היידגר וקרנפ Flashcards
האין מאיין
קרנפ מול היידגר
לפי קרנפ, היידגר משתמש במושגים בצורה לא תקינה –
כדוגמה, מושג ה-“אין” במשפט “האין מאיין”. הוא מצביע על כך שבלוגיקה, שלילת קיום היא פרדיקט מסדר שני - תכונה של תכונות, ולא שם עצם , ואילו היידגר מתייחס אל ה-“אין” כאל שם עצם
דו שיח של חרשים?
אפשר לומר שהיידגר וקרנפ הם ענפים שונים של אותו גזע. המורים שלהם – הוסרל ופ רגה – היו בקשר רעיוני הדוק על אף הוויכוחים ביניהם. אצל היידגר וקרנפ הקונפליקט הרעיוני התעצם עד כדי כך שכבר קשה להם לנהל דיאלוג פרודוקטיבי.
קרנפ
השתייך לזרם האמפיריציסטי המודרני, ממנו יצא הפוזיטיביזם הלוגי. ידגים את הטענה שלו שאין מטאפיזיקה באמצעות מתקפה על ספרו של היידגר “מהי מטאפיזיקה”.
היידגר
ה שתייך לזרם הקונטיננטלי. במרכז הגותו עומד הקיום האנושי. תפס את המטאפיזיקה
כחיצונית למדע, וכחשובה ממנו. הפיזיקאי חוקר את היש, והמט אפיזיקאי חוקר גם את היש וגם את האין. בניגוד לאנליטיים, שלא רואים עצמם כפועלים בקונטקסט היסטורי, היידגר במובהק תופס את עצמו על ציר הזמן ומתייחס ישירות לאלה שקדמו לו )היוונים, קאנט, ניטשה(
היידגר - מהי מטאפיזיקה
“כל שאלה מטפיזית מקיפה תמיד את כלל הבעייתיות של המטפיזיקה”
המדע חוקר ישים פרטיים, כאשר כל דיסציפלינה מדעית מתמקדת בישים הרלוונטיים לה. השאלה הביקורתית שמעלה היידגר - מה בנוגע לאין?
היש בכללותו מכיל סתירה פנימית - קבוצת כל הקבוצות
השעמום מגלב את היש
האימה מגלה את האין
האימה מגלה את האין
השעמום מגלב את היש
הרחב
איך ניתן לתפוס את היש בכל לותו באמצעות משהו שנגיש לי? היידגר – השממון חושף את הי ש בכללותו. שעמום טוטאלי מהעולם ומכל מה שיש בו, היא עמדה של ההוויה האנושית שתופסת את היש בכללותו – אני תופס את היש מעצם כך שהוא משמים אותי. - בה בעת, האימה מגלה את האין. הכוונה לאימה בלתי-מוגדרת ונטולת מושא, שבה המציאות נשמטת לגמרי ואז נחשף האין
קרנפ - פוזיטיביזם לוגי
תפיסה אמפיריציסטית לפיה לכל הידע יש מקור אמפירי או לוגי - ניתן להוכיח ולהצרין
מכאן שמטאפיזיקה היא שטויות - קרנפ טוען כנגדה
תורת האימות
הכללים כדי לאמת את המשמעות של מילה. ללא כללים כדי לאמת פסוקים בהם מופיעה המילה, לא ניתן להבין את משמעותה. זהו קריטריון היישום של המילה.
טיבי
מקרה בוחן למשמעות של מילה
מישהו ממציא מילה וטוען שיש דברים שהם “טיבי” ויש דברים שאינם “טיבי”.
עלינו לבקש מאותו אדם את קריטריון היישום של המילה: איך ניתן לאמת שדבר נתון הוא “טיבי”? נניח שאותו אדם יטען, שאין לטיבי מאפיינים אמפיריים. במקרה זה, נדחה את לגיטימיות השימוש במילה.
חוסר משמעות ברמת המילה
- מילה אחת בתוך הפסוק קיבלה משמעות לא מתאימה .
חוסר משמעות ברמת הפסוק
בעיה הנובעת מה דקדוק של המשפט.
קרנפ מ צטט מתוך “מהי מטפיזיקה” משפטים שהם בעייתיים בראייתו מכיוון שהם פסאודו-משפטים – אי אפשר לתרגם אותם לשפה תקינה ולהצרין אותם.
הקושי בוויכוח בין היידגר לקרנפ:
קרנפ תוקף את היידגר בכלים לוגיים, ומאשים אותו שהוא כותב שירה
ולא מדע. עולם המושגים שלהם מנותק לחלוטין ולכן היידגר אפילו לא היה מתנגד לביקורת של קרנפ , מבחינתו זו לא בעיה. היידגר – ישות ניתנת לתפיסה רק ע”י השעמום הטוטאלי. קרנפ – ישות היא פרדיקט מסדר שני. יש פה מפגש של הקונבנציות של ניהול השיח בפילו’ האנליטית לעומת הקונטיננטלית, שמובילות לכך שהשיח שמתנהל הוא שיח חירשים. הוויכוח הרלוונטי הוא יותר ברמה המטא-פילוסופית - מה מטרת הדיון הפילוסופי.
קרנפ - מטאפיזיקה ואהבתו אליה
קרנפ מסלק לא רק את המטפיזיקה - אלא כל “פילוסופיית ערך או נורמה”, מ פני שאלה אינם מבוססים על מה שנתון בחושים או על משפטי הלוגיקה.
הפסוקים שעוסקים במטפיזיקה הם “פסאודו-משפטים”. הם נראים כמו משפטים תקינים מבחינה דקדוקית, אבל הם לא ניתנים להצרנה לשפה לוגית.
#מה שלא ניתן להצרנה לא חשוב
סיכום - מה בעצם קרה פה?
הוויכוח בין קרנפ להיידגר הוא לא באמת וויכוח, בגלל שנקודות המוצא שלהם כל כך שונות. היידגר עצמו ישמח להודות שללוגיקה אין מקום בתיאוריה שלו
הביקורת של קרנפ הולכת רחוק מאוד, הוא מבקר את המטפיזיקה בכל הדורות
קרנפ מוכן להשליך מחוץ למרחב המשמעות לא רק את
המטפיזיקה, אלא גם את האתיקה וכל דבר שלא ניתן לאימות על בסיס תורת האימות שלו, כלומר כל דבר שאינו לוגי או אמפירי במובן הצר
פסאדו משפטים
חוסר משמעות ל משפטים ברמת במילה או ברמת הסינטקסט - טיבי ואין מאיין