גיליון ללא שם - 1 400 Flashcards
אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח
התיישן, עבר זמנו, אנכרוניסטי.
אבחה
1 - הנפה מהירה, חדה ורבת עוצמה של כלי נשק חד. (^) 2 - הבזק רגעי, נצנוץ, ברק.
אָבִיך
מעורפל, לא צלול; מלשון אבק - מלא גרגרי אבק. שם תואר זה משמש בעיקר לתיאור האוויר או מזג האוויר.
אֶבֶן בֹּחַן
מבחן, קריטריון, אמת מידה להערכת דברים. (^)
אֶבֶן יְסוֹד
מרכיב חיוני, עליו מבוסס דבר מה, ושבלעדיו אין לו קיום. (^)
אֶבֶן נֶגֶף
מכשול, הפרעה בהתקדמות תהליך כלשהו.
אֶבֶן שֶאֵין לָהּ הוֹפְכִין
כינוי למשהו שלאיש אין עניין בו (כאבן שאף אחד לא מעוניין להפוך).
אֶבן שואֶבת
כינוי לדבר שמהווה מקור משיכה ומוקד התעניינות.
אַבְנֵט
חגורה רחבה, אֵזור.
אָבְנַיִם
אבן עגולה ומסתובבת המשמשת משטח עבודה לקדר, שעליו הוא יוצר דברי חרס.
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם
גם את הדברים הקשים ניתן להשיג באמצעות התמדה. (מילולית: המים המטפטפים עשויים בהדרגה לשחוק אבנים).
אֶבְרָה
כנף של עוף.
אֶגֶד
1 - חבילה. 2 - פלסטר. 3 - יחידה צבאית גדולה.
אַגָן
קערה גדולה. (^)
אַד הוֹק
לשם כך, לזה, לצורך עניין מסוים ומוגדר. מופיע בעיקר בצירופים.
אַדְמַת שְׁלָחִין
קרקע חקלאית המושקית בהשקיה מלאכותית. (^)
אֶדֶן
בסיס, יסוד.
אַדְנוּת
שלטון, שררה. (מלשון: אדון).
אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה
ההפך הוא הנכון (ביטוי המציין ניגוד מוחלט).
אִדְרָה
1 - כל אחת מעצמות הדג. 2 - שלד שלם של דג.
אַדֶּרֶת
מעיל עליון רחב.
אַהֲדָדֵי
באופן הדדי, זה לזה, זה על זה, זה את זה (משמש להראות קשר של גומלין). (^)
אוֹב
קסם, כישוף.
בַּעַל אוֹב
קוסם המעלה רוחות מתים לניחוש עתידות.
אוֹגְדָן
קלסר.
אוּד = גַּחַל = גַּחֶלֶת
חתיכת עץ שבערה באש אך לא נשרפה לגמרי.
אוּד מֻצָּל מֵאֵש
כינוי לניצול, פליט (המעט שנותר מהדליקה).
אִוֶּלֶת
שטות.
אֵין אוֹנִים
כשאין כוח בכלל, חולשה מוחלטת, רפיון.
אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם
מוכנות לוותר על עקרונות למען תועלת מזדמנת, סתגלנות, פשרנות אידיאולוגית. (מלשון: opportunity).
אוֹפַן
גלגל.
אוֹפַן חֲמִישִי = סֶרַח עוֹדֶף
כינוי למי שהינו מיותר ומפריע (הרעיון: גלגל / אופַן נוסף מעֵבֶר לארבעה אינו מסייע לנסיעה אלא רק מפריע).
אוֹצָר בָּלוּם
1 - כינוי לדבר רב-ערך שהיה חבוי.2 - בהשאלה: כינוי לאדם בעל ידיעות רחבות.
אוֹר יְקָרוֹת
אור נעים.
אוֹרוּ פָּנָיו = אוֹרוּ עֵינָיו
שמח, התמלא חיים.
אוֹרַח
דרך, אופֶן.
אַגַּב אוֹרְחָא
בדרך אגב.
אֶורחה
שיירה (המצויה בדרך).
אוֹרְחוֹ וְרִבְעוֹ
דרכו ומנהגו, האופן בו אדם מתנהג / חי.
אוּרִים וְתֻמִּים
מקור מוסמך שאין לערער על סמכותו, שאין להרהר אחריו.
אֹורֶךְ רוּחַ
סבלנות, מתינות. (ההיפך מ: קוצר רוח).
אוֹרְלוֹגִין
שעון קיר.
אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִי
שמרן; בהקשר דתי - אדוק.
אֶושה
רחש קל.
“אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַלְהֶבֶת, מַה יַעֲשׂוּ אֱזוֹבֵי קִּיר?”
אם החזקים נכשלו, מה יעשו החלשים?
אֶזוֹטֶרִי
ידוע למתי-מעט, שרק מעטים מבינים אותו.
אֵזוֹר
חגורה (אזוּר = אדם שלובש חגורה).
אִזְמֵל
1 - מפסלת צרה לפיסול, סיתות אבנים, חריתה וכד’.2 - סכין לניתוחים (סקַלפֵּל).
אָזְנַיִם לַכֹּתֶל
אמירה שנועדה לציין, כי המקום או המצב אינם מתאימים לחשוף בהם סוד, שכן יש המאזינים.
אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב = פִּיו וְלִבּוֹ אינם שָׁוִים
התנהגות דו פרצופית, צביעות.
אָחוּ = אֲפָר
כר דשא, שדה מרעה. (לאחו אין רבים, אך אפר ברבים: אפרִים).
אָחַז אֶת הַחֶבֶל (את המקל) בִּשְנֵי קְצוֹתָיו
אמר או עשה שני דברים מנוגדים.
אָחַז אֶת הַשּוֹר בְּקַרְנָיו
ניגש ישר לעניין.
אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
נאחז בכל דבר אפשרי על-מנת להימלט או לפטור עצמו מעונש. (המקור: אחיזה בפינות המזבח בבית המקדש אִפשרה הינצלות מעונש).
אַחַר כָּבוֹד
בכל הכבוד הראוי. לרוב משמש באירוניה, למשל בצירוף: “שִלְחוֹ אַחַר כָּבוֹד”, שפירושו: סילק אותו מעליו, גירש אותו.
אַחֲרַי הַמַּבּוּל
מה שיקרה, כשאני כבר לא אהיה פה, לא מעניין אותי.
אַחֲרִיתוֹ מִי יְשׁוּרֶנָּה
מי יראה את סופו? (ישורנה = יראה אותה) ביטוי של אזהרה והרתעה מפני מה שנראה עתה, בתחילתו, תמים ובלתי מסוכן, אך הוא טומן בחובו רעה גדולה העלולה להתפתח בעתיד.
אִטֵּר = אִטֵּר יַד יְמִינוֹ
שמאלי.
אֵיד
צרה, אסון.
אִידֵאָלִיזַצְיָה
תיאור של משהו כאילו היה מושלם, אידיאלי, בשונה ממה שאכן היה במציאות.
אִידִילְיָה
שלווה, הרמוניה.
אֱיָל
גבורה, עוז, כוח, אומץ.
אִילָן
עץ.
אֵימִים
פחד גדול, אימה.
אֵין בּוֹ מְתֹם
לביטוי זה יש שני פירושים הפוכים לחלוטין:1 - אין בו אף לא איבר אחד בריא ושלם, כולו מוכה ופגום (מְתֹם - מקום שלם בגוף).2 - ללא פגמים, מושלם לגמרי (פירוש זה נובע מחסור הבנה של הפירוש המקורי, הוא אמנם שגוי, אולם נעשה בו שימשו רב).
אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ
כינוי לחדשן שחידושיו נדחים על-ידי סביבתו.
אֵין נָקִי
איש אינו פטור, הדבר חל על כולם.
אֵין סִתְרוֹ כְּגִלּוּיוֹ
צבוע, אין פנימיותו כחיצוניותו, אחד בפה ואחד בלב, אין תוכו כברו.
אִינְדּוּקְצְיָה
הקשה מפרטים רבים אל הכלל המאחד אותם, הסקה מהפרט אל הכלל. (לעומת דֶדוּקְצְיָה - הסקה מהכלל אל הפרט).
אִינָה
1 - גרם שמשהו יקרה.2 - הפגיש, זימן.
אִינְהֶרֶנְטִי
פנימי, טבוע (בתוך).
אִינְטֶגְרָלִי
1 - כולל, שלם.2 - (כשמתייחסים לחלק) בלתי נפרד, שאי-אפשר בלעדיו.
אִיסְטְנִיס
אנין, סולד מן הגס והמכוער, מעודן.
אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא
ההיפך הוא הנכון. (מילולית: מסתבר שההיפך נכון). (^)
אִיצְטַבָּה
מדף.
אִיקוֹנִין
תמונה, דמות (על-פי רוב של אדם ובייחוד של פניו).
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
אמירה המבטאת מצב של אנרכיה, ללא שלטון מרכזי, שבו כל אדם עושה ככל העולה על רוחו. (^)
אִישׁ מִידּוֹת
1 - גבה קומה, ענק.2 - בהשאלה: אדם מצוין במידותיו או במעשיו.
אִיש צְפַרְדֵּע = אָמוֹדַאי
צוללן.
אֵיתָן בְּדַעְתוֹ
משוכנע לחלוטין בצדקתו.
אִכּוּל
1 - בעירה, שריפה.2 - קורוזיה, החלדה, התרכבות של מתכת עם חמצן.
אֲכִיפָה
כפייה.
אַכְסַדְרָה
מבנה חסר קירות ובו תיקרה על עמודים. בדרך כלל האכסדרה צמודה לבניין ומשמשת מבוא או מרפסת.
אַכְּסְיוֹמָה
הנחת יסוד שלא ניתן להוכיחה.
אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
אל תתפאר במה שעדיין לא נעשה. (המקור: אל יתהלל היוצא לקרב, מי שחוגר את נשקו, כאילו הוא שב לאחר הניצחון ומסיר את נשקו מעליו). (^)
אֵל נַכוֹן
בוודאות, בבירור, בלי ספק, בֶּטַח.
אֲלוּמָּה
עומר, עמיר, אגודת קני שיבולים שנקצרו.
אֲלוּנְטִית
מגבת. (^)
אַלִּיבָּא דְ…
לדעתו של…
אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ
משל לדבר טוב שיש בו פגם. (המקור: אליה הוא הנתח השמן והמובחר שבזנב הכבשה, אולם יש לו נטייה להתמלא בקוצים).
אֵלֶם
שתיקה, מצב שבו לא ניתן לדבר.
אִלְפָּס
סיר בישול בצורת מחבת עמוקה עם ידית ומכסה.
אַמְבִּיוָלֶנְטִי
דו ערכי, שיש בו רגשות מעורבים.
אַמָה
1 - מידת אורך קדומה (מהמרפק עד שורש כף היד).2 - האצבע האמצעית והארוכה ביד.3 - תעלת מים.
אָמָה
שיפחה, משרתת.
אִמּוּם
תבנית עץ או פלסטיק בדמות של כף רגל או גוף אדם, לפיהם תופרים נעל, בגד או כובע. (לדוגמה: בובת חייטים).
אֲמוֹרְפִי
נטול צורה, חסר צורה. (אַ שלילה; מורפ צורה).
אַמּוֹת הַסִּפִּים
העמודים התומכים פתח או מבנה משני צדדיו (סף = פתח).
נַעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים
נפל דבר, קרה משהו משמעותי (כגון אירוע פוליטי “רציני”).
אָמִיר
צמרת, הענפים העליונים בעץ. (^)
אֶמְפִּירִי
ניסיוני, מבוסס על הניסיון.
אִמֵּץ אֶל לִבּוֹ
1 - חיבק אותו בחוזקה צמוד לחזהו.2 - היה שבע רצון מרעיון מסוים, תמך ברעיון מסוים.
אִמֵּץ אֶת יָדָיו
עודד אותו, דִרבן אותו. (ההיפך מ: ריפה את ידיו). (^)
אִמְרָה
1 - מימרה, פתגם, מטבע לשון.2 - שולי הבגד.
אִמְרֵי שֶׁפֶר
דברים נעימים לשמיעה.
אִמְרַת כָּנָף
ביטוי נפוץ ושגור.
אֲמַרְכָּל
מנהל ארגוני.
אַמְתַּחַת
שק גדול, תרמיל, קיטבג, ציקלון.
בְּאַמְתַּחְתּוֹ
אצלו, ברשותו (בעיקר בביטויים ‘נשא באמתחתו’, ‘יש לו באמתחתו’ וכד’). (^)
אֲמַתְלָה
תואנה, תרוץ, סיבה לא אמיתית.
אַנּוֹמַלְיָה
תופעה מוזרה, החורגת מהנורמלי. (^)
אַנְטָגוֹנִיזְם
התנגדות, ניגוד חריף.
אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד
אין כמוני, אין דומה לי (ביטוי של יהירוּת).
אָנִיץ
סיב של צמח. (^)
אֲנָכְרוֹנִיסְטִי
שנתיישן, שעבר זמנו. (אַ שלילה; כרוני שקשור לזמן). (^)
אֲנָלִיטִי
ביקורתי, המפריד דבר לחלקיו.
אִנְפּוּף
דיבור דרך האף.
אַנְפִּילָאוֹת
נעלי בית, דרדסים.
אֲנֶקְדּוֹטָה
תיאור משעשע של מקרה או התרחשות.
אֲנָקָה
אנחה עמוקה, גניחה, צעקה מתוך כאב או צער. (^)
אַנְקוֹל
וו לתליית חפצים, פיסת מתכת בעלת ראש מעוקל, קרס.
אַנְשֵי שְלוֹמֵנוּ
כינוי בפי אנשים המשתייכים לארגון מסוים, בדרך כלל פוליטי, שפירושו: אנשים הקרובים לנו, מחזיקים בדעות דומות לשלנו ורוצים בטובתנו.
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה
מדע העוסק בהתפתחות האדם, אמונותיו ואורח חייו.
אַסְדָה
דוברה, רפסודה.
אֲסוּפָה
קובץ מאמרים וחיבורים על נושא מסוים (בלעז: אנתולוגיה). (^)
אֲסוּפִי
ילד שנאסף מן הרחוב ואין יודעים מי הוריו.
אֵסֶל
מוט ששמים על הכתפיים לנשיאת שני דליים.
אִסְפְּלָנִית
פלסטר, תחבושת.
אַסְפַּקְלַרְיָה
נקודת השקפה, האופן שבו מסתכלים על נושא מסוים. (בשפה מיושנת: ראי).
אַסְקֻפָּה
סף, מפתן.
אַף
כעס.
אַל נָא בְּאַפְּךָ
אל תכעס.
אֶרֶך אַפַּיִם
סבלן, מתאפק מלכעוס, משהה את זעמו.
עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ
למרות שהוא כועס ומתנגד לדבר.
אֵפוֹא
אם כן, ובכן, לכן.
אֶפִּיקוֹרוֹס
כופר (בעיקר בענייני דת ואמונה ובהשאלה גם בעניינים נוספים).
אַפְלוּלִית
אפלה קלה.
אֶפֶס
אבל, אך, אולם (= בְּרַם). (^)
אָפַס
נגמר, לא נותר ממנו כלום.
אֶפֶס קָצֵהוּ
קצה קצהו, רק מעט מזער ממנו.
אַפְּרִיוֹרִי
מלכתחילה, מראש, ללא היכרות קודמת עם העובדות.
אַפְּרַקְדָן = פְּרַקְדָן
שוכב על הגב.
אֶצְבָּעוֹן
כיפת מתכת ששמים על האצבע בשעת תפירה כדי להגן עליה מדקירת מחט.
אִצְטַגְנִין
אסטרולוג, חוזה בכוכבים.
אִצְטְלָה
גלימה, בגד עליון לאנשים מכובדים.
הִתְכַּסָה בְּאִצְטְלָה
התהדר בכבוד לא לו.
אֶצְעָדָה
צמיד לקישוט הזרוע או הרגל.
אֶקְלֶקְטִי
מלוקט, מקובץ; אסוף ממקורות שונים.
אֶקְסְצֶנְטְרִי
חריג, מוזר. (אקס = חוץ; צנטרום = מרכז, ומכאן: אקסצנטרי = מחוץ למרכז, בשוליים, חריג).
אֶקְרָן
מסך, מִרְקע.
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם = אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם = אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
אַרְגָּמָן
צבע אדום עז, שָנִי. בדרך כלל, מקושר לבגדי מלכות או לבגדים הדורים מאוד.
אֲרוּכָה
שכבת הבשר הבריא העולה על הפצע כשהוא מבריא.
(הפצע) הֶעֱלָה אֲרוּכָה
נרפא.
אֵרַר
קילל.
מְאֵרָה
קללה, גידוף.
אָרִיג
בד (נקרא כך כי הבד נוצר בתהליך האריגה, שבו משלבים חוטים בשתי וערב).
אֲרִיָּה
קטיפה, איסוף (בעיקר תאנים, אך גם דבש, עשב, בשמים ועוד). (^)
אָרִיס
אדם המקבל לרשותו קרקע לעיבוד לתקופה מסוימת תמורת אחוז מסוים מהיבול. (^)
אַרְכָאִי
מיושן.