פרק 7: התפתחות פיזית וקוגנטיבית בילדות המוקדמת (2-6) Flashcards
קורפוס קולוסום (חלק במוח)
הגשר אשר מחבר בין שתי ההמיספרות.
לטרליזציה (תהליך התפתחותי במוח)
לטרליזציה הינה התהליך אשר במסגרתו תהליכי המוח מתחלקים לשתי המיספרות.
היפוקמפוס (חלק במוח)
ההיפוקמפוס הינו החלק במוח אשר לוקח חלק חשוב בתהליכי הלמידה ובהעברת המידע לזיכרון לטווח ארוך.
ידיות (תכונה)
ההעדפה להשתמש ביד ימין או ביד שמאל, מתפתחת בין הגילאים 3-5.
היכולת הסימיוטית/הסמלית - Semiotic Function
על פי פיאז’ה, זוהי ההבנה שאובייקט או התנהגות יכולים לסמן דבר אחר.
מתפתחת בחודשים 18-24.
כאשר תכונה זו נרכשת, מתחיל השלב הפרה-אופרציונלי.
מרכוז (תכונה קוגנטיבית)
בשלב הפרה-אופרציונלי (ע”פ פיאז’ה), הילד תופס את העולם כבעל מימד אחד בלבד.
חשיבה אגוצנטרית (תכונה קוגנטיבית)
בשלב הפרה-אופרציונלי (ע”פ פיאז’ה), הילד מאמין כי כולם רואים וחווים את העולם כמותו.
חשיבה אנימיסטית - Animism
תכונה קוגנטיבית
בשלב הפרה-אופרציונלי (ע”פ פיאז’ה), הילד מתקשה להבחין בין חי לדומם.
לדוגמא: “אם השמש זזה, אז היא בטח חיה”.
שימור (יכולת קוגנטיבית)
בשלב הפרה-אופרציונלי (ע”פ פיאז’ה), הילד מסוגל להבין כי כמות של חומר יכולה להישאר זהה גם אם הוא משנה צורה (דוגמת ניסוי הכוסות).
מה הן שלושת ההבנות עליהן מבוססת יכולת השימור בשלב הפרה-אופרציונלי (ע”פ פיאז’ה)?
זהות - הכמות נשארת זהה אלא אם הוספנו או החסרנו ממנה.
פיצוי - צריך להתחשב בכל המאפיינים של כמות החומר כדי להחליט אם הכמות השתנתה.
היפוך - השוואה בדמיון בין הכמות החדשה לכמות הקודמת.
ילד שרכש את יכולת השימור, חייב להתבסס על לפחות אחת מהבנות אלו.
Theory of Mind - תיאוריה של התודעה
תיאוריה קוגנטיבית
מערכת רעיונות של אדם אשר מסבירה רעיונות, אמונות, רצונות והתנהגות של אחרים.
פרדיגמת האומונות השגויות (תכונה קוגנטיבית)
הילד יכול להתבונן על סיטואציה מנקודת מבט של האחר, ולקבוע איזה מידע יגרום לו להיות בעל אמונה שגויה.
יעילות אופרציונלית - Operational Efficiency
יכולת קוגנטיבית
מושג זה נקבע על ידי החוקר קייס. לטענתו, ישנן מספר מוגבל של סכמות אותן ילד יכול לזכור בגיל מסויים.
גבול זה יכול להתרחב על ידי אימון (משחקי זיכרון לדוגמא) או על ידי גדילה טבעית של המוח.
מטא-זיכרון (מושג קוגנטיבי)
לדעת איך הזיכרון עובד, והיכולת לשלוט ולחשוב על הזיכרון של עצמי.
לדוגמא, משהו שנמצא “על קצה הלשון”. אנחנו יודעים שהוא שם (מודעים לזיכרון שלנו), אך לא מצליחים לשלוף אותו.
מטא-קוגניציה (יכולת קוגנטיבית)
לדעת איך החשיבה פועלת והיכולת לשלוט ולחשוב על המחשבות שלי.
לדוגמא, ילד שאמא שלו מקריאה לו סיפור, מבין לפתע שהוא שכח איך קוראים לדמות המרכזית. זוהי הבנה של הילד כיצד פועלת המחשבה.