גיליון ללא שם - 1200 1600 Flashcards
לִיטְרַת הַבָּשָׂר
דבר שאדם זכאי לו, והוא דורש אותו למרות שהדבר כרוך בסבלו של אחר.
לִיסְטִים
שודד, גזלן. (ביחיד וברבים: ליסטים).
לִירִי
פיוטי, רגשני.
לֵית מָאן דְּפָלִיג
אין מי שחולק על כך, הכל מסכימים.
לְכַהוֹת (במישהו)
לנזוף, לגעור, להוכיח.
לְכַחֵד
להסתיר את האמת, להעלים מידע.
לְכִידָה
1 - הכנסה למלכודת, תפיסה.2 - (כשנאמר על מבט, עין וכו’) הבחנה. (^)
לְכַלּוֹת
לגמור, לסיים.
כָּלוּ כָּל הַקִּצִין
אבדה כל תקווה, אפסו הסיכויים.
כָּלְתָּה נַפְשׁוֹ
נתקף געגועים, השתוקק, נכסף.
לְלֹא כָּחָל וְסָרָק
כמו שהוא ממש, ללא קישוט.
לִלְאוֹט
ללחוש, לדבר בשקט.
בַּלָאט
בסתר (בחשאי) ובשקט, חֶרֶש.
לִלְחֹך
1 - (נאמר על בעל חיים) לאכול עשבים, עלים וכיו”ב תוך תלישה באמצעות הפה.2 - (כשנאמר על אש, גלים וכו’) לגעת קלות.
לִלְקוֹת
1 - (במשהו) להתאפיין בדבר מה פגום. 2 - (במחלה) לחלות.
לִמֵּד זְכוּת
טען לטובת מישהו, סנגר עליו.
לִמֵּד חוֹבָה
קִטרג, טען לחובתו ונגדו.
לְמוּד סֶבֶל
מי שחווה הרבה סבל.
לְמוֹלֵל
למעוך בין האצבעות.
לָמוּשׁ
לזוז, לסטות, לָזוּעַ.
לְמַכְבִּיר
בשפע, הרבה.
לְמַפְרֵעַ
1 - בדיעבד, על מה שכבר נעשה או התרחש, רטרואקטיבית.2 - (בלשון דיבור למילה פירוש הפוך מהקודם) מראש, לפני מעשה, על מה שעתיד לבוא.
לְמַצוֹת
1 - לנצל עד תום, להפיק את המרב מדבר מה.2 - להוציא מיץ או תמצית.
לְמִצְעַר
לכל הפחות, לְמִּזְעָר
לְמַרְגְּלוֹת
1 - ליד רגליו.2 - בהשאלה: בחלק הנמוך שלו.
לְמְרַאֲשׁוֹת
ליד המקום בו האדם שוכב ומניח את ראשו.
לְמִשְעִי
באופן נקי, באופן חלק.
לִנְבֹּע
1 - לפרוץ, לזרום, לקלוח.2 - להשתמע מדבר קודם, להיות מוסק באופן הגיוני מהנתון הקודם.
לִנְגֹּשׂ
לדכא, לרדות, ללחוץ ולדחוק במישהו.
לָנוּד
לנוע, להתנועע, לזוז.
לְנַכֵּשׁ
לעקור עשבים שוטים.
לִנְסֹך
1 - ליצוק נוזל במסגרת פולחן דתי. (^)2 - להשרות תחושה מסוימת.
לָסוֹב
להסתובב סביב משהו, להקיף.
לְסוֹכֵך
להסתיר, לכסות, להגן. (^)
לָסוּר
1 - לפנות הצידה, לסטות מהדרך. 2 - לעזוב, להתרחק. 3 - (בהקשרים רשמיים) להיכנס, לבוא, לבקר.
“סוּר!”
“זוז!”.
סָר חִינוֹ
הפסיק למצוא חן, מאסו בו. (מילולית: החן שהיה לו פנה והסתלק).
סָר מֵרַע
אדם מוסרי, מי שנמנע מלהזיק.
לְסַנְגֵּר
לטעון לזכותו של מישהו או של משהו, להגן עליו.
לְסֵרוּגִין
בדילוגים, אחד כן ואחד לא.
לְסַתֵּת
לעבד אבנים באמצעות אזמל, להכשיר אבנים לבנייה וכיו”ב.
לָעוּט
להתנפל בפתאומיות ובתוקפנות או לתקוף במילים קשות.
לָעַז = לְשּוֹן הָרָע
דיבה, רכילות, הוצאת שם רע למישהו.
מַעֲטֶה
כיסוי, כְּסוּת, מעטֶפֶת.
לְעֵילָא וּלְעֵילָא
בדרגה הגבוהה ביותר, משובח ביותר, מאיכות מעולה, “שופרא דשופרא”.
לִעְלֵעַ
דיבר בקול חנוק, כאילו יש מחסום בלועו.
לַעֲנָה
צמח מר.
לִפְגֹּעַ (במישהו או במשהו)
לפגוש בו במקרה, להיתקל בו.
לָפוּג
להיעלם, להתאדות, להתפוגג, להיפסק, לחלוף.
לַפוּש
לנוח. (מלשון: נופש).
לְפַלֵּל
לקוות, לצפות, לייחל.
לִפְנַי וְלִפְנִים
1 - המקום החשוב ביותר, המרכזי, שהכניסה אליו מותרת למעטים. 2 - לגמרי, באופן יסודי, על כל האופנים.
לִפְנִים מִשׁוּרַת הַדִּין
סלחנות, הקלה ביחס לחוק היבש.
לִפְעוֹת
לגעות, להשמיע קול יבבה, לצווח.
לִפְקוֹד
1 - לצוות, לתת פקודה.2 - לספור, למנות, לערוך מִפקד.3 - לערוך ביקור.
לִפְרוֹעַ
1 - לפזר את השיער.2 - לשלם, להחזיר חוב .
לִפְשׂוֹת
להתפרשׂ, להתרחב, להתפשט (בעיקר באופן שלילי).
לְפֶתָח חַטָּאת רוֹבֵץ
יש להיזהר, שכן החטא אורב ומחכה להזדמנות להשפיע לרעה.
לִצְבּוֹא (על מישהו או משהו)
להתאסף, להתקהל.
לָצוֹן
ליצנות, דברי צחוק והיתול.
חָמַד לָצוֹן
התלוצץ.
לֵץ
ליצן, קל דעת.
צָלְחָה דַרְכּוֹ
הצליח, נחל הצלחה.
לִצְפֹּד
(נאמר על עור) להתכווץ ולהצטמק.
לִצְרוֹר
1 - לארוז בצרור, לכרוך יחדיו.2 - להתייחס בעוינות, להיות אויב של מישהו.
לְקוֹמֵם
להכעיס, לגרום למישהו להתנגד.
לָקוֹנִי
ענייני, קצר ותמציתי.
לְקַלֵּס
1 - לשבח, להלל.2 - לקלל, לגדף, לחרף (המשמעות ההפוכה לראשונה).
לְקַנֵּן
1 - לבנות קן. 2 - להיתפס ולהתבסס.
לְקַפֵּד
לכרות, לקצר.
קִפֵּד אֶת פְּתִיל חַיָיו
נהרג במפתיע (בדרך כלל בעודו צעיר).
לִקְפֹּחַ
להכות, להלום, לטפוח.
לִקְרוֹן
להפיץ קרני אור, לזרוח, לזהור, לנגוה.
לְרַבּוֹת
כולל
לִרְגֹּן
להתלונן, לרגוז.
לִרְדּוֹת
1 - לשלוט, לשעבד.2 - להוציא לחם מהתנור או דבש מהכוורת.
לְרוֹצֵץ = לִרְצוֹץ
לשבור, לנפץ.
מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ
דבר או אדם שכושלים בשעת מבחן.
רָצוּץ
1 - (כשנאמר על עצמות, על גולגולות וכד’) שבור, מנופץ, מרוסק. 2 - (כשנאמר על שפה, דיבור וכד’) מקוטע, שסוע. 3 - עייף ויגע, מותש, תשוש, שרוי באפיסת כוחות. (^)
לִרְחֹשׁ
1 - להרגיש, לחוש רגש כלפי משהו.2 - (כשנאמר על חרקים) לזחול בהמונים.3 - להיות מלא פעילות, לשקוק חיים.
לִרְטוֹן
רטינה, מלמול באופן בלתי מובן מתוך כעס ורוגז.
לִרְעוֹם
לרעוש ולגעוש, להשמיע קול שאון רב.
לְרַפְרֵף
1 - לעבור בעיניים, לסקור משהו במבט מהיר מבלי להתעמק בפרטים.2 - להניע מעלה ומטה בתנועות מהירות.(^)
לִרְצוֹעַ
לנקב.
מַרְצֵעַ
מכשיר המשמש לניקוב.
עֶבֶד נִרְצָע
כינוי לאדם המשועבד באופן מוחלט לאחר. (^)
לִרְקוֹק
לירוק.
לְשֶבֶט אוֹ לְחֶסֶד
לזכות או לחובה, לטוב או לרע.
נִרְטַב עַד לְשַׁד עַצְמוֹתָיו
נרטב כולו במים. (לְשַד עֶצֶם - מח העצם, כלומר, הרקמה הרכה שנמצאת בתוך העצם).
לְהִשְׁתַּדֵּל
(אצל מישהו / בפני מישהו) לשדל אדם בעל מעמד וסמכות להעניק טובת הנאה.
לָשֹוּחַ
להסתובב, להתהלך, לטייל.
לָשׁוֹן אֲרֻכָּה
פטפטן, רכלן.
לָשוֹן נוֹפֵל עַל לָשוֹן
שימוש במילים או ביטויים שנשמעים אותו דבר, אך יש להם משמעות שונה ולעיתים כתיב שונה, בדרך כלל בתור התחכמות או בדיחה.
לָשוֹן נְקִיָּה
ניסוח מעודן של מילים או ביטויים גסים ובוטים שאין רוצים לבטא במפורש (אחת הדרכים - “פוליטיקלי קורקט”: לומר “מאותגרים בגובהם” במקום גמדים, וכיו”ב).
לְשׁוֹן סַגִּי נְהוֹר
שימוש במילה באופן הפוך ממשמעותה. (המקור: סגי = רב; נהור = אור, על עיוור היו אומרים שהוא רואה הרבה אור, ובעצם קורצים, כי מתכוונים להיפוכו של דבר).
לְשַׁחֵר
לחפש
לְשַׁחֵת
לקלקל, להרוס, להשחית.
שִׁחֵת דְּבָרָיו לָרִיק
דיבר סתם, דבריו לא התקבלו.
שִׁחֵת זְמַנּוֹ לָרִיק
ביזבז את זמנו.
לָשִׁית
לשים, להניח.
שָׁת לִבּוֹ
שם לב, נתן דעתו.
לִשְׁכֹּך
להירגע, להפוך לפחות אלים.
לִשְׁלוֹת
למשות, להוציא מתוך נוזל.
לִשְׁנוֹת
1 - לשנן, ללמוד.2 - לחזור על משהו פעם נוספת.
לְשַׁנֵּס
לחגור סביב המותניים, לאזור.
לִשְׁעוֹת
להיענות, להיעתר, להתייחס, לשים לב.
לִשְׁפּוֹת
לשים על האש.
לְשָׁרֵשׁ
לעקור מהשורש. (ההיפך מ: לְהַשְׁרִישׁ, לְהִשְתַרֵש = להיאחז, להכות שורש, להתערות).
לִתְעוֹת
לאבד את הדרך, לסטות מן הדרך.
מֵאִגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא
מעבר חד ממעמד גבוה לשפל המדרגה. (מילולית: מגג גבוה לבור עמוק). (^)
מְאוּבָּן
1 - דבר שהתקשה כאבן. 2 - בהשאלה: מישהו שהפך משותק לרגע מרוב תדהמה או פחד.
מֵאוּן
סירוב, התנגדות.
מְאוֹר עֵינַיִם
היכולת לראות.
מְאוֹר פָּנִים
חביבות, נעימות, לבביות.
מַאי נָפְקָא מִנַּהּ?
מה ההבדל? מה זה משנה? (מילולית: מה יוצא מזה?).
מֵאִיר עֵינַיִם
ברור ובולט לעין, חד ובהיר. (^)
מַאֲכֶלֶת
סכין לשחיטה.
מְאַלֵף
1 - שניתן ללמוד ממנו. 2 - מעניין ומרתק.
מָאן דְהוּ
מישהו, אדם כלשהו, אלמוני.
מַאְפֵּלְיָה
חושך, אפלה מוחלטת.
מַאֲרָג
1 - מעשה אריגה. 2 - בהשאלה: מערכת, רשת של דברים הקשורים זה לזה.
מְבוֹאָר
מוסבר, ברור.
מִבְּלִי מֵשׂים
בלי לשים לב, בלי כוונה.
מֻבְלַעַת
חבל ארץ במדינה המוקף כולו או רובו שטחי אדמה של מדינה אחרת. (^)
מְבֻסָּם
שתוי, שיכור קלות.
מַבָּע
1 - הבעת פנים, מבט או ארשת פנים המביעים רגשות מחשבות וכד’. 2 - ביטוי, הבעה במילים. (^)
מִגְדַּל שֵן
כינוי למקום שיושביו רואים עצמם כמורמים מעם, מקום מנותק ותלוש מהמציאות.
מִגְדָּלִים פּוֹרְחִים בָּאֲוִויר
דבר שאין לו אחיזה במציאות, דבר שאינו ניתן למימוש.
מִגְדָּנוֹת
ממתקים.
מְגוֹאָל
מלוכלך, מזוהם, מוכתם.
מְמוּגָר
מחוסל, שהשמידו אותו, שהכחידו אותו.
מַגָּל
מכשיר לקצירת תבואה ועשבים.
מַגְלֵב
שוט, פרגול.
מֶגָלוֹמָנְיָה
שיגעון גדלות, הפרעה נפשית הגורמת לאדם להאמין שהוא אדם חשוב או שיש לו כוחות מיוחדים. (^)
מִגְרַעַת
1 - שֶקַע, גוּמְחָה. (המקור: גָרַע = החסיר, ושֶקע הוא חלק חסר). 2 - חסרון, פגם, ליקוי.
מְדֻבְלָל
מבולגן, פרוע, שיש בו קשרים.
מָדוֹן = מְדָנִים
ריב, סכסוך.
אִיש מָדוֹן
(גם: איש מדונים, ובנקבה: אשת מדנים) אדם בעל נטייה לריב, מסוכסך עם הבריות.
מִדֵי
ביטוי המציין התרחשות חוזרת בכל פרק זמן מסוים.
מַדְמֵנָה
בִּיצָּה, אדמת בוץ, רפש טובעני, טיט. (^)
מִדְרָשׁ
חיבור או מאמר של חז”ל בתחום האגדה, פירוש פסוק באמצעות פרטים שמוכנסים “בין השורות”.
מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִים?
מה החידוש? (מילולית: במה שונה יום זה מימים אחרים?). (^)
מַה מִּנִּי יַהֲלֹך
מה אכפת לי? מה אפסיד מזה?
מַהְבִּיל
רותח, מעלה אדים.
מְהַדֵּר
קפדן, דקדקן, מי שמקפיד על כל פרט.
מְהוּגָּן
שניתן לסמוך עליו, הגון, ישר.
מָהוּהַּ
בלוי, מרופט, שחוק.
מְהוּמָה עַל לֹא מְאוּמָה = מְהוּמָה רַבָּה עַל לֹא דָּבַר
הרבה “רעש” ללא סיבה מספקת, “סערה בכוס מים”.
מְהִיר חֵמָה
עצבני, נוטה להתרגז בקלות.
מַהֲמוֹרָה (בעיקר בצורת הרבים: מהמורות)
1.בור; שקע. “היתה מהמורה בכביש והרכב סטה לשוליים.”2.מכשול. “התגברנו על כל המהמורות בדרך לניצחון.”
מְהֻקְצָע
1 - מלוטש, חָלָק.2 - מדויק, שאין בו פגמים.
לְהַקְצִיעַ
ללטש, להפוך משהו לחָלַק.
מַקְצוּעָה
כלי עבודה המשמש נגרים להקצעת עצים.
מְהַשָּׂפָה וְלָחוּץ
ללא כוונה אמיתית, לצאת ידי חובה.
מוּסַר כְּלָיוֹת
רגשות והרהורי חרטה, נקיפות מצפון. (המקור: ברפואה העתיקה, הכליות נחשבו לאיבר שאחראי על המוסר והמצפון).
מוֹסֵרָה
חבל לרתימת בהמה לעגלה. (ברבים: מוֹסְרוֹת - מושכות).
מוּפְשָט
ערטילאי, חסר ממשות פיסית, אבסטרקטי.
מוֹפֵת
1 - פלא.2 - דוגמה הראויה לחיקוי.
בְּאוֹתוֹת וּבְּמוֹפְתִים
באופן משכנע, באמצעות הוכחות חותכות.
מוֹץ
קליפת גרגירי התבואה, המושלכת לפני טחינתם. (^)