קווין Flashcards
פיזיטיביזם לוגי - קווין
מה החידוש של קווין לעומת קרנפ
קוויין, שהיה תלמידו של קרנפ, תוקף את הדיכוטומיה
בין לוגי לאמפירי. קוויין – מטפיזיקה היא חלק מהמדע.
פיזיטיביזם לוגי - נגד קאנט
ערעור הה בחנה בין אנליטי לסינתטי
אין מקום להפרדה בין אמת סינתטית – כזו שהייתה יכולה להיות אחרת לו מ צב העניינים בעולם היה שונה לאנליטית - אמת שנובעת מכח המשמעות של המילים
הסיבה לכך היא שאין לנו יכולת לתת הגדרה ברורה למשפט אנליטי – כל הגדרה שנוכל לתת היא מעגלית. משפט אנליטי מבטא את הנחת המבוקש, התוכן שלו נקבע באופן שרירותי.
השלכות: קוויין לא מקבל תכונות ומשמעויות כחלק מהאונטולוגיה.
הגישה של קווין - הוליזם
התיאוריה המדעית היא מעין מכלול של הנחות תיאורטיות עם קשרים ביניהן,
ודרגות חופש בנוגע לשינויים שנעשים בה. שינוי בערך האמת של פסוק אחד בתיאוריה יכול להשפיע על פסוקים רבים אחרים. הבחירה מה להכליל בתיאוריה נובעת משיקולים פרגמטיים של הצלחה בניבוי, ולאו דווקא חושפת אמת במובן הקשיח
שתי דוגמות של אמפיריציזם - ה1 וסתירתה
- ערעור ההבחנה בין אנליטי לסינטתי – משפט אנליטי מניח את המבוקש (הגדרה מעגלית)
השלכה: ערעור מושג הזהות לביטויים שונים -> אין יישות ללא קיום (אין תכונות ומשמעות)
# ערעור על קאנט וערעור על מודאלית
#כמו שיום גירש את הסיבתיות קווין רוצה לגרש את המשמעות (מעתה צריך להסביר מהן)
אנליטי נכון על סמך משמעות -> ביטול האנליטיות
שתי דוגמות של אמפיריציזם - ה2 וסתירתה
- ערעור על רדוקציוניזם – שלילת תורת האימות של הפוזיטיביזם הלוגי (הכל ניתן ע”י מבנה לוגי לפסוקי תצפית עם ערך אמת) # ערעור על קרנאפ (שיצא על פרגה)
# כיצד ניתן לתמוך בהנחה שכל טענה ברת משמעות ניתנת להעמדה על מונחי תצפית, או מהו היחס מקנה המשמעות שבין פסוקים לשוניים לעובדות חוץ-לשוניות.
קווין - מאפיינים
הפילוסופיה האנליטית נודדת לארה”ב
השפעות: ראסל, וקרנפ
פרגמטיזם אמריקאי
Pierre Duhem
הפילוסוף המשפיע ביותר בארה”ב
מתמטיקאי – תורת קבוצות.
NF- New Foundations
vakfu,
הרס ההפרדה בין סינטתי לאנליטי – בנייה של אמפיריציזם חדש -> פסוק כחלק מתיאוריה
#אונטולוגיה כהמשך של המדע
# אינטנסיה – משמעות מול אקסטנציה – הוראה הישר מפרגה לטובת הפלת האנליטיקה (שנרדפות שלהם מביאה לערך אמת שלה) -> גם לא ניתן לעשות רדוקציה למשפט סינטטי לאנליטי. צריך לעבור לפרגמטיזם
#הפרגמטיזם של קווין הוא תפיסה הוליסטית של מכלול הידע האנושי לא כאוסף של פסוקים מובחנים אלא כ-“מארג מעשה ידי-אדם” שמפגשו עם עולם הניסיון האמפירי מתקיים רק בשוליו או בפסוקים שקשורים באופן ישיר יותר לעדות חושים.
ערעור על רדוקציוניזם
שלילת תורת האימות של הפוזיטיביזם הלוגי, שלפיה ניתן לעשות רדוקציה
של כל טענה מדעית-אמפירית למבנה לוגי המבוסס על פסוקי תצפית, אשר לו ניתן לתת ערך אמת.
קווין מול קרנפ
קרנפ עורך הבחנה חדה בין מטפיזיקה למדע, וטוען שרק המדע רלוונטי. קוויין טוען ששניהם בעצם אותו דבר, אבל הוא עושה זאת באמצעות צמצום התחום של המטפיזיקה עד שהיא מאבדת את רוב התוכן שלה. הוא “הורס” את המטפיזיקה ואז מציג אותה מחדש בגרסה המצומצמת שלו. הטענה של קוויין היא שתיאוריות מדעיות, ככל שהן הולכות ונהיות מופשטות, עוסקות במטפיזיקה. כלומר, מטפיזיקה היא חלק מהפן האמפירי-מדעי. זה מובן צר של מטפיזיקה - התעלמות ממשמעות האדם, אלוהים, הקיום וכו’.
קוויין תוקף את ההגדרה של אמת אנליטית דרך דחייה של מושג ההכרחיות. מה שקוויין מוכן לקבל כאמיתי הוא המדע ותחשיב הפרדיקטים. קוויין - הדיכוטומיה בין טענות עובדתיות )סינתטיות( לטענות שנכונות על סמך משמעות )אנליטיות( היא שגויה. צריך להרוס אותה ולהתחיל פילו’ אמפריציסטית חדשה, שהבסיס האפיסטמי שלה הוא שפסוקים לא מועמדים לאישור/הפרכה בנפרד אלא כחלק מתיאוריה שלמה.
תיזת דוהם קווין
זה לא נכון שכל פסוק מדעי ניתן ל רדוקציה לפסוק תצפית י יחיד, בגלל שכל טענה נש ענת על סט שלם של הנחות , וניבוי שנכשל לא מאפשר לנו לדעת איזו מההנחות לא נכונה.
מתזת קויין-דוהם נובע, שאימות של משפט יחיד תלוי באמיתותם של משפטים רבים שאינם מבטאים רשמי חושים
קישוריות לפיולוסופים אחרים
קווין תוקף את האמת האנליטית דרך דחייה של מושג ההכרחיות - מה שאמיתי זה מדע ותחשיב פרדיקטים. -> קריפקה יפתח אותו.
#מתנגד לקרנאפ – מתנגד לפוזיטיביזם הלוגי ולטענתו יש רצף בינו לבין מטאפיזיקה (קרנאפ אמר שאין מספרים וקווין אמר שיש)
# הפרגמטיזם של קווין שונה מזה של קרנפ, למשל, בכך שזה האחרון נסמך עדיין על הגבול המדומיין בין פסוקים אנליטיים וסינתטיים. תחת זאת קווין טוען כי במדע אין פסוק שאמיתותו מובטחת כפי שאין פסוק שאינו ניתן לריוויזיה, וטענה זו חלה הן רשמי חושים ישירים שיכולים להיפטר כהזיה, הן על משפטים לוגיים שיכולים להיות מוחלפים באחרים והן על כל משפט בניהם.
קווין וקריפקה
המבקר החריף של קוויין הוא קריפקה, שמשקם את מושג ההכרח באמצעות הרחבה של הלוגיקה מסדר ראשון, ופיתוח לוגיקה מודאלית