גיליון ללא שם - 1600 2000 Flashcards
נוֹקֵד
מגדל צאן.
נוֹקְדָן
קפדן מאוד, פדאנט.
נוּר
אש, אור.
נוֹשַׁב
מיושב.
אֶרֶץ לֹא נוֹשֶׁבֶת
שממה.
נוֹשֶׁה
מלווה הדורש את החזרת חובו.
נוֹתָר בְּעֵינוֹ
לא השתנה.
נָזִיל
1 - לא יציב, שעלול להשתנות בקלות ובמהירות. 2 - שאפשר לממש אותו (להמיר אותו למזומנים) בקלות וללא הפסד ערך ממשי (נאמר על נכס). (^)
נֵזֶר
כתר.
נָח עַל זֵרֵי הַדַּפְנָה
כינוי למי שמתענג על הישגי העבר ולא ממשיך להתאמץ ולהתקדם.
נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים
אדם צנוע, ביישן, עניו.
נָחוּשׁ בְּדַעֲתוֹ
שדעתו נחרצת, החליט החלטה ולא מוכן לשנותה.
נַחֲלָה
1 - אחוזה, קניין (בעיקר אדמה). 2 - מורשת, דבר העובר מדור לדור.
נֶחָמָה פּוּרְתָּא = חֲצִי נֶחָמָה
נחמה מסוימת, עידוד כלשהו, הקלת הצרה במקצת.
נִחַר גְּרוֹנוֹ
גרונו יבש מאוד.
נֶחְשָׁל
מפגר, שאינו מתקדם.
נָטָה הַיוֹם
ירד היום והתקרב הערב.
נָטָה חֶסֶד
נהג כלפי מישהו ברחמים.
נִטַּל עֻקְצוֹ
פגה חריפותו, סולק ממנו העוקץ.
נֵטֶף
טיפה, אגל.
נִטַּשׁ
(נאמר על קרב, מאבק וכו’) התחולל, התרחש, נמשך.
נִיהִילִיזְם
שלילה מוחלטת של הכול: מבנים חברתיים ופוליטיים, תורת מוסר וערכים וכו’.
נִיכּוּשׁ
עקירת עשבים שוטים.
נִים וְלֹא נִים
מצב שבין שינה לעֵרוּת, שינה קלה וקצרה; נמנום.
נִימָה
1 - שערה, חוט דקיק. 2 - טון דיבור, האופי שבו נאמרים הדברים.
כִּמְלוֹא הַנִּימָה = כְּחוּט הַשַֹעֲרָה
הבדל דק, הפרש קטן, מעט שבמעט.
נִיעַ
תזוזה, תנועה.
נִיר
שדה שנחרש.
נִישָׂא
1 - רם, גבוה. 2 - מרומם, נשגב, נכבד, נעלה. (^)
נִישָׁה
1 - גומחה. שקע בקיר שבו שמים עציץ, מדף, פסל וכדומה. 2 - תחום עיסוק או פעילות.
נִיתּוּץ
הרס, שבירה, ריסוק.
נָכֵא
מדוכא, מדוכדך.
נְכָאִים
עצבות, יגון, דכדוך.
רוּחַ נְכֵאָה
דכדוך, דיכאון.
נְכֵה רוּחַ
עצוב ומדוכא.
נְכוֹחָה
באופן אמיתי, מציאותי ונכון.
דִיבֵּר נְכוֹחָה
דיבר דברי טעם, דברי היגיון.
רָאָה נְכוֹחָה
ראה את הדברים כפי שהם באמת.
נִכְזָב
דבר שלא התגשם, לא התקיים או לא התממש, מה שנתבדה.
נַכְלוּלִי
רמאי, נוכל.
נִכְלָם
מבויש, נבוך.
נִכְמַר לִבּוֹ
נמלא רגשות עזים של צער, רחמים, געגועים וכו’.
נִכְמְרוּ רַחֲמָיו
רִיחֵם.
נִכְנַס בָּעֳבִי הַקוֹרָה
1 - לקח על עצמו את הטיפול בעניין ואת האחריות לו. 2 - חדר לעומק הנושא, לפרטי פרטיו. (^)
נִכְסֵי דְלָא נָיְדֵי (נדל”ן)
נכסים שאינם נודדים: קרקעות, מגרשים, בנינים וכו’.
נִכְסָף
רוצה מאוד, משתוקק, כָּמֵהַּ, עורג.
נֵכַר
גלוּת, ארץ זרה ורחוקה שאינה המולדת.
נָלוֹז
סוטה מדרך הישר, מושחת.
נָמוֹג
נעלם, התפוגג, נָגוֹז.
נְמוּך רוּחַ
צנוע, עניו בצורה יתרה.
נִמְלַט בְּעוֹר שִׁנָּיו
הציל את עצמו בקושי רב.
נִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ
התחרט.
נִמְנוּ וְגָמְרוּ
החליטו סופית.
נִמְצָא בָּרָקִיעַ הַשְׁבִיעִי
מאושר ביותר.
מַכּוֹת נִמְרָצוֹת
מכות חזקות מאד.
נֵס
1 - מעשה פלא. 2 - דגל.
נְסִיקָה
המראה, התרוממות לאוויר.
נָע וָנָד
נודד, חסר מקום קבע.
נְעִימָה
1 - מנגינה. 2 - נימת קול, טון.
נָפָה
1 - מסננת, כברה. 2 - גליל, פלך, מחוז.
נָפַח רוּחוֹ = נָפַח נִשְׁמָתוֹ
מת.
נָפִיל
ענק, גבה קומה ומימדים.
נָפַל לְמִשְׁכָּב
חלה, לקה במחלה.
נִפְסָד
פגום, פסול, מושחת.
נִצָּב
ידית של סכין או חרב, מקום אחיזה. (לעומת: הלַהַב שהוא החלק החד).
נִצּוּחַ
ניהול, פיקוח על עבודתם של אחרים (בעיקר מקהלה או תזמורת, אך גם עבודות אחרות).
נָצוּר
1 - שמור, נעול. 2 - נתון במצור (המשמעות נגזרת מהפרוש הראשון שמור בתוך עירו).
גְדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת
דברים גדולים ומפתיעים.
נָצַר בְּלִבּוֹ
זכר היטב, שמר בלִבו.
נִצַּחַת
נחרצת, שאין לה מענה.
נְצִּיב
1 - מושל, ממונה על אזור מסוים. 2 - עמוד שניצב זקוף.
נְצִילוּת
יעילות, התועלת שהופקה לעומת האנרגיה והמשאבים שהושקעו.
נֵצֶר
1 - ענף רך היוצא מהגזע, זרד, בד. 2 - בהשאלה: צאצא, שמוצאו מ-.
נִצְרָך
זקוק לעזרה, אדם שחי בדוחק, עני.
נֶקֶב
חור.
נִקְבָּה
מחילה, מנהרה, חפירה מתחת לאדמה.
נְקִיטָה
1 - שימוש או הפעלה (של אמצעים, שיטות וכד’). 2 - אימוץ (של גישה, עמדה, השקפה וכד’). (^)
נְקִיפָה
1 - דפיקה, נקישה. 2 - חלוף הזמן.
נְקָפוֹ לִבּוֹ
נתקף ייסורי מצפון ורגשות חרטה. (נְקִיפָה: 1 - דפיקה, נקישה 2 - חלוף הזמן).
נַקִיק = נִקְרָה
סדק רחב בסלע או בהר.
נִקְלֶה = נִתְעָב
בזוי, נחות, פחות ערך. (^)
נָקְעָה נַפְשׁוֹ
נמאס לו, קצה נפשו.
נִקְרָה
הזדמן, הגיע למקום או נפגש עם מישהו באקראי, באופן לא מתוכנן.
נִקְשַר
התהווה, נוצר. מופיע בעיקר בביטוי “נִקְשְרוּ דְּמָעוֹת בְּעֵינָיו” שפירושו: דמעות הופיעו בעיניו.
נֵר לְרַגְלָיו
יסוד ועקרון שלפיו אדם נוהג.
נִרְגָּן
רוטן, מתלונן, שאינו מרוצה לעולם.
נִרְעָשׁ
נרגש ביותר.
נָשָׂא אוֹתוֹ עַל כַּפַּיִם
טיפל בו באהבה ובמסירות.
נָשָׂא אֶת רַגְלָיו = עָקַר אֶת רַגְלָיו
קם ממקומו והלך.
נָשָׂא עֵינָיו
1 - הסתכל למרחק. 2 - ייחל, תלה תקווה.
נְשׂוּא פָּנִים
נכבד, חשוב.
נָשִׂיא
ענן, עב.
נְשִׁיָּה
שִכחה.
הֶעֶלָה מִתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
הזכיר דבר שנשכח מזמן.
ירד לתְּהוֹם הַנְּשִׁיָּה
נשכח לחלוטין.
נֶשֶׁך
ריבית על הלוואה.
רִבִּית נֶשֶׁך
ריבית גבוהה מאוד על הלוואה.
נִשְׂכָּר
מרוויח, נהנה.
נֶשֶׁל
העור שמשילים מעצמם בעלי-חיים מסוימים, כמו הנחש.
נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע
בֵּין הַפַּטִּישׁ וְהַסַּדָּן, נתון במצב שבו שתי אפשרויות הפעולה גרועות, נמצא תחת לחצים מנוגדים שכל בחירה ביניהם תסתיים ברע. (^) (המקור: כף הקלע היא מכשיר קדמון לקליעת אבנים. נָתוּן בְּכַף הַקֶּלַע = מיטלטל כמו קליע בכף קלע .
נְתִינוּת
אזרחות, השתייכות של אדם למדינה מסוימת.
נָתִין
אזרח.
נִתְלָה בְּאִילָן גָּדוֹל (גָּבוֹהּ)
הסתמך בדבריו על גדולים ממנו.
נָתַן דַּעְתוֹ
שם לב.
נָתַן עֵינוֹ
נעץ מבטו.
נָתַן עֵינוֹ בַּכּוֹס
השתכר (חשק ביין).
נִתְפַּס בְּקַלְקָלָתוֹ
נתפס כשהוא מבצע מעשה רע.
סָאגָה
1 - רומן המספר על תולדות משפחה אחת. 2 - סדרת התרחשויות סבוכה וארוכה.
סֵאוּב
הזדהמות, התלכלכות (על-פי-רוב במובן המוסרי).
סָאטִירָה
יצירה / תוכנית ביקורתית ועוקצנית.
סְבִיאָה
שתייה של משקאות אלכוהוליים עד לידי שכרות. (^)
סָבִיל
1 - פסיבי, שאינו פעיל, חסר יוזמה, אדיש למה שסביבו. 2 - לא אלים.
סְבִירוּת
1 - תכונתו של דבר סביר, מתקבל על הדעת. 2 - הסיכוי שמשהו יתרחש.
סְבָכָה = שְׂבָכָה
מחיצה מרושתת.
סֶבֵר פָּנִים
ארשת פנים, הבעת פנים.
סְגֻלִּי
ייחודי.
סִגּוּף
עינוי עצמי של הגוף והנפש על-ידי הימנעות מהנאות, ולעיתים אף הימנעות מסיפוק צרכים בסיסיים של הגוף לשם היטהרות, כפרה וכד’. (^)
סַגְפָן
אדם החי חיי נזירות, מתספק במועט, נמנע ממותרות והנאות החיים
סָגִין
מעיל צבאי.
סְגַלְגַּל
אליפטי, בצורת ביצה.
סַד
כלי עינויים קדום.
סָדוּר
ערוך לפי סדר, מסודר.
סַדָּן
גוש מתכת המשמש את הנַפָּח כמשטח עבודה.
סִדְקִית
שם כולל לחפצים קטנים בכלל, ולחפצי תפירה בפרט.
סַדָּר
עובד בית דפוס המסדר את האותיות לשורות ועמודים.
סַהַר
ירֵח, לבנה.
סוּגַר
כלוב.
כַּאֲרִי בַּסּוּגַר
ביטוי לתחושתו של מי שרוצה ויכול לעשות דבר מה, אך מונעים ממנו את הדבר.
סוּדָר
סוודר, לבוש חורפי עליון העשוי מצמר.
סוֹכֵך
1 - (כשם עצם) מתקן המשמש כגג של סככה, מגן מפני השמש או הגשם. 2 - (כפועל בעבר) הגן על משהו, כיסה עליו.
סוֹלְלָה
1 - גבעה מלאכותית מוארכת. 2 - בטרייה, מקור אנרגיה נייד.
סוּמָא
עיוור.
סוֹפֵר צְלָלִים
אדם הכותב עבור אדם אחר, וחותם בשמו של האדם שעבורו הוא כותב ולא בשמו שלו.
סַוָּר
סבל בנמל.
סוּרֵיאָלִיסְטִי
לא מציאותי.
סָח = שָׂח
דיבר, סיפר, אמר.
סְחִי
אשפה, זוהמה.
סִחְרוּר
סִבוּב (ומכאן: סחרחורת הרגשה שהכל מסתובב).
סחַרחֶרֶת
קרוסלה.
שַׁלְוָה סְטוֹאִית
שלווה מושלמת. (סְטוֹאִי יציב נפשית גם במצבים קשים).
סִיבֵּר אֶת הָאוֹזֵן
הסביר באופן ברור ונוח להבנה.
סְיָג
גדר, הגבלה.
סְיָג לְחוֹכְמָה שְׁתִיקָה
שתיקה ומיעוט בדיבור מגנים על החוכמה.
סִיטְרָא אַחְרָא
שטן, כוחות האופל. (מילולית: הצד האחר).
סִיכָה
משיחה, מריחה בשמן.
סִימְפּוֹזְיוֹן
דיון פומבי שבו המשתתפים משמיעים את דעותיהם בנושא מסוים. (^)
סִינְכְרוֹנִי
שיש בו תיאום זמנים, המתרחש בעת ובעונה אחת.
סִינְתֶּיזָה
הרכבה, חיבור דברים נפרדים למשהו חדש המכיל אותם.
סַיָּס
אדם שמקצועו טיפול באורווה ובסוסים.
סַיִּף
חרב.
סֵיפָא
סוף, סיום הדברים. (ההיפך מ: רֵישָׁא התחלה, ראש).
סֶפָח = נִסְפָּח
חלק נוסף המצורף למסמך.
סָפִיחַ
דבר שנספח לדבר אחר, דבר שהוא תולדה, תוצר או תוצר לוואי של דבר מסוים. (^)
סִיקּוּל
הוצאת אבנים מן האדמה.
סִיתּוּת
ליטוש והקצעת אבנים.
סַתָּתוּת
מלאכת הסתת, סיתות.
סָכַל
טיפש, חסר-דעת, אוויל.
לִסְכֹּר
לסגור, לחסום בסֶכֶר.
סָכַר אֶת פִּיו
(של מישהו) השתיק אותו.
סָלְתָּה וְשָׁמְנָה
הטוב והנבחר, העִידִית. (מילולית: הסולת והשמן).
סָמוּך
1 - קרוב במקום או בזמן. 2 - נשען, נתמך, מבוסס, מושתת.
סָמוּך וּבָטוּחַ
אין לו כל חשש או פקפוק.
סָמוּך עַל שוּלְחָנוֹ
אינו עומד ברשות עצמו, אלא נתמך כלכלית על ידי אחר.
סָמַך יָדוֹ
נתן את הסכמתו, תמך.
סָמוּר
זקוף, זקור ונוקשה. (^)
סִנְגּוּר
הצגת טיעונים לטובתם של אדם, אמונה, דעה וכיו”ב.
סַנְדָּק
ביהדות: כינוי למי שמחזיק על ברכיו את התינוק בזמן טקס ברית המילה; בנצרות: המתחייב לחינוכו הדתי. (^)
סְנוֹקֶרֶת
מכת אגרוף.
סַנְוֵרִים
עיוורון.
הִכָּה בְּסַנְוֵרִים
סִנְוֵור, גרם לטשטוש ראיה. (סַנְוֵרִים- עיוורון).
מֻכֵּה סַנְוֵרִים
מבולבל, איבד את כושר השיפוט שלו בשל השפעתו של משהו.
סְנִיטָה
לעג, לגלוג, הקנטה, קִנטור.
סַעַד
תמיכה, סיוע.
סָעַד אֶת
סייע, טיפל.
סְעָרָה בְּכוֹס מַיִם
מהומה רבה על לא דבר.
סָפוּן
1 - (כשנאמר על אדם) מסוגר, מתבודד במקום סגור. 2 - נמצא בתוך, נסתר, חבוי. (^)
סְפּוֹרָדִי
אקראי, לא סדיר.
סְפֵירָה
התחום שבו מתרחשת פעילות מסוימת, שנתוּן להשפעה מסוימת וכד’. (^)
סָפַק אֶת כָּפָּיו
(גם: ספק את ידיו) הכה כף אל כף מרוב צער, דאגה או אכזבה.
סְפָר
גבול, תחום.
יְשׁוּב סְפָר
ישובים המצויים ליד הגבול.
סָפְרָא וְסַיְפָא
ביטוי המתאר אדם או שיטה המשלבים את התחום הרוחני עם הצבאי.(מילולית: סופר וסייף).
סְפַּרְטָנִי
כינוי למי שמסתפק במועט. (המקור: בני ספרטה שביוון, שהיו ידועים בסגפנותם ).
סְקִירָה
1 - מבט, הסתכלות. 2 - תיאור או סיכום קצר של משהו בכתב או בעל-פה.
סַר טַעַם
נטול טעם, גס ולא מעודן.
סָרוּחַ
1 - שרוע, שטוח. 2 - מסריח, מצחין.
סֶרַח
חלק עודף, שוליים.
סְרָק
ריק, סתם, חוסר תועלת או תוצאה מעשית.
סְתַגְּלָן
מי שמסתגל לכל מצב.
סָתוּם
לא ברור, לא מובן.
סָתַם וְלֹא פֵּרֵשׁ
אמר דברים לא ברורים, ולא הבהיר אותם.
סָתוּר
לא מסודר, פרוע, מבודר.
עָב
ענן.
עֶבֶד כִּי יִמְלוֹך
ביטוי גנאי כלפי אדם שעלה לגדולה מעמדה נחותה ומתנהג בהתנשאות ושררה כלפי הנתונים למרותו. (^)
עַבְדְּקָן
בעל זקן עבה ומגודל. (המקור: עב-זקן) .
עֲבוֹדָה זָרָה
עבודת אלילים.
עֲבוֹדוֹת דְחַק
עבודות ציבוריות שנועדו להקל על מצוקת האבטלה.
עִבּוּרָה שֶל עִיר
1 - (המשמעות המקורית) פרבר, שולי העיר. 2 - (אותו ביטוי משמש גם במשמעות הפוכה) מרכז העיר, לב העיר.
עָבוֹת
עבה, סמיך.
עֲבוֹתוֹת
חבלים עבים, כבלים.
עָבִיט
סיר לילה.
עָבִיר
שניתן לעבור בו, שאינו חסום למעבר.
עֶבְרָה
כעס, זעם, חֹרי אף, חֵמה.
עָג
חג, סב, יצר מעגל (כדוגמת חוני המעגֵל).
עָגָה
1 - סלנג. מילים שמשמשות בשפה אך אינן “תקניות”. 2 - שפה מיוחדת שמדוברת בקרב בני קבוצה מסוימת או בקרב בעלי מקצוע מסוים. בשפה זו יש שימוש במלים ובמונחים, המובָנים בדרך כלל רק לחברי אותה קבוצה.
עָגוּם
עצוב, נוגה.
עֲגוּרָן
מנוף גדול להרמת משאות.
עַד
נצח, פרק זמן שאין לו סוף.
עַד יַעֲבוֹר זַעַם
עד שיירגעו העניינים.
עַד לְזָרָא = עַד זָרָא
עד שנמאס, עד שהגיעו מים עד נפש.
עֶדְנָה
רכות, עדינות, נעימות, עונג.
הָיְתָה לוֹ עֶדְנָה
הייתה לו תקופת פריחה מחודשת.
עוֹד הַיָּד נְטוּיָה
עדיין לא הסתיים, עדיין נמשך.
עוֹד חָזוֹן לַמוֹעֵד
עדיין לא הגיעה השעה.
עוֹיֵן
שונא.
עוֹכֵר
משחית, מחבל, ממיט צרה.
הָיָה בְּעוֹכְרָיו
הכשיל אותו.
עוּל יָמִים
1 - תינוק. 2 - בהשאלה: צעיר, חסר בגרות או ניסיון.
עוֹלָה
קורבן, זֶבַח.
עַוְלָה = עָוֶל = עָווֹן
אי-צדק, חטא, עברה.
עִוְעִים
של שיגעון, של טירוף.
מְחוֹל עִוְעִים
מחול שדים, מהומה לא מוצדקת.
רוּחַ עִוְעִים
טירוף, שיגעון.
עוֹפֶר
אייל או צבי צעיר.
עוֹקֵר הָרִים
אדם חריף ופיקח.
עוּר! = עוּרָה!
1 - קום! התעורר! 2 - התעודד!
עוֹרְבָא פָּרַח
דבר שאין בו ממש, שמועה חסרת בסיס, הֶבֶל וָרִיק. (מילולית: עורב פורח).
עֹז = עֱזוּז
אומץ, כוח, גבורה.
עַז מֵצַח = עַז פָּנִים
חצוף, גס-רוח.
עָזַב אוֹתוֹ לַאֲנָחוֹת
השאיר אותו לבד בעת צרה.
עִזָּבוֹן
ירושה, נכסים חומריים או רוחניים שאדם מת מותיר אחריו.
עֲזוּבָה
מצב של הזנחה כתוצאה מחוסר טיפוח.
עָזַר כְּמוֹ כּוֹסוֹת רוּחַ לַמֵּת
לא עזר כלל. (מילולית: כוסות רוח, אמצעי ריפוי ישן, לא יועילו למת).
עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ
1 - אשתו, בת-זוגו. 2 - מי שעוזר לו.
עֲטָרָה
כתר, נזר.
הֶחֱזִיר עֲטָרָה לְיוֹשְנָה
השיב משהו למעמדו המכובד שהיה לו לפנים; הנהיג מחדש דבר-מה שהוזנח או שנשתכח. (^)
נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵנוּ
קריאה נרגשת על מות אדם יקר או נכבד - “איבדנו דבר יקר מאוד”. (מילולית: נפל הכתר שעל ראשנו).
עִי
תל חרבות, מקום נטוש והרוס.
עִידִּית
1 - אדמה משובחת. (ההיפך מ: זִיבּוּרִית). 2 - בהשאלה: דבר משובח.
עִידָּן וְעִידָּנִים
תקופה ארוכה.
עַיִן טוֹבָה = עַיִן יָפָה
נדיבות, רוחב לב.
עַיִן תַּחַת עַיִן
עיקרון לפיו העונש יהיה בהתאם לעבירה שנעשתה, מידה כנגד מידה, כאשר עשה כן יֵעשֶה לו.
עִיסָּה
בצק, תוצאת פעולת הלישה.
הַשְׂאוֹר שֶבָּעִיסָּה
החלק העיקרי, החשוב ביותר. (מילולית: החלק שמתפיח את הבצק).
עַיִר
בן של חמור, חמור צעיר.
עִיר רְפָאִים
עיר ריקה מתושבים.
עִיר שָׂדֶה
עיר קטנה בסמיכות לעיר גדולה.
עִישּׂוּב
עקירת עשבים שוטים.
עֲשָֹבִים שּׁוֹטִים = עֲשָׂבִים רָעִים
1 - עשבי בר הצומחים בין צמחי התרבות ומפריעים לצמיחתם. 2 - בהשאלה: כינוי לאנשים מחוסרי תרבות המפריעים לצמיחת החברה התרבותית.
עַכָּבָה
רתיעה, מחסום פסיכולוגי.
עַכּוּ”ם
עובד אלילים; ראשי תיבות של עבודת כוכבים ומזלות, כיוון שעובדי אלילים נהגו לעבוד את גרמי השמים.
עָכוּר
דלוח, לא צלול.
נֶעֱכְרָה רוּחוֹ
התקלקל מצב רוחו.
עַל אַחַת כַּמָה וְכַמָה = לא כּל שֶׁכֵּן = קַל וָחוֹמֶר
בוודאי ובוודאי.
עַל בּוּרְיוֹ
כראוי, כהלכה, בשלמותו.
עַל מֵי מְנוּחוֹת
בשלווה, באופן נינוח וללא בעיות.
עַל נְקַלָּה = בְּנָקֵל
בקלות רבה, ללא קושי, בלי להתאמץ.
עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַת
על סף סכנה נוראה.
הִכְבִּיד אֶת עֻלּוֹ (על מישהו)
היקשה עליו, לחץ אותו.
נוֹשֵׂא בָּעֹל
עושה את המוטל עליו, לא משתמט ממילוי חובותיו.
פָּרַק עֹל
סירב לקבל מרות, לא ציית לכללים המקובלים.
קִבֵּל עֹל מִצְווֹת
הפך לדתי.
עֹל
1 - חלק מרִתמת הבהמה. 2 - בהשאלה: נֶטֶל, משהו מכביד ומגביל.
עָלָה בְּיָדוֹ
הצליח לבצע משהו.
עֲלֵה תְּאֵנָה
כינוי למשהו שכל מטרתו להסתיר, להסוות דברים אחרים.
עַלְוָה
הרבה עלים, כלל עלי העץ.
עָלוּם
נסתר, נעלם, בלתי נודע.
עֲלָטָה
חושך, אפלה.
עֱלִי
מוט קצר המשמש לכתישה במכתש.
עֲלִיצוּת
שמחה, עליזות, שׂשׂון.
עֲלוּמִים
ימי הנעורים.
עֶלֶם חֲמוּדוֹת
צעיר נחמד ומלא חן. (^)
עִלְעוּל
דפדוף.
עָמַד בְּדִבּוּרוֹ
קיים את מה שהבטיח.
עָמַד בַּנִּסָּיוֹן
הצליח לגבור על פיתוי לעבור עבירה מוסרית.
עָמַד בְּעֵינוֹ
נשאר כפי שהיה, ללא שינוי.
עָמַד בַּפֶרֶץ
עצר את הסכנה, הגן, הציל.
עָמַד מִנֶגֶד
נשאר מרחוק, לא בא לעזרה.
עָמַד עַל דַּם רֵעֵהוּ
לא בא לעזרת חברו שהיה נתון בסכנה, עמד מנגד בצרת חברו.
עָמַד עַל דַּעְתוֹ
1 - התעקש. 2 - נעשה בעל דעת, השתמש בשכלו והבין דברים.
עָמַד עַל טִיבוֹ
הבין את אופיו.
עָמַד עַל טָעוּתוֹ
הבין שטעה.
עָמַד עַל כַּנּוֹ
נותר כפי שהיה.
עָמַד עַל נַפְשׁוֹ
התגונן, הגן על חיי עצמו.
עָמַד עַל תִּלּוֹ
(נאמר על יישוב, על מבנה וכד’) המשיך להתקיים, לא נהרס, לא נחרב.
עֶמְדָּה
1 - דעה, נקודת הראות כלפי נושא מסוים. 2 - תפקיד או מעמד בחברה או בארגון. 3 - מקום שנבחר כדי למלא תפקיד מסוים.
עַמוּד הַשַׁחַר
אור ראשון, דמדומי הבוקר.
הוּעַם
נעשה כהה, עמום או עכור; איבד את הברק שלו. (^)
עַמִימוּת
אי בהירות.
עֵמֶק הַבָּכָא
כינוי למקום מלא צער וסבל.
עִנְבָּל
לשון הפעמון.
עָנָו = עַנְוְתָן
צנוע.
עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא
ענייני היום, אקטואליה.
עָנֵף
1 - שיש לו ענפים רבים. 2 - מסועף, בעל שלוחות, סניפים וכד’.
עֲנָק
תכשיט לצוואר, מחרוזת, רביד.
עָסִיס
מיץ פֵירות.
עֲסִיסִי
1 - מלא מיץ (כשנאמר על פרי). 2 - רענן, מעניין, ציורי, מוחשי (כשנאמר על סיפור, על סגנון, על לשון וכד’). (^)
עֳפָאִים
ענפים, בדים.
עַפְרָה
מחצב המכיל מתכת. (מלשון: עפר, הנכרה יחד עם המחצב).
עָצַר
הכין שמן מזיתים.
עֶצֶר
שלטון.
עוֹצֵר
מי שהתמנה לשליט זמני מפני שהמלך החוקי אינו מסוגל למלא את תפקידו מסיבה כלשהי, כגון גיל צעיר. (^)
עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
כינוי לעצה רעה של מישהו שמתחזה לידיד.
עֲקֵב בְּצַד אֲגוּדָל
הליכה מתונה וקצובה, צעד אחר צעד, בזהירות.
עָקוֹב
לא ישר, מסובך, עקלקל.
עָקוּד
קשור, כפות.
עָקוּר
1 - מה שנעקר ממקום גידולו. 2 - בהשאלה: פליט שנעקר מארצו.
עֲקַלָּתוֹן
קו עקום, עולה ויורד.
עָרֵב
1 - נעים, טוב. 2 - נושא באחריות למשהו.
עֵרֶב רַב
1 - המון, אספסוף. 2 - תערובת של הרבה דברים שונים, בליל.
עֶרְגָּה
געגועים, כמיהה, השתוקקות, כיסופים, נהייה.
עֲרְדָּלַיִם
נעלי גומי שנועלים בימי גשם על נעלי ההליכה כדי שהן לא יירטבו.
עֵרוּי
העברה מכלי אל כלי (ובכלל זה משקית אינפוזיה לגוף אנושי).
עָרוּם
ערמומי, נוכל.
עַרְטִילַאִי
מופשט, לא מוחשי.
עֶרְיָה
עירום.
עָרוֹם וְעֶרְיָה
ערום וחסר כול, ללא כסות וכיסוי. (^)
עָרִיץ
1 - אדם תקיף, קשה, אכזר ורשע.2 - שליט יחיד אכזר, רודן, טירן.
עַרְכָּאָה
דרגה מבין שלוש הדרגות במערכת בתי המשפט (שלום, מחוזי, עליון).
עָרֵל
מי שלא נימול, גוי.
נָפַל עַל אוֹזְנַיים עֲרֵלוֹת
הושמע באוזני מי שאינו מוכן להקשיב.
עָרֵל אוֹזֶן
מסרב להקשיב או לציית, אוטם את אוזנו.
עָרֵל לֵב
מי שליבו אטום, חסר רחמים.
עֲרַל שְׂפָתַיִם (פֶּה)
גמגמני, מתקשה בדיבור.
עָרְמָה
תכונתו של הערמומי, פקחות המכוונת להונות את האחר.
עַרְפִילִית
גופים שמימיים הנראים (מבעד לטלסקופ או בלעדיו) כפיסת ענן או ערפל. (^)
עָשָׂה (אֶת) דַּרְכּוֹ
התקדם, נע בכיוון מסוים.
עָשָׂה אָזְנוֹ כָּאֲפַרְכֶּסֶת
הקשיב היטב.
עָשָׂה בּוֹ שְׁפָטִים
נקם בו, העניש אותו, נפרע ממנו.
עָשָׂה נְפָשׁוֹת (לְ-)
רכש אוהדים, גייס תמיכה לעסק מסוים, עשה “לוֹבִּי”.
עָשָׂה שָׁמּוֹת (בְּ-)
החריב והרס.
עֶשְׁתּוֹנוֹת
מחשבות, רעיונות.
עֵת
זמן.
עִתִּים
לפעמים.
עֲתִירָה
בקשה, בפרט בקשה משפטית.
עָתֵק
עצום.
פֵּאָה
1 - קצה. 2 - קווצת שיער. 3 - דופן של גוף תלת-מֵמדי.
פֵּאָה נוֹכְרִית
כיסוי לראש שעשוי משיער טבעי או מלאכותי.
פֵאוֹדָל
בעל אחוזה, שאדמותיו מעובדות על ידי אריסים.
פָּאתוֹס
התפעלות והתרגשות מופרזות, התלהבות יתרה.
פִּגְיוֹן
סכין דמוי חרב קצרה המשמש לקרב פנים אל פנים.
פֶּגַע רַע
כינוי לאדם הגורם צרות בכל מקום אליו הוא מגיע.
פֶּדָגוֹג
מורה, מחנך.
פַּדַּחַת
מצח.
פִּדְיוֹן
1 - גאולה בכסף, תשלום כסף תמורת שחרור אדם או חפץ. 2 - בהשאלה: הצלה, גאולה, חילוץ מצרה.
פְּדוּת
גאולה, הצלה, שחרור.
פֶּה מֵפִיק מַרְגָּלִיוֹת
כינוי לבעל כושר ביטוי מעולה. (^)
פּוֹחֵז
פזיז ונמהר, קל דעת.
פוֹלְקְלוֹר
יצירות עממיות כגון אגדות, שירים, ריקודים, מנהגים ואמונות.
פּוּמְבֵּי
פרסום.
לָתֵת פּוּמְבֵּי
לפרסם.
פּוּמִית
פיה, קצה של כלי שנועד להחזיקו בפה (כלי נשיפה או מקטרת).
פּוֹעַל יוֹצֵא = תוֹלָדָה
מסקנה, תוצאה, דבר הנובע מדבר אחר.
פּוּר
גורל, מזל, הגרלה.
פּוֹרֶה
1 - שיבולו רב. 2 - בהשאלה: יעיל ומביא לתפוקה רבה.
פּוּרִיטָנִיוּת
סגפנות וצניעות, הינזרות מתענוגות.
פּוֹרֵץ גָּדֵר
מפר חוק.
פּוֹשֵׁט
פותח, פורשׂ.
פּוֹשֵׁט יָד
קבצן. (מילולית: פותח את ידו).
פּוֹשֵט עוֹרוֹת
בהשאלה: אדם המנצל אחרים בצורה קשה על-ידי הפקעת מחירי מוצרים או שירותים.
פָּז
זהב.
פִּזּוּר נֶפֶש = פִּזּוּר דַּעַת
חוסר ריכוז, בלבול, מצבו של מי שהינו פְּזוּר נֶפֶשׁ / דַּעַת.
פְּזוּרָה
תפוצה, התפזרות עם על פני מקומות שונים.
פַּח
מלכודת, מכשול, תקלה.
פָּחוּס
משוטח, לחוץ מן הצדדים.
פְּחָת
ירידה בערך או בכמות בשל תהליכים כגון: התיישנות, בלאי וכו’.
פָּטוּר בְּלֹא כְלוּם אִי-אֶפְשָׁר
אמירה שנאמרת כאשר אי אפשר לבצע משהו מסוים במלואו, ופירושה שחייבים לפחות לעשות דבר זה במידה מזערית.
פַּטְרוֹן
1 - אדם המטיל מרות על הכפופים לו ויחד עם זאת מגן עליהם ודואג לצורכיהם. 2 - אדם או גוף הפורש את חסותו על משהו או מישהו, ובייחוד על אומנים, סופרים וכד’, תומך בהם ומסייע להם. (^)
פִּיגּוּל
דבר מגעיל, דוחה, מאוס.
פִּיו וְלִבּוֹ שָוִים
גלוי לב, כֵּן, מדבר כמו שהוא חושב.
הֵפִיס דַעְתּוֹ
הרגיע אותו, פִּיֵס אותו.
פִּיזּוּז
ריקוד, כִּרְכּוּר.
פִּיל לָבָן
כינוי למשהו גרנדיוזי (מדהים וענק), אך חסר טעם ותועלת.
פִּילּוּחַ
בִּיתוּר, חדירה מבעד למשהו.
פִּיסֵּח
צולע, חיגר.
פִּיקָה
בליטה, זיז. (למשל פיקת הגרגרת).
פִּיתוֹם
אדם הנדמה כמדבר מהבטן.
פַּך
כלי קטן לנוזלים.
פַּכִּים קְטַנִּים
כינוי לדברים חסרי ערך, או לפרטים קטנים המשולבים בסיפור, אנקדוטות.
פַּכְסָם
דבר מאפה שטוח ויבש, תופין, עוגייה, רקיק, צנים.
פִּכְפּוּך
נביעה, זרימה.
לְפַכּוֹת
לנבוע, לזרום, לפרוץ.
פָּכַר אֶת יָדָיו
ביטוי ללחץ, לחרדה ואף לייאוש. (מילולית: שילב את אצבעותיו בחוזקה זו בזו).
פְּלָאִים
מאוד, באופן מפליא בקיצוניותו.
פִּלְבּוּל (בעיניים)
עפעוף במהירות מתוך מבוכה או עצבנות, או גלגול העיניים לאות צדקנות. (^)
פֶּלֶג
1 - נחל מים קטן. 2 - חלק, מחצית. 3 - חלק ממפלגה או מהחברה שהתפלג ונפרד מאחרים.
פְּלוּגְתָּא
מחלוקת, חילוקי דעות.
בַּר פְּלוּגְתָּא
יריב בויכוח.
פְּלוּמָה
שערות או נוצות דקות ועדינות.
פַלְחָה
ענף חקלאות העוסק בגידול תבואות שדה.
פְּלִיָּה
שליפה, על-פי-רוב של כינים או פשפשים (משיער, בגדים וכו’).
פֶּלֶך
1 - חבל ארץ, נפה, מחוז, גליל. 2 - מוט שעליו נכרכים חוטים בתהליך הטוויה או האריגה, כישור.
פְּלַסְתֵּר
רמאות, דיבה.
כְּתַב פְּלַסְתֵּר
מכתב השמצה שכולו שקרים והוצאת דיבה.
עָשָׂה פְּלַסְתֵּר
סילף, עיוות.
פְּלָצוּר = לָסוֹ
חבל ארוך, שבקצהו לולאה, המשמש בוקרים ללכידת סוסים מרחוק.
פַּלָּצוּת
פחד עז, חִיל, בעתה, זעזוע.
פָּן
צד. (ברבים: פנים).
פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב
כינוי לדור ירוד מבחינה מוסרית.
פִּנְכָּה
צלחת, קערה.