גיליון ללא שם - 400 800 Flashcards
דִּבְרֵי קִילוּסִין
מחמאות, תשבחות.
דְּבָרִים בְּעָלְמָא
סתם דיבורים, ללא כוונה מיוחדת.
דְּבָרִים כַּהֲוָיָתָם
דברים מדויקים, הדברים כפי שהם.
דַּבֶּשֶת
הגבנון שעל גב הגמל.
דָּגָן
כל תבואת השדה (חיטה, שעורה וכו’).
דִּדּוּי
הליכה בדילוגים או קפיצות קטנות האופיינית למי שמתקשה בהליכה בשל צליעה.
דֶּדוּקְצְיָה
הסקה מהכלל אל הפרט. (ההיפך מ: אִינְדוּקְצְיָה).
דֶּה-יוּרֶה
להלכה, על פי דין, מבחינה משפטית.
דְּהַיְנוּ = לָשׁוֹן אַחֵר = רוֹצֶה לוֹמַר
כלומר, זאת אומרת, במילים אחרות, הכוונה היא.
דּוֹבְרָה
רפסודה, אסדה.
דּוֹגְמָה
אמונה עיוורת, הנחה שמתקבלת כאמת מוחלטת, ללא בדיקה מדוקדקת.
דּוֹגְמָטִי
המתנהל על-פי דוֹגמה, בעל עקרונות קבועים מראש שאינו בוחן או בודק אותם.
דּוּד
סיר גדול לבישול, יוֹרָה, קַלַּחַת.
דָּווּי = דָוֶה
כואב, מלא יסורים.
דּוּחַי
בעל-חיים המסוגל לחיות גם במים וגם ביבשה.
דוֹחַן
סוג של תבואה ממשפחת הדגנים (גם שיפון ושעורה שייכים לאותה משפחה).
דּוֹמִינַנְטִי
שליט, ראשי, עיקרי.
דָּמַם
1 - השתתק, נאלם, החשה, נדם.2 - הפסיק להתנועע, לא זז, שָׁכַך.
דּוֹמַנִי
נדמה לי, אני סבור כך.
דוֹפֶן
קיר, מחיצה.
דּוֹרוֹן
מתנה, שי, מִנְחָה, תשורה, זבד, אשכר.
דָחָה (אוֹתוֹ) בְּלֵך וָשוּב
התחמק ממילוי חובתו או ממתן תשובה בתואנות שונות.
דָּחָה אוֹתוֹ בְּקַש
נתן תירוץ קלוש, פטר בתשובה שאין בה ממש.
דָחוּק
1 - צפוף, לחוץ מחוסר מקום.2 - שאינו משכנע במיוחד, מניח בקושי את הדעת.3 - מועט מהדרוש.
דְּחִיקָה
הדיפה, הזזה בכוח.
דָּחַק אֶת הַשָּעָה
נחפז יותר מדי, ניסה להקדים את המאוחר. (^)
דָּחַק אֶת רַגְלָיו
תפס את מקומו, נישל אותו.
דְּחַק
מצוקה.
בִּשְׁעַת הַדְּחַק
בזמן מצוקה, כשאין דרך אחרת.
דַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא
ניתן להסתפק ברמיזה על-מנת להבין את העניין. (מילולית: מספיק לחכם רמז).
דִּיבוּב
גרימה לכך שמישהו ידבר.
דַּיָּן
שופט, אדם היושב בדין.
דִּין וּדְבָרִים
ויכוח, טענות המוחלפות בין הצדדים.
דִּין פְּרוּטָה כְּדִין מֵאָה
אין להבחין ולהפריד בין “קטנות” לדברים הגדולים, חשיבותם זהה.
דִּיצָה
שמחה, עליזות, ששון, חדווה, גיל, גילה, עליצות.
דַּיִש
פעולה שמטרתה להפריד בין שיבולי התבואה לגרגרים.
דַּלַּת הָעָם
השכבות הנמוכות, העניים.
דָּלוּחַ
עכור, לא צלול.
דִּלְעֵיל
שלמעלה, שנזכר קודם.
דַּלְפוֹן
עני, דל, אביון.
דֶּמָגוֹג
בעל יכולת רטורית (יכולת מילולית מרשימה), בעל כוח שכנוע (מושג זה משמש במשמעות שלילית).
דִּמְדּוּם
טשטוש, ערפול.
דִּמְדּוּמִים
1 - אור חיוור המופיע אחרי השקיעה.2 - ערפול חושים, מצב של טשטוש או הזיה.
דְּמִי יָמָיו
בצעירותו, באמצע חייו, בעודנו במיטב שנותיו.
דָּמִים
כסף.
דְּמֵי “לֹא יֶחֱרַץ”
שוחד, תשלום הניתן למישהו כדי שישתוק ויעלים עין מדבר עבירה.
דִּמְעוֹת שָלִיש
בכי גדול.
דִּמְעוֹת תַּנִּין
דמעות שווא, השתתפות לא אמיתית בצערו של אחר. (המקור: תכונתו הפיסיולוגית של התנין להזיל נוזל מעיניו בעת שהוא לועס את טרפו).
דַּן בְּרוֹתְחִין
נזף בו קשות, מתח עליו ביקורת קטלנית. (^)
דְּנַן
הַזֶה, המדובר, הנ”ל.
דַּעְתּוֹ נוֹחָה מ-
הוא מרוצה מ-.
נָתַן בּוֹ דֹּפִי
השמיץ אותו, גינה אותו.
דַּפָּס
עובד במכונת דפוס.
דֹּק
מעטה דק ביותר, שכבה דקיקה.
דַּק גֵּו
בעל גוף דק, רזה.
דִּקְדוּקֵי עֲנִיוּת
קפדנות מוגזמת, הקפדה יתרה על פרטים טפלים. (המקור: הדקדקנות להנדרש אדם עני בתכננו את הוצאותיו).
דָּר
גר, מתגורר, שוכן.
דֵּרָאוֹן
חרפה, גנאי.
דֵּרָאוֹן עוֹלָם
חרפה שתיזכר לנצח, שלא תימחה. (דֵּרָאוֹן חרפה, גנאי).
דֶּרֶג
שלב, דרגה.
דְּרַגְנוֹעַ
מדרגות נעות.
דַּרְגָּשׁ
משטח עץ צר וארוך המשמש בדרך כלל לשכיבה; ספה או ספסל נמוך המשמשים לשכיבה, למנוחה וכד’.
דַּרְדָּס
נעל בית, נעל קלה ונוחה.
דַּרְדָּק
ילד צעיר, יְנוּקָא.
דַּרְדַּר
צמח בר קוצני.
דְּרִיכָה
1 - מתיחת קשת, מיתר וכו’. (^)2 - הכנה של כלי נשק לירייה.3 - רמיסה, דריסה, ובפרט דריכת ענבים (בגת) לצורך הוצאת התירוש והפיכתו ליין.
דֶּרֶך הַמֶּלֶך
1 - הדרך הראשית.2 - בהשאלה: אופן הפעולה העיקרי, המקובל או הרווח. (^)
דֶרֶך חַתְחַתִּים
1 - דרך לא סלולה, מלאה במכשולים (חתחתים בליטות ושקעים באדמה).2 - בהשאלה: מכשולים המפריעים לחיים תקינים או להתפתחותו של מישהו/משהו.
דָּרַך כּוֹכָבוֹ = כּוֹכָבוֹ דָּרַך = כּוֹכָבוֹ זָרַח
התפרסם, זכה לתהילה. (ההיפך מ: שָׁקְעָה שִׁמְשוֹ). (^)
חוֹק דְּרָקוֹנִי
חוק לא הגיוני ושרירותי, גזרה שהציבור אינו יכול לעמוד בה.
דְּרָשָה
הרצאה שעיקרה פרשנות של טקסט (בדרך כלל דתי).
אוֹמֵר דָּרְשֵׁנִי
מעורר תמיהה ותהיות (כאילו דורש שיחקרו בו).
דְּרָש
הפירוש המעמיק והחקרני למקרא. (ההיפך מ: פְּשָט).
לִדְרוֹש
לפרש, לשאת דרשה.
מִדְרָשָׁה
מוסד להשכלה על-תיכונית (בדרך כלל לתחום ספציפי).
דַּש
הקפל שבחלק העליון של החולצה או המקטורן - המשך הצווארון.
דִּשְׁדּוּשׁ
1 - דריכה (בדרך כלל במקום), רמיסה.2 - בהשאלה: דריכה במקום, חוסר יכולת להתרומם.
דָּשֵן
נאה ושופע, מלא (בהקשר של גוף), עשירה ושופעת כל טוב (בהקשר של ארוחה), פורייה (בהקשר של אדמה). (^)
מְדוּשָן עוֹנֶג
מרוצה מאוד, שבע רצון מאוד.
הָא בְּהָא תַּלְיָא
הדברים תלויים זה בזֶה.
הַאֲבָסָה
האכלה על-מנת לגרום להשמנה, פיטום, הלעטה.
“הֶאָח!”
(מילת קריאה) הידד! כמה נפלא!
הַאֲמָרָה
(נאמר על מחיר) עלייה, התייקרות. (המקור: אמיר הוא צמרת העץ, החלק העליון, ולכן להאמיר פירושו לעלות).
הַאֲפָלָה
החשכה, יצירת אפלה.
הַאֲצָלָה
העברה או הענקה מתכונה המצויה בשפע, הקנייתה לאחרים.
“הַב!”
“תֵן!”.
הָבִיל
(נאמר על מזג-אוויר) חם מאוד ולח מאוד. (^)
הֶבֶל
1 - אֵדים, קיטור.2 - בהשאלה: שקר, שטות, דבר שאין בו ממש (כמו אדי מים).
בְּהֶבֶל פֶּה
תוך שימוש במילים בלבד, באמירה כלאחר יד. (^)
הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ
שטות גמורה, דברים חסרי טעם והיגיון.
הַבְלֵי הָעוֹלָם
כינוי למותרות ולתענוגות חומריים, הנתפסים כעניינים טפלים וחסרי חשיבות. (^)
מַהְבִּיל
מעלה אדים.
הַבְלָחָה
הבהוב חלוש, נצנוץ לא יציב.
הַבְלָעָה
1 - הכנסת רמז כבדרך אגב.2 - הסתרת דבר בתוך דבר אחר עד שהוא מאבד את ייחודו.
הִבְרִיחַ
נעל, סגר משהו בבריח (= מנעול).
מַגִּיהַ
מי שתפקידו לבצע הגהה.
הָגוּת
פילוסופיה, חשיבה מעמיקה ומופשטת על מהות העולם.
הָגִיג
הרהור, מחשבה , הגוּת, שַׂרְעָף.
הִגִּיעַ לְפִרְקוֹ
בגר, והגיע זמנו להתחתן. (^)
הַגְלָדָה
הירפאות, העלאת ארוכה.
הֶגְמוֹנְיָה
עליונות (בעיקר מדינית), הנהגה, שליטה, עמדת בכורה.(^)
הַגְעָלָה
הכשרת כלים על-ידי טבילה במים רותחים.
הֲגָפָה
סגירה או נעילה של דלת, חלון וכו’. (^)
הַגְשָׁמָה
1 - הוצאה מהכוח אל הפועל, מימוש של רעיון, תוכנית, משאלה וכו’.2 - הפיכת דבר לגשמי, נתינת תכונות ממשיות לדבר רוחני או חסר גוף.
הדוֹם
שרפרף נמוך ללא משענת, המשמש להנחת הרגליים כשיושבים על כורסה.
הִדִּיר רַגְלָיו
נמנע מלהגיע (נדר לא להגיע למקום מסוים).
הֻדְרְכָה מְנוּחָתוֹ
הופרע, הוטרד.
הַדְרַת פָּנִים = הַדְרַת כָּבוֹד
הבעת פנים מכובדת ומרשימה, הבעת כבוד כלפי מישהו.
הֵהִין
הֵעֵז, הרהיב עוז.
הִסְתַּמְּנוּת
תחילת חשיפת פרטים ראשונים של דבר מה או של תופעה.
הָהָר הוֹלִיד עַכְבָּר
לנוכח גודל הציפיות, התוצאות דלות ומאכזבות למדי.
הֵרִים (זָקַף) גַּבָּה
הביע פליאה, השתומם.
הֱוֵי אוֹמֵר
1 - ברור שזה…, התשובה המובנת מאליה היא…2. מזה ניתן ללמוד, מכך ניתן להסיק ש… (^)
הֲוָיָה
יִשוּת, מציאות.
הוֹכָחָה
נזיפה, גערה, הטפת מוסר, אמירת דברי תוכחה.
הוֹלֵך עַל קֶרַח דַּק
נמצא במצב מסוכן.
לֹא הוֹצִיא שְׁנָתוֹ
מת בטרם הסתיימה השנה.
הוֹצִיא אֶת הַעַרְמוֹנִים מְהַאֵש
ביצע מלאכה קשה או בלתי נעימה.
הוֹקִיר רַגְלָיו
נמנע מלבקר, בא לעתים רחוקות. (מילולית: הוקיר = הפך ליקר, הוקיר את רגליו = הפך את הרגליים שלו ליקרות, כלומר הפך את נוכחותו ליקרה).
הִזְדַּיְּנוּת
התחמשות, הצטיידות בכלי נשק.
הִזְדַיֵּן בְּסַבְלָנוּת
חיכה בסבלנות, המתין, לא דחק את הקץ.
הִזְדַּכְּכוּת
היטהרות, היעשות זך וצלול.
הִזְדַּנְּבוּת
1 - (כשנאמר על תור) הימשכות והתארכות, השתרכות.2 - (כשנאמר על מישהו) היגררות או השתרכות אחרי מישהו. (^)
הַזָּחָה
הזזה.
זָח
זז, זע.
זָחוּחַ = זְחוּחַ דַעַת
מי שהתנהגותו היא שילוב של שביעות רצון מוגזמת וגאוותנות.
זְחוּחַ לֵב
גאוותן, יהיר.
מַזְלֵף
כלי המאפשר השקָיָה באופן עדִין.
הֲזָמָה
סתירה, הפרכת דבריו של אדם אחר.
הֶחֱזִיק טוֹבָה
הכיר תודה, “היה חייב טובה”.
הֶחָלָה
הענקת תוקף לחוק, תקנה וכד’, או גרימה לכך שיחולו על אדם או דבר מסוים.
הֶחֱרָה הֶחֱזִיק אַחֲרָיו
הצטרף לדבריו או לפעולתו לשם חיזוק.
הֶחָשָׁה
זירוז, האצה.
הֶחֱשָה
דמם, נדם, נאלם, החריש, השתתק.
הַטָיַת אוֹזֶן
הקשבה.
הֲטָלַת אִפּוּל
1 - החשכה, יצירת אפלה.2 - שמירת סודיות, מניעת ידיעות על המתרחש.
טָמַן יָדוֹ בַּצַלַחַת = יָשַׁב בְּחִבּוּק יָדַיִם
התבטל ממעש, נמנע מלהגיב, לא התערב.
הַטְמָעָה
ספיגה, קליטה לתוך, הפנמה (למשל של חומר לימודי).
הַטְעָמָה
הדגשה, הבלטה.
הַטְעָנָה = טְעִינָה
1 - העמסת מטען על כלי תחבורה.2 - מילוי מכשירים מסוימים במה שדרוש לפעולתם.
הַטִּפָּה הַמָּרָה
כינוי למשקאות שיש בהם אלכוהול.
הַטְרָמָה
חשיבה מוקדמת על משהו, לפני שאחרים עשו זאת או לפני שהתרחש בפועל. (מלשון: טֶרֶם).
הָיָה אֶת נַפְשוֹ
רצה, חפץ.
הָיָה לוֹ לְזָרָא
נמאס לו, קצה נפשו.
הָיָה לוֹ לְרוֹעֵץ
הכשיל אותו, עמד בדרכו.
הָיָה לְמָשָל וְלִשְנִינָה
כולם לעגו לו, הפך ללעג ולקלס (שנינה - דיבור חריף, שנון ועוקצני).
הָיָה סִפֵּק בְּיָדוֹ
1 - היה באפשרותו, ביכולתו.2 - היה לו די זמן.
הִיווּן
הפיכה להון מזומן, חישוב או תשלום של הון עתידי לפי ערכו הנוכחי.
הִיּוּלִי
ראשוני, קדמוני, קַמָּאִי.
הֵיטִיב אֶת לִבּוֹ
נהנה, על-פי-רוב בהקשר לאכילה ושתייה.
הֵיקֵש
הסקה מתוך השוואה, אנלוגיה.
הִיתּוּל
לעג, התבדחות שיש בה לגלוג.
הִתּוּלִי
שיש בו הומור, ליצני.
מַהֲתַלָּה
בדיחה, “מתיחה”.
הִיתֵל (בְּמִישֶהוּ)
“מתח אותו”, שיטה בו.
הִכְבִּיד אֶת לִבּוֹ = הִקְשָה אֶת לִבּוֹ
התעקש, עמד על דעתו, סירב לסלוח או לוותר.
הִכְבִּיד יָדוֹ עַל
החמיר עם, תבע הרבה מ-, רָדָה ב-.
הַכְבָּרָה
העתרה, מתן כמות רבה.
הַכְלָבָה
תפירת תפרים גסים (לחיבור זמני).
הַכְלָמָה
בִּיוּש, ביזוי.
הַכְמָנָה
הסתרה, החבאה, הצפנה, הטמנה.
מִכְמוֹנֶת
מלכודת.
מִכְמַנִּים
סודות, רָזִים, דברים נסתרים. (^)
הַכְסָפָה
קבלת גוון כסוף.
הִלְבִּין פָּנִים
בייש, הכלים.
הַלָּה = הַלָּז = הַלָּזֶה
ההוא.
הֲלָטָה
כיסוי.
לוֹט
כיסוי.
הֵלִיט אֶת פָּנָיו
כיסה את פניו, לרוב בידיו וכתוצאה ממבוכה, בושה, צער וכד’.
הֵלֶך
נודד, עובר אורח, נווד.
הִלֵּך אֵימִים
הפחיד מאוד, הטיל אימה.
הָלַך בְּדֶרֶך כָּל הָאָרֶץ = הָלַך בְּדֶרֶך כָּל בָּשָר
מת, נפטר.
הָלַך לְאוֹרוֹ
נהג על פיו.
הָלַך לְקָנוֹסָה
נכנע, ביקש מחילה. (המקור: הקיסר הגרמני היינריך הרביעי הלך אל האפיפיור, שישב בקנוסה שבאיטליה, וביקש ממנו מחילה והסרת החרם שהוטל עליו).
הָלַךְ עַל הָבְּהוֹנוֹת = הָלַךְ עַל קְצוֹת הָאֶצְבָּעוֹת
1 - הלך בשקט-בשקט, כדי לא להרעיש.2 - נהג בעדינות, בסבלנות או בזהירות, כדי לא לפגוע או לקלקל.
הַלְמוּת
דפיקה, מכה, נקישה, לרוב בקצב קבוע.
הַלְמוּת לֵב
פעימת לב, דופק.
הֲלָנָה
1 - התלוננות.2 - סיפוק מקום לינה.3 - עיכוב.
הַלְעָזָה
הכפשה, דיבור בִּגְנוּת, הוצאת דיבה.
לַעַז
דיבה, דברי גנאי, הוצאת שם רע למישהו.
הַלְעָטָה
פיטום, האבסה.(^)
הַלְקָאָה
עונש מלקות (מכות ברצועה או בשוט).
הַלְקָאָה עַצְמִית
נטילה עצמית של אשמה, התייסרות ברגשות אשם.
הַמְטָרָה
1 - הורדת גשם.2 - הורדה של דברים רבים בקצב ובכמות המזכירים גשם.
הֶמְיָה
קול חלש ועדין.
הִמְהוּם
השמעת המיה (מעין המ… המ…).
הֶמְיַת לֵב
רגשות עזים.
הַמְשָׂגָה
יצירת מושגים, הפיכה למושג.
הַמְתָּקַת סוֹד
הסתודדות, שיחה בלחש על עניינים חשאיים.
הָנֵץ הַחַמָּה
זריחת השמש.
הֲסָבָה
1 - הפניה או הטיה הצידה. 2 - שינוי השימוש של משהו, שינוי ייעודו וכיו”ב. 3 - ישיבה לשולחן הסעודה.
הַסְמָכָה
1 - קירוב בין דברים (לגרום להם להיות סמוכים).2 - עיבוי (להפוך לסמיך).3 - מתן אישור / רישיון (לכך שאדם מוסמך).
הִסְתּוֹפְפוּת
שהייה ממושכת במקום מסוים או בחברת אנשים מסוימים. (^) .
הִסְתַּיֵיעַ בְּיָדוֹ (נִסְתַּיֵיעַ)
הדבר עלה בידו. הדבר הצליח. שימו לב שהפועל “הסתייע” מתייחס לדבר שהצליח ולא לאדם שהצליח לו.
הֶעֱבִירוֹ עַל דַעְתּוֹ
הרגיז אותו מאד, שיגע אותו, הטריף אותו.
הַעֲוָיָה
עיקום ועיוות של הפנים; לעשות “פרצוף”.
הֶעֱלָה אֶת קַרְנוֹ
גרם לכך שיעריכו אותו יותר, שיפר את תדמיתו, העלה את יוקרתו.
הֶעֱלָה חֶרֶס בְּיָדוֹ
השתדל ולא הצליח (חרס בהשאלה הכוונה למשהו חסר ערך).
הַעְפָּלָה
טיפוס למקום גבוה.
הֶעֱרָה = הֶעֱרָה אֶל קִרבּוֹ
שתה, רוקן לפיו את המשקה שבכוס.
הַעְתָּקָה
העברה, הזזת דבר ממקומו.
הֵעָתְרוּת
הסכמה, התרצות.
הַפְטָרָה
פליטת אמירה כלאחר יד או כבדרך אגב.
הָפַךְ (אֶת) עוֹרוֹ
שינה את התנהגותו באופן קיצוני.
הָפַך (הֶחְלִיף, בִּלְבֵּל) אֶת הַיּוֹצְרוֹת
בִּלבל, שינה את סדר הדברים.
הָפַךְ אֶת הַקְּעָרָה עַל פִּיהָ
שינה את המצב לחלוטין. שינה את המצב מן הקצה אל הקצה.
הָפַך בַּדָּבָר
התלבט, בחן את הדבר על היבטיו השונים.
הֲפַכְפַּך
1 - (על אדם) אינו עקבי, נוטה לשנות את דעתו, חוזר בו מהחלטותיו.2 - (על מצב) אינו יציב. נוטה להשתנות ולכן קשה לחיזוי.
הַפְלָגָה
1 - התרחקות (הפליג בדמיונו הרחיק במחשבותיו).2 - הגזמה.
הִפְלִיא בּוֹ אֶת מַכּוֹתָיו = הֶרְאָהוּ נַחַת זְרוֹעו
הִכה אותו קשות, הִכה אותו מכות נמרצות.
הַפְקָעַת מְחִירִים
העלאה מופרזת של מחירי סחורות.
הֶפְקֵר
מעמדו של דבר שאין עליו בעלות.
הַפְרָחָה
העפה, הפצה.
הִצְטַדְּקוּת
ניסיון של אדם להצדיק את עצמו, להתנקות מאשמה.
הִצְטַלְּלוּת
היהפכות לצלול, התבהרות, הזדככות (גם של מחשבות, דעה וכו’).
הִצְטַנְּפוּת
התקפלות והתכרבלות בתנוחה מעוגלת תוך הבאת הראש קרוב לרגליים. (^)
הֵצִיץ וְנִפְגַּע
נחשף למשהו שלא היה מוכן לו ונכבש בקסמיו. (^)
הַצְלָבָה
1 - עריכה של דבר מה בצורת צלב.2 - השוואת מידע שמתקבל ממקורות שונים על מנת לבדוק השערה כלשהי.
הֲצָלָה
כיסוי בצל, הטלת צל.
הֲצָפָה
1 - מילוי עד כדי גודש או מעבר ליכולת הקיבול.2 - (על רגש) הרגשה פתאומית רבת עוצמה.3 - הרעפה על מישהו בכמות גדולה.4 - גרימה לדבר מה שיצוף. (^)
צָפוּן
נסתר, נעלם, טמיר, מוכמן, טמון.
הֵצֵר (על משהו)
הצטער עליו.
הֵצֵר צְעָדָיו
הגביל אותו (גרם לצעדיו להיות צרים ומוגבלים).
נִצַּת
נדלק, החל לבעור.
הַקְדָּחָה
חריכה בגלל בישול ממושך מדי.
הִקְדִּיחַ אֶת תַּבְשִׁילוֹ
טיפל טיפול לא נכון, מיותר ומזיק בנושא או עניין מסוים עד כדי הריסתו או קלקולו. (^) (מילולית: חרך את התבשיל, בישל בישול יתר).
הִקָּווּת
הצטברות של נוזלים במקום מסוים.
הַקָּזַת דָּם
הוצאת דם.
הִקִּיז אֶת דָמּוֹ (שֶל מִישֶהוּ)
התעלל בו, גרם לו לסבול.
הִקָּרוּת
1 - (על אדם) פגישה מקרית באדם אחר או הגעה מקרית למקום מסוים(= היקלעות).2 - (על הזדמנות) הופעה מקרית.
הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשו = הִרְהִיב עֹז = הִרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ
גילה אומץ, העז.
הִרְחִיב את דַעַתוֹ
גרם לו לנחת, לתחושה של שלווה.
הֵרִים מֵעֲפָר
קומם, הביא ממצב של השפלה וחוסר כל למצב נורמלי.
“הֶרֶף!”
הַרְפֵּה! הנח!
הַרְצָנָה
היהפכות לרציני.
הַשָּׁאָה
השפעה נפשית חזקה הגורמת למישהו לבצע דבר-מה, גם אם בניגוד לרצונו.
הִשְׂבִּיעוֹ מְרוֹרִים
מירר את חייו, גרם לו סבל וצער.
הַשָׂגָה
1 - תפיסה שכלית.2 - טענה סותרת, ביקורת.
הִשְחִיר פָּנָיו (של מישהו)
גרם לו צער, בושה או מבוכה.
הִשְחִירוּ פָּנָיו (כְּשוּלֵי קְדֵירָה)
פניו קיבלו מבע קודר מתוך צער, כאב או בושה.
הֵשִׁיב (שִׁלֵּם) לוֹ כִּגְמוּלוֹ
עשה לאחר מה שהאחר עשה לו או כפי שראוי שיעשה לו.
הֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ (רוּחוֹ)
1 - עודד אותו, החזיר לו את המרץ.2 - התעודד, התאושש.
הֵשִׁיב אֶת פָּנָיו (רֵיקָם)
דחה את בקשתו, סירב.
הֵשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעְרָה
יצא למתקפת נגד אחרי שהותקף.
הִתְאַבְּכוּת
התרוממות תוך כדי ערבוב.
הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב
שוב ושוב, פעמים רבות.
הַשְׁכָּנָה
השלטה, הבאה לכדי מצב מסוים.
הִשְׁלִיך יְהָבוֹ עַל
תלה תקווה ב-.
הִשְׁלִיך נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד
סיכן את חייו.
הִשָּׁנוּת
חזרה, כפילות, כשדבר קורה שוב.
הַשָּׁקָה
1 - נגיעת דבר בדבר.2 - הורדת כלי שיט מהמספנה לים.3 - הכנסה לשימוש של מוצר או שירות חדש.
הִשְׁרִישׁ = הִכָּה שׁוֹרֵש
התבסס במקום מסוים. (ההיפך מ: שֵׁרַשׁ עקר, השמיד, ביער).
הִשְׁתָּאוּת
תדהמה, פליאה.
הִשְׁתּוֹמְמוּת
פליאה, השתאות.
הִשְׁתַּנְּקוּת
היחנקות.
הִשְׂתָּרְגוּת
התפתלות ושזירה סביב משהו.
הִשְׂתָּרְכוּת
1 - תנועה איטית.2 - (כשנאמר על תור) התפתלות וחוסר תנועה.3 - היגררות אחרי מישהו, היסחבות.
הִשְׂתָּרְעוּת
1 - שכיבה במלוא הגוף ובאיברים פרוסים.2 - התפרסות של פני שטח מסוים או משך זמן מסוים.
הַשְׁתָּתָה
ביסוס, הנחה על גבי תשתית.
הִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלָיו
התבטל בפניו של מישהו, למד ממנו, היה תלמידו.
הִתְאַוּוּת
התעוררות של חשק עז.
הִתְאוֹנְנוּת
התלוננות.
הִתְאַיְּנוּת
התבטלות, היעלמות, התאפסות, היהפכות לְאַיִן.
הִתְבַּדְּרוּת
1 - התפזרות.2 - השתעשעות.
הִתְבּוֹסְסוּת
התגלגלות, התפלשות.
הִתְבַּטֵּל בִּפְנֵי
הפחית בערך עצמו ביחס למישהו אחר.
הִתְבַּקְּעוּת
היווצרות של סדקים או חריצים, כתוצאה מחשיפה לשמש, לחץ, כוח וכיו”ב.
הִתְבַּשְּׂמוּת
1 - התעטפות בריח טוב ריח בושם.2 - בהשאלה: הנאה.
הִתְגּוֹדְדוּת = הִתְקַהֲלוּת
התקבצות של אנשים רבים.
הִתְגַּלְּמוּת
התממשות, קבלת צורה מוחשית.
בְּהִתְגַּלְּמוּתוֹ
בצורתו המובהקת.
הִתְגַּלְּעוּת
(נאמר על ריב, סכסוך) התפרצות, התלקחות.
הִתְדַפֵּק עַל דַלְתוֹ
1 - דפק ממושכות על דלתו.2 - בהשאלה: ניסה שוב ושוב לקבל דבר מסוים.
תְּוָאי
מסלול, ציר, נתיב.
הַתָּזָה
1 - גדיעה, כריתה.2 - הזלפה, פיזור טיפות.
הִתְחַבְּטוּת
התלבטות, הפיכה בדבר.
חִבּוּטִים
לבטים, התלבטויות.
הִתְחַלּוּת
התחזות לחולה, העמדת פני חולה.
הִתְחַמֵּם כְּנֶגֶד אוּרוֹ
למד מחכמתו והתנהגותו של אדם קרוב אליו.
הִתְחַמֵּץ לְבָבוֹ
הצטער, התמרמר.
הִתְחַנְחֲנוּת
התנהגות בחן מזויף שמטרתה למצוא חן, התחנפות.
הִתְחַסְּדוּת
צביעות. (מילולית: העמדת פני חסיד).
הִתְחַשְּׁלוּת
1 - (כשנאמר על אדם) התחזקות והתקשחות.2 - (כשנאמר על מתכת) קבלת צורה בעקבות ליבון באש והכאה בפטיש.
הִתְחַתֵּר
(כשנאמר על נהר, נחל וכדומה) העמיק את ערוץ הזרימה שלו, חתר בקרקע. (^)
הִתְכַּחֲשׁוּת
אמירת טענה או ביצוע פעולה שמציינות התנערות מקשר למישהו או למשהו.
הִתְכַּרְבֵּלוּת
1 - התעטפות בכסות כלשהי (שמיכה, מעיל וכו’).2 - הצטנפות, התקפלות, התכווצות.
הַתְנָיָה
1 - קביעת תנאים.2 - בפסיכולוגיה: יצירת קשר בין גירוי / תופעה מסוימת (התנאי) לתוצאה הנובעת מכך.
הִתְנַצְּחוּת
התווכחות, ריב מילולי.
הִתְעָרוּת
היעשות לחלק מ-, התחברות, התערבבות, השתרשות, התבססות במקום.
הִתְעַרְטְלוּת
התפשטות, היחשפות.
הִתְפּוֹקְקוּת
(נאמר בעיקר על עצמות או פרקים) התפרקות או תזוזה מהמקום.
הִתְפַּכֵּחַ מֵאָשְלַיָּה
חזר לקרקע המציאות.
הִתְפַּלְּשׁוּת
התגוללות, התבוססות.
הִתְפַּקֵע
נקרע, התבקע או התפוצץ עקב לחץ שהופעל עליו.
הִתְפַּקְּרוּת
עזיבת הדת, חזרה בשאלה. (מילולית: היהפכות למופקר).
הִתְפָּרְדָה (הִתְפָּרְקָה) הַחֲבִילָה
נפסק הקשר (העסקי, החברי וכד’).
הִתְפָּרֵץ לְדֶלֶת פְּתוּחָה
הציג טענה או דרישה חסרות טעם, שכן הן כבר התקבלו קודם לכן. (^)
הִתְפַּרְקְדוּת
שכיבה על הגב בפישוק ידיים ורגליים, שכיבה פרקדן.
הַתְקָנָה
1 - בניית מתקן כלשהו והצבתו.2 - קביעת תקנה, חוק או כלל.3 - סידור, עריכה והכנה לשימוש מסוים, לקראת מישהו וכד’.
הִתְקַשֵּט בְּנוֹצוֹת זָרוֹת
התפאר בהישגים שאינם שלו.
הִתְרַגְּשׁוּת
התרחשות פתאומית (נאמר על דבר לא רצוי).
הַתְרָסָה
התנגדות, מחאה, יציאה כנגד.
הִתְרַצּוּת
היענות לבקשה לאחר שידולים רבים, הסכמה, היעתרות.
וְאִידָך זִיל גְּמוֹר
ואת השאר (= ואידך) לך (= זיל) ולמד (= גמור). כלומר: את העיקר אמרתי לך, ואת השאר תצטרך ללמוד בעצמך. (המקור: תשובתו של הלל הזקן, כשהתבקש ללמד את התורה כולה על רגל אחת, בחמש דקות, הייתה: “מה ששנוא עליך - לחברך לא תעשה”, ואת השאר כבר תלמד לבד .
וְהָא רְאָיָה
וזו ההוכחה. (בארמית: “הא” פירושו “זה”, כמו “הא לחמא עניא” – זה לחם העוני).
וִירְטוּאוֹז
אומן המצטיין בשלמות טכנית במקצועו.
וְכִי
(מילת שאלה בשאלה רטורית) האומנם, שמא, כלום.
וָלָד
תינוק או בעל-חיים ביומיו הראשונים.
וַנְדָאלִי
משחית, פראי, ברברי.
וַסָל
צמית, אדם שנשבע שבועת אמונים אישית לאדון פיאודלי והתחייב לשרת בצבאו תמורת הגנה ונחלה שקבל מאדונו. (^)
זַ’רְגּוֹן
אוסף מונחים וביטויים הייחודי לקבוצת אנשים מוגדרת.
זְאֵב בְּעוֹר כֶּבֶש
מתחסד, צבוע, רשע המעמיד פני צדיק.
זַאֲטוּט
תינוק, ינוקא, ילד קטן.
זִבְדָּה
שמנת.
זִבּוּרִית
1 - אדמה גרועה. (ההיפך מ: עידית).2 - בהשאלה: סחורה גרועה.
זַבָּן
מוכר בחנות.
זַג
הקליפה הדקה של הענבים או של פירות אחרים.
זֵד
אדם רשע.
זֶה לֹא כְּבָר = לֹא מכְּבָר
לאחרונה, לא מזמן, לפני זמן לא רב.
זֶה מִקָּרוֹב בָּאוּ
אמירה מזלזלת על מי שהינם חדשים בתחום מסוים, וטרם רכשו בו ניסיון או מיומנות.
זוֹג
דפנות הפעמון (ומה שמכה על הדפנות נקרא: ענבל).
זוּטָא
קטן, זעיר, בזעיר אנפין. החלופה העברית לתחילית “מיני-“. (^)
זוּלַת
חוץ מ-, פרט ל, לְמַעֵט.
זִיבָה
נזילה, טפטוף.
זָב חֹטֶם
כינוי מזלזל לאדם חסר ניסיון או פחות ערך. (מילולית: ילד שאפו נוטף נזלת).
זִיו = זוֹהַר = נוֹגַה
אור זוהֵר, אור חזק ובהיר.
זִיז
בליטה.
זִילוּת
זלזול, ביזיון.
זִיעַ
תנועה קלה, רעדה, רטט.
זִיק
1 - ניצוץ אש, שְביב. (גם בהשאלה).2 - בהשאלה: הבזק או הברקה.
זִיקָה
יחס, קשר.
זִיקּוּק
ניקוי, טיהור.
זִכּוּך
1 - ניקוי, טיהור, זיקוק.2 - טיהור מוסרי, רוחני, הזדככות הנפש.
זְכוּת אָבוֹת
יחס מיוחד שאדם זוכה לו בגלל הוריו או בשל מוצאו.
זַלְזַל
ענף דק.
זְלִיגָה
נזילה, זיבה, טפטוף.
זְמוֹרָה
ענף של גפן.
זְמִירָה
חיתוך ענפים (זמורות) של גפן.
מַזְמֵרָה
מספריים גדולים לחיתוך ענפים.
זְמָם
מחסום ששמים על פיו של בעל-חיים.
זְנִיחָה
עזיבה, נטישה, הפקרה.
זָעוּם
1 - מוּעט.2 - מביע זעם, כועס, זעוף. בעיקר בצירופים כגון פנים זעומות, זעום גבות, זעום מראה וכיו”ב. (^)
בִּזְעֵיר אַנְפִּין
באופן מוקטן, בקנה מידה קטן.
נִזְדַּעֵק
פרץ בקול צעקה.
זָקוּר
זקוּף, בולט החוצה או כלפי מעלה.
זָקִיף
שומר המופקד על מקום כלשהו.
זָקַף אֶת קוֹמָתוֹ (של מישהו)
גרם למי שהרגיש מושפל לחוש גאווה.
זָקַף מַשֶׁהוּ לְמַעֲשָׂיו אוֹ לְהִתְנַהֲגוּתוֹ של מישהו
ייחס משהו למישהו, קבע שהדבר נגרם על-ידי מישהו.
זָקַף(סְכוּם כֶּסֶף) לְחֶשְׁבּוֹן מְסוּיָּם
זָקַף צרף או ייחס את הכסף לאותו חשבון.
זַרְבּוּבִית
פִּייה, לרוב של קומקום.
זֶרֶד
ענף דק ורך.
זָרוּעַ
1 - שזרעו בו או שזרעו אותו.2 - מכוסה במשהו המפוזר על פניו.
זָרָז
גורם לזירוז.
זַרְזִיף
זרם דק, קילוח.
זְרִיָּה
פיזור או הפצה של אבקה.
זָרָה חוֹל (אֲבָק) בַּעֵינַיִם
הונה, ניסה להסתיר את העובדות.
זְרִיָה לָרוּחַ
בזבוז, עשיית דבר שאין בו ברכה, ברכה לבטלה.
זָרַק בּוֹ מָרָה
החמיר איתו, נהג בו בקשיחות.
זָרְקָה בּוֹ (בִּשְׂעָרוֹ) שֵׂיבָה
שערו התחיל להאפיר.
זַרְקוֹר
פנס גדול ה”זורק” אור חזק למרחקים.
חָבוּט
1 - מוכה, שחבטו בו.2 - בהשאלה: בנאלי, נדוש.
אִמְרָה חָבוּטָה
קלישאה, אמרה נדושה שאיבדה ממשמעותה או מיעילותה מרוב שימוש.
חִבּוּטֵי נֶפֶשׁ
התלבטויות. (מילולית: הנפש כמו נחבטת).
חִבּוּץ
תהליך הפקת חמאה מחלב.
חֲבִיצָה
פודינג.
חִבּוּק דֹּב
1 - מילולית: חיבוק חזק מידי.2 - בהשאלה: כינוי לקשר רגשי שחונק וכובל.
חַבּוּרָה
סימן כחול עקב שטף דם, כתוצאה מפגיעה.
חָבוּש
1 - קשור.2 - אסור, כלוא (נגזר מ”קשור” קשור בבית הסוהר, כבול).3 - עטוף בתחבושת (נגזר מ”קשור” תחבושת יש לקשור, ומכאן שמה).4 - מכוסה.
חֶבֶל
אזור, גליל, נפה, פלך, מחוז.
חֵבֶל
כאֵב.
חֲבַרְבָּר
מנומר, בעל חברבורות (כתמים או פסי צבע על פרוות בעל-חיים).
חִגֵּר
צולע, פיסח.
חָגַר שַׂק = קָרַע קְרִיעָה = לָבַש שַֹק = שָׁר קִינָה = שָֹם אֶפֶר עַל רֹאשׁוֹ
ביטויי התאבלות.
חַדְגּוֹנִי
חסר גיוון, משעמם, מונוטוני.
חִדּוּדִים
שנינה, הלצה, אמרות משעשעות.
חֶדְוָה
שמחה, ששון, גיל, דיצה.
חָדוּר
ספוג, מלא, רווי.
חֲדַל אִישִים
אדם עלוב, חלוש, חסר ערך; ביטוי שמבטא ביטול וחוסר כבוד כלפי מישהו.
חִדַלוֹן
אבדון, כליה, אפסות (תחושת חִדלון = תחושת אפסות ואבדון).
חוּג
היקף, גבול, תחום.(^)
חִוּוּי
סימון, ביצוע תנועה כלשהי כסימן, התבטאות, מבע. (^)
חִוָּה דֵעָה
הביע את דעתו.
מֶחֱוָה
1 - העברת מסר באמצעות תנועה או מעשה.2 - מעשה שנועד לציין רצון טוב וכוונה ידידותית (בלעז: גֶ’סטה).
חוֹטְבֵי עֵצִים וְשוֹאֲבֵי מַיִם
אנשים במעמד הנחות ביותר, אלה המבצעים את המלאכות הנחותות, לרוב בתנאים מחפירים.
חֲוִילָה
וילה, בית פרטי.
חוּכָא וְאִיטְלוּלָא
דבר מגוחך שהכל לועגים לו,לעג, קֶלֶס. (^)
חוֹכֵך = חוֹכֵך בְּדַעְתוֹ
מהסס, מתלבט, מתקשה להחליט, מתחבט.
חוֹמֶץ בֶּן יַיִן
רשע בן צדיק. (הרעיון: חומץ הוא יין שלא תסס כהלכה ולא השתבח).
יַיִן בֶּן חוֹמֶץ
צדיק בן רשע.
חוּמְרָה
קושי, הקפדת יתר.
חֲמוּר סֵבֶר
בעל הבעת פנים קשה ורצינית.
חוּפָּה
1 - יריעת בד מתוחה על ארבעה מוטות שמתחתיה עומדים החתן והכלה בעת הקידושין.2 - החלק של המצנח שנפתח בעת הצניחה.3 - כיסוי מעוטר, לרוב מבד, התלוי מעל מיטה, מושב וכד’, והמסוכך עליהם, אפּיריוֹן. (^)
חוּצוֹת
שטחים פתוחים, רחובות.
נִיעֵר חוֹצְנוֹ
התנער מאחריות, הכחיש כל קשר לעניין. (מילולית: ניער את שולי בגדו וסילק מהם לכלוך).
חָוָק
שלב בסולם, שלב בתריסים, מדרגה.
חוֹתֶלֶת
אריג או סריג שכורכים סביב שוק הרגל.
חָזוֹן נִפְרָץ
תופעה שכיחה. (חָזוֹן - ראו יחידה 1).
חֲזָקָה עָלָיו שֶׁ…
אין ספק לגביו ש…
חָזַר כִּלְעוּמַת שֶבָּא
נכשל במשימתו. יצא להשיג דבר מה, וחזר בידיים ריקות.
חָזַר לְסוּרוֹ
שב למנהגיו הרעים.