קריפקה

Question 1

הכרח

Answer 1

פרגה סימן את המעבר מפירוש של הכרח כמשהו שלא ניתן לדמיין אחרת ממנו לפירוש של הכרח כמשהו שהוא קונסיסטנטי מבחינה לוגית. קוויין שלל לגמרי את מושג ההכרח. קריפקה רוצה להחזיר את מושג ההכרח.

Question 2

לא ניתן לזהות את השמות עם התיאורים המיידעים

Answer 2

אפשר לומר “אפשרי שאריסטו היה המורה של אלכסנדר”, אבל אי אפשר לומר “אפשרי שהמורה של אלכסנדר היה המורה של אלכסנדר”. ההצבה של ראסל לא שורדת את מבחן הלוגיקה המודאלית. זה סותר את התפיסה של ראסל (ואולי של פרגה) לפיה השם הוא “תיאור מקוצר” של סך התיאורים של הדבר, כי לא ניתן להציב את התיאור במקום השם.

Question 3

קונוטציה ודנוטציה

Answer 3

אנו יכולים לתאר משהו בצורה שגויה לגמרי ועדיין להתכוון אליו. זה אומר שהקונוטציה כאן חסרת משמעות, ומה שמשנה הוא רק האובייקט שהסימן מצביע עליו. אם דיברתי על “אבי דיסקין, ראש השב”כ לשעבר”, זה לא שדיברתי בעצם כל הזמן על יובל דיסקין. דיברתי על אבי דיסקין, ופשוט טעיתי.

Question 4

מה המדע חושף

Answer 4

בניגוד לקוויין, קריפקה טוען שהמדע חושף את מהות הדברים, ולא רק אמיתות קונטינגנטיות.

Question 5

מציין קשיח לעומת תיאור

Answer 5

זה בא כדי לפתור את הקושי של “שייקספיר לא חיבר את רומיאו ויוליה, זה היה שייקספיר אחר”. נניח, ניתן להגיד ש”מחבר תורת היחסות” הוא תיאור, כי לא הכרחי שהוא יצביע על איינשטיין. מצד שני, שם פרטי הוא לרוב מציין קשיח, ומצביע בהכרח על אובייקט אחד.

Question 6

הכרחי מול אפריורי

Answer 6

שלל את הזהות בין אפריורי להכרחי. העובדה שכוכב הערב הוא כוכב הבוקר היא הכרחית (לפי קריפקה, כל התלכדות בין שני שמות פרטיים היא הכרחית), אבל היא התגלתה בניסויים אמפיריים, היא לא אפריורית. מצד שני, יש מוט בפריז באורך של מטר (מגדיר את המטר) – אני יודע אפריורי שאורכו הוא מטר, אבל זה לא הכרחי – ניתן בקלות לדמיין עולם אחר שבו זה שונה.

Question 7

הרחבת התמונה לסוגים טבעיים

Answer 7

נותן מחדש מקום למהותנות. בניגוד לקוויין, שחשב שהמדע הוא כלי טוב לנבא את העתיד על סמך העבר, אבל לא חושף שום מהות, קריפקה מציל את המהות. הוא טוען שיש דברים שאין להם מהות – גלידה יכולה להיות מתוקה או חריפה, ויש דברים שיש להם. גם אם נדמיין עולם שבו כולם קוראים ל H3o מים, זה עדיין לא יהיה מים, כי מים הם במהותם h20.
מצד שני, קריפקה טוען שאי אפשר לעשות רדוקציה בין “כואב לי” לבין מצב כימי מסוים במוח. זה בגלל ש”כואב לי” אומר “כואב לי כרגע” – וזהויות חייבות להיות הכרחיות, אם הן נכונות.

Question 8

האדם כסוג טבעי

Answer 8

קריפקה טוען שלא היינו יכולים להיוולד להורים אחרים, לפחות לא אם אנחנו רוצים להיות עדיין אנחנו בסיפור הזה. אנחנו תוצר של ביצית וזרע מופרים מסוימים, אם היו לנו הורים שונים לא היינו אנחנו. לא בטוח בכלל שהיה יכול להיות לי גוף שונה, בשונה ממה שדקארט חשב. זה מראה איך אנליזה של שפה יכולה להוביל לשאלות פילוסופיות.

Question 9

אפשרי מול אפשרי לוגית

Answer 9

האם אפשרי אדם שגובהו 300 מטר? לוגית כן, מבחינת חוקי הטבע לא. האם חוקי הטבע הכרחיים? השאלה הזאת מסיימת את הספר של קריפקה. הוא נוטה לחשוב שכן, אבל לא נותן תשובה מפורשת.

Question 10

הכרחיות מול אפשריות - טענות זהות

Answer 10

אם מצה האמת נרבע ממבנה הטענה אז היא הכרחית, אם היא קונטינגנטית אז אשפרית

Question 11

הבעיה הקלאסית בלוגיקה המודאלית

Answer 11

כיצד ניתן לקבוע האם דבר-מה הוא אפשרי או הכרחי?

אלכסון קטן מצלע
אדם בגובה 7 מטר וכו

Question 12

הבעיה המודרנית

Answer 12

או בדן אקסטנציונליות. התזה האקסטנציונלית אומרת שאם מחליפים ביטוי בביטוי אחר
עם אותו ערך אמ ת, הפסוק ישמור בהכרח על ערך האמת שלו. הביטויים המודאליים גוררים אובדן אקסטנציונליות.

Question 13

כוכב הערב וכוכב הבוקר והמצבים האפיסטמיים

Question 14

מקור האשליה שזהויות הן קונטינגנטיות

Answer 14

o מערע על הזיהוי בין אפריורי להכרחי -> יש טענות זיהוי אפוסטפריוריות והכרחיות (כוכב הערב = כוכב השחר; במקור אפריורי בפועל אנליטי בזכות אפוסטריוריות)

Question 15

תחושת החום וחום

Answer 15

• טיעון גוף ונפש – אינם זהים (כואב -> אני מרגיש כאב; גירוי עצבי -> אני מרגיש כאב)
  o בעד דואליזם – מתנגד לתומכי טענת הזהות וטוען לאי הבנה ב:
   כך שזהויות אמפיריות אינן הכרחיות (לקות אפיסטמית)
   כך שאנלוגיה מוטעית בין טענות זהות הכרחיות לטענות גוף ונפש (מורכבות הדבר)

Question 16

הדיס אנלוגיה של חוויות כאב

Answer 16

• טיעון גוף ונפש – אינם זהים (כואב -> אני מרגיש כאב; גירוי עצבי -> אני מרגיש כאב)

Question 17

תיאור מיידע ושמות פרטיים

Answer 17

תיאורים מיידעים משנים את ההוראה שלהם בעולמות אפשריים שונים.
שמות פרטיים לא.
זמר הרוק המפורסם ביותר בעולמנו הוא פרדי מרקורי
בעולם אחר, אפשרי שזה היה מישהו אחר – אלטון ג’ון
אבל לא נאמר שאפשר שפרדי מרקורי היה אלטון ג’ון!

Question 18

שמות פרטיים ותיאורים מיידעים

Answer 18

שתי תיזות:
שמות פרטיים אינם סינונימיים לשמות פרטיים.
לומר ש”אריסטו” סינונימי למחבר המטאפיזיקה, אומר שאריסטו חיבר את המטאפיזיקה הוא משפט, אנליטי, והכרחי.
תיאורים צמודים לשמות פרטיים, אבל הם לא קובעים את ההוראה

Question 19

כיצד נקבעת ההוראה של השמות?

Answer 19

התמונה האלטרנטיבית

טכס הטבלה,
מסירה של השם מאדם לאדם
והיות בשרשרת של מוסרים, כמו במירוץ שליחים, קובעת את ההוראה.

Question 20

עולמות אפשריים

Answer 20

זה בשונה מריאליזם מודלי - דיוויד לואיס - יש אינסוך אעולמות אפשריים

קריפקה משתמש בעולמות אלה ככלי מתודי - הפניה אליהם מאפשרת לי לדבר על סיטואציות אפשריות שלא קרו

Question 21

לוגיקה מודאלית אצל קריפקה

Answer 21

• מודאליות – התייחסות לאשפרות והכרח (קווין גירש כי הם לא אכסטנציינילים). קריפקה מוכיח משפט שלמות ללוגיקה מודאלית.
• לפי קריפקה: הכרחיות של טענות זהות; אפשרות של טענות קונטינגנטיות

Question 22

• התמונה האלטרנטיבית של קריפקה:

Answer 22

לשמות פרטיים אין תוכן, הם סימנים שננעלים על אובייקטים.
o ההבדל בין קונטינגנציה להכרח – הוריה של שם היא עניין קהילתי ובין דורי – לא אנליטי, מכאן שאינה הכרח. זהות בין שמות פרטיים היא הכרחית, מאפיינים של שמות פרטיים אינם.

Question 23

קישוריות לפילוסופים אחרים

Answer 23

הביא לשינוי דרמאטי בפילוסופיה האנליטית בהחזירו את המטאפיזיקה באופן יותר עשיר ממה שזו נתפסה על ידי קווין # שיקם את השיח על מהויות - לא עוד קווין שאצלו האלים שקולים לאטומים אלא ריאליזם אובייקטיבי של הדברים ללא זיקה לאנושיות.