי בו.
חֲסַר דֵּעָה = חֲסַר דַּעַת
טיפש, חסר שכל.
הִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ
הצטער, התמרמר.
וַסָל
צמית, אדם שנשבע שבועת אמונים אישית לאדון פיאודלי והתחייב לשרת בצבאו תמורת הגנה ונחלה שקבל מאדונו. (^)
חָרָך
סדק צר בקיר שאפשר להציץ דרכו.
יוֹצֵא חֲלָצַיו (גם: בֵּן חֲלָצַיו)
בנו (מי שמקורו במותניו, או ליתר דיוק בין מותניו).
חָלוּק
מי שחושב אחרת, חולק בדעתו.
הִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרוֹ
למד מחכמתו והתנהגותו של אדם קרוב אליו.
זָקוּר
זקוּף, בולט החוצה או כלפי מעלה.
חֲסַר פֵּשֶׁר
לא מובן, ללא פירוש.
חֲוִילָה
וילה, בית פרטי.
זוּטָא
קטן, זעיר, בזעיר אנפין. החלופה העברית לתחילית “מיני-“. (^)
וְאִידָך זִיל גְּמוֹר
ואת השאר (= ואידך) לך (= זיל) ולמד (= גמור). כלומר: את העיקר אמרתי לך, ואת השאר תצטרך ללמוד בעצמך. (המקור: תשובתו של הלל הזקן, כשהתבקש ללמד את התורה כולה על רגל אחת, בחמש דקות, הייתה: “מה ששנוא עליך - לחברך לא תעשה”, ואת השאר כבר תלמד לבד .
חָתוּל בַּשַּׂק
כינוי למשהו שטיבו לא ברור.
טְלַאי
חתיכת בד שתופרים על בגד (לתיקון קרע או לקישוט).
מַטְבֵּע לָשׁוֹן
ביטוי שגור, ביטוי נפוץ.
חִפּוּי
1 - ציפוי, כיסוי, קֵרוי.2 - בהשאלה: העלמת עין.
חָזוֹן נִפְרָץ
תופעה שכיחה. (חָזוֹן - ראו יחידה 1).
חֲסַר מַעֲצוֹרִים
חסר בושה, שפועל ללא גבולות מוסריים.
חוֹכֵך = חוֹכֵך בְּדַעְתוֹ
מהסס, מתלבט, מתקשה להחליט, מתחבט.
הִתְגּוֹדְדוּת = הִתְקַהֲלוּת
התקבצות של אנשים רבים.
חֵפֶץ
רצון, תשוקה, משאלה, מאווה.
הִתְקַשֵּט בְּנוֹצוֹת זָרוֹת
התפאר בהישגים שאינם שלו.
הִתְכַּרְבֵּלוּת
1 - התעטפות בכסות כלשהי (שמיכה, מעיל וכו’).2 - הצטנפות, התקפלות, התכווצות.
זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ
אמירה מזלזלת על מי שהינם חדשים בתחום מסוים, וטרם רכשו בו ניסיון או מיומנות.
הִתְחַקּוּת (אחר משהו)
חקירה על אודותיו, סקירת תולדותיו, הסיבות לו וכד’. (^)
חֹפֶן
כמות מלוא כף היד.
זַן
סוג, מין.
חֵבֶל
כאֵב.
חָרִישׁ
פעולת החרישה.
טְבִיעָה
חקיקת צורה כלשהי בתוך חומר.
חֲנוּכָּה
טקס או מסיבה לרגל הפתיחה של מקום חדש (מבנה, ארגון, מפעל וכד’) או לרגל התחלת השימוש בדבר מה; הטקס שבו מתבצעת חניכת המקום.
זָדוֹן
רִשְעוּת.
זַג
הקליפה הדקה של הענבים או של פירות אחרים.
חַרְצוּבּוֹת
קשרים או מעצורים שקשה להתירם ולהתגבר עליהם, כבלים, שלשלאות, עבותות. (^)
חֶמְלָה
רחמים.
חַיִּץ
מחיצה, הפרדה.
הזוּלַת
האדם האחר, כל שאר האנשים, כל האנשים שאינם אני.
זָב חֹטֶם
כינוי מזלזל לאדם חסר ניסיון או פחות ערך. (מילולית: ילד שאפו נוטף נזלת).
חֲרָפוֹת
קללות.
חֲלָצַיִים
מותניים.
טִכֵּס עֵצָה
התייעץ, חיפש תחבולה. (^)
הִתְרַבְרְבוּת
התגאות שחצנית, התפארות.
טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ
נוהג באופן צבוע, מתחרט למראית עין אך בפועל ממשיך במעשיו הרעים. (מילולית: מנסה להיטהר בטבילה, אך מחזיק בידו שרץ ששב ומטמא אותו).
חֲפִיר
תעלה שנחפרת מסביב למבצר על-מנת להגן עליו מפני תוקפים אפשריים.
טִינָה
שנאה, קנאה.
חֲצוּבָה
כן להגבהה ולייצוב.
חִסָּיוֹן
הוראה המאפשרת אי-גילוי ראייה במשפט (כדי להגן על אינטרס מסוים).
חֲסַר פְּנִיּוֹת
הוגן ומאוזן, אובייקטיבי, ללא אינטרס אישי. (מילולית: שאינו פונה לצד זה או לצד אחר).
זָנָב לַאֲרָיוֹת
כינוי לאדם הנמנה עם חבורה מכובדת, אף שהוא במעמד נמוך באותה חבורה. (^)
זְרִיָה לָרוּחַ
בזבוז, עשיית דבר שאין בו ברכה, ברכה לבטלה.
בְּמֵזִיד = בְּזָדוֹן
מתוך כוונה רעה.
זַך
צלול, צח, נקי, טהור.
חַשְׁרַת עַבִים
הצטברות עננים (עב = ענן) עבים וכהים המבשרים גשם. (^)
חוֹמֶץ בֶּן יַיִן
רשע בן צדיק. (הרעיון: חומץ הוא יין שלא תסס כהלכה ולא השתבח).
הִתְמוֹגְגוּת
תחושת סיפוק, שביעות רצון, התענגות, קורת רוח.
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת
כינוי לדבר שמשתמשים בו כנגד מישהו, אך יכול להזיק לאלה שמשתמשים בו.(מילולית: חרב בעלת שני להבים וידית באמצע).
חָשׂוּך מַרְפֵּא
חסר מרפא, חולה במחלה סופנית.
הִתְפַּלְּשׁוּת
התגוללות, התבוססות.
הִתְבַּקְּעוּת
היווצרות של סדקים או חריצים, כתוצאה מחשיפה לשמש, לחץ, כוח וכיו”ב.
זָרְקָה בּוֹ (בִּשְׂעָרוֹ) שֵׂיבָה
שערו התחיל להאפיר.
חֲרִיכָה
צריבה, שריפה קלה.
זָקַף(סְכוּם כֶּסֶף) לְחֶשְׁבּוֹן מְסוּיָּם
זָקַף צרף או ייחס את הכסף לאותו חשבון.
הִתְרוֹעֲעוּת
התיידדות, התחברות.
חוּמְרָה
קושי, הקפדת יתר.
חֲסַל
מילת קריאה נגמר! הסתיים! תָּם!
חוֹזֵר
מכתב או הודעה המופצים בהעתקים רבים בקרב גופים או אנשים רבים.
וַסָּת
רֶגוּלַטוֹר. מנגנון המסדיר אספקה של דבר מה (כגון זרם מים, חשמל, דלק) למערכת מסוימת.
טִירָן
עריץ, דיקטטור, רודן.
עָשָׂה חַיִל
הצליח מאוד.
חוּצוֹת
שטחים פתוחים, רחובות.
חֵמָה
זעם, כעס, חֳרִי-אף.
הִתְחַנְחֲנוּת
התנהגות בחן מזויף שמטרתה למצוא חן, התחנפות.
חִלּוּפֵי גַּבְרֵי
שינוי באיוש של משרות או תפקידים.
טָחַן מַיִם
עשה דברים שלא משנים דבר או חזר על דברים שכבר נאמרו.
חֲזָקָה עָלָיו שֶׁ…
אין ספק לגביו ש…
הִתְנַזּרוּת (ממשהו)
הימנעות מצריכת דבר שיש בו הנאה; בדרך כלל מסיבות מוסריות, דתיות או רפואיות.
חַיִל
1 - כֹח, אומץ, גבורה.2 - הצלחה.
נִזְדַּעֵק
פרץ בקול צעקה.
זְכוּת אָבוֹת
יחס מיוחד שאדם זוכה לו בגלל הוריו או בשל מוצאו.
חֲלִיצָה
1 - הסרת נעל מכף הרגל.2 - עקירה או שליפה של דבר (לרוב בכוח ובמאמץ).
חָזוֹן
1 - תמונה שאדם רואה בדמיונו או בחלומו (= חִזָיוֹן).2 - תכנית אידיאלית.
הִתְעַמְּרוּת
התעללות.
חֹטֶם
אף.
זָרוּעַ
1 - שזרעו בו או שזרעו אותו.2 - מכוסה במשהו המפוזר על פניו.
חַיֵּי שָׁעָה
1 - התעסקות בצרכים גשמיים ובהנאות חולפות. (ההיפך מ: עניינים רוחניים).2 - כינוי לקיום זמני קצר וחולף.
חִלָּה (אֶת) פָּנָיו
ביקש רחמים או סליחה, התחנן. (^)
הִתְחַלּוּת
התחזות לחולה, העמדת פני חולה.
זָעוּם
1 - מוּעט.2 - מביע זעם, כועס, זעוף. בעיקר בצירופים כגון פנים זעומות, זעום גבות, זעום מראה וכיו”ב. (^)
זָעִיר
קטן מאוד.
בְּחֵפֶץ לֵב
ברצון רב.
מִתְוֶוה
תכנית בקווים כלליים.
חֲדִילָה
הפסקת פעילות מסוימת.
חוֹתֶלֶת
אריג או סריג שכורכים סביב שוק הרגל.
חַרְטוֹם
החלק הקִדמי של כלי שיט או טיס.
חֲבִיצָה
פודינג.
הִתְרוֹמְמוּת רוּחַ = הִתְרוֹמְמוּת נֶפֶשׁ
תחושה של התעלות וחגיגיות, שיש בה התרגשות ואושר.
חָלוּץ
ראשון במעשה מסוים, שאחרים הולכים בעקבותיו ונוהגים כמותו.
חָמָס
שוד, גזל.
טַבּוּר
אמצע, מרכז.
חֵשֶׁק
רצון, השתוקקות, תאווה.
טוֹטָפוֹת
תפילין.
מַזְמֵרָה
מספריים גדולים לחיתוך ענפים.
חֲרִיר
חור קטן, נקב.
חָזַר כִּלְעוּמַת שֶבָּא
נכשל במשימתו. יצא להשיג דבר מה, וחזר בידיים ריקות.
חָרִיט
תיק קטן של נשים המיועד לנשיאת כסף ופריטים חיוניים אחרים, ארנק. (^)
זָקַף אֶת קוֹמָתוֹ (של מישהו)
גרם למי שהרגיש מושפל לחוש גאווה.
הִתְעַשְּׁתוּת
היחלצות מבלבול, שליטה מחודשת במצב. (ההיפך מ: אִיבּוּד עֶשְׁתּוֹנוֹת).
הִתְפָּרְדָה (הִתְפָּרְקָה) הַחֲבִילָה
נפסק הקשר (העסקי, החברי וכד’).
זַכָּאוּת
מצב של אדם שמגיע לו משהו על פי החוק, הסכם וכו’.
חוּכָא וְאִיטְלוּלָא
דבר מגוחך שהכל לועגים לו,לעג, קֶלֶס. (^)
חַכְלִילִי
אדמדם, סמוק.
חָבוּט
1 - מוכה, שחבטו בו.2 - בהשאלה: בנאלי, נדוש.
הִתִּיר חַרְצוּבּוֹת לְשׁוֹנוֹ
הפר את שתיקתו, החל לדבר.
זְרִיָּה
פיזור או הפצה של אבקה.
חָסָה
מצא מגן ומסתור.
זְעָקָה
צעקה, קריאת כאב, צווחה. (^)
וָלָד
תינוק או בעל-חיים ביומיו הראשונים.
הִתְפַּרְקְדוּת
שכיבה על הגב בפישוק ידיים ורגליים, שכיבה פרקדן.
הִתְפַּכְּחוּת
התעוררות משיכרון.
הִתְדַפֵּק עַל דַלְתוֹ
1 - דפק ממושכות על דלתו.2 - בהשאלה: ניסה שוב ושוב לקבל דבר מסוים.
חָשׂוּך בָּנִים
חסר בנים, ערירי.
חֲכִירָה
שכירת קרקע או נכס לזמן ארוך תמורת תשלום.
חָרֵב
1 - הרוס, עזוב.2 - יבש.
מִזְבֵּחַ
מעין שולחן שעליו שורפים את הקורבנות.
זְמָם
מחסום ששמים על פיו של בעל-חיים.
חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים = חֲדָשִים לַבְּקָרִים
לעיתים קרובות. (מילולית: כל בוקר מחדָש).
חֲקִיקָה
1 - יצירת חוקים.
חָקוּק = חָרוּת (אפשר גם: חָרוּט)
1 - רשום או מגולף על אבן או על עץ וכו’.2 - בהשאלה: זכור, כלומר, רשום בלב, בזיכרון וכד’.
חָסוּת
1 - מסתור, מקלט, מחסה.2 - תמיכה, אפוטרופסות על מישהו / משהו.
חֲלוּפָה
תחליף, אלטרנטיבה, ברירה.
חִיל וּרְעָדָה
פחד רב.
חִבּוּק דֹּב
1 - מילולית: חיבוק חזק מידי.2 - בהשאלה: כינוי לקשר רגשי שחונק וכובל.
זָקַף מַשֶׁהוּ לְמַעֲשָׂיו אוֹ לְהִתְנַהֲגוּתוֹ של מישהו
זָקַף מַשֶׁהוּ לְמַעֲשָׂיו אוֹ לְהִתְנַהֲגוּתוֹ של מישהו
זַ’רְגּוֹן
אוסף מונחים וביטויים הייחודי לקבוצת אנשים מוגדרת.
זִכָּיוֹן
הרשאה שנותנת המדינה להפעלת עסק או לביצוע פעילות כלשהי (כגון זיכיון למתן שירותים סלולאריים או לכריית פחם).
כְּסֵפֶר הֶחָתוּם
משל לדבר קשה לפענוח ולהבנה. (חָתוּם - ראו יחידה 1).
אִמְרָה חָבוּטָה
קלישאה, אמרה נדושה שאיבדה ממשמעותה או מיעילותה מרוב שימוש.
חוּפָּה
1 - יריעת בד מתוחה על ארבעה מוטות שמתחתיה עומדים החתן והכלה בעת הקידושין.2 - החלק של המצנח שנפתח בעת הצניחה.3 - כיסוי מעוטר, לרוב מבד, התלוי מעל מיטה, מושב וכד’, והמסוכך עליהם, אפּיריוֹן. (^)
זַרְקוֹר
פנס גדול ה”זורק” אור חזק למרחקים.
חֲמוּר סֵבֶר
בעל הבעת פנים קשה ורצינית.
זִילוּת
זלזול, ביזיון.
זַעַם = זַעַף
כעס, רוגז, מורת רוח, קצף.
חָגַר שַׂק = קָרַע קְרִיעָה = לָבַש שַֹק = שָׁר קִינָה = שָֹם אֶפֶר עַל רֹאשׁוֹ
חָגַר שַׂק = קָרַע קְרִיעָה = לָבַש שַֹק = שָׁר קִינָה = שָֹם אֶפֶר עַל רֹאשׁוֹ
חִוּוּי
סימון, ביצוע תנועה כלשהי כסימן, התבטאות, מבע. (^)
חוֹפֵף
שווה בדיוק לאחר, זהה לגמרי.
חֵלֶב
כינוי לשעווה של נר.
חִזֵּר (סִבֵּב) עַל הַפְּתָחִים
עבר מפתח בית למשנהו, כדי לזכות בתמיכה, לקבץ נדבות, לאסוף תרומות וכו’.
חִינָּנִי
שיש בו חן, שמתאפיין ביופי עדין.
חָמוּר
כבד, קשה, רציני, חשוב.
לְהַטְלִיא
לתקן קרע בבגד על ידי טלאי.
חִנְחוּן
התגנדרות, ביצוע תנועות על מנת לשאת חן או להשיג טובת הנאה.
חָבוּל
מֻכֶּה, פצוע.
הִתְגּוֹשְׁשׁוּת = הִתְכַּתְּשׁוּת = הִתְנַגְּחוּת
הִתְגּוֹשְׁשׁוּת = הִתְכַּתְּשׁוּת = הִתְנַגְּחוּת
נִיעֵר חוֹצְנוֹ
התנער מאחריות, הכחיש כל קשר לעניין. (מילולית: ניער את שולי בגדו וסילק מהם לכלוך).
חַלְחָלָה
רעד, בהלה.
זִיגּוּג
1 - התקנת זגוגיות בחלון או בבניין.2 - שכבת ציפוי (על מוצרי קרמיקה, על מאכלים כקישוט וכד’).
זִיו = זוֹהַר = נוֹגַה
אור זוהֵר, אור חזק ובהיר.
טְוִיָּה
1 - יצירת חוטים, הפיכת חומר גלם (כותנה, צמר וכו’) לחוט.2 - בהשאלה: תכנון, הגיית תכנית במחשבה.
זִיעַ
תנועה קלה, רעדה, רטט.
זִירָה
1 - מגרש לתחרויות ספורט.2 - בהשאלה: המקום או תחום הפעילות.
וְהָא רְאָיָה
וזו ההוכחה. (בארמית: “הא” פירושו “זה”, כמו “הא לחמא עניא” – זה לחם העוני).
נֶהֱנֶה מְאוֹר הַזַרְקוֹרִים
בהשאלה: מי שזוכה להתפרסם באמצעי התקשורת.
חֲטוֹטֶרֶת
בליטה בגב, גבנון, דבשת. (בלשון הדיבור: גיבנת).
זְאֵב בְּעוֹר כֶּבֶש
מתחסד, צבוע, רשע המעמיד פני צדיק.
זַרְבּוּבִית
פִּייה, לרוב של קומקום.
חֶלְמָאִי
טיפשי, אווילי.
חִיוּנִי
1 - הכרחי.2 - מלא חיים ורעננות.
הִתְחַשְּׁלוּת
1 - (כשנאמר על אדם) התחזקות והתקשחות.2 - (כשנאמר על מתכת) קבלת צורה בעקבות ליבון באש והכאה בפטיש.
וְתוּ לֹא
ולא יותר, וזהו.
הִתְנוֹפְפוּת
התנועעות ברוח מצד לצד.
טוֹטָלִיטָרִי
דבר הקשור למשטר כוחני של מפלגה אחת, רודני, טירני, בעל אופי עריץ.
חֶרְמֵשׁ
כלי לקצירת תבואה המורכב מסכין בצורת קשת המחוברת למקל ארוך.
הִתְחַתֵּר
(כשנאמר על נהר, נחל וכדומה) העמיק את ערוץ הזרימה שלו, חתר בקרקע. (^)
חָשׂוּך
מחוסר, נטול.
בָּעֲרָה חֲמָתוֹ
כעס מאוד, זעם.
זִיק
1 - ניצוץ אש, שְביב. (גם בהשאלה).2 - בהשאלה: הבזק או הברקה.
חִשּׁוּל
חיזוק באמצעות התנסויות מפרכות. (במקור: חיזוק ועיצוב ברזל באמצעות חימומו).
זַבָּן
מוכר בחנות.
הִתְפַּשֵּׁט כְּאֵשׁ בִּשְׂדֵה קוֹצִים
(נאמר על ידיעה, שמועה וכד’) עבר מאדם לאדם במהירות רבה.
חָסִיד שוֹטֶה
נאמן וקנאי לרעיון או לאדם בצורה עיוורת.
הִתְפַּקֵע
נקרע, התבקע או התפוצץ עקב לחץ שהופעל עליו.
טוֹבוֹת הֲנָאָה
תועלת או רווח שאדם מפיק מהיותו נושא תפקיד כלשהו או מהיותו בעל מעמד כלשהו. בדרך כלל בניגוד למותר או למקובל.
חִסּוּן
1 - חיזוק, הענקת חוסן.2 - הכנסת חומר לגוף שנועד להגביר את עמידותו בפני מחלה.
בֵּית זִיקּוּק
בית חרושת לניקוי חומרים גולמיים שונים.
כַּחֹמֵר בְּיַד הַיוֹצֵר
נתון לחלוטין להשפעת מישהו אחר. (הרעיון: כמו חימר בידיו של קַדָּר, המעצב אותו כרצונו).
חָדוּר
ספוג, מלא, רווי.
חֵירוּף
ביזוי, גידוף, קללה.
חַיֵיךָ!
אני נשבע לך! אני מבטיח לך!
חִפָּזוֹן = חוֹפְזָה
מהירות רבה, פזיזות, בהילות.
חָמְרָנִי
שמתאפיין ברדיפה אחר עניינים חומריים, כדוגמת כסף או תנאי מחיה. (ההיפך מ: רוחני).
חִוָּה דֵעָה
הביע את דעתו.
טָבִין וּתְקִילִין
סכום נכבד ששולם עבור סחורה כלשהי.
חֵירוּף נֶפֶשׁ = חֵירוּף חַיִים
מסירת הנפש או החיים, אומץ לב ללא התחשבות בסכנות.
חֶרֶש
בסתר, בחשאי ובשקט, בַּלָאט.
וכד’ (ראשי התיבות של וכדומה)
קיצור המופיע בסוף רשימה, הכוללת רק כמה פריטים לדוגמה מתוך מכלול.
בִּזְעֵיר אַנְפִּין
באופן מוקטן, בקנה מידה קטן.
הִתְחַבְּטוּת
התלבטות, הפיכה בדבר.
חִיכָּה עַד בּוֹשׁ
חיכה לשווא.
זָרָז
גורם לזירוז.
חִיל
פחד, יראה, בעתה, פלצוּת.
וִירְטוּאוֹז
אומן המצטיין בשלמות טכנית במקצועו.
זָנוּחַ
עזוב, מופקר.
חֶבֶל
אזור, גליל, נפה, פלך, מחוז.
הַתְפָּלַת מַיִם (בקיצור: התפלה)
סילוק המלח מהמים, ובכך הפיכתם ל”תפלים” (חסרי טעם).
הִתְרַפְּקוּת
הישענות על מישהו או משהו מתוך התפנקות ואהבה.
מְחַרְחֵר רִיב
סכסכן.
חִדַלוֹן
אבדון, כליה, אפסות (תחושת חִדלון = תחושת אפסות ואבדון).
חֲלוֹם וְשִבְרוֹ
1 - חלום ופתרונו.2 - חלום והתנפצותו. שאיפה שלא התגשמה.
חֹמֶר
1 - חֵמָר, אדמה רכה שכשמחממים אותה היא מתקשה והופכת לחֶרֶס.2 - כינוי למכלול הדברים הגופניים והגשמיים. (ההיפך מ: רוּחַ כינוי לרוחני, נפשי, מופשט).
הִתְעַמֵת
יצר עימות עם מישהו.
הִתְפּוֹגְגוּת
התנדפות, היעלמות.
חֲפִיסָה
צרור, חבילה קטנה.
הִתְנַהֲלוּת
1 - התבצעות, התקיימות.2 - התהלכות.
חֶנְוָנִי
מוכר במכולת.
חָזוּת
מראה חיצוני.
זָקִיף
שומר המופקד על מקום כלשהו.
חַף
נקי מחטא, לא אשם.
זָרָה מֶלַח עַל הַפְּצָעִים
הוסיף כאב על כאב, “דרך על היבלות”.
חֲלִיטָה
יציקת מים רותחים על משהו.
חֶדְוָה
שמחה, ששון, גיל, דיצה.
טוֹעֵן לְ-
(לכתר, לירושה, לכיסא המלוכה) מי שמוחזק כבעל זכות לדבר. (^)
וֶטוֹ
סמכות הנתונה ליחיד לבטל חוק או פקודה בניגוד לדעת הרוב.
זֶה מִכְּבָר
לפני זמן רב, מזמן.
חִגֵּר
צולע, פיסח.
זְנִיחָה
עזיבה, נטישה, הפקרה.
חֲמַקְמַק
מתחמק, מתפתל, משתמט, שאינו ישיר וברור. (^)
הִתְפּוֹקְקוּת
(נאמר בעיקר על עצמות או פרקים) התפרקות או תזוזה מהמקום.
חָרִיץ גְבִינָה
נתח של גבינה.
זִיקָה
יחס, קשר.
זוֹג
דפנות הפעמון (ומה שמכה על הדפנות נקרא: ענבל).
חָמְרִי
ארצי, גשמי, מטריאלי. (ההיפך מ: רוחני).
הִתְבַּשְּׂמוּת
1 - התעטפות בריח טוב ריח בושם.2 - בהשאלה: הנאה.
חַצְרָן
1 - עובד בעבודות אחזקה וניקיון במוסד כלשהו.2 - אחד מאנשי חצר המלוכה, בעל תפקיד בממשל או בפקידות.
חָסִין
חזק, עמיד.
הִתְעַרְטְלוּת
התפשטות, היחשפות.
חֲנוּפָּה
דבריו של החנפן; דברים שנאמרים כדי למצוא חן בעיני השומע.
יְמֵי חֶלְדּוֹ
ימי חייו (הימים בהם התהלך על פני האדמה).
חִבּוּטִים
לבטים, התלבטויות.
חֲדַל אִישִים
אדם עלוב, חלוש, חסר ערך; ביטוי שמבטא ביטול וחוסר כבוד כלפי מישהו.
חֶמְדַּת לִבִּי
כינוי לאהוב או לאהובה (ולאהובה גם: חֶמְדָּתִי).
הִתְרַגְּשׁוּת
התרחשות פתאומית (נאמר על דבר לא רצוי).
הִתְיַפְּחוּת
געייה בבכי מר.
טוּבִין
סחורות ונכסים הניתנים להעברה ממקום למקום (רהיטים, תכשיטים וכד’).
הִתְפָּרֵץ לְדֶלֶת פְּתוּחָה
הציג טענה או דרישה חסרות טעם, שכן הן כבר התקבלו קודם לכן. (^)
מִלְחֶמֶת חָרְמָה
מלחמה עזה המתנהלת בכל העוצמה ובכל האמצעים. (^)
חֲנִינָה
ביטול או הקלה בעונשו של אסיר.
חָבוּש
1 - קשור.2 - אסור, כלוא (נגזר מ”קשור” קשור בבית הסוהר, כבול).3 - עטוף בתחבושת (נגזר מ”קשור” תחבושת יש לקשור, ומכאן שמה).4 - מכוסה.
חֲרוּשׁ קְמָטִים
(נאמר בעיקר על פנים או מצח) שיש בו קמטים רבים. (^)
וַרְיַאצְיָה
שינוי, נוסח אחר.
זוּלַת
חוץ מ-, פרט ל, לְמַעֵט.
טֶבַח
שחיטה, הרג רב.
הִתִּיך
הפך מוצק (כגון מתכת או שומן) לנוזל.
זוּטָר
בעל דרגה נמוכה.
חַת
נבהל, נתמלא פחד.
חַבָּלָה
1 - הרס מכוון.2 - פציעה.
טִין = טִיט
בוץ.
חֲרִישִׁי
שָׁקֵט.
הִתְוַדְּעוּת
עריכת היכרות.
ווֹלוּנְטָרִי
רצוני, הנעשה מרצון, בהתנדבות.
הַתְרָסָה
התנגדות, מחאה, יציאה כנגד.
זְלִיגָה
נזילה, זיבה, טפטוף.
זְמִירָה
חיתוך ענפים (זמורות) של גפן.
הִתְגַּנְדְּרוּת
התלבשות בבגדים יפים ומושכי תשומת לב מתוך כוונה להרשים.
טָחוּב
לח, רטוב מעט.
חָרִיף
1 - שנון, מבריק.2 - (כשנאמר על אמירה או מעשה) קיצוני, חמור.3 - (כשנאמר על ניגוד) חד, קיצוני, מובהק.
טִיפִּין טִיפִּין
לא בבת אחת, לאט ובהדרגה.
חֲסַר תַּקָּנָה
שאין סיכוי לשנותו.
חָסוֹן
חזק, בעל כוח רב.
חֵמֶת
שק מעור המיועד לנוזלים, נֹאד.
זִיז
בליטה.
הִתְחַסְּדוּת
צביעות. (מילולית: העמדת פני חסיד).
זַאֲטוּט
תינוק, ינוקא, ילד קטן.
חוֹד הַחֲנִית
החלק העיקרי והמובחר העומד בראש מְבַצְעֵי משימה כלשהי.
זָרַק בּוֹ מָרָה
החמיר איתו, נהג בו בקשיחות.
הִתְרַפְּסוּת
התחנפות קיצונית. (מלשון: רופס, רפוי, חסר חוט שידרה).
הִתְנַכְּרוּת
הפגנת יחס של זרוּת (נוכרי = זר), העמדת פנים כמי שאינו מכיר, התכחשות.
חַדְגּוֹנִי
חסר גיוון, משעמם, מונוטוני.
חָרַץ אֶת לְשׁוֹנוֹ
1 - הוציא לשון.2 - דיבר באופן בוטה, קילל, גידֵף.
טַאבּוּ
כינוי לאיסור חברתי בסיסי המושרש בכולם.
חַבּוּרָה
סימן כחול עקב שטף דם, כתוצאה מפגיעה.
חִשֵּׁב לְ…
נטה ל…, עמד ל…
חִתּוּך דִבּוּר
אופן הגיית המילים, צורת דיבור אופיינית.
וְכִי
(מילת שאלה בשאלה רטורית) האומנם, שמא, כלום.
הִתְרַקְּמוּת
היווצרות הדרגתית, התגבשות.
חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ
התלבטויות. (מילולית: הנפש כמו נחבטת).
חֲזָקָה
זכות קניין ובעלות על רכוש.
זִיקּוּק
ניקוי, טיהור.
חִלֵּץ אֶת עַצְמוֹתָיו
התמתח, קם ממושבו והתהלך, התאוורר.
חִדּוּדִים
שנינה, הלצה, אמרות משעשעות.
זֶה לֹא כְּבָר = לֹא מכְּבָר
לאחרונה, לא מזמן, לפני זמן לא רב.
חֵך
גג הפה, החלק העליון בחלל הפה.
זִבְדָּה
שמנת.
חָמוּשׁ
נושא נשק.
טַבּוּלָה רָאסָה
כינוי למי שמגיע ללא ידע מוקדם ועודנו נקי מהשפעות חיצוניות. (מילולית: לוח חלק, שדבר לא כתוב עליו. טבולה = טבלה, לוח).
זֶרֶד
ענף דק ורך.
חָצִיר
שם כולל לעשבים ירוקים למיניהם, המשמשים למאכל בהמות.
צַעֲקַת חָמָס
מחאה נמרצת על עוול שנעשה. (חָמָס שוד, גזל).
עָשׂוּי לִבְלִי חַת
אמיץ, חסר פחד.
הִתְגַּפְּפוּת
התחבקות והתלטפות עם מישהו, לרוב מתוך אהבה או משיכה מינית.
הַתְוָיָה
תכנון בקווים כלליים, מתן הוראות כלליות לביצוע תכנית.
חֶרְפָּה
בושה, ביזיון, כלימה.
חֲפוּי רֹאש
מבויש, מלא כלימה, אבֵל.
הִתְעַצְּמוּת
התחזקות.
חוֹמְרָה
החלק הפיסי ממנו מורכב המחשב שבבי הסיליקון, המעגלים המודפסים וכו’.
זַלְזַל
ענף דק.
זֶבַח
קורבן (בהמה או עוף).
חָבֵר לְעֵט
כל אחד מהאנשים המתכתבים ביניהם.
הִתְנַצְּחוּת
התווכחות, ריב מילולי.
הִתְרַצּוּת
היענות לבקשה לאחר שידולים רבים, הסכמה, היעתרות.
זִכּוּי
קביעה רשמית של בית משפט שאדם שהואשם בביצוע עבירה הוא חף מפשע.
חֲפָתִים
זוג אביזרי רכיסה לדש השרוול (כמו כפתורים לשרוול ביד).
זִכּוּך
1 - ניקוי, טיהור, זיקוק.2 - טיהור מוסרי, רוחני, הזדככות הנפש.
חָלָל
1 - מקום ריק, תוכו הריק של גוף.2 - מי שמת מוות לא טבעי בקרב, בתאונה, בשיטפון וכו’.
חֶלְקָה
שטח אדמה.
הִתְפַּעֲמוּת
התרגשות רבה, התלהבות עמוקה.
וִיזוּאָלִי
חזותי, שניתן לראות אותו.
הִתְקוֹמְמוּת
1 - יציאה כנגד דבר מה.2 - מרד.
הִתְפַּקְּרוּת
עזיבת הדת, חזרה בשאלה. (מילולית: היהפכות למופקר).
חֲסַך
חוסר.
חָטַא
1 - עשה עוול למישהו. עבר על כללי מוסר.2 - נהג בצורה יוצאת דופן, שאינה מאפיינת אותו בדרך כלל.
חֵלֶק הָאֲרִי
החלק הגדול ביותר.
הַתָּשָׁה
החלשה, גרימת עייפות רבה, גרימת תשישות.
חֲנִית
כלי נשק בצורת מקל שבראשו חוד מתכת.
הַתָּקָה
הסטה, הזזה, העברה למקום אחר.
חָטוּף
מהיר, חפוז.
חֵלְכָּאִי
חֵלְכָּאִי - עלוב, דל, מסכן, מדוכא.
הִתְגַּלְּעוּת
(נאמר על ריב, סכסוך) התפרצות, התלקחות.
חָזוּת הַכֹּל
הדבר העיקרי, המרכזי.
מֶחֱוָה
1 - העברת מסר באמצעות תנועה או מעשה.2 - מעשה שנועד לציין רצון טוב וכוונה ידידותית (בלעז: גֶ’סטה).
חָצָה אֶת הַרוּבִּיקוֹן
עשה מעשה גורלי, שלאחריו אין דרך חזרה. (מקור הביטוי באיסור שהטיל פומפיוס על הלגיונות של יוליוס קיסר לעבור את נהר הרוביקון לכיוון רומא. מרגע שחצה יוליוס קיסר את הרוביקון, המלחמה ביניהם הייתה בלתי נמנעת).
חַלְפָן
אדם המחליף מטבעות ושטרות כסף של מדינות שונות (לפעמים גם בניגוד לחוק). (^)
וַנְדָאלִי
משחית, פראי, ברברי.
חֶלֶד
עולם, יקום.
חִלְחוּל
חדירה פנימה.
הִתְלַהֲמוּת
התבטאות חריפה, חרחור ריב.
הִתְחַזּוּת
העמדת פני אחר, בדרך-כלל לשם ביצוע עבירה.
חָרַשׁ רָעָה = חָרַשׁ מְזִימּוֹת
התכוון להרע, זמם להתנכל.
חֲצִיצָה
הפרדה.
חֲסַל סֵדֶר
יש לשים סוף לדבר; העניין הסתיים.
זַרְזִיף
זרם דק, קילוח.
הֶעֱטָה עָלָיו חֶרְפָּה
ביזה אותו, גרם לו לבושה.
חָרוּל = דַרְדַר
סוגים של קוצים.
הַתָּרָה
1 - הרשאה, מתן היתר.2 - שִחרור (היפוכו של קָשַר).
הַתְקָנָה
1 - בניית מתקן כלשהו והצבתו.2 - קביעת תקנה, חוק או כלל.3 - סידור, עריכה והכנה לשימוש מסוים, לקראת מישהו וכד’.
חִשּׁוּר
זרוע ברזל המחברת בין חישוק הגלגל למרכזו (“שפיצים”, “סיחים”).
חוֹטְבֵי עֵצִים וְשוֹאֲבֵי מַיִם
אנשים במעמד הנחות ביותר, אלה המבצעים את המלאכות הנחותות, לרוב בתנאים מחפירים.
חֶמְדָּה
1 - חשק, תאווה.2 - דבר שחושקים בו.
זִיבָה
נזילה, טפטוף.
הִתְעָרוּת
היעשות לחלק מ-, התחברות, התערבבות, השתרשות, התבססות במקום.
הִתְלַקְּחוּת
1 - הידלקות, תחילת הבעירה.2 - (על יֶצֶר, רגש וכד’) התפרצות, התעוררות והתחזקות.3 - (על ריב, קטטה וכד’) התלהטות, התפשטות. (^).
חָרָשׁ
אמן, בעל מלאכה. (^)
חַמָּה
שֶמֶש.
טַחוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת
לא ראה את הדברים או את המציאות באופן נכון. (מילולית: עיניו כוסו ולכן הוא אינו רואה כהלכה).
הִפִּיל / הֵטִיל אֶת חִתָּתוֹ / חִתּוֹ (על מישהו)
הִפִּיל / הֵטִיל אֶת חִתָּתוֹ / חִתּוֹ (על מישהו)
חָרָבָה
יַבָּשָׁה, אדמה שאינה מכוסה מים.
חָלַט = שָלַק
יצק מים רותחים על מזון לשם בישולו / הכנתו
חֲבַרְבָּר
מנומר, בעל חברבורות (כתמים או פסי צבע על פרוות בעל-חיים).
חָנוּט
1 - שמור ללא שינוי, מאובן.2 - מומיה, גופה שנעטפה וטופלה באופן בו נשמרה לחלוטין.
חָרוּם
פחוס או שקוע.