פרגה Flashcards
נגד לוגיקה אריסטוטלית
אצל אריסטו יש הבחנה בסיסית בין נושא לנשוא.
ומקשרים ביניהם על ידי תורה של סילוגיזמים
אצל פרגה זה הופך לשם פרטי ופרדיקט.
זה שינוי עמוק – אפשר לדבר על שמות פרטיים, דבר שכמובן לא עניין את אריסטו.
מבנה בסיסי של תחשיב הפרדיקטים
ומה חדש בה
שמות פרטיים
פרדיקטים
כמתים
קשרים
יחסים
ללוגיקה החדשה יש יכולת ביטוי עצומה של פסוקים בשפה הטבעית. אפשר להצרין משפטים לצורות כלליות ולראות את יחסי הנביעה ביניהם, ומה ניתן להסיק מהם.
עוד חידוש חשוב של פרגה בלוגיקה הוא ההכנסה של מושג השוויון (=). שוויון גם מאפשר לנו לומר דברים כמו “יש רק שני דברים…”.
נטישת המנטליזם
יציאה מכל דבר שהוא מנטלי. אין עוד דימויים, אידאות, ייצוגים. מה שמחליף את ה mind היא השפה.
מגמות בזמנו - אנטי פסיכולוגיזם
בזמנו של פרגה המגמה היתה של שתי שיטות נטורליסטיות – פסיכולוגיזם ואבולוציה. הרעיון היה שלתבונה אין מעמד מכונן כלפי המציאות – היא חלק מהמציאות, חלק מהטבע.
פרגה יוצא נגד המגמה הזאת, נגד ההגדרה של מספר באמצעים מנטליים. תיאור של מאורע לא אומר כלום מבחינתו. מצד שני, פסוק אומר משהו על הטבע. אם שום תהליך טבעי לא אומר כלום, איך פסוק אומר משהו? יצא נגד הנטורליזם – זאת בעיה, כי אז המתמטיקה לא נתונה לספק אמפיריציסטי.
מגמות בזמנו -נגד קאנט
קאנט הוא נקודת ההתייחסות של אותה תקופה.
קאנט כזכור התייחס למתמטיקה כדוגמה חשובה למשפטים סינתטיים אפריוריים. הלוגיציזם של פרגה, התפיסה לפיה ניתן לבטא כל משפט מתמטי בלוגיקה (תזה שלא הופרכה עד היום) מפרש את המתמטיקה כאנליטית ולא סינתטית.
מגמות בזמנו - התפתחות המדעים
לדעת פרגה, יש קשר פורה ומפרה בין הפילוסופיה למתמטיקה, והפסיכולוגיזם מפריע לפתח את הקשר הזה.
המתמטיקה הופכת למדע חמור.
מה שנותר לא מוגדר הוא המספר הטבעי.
מצד שני היתה את התפתחות הנטורליזם ובו פסיכולוגיזם והאבולוציה, נגדם פרגה יצא.
יסודות האריתמטיקה - מושג הפרדיקט
הרעיון בעצם שאוב מהמתמטיקה. ניתן לראות אותו כפונקציה שמשיבה ערכים בינאריים של F או T (0 או 1) לגבי האובייקט שהוא חל עליו. גדולתו של פרגה היתה לקשור את הפונקציה, מושג די חדש במתמטיקה, ללוגיקה.
יסודות האריתמטיקה - מספר
נגד מיל
נגד ברקלי
- מיל טען שהמספרים הם פיסיקליים –יש הבדל פיזי בין שני תפוחים לתפוח אחד. פרגה יגיב שיש שני תפוחים, אבל זוג אחד של תפוחים. פיסיקלית זה אותו דבר, אבל יש אחד ושניים.
- ברקלי יטען שהמספר הוא דימוי מנטלי - פרגה טוען שיש מספרים במציאות. ההגדרה של המספר כדימוי מנטאלי היא התחמקות מהתמודדות עם הקושי להגדיר מהו במציאות, לפי פרגה. הוא טען שהמספרים קיימים במציאות – אם אני אף פעם לא אראה את השמש, זה לא אומר שהיא לא קיימת, וכך גם לגבי מספרים.
יסודות האריתמטיקה - שלושת העקרונות
המספר 6, למשל, הוא שם פרטי של אובייקט שהוא מצביע עליו.
- הבחנה חמורה בין הסובייקטיבי והפסיכולוגי מצד אחד, לבין האובייקטיבי והלוגי מצד שני.
- המשמעות של מילה היא רק בתוך פסוק.
ההגדרה של מילה היא השימוש שלה – לא צריך מילים אחרות להגדיר אותה. אם אני מבין את כל הפסוקים שבהם מופיעה מילה, אני יכול להגיד שאני מבין את המילה הזאת.
להבחין בין מושג לאובייקט. כאמור, מדובר בשני ישים שונים. למשל, זהות אין בין מושגים, אלא רק בין אובייקטים
יסודות האריתמטיקה - התרחשות מול אמירה
אצל פרגה, כל ההתרחשויות הפיסיקליות אינן אמירות, במובן זה שאין להן ערך אמת. ניתן לומר עליהן אמירות, אך הן לא אמירות בפני עצמן.
יסודות האריתמטיקה - זהות
לפי עקרון יום “מספר האיברים בקבוצה F זהה למספר האיברים בקבוצה G אם ורק אם ניתן לבצע התאמה חד חד ערכית בין הקבוצות”. מה שחשוב כאן הוא שעקרון יום לא צריך את המילה מספר, הוא מחליף אותה בקבוצה. זה גם מה שהפרדוקס של ראסל דפק.
יסודות האריתמטיקה - שקילות
יחס של שקילו מקיים: רפלקסיביות, זהות וטרנזטיביות
בעזרת שקילות ניתן להגדיר גם זהות -
המספר F הוא G כך ש G שווה לקבוצת המושגים שמקיימים את – F (שזה פרדיקט שמגדירים)
יסודות האריתמטיקה - הגדרת 0ו1
והגדרת הטבעים
. עוד חידוש – אין בעיה עם מושג שקרי תמיד
0
קבוצה של איקס שאינו איקס
1.
קבוצה של כל האיקסים המקיימים משהו (אחד)
כדי להגדיר כל מספר טבעי מכאן, רק צריך להגדיר קבוצה של כל הדברים שמקיימים את המספרים הקודמים. זה מדהים, כי ממושגים פשוטים אפשר להגיע להגדרה של משהו ערטילאי כמו מספר.
מובן והוראה - זהות
כדי להגדיר זהות כיותר חמורה משקילות, צריך להוסיף לה את התנאי הלייבניציאני:
פסוק זהות הוא שני סימנים שמתייחסים לאותו אובייקט.
פרגה מתייחס לזהות a=b.
לכאורה זה פרדוקס, כי אם הם שני אובייקטים אז הם לא יכולים להיות זהים. אם הם שני סימנים, אז או שהם מסמנים את אותו הדבר, ואז ניתן להחליף זאת ב a=a, אבל זה לא מוסר שום אינפורמציה, או שהם אכן שונים, אבל אז איך הם מסמנים את אותו הדבר?
מובן והוראה - מובן
הפתרון של פרגה להוספת האינפורמציה בבעיית הזהות - המובן
המובן הוא אופן מסוים של הינתנות/תפיסה של האובייקט. לסימנים השונים יש מובנים שונים. חשוב להבין שמונח הוא לא דימוי ולא סובייקטיבי, הוא דבר אובייקטיבי שמתלווה לכל סימן.
למעשה, בפסוק זהות מדברים על הסימנים, על השפה עצמה, ולא על האובייקטים.