ויטגשטיין

Question 1

הטרקטטוס

Answer 1

בחיבורו הראשון, ויטגנשטיין נשען אך ורק על תחשיב הפסוקים )בלי תחשיב הפרדיקטים(. הסיבה לכך היא שלדעתו, יש אנלוגיה מלאה בין תחשיב הפסוקים לבין מה שקיים בעולם. הטראקטט בנוי מ7- משפטי יסוד בלבד.

שבעה משפטים שמסתעפים – מה שלא ניתן לדבר עליו, אודותיו יש לשתוק.
“העולם הוא כל מה שקורה (כל מה שהוא המצב הקיים, everything that is the case). אחד אחרי – “העולם הוא מכלול העובדות, לא מכלול הדברים”.

חושב שכל בעיות הפילוסופיה נובעות מאנליזה שגויה של מושגים. לדעתו, למדע אין שום תשובה לשאלות הקיומיות שלנו, וזה לא בהכרח אמירה לטובת המדע. זה רדיקלי – עד אז ראו במדע דבר שיקדם את האנושות ונושא פוטנציאל לפתור את בעיותיה. האכזבה מן התבונה עושה את ויטגנשטיין מושך גם לפוסט מודרניסטים. בשונה משאר האנליטים, היתה לו תפיסת עולם די מגובשת.

בטרקטט מילים מסמנות אובייקטים ופסוקים מסמנים עובדות.

Question 2

חקירות פילוסופיות

Answer 2

התקופה המאוחרת של ויטגנשטיין. בחלק מהקטעים יש שני קולות מנוגדים, שלעיתים לא ברור איזה מהם מייצג את ויטגנשטיין. ויטגנשטיין ניסה, אך לא הצליח, להתיך את כל הפילוסופיה שלו לכדי שיטה מסודרת, ולכן הספר מציג מחשבות בנושאים שונים ומתקדם באופן אסוציאטיבי. ה

Question 3

משמעותן של מילים

Answer 3

מילים מייצגות – בשביל ויטגנשטיין זאת תמונה מאד פרימיטיבית של השפה, שנובעת אולי משפות פרימיטיביות.

Question 4

הפשוט/האטומי

Answer 4

הפשוט – בשביל רוב האנליטים הפשוט הוא המילה או הפסוק האטומי – סוקרטס הוא חכם. יש כאן שם פרטי ופרדיקט. בשביל ויטגנשטיין הפשוט הוא פיסת חיים. לתאר שפה זה לתאר אורח חיים מסוים, פרקסיס מסוים. האבסטרקציה של השפה מהחיים זה לא להבין אותה במידה מסוימת.

Question 5

הכוח של הטענה

Answer 5

הכוח של הטענה – מושג פרגיאני. מבדיל בין משפטי חיווי, שאלה וציווי. כולם יכולים להתייחס לאותו הדבר, אבל יהיה להם כוח שונה. משחק הלשון הוא הכללה מאד גדולה של האריזה שבה יש את תוכן המשפט.

Question 6

הצבעה

Answer 6

הצבעה – ויטגנשטיין תוקף אפילו את מושג ההצבעה. הוא טוען שפחות מעניין איך מילים נלמדות מהצבעה, ויותר איך בכלל רכשנו את הסיפור של ההצבעה.

Question 7

מבוכות פילוסופיות ותרפויטיקה

Answer 7

מבוכות פילוסופיות – כשאני קורא מילים, השימוש שלהן לא נמצא נגד עיני, וזה מוביל למבוכות פילוסופיות. המימד התרפויטי כאן הוא להנכיח את המילים לנגד עיני. הרבה אי הבנות קשורות בלקחת כלל של משחק אחד ולהחיל אותו על משחק אחר.

Question 8

• הקונספציה של התמונה האגוניסטית

Answer 8

• הקונספציה של התמונה האגוניסטית בעייתית – ההתייחסות למילה צריכה להיות ככלי עבודה, וכל סוגיה אחרת (כמו הגדרה של חמש באופן אפריורי) היא חסרת תועלת. אני עושה עם המילים.
  #כל הבעיות הפילוסופיות נובעות מהפשטת יתר של החיים וניתוק מהם.

Question 9

תמונה אוגוסטינית:

Answer 9

• התמונה האגוניסטית של השפה – לכל מילה משמעות הדבוקה לה (בדגש על שמות עצם ושמות פרטיים, איפה תכונות או הצילו?)

Question 10

משחקי לשון

Answer 10

• משחקי לשון – החיים מורכבים מאינטרקציות וכל אחת כזו קובעת את משמעות המילה. לכל משחק מילים משמעותץ משלו (בדיחה), השפה אינה גן המשחקים. נראה שאין לשפה מהות משלה.

Question 11

דמיון משפחתי

Answer 11

• בשפה יש מימד קהילתי – אימון ואילוף לתוך ארסנל הכלים שלנו.

Question 12

השלכות

Answer 12

השפה נראית אנטרופולוגית – בדומה לפרגה שגם מתעלם מהדימוי המנטנלי בשפה. (ההפך מיום וברקלי אצלם האידאה היא משהו שכלי)

# השפה נראית אנטרופולוגית – בדומה לפרגה שגם מתעלם מהדימוי המנטנלי בשפה. (ההפך מיום וברקלי אצלם האידאה היא משהו שכלי)

Question 13

פילוסוף אנליטי?

Answer 13

לא ממש אנאליטי אפילו, מיקום מיוחד במסורת הזו. נהוג להבחין בין 2 תקופות, הטרקטאט והחקירות הפילוסופיות. יוצא דופן: יש בו עניין מחוץ למעגלים של הפילוסופיה האנאליטית, יש עליו הילה, הוא יצר כמעט חסידות סביבו. אצל ויטגנשטיין יש טמפרמנט מאוד רליגיוזי. יש לו אפילו פילוסופיה של הדת. לא נתן כבוד למדע, שוב בניגוד לשאר. הפילוסופיים האנאליטיים בד”כ ראו בתחשיב הפרדיקטים הישג חשוב, ואילו הוא חשב שהוא רק בלבל אותנו.
# כן כי הלב של הפילו בהבנה של הלשון

Question 14

פילוסוף אנליטי?

Answer 14

לא ממש אנאליטי אפילו, מיקום מיוחד במסורת הזו. נהוג להבחין בין 2 תקופות, הטרקטאט והחקירות הפילוסופיות. יוצא דופן: יש בו עניין מחוץ למעגלים של הפילוסופיה האנאליטית, יש עליו הילה, הוא יצר כמעט חסידות סביבו. אצל ויטגנשטיין יש טמפרמנט מאוד רליגיוזי. יש לו אפילו פילוסופיה של הדת. לא נתן כבוד למדע, שוב בניגוד לשאר. הפילוסופיים האנאליטיים בד”כ ראו בתחשיב הפרדיקטים הישג חשוב, ואילו הוא חשב שהוא רק בלבל אותנו.
# כן כי הלב של הפילו בהבנה של הלשון

Question 15

הסבר ציטוט -
* “העולם אינננו מכלול האובייקטים אלא מכלול העובדות”

Answer 15

אובייקטים שזורים
הטקראקט

Question 16

• “מה שלא ניתן לדבר עליו אודותיו יש לשתוק”

Answer 16

מסר שפילוסופיה אינה אלא בלבול לשוני