גיליון ללא שם - 2000 2513 Flashcards
מְלַחֵך פִּנְכָּה
חנפן.
פַּס
עבר מן העולם, היה ואיננו, נגמר.
פְּסֶבְדּוֹנִים
שם בדוי שתחתיו מפרסם סופר את יצירתו. (המקור: פסבדו = מדומה, לא אמיתי).
פִּסָּה
חתיכה קטנה.
פְּסִיחָה
דילוג.
פָּסַח עַל שְתֵי הַסְּעִיפִּים
לא הכריע, לא הגיע להחלטה ובכל פעם נהג באופן מנוגד לפעם הקודמת.
כְּפֶּסַע בֵּינוֹ לְבֵין הַמַּוֶת
היה קרוב מאוד למוות.
פַּעַם
צעד, פסע, שעל.
שַׂם פְּעָמָיו
יצא לדרך, הלך לעֵבֶר.
פְּצִירָה = שׁוֹפִין
כלי המשמש לשיוף והחלקה.
פִּקֵּח
1 - שאינו עיוור, שלם בחושיו. 2 - חכם, נבון.
פְּקִיעָה
1 - הישברות, היקרעות, הינתקות. 2 - סיום התוקף, ביטול.
פְּקִיקָה
סגירה בפקק.
פָקִיר
נזיר החי חיי דלות ומתנזר מתענוגות החיים.
פָּקַק
סגר באמצעות פקק.
פַּרְגּוֹד
מסך, וילון, מחיצה.
פַּרְגּוֹל
שוט, מגלב.
פְּרַגְמָטִי
מעשי.
פְּרֻדָּה
מולקולה.
פְּרוֹבִינְצְיָה
עיר שדה, מקום הנמצא הרחק מהבירה או ממרכזי התרבות של המדינה.
פְּרוֹזָה
סיפורת, ענף ספרותי המתמקד בסיפורים (בשונה משירה).
פְּרוֹזָאִי
ענייני, שגרתי, משעמם.
פְּרוֹפִיל = צְדוּדִית
מראה מהצד.
פִּרְזוּל
1 - בבנייה: התקנת אביזרים ממתכת. 2 - אצל סוסים: חיבור פרסות לרגלי הסוס.
פֶּרַח
טירון, מי שעובר הכשרה למקצוע מסוים.
פָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ
1 - מת, יצאה נשמתו. 2 - כמעט התעלף.
פַּרְטִיזָנִי
שנעשה ביוזמה פרטית, באופן מקומי, ללא הכוונה ולא במסגרת תוכנית כוללת.
פַּרְטִיטוּרָה
דף תווים של יצירה, שבו מופיעים התפקידים של כל הכלים במקביל.
פַּרְטָנִי
1 - מפורט, יורד לפרטים. 2 - יחידני, שמיועד לאחד.
פְּרִי בֶּטֶן
צאצא, מי שיצא מבטנה של האם.
נִפְרַע מִמִּישֶׁהוּ
נקם בו.
פְּרִיפָה
1 - רכיסה, חיבור באמצעות סיכות או כפתורים. 2 - סִיכָּה לבגד.
פָּרִיץ
כינוי שהשתמשו בו בגולה לבעל אחוזה או אציל ששילמו לו מִסים.
פְּרִיצוּת
התנהגות לא מוסרית; הפקרות מינית, זנות.
פְּרִישָׁה
1 - עזיבת תפקיד או עיסוק. 2 - התבדלות.
פְּרִישוּת
1 - הינזרות מתענוגות. 2 - היבּדלות, התבודדות, התבדלות.
פַּרְנָס
מנהיג, איש ציבור.
פַּרְסָה
1 - החלק הקשה שבתחתית הרגליים של בעלי-חיים, טֶלֶף. 2 - יחידת מרחק (כארבעה וחצי ק”מ).
תָּ”ק פַּרְסַה
מרחק גדול מאוד. (מילולית: 500 פרסאות. פרסה היא מידת אורך קדומה שאורכה בקירוב 4.5 ק”מ).
פַּרְפְּרָאוֹת
1 - (בארוחה) קינוח. 2 - דברים משעשעים שבאים כתוספת לעניינים רציניים.
פֶּרֶץ
1 - זרם חזק המתפרץ בפתאומיות. (בהשאלה: ביטוי רגשות עזים בהתפרצות פתאומית). 2 - סדק, שבר.
פַּשְׁטָנִי
שטחי, שגורם לדבר להיראות פשוט מכפי שהוא.
פִּשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו
בחן וביקר את עצמו.
פִּשְפָּש
שער קטן, פתח קטן בתוך שער. (^)
פַּת קִיבָּר
לחם עוני.
פִּתּוּחִים
צורות ודמויות שמגולפות בחומר לשם קישוט.
לְפַתֵּחַ
לחרות או לגלף צורות בחומר.
פִּתְחוֹן פֶּה
אפשרות לטעון טענות, הזדמנות להעברת ביקורת.
פְּתַלְתַּל
עקלקל, מפותל, לא ישר.
צֹאן מַרְעִיתּוֹ
כינוי לקהל או לקהילה ביחס למנהיגם הרוחני. (^)
צָבֶה
נפוח, תפוח.
צָד אֶת אָזְנוֹ
סיקרן אותו בדברים שהשמיע.
צַד אֶת לִבּוֹ
הקסים אותו.
צָד אֶת מַבָּטוֹ = צָד אֶת עֵינוֹ
משך את תשומת ליבו, גירה את מבטו.
צְדַעַיִם
רקות, צידי הגולגולת.
צַדְקָנוּת
התחסדות, צדיקות לכאורה.
צָהֳלָה
1 - צחוק, קריאת שמחה וגיל. 2 - צניפה, הקול שמשמיע הסוס.
צֹהַר
אשנב, חלון קטן, חָרָך.
צַוָּארוֹן כָּחוֹל
כינוי לשכבה החברתית העוסקת בייצור ובעבודת כפיים. (^)
צוֹק הָעִתִּים
שעה קשה. (מלשון: מצוקה).
צוּר
סלע גדול.
צוּר מַחְצַבְתוֹ
מקורו, שורשיו, הרקע ממנו צמח.
צַח
זך, טהור, נקי.
צָחוֹר
לבן.
צִחְצוּחַ חַרָבוֹת
1 - הערכות לקרב מילולי, רעיוני וכד’. (מילולית: ליטוש חרבות לקראת הקרב). 2 - התנצחות, ויכוח סוער. (^)
צִיבּוּר
1 - ערמה, אוסף. 2 - אוכלוסיה מסוימת, קהל.
צִידּוּד
1 - הפניה הצידה. 2 - נטייה לצִדו של, תמיכה ב-.
צִיָּה
מדבר, ישימון.
צִינָּה
1 - קור. 2 - מגן מתכת קדום שהגן על כל גופו של הלוחם.
צִיפּוֹרֶן
הקצה המתכתי של עט נובע.
צִיץ
ניצן, ראשית הפריחה.
צִיצִית
קְווּצַת שיער או קְווּצַת חוטים (= גְדִיל).
צַיְקָן
קמצן, כִּילָי.
צִיר
1 - שליח, מיופה כוח. 2 - מיץ, רוטב. 3 - כאב. 4 - האמצעי המחבר את הדלת למסגרתה ומאפשר את סיבובה. 5 - קו התקדמות, מסלול, דרך, תְוַאי (בעיקר בשימוש צבאי).
צֶלֶם
דמות, צורה.
צַלְמָוֶת
1 - חושך כבד, אפלה גמורה, עלטה מוחלטת. 2 - מצב של צרה גדולה, מועקה כבדה. (^)
גֵּיא צַלְמָוֶת
מקום נורא, שמסוכן להיות בו.
צִלְצָל
כידון המחובר לחבל ארוך, המשמש לציד ימי. (^)
צָמִיג
סמיך, דביק.
צָמִית
איכר (אריס) המשועבד לעולם.
צַמְרִירִי
מכוסה צמר, או בעל תכונות של צמר, כגון רכוּת ושעירוּת.
צָנִין
קוץ.
הַיָה לִצְנִינִים בְּעֵינָיו
הרגיז אותו, הציק לו מאוד.
צְנִיפָה
הקול שמשמיע הסוס, צהלה.
צָפוּד
(נאמר בעיקר על עור) מכווץ, יבש, מצומק, מקומט (במיוחד בשל יובש, קור ). (^)
צִפּוֹר הַנֶפֶש
החלק הרגיש והיקר ביותר, בבת העין.
צִפְחָה
סוג של משטח סלעי.
צַפַּחַת
כלי קיבול קטן לנוזלים, כד קטן, פך.
צַפִּיחִית
עוגה, רקיק, תופין, פכסם.
צַפִּיחִית בִּדְבַש
1 - כינוי למאכל מתוק וערב ביותר. 2 - בהשאלה: נאמר באירוניה על דבר או אדם שמתיקותו מוגזמת או אינה הולמת. (^)
צָפִיר
תיש צעיר.
צַפְרָא
בוקר.
צַפְרִיר
רוח בוקר נעימה.
צִקְלוֹן
תרמיל, ילקוט, אמתחת. (להבדיל מ: צִיקְלוֹן - כינוי לסופה גדולה וחזקה).
צַר = צוֹרֵר = קָם
אויב, שונא.
צָרוּף
נקי, טהור, מזוקק, שאין בו דופי.(^)
צָרוּת מוֹחִין
טיפשות.
צְרִיחַ
מגדל צר המזדקר מתוך מבנה גדול.
צֹרֶך (צַו) הַשָּׁעָה
דבר נחוץ ביותר, הדבר הדרוש והנכון בנקודה זו בזמן.
קַב
1 - מידה קטנה. 2 - משענת (קָבַּיִם).
קֳבָל עַם וְעֵדָה
בגלוי, לעיני כל, בפומבי, בפרהסיה.
קְבָס = קֶבֶס
גועל, בחילה, זָרָא.
קָבַע מַסְמְרוֹת בַּדָּבָר
ניסח ככללים קבועים שאין לשנותם.
קְדוֹמָנִי
הנמצא לפנים, קדמי או הקדמי ביותר.
קַדַּחְתָּנוּת
מהירות מוגזמת, בהילות יתרה.
רוּחַ קָדִים
רוח מזרחית יבשה וחמה.
קַדָּר
יוצר כלי חרס.
קֵהֶה
שאינו חד.
קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם
נקודת זמן שממנה ואילך הדברים לא יחזרו להיות כפי שהיו.
קוֹבַע
קסדה.
קוּבַּעַת
כוס, גביע.
קוֹדֶקְס
ספר חוקים.
קוֹדֵר = קְדוֹרָנִי
1 - כהה, שחור, חשוך. 2 - עצוב, מדוכא, עגמומי, עגום, נכה רוח.
קָדְרוּ פָּנָיו
התעצב מאד. (מילולית: פניו השחירו).
קוֹהֶרֶנְטִי
עקבי, סדור, הגיוני.
קְווּצָּה
קבוצה של שערות, ציצת שערות. (^)
קוֹטֵל קָנִים
אדם שאינו משכיל, ואין להסתמך על דבריו.
אֵינוֹ קוֹטֵל קָנִים
מומחה, מי שכדאי לסמוך על דבריו.
קוֹל קוֹרֵא בַּמִדְבָּר
קריאה ללא מענה, דברים הנופלים על אוזניים ערלות.
קוּלְמוּס
עט, מכשיר לכתיבה בדיו (בדרך כלל נוצה או קנה דק).
תָּלָה בּוֹ אֶת הַקוֹלָר
האשים אותו, הטיל עליו את האחריות.
קוֹמְמִיוּת
1 - בקומה זקופה, בראש מורם, בגאווה. (מלשון: לקום, לעמוד). 2 - עצמאות מדינית. (^)
קוֹנְפֶדֶרָצְיָה
התאגדות של מדינות בתחומים מסוימים כך שכל אחת שומרת על עצמאותה. (^)
קוֹנְקְרֶטִי
מוחשי, ספציפי.
קוּף הַמַּחַט
החור שבראש המחט.
קוֹפִיץ
סכין לקיצוץ בשר.
קוּפַּת שְׁרָצִים תְּלוּיָה לוֹ מֵאֲחוֹרָיו
כינוי לאדם מפוקפק שעברו גדוש בעבירות.
קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
דבר קטן וחסר ערך. (מילולית: הצ’ופצ’יק של האות יוד).
מַקְפִּיד עַל קוֹצוֹ שֶׁל יוֹד
מדקדק ומקפיד בצורה קיצונית.
קוּר
חוט דקיק שנטווה על-ידי חרקים וזחלים.
קוּרֵי שֵׁנָה
חוטים דמיוניים שכאילו מתוחים על עיניו ופניו של אדם שזה עתה התעורר משינה (כרמז לכך שעדיין לא התעורר). (^)
קוֹרֶט = קוּרְטוֹב
קמצוץ, כמות קטנה.
קוּרְיוֹז
מאורע מעניין ומסקרן, מקרה מבדח.
קוּרְנָס
פטיש כבד.
קוֹרֶקְטִי
ענייני, הוגן ומנומס, אך לא יותר מזה.
קוֹרַת רוּחַ
הנאה, נחת. (ההיפך מ: מוֹרַת רוּחַ).
קוֹשֵׁר
מי שמתכנן קֶשֶׁר (הפיכת השלטון), מי שמתכוון למרוד, מתקומם.
מְקַטְרֵג
טוען כנגד, מלמד חובה. (ההיפך מ: מסנגר, מְלִיץ יֹשֶר).
קִטֵּעַ
קטוע יד או רגל.
קַיִט
נופש בקיץ.
קַיְטָן
חדר קטן.
עָבַד בִּמְלֹא הַקִיטוֹר
עבד במרץ, בכל הכוח והמהירות.
קִילּוּחַ
זרימה, שטף.
לקוֹנֵן
להספיד, להשמיע דברי קינה על מת או על חורבן וצרה.
קִיצֵּץ אֶת כְּנָפָיו
הגביל מישהו, לא הניח לו ליצור ולפעול בחופשיות.
קִיקְיוֹנִי
שולי וזמני, שעתיד לחלוף במהירות.
קִיתוֹן
כד, כלי לנוזלים, עביט.
שָׁפַךְ עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל צוֹנְנִים
כיבה את התלהבותו בכך שלעג לו.
שָׁפַךְ עָלָיו קִיתוֹן שֶׁל רוֹתְחִין
גער בו, הטיח בו דברים קשים. (^)
קַל דַּעַת
פזיז, נמהר, שלא שוקל את צעדיו.
קַל רַגְלַיִם
רץ מהר, זריז.
קַלְגַּס
חייל אכזר השייך לצבא כובש ומדכא.
קָלוֹרְיָה
יחידת מידה לחום.
קַלַּחַת
1 - סיר גדול לבישול, דוּד. 2 - עשייה סוערת ונרגשת, תסבוכת, מרקחה.
קָלְטָה אָזְנוֹ
שמע במקרה.
קָלִי
טוסט, צנים, פכסם.
קְלִיעָה
יצירת מקלעת: ליפוף שיער, ענפים, חוטים וכיו”ב ליצירת צמה או אריג; שזירה, אריגה.
קְלַסְתֵּר פָּנִים
תווי פניו של האדם.
קֶלַע
רוגטקה. כלי קטן, עשוי עור או חבל, המשמש ליידוי של אבנים למרחק.
קָם
אויב, שונא, צר. (מלשון: קם עליך, נלחם בך).
קַמָּאִי
שמקורו בימי בראשית, ראשוני, הִיוּלִי.
קָמָה
שם כולל לתבואה לפני הקציר.
קָמוּץ
סגור, מכווץ, מהודק.
קִמּוּץ
צמצום, הפחתה, מנהג של חסכנות או קמצנות.
קָמוּר = מְקֻמָּר
עשוי בצורת קשת או כיפה, גבנוני. (ההיפך מ: קָעוּר).
קְמִילָה
נבילה, כמישה, התייבשות.
קִמְעָא
מעט, קצת.
קִמְעוֹנוּת
מכירה ליחידים.
קָנָה את עוֹלָמוֹ
זכה להצלחה רבה ולפרסום.
קָנָה שְׁבִיתָה
התיישב במקום ישיבת קבע, נאחז במקום.
קִנְטוּר
הקנטה, סניטה, הכעסה, הרגזה, עקיצה.
קַנְטְרָן
שמרבה להקניט, שנוהג לסכסך ולהרגיז.
קֻנְטְרֵס
פרסום מודפס הכולל עמוד אחד או כמה, בדרך כלל לא כרוכים יחדיו.
קְסַרְקְטִין
מחנה צבאי.
קֶסֶת
כלי לדיו, דְּיוֹתָה.
קָפָא עַל שְׁמָרָיו
לא השתנה, לא התקדם.
קְפִיצָה
סגירה בחוזקה, כיווץ או הידוק, בעיקר של שפתיים או ידיים. (^)
קָפַץ (קָמַץ) אֶת יָדוֹ
סירב לתת, נהג כקמצן.
קָץ
מאס, בחל, היה לו לזרא.
קָצָה נַפְשׁוֹ
נמאס עליו.
מַקְצֵרָה
מכונה המשמשת לקציר.
קֶצֶף
כעס, חֵמָה, חרי אף, עֵברה, זעם, חרון.
קֹצֶר יָד
חוסר יכולת, אין-אונים, אוזלת יד, אימפוטנציה.
קֹצֶר רוּחַ
חוסר סבלנות, חוסר מנוחה.
קַצְרָנוּת
שיטת כתיבה המאפשרת לתעד בקיצור רב ובזמן אמת את מה שנאמר. רווחת בבתי משפט.
קָרָא בֵּין הַשּוּרוֹת = קָרָא בֵּין הַשּׁיטִין
תפס את הכוונה הסמויה שבדבר, הבין את הרמז.
קָרָא דְרוֹר
שילח לחופשי, שחרר.
קַרְדּוֹם
גרזן, מכשיר לחטיבת עצים או לחפירה.
קַרְדּוֹם לַחְפֹּר בּוֹ
השתמש בדבר לתועלתו האישית.
קַרְדִּינָלִי
משמעותי, מרכזי.
קָרוּא
1 - מוזמן, אורח. 2 - מי שקראו בשמו.
קֵרוּי
התקנת תקרה, עשיית גג.
קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן
מי שמנסה להשיג שני דברים בבת אחת ומפסיד את שניהם. (^) (המקור: סיפור על אדם שהיו לו שתי נשים. הצעירה הייתה תולשת לו את השערות הלבנות, כדי שיראה צעיר, והמבוגרת את השחורות).
קִרְטוּעַ
התנדנדות והטלטלות בחוסר יציבות.
קִרְיָה
עיר, כְּרָך.
קְרִישָׁה
הפיכה של נוזל לסמיך.
קֶרֶן זָווִית
פינה, מקום שבו לא שמים לב לדבר.
קֶרֶן רְחוֹב
פינת רחוב.
קֶרֶת
עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה. (^)
קַרְתָּנִי
פרובינציאלי, צר אופקים, בעל תכונות של בן עיר קטנה. (קֶרֶת - עיר, כרך, קריה, מקום יישוב, פרובינציה (^)).