קריפקה Flashcards
הכרח
פרגה סימן את המעבר מפירוש של הכרח כמשהו שלא ניתן לדמיין אחרת ממנו לפירוש של הכרח כמשהו שהוא קונסיסטנטי מבחינה לוגית. קוויין שלל לגמרי את מושג ההכרח. קריפקה רוצה להחזיר את מושג ההכרח.
לא ניתן לזהות את השמות עם התיאורים המיידעים
אפשר לומר “אפשרי שאריסטו היה המורה של אלכסנדר”, אבל אי אפשר לומר “אפשרי שהמורה של אלכסנדר היה המורה של אלכסנדר”. ההצבה של ראסל לא שורדת את מבחן הלוגיקה המודאלית. זה סותר את התפיסה של ראסל (ואולי של פרגה) לפיה השם הוא “תיאור מקוצר” של סך התיאורים של הדבר, כי לא ניתן להציב את התיאור במקום השם.
קונוטציה ודנוטציה
אנו יכולים לתאר משהו בצורה שגויה לגמרי ועדיין להתכוון אליו. זה אומר שהקונוטציה כאן חסרת משמעות, ומה שמשנה הוא רק האובייקט שהסימן מצביע עליו. אם דיברתי על “אבי דיסקין, ראש השב”כ לשעבר”, זה לא שדיברתי בעצם כל הזמן על יובל דיסקין. דיברתי על אבי דיסקין, ופשוט טעיתי.
מה המדע חושף
בניגוד לקוויין, קריפקה טוען שהמדע חושף את מהות הדברים, ולא רק אמיתות קונטינגנטיות.
מציין קשיח לעומת תיאור
זה בא כדי לפתור את הקושי של “שייקספיר לא חיבר את רומיאו ויוליה, זה היה שייקספיר אחר”. נניח, ניתן להגיד ש”מחבר תורת היחסות” הוא תיאור, כי לא הכרחי שהוא יצביע על איינשטיין. מצד שני, שם פרטי הוא לרוב מציין קשיח, ומצביע בהכרח על אובייקט אחד.
הכרחי מול אפריורי
שלל את הזהות בין אפריורי להכרחי. העובדה שכוכב הערב הוא כוכב הבוקר היא הכרחית (לפי קריפקה, כל התלכדות בין שני שמות פרטיים היא הכרחית), אבל היא התגלתה בניסויים אמפיריים, היא לא אפריורית. מצד שני, יש מוט בפריז באורך של מטר (מגדיר את המטר) – אני יודע אפריורי שאורכו הוא מטר, אבל זה לא הכרחי – ניתן בקלות לדמיין עולם אחר שבו זה שונה.
הרחבת התמונה לסוגים טבעיים
נותן מחדש מקום למהותנות. בניגוד לקוויין, שחשב שהמדע הוא כלי טוב לנבא את העתיד על סמך העבר, אבל לא חושף שום מהות, קריפקה מציל את המהות. הוא טוען שיש דברים שאין להם מהות – גלידה יכולה להיות מתוקה או חריפה, ויש דברים שיש להם. גם אם נדמיין עולם שבו כולם קוראים ל H3o מים, זה עדיין לא יהיה מים, כי מים הם במהותם h20.
מצד שני, קריפקה טוען שאי אפשר לעשות רדוקציה בין “כואב לי” לבין מצב כימי מסוים במוח. זה בגלל ש”כואב לי” אומר “כואב לי כרגע” – וזהויות חייבות להיות הכרחיות, אם הן נכונות.
האדם כסוג טבעי
קריפקה טוען שלא היינו יכולים להיוולד להורים אחרים, לפחות לא אם אנחנו רוצים להיות עדיין אנחנו בסיפור הזה. אנחנו תוצר של ביצית וזרע מופרים מסוימים, אם היו לנו הורים שונים לא היינו אנחנו. לא בטוח בכלל שהיה יכול להיות לי גוף שונה, בשונה ממה שדקארט חשב. זה מראה איך אנליזה של שפה יכולה להוביל לשאלות פילוסופיות.
אפשרי מול אפשרי לוגית
האם אפשרי אדם שגובהו 300 מטר? לוגית כן, מבחינת חוקי הטבע לא. האם חוקי הטבע הכרחיים? השאלה הזאת מסיימת את הספר של קריפקה. הוא נוטה לחשוב שכן, אבל לא נותן תשובה מפורשת.
הכרחיות מול אפשריות - טענות זהות
אם מצה האמת נרבע ממבנה הטענה אז היא הכרחית, אם היא קונטינגנטית אז אשפרית
הבעיה הקלאסית בלוגיקה המודאלית
כיצד ניתן לקבוע האם דבר-מה הוא אפשרי או הכרחי?
אלכסון קטן מצלע
אדם בגובה 7 מטר וכו
הבעיה המודרנית
או בדן אקסטנציונליות. התזה האקסטנציונלית אומרת שאם מחליפים ביטוי בביטוי אחר
עם אותו ערך אמ ת, הפסוק ישמור בהכרח על ערך האמת שלו. הביטויים המודאליים גוררים אובדן אקסטנציונליות.
כוכב הערב וכוכב הבוקר והמצבים האפיסטמיים
מקור האשליה שזהויות הן קונטינגנטיות
o מערע על הזיהוי בין אפריורי להכרחי -> יש טענות זיהוי אפוסטפריוריות והכרחיות (כוכב הערב = כוכב השחר; במקור אפריורי בפועל אנליטי בזכות אפוסטריוריות)
תחושת החום וחום
- טיעון גוף ונפש – אינם זהים (כואב -> אני מרגיש כאב; גירוי עצבי -> אני מרגיש כאב)
o בעד דואליזם – מתנגד לתומכי טענת הזהות וטוען לאי הבנה ב:
כך שזהויות אמפיריות אינן הכרחיות (לקות אפיסטמית)
כך שאנלוגיה מוטעית בין טענות זהות הכרחיות לטענות גוף ונפש (מורכבות הדבר)