גיליון ללא שם - 1 400 Flashcards
אָבַד עָלָיו הַכֶּלַח
התיישן, עבר זמנו, אנכרוניסטי.
אבחה
1 - הנפה מהירה, חדה ורבת עוצמה של כלי נשק חד. (^) 2 - הבזק רגעי, נצנוץ, ברק.
אָבִיך
מעורפל, לא צלול; מלשון אבק - מלא גרגרי אבק. שם תואר זה משמש בעיקר לתיאור האוויר או מזג האוויר.
אֶבֶן בֹּחַן
מבחן, קריטריון, אמת מידה להערכת דברים. (^)
אֶבֶן יְסוֹד
מרכיב חיוני, עליו מבוסס דבר מה, ושבלעדיו אין לו קיום. (^)
אֶבֶן נֶגֶף
מכשול, הפרעה בהתקדמות תהליך כלשהו.
אֶבֶן שֶאֵין לָהּ הוֹפְכִין
כינוי למשהו שלאיש אין עניין בו (כאבן שאף אחד לא מעוניין להפוך).
אֶבן שואֶבת
כינוי לדבר שמהווה מקור משיכה ומוקד התעניינות.
אַבְנֵט
חגורה רחבה, אֵזור.
אָבְנַיִם
אבן עגולה ומסתובבת המשמשת משטח עבודה לקדר, שעליו הוא יוצר דברי חרס.
אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם
גם את הדברים הקשים ניתן להשיג באמצעות התמדה. (מילולית: המים המטפטפים עשויים בהדרגה לשחוק אבנים).
אֶבְרָה
כנף של עוף.
אֶגֶד
1 - חבילה. 2 - פלסטר. 3 - יחידה צבאית גדולה.
אַגָן
קערה גדולה. (^)
אַד הוֹק
לשם כך, לזה, לצורך עניין מסוים ומוגדר. מופיע בעיקר בצירופים.
אַדְמַת שְׁלָחִין
קרקע חקלאית המושקית בהשקיה מלאכותית. (^)
אֶדֶן
בסיס, יסוד.
אַדְנוּת
שלטון, שררה. (מלשון: אדון).
אַדְּרַבָּה וְאַדְּרַבָּה
ההפך הוא הנכון (ביטוי המציין ניגוד מוחלט).
אִדְרָה
1 - כל אחת מעצמות הדג. 2 - שלד שלם של דג.
אַדֶּרֶת
מעיל עליון רחב.
אַהֲדָדֵי
באופן הדדי, זה לזה, זה על זה, זה את זה (משמש להראות קשר של גומלין). (^)
אוֹב
קסם, כישוף.
בַּעַל אוֹב
קוסם המעלה רוחות מתים לניחוש עתידות.
אוֹגְדָן
קלסר.
אוּד = גַּחַל = גַּחֶלֶת
חתיכת עץ שבערה באש אך לא נשרפה לגמרי.
אוּד מֻצָּל מֵאֵש
כינוי לניצול, פליט (המעט שנותר מהדליקה).
אִוֶּלֶת
שטות.
אֵין אוֹנִים
כשאין כוח בכלל, חולשה מוחלטת, רפיון.
אוֹפּוֹרְטוּנִיזְם
מוכנות לוותר על עקרונות למען תועלת מזדמנת, סתגלנות, פשרנות אידיאולוגית. (מלשון: opportunity).
אוֹפַן
גלגל.
אוֹפַן חֲמִישִי = סֶרַח עוֹדֶף
כינוי למי שהינו מיותר ומפריע (הרעיון: גלגל / אופַן נוסף מעֵבֶר לארבעה אינו מסייע לנסיעה אלא רק מפריע).
אוֹצָר בָּלוּם
1 - כינוי לדבר רב-ערך שהיה חבוי.2 - בהשאלה: כינוי לאדם בעל ידיעות רחבות.
אוֹר יְקָרוֹת
אור נעים.
אוֹרוּ פָּנָיו = אוֹרוּ עֵינָיו
שמח, התמלא חיים.
אוֹרַח
דרך, אופֶן.
אַגַּב אוֹרְחָא
בדרך אגב.
אֶורחה
שיירה (המצויה בדרך).
אוֹרְחוֹ וְרִבְעוֹ
דרכו ומנהגו, האופן בו אדם מתנהג / חי.
אוּרִים וְתֻמִּים
מקור מוסמך שאין לערער על סמכותו, שאין להרהר אחריו.
אֹורֶךְ רוּחַ
סבלנות, מתינות. (ההיפך מ: קוצר רוח).
אוֹרְלוֹגִין
שעון קיר.
אוֹרְתּוֹדוֹכְּסִי
שמרן; בהקשר דתי - אדוק.
אֶושה
רחש קל.
“אִם בָּאֲרָזִים נָפְלָה שַלְהֶבֶת, מַה יַעֲשׂוּ אֱזוֹבֵי קִּיר?”
אם החזקים נכשלו, מה יעשו החלשים?
אֶזוֹטֶרִי
ידוע למתי-מעט, שרק מעטים מבינים אותו.
אֵזוֹר
חגורה (אזוּר = אדם שלובש חגורה).
אִזְמֵל
1 - מפסלת צרה לפיסול, סיתות אבנים, חריתה וכד’.2 - סכין לניתוחים (סקַלפֵּל).
אָזְנַיִם לַכֹּתֶל
אמירה שנועדה לציין, כי המקום או המצב אינם מתאימים לחשוף בהם סוד, שכן יש המאזינים.
אֶחָד בַּפֶּה וְאֶחָד בַּלֵּב = פִּיו וְלִבּוֹ אינם שָׁוִים
התנהגות דו פרצופית, צביעות.
אָחוּ = אֲפָר
כר דשא, שדה מרעה. (לאחו אין רבים, אך אפר ברבים: אפרִים).
אָחַז אֶת הַחֶבֶל (את המקל) בִּשְנֵי קְצוֹתָיו
אמר או עשה שני דברים מנוגדים.
אָחַז אֶת הַשּוֹר בְּקַרְנָיו
ניגש ישר לעניין.
אָחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ
נאחז בכל דבר אפשרי על-מנת להימלט או לפטור עצמו מעונש. (המקור: אחיזה בפינות המזבח בבית המקדש אִפשרה הינצלות מעונש).
אַחַר כָּבוֹד
בכל הכבוד הראוי. לרוב משמש באירוניה, למשל בצירוף: “שִלְחוֹ אַחַר כָּבוֹד”, שפירושו: סילק אותו מעליו, גירש אותו.
אַחֲרַי הַמַּבּוּל
מה שיקרה, כשאני כבר לא אהיה פה, לא מעניין אותי.
אַחֲרִיתוֹ מִי יְשׁוּרֶנָּה
מי יראה את סופו? (ישורנה = יראה אותה) ביטוי של אזהרה והרתעה מפני מה שנראה עתה, בתחילתו, תמים ובלתי מסוכן, אך הוא טומן בחובו רעה גדולה העלולה להתפתח בעתיד.
אִטֵּר = אִטֵּר יַד יְמִינוֹ
שמאלי.
אֵיד
צרה, אסון.
אִידֵאָלִיזַצְיָה
תיאור של משהו כאילו היה מושלם, אידיאלי, בשונה ממה שאכן היה במציאות.
אִידִילְיָה
שלווה, הרמוניה.
אֱיָל
גבורה, עוז, כוח, אומץ.
אִילָן
עץ.
אֵימִים
פחד גדול, אימה.
אֵין בּוֹ מְתֹם
לביטוי זה יש שני פירושים הפוכים לחלוטין:1 - אין בו אף לא איבר אחד בריא ושלם, כולו מוכה ופגום (מְתֹם - מקום שלם בגוף).2 - ללא פגמים, מושלם לגמרי (פירוש זה נובע מחסור הבנה של הפירוש המקורי, הוא אמנם שגוי, אולם נעשה בו שימשו רב).
אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ
כינוי לחדשן שחידושיו נדחים על-ידי סביבתו.
אֵין נָקִי
איש אינו פטור, הדבר חל על כולם.
אֵין סִתְרוֹ כְּגִלּוּיוֹ
צבוע, אין פנימיותו כחיצוניותו, אחד בפה ואחד בלב, אין תוכו כברו.
אִינְדּוּקְצְיָה
הקשה מפרטים רבים אל הכלל המאחד אותם, הסקה מהפרט אל הכלל. (לעומת דֶדוּקְצְיָה - הסקה מהכלל אל הפרט).
אִינָה
1 - גרם שמשהו יקרה.2 - הפגיש, זימן.
אִינְהֶרֶנְטִי
פנימי, טבוע (בתוך).
אִינְטֶגְרָלִי
1 - כולל, שלם.2 - (כשמתייחסים לחלק) בלתי נפרד, שאי-אפשר בלעדיו.
אִיסְטְנִיס
אנין, סולד מן הגס והמכוער, מעודן.
אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא
ההיפך הוא הנכון. (מילולית: מסתבר שההיפך נכון). (^)
אִיצְטַבָּה
מדף.
אִיקוֹנִין
תמונה, דמות (על-פי רוב של אדם ובייחוד של פניו).
אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
אמירה המבטאת מצב של אנרכיה, ללא שלטון מרכזי, שבו כל אדם עושה ככל העולה על רוחו. (^)
אִישׁ מִידּוֹת
1 - גבה קומה, ענק.2 - בהשאלה: אדם מצוין במידותיו או במעשיו.
אִיש צְפַרְדֵּע = אָמוֹדַאי
צוללן.
אֵיתָן בְּדַעְתוֹ
משוכנע לחלוטין בצדקתו.
אִכּוּל
1 - בעירה, שריפה.2 - קורוזיה, החלדה, התרכבות של מתכת עם חמצן.
אֲכִיפָה
כפייה.
אַכְסַדְרָה
מבנה חסר קירות ובו תיקרה על עמודים. בדרך כלל האכסדרה צמודה לבניין ומשמשת מבוא או מרפסת.
אַכְּסְיוֹמָה
הנחת יסוד שלא ניתן להוכיחה.
אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ
אל תתפאר במה שעדיין לא נעשה. (המקור: אל יתהלל היוצא לקרב, מי שחוגר את נשקו, כאילו הוא שב לאחר הניצחון ומסיר את נשקו מעליו). (^)
אֵל נַכוֹן
בוודאות, בבירור, בלי ספק, בֶּטַח.
אֲלוּמָּה
עומר, עמיר, אגודת קני שיבולים שנקצרו.
אֲלוּנְטִית
מגבת. (^)
אַלִּיבָּא דְ…
לדעתו של…
אַלְיָה וְקוֹץ בָּהּ
משל לדבר טוב שיש בו פגם. (המקור: אליה הוא הנתח השמן והמובחר שבזנב הכבשה, אולם יש לו נטייה להתמלא בקוצים).
אֵלֶם
שתיקה, מצב שבו לא ניתן לדבר.
אִלְפָּס
סיר בישול בצורת מחבת עמוקה עם ידית ומכסה.
אַמְבִּיוָלֶנְטִי
דו ערכי, שיש בו רגשות מעורבים.
אַמָה
1 - מידת אורך קדומה (מהמרפק עד שורש כף היד).2 - האצבע האמצעית והארוכה ביד.3 - תעלת מים.
אָמָה
שיפחה, משרתת.
אִמּוּם
תבנית עץ או פלסטיק בדמות של כף רגל או גוף אדם, לפיהם תופרים נעל, בגד או כובע. (לדוגמה: בובת חייטים).
אֲמוֹרְפִי
נטול צורה, חסר צורה. (אַ שלילה; מורפ צורה).
אַמּוֹת הַסִּפִּים
העמודים התומכים פתח או מבנה משני צדדיו (סף = פתח).
נַעוּ אַמּוֹת הַסִּפִּים
נפל דבר, קרה משהו משמעותי (כגון אירוע פוליטי “רציני”).
אָמִיר
צמרת, הענפים העליונים בעץ. (^)
אֶמְפִּירִי
ניסיוני, מבוסס על הניסיון.
אִמֵּץ אֶל לִבּוֹ
1 - חיבק אותו בחוזקה צמוד לחזהו.2 - היה שבע רצון מרעיון מסוים, תמך ברעיון מסוים.
אִמֵּץ אֶת יָדָיו
עודד אותו, דִרבן אותו. (ההיפך מ: ריפה את ידיו). (^)
אִמְרָה
1 - מימרה, פתגם, מטבע לשון.2 - שולי הבגד.
אִמְרֵי שֶׁפֶר
דברים נעימים לשמיעה.
אִמְרַת כָּנָף
ביטוי נפוץ ושגור.
אֲמַרְכָּל
מנהל ארגוני.
אַמְתַּחַת
שק גדול, תרמיל, קיטבג, ציקלון.
בְּאַמְתַּחְתּוֹ
אצלו, ברשותו (בעיקר בביטויים ‘נשא באמתחתו’, ‘יש לו באמתחתו’ וכד’). (^)
אֲמַתְלָה
תואנה, תרוץ, סיבה לא אמיתית.
אַנּוֹמַלְיָה
תופעה מוזרה, החורגת מהנורמלי. (^)
אַנְטָגוֹנִיזְם
התנגדות, ניגוד חריף.
אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד
אין כמוני, אין דומה לי (ביטוי של יהירוּת).
אָנִיץ
סיב של צמח. (^)
אֲנָכְרוֹנִיסְטִי
שנתיישן, שעבר זמנו. (אַ שלילה; כרוני שקשור לזמן). (^)
אֲנָלִיטִי
ביקורתי, המפריד דבר לחלקיו.
אִנְפּוּף
דיבור דרך האף.
אַנְפִּילָאוֹת
נעלי בית, דרדסים.
אֲנֶקְדּוֹטָה
תיאור משעשע של מקרה או התרחשות.
אֲנָקָה
אנחה עמוקה, גניחה, צעקה מתוך כאב או צער. (^)
אַנְקוֹל
וו לתליית חפצים, פיסת מתכת בעלת ראש מעוקל, קרס.
אַנְשֵי שְלוֹמֵנוּ
כינוי בפי אנשים המשתייכים לארגון מסוים, בדרך כלל פוליטי, שפירושו: אנשים הקרובים לנו, מחזיקים בדעות דומות לשלנו ורוצים בטובתנו.
אַנְתְּרוֹפּוֹלוֹגְיָה
מדע העוסק בהתפתחות האדם, אמונותיו ואורח חייו.
אַסְדָה
דוברה, רפסודה.
אֲסוּפָה
קובץ מאמרים וחיבורים על נושא מסוים (בלעז: אנתולוגיה). (^)
אֲסוּפִי
ילד שנאסף מן הרחוב ואין יודעים מי הוריו.
אֵסֶל
מוט ששמים על הכתפיים לנשיאת שני דליים.
אִסְפְּלָנִית
פלסטר, תחבושת.
אַסְפַּקְלַרְיָה
נקודת השקפה, האופן שבו מסתכלים על נושא מסוים. (בשפה מיושנת: ראי).
אַסְקֻפָּה
סף, מפתן.
אַף
כעס.
אַל נָא בְּאַפְּךָ
אל תכעס.
אֶרֶך אַפַּיִם
סבלן, מתאפק מלכעוס, משהה את זעמו.
עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ
למרות שהוא כועס ומתנגד לדבר.
אֵפוֹא
אם כן, ובכן, לכן.
אֶפִּיקוֹרוֹס
כופר (בעיקר בענייני דת ואמונה ובהשאלה גם בעניינים נוספים).
אַפְלוּלִית
אפלה קלה.
אֶפֶס
אבל, אך, אולם (= בְּרַם). (^)
אָפַס
נגמר, לא נותר ממנו כלום.
אֶפֶס קָצֵהוּ
קצה קצהו, רק מעט מזער ממנו.
אַפְּרִיוֹרִי
מלכתחילה, מראש, ללא היכרות קודמת עם העובדות.
אַפְּרַקְדָן = פְּרַקְדָן
שוכב על הגב.
אֶצְבָּעוֹן
כיפת מתכת ששמים על האצבע בשעת תפירה כדי להגן עליה מדקירת מחט.
אִצְטַגְנִין
אסטרולוג, חוזה בכוכבים.
אִצְטְלָה
גלימה, בגד עליון לאנשים מכובדים.
הִתְכַּסָה בְּאִצְטְלָה
התהדר בכבוד לא לו.
אֶצְעָדָה
צמיד לקישוט הזרוע או הרגל.
אֶקְלֶקְטִי
מלוקט, מקובץ; אסוף ממקורות שונים.
אֶקְסְצֶנְטְרִי
חריג, מוזר. (אקס = חוץ; צנטרום = מרכז, ומכאן: אקסצנטרי = מחוץ למרכז, בשוליים, חריג).
אֶקְרָן
מסך, מִרְקע.
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם = אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
אַרְבַּע רוּחוֹת הַשָׁמַיִם = אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
אַרְגָּמָן
צבע אדום עז, שָנִי. בדרך כלל, מקושר לבגדי מלכות או לבגדים הדורים מאוד.
אֲרוּכָה
שכבת הבשר הבריא העולה על הפצע כשהוא מבריא.
(הפצע) הֶעֱלָה אֲרוּכָה
נרפא.
אֵרַר
קילל.
מְאֵרָה
קללה, גידוף.
אָרִיג
בד (נקרא כך כי הבד נוצר בתהליך האריגה, שבו משלבים חוטים בשתי וערב).
אֲרִיָּה
קטיפה, איסוף (בעיקר תאנים, אך גם דבש, עשב, בשמים ועוד). (^)
אָרִיס
אדם המקבל לרשותו קרקע לעיבוד לתקופה מסוימת תמורת אחוז מסוים מהיבול. (^)
אַרְכָאִי
מיושן.
אַרְכֻּבָּה
1 - בֶּרֶך. (^)2 - ידית כפופה (בצורת ברך) המשמשת להנעה של מכונה, מנוע וכד’.
אַרְכָּה
הארכת זמן, דחיית מועד, תוספת זמן. (^)
אַרְכִיב
ארכיון, מקום לגניזת תעודות ומסמכים, בית גנזים, גנזך.
אַרְכִיפֶּלָג
קבוצת איים קטנים הסמוכים זה לזה.
אַרְכָנִי
ארוך שלא לצורך.
אֶרֶץ גְּזֵרָה
ארץ נידחת, מקום אליו נשלחים כעונש (= גזירה).
אַרְצִי
חומרי, גופני, פיסי (= גַשְׁמִי).
אֲרֶשֶת = אֲרֶשֶת פָּנִים
מַבָּע, הבעת פנים.
אֶשֶד
מפל מים, זרם מים גדול.
אָשְיָה
1 - יסוד, בסיס למשהו.2 - בהשאלה: מישהו או משהו בעל חשיבות גדולה.(ברבים: אושיות)
אַשְמָאי
אדם חוטא ולא מוסרי.
אַשְמוֹרֶת
חלק מן הלילה (כשליש). (המקור: אורכה של משמרת של שומרי הלילה).
אַשְפָּה
1 - נרתיק לחיצים או לתחמושת אחרת.2 - זבל.
הֶעֱלָה מְאַשְׁפָּתוֹת
רומם, הוציא מישהו ממעמד נמוך וסלל את דרכו למעלה.
אַשְׁרַאי
הענקת סחורות או שירותים תמורת הבטחה לתשלום עבורם בעתיד.
נָתַן (למישהו) אַשְׁרַאי
האמין בו, סמך עליו, נתן לו ‘קרדיט’.
אַשְרֵי
מילת קריאה המדגישה כמה טוב למישהו (אשרי האיש ש-… = כמה טוב למי ש-…). (^)
אֶשְתָּקַד
בשנה שעברה.
כְּשֶׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד
כמו דבר שחלף מבלי להותיר זֶכֶר (נאמר בהקשר לדבר לא מעניין). (^)
אֶתוֹס
האופי, הרוח והגישות האופייניים לעם מסוים, לתקופה מסוימת וכד’.
אֶתְנָן
בהשאלה: מתנה או טובת הנאה אחרת הניתנים כדי להשיג מטרות לא הגונות, בייחוד בחיים הציבוריים. (^)
אִתְּרַע מַזָּלוֹ
לא “הלך” לו, היה לו ביש מזל (איתרע הורע).
בָּא בִּדְבָרִים
שוחח, נִדְבָּר, נשא ונתן.
בָּא הַשֶּׁמֶשׁ
שקעה השמש.
בָּא עַל שְׂכָרוֹ
קיבל את השכר המגיע לו, קיבל גמול על מעשיו הטובים. (^)
בֵּאוּר
1 - מתן הסבר או פירוש.2 - ההסבר או הפירוש עצמם.
בָּאוּש
מסריח מריקבון.
פְּרִי בְּאוּשִׁים
כינוי לתוצר קלוקל, לתוצאה רעה (בעיקר בתחום החינוך, המדיניות וכד’). (^)
בְּאִיבּוֹ
בראשיתו, בצעירותו, בתחילת דרכו. (המקור: אֵב הוא צמח צעיר). (^)
בָּבוּאָה
1 - השתקפות של דמות, על-פי-רוב במים או במראה.2 - השתקפות של דבר בדבר אחר, דבר הדומה בתכונותיו לדבר אחר.
בְּבִיטּוּל
בחוסר הערכה, בזלזול, בהתעלמות מערכו של משהו.
בָּבַת עַיִן
כינוי לדבר חשוב ויקר לבעליו. (מופיע בעיקר בהטיית שייכות: בבת עינו).
בִּגְדֵי חֲמוּדוֹת
בגדים חגיגיים, יפים והדורים. (^)
בְּגִין (בּגינו) = בְּעֶטְיוֹ של
בגלל, מחמת, על סמך, באשמת.
בְּגַפּוֹ
לבדו.
בד
ענף גדול ועבה של עץ. (^)
בַּד בְּבַד = בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת = בָּהּ בָּעֵת = בָּהּ בַּשָּׁעָה
בַּד בְּבַד = בְּעֵת וּבְעוֹנָה אַחַת = בָּהּ בָּעֵת = בָּהּ בַּשָּׁעָה
(בְּ)ד’ אַמּוֹתיו
1 - בתחומו המצומצם שלו עצמו, בביתו.2 - (של אדם אחר) בסביבתו הקרובה, לידו, במחיצתו. (^)
בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ
ביראת כבוד, בהערצה. (^)
בְּדַיָה = בְּדוּתָה = סִיפּוּר בַּדִים
סיפור בדוי, שקר.
בַּדַאי
שקרן, רמאי.
בִּדְיוֹן = מִבְדֵה
יצירה ספרותית המתארת מציאות בדויה, יצירה שהדמויות והאירועים המתוארים בה לא התקיימו מעולם.
בַּדְלָנוּת
1 - התבדלות, התרחקות מהכלל, פרישוּת. (^)2 - מדיניות הדוגלת בהימנעות מהתערבות בעניינים בינלאומיים, פרט לצורכי הגנה עצמית.3 - שאיפה של תושבי אֵזור מסוים לנתק אותו מן המדינה, שהוא חלק ממנה.
בִּדְמִי הַלַּיִל
באמצע הלילה. (מילולית: בדממת הלילה). (^)
בּוּצִית
סירה קטנה לשיט במים רדודים. (^)
בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה
תוהו ובוהו, חורבן, קטסטרופה (בּוּקָה = שממה, ריקנות). (^)
בּוּקֵי סְרִיקֵי
שטויות, דברי הבל. (המקור: בוקי = בקבוקים; סריקי = ריקים/סרק).
בּוֹשׁ
התבייש.
בְּחוּבּוֹ
בתוכו.
בַּחֲרוּת
ראשית תקופת הבגרות שבתום תקופת הנעורים (התקופה שבה אדם הוא בחור או בחורה). (^)
בִּטָאוֹן
עיתון או כתב-עת המבטא דעות של קבוצה מסוימת.
בָּטֵל
חסר ערך.
בָּטֵל בְּשִׁשִׁים
זניח, מיעוט מבוטל בתוך רוב גדול ומכריע. (מילולית: האחד חסר ערך ביחס לכמות גדולה פי שישים).
דְּבָרִים בְּטֵלִים
עניינים מחוסרי ערך, שיחה טפלה.
בֶּטֶן רַכָּה
עקב אכילס, נקודת תורפה, המקום החלש והפגיע ביותר.
בִּטְנָה
בד המשמש לריפוד החלק הפנימי של תיקים, מקטורנים וכו’.
בִּיב
תעלה או צינור המיועדים למי שופכין, תעלת ביוב.
בִּיגַמְיָה
נישואים כפולים, גבר הנשוי לשתי נשים או אישה הנשואה לשני גברים.
בִּיּוּל
הדבקת בולים.
בִּיזָה
שדידת רכוש (בייחוד בזמן מלחמה) וגם הרכוש עצמו, שנגזל מבעליו בדרך זו.
בִּיעוּת
סיוט, מראה מבהיל, פחד גדול.
בִּיעָף
במהירות, בחיפזון, בבהילות.
בִּיש גַּדָּא
בעל מזל רע, חסר מזל. (המקור: ביש = רע; גד = מזל).
בֵּית גְּנָזִים
ארכיון.
בֵּית מַרְזֵחַ
פַּאב, מִסְבָּאָה.
בֵּית נְכוֹת
מוזיאון.
בֵּית נְתִיבוֹת
1 - בניין או מערכת בניינים בנמל תעופה, שבהם מרוכזת הפעילות המנהלית והארגונית (בלעז: טרמינל). (^)2 - תחנת רכבת.
בֵּית עֲבוֹט
מקום שאפשר למשכן בו חפצים תמורת הלוואה (עבוט = משכון, חפץ הניתן כעירבון להחזרת חוב). (^)
בִּיתּוּק
דקירה, פילוח, שיסוע.
בְּכֹחַ
ברעיון, בפוטנציה, בצורה שלא באה לידי ביטוי מעשי. (ההיפך מ: בפועל במעשה, במציאות).
בְּכִי תַּמְרוּרִים
בכי מר (תמרור = מרירות, צער, יגון, מלשון מר).
בְּכָל פֶּה
בתקיפות, בהדגשה.
בִּכְפִיפָה אַחַת
בצוותא, במקום אחד.
בֶּכֶר
גמל צעיר (בנם של הגמל והנאקה).
בְּלֹא נוֹעַ
ללא תנועה, מבלי לזוז.
בְּלֵב וָלֵב
1 - חוסר כנות, במרמה. (^)2 - בהיסוס, בהתלבטות, בלב חצוי.
בַּלָּהָה
אֵימה, פחד, בהלה, סיוט.
בַּלּוּטָה
איבר המייצר חומרים (כגון הורמונים, רוק, זיעה) ומפריש אותם.
בְּלוֹאִים
בגדים ישנים, קרועים ומרופטים. (^)
בֶּלַע
מרמה, רֶשע, שחיתות.
דִּבְרֵי בֶּלַע
חרפות, גידופים, השמצות.
פֶּן יְבֻלַע לוֹ
פן יזיק לו הדבר.
בִּלְתוֹ
חוץ ממנו.
בִּלְתִּי אֶמְצָעִי
ישיר, ללא תיווך.
בִּלְתִּי נִדְלֶה
שאינו נגמר, אינסופי.
בִּמְבֵּם
פיזם מנגינה, אך במקום המילים המקוריות השתמש בהברות כגון “בים בם”.
בִּמְחִי יָד
בבת אחת, בלי מאמץ, בקלות ובמהירות.
בְּמֵישָׁרִין
1 - באופן ישיר, ללא תיווך.2 - בגלוי, מבלי לייפות את הדברים.
בְּמַפְגִּיעַ
1 - באופן תקיף, באסרטיביות.2 - בהתרסה, באופן בוטה.
בִּמְשֹוּרָה
בכמות קטנה מאוד, באופן מצומצם (מְשֹוּרָה = כלי למדידת נוזלים).
בְּמֶתֶק שְֹפָתַיִים
בדיבור מתחנחן, באופן מוגזם המסגיר את מטרתו של הדובֵר להשיג דבר מה. (^)
בָּן
הבין. בדרך כלל מופיע בשאלה המליצית “בַּנְתָּ?” שפירושה: “הֵבַנְתָּ?”.
בֵּן אַלְמָוֶת
בעל חיי נצח. (מילולית: אל = לא).
בֶּן תִּשְׁחֹרֶת
נער.
בְּעִדָּנָא דְּרִתְחָא
בשעת כעס. (מילולית: עדנא = עידן, זמן; דרתחא = של רתיחה, כעס).
בִּעוּר
סילוק, השמדה, חיסול שיטתי. (^)
בְּעֵינַיִם כָּלוֹת
בקוצר רוח, מתוך ציפייה רבה.
בַּעַל אֵיבָרִים = בַּעַל בָּשָר
שמן.
בַּעַל בְּעַמָּיו
אדם נכבד, נשוא פנים.
בַּעַל גּוּף
1 - שמן, בעל מראה מגושם. (^)2 - חסון ומוצק, בעל גוף גדול וחזק.
בַּעַל שֵם
מפורסם.
בַּעַל תְּשוּבָה
אדם שעשה תשובה. אדם שהיה חילוני והתקרב לדת.
בַּעֲלִיל
באופן ברור.
בַּעֲצַלְתַּיִם
באיטיות רבה, בכבדות, בלי מרץ, כאילו מתוך עצלות. (^)
בַּעַר
חסר השכלה, בור ועם הארץ, הדיוט.
נִבְעָר = נִבְעַר מִדַּעַת
חסר השכלה, בּוּר.
בְּעָתָה
פחד פתאומי, בהלה, חרדה.
בְּפֻמְבֵּי = בְּפַרְהֶסְיָה = בְּרֵישׁ גְּלֵי = בְּרֹאשׁ חוּצוֹת
בְּפֻמְבֵּי = בְּפַרְהֶסְיָה = בְּרֵישׁ גְּלֵי = בְּרֹאשׁ חוּצוֹת
נָתַן פֻּמְבֵּי
פרסם ברבים.
בִּפְרוֹטְרוֹט
בפירוט רב.
בִּצְבּוּץ
1 - יציאה והתבלטות.2 - התגלות על פני השטח.
בִּצּוּרִים
שם כולל למבנים חזקים ומוגנים שנועדו לספק מחסה לחיילים מפני אש האויב ולהפריע לתנועת האויב בשטח. (^)
בְּצִיעָה
פריסה, חיתוך.
בַּצַּר לוֹ
בגלל מצוקתו או בזמן שהוא במצוקה.
בְּקִיעַ
סדק, חריץ.
מְבוּקָע
שהתבקע, שיש בו סדקים (בגלל חום, בליה וכד’).
בִּקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ
התחנן על חייו, ביקש רחמים. (^)
בַּר
1 - נקי וטהור.2 - לא מתורבת, שגדל פרא.3 - חוץ (גם כחלק מהמלים “לבר” או “מלבר”). (ההיפך מ: גו).4 - ניתן ל-, ראוי ל.5 - - תבואה.6 - בן.7 - בעל אפיון מסוים.
אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ = פִּיו וְלִבּוֹ אֵינָם שָוִים
צבוע (אין הפנים כמו החוץ).
בַּר אוֹרְיָן
כינוי לאדם מלומד ומשכיל, בעיקר בתורה (אוריין = אורייתא - תורה).
בַּר בֵּי רַב
תלמיד, בן בית המדרש. (בצירוף: כָּל בַּר בֵּי רַב - (נאמר בזלזול) כל אחד, כל חובבן עם מעט מושג בנושא).
בַּר לֵבָב
צדיק, מי שלבו נקי, אדם ישר ומוסרי.
בַּר מִינָן
מת. (מילולית: בר = חוץ; מינן = מאיתנו, כלומר חוץ מאיתנו, לא עלינו).
בַּר-חֲלוֹף = בֶּן-חֲלוֹף
ארעי, אינו מתקיים לאורך ימים.
בִּרְבוֹת הַיָּמִים
במשך הזמן, לאחר שעבר זמן.
בַּרְדָּס
חלק המעיל המיועד לכיסוי הראש, קפוצ’ון.
בֵּרוּא
כריתת עצים.
בֵּרָא
כָּרַת, עקר עצים.
בָּרוֹד
מנומר, מכוסה כתמים או נקודות.
בְּרָחֵל בִּתְךָ הַקְּטַנָּה
במפורש, ללא ספק. (המקור: יעקב קבע את תנאיו באופן ברור ומפורש ביותר ללא מתן מקום לטעות כלשהי. במקרה זה לא הועילו ליעקב דבריו המפורשים, שכן לבן הצליח לרמותו ולאחר שבע שנות עבודה נתן לו את לאה במקום את רחל).
בָּרִי
ברור, וודאי.
בְּרִיָּה
יצור, בעל חיים.
בְּרִיחַ
מוט שמאפשר לנעול את הדלת (מנעול לעניים).
סָגָר עַל מַנְעוּל וּבָרִיחַ
סגר באופן הרמטי ומוחלט.
בָּרִיקָדָה
מִתְרָס, מחסום.
עלָה עַל בָּרִיקָדוֹת
נאבק למען רעיון מסוים.
בֵּרַך עַל הַמֻּגְמָר
חש סיפוק כשסיים בהצלחה מה שהתחיל.
בּרָכָה לְבַטָּלָה
טרחה המושקעת לריק, עבודה לחינם.
בְּרַם (גם אֶפֶס)
אבל, אך, אולם.
בֻּרְסְקַאי
מעבד עורות.
בְּשוֹפִי
בנחת, בשלווה (שופי - בריאות, תקינות, נורמליות).
בַּת צְחוֹק = בַּת שְׂחוֹק
חיוך, צחוק קל.
בַּת קוֹל
הד.
בָּתָה
צמחייה של שיחים ועשבים נמוכים השכיחה מאוד באזורים ים-תיכוניים.
גָּאָה
עלה, התרומם, גָּבַה.
גֵּב
גומה בסלע שבה נקווים מי גשמים.
גָּבַהּ הַר בֵּינֵיהֶם
הסתכסכו.
גָּבַהּ לִבּוֹ = רָם לִבּוֹ
התגאה, הפך ליהיר.
גַּבַּחַת
קרחת מעל המצח, בקדמת הראש.
גְּבִין
גַּבָּה (מופיע בעיקר בצורת הרבים: גבינים).
גְּבִיר
אדם עשיר, אמיד.
גַבְנוּן
חטוטרת, עקמומיות של הגב.
גָּבַר (או: תָּקַף) עָלָיו יִצְרוֹ
התפתה, לא עמד בפיתוי.
גְּבַרְתָּן
אדם חזק, חסון ומוצק, בעל גוף, לעיתים גם אלים.
גַּד
מזל.
גָּדָה
1 - רצועת חוף לאורך נהר, אגם וכו’.2 - שפת הכלי.
גָּדַּש
מילא לגמרי, מילא עד אפס מקום.
גָּדַש / הִגְדִּישׁ אֶת הַסְּאָה
עבר את הגבול, הפריז, הגזים (סאה - מידת נפח קדומה).
גָּדִיד
קטיף תמרים.
גְּדִיל
קווצת חוטים בשולי בגד או מפה.
גָּדִיש
ערימת תבואה שנקצרה.
גֵּהוּת
היגיינה, שמירה על ניקיון הגוף והסביבה למען הבריאות.
גּוֹ
פְּנים, תוֹך.
הִשְלִיך אַחֲרֵי גֵּווֹ
זנח, עזב, הפנה עורף. (^)
יֵש דְּבָרִים בְּגוֹ = אֵין עָשָׁן בְּלֹא אֵשׁ
יש בזה משהו, יש ממש בעניין.
מִלְּגוֹ / מִלְגַו
בתוך / מבפנים.
מִלְּגוֹ וּמִלְּבַר
לגמרי. (מילולית: מבחוץ ומבפנים).
גֵּו
גוף, ובפרט גב.
גּוּזְמָה
תיאור דבר בצורה מופרזת, מוגזמת (ברבים: גוזמאות).
גּוּזְמָאי
מי שמגזים ומפריז בדבריו.
גְּוִיל
דף של ספר עתיק.
גּוֹלֶה
אדם שנאלץ לעזוב את ארצו ומולדתו ולחיות בארץ אחרת, אדם שחי בגלות. (^)
גּוּמְחָה
שֶקַע, מגרעת בקיר, נישה.
גוּפָא
עצמו. (מילולית: “הגוף”).
אֲשֶׁר יָגוֹרְתִּי בָּא לִי
קרה בדיוק מה שפחדתי שיקרה, הדבר ממנו חששתי התגשם (נאמר במקור על ידי איוב).
מַגוֹר
פחד.
“גּוּר!”
הוראה לפחד, להיזהר.
גֵּז
1 - פעולת גזיזת הצמר מהכבשים.2 - הצמר שנגזז מהכבשים.
גְּזוּזְטְרָה
מרפסת, בַּלְקוֹן.
גְּזִיזָה
גזירה של שיער או של צמר.
גְּזִיר
חתיכה, פיסה; קטע גזור או חתוך מתוך משהו.
גָּזַר כְּלָיָה
הביא לסופו, חיסל אותו.
גְּזֵרָה שָׁוָה
היקש, השוואה בין דברים שונים על סמך צד השווה בשניהם.
גָּחוֹן
בטן של בעלי חיים (זוחלים בעיקר).
גַּחֲמָה
קפריזה, עיקשות חסרת הגיון, דחף פתאומי למשהו.
גִּיבּוּב
איסוף של דברים שונים לערימה ללא סדר.
גִּבֵּב דְּבָרִים
דיבר הרבה בלא טעם.
גְּבָבָה
פסולת, שאריות, אשפה.
גִּידּוּף
חירוף, קללה, השמעת דברי בוז.
גִּיּוּר
הפיכת לא יהודי ליהודי.
גִילּוּי דַּעַת
הצהרה פומבית, המביעה עמדה בעניין עקרוני.
גִּילּוּם
1 - עיצוב, מתן צורה מוחשית, המחשה.2 - כלילה של סכום מסוים בשכר הברוטו, ולא בנפרד.
גַּל
ערימה, תֵּל.
גַּלָב
סַפָּר, אדם שמלאכתו לספר ולגלח.
גִּלָה אֶת אָזְנו
סיפר לו סוד.
גִּלָּה טֶפַח וְכִסָּה טִפְחַיים
העלים יותר מאשר גילה (טפח - מידת אורך עתיקה).
גָּלוּם
חבוי בתוך דבר מה, גנוז, קיים בפוטנציה (בכוח ולא בפועל), טרם מומש. (^)
גְּלוּסְקָמָה
ארון-מתים עתיק.
גָּלִיל
פלך, מחוז, אזור, נפה.
גַּמְלוֹנִי
גבוה, ארוך מהרגיל, גדול עד כדי כך שתנועותיו איטיות ומגושמות (כמו של גמל). (^)
גָּמַר אֹמֶר = גָּמַר בְּלִבּוֹ
החליט החלטה נחרצת (אֹמֶר = דיבור, מילה). (^)
גָּמַר בְּדַעְתּוֹ
החליט באופן סופי.
גָּמַר עָלָיו אֶת הַהַלֵּל
שיבח אותו.
גָנַב אֶת דַּעְתּוֹ
הונה אותו, הערים עליו.
גִנּוּנִים
ביטויים של נימוס, הליכות, מָנְיֶירות.
גַּנְזַך
ארכיון (על-פי-רוב ממשלתי), מקום שמאכסנים בו מסמכים.
גְּנִיזָה
הסתרה, החבאה.
גָּנַז אֶת הָרַעְיוֹן
החליט שלא לבצע את הרעיון.
גַסְטְרוֹנוֹמְיָה
אומנות הבישול.
גְּעִיָּה
השמעת קול האופייני לפרה.
גָּעָה בִּצְחוֹק
צחק צחוק קולני וממושך. (^)
גְּעָרָה
נזיפה, הערה כעוסה.
גֵּץ
ניצוץ, זיק, שביב אש. (^)
גֵּר
גוי שהתגייר (בנקבה: גיורת).
גִּרְגּוּר
1 - שטיפת הגרון (במים או בכל נוזל אחר).2 - השמעת קול נמוך (מתוך הגרגרת קנה הנשימה).
גַּרְגְּרָן
אכלן, זללן, להוט אחר אוכל, רעבתן.
עָלָה לגַרְדוֹם
הוּצא להורג.
גְרוֹטֶסְקִי
מגוחך, נלעג, מוגזם עד כדי גיחוך, לעיתים מעורר אימה בשל מוזרותו.
גְּרֵידָא
רק, בלבד.
גֶּרֶם
1 - עצם (כמו עצמות השלד).2 - גוף.
גָרוּם
רזה, מי שעצמותיו בולטות בשל רזונו. (^)
גֶּרֶם מַדְרְגוֹת
מבנה של מדרגות.
רְחַב גֶּרֶם
בעל עצמות רחבות, שגופו גדול ורחב.
גֶּשֶם זַלְעָפוֹת = גִּשְׁמֵי זַעַף
גשם כבד וסוער, שהנזק שגורם גדול מהתועלת. (ההיפך מ: גשם ברכה).
גֶּשֶם נְדָבוֹת
גשם ברכה.
גַשְׁמִי
אַרְצִי, ממשי, חומרי, גופני, פיסי.
גֻּשְפַּנְקָה
חותם, אישור רשמי.
גַּת
בור שדורכים בו ענבים ליין.
דָּא עָקָא
הצרה היא…, הבעיה ש…
דָּאוּב
מצער, כואב, עגום.
הוֹצִיא דִּבָּה = דִּבֵּר סָרָה
הלך רכיל, “הוציא שם רע”.
דְּבֵלָה
גוש של תאנים מיובשות.
דְּבֻקָּה
צרור או חבילה, על-פי-רוב של פצצות או צנחנים.
דִּבֵּר בּוֹ נִכְבָּדוֹת
עסק בענייני שידוכין עבורו.
דָּבָר בְּעִתּוֹ
דבר שנעשה בזמן המתאים.
דָּבָר דָּבוּר עַל אוֹפַנָיו
דבר סדור, מפורט וברור. (^)
דָּבָר שֶל מַה בְּכַך
דבר זניח, בעל חשיבות מועטה או חסר חשיבות.
דִּבְרֵי הֲבַאי
שטויות, הבלים.
דִּבְרֵי חֲלָקוֹת = לְשׁוֹן חֲלָקוֹת
חנופה, תשבחות שנאמרות רק כדי להשיג דבר מה.
חנופה, תשבחות שנאמרות רק כדי להשיג דבר מה.
דברי תוכחה ומוסר, שנאמרים כדי לגרום לאדם לשנות את דרכו הרעה. (^)
