גיליון ללא שם - 800 1200 Flashcards
חָטַא
1 - עשה עוול למישהו. עבר על כללי מוסר.2 - נהג בצורה יוצאת דופן, שאינה מאפיינת אותו בדרך כלל.
חֲטוֹטֶרֶת
בליטה בגב, גבנון, דבשת. (בלשון הדיבור: גיבנת).
חֹטֶם
אף.
חַיֵּי שָׁעָה
1 - התעסקות בצרכים גשמיים ובהנאות חולפות. (ההיפך מ: עניינים רוחניים).2 - כינוי לקיום זמני קצר וחולף.
חַיֵיךָ!
אני נשבע לך! אני מבטיח לך!
חִיכָּה עַד בּוֹשׁ
חיכה לשווא.
חִיל
פחד, יראה, בעתה, פלצוּת.
חַיִל
1 - כֹח, אומץ, גבורה.2 - הצלחה.
חִיל וּרְעָדָה
פחד רב.
הָלַך מֵחַיִּל לְחַיִּל
הלך והצליח, נע מהישג אחד למשנהו.
חַיִּץ
מחיצה, הפרדה.
חֵירוּף
ביזוי, גידוף, קללה.
חֲרָפוֹת
קללות.
חַכְלִילִי
אדמדם, סמוק.
חֵלֶב
כינוי לשעווה של נר.
חֶלֶד
עולם, יקום.
יְמֵי חֶלְדּוֹ
ימי חייו (הימים בהם התהלך על פני האדמה).
חִלָּה (אֶת) פָּנָיו
ביקש רחמים או סליחה, התחנן. (^)
חֲלוֹם וְשִבְרוֹ
1 - חלום ופתרונו.2 - חלום והתנפצותו. שאיפה שלא התגשמה.
חֲלוֹמוֹת בְּאַסְפַּמְיָא
פנטזיות, חלומות או משאלות חסרי סיכוי להתגשם. (מילולית: חלומות בספרד - España- חלומות על ארץ רחוקה ולא מושגת).
חִלּוּפֵי גַּבְרֵי
שינוי באיוש של משרות או תפקידים.
חָלוּק
מי שחושב אחרת, חולק בדעתו.
חָלַט = שָלַק
יצק מים רותחים על מזון לשם בישולו / הכנתו
חֵלְכָּאִי
חֵלְכָּאִי - עלוב, דל, מסכן, מדוכא.
חֶלְמָאִי
טיפשי, אווילי.
חֲלָצַיִים
מותניים.
יוֹצֵא חֲלָצַיו (גם: בֵּן חֲלָצַיו)
בנו (מי שמקורו במותניו, או ליתר דיוק בין מותניו).
חֶמְדָּה
1 - חשק, תאווה.2 - דבר שחושקים בו.
חֶמְדַּת לִבִּי
כינוי לאהוב או לאהובה (ולאהובה גם: חֶמְדָּתִי).
חֵמָה
זעם, כעס, חֳרִי-אף.
בָּעֲרָה חֲמָתוֹ
כעס מאוד, זעם.
צַעֲקַת חָמָס
מחאה נמרצת על עוול שנעשה. (חָמָס שוד, גזל).
חֲמַקְמַק
מתחמק, מתפתל, משתמט, שאינו ישיר וברור. (^)
חֹמֶר
1 - חֵמָר, אדמה רכה שכשמחממים אותה היא מתקשה והופכת לחֶרֶס.2 - כינוי למכלול הדברים הגופניים והגשמיים. (ההיפך מ: רוּחַ כינוי לרוחני, נפשי, מופשט).
כַּחֹמֵר בְּיַד הַיוֹצֵר
נתון לחלוטין להשפעת מישהו אחר. (הרעיון: כמו חימר בידיו של קַדָּר, המעצב אותו כרצונו).
חֵמֶת
שק מעור המיועד לנוזלים, נֹאד.
חָנוּט
1 - שמור ללא שינוי, מאובן.2 - מומיה, גופה שנעטפה וטופלה באופן בו נשמרה לחלוטין.
חֶנְוָנִי
מוכר במכולת.
חֲנוּפָּה
דבריו של החנפן; דברים שנאמרים כדי למצוא חן בעיני השומע.
חִנְחוּן
התגנדרות, ביצוע תנועות על מנת לשאת חן או להשיג טובת הנאה.
חָסָה
מצא מגן ומסתור.
חָסִיד שוֹטֶה
נאמן וקנאי לרעיון או לאדם בצורה עיוורת.
חִסָּיוֹן
הוראה המאפשרת אי-גילוי ראייה במשפט (כדי להגן על אינטרס מסוים).
חֲסַל
מילת קריאה נגמר! הסתיים! תָּם!
חֲסַל סֵדֶר
יש לשים סוף לדבר; העניין הסתיים.
חֲסַר פְּנִיּוֹת
הוגן ומאוזן, אובייקטיבי, ללא אינטרס אישי. (מילולית: שאינו פונה לצד זה או לצד אחר).
חֲסַר פֵּשֶׁר
לא מובן, ללא פירוש.
חֲסַר תַּקָּנָה
שאין סיכוי לשנותו.
חִפּוּי
1 - ציפוי, כיסוי, קֵרוי.2 - בהשאלה: העלמת עין.
חֲפוּי רֹאש
מבויש, מלא כלימה, אבֵל.
חֲפִיר
תעלה שנחפרת מסביב למבצר על-מנת להגן עליו מפני תוקפים אפשריים.
חֲפָתִים
זוג אביזרי רכיסה לדש השרוול (כמו כפתורים לשרוול ביד).
חָצָה אֶת הַרוּבִּיקוֹן
עשה מעשה גורלי, שלאחריו אין דרך חזרה. (מקור הביטוי באיסור שהטיל פומפיוס על הלגיונות של יוליוס קיסר לעבור את נהר הרוביקון לכיוון רומא. מרגע שחצה יוליוס קיסר את הרוביקון, המלחמה ביניהם הייתה בלתי נמנעת).
חֲצִיצָה
הפרדה.
חַצְרָן
1 - עובד בעבודות אחזקה וניקיון במוסד כלשהו.2 - אחד מאנשי חצר המלוכה, בעל תפקיד בממשל או בפקידות.
חָקוּק = חָרוּת (אפשר גם: חָרוּט)
1 - רשום או מגולף על אבן או על עץ וכו’.2 - בהשאלה: זכור, כלומר, רשום בלב, בזיכרון וכד’.
חֲקִיקָה
1 - יצירת חוקים. 2 - חריתה בחומר קשה של כתובת, ציור וכו’, באמצעות מכשיר או כלי חד.
חָרֵב
1 - הרוס, עזוב.2 - יבש.
חָרָבָה
יַבָּשָׁה, אדמה שאינה מכוסה מים.
חֶרֶב פִּיפִיּוֹת
כינוי לדבר שמשתמשים בו כנגד מישהו, אך יכול להזיק לאלה שמשתמשים בו.(מילולית: חרב בעלת שני להבים וידית באמצע).
חָרוּל = דַרְדַר
סוגים של קוצים.
חָרוּם
פחוס או שקוע.
חָרוֹן = חֲרִי = חֲרִי-אַף
כעס, חֵמה, זעם, עֶבְרָה, קֶצֶף.
חֲרוּשׁ קְמָטִים
(נאמר בעיקר על פנים או מצח) שיש בו קמטים רבים. (^)
חִרְחוּר
התגרות, סכסוך, שיסוי, גרימה להתפרצות ולמריבה.
חָרִיט
תיק קטן של נשים המיועד לנשיאת כסף ופריטים חיוניים אחרים, ארנק. (^)
חָרִיף
1 - שנון, מבריק.2 - (כשנאמר על אמירה או מעשה) קיצוני, חמור.3 - (כשנאמר על ניגוד) חד, קיצוני, מובהק.
חָרִיץ גְבִינָה
נתח של גבינה.
חֲרִיר
חור קטן, נקב.
חָרִישׁ
פעולת החרישה.
חָרָך
סדק צר בקיר שאפשר להציץ דרכו.
הֶעֱטָה עָלָיו חֶרְפָּה
ביזה אותו, גרם לו לבושה.
חָרַץ אֶת לְשׁוֹנוֹ
1 - הוציא לשון.2 - דיבר באופן בוטה, קילל, גידֵף.
חַרְצוּבּוֹת
קשרים או מעצורים שקשה להתירם ולהתגבר עליהם, כבלים, שלשלאות, עבותות. (^)
הִתִּיר חַרְצוּבּוֹת לְשׁוֹנוֹ
הפר את שתיקתו, החל לדבר.
חָרָשׁ
אמן, בעל מלאכה. (^)
חֶרֶש
בסתר, בחשאי ובשקט, בַּלָאט.
חָרַשׁ רָעָה = חָרַשׁ מְזִימּוֹת
התכוון להרע, זמם להתנכל.
חִשֵּׁב לְ…
נטה ל…, עמד ל…
חִשּׁוּר
זרוע ברזל המחברת בין חישוק הגלגל למרכזו (“שפיצים”, “סיחים”).
חַשְׁרַת עַבִים
הצטברות עננים (עב = ענן) עבים וכהים המבשרים גשם. (^)
חַת
נבהל, נתמלא פחד.
הִפִּיל / הֵטִיל אֶת חִתָּתוֹ / חִתּוֹ (על מישהו)
הפחיד אותו.
עָשׂוּי לִבְלִי חַת
אמיץ, חסר פחד.
חִתּוּך דִבּוּר
אופן הגיית המילים, צורת דיבור אופיינית.
חָתוּם
סגור, סתום, לא ברור. (בפנים חתומות: הבעה שאינה מסגירה רגש, “פְּנֵי פּוֹקֵר”).
כְּסֵפֶר הֶחָתוּם
משל לדבר קשה לפענוח ולהבנה. (חָתוּם - ראו יחידה 1).
טַבּוּלָה רָאסָה
כינוי למי שמגיע ללא ידע מוקדם ועודנו נקי מהשפעות חיצוניות. (מילולית: לוח חלק, שדבר לא כתוב עליו. טבולה = טבלה, לוח).
טַבּוּר
אמצע, מרכז.
טָבִין וּתְקִילִין
סכום נכבד ששולם עבור סחורה כלשהי.
טְבִיעָה
חקיקת צורה כלשהי בתוך חומר.
טָבַל במשהו
היה מוקף או שרוי בו.
טוּבִין
סחורות ונכסים הניתנים להעברה ממקום למקום (רהיטים, תכשיטים וכד’).
טוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ
נוהג באופן צבוע, מתחרט למראית עין אך בפועל ממשיך במעשיו הרעים. (מילולית: מנסה להיטהר בטבילה, אך מחזיק בידו שרץ ששב ומטמא אותו).
טְוִיָּה
1 - יצירת חוטים, הפיכת חומר גלם (כותנה, צמר וכו’) לחוט.2 - בהשאלה: תכנון, הגיית תכנית במחשבה.
טוֹל קוֹרָה מִבֵּין עֵינֶיך
בדוק את עצמך לפני שאתה מעביר ביקורת על אחרים.
טַחוּ עֵינָיו מֵרְאוֹת
לא ראה את הדברים או את המציאות באופן נכון. (מילולית: עיניו כוסו ולכן הוא אינו רואה כהלכה).
טָחוּב
לח, רטוב מעט.
טִין = טִיט
בוץ.
טִיפִּין טִיפִּין
לא בבת אחת, לאט ובהדרגה.
טִירָן
עריץ, דיקטטור, רודן.
טִכֵּס עֵצָה
התייעץ, חיפש תחבולה. (^)
לְהַטְלִיא
לתקן קרע בבגד על ידי טלאי.
טִלְטוּל
1 - נענוע, נדנוד של דבר מצד לצד, בדרך כלל בכוח. 2 - הזזה או העברה של דבר ממקום למקום.
טֶלֶף
פרסה, החלק התחתון ברגליהם של בעלי חיים (כף הרגל). (ברבים: טְלָפיים).
טמיר
נסתר, סודי.
טַס
מגש.
טָעוּן
1 - מחייב.2 - מלא, מכיל בקרבו, גדוש.3 - קשור לנושאים רגישים, יוצר אווירה של מתח.
טַעַם
1 - סיבה, הסבר.2 - בסיס הגיוני, תכלית.
טַעַם לִפְגָּם
מה שיש בו מגרעת או ליקוי, המעיבים על השאר.
טַעֲמוֹ (וְנִמּוּקוֹ) עִמּוֹ
יש לו סיבה טובה למה שאמר או עשה. (טַעַם - ראו יחידה 1).
טֶפַח
1 - מידת אורך קדומה.2 - בהשאלה: קצת, מעט.
גִּלָּה טֶפַח וְכִסָּה טִפְחַיים
הסתיר יותר משגילה.
טְפִיפָה
הליכה בקלילות ובחן, הליכה מגונדרת.
טְפָרִים
ציפורניים קמורות וחדות המצויות אצל בעלי חיים רבים, בעיקר בקרב טורפים. (צורת הרבים של: טֹפֶר).
טְרוּטות
(נאמר על עיניים) סגורות למחצה ומטושטשות מחוסר שינה.
טְרוֹמִי
מוקדם, ראשוני. (המקור: טֶרֶם, לפני).
טְרוּנְיָה
טענה, תלונה.
שֵׁינָה טְרוּפָה
שינה לא מסודרת, רצופת התעוררויות וסיוטים.
טַרְזָנִי
גנדרני, קוֹקֶטי.
טְרִיז
חתיכה משולשת של עץ, מתכת וכד’, שנועצים במרווח שבין שני גופים כדי להפריד ביניהם או לקבֵּע אותם במקומם. (^)
תָּקַע טְרִיז בֵּינֵיהֶם
הפריד, הרחיק בין שניים קרובים זה לזה.
טְרָשִׁים
שטח סלעי הקשה לעיבוד.
אֲדְמַת טְרָשִׁים
אדמה סלעית שאינה ניתנת לעיבוד.
יְבָבָה
יללה, בכי, התייפחות.
יַבְשׁוּשִׁי
יבש במקצת.
יָגוֹר
נבהל, פחד, חשש, ירא.
אֲשֶׁר יָגוֹרְתִּי בָּא לִי
קרה בדיוק מה שפחדתי שיקרה, הדבר ממנו חששתי התגשם (נאמר במקור על ידי איוב).
יָגֵעַ
עייף, לֵאֶה.
יְגִיעַ כַּפַּיִם
עבודה קשה.
יָד
מצבת זיכרון, אנדרטה.
יָד לַפֶּה!
יש לשמור על הדבר בסוד.
יָדוֹ הָיְתָה בַּמַּעַל
יש לו חלק בעניין השלילי, אינו נקי ממעורבות ואחריות למעשה.
יָדוּעַ/ה בַּצִיבּוּר
מצב משפטי בו למרות שבני הזוג לא נישאו פורמאלית, יש לקשר ביניהם מעמד מחייב (מכוח היותם ידועים בציבור כזוג).
יִדְעוֹנִי
קוסם, מעלה באוב, מכשף.
יוּבַל
נחל, פלג, שלוחה של נהר.
יוֹגֵב
איכר, חקלאי, עובד אדמה.
יוֹמְרָנּוּת = הִתְיַמְּרוּת
התפארות ביכולות גדולות מכפי שיש באמת.
יָמְרָה
שאיפה להשיג דברים שאין ביכולתו של אדם או התפארות ביכולות שאינן ברשותו.
יוֹקֵד
בוער, דולק, לוהט.
יוֹרֵד יָם
ימאי, סַפָּן, מַלָח.
יוֹרָה
דוּד, סיר גדול, קלחת.
יוֹשֵׁב קְרָנוֹת
בטלן. (מילולית: קרנות הן פינות הצטלבות רחובות, ויושבי קרנות יושבים בהן ומפטפטים).
יִחוּד
1 - התכונה שהופכת דבר למיוחד.2 - הקצאה, קביעה שדבר נועד לתפקיד מסוים.
יִחוּר
ענף רך המשמש להרכבה (הכלאה של שני זנים) או לנטיעה.
ייחוּס
1 - השתייכות למשפחה מסוימת, לשושלת מסוימת. (לעיתים, כאשר לא מפורט איזה ייחוס, הכוונה היא לייחוס לשושלת מכובדת, למשפחת אצולה). 2 - פעולה של שיוך דבר מה (כגון אמירה או מעשה) למישהו.
יַנּוּקָא
ילד צעיר, דרדק.
יִסְכּוֹן
יועיל, יִצְלַח, יתאים למשהו. (לעומת:”יַסְכִּין” - צורת העתיד של הִסְכִּין = התרגל, הסתגל).
יַעַן
בגלל, מפני ש…
יִפְחָה
קול בכי.
יִפְעָה
יופי, הדר, הוד, זיו.
יָצָא בְּשֵן וָעַיִן
יצא בהפסד, נחלץ מהעניין בנזקים רבים.
יָצָא הֶפְסֵדו בִּשְכָרוֹ
השכר עלה על ההפסד, כלומר: המעשה היה כדאי.
יָצָא שְֹכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ
המעשה לא השתלם.
יָצָא וְיָדָיו עַל רֹאשׁוֹ
יצא בתחושת הפסד נוראי.
יָצָא חוֹצֵץ נֶגֶד
העביר ביקורת חריפה, יצא למאבק נגד, הביע התנגדות נמרצת.
יָצָא לשׂוּח
הלך לטייל , “להסתובב”.
יָצָא מִגִּדְרוֹ = יָצָא מֵעוֹרוֹ
השתדל מאוד, נהג שלא כדרכו, התאמץ מאוד, עשה מעל ומעבר.(מילולית: עבר את גבולותיו. גדרו = הגדר שלו = גבולותיו).
יָצָא נָקִי מִנְכָסָיו
הפסיד את כל הונו, נשאר חסר כל.
יָצָא שְׁמוֹ
התפרסם.
יָצְאָה נַפְשׁוֹ = נַפְשׁוֹ יָצְאָה = כָּלְתָה נַפְשׁוֹ
השתוקק, נכסף, נהה, ערג אל מישהו.
יִצְהָר
שמן זך וטרי.
יָצוּל
המוט אליו נקשרת הבהמה על-מנת למשוך את העגלה / מחרשה.
יָצוּעַ
מיטה, מקום לשכיבה.
עָלָה עַל יְצוּעוֹ
עלה על משכבו, שכב לישון.
יָצַק מַיִם עַל יָדָיו
היה תלמידו. (המקור: שירת אותו) .
יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהַר
דרישה לקיום ושמירת הדין או החוק ויהי מה, ללא תחושת רחמים.
יְקִיצָה
התעוררות משינה.
הֵקִיץ הַקֵץ
בא הסוף.
יְקַר הַמְּצִיאוּת
נדיר, שאין רבים כמותו.
יָרַד מִנְכָסָיו
התרושש.
יַרְכְּתֵי
החלק האחורי של שטח כלשהו.
יֵשׁ בְּלִבּוֹ עָלָיו
הוא כועס עליו.
יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ
יש ביכולתו. (ההיפך מ: אין לאל ידו).
יֵשׁ לוֹ מַהֲלָכִים
יש לו קשרים או פרוטקציה.
יֵשׁ רַגְלַיִם לַדָּבָר
הדבר אינו חסר בסיס.
יָשַׁב עַל הַמְּדוֹכָה
התחבט, השקיע מחשבה, התלבט.
יִשּׁוּב הַדַּעַת
מחשבה שקולה ומתונה.
מְיוּשָב בְּדַעְתוֹ
נינוח, שקול.
יְשׁוֹרֶת
קטע ישר במסלול מעוקל.
יֵשׁוּת
1 - דבר הקיים בפני עצמו, שקיומו עצמאי. 2 - עולמו הפנימי של מישהו, מה שמייחד אותו, עצמיותו.
יְשִׁימוֹן
מדבר, שממה, צִיָה.
יָשִׁישׁ
זקן מאוד, בא בימים, קשיש.
כְּאַיִן וּכְאֶפֶס
חסר כל חשיבות או ערך לעומת משהו אחר. (^).
כִּבּוּד
טאטוא, ניקוי, פינוי מאבק, אשפה וכדומה.
כָּבוּשׁ
1 - לכוד, משועבד, תפוס.2 - מזון עשוי במלח, חומץ או שמן לשם שימורו.3 - שנעשה מאמץ להסתירו, מוסתר, מוצנע.4 - דָּרוּך, סלול.
כָּבַשׁ אֶת יִצְרוֹ
התאפק.
כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקַע = כָּבַשׁ עֵינָיו בַּקַּרְקַע
הסתיר את פניו מתוך בושה, השפיל את עיניו, נכלם, נבוך. (כָּבוּש - ראו יחידה 1).
כַּבִּיר
גדול, עצום, רב, אדיר.
כְּבָרָה
מסננת, נפה.
שָׁאַב מַיִּם בִּכְבָרָה
עשה עבודה חסרת תועלת, עבודה סיזיפית.
כֶּבֶשׁ
מישור משופע המאפשר עלייה וירידה ממקומות גבוהים ללא מדרגות (משמש בעיקר בכניסה לאוניות ומטוסים וכן לשימוש נכים).
כִּדְבָעֵי
כמו שצריך, כהלכה, כראוי, כדרוש.
כְּדִלְקָמָּן = כְּדִלְהַלָּן
כפי שהדברים יובאו להלן (= בהמשך), מיד, אחרי כן.
כְּדַרְכּוֹ בַּקֹדֶשׁ
כמנהגו תמיד (לרוב נאמר באירוניה או כביקורת).
כָּהוּ עֵינָיו
נפגמה ראייתו, לקה מאור עיניו (נעשה כהה).
כְּהוּא זֶה
אפילו במקצת, אף במידה הקטנה ביותר, אפילו שמץ (רווח בעיקר במשפטי שלילה). (^)
כָּהוּי
עמום (שאינו מבריק), עכור (שאינו צלול).
כָּהֵנָּה וְכָהֵנָה
עוד ועוד, פי כמה וכמה מאותו סוג.
כּוֹזֵב
שקרי, לא נכון.
כּוֹחוֹ בְּמָתְנָיו
יש לו כוח, הוא מסוגל עדיין להפעיל את כוחו.
כּוֹרֵם
מגדל גפנים.
כּוֹתֶרֶת
1 - שם המופיע בראש מאמר, כתבה וכד’.2 - עיטור בחלק העליון של עמוד אבן.3 - עליו הצבעוניים של הפרח, העלים בפרח שאינם ירוקים.
כַּזָב
שקר, תרמית, כַּחַשׁ.
כָּזֶה רְאֵה וְקָדֵש
אל תסטה מן ההוראה שקיבלת! “ראה, וכך תעשה”.
כְּזַיִּת
מעט, קמצוץ, כמות מינימלית. (המקור: שיעור אכילה הנדרש באופן הלכתי במקרים שונים, שהינו כמשקל זית אחד).
כְּחוּט הַשַׁנִי
קו יסודי, דבר חוזר ונשנה.
כִּחְכּוּחַ
חיכוך בגרון, השמעת קול חיכוך.
כַּחַשׁ
1 - רזון, דלות.2 - שקר, מרמה, כַּזָב.
סָבַב אוֹתוֹ בְּכַחַשׁ
שיקר לו, רימה אותו.
כְּטוֹבֵעַ הַנֶּאֱחָז בְּקַשׁ
נאחז בכל שביב של תקווה, גם אם אין בו ממש. (^)
כִּיּוּר
עיצוב צורות מחומר רך, כגון חמר, פלסטלינה וכו’.
כִּילַי
קמצן, צייקן.
כִּיסוּפִים = כּמִיהָה
געגועים, השתוקקות, ערגה, נהייה.
כֵּירָה
ארוחה גדולה וחגיגית, מִשתֶה.
כִּישׁוֹר = פֶּלֶך
מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטוויה או האריגה.
כְּמִי שֶׁכְּפָאוֹ שֵׁד
בעל כורחו, כאילו שד מפחיד עומד מעליו ומכריח אותו (כָּפָה - הכריח, אילץ).
כִּכְתָּבוֹ וְכִלְשׁוֹנוֹ
בדיוק על-פי הכתוב, ללא שינוי.
כָּל אֵימַת שֶ…
בכל זמן ש… , כל פעם ש…
כָּל דְּאַלִים גְּבַר
החזק מנצח. (מילולית: כל מי שאלים יותר גובר).
כָּל עִקָּר
לגמרי לא; ביטוי הבא בסיומו של משפט שלילה ומביע שלילה מוחלטת. (^)
כָּל צָרְכּוֹ
במידה מספקת.
כִּלְאַחַר יָד
בחוסר אכפתיות ובחוסר תשומת לב, כבדרך אגב.
כָּלֶה
1 - זמני, חולף, שמסתיים לבסוף. 2 - (כשנאמר על לב, עיניים וכו’) כמֵהּ, משתוקק, נכסף.
כִּלָּה
רשת שפורשׂים מעל למיטה להגנה מפני יתושים וזבובים.
כִּלָּה אֶת חֲמָתוֹ = כִּלָּה אֶת זַעֲמוֹ
הוציא את כל הכעס שלו על מישהו או משהו.
כָּלָה וְנֶחְרָצָה (הִיא מֵעִמּוֹ)
דעתו נחושה, החליט סופית ולא יחזור בו. (^)
כְּלוּם
(מילת שאלה) האם? האומנם? הביטוי משמש לשאלה בתמיהה, לרוב כשמצפים לתשובה שלילית. (^)
כְּלוֹנָס
מוט ארוך, קורה ארוכה ודקה (ברבים: כלונסאות).
כְּלִיל הַשְּׁלֵמוּת
שיא השלמות.
כְּלִימָּה
בושה, חרפה, ביזיון.
כִּלְכּוּל
1 - הענקת אמצעי קיום.2 - תכנון העתיד, שקילת מהלכים עתידיים.
כִּלְכֵּל אֶת דְבָרָיו = כִּלְכֵּל אֶת צְעָדָיו
תכנן מראש, שקל היטב את דבריו או מעשיו.
כְּמוֹצֵא שָׁלָל רַב
בשמחה גדולה, בהתלהבות ובלהיטות. (^)
כָּמוּשׁ
יבש, נבול, מצומק, בָּלֶה.
כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת
לא כל כך רחוק, כמרחק המעוף של חץ שנורה מקשת (מקור הביטוי הוא טווח הקשת).
כְּמַעְיָן הַמִּתְגַבֵּר
בלתי נדלה, שמתחדש ומתעצם כל העת (נאמר על מי שידיעותיו מרובות מאוד, בעל כישרון גדול מאוד וכד’). (^)
כַּן
בסיס שמעמידים עליו כלי.
כְּנַף בֶּגֶד
קצה הבגד.
כְּסוּת
בגד, לבוש. (מלשון: כיסוי, שזה מה שמספק הבגד).
כְּסָיָה
כפפה. (המקור: כסות, כיסוי לכף היד).
כְּסִיל
טיפש, אוויל, שוטה, חסר דעת.
כֶּסֶת
שמיכה.
כַּעַך
בייגלה, מאפה בצק העשוי בצורת טבעת.
כְּעָנִי בַּפֶּתַח
בחוסר בטחון, בהיסוס, כמי שמבקש נדבה. (^)
כַּעֲפַר הָאָרֶץ
בכמות רבה מאוד, לא ניתן לספירה.
כָּעֵת חַיָּה
בדיוק בעוד שנה.
כָּפָה עָלָיו הַר כְּגִיגִית
הכריח אותו לעשות דבר מה, לא השאיר לו שום ברירה.
כִּפֵּחַ = קִפֵּחַ
גבוה מהרגיל, ענק.
כְּפִטְרִיּוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם
כינוי לתופעה המונית ושִטחית. (המקור: הפטריות שצצות אחר הגשם בכמויות עצומות ובבת-אחת).
כָּפִיס
גזר עץ.
כְּפִיפָה
כיפוף, התכופפות, רכינה למטה או לצד.
כְּפִיר
אריה צעיר.
כֶּפֶל לָשוֹן
חזרה על מילה בצורה אחרת לשם הדגשה (כמו בביטוי “אלפי אלפים”) או חזרה על מילה בצורה מיותרת (כמו בביטויים “עלה למעלה”, “יצא החוצה”).
כָפָן
רָעָב.
כָּל דִּכְפִין
מי שרעב או מי שנזקק למשהו (בליל הסדר נאמר: “כל דִכפין יֵיתי ויֵיכול” = כל מי שרעב יבוא ויאכל).
כַּפָּרָה
עשיית מעשה שמסיר את האשמה, התנקות מחטא. (^)
כַּפְתּוֹר וָפֶרַח
נפלא! נהדר! קריאת התפעלות למראה דבר יפה במיוחד. (^)
כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מַיִם
חולף מהר.
כַּר
שטח מרעה, אחו.
כְּרוּב
מלאך, שׂרף, אֶרְאֵל.
כָּרוֹז
אדם שתפקידו להכריז הודעות.
כְרוֹנִיקָה
תיאור מקרים ועובדות לפי סדר התרחשותם.
אָזְנָיו כְּרוּיוֹת
אוזניו פתוחות, הוא מקשיב היטב.
כְּרִיכָה
1 - פעולת העטיפה. 2 - צירוף עניינים שונים יחדיו. 3 - הצבת תנאי.
כְּרִיעָה
1 - התכופפות תוך כדי כיפוף הברכיים. 2 - נפילה, התמוטטות (בדרך כלל מרוב מאמץ).
הִכְרִית
השמיד, חיסל, כילה.
כַּרְכּוֹב
בליטה מסביב לכלי, בנין וכד’ (בלועזית: קרניז).
כִּרְכּוּר
ריקוד, פיזוז.
כִּרְכֵּר סְבִיב מִישֶהוּ
בהשאלה: נקט אמצעים כדי להשיג ממנו טובת הנאה, החניף לו.
כְּרַסְתָּן
שיש לו כרס גדולה.
כֶּרַע
רגל של בעל חיים.
עַל כַּרְעֵי תַּרְנְגוֹלֶת
לא יציב, עשוי להתמוטט בקלות.
כַּשֶׁמֶן בְּעַצְמוֹתָיו
הדבר גורם לו עונג.
מַכְתֵשׁ וְעֱלִי
המכתש הוא קערה והעלי הוא גליל עץ או מתכת בעל ראש מורחב המשמש לכתישה.
כְּתִיתָה
1 - כתישה, מעיכה. 2 - קציצה, שניצל (בשר שנכתש ונמעך).
כִּתֵּת אֶת רַגְלָיו
נדד, הלך הרבה, התייגע בהליכה מרובה, ובעצם כתש את כפות רגליו.
לֹא אַחַת
לא פעם, מדי פעם, לעיתים מזומנות. (^)
לֹא לְעוֹלָם חֹסֶן
עושר וגדולה לא מתקיימים לנצח, גם חוסנו של העשיר והנכבד יכול להיפגם.
לֹא מֵאַהֲבַת מָרְדְכַי אֶלָא מִשִּנְאַת הַמָּן
בחירה באופציה הפחות גרועה, כשזו אינה טובה כשלעצמה.
לֹא מְדּוּבְשָך וְלֹא מֵעוּקְצָך
ביטוי שפירושו: אני מוותר על טובותיך, העיקר שלא תזיק. (המקור: דבורה, ה”מעניקה” את הדבש שלה ואת עקיצתה כאחת).
לָא מִנֵּיהּ וְלָא מִקְּצָתֵיהּ
הדבר שגוי לחלוטין. (מילולית: לא ממנו ולא מקצתו).
לֹא מַעֲלֶה וְלֹא מוֹרִיד
לא משנה דבר, הַיְנוּ הַך, אותו הדבר.
לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר
אמירה שקוראת ליחיד לבצע תפקידו, גם אם לבדו אינו יכול להביא שינוי משמעותי, ואחרים יצטרכו לעזור לסיים את המלאכה.
לֹא תַחְסוֹם שוֹר בְּדִישוֹ
אמירה המבטאת גישה סלחנית כלפי מעשי מעילה שולִיים, מתוך תפיסה לפיה אי-אפשר למנוע מאדם טובות הנאה שוליות הנובעות מעיסוקו. (^)
לֶאֱבוֹת
לרצות. (משמש לרוב בשלילה, לדוגמה: לא אבה = לא רצה).
לֵאֶה = נִלְאֶה
עייף, יגֵעַ.
בִּלְתִּי נִלְאֶה
שאינו מתעייף, שפועל ללא הפסקה.
לֵאוּת
עייפות, רפיון.
לָאוּץ
לרוץ, להיחפז, למהר.
אָצַה לוֹ הַדֶּרֶך
נחפז, מיהר.
לֶאֱזוֹר
1 - לשנס, לחגור, לקשור סביב המותניים (זכרו: אֵזוֹר = חגורה).2 - להתמלא.
אָזַר כֹּחַ = אָזַר עֹז = אָזַר אֹמֶץ = אָזַר חַיִל
המריץ עצמו, נמלא כוח, התגבר על חששות והעז.
לְאַלְתַּר
מיד, בו במקום, כרגע, מִינֵּיה וּבֵיהּ.
לֶאֱצוֹר
לשמור, בייחוד על דבר נסתר ויקר ערך.(^)
לַאֲשוּרוֹ
באופן נכון, במדויק.
לִבּוֹ טוֹב עָלָיו
מרוצה, במצב רוח טוב.
לָבוּד
מחובר, צמוד.
לִבּוּן
1 - חימום מתכת עד שהיא מלבינה.2 - בהשאלה: בירור, הבהרת העניין.
לְבוֹשֵׁשׁ
1 -לאחר (גם לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ).2 - להתעכב בעשיית משהו.
לִבְזוֹק
לפזר תבלינים או אבקה, לזרות.
בָּזוּק
שפיזרו אותו על משהו, שבזקו אותו. (^)
לִבְחוֹל
למאוס, לתעב, לחוש גועל (כלפי מישהו).
לִבְטוֹשׁ
לרמוס, לכבוש ברגליים, לדרוס.
לָבִיא = לַיִּש
אריה.
לְבַכֵּר
להעדיף.
לְבַל = פֶּן = שֶמָא
כדי שלא.
לַבְלָר
פקיד, רַשָׁם.
לִגְדּוֹעַ = לִגְדּוֹם
לקטוע, לכרות.
גִּדֵם = גִּדֵעַ
קטוע יד.
גֶּדֶם = גֶּדַע
קטע הגזע שנשאר מחובר לאדמה אחרי הקטיעה; איבר או קטע עץ שנגדע.
לִגְהוֹר
להתכופף, לגחון.
לָגוּז
להיעלם, להתפוגג.
לְגוֹלֵל
1 - לגלגל, להטיל, לשׂים, לטפול.2 - לפתוח ולפרושׂ.3 - בהשאלה: להציג בצורה מפורטת.4 - לכרוך וללפף חוט, סרט וכד’ לצורת גליל.
לִגְחוֹן
להתכופף, לגהור, לרכון, להשתוחח.
לִגְיוֹן
יחידה צבאית גדולה.
לִגְלוֹל
1 - לקפל משהו לצורה של גליל.2 - לגלגל, לדחוף או להניע משהו שיש לו צורת גליל או כדור (לרוב אבן ששימשה ככיסוי הבאר).
גּוֹלֵל
אבן עגולה ששימשה לכיסוי פי הבאר.
גָּלַל חֶרְפָּה מֵעָלָיו
הסיר את החרפה מעליו, השיב לו את כבודו. (^)
סָתַם אֶת הַגּוֹלֵל
סגר באופן סופי, שם קֵץ.
לְגַלְעֵן
להוציא את הגלעין מהפרי.
לִגְעוֹשׁ
1 - לרגוש ולסעור.2 - (כשנאמר על דיון, ויכוח וכו’) להתמלא להט, לסעור.
לִגְרוֹס
1 - לפורר, לטחון (ומכאן: מַגְרֵסָה). (^).2 - לסבור, להחזיק בדעה מסוימת.
לְדַאֲבוֹן לִיבּוֹ = לִמְגִינַּת לִבּוֹ
לצערו הרב.
לְדַדּוֹת
לדלג על רגל אחת או מרגל לרגל, ללכת בצורה לא בטוחה בצעדים קטנים ואיטיים.(^)
לְדִידוֹ
מבחינתו, מצִדו.
לִדְלוֹק
לרדוף, לרוץ אחרי.
לִדְלוֹת
1 - שאיבה, הוצאה.2 - העלאת משהו והוצאתו לאחר חיפוש וחיטוט, “לדוג אותו”. (^)
לְדַשְׁדֵּשׁ
1 - לדרוך או לרמוס ברגליים, לבוסס ברגליים (בבוץ, שלג וכד’).2 - בהשאלה: לעסוק בעניין אחד זמן ממושך מבלי להתקדם, “לדרוך במקום”.(^)
לְהַאֲהִיל
לסוכך, לכסות.
לְהַבְהִיק
להבריק, לנצוץ.
לְהַבְכִּיר
(נאמר על פירות, תבואה וכד’) להבשיל בתחילת העונה, להבשיל מוקדם, להיות ראשון להבשלה.
לַהַג
פטפוט, קשקשנות.
לְהַגִּיר
להזיל, ליצוק, למזוג, לשפוך.(^)
נִגַּר
נשפך, נזל, זרם כלפי מטה.
להד”ם (ראשי התיבות של: לא היו דברים מעולם)
להד”ם (ראשי התיבות של: לא היו דברים מעולם)
לְהוֹגִיעַ
לעייף, להלאות, לייגע. (^)
לְהוֹעִיד
1 - להועיד משהו למישהו להעניק או להקצות לו אותו. 2 - להועיד מישהו למשהו לקבוע כי הוא ימלא תפקיד מסוים. 3 - להועיד משהו ל… - לקבוע כי הוא נועד (למטרה מסוימת). (^)
לְהִוָּשָע
להינצל, להיגאל.
לְהַוָּתוֹ
לצערו, לאסונו (הַוָּה = אסון).
לְהַזּוֹת
להתיז קלות.
לְהַחְטִיא
להביא מישהו לבצע חטא.
לְהַחְרִיד
לזעזע, להבהיל.
לַהֲלוֹם
1 - להכות בחוזקה. 2 - להיות מתאים.
לַהֲלָכָה
באופן תיאורטי, בְּכֹחַ. (ההיפך מ: למעשה).
להָמֵס
להמיס, לחמם מוצק עד שהוא הופך לנוזל.
לְהִנָּגֵף
להפסיד, לנחול תבוסה.
לְהִנָּחֵם
להתחרט, לחזור בו.
לְהָנִיא
להשפיע על מישהו לא לעשות משהו, לרפות את ידיו.
הֵנִיא אוֹתוֹ מִכַּוָנָתוֹ
שִכנע אותו לוותר על כוונתו / תוכניתו.
לְהָנֵץ
להצמיח ניצנים, להתחיל לפרוח.
לְהַסּוֹת
להשתיק.
לְהַסְכִּין
להתרגל, להסתגל.
לְהַסְכִּית
להקשיב, להאזין. (סטטוסקופ, מכשיר לשמיעת הלמות הלב והנשימה).
תַּסְכִּית
יצירה דרמטית שנועדה לשידור ברדיו.
לְהִסְתַּמֵּא
1 - להתעוור. (מלשון: סומא).2 - לטעות, ללכת שולל אחר דבר מה.
לְהַעְתִּיר
להעניק בשפע, להרעיף.
לְהַצְמִית
להכחיד, להשמיד, לגרום למשהו להיעלם לנצח. (המקור: לִצְמִיתוּת - לתמיד).
לְהָצֵר
להצטער.
לַהַק
1 - להקה, קבוצה של בעלי חיים (בעיקר של עופות ודגים).2 - קבוצת מטוסים.
לְהַקְהִיל
לאסוף קהל, לכנס הרבה אנשים.
לְהַקְשׁוֹת
1 - לגרום שיהיה קשה יותר.2 - לשאול שאלות (= קוּשִיוֹת).
קוּשִיָה
שאלה קשה.
לְהַרְעִים
להשמיע קול חזק (כקול הרעם).
לְהַשִּׂיג
לחלוק, לערער, לבקר, להסתייג.
לְהִשָּׁקֵף
להיראות, להתגלות לעין.
לִשְׁרוֹת
להיות מצוי, לאפוף.
לְהִתְאַנּוֹת (למישהו)
לחפש סיבה או תירוץ להרע, לחפש הזדמנויות להציק ולהטריד. (^)
לְהִתְבַּדּוֹת
לגלות כי דבר מה אינו נכון. (זכרו: בְּדַיָה סיפור בדוי, שקר).
לְהִתְחוֹלֵל
להתרחש, לקרות לאורך זמן.
לְהִתַּמֵּר
לעלות כלפי מעלה, להזדקף.
לְהִתְעַתֵּד
להתכוון, להתכונן לעשות משהו.
לְהִתְקַנֵּא
להתחיל לקנא.
לְהַתְרוֹת
להזהיר.
לוּ יְהִי
1 - הלוואי, אמן. 2 - אפילו אם נניח שהדברים הם כפי שאתה מתאר אותם.
לוּז
הגרעין, התמצית, מה שעיקרי או מהותי במשהו. (^)
נִכְנַס לְלוֹעַ הַאֲרִי
הסתכן מאוד.
לָזוּעַ
לזוז, לסטות.
לְזוּת שְפָתַיִם
רכילות, דברי שקר, דיבה, לעז.
לִזְמוֹם
לתכנן מזימה, לחשוב לְהָרַע, להתנכל.
חוּגָה
טבעת עגולה מסתובבת (כמו בטלפונים הישנים).
מְחוֹגָה
מכשיר לסרטוט מעגלים.
לִחוּך
1 - שׂריפה, בעירה, כליה.2 - אכילה, נגיסה ולעיסה.
לִחוּך פִּנְכָּה
חנופה, התרפסות.
לָחוּס = לַחְמוֹל = לחוֹן
לרחם.
לָחוּשׁ
1 - להרגיש.2 - למהר, ללכת במהירות.
“הַחֵשׁ!”
ציווי למהר או להאיץ.
“חוּשׁוּ”
מהרו! הזדרזו!
לַחְלוּחִית
רטיבות, לחות.
לִחְלוּחַ
הרטבה, הפיכה ללח.
לֶחֶם חֶסֶד
מה שלא הושג בזכות או בתמורה כלשהי, אלא ניתן במתנה, כנדבה (כחסד).
לֶחֶם חֻקּוֹ
הרגל שיש לו, עניין שבשגרה.
לֶחֶם צַר
אוכל בכמות מצומצמת.
בְּלֹא חֶמְדָּה
ללא חשק.
לַחְרֹד
1 - להיבהל, לפחד מאוד.2 - לדאוג לגבי גורלו של מישהו או משהו.
לְחַשֵּׁק
להדק, להצמיד בחוזקה זה לזה.
חָשַׁק שְׂפָתָיו
שתק, נמנע מלדבר.
לִטְפֹּל על מישהו
להוציא עליו דיבה, להאשים אותו בכוונה בדבר שאינו מאשמתו.
לִטְרוֹף
לערבב, לערבל.
לִיבְּרָה = לִיטְרָה
יחידת משקל מקובלת בארצות שונות (שווה ל- 12 אונקיות).