ביוכימיה- שיעור 4 Flashcards
מצב רעב
כאשר ריכוז הסוכר בדם נמוך מ-5.5mM, הלבלב מכריז שאנחנו במצב רעב.
מצב רעב מתווך לרוב תהליכים קטבולים.
במצב רעב אנחנו נרצה לפרק סוכרים כדי לייצר אנרגיה.
אין קשר לכמות האוכל שהכנסנו לקיבה! יכול להיות שאכלנו ארוחה
עשירה בחלבונים ללא סוכרים כלל ואנחנו, על פי הלבלב, נהיה במצב
רעב כי רמת הסוכר בגוף נמוכה.
מצב שובע
כאשר ריכוז הסוכר בדם גבוה מ-5.5mM, הלבלב מכריז שאנחנו במצב שובע.
מצב שובע לרוב מתווך תהליכים אנאבולים.
במצב שובע אנחנו נרצה לאגור סוכרים
אינסולין
יגרום לתהליכים וקסקדות הקשורות למצבי שובע.
לרוב יתווך מטבוליזם אנאבולי, אבל לא תמיד!
אינסולין מתווך גליקוליזה, תהליך שהוא קטבולי.
לא עובר למוח.
גלוקגון
יגרום לתהליכים וקסקדות הקשורות למצבי רעב.
לרוב יתווך מטבוליזם קטבולי, אבל לא תמיד!
גלוקגון מתווך גלוקונאוגנזה, תהליך שהוא אנאבולי.
מופרש מתאי אלפא רק לכבד.
אדרנלין
זהו הורמון המופרש בתנאי לחץ נפשיים או בתנאים בהם אנחנו צריכים להפעיל את השרירים באופן מאסיבי – כמו ריצה, או במצב שלשרירים נגמרו מאגרי ה ATP הזמינים.
אדרנלין גורם לשימוש (כלומר פירוק) באנרגיה בכבד וליצירת אנרגיה בשרירים.(במטבוליזם של גליקוגן)
מטבוליזם
כלל השינויים הכימיים המתרחשים בתא או באורגניזם.
הטרנספורמציות הכימיות מזורזות ע”י סדרות של אנזימים היוצרים מסלולים מטבולים.
מסלול מטבולי
רצף שינויים כימיים (שבירת קשרים הוספה או הסרה של אטומים וכו’),
המובילים ממולקולת קדם לתוצר (לדוגמא פירוק גלוקוז ל- pyruvate) תוך מעבר דרך תוצרי ביניים הנקראים מטבוליטים (metabolites).
תהליכים קאטבולים
תהליכי פירוק בהם מולקולות אורגניות הופכות למולקולות קטנות ופשוטות יותר.
תהליכים קאטבולים משחררים אנרגיה שחלקה תנוצל לבניית ATP או/ וגם חיזור נשאי אלקטרונים לקבלת NADH, NADPH and FADH 2 וחלקה תשתחרר כחום.
תהליכים אנאבולים
תהליכי ביוסינתזה, בניה של מולקולות מורכבות וגדולות מפרקורסורים (חומרי מוצא) פשוטים.
לרוב התהליכים צורכים השקעת אנרגיה בצורה של העברת הפוטנציאל של קבוצת פוספוריל מ- ATP או בצורה של חיזור ע”י NADH, NADPH and FADH 2 .
גליקוליזה
פירוק מולקולת גלוקוז ע”י סדרה של 10 ריאקציות, המזורזות ע”י אנזימים, ליצירה של שתי מולקולות פירובאט בעלות שלושה פחמנים.
במהלך התהליך, חלק מהאנרגיה החופשית שמשתחררת נאגרת ע”י בניית
ATP ו- NADH .
מיקרואורגניזמים אנאירוביים רבים תלויים לחלוטין בגליקוליזה וכן, גם בחלק מהרקמות וסוגי התאים ביונקים (כמו באריתרוציטים, במוח ועוד) גלוקוז הוא המקור היחיד לאנרגיה מטבולית.
מתרחשת בציטוזול באאוקריוטיים.
תאי דם, מייצרים אנרגיה באופן בלעדי מגליקוליזה.
התגובות הביוסינטיות בהן מצוי הגלוקוז
- בחיידקים- יכולים להפיק מגלוקוז את שלדי הפחמן לכל חומצת האמינו,
נוקלאוטידים, קואנזימים, חומצות שומן או מטבוליטים שונים הדרושים לצורך גדילתו. - -סינתזה של רב -סוכרים מורכבים המיועדים לחלל החוץ -תאי, היכולים לשמש בתפקידים מבניים, הגנתיים, תקשורתיים וכדומה.
- אגירה בתאים (כפוליסכריד או כסוכרוז).
- מתחמצן לתרכובת של שלושה פחמנים (פירובאט) באמצעות גליקוליזה , לצורך הפקת ATP ויצירת מטבוליטים שונים.
- חמצון דרך מסלול הפנטוז פוספט, כדי להניב ריבוז 5 -פוספט שישמש לסינתזת חומצת הגרעין ו- NADPH לתהליכים ביוסינתטיים.
תוצרי הגליקוליזה
2 מולקולות פירווט
4 מולקולות ATP
2 מולקולות NADH
NADH/ NAD
קולטים 2 אלקטרונים ופרוטון אחד (Hydride ion H) והפרוטון שנותר משתחרר
לתמיסה. (ה- + לא מסמל מטען כללי במולקולה אלא מצב מחומצן של הטבעת ניקוטין
אמיד).
נגזרות של ויטמין ניאצין (B 3 ).
FMN/FAD
הינם באופן כללי קבוצות פרוסטטיות בתוך חלבון. הפלאבין יודע לקבל שני אלקטרונים ושני פרוטונים(סה”כ מולקולת מימן H2).
נגזרות של ויטמין ניאצין (B 2 ).
הקסוקינאז
שלב 1 בגליקוליזה.
מזרחן את פחמן מס’ 6 של הגלוקוז.
שייך למשפחת ההטראנספראזות המזרזות העברת פוספוריל מ- ATP למולק’ אחרת.
משתמש במגנזיום לפעילותו, ולכן הסובסטרט האמיתי של האנזים הוא הקומפלקס MgATP2-.
מאחר, והמגנזיום בעל שני המטענים החיובים ממסך את המטענים השלילים של קבוצת הפוספוריל ב-ATP, מה שהופך את אטום הזרחן הסופי למטרה קלה יותר
להתקפה נוקלאופילית על ידי ההידרוקסיל הקשור לפחמן 6 בגלוקוז.
ריאקצייה בלתי הפיכה.
איזוזימים
אנזימים המזרזים את אותה ראקציה המקודדים ע”י גנים שונים.
איזו-אנזימים דומים, אך לא זהים ברצף שלהם, ולכן גם תכונותיהם לא זהות.
גלוקוקינאז glucokinase
אחד האיזוזימים הקיימים בתאי הכבד (הפטוציטים), הוא הקסוקינאז IV.
הוא שונה מאיזו-אנזימים אחרים של הקסוקינאז במאפיינים
קינטיים ורגולטוריים, ולכך השלכות פיזיולוגיות חשובות.
פוספו-הקסוז-איזומראז
שלב 2 בגליקוליזה
מזרז את האיזומריזציה ההפיכה של האלדוז- גלוקוז 6 -
פוספט, לקטוז: פרוקטוז 6 - פוספט. (משנה את השלד משישה ל-חמישה פחמנים).
עובד עם מגנזיום.
באתר הפעיל של האנזים- נמצאת החומצה אמינית היסטידין.
פוספו-פרוקטו-קינאז- 1 PFK 1
תגובה מס’ 3 בגליקוליזה.
קינז המזרחן את פרוקטוז 6 - P על C 1 ליצירת ליצירת פרוקטוז 1,6 ביפוספט. כאשר תורם קבוצת
הפוספוריל הוא ATP .
בחלק מהחיידקים ובצמחים האנזים משתמש ב – Pyrophosphate במקום ב- ATP .
משתמש ביון מגנזיום לפעילותו.
חשוב להבחין בינו לבין האנזים PFK 2 שמזרז את היווצרות פרוקטוז 2,6 -ביספוספט מפרוקטוז 6 -פוספט במסלול אחר.
אלדולאז
תגובה מס’ 4 בגליקוליזה.
מזרז ריאקציה של דחיסה אלדולית הפוכה
אשר במהלכה פרוקטוז 1,6 -ביספוספט נשברת לשני טריוזים (3 C) מזורחנים שונים: גליצראלדהיד 3 -פוספט (האלדוז) די-הידרוקסי-אצטון-פוספט (הקטוז).
Class I- נמצאים בבעלי חיים וצמחים, ומשתמשים במנגנון ) Schiff base.
Class II- נמצאים בפטריות ובחיידקים, שאינם יוצרים את צורת ה- Schiff base אלא
משתמשים ביון אבץ
טריוז פוספט איזומראז
שלב 5 בגליקוליזה.
רק אחד מהתוצרים הנוצרים ע”י אלדולאז (ה- Glyceraldehyde 3 phosphate) יכול להמשיך הלאה במסלול, ולכן די-הידרקוקסי-אצטון-פוספט עובר איזומריזציה ע”י האנזים.
שני החצאים של הגלוקוז הפכו למולקולות זהות (גליצראלדהיד 3 פוספט).
גליקוליזה שלב ההכנה
הגלוקוז זורחן פעמיים ונחתך באמצע.
איבדנו 2 ATP בריאקציות 1 ו-3 הלא הפיכות.
גליצראלדהיד 3 -פוספט דהידרוגנאז
תגובה מס’ 6 בגליקוליזה. שלב אנדרגוני,
מזרז חמצון (החלפת מימן בחמצן) של האלדהייד גליצראלדהיד 3 -פוספט לחומצה 1 , 3 -ביספוספוגליצרט (תוצר מאוד אנרגטי).
האנרגיה שהתקבלה מהחמצון, תשמש כדי לחבר Pi חופשי לפחמן הקרבוקסילי שנוצר
בעקבות חמצון האלדהיד.
סוג הקשר האנהידרידי שבין הקבוצה הקרבוקסילית לקבוצת הפוספוריל מכונה acyl
phosphate - מצב עתיר אנרגיה. הידרוליזה של המולקולה המתקבלת תשחרר אנרגיה גבוהה. מרבית האנרגיה המתקבלת מהחמצון נשמרת באציל פוספט.
בתהליך החמצון מולקולת NAD תהפוך ל-NADH (לאחר שעברה חיזור וקיבלה שני
אלקטרונים ופרוטון). כמות ה- NAD בתא נמוכה ביחס לכמות הגלוקוז העובר מטבוליזם, ואמורה להספיק רק למספר דקות. כדי לא לעצור את
התהליך, עלינו למחזר את ה- NADH ולחמצן אותו
ברציפות בחזרה ל- NAD פלוס.
פוספוגליצראט-קינאז
תגובה מס’ 7 בגליקוליזה. שלב אקסרגוני.
האנזים מעביר את ה- phosphoryl מפחמן מספר 1 , של 1,3 ביספוספוגליצראט ל- ADP לקבלת ATP ו- 3 פוספוגליצראט.
האנזים נקרא על שם הראקציה ההפוכה.
הוספת פופספוריל לפוספוגליצרט למשל בתהליך יצירת גלוקוז (gluconeogenesis
ובפוטוסינתזה).
יצירת ה- ATP בתהליך בו מועברת קבוצת פוספוריל מסובסטרט כמו למשל 1,3
biphosphoglycerate ל ADP נקראת substrate level phosphorylation.
respiration linked phosphorylation
תהליך הזרחון החמצני המתרחש במיטוכונדריה ודורש גרדיאנט פרוטונים
ואנזימים המקובעים לממברנות.
פוספוגליצראט מוטאז
תגובה מס’ 8 בגליקוליזה.
מחליף את המיקום של הפוספוריל מ- C 3 ל- C 2 .
מוטאזות הן סוג של איזומראזות, המשנות מיקום של קבוצה פעילה בתוך
מולקולה.
הריאקציה הפיכה בתנאים פיזיולוגים. האנזים משתמש במגנזיום לצורף פעילותו.
אנולאז
שלב מס 9 בגליקוליזה.
מייצר מולקולה בעלת פוטנציאל גבוה להעברה של פוספוריל (הוא האנזים השני שעושה זאת. הראשון היה בשלב 6).
האנזים מזרז הוצאת מולקולת מים (דה-הידרציה) מ 2 -פוספוגליצראט, דבר
שסוגר קשר כפול בין C 2 ל C 3 במולקולה, ויוצר פוספו-אנול פירובאט
( PEP .)
זוהי ריאקציה הפיכה ואינה מועדפת לכיוון מסוים.
האנזים משתמש במגנזיום.
הראקציה הופכת מולקולה עם פוטנציאל העברת פוספוריל נמוך יחסית.