עקרון שלטון העם Flashcards
עקרון שלטון העם
עקרון שלטון העם רובע שהמדינה הוקמה על ידי העם ולמענו, כלומר - מקור הסמכות במדינה הוא האזרחים והם אלה שמנהלים את המדינה. אזרחי המדינה בעלי זהויות שונות שמקורן במוצאם, בתפיסותיהם, דתם, מינם או שפתם. עקרון שלון העם קובע שאין שעל אף השונות הרחבה בין כל חלקי העם - כל אזרחיה של המדינה הם העם ועל כן הם אלה שינהלו את רשויות השלטון השונות.
דמוקרטיה ישירה
כלל האזרחים משתתפים בקבלת ההחלטות, ללא מתווכים או נציגים, כפי שהיה נהוג באתונה (שם העם היה שותף בתהליך קבלת ההחלטות באופן ישיר - בבית המשפט, באסיפת העם ובמועצת העם).
דמוקרטיה עקיפה/ ייצוגית
האזרחים בוחרים נציגים אשר מקבלים את ההחלטות במקומם והם אלו שיש בידיהם הסמכות לנהל את עניינו המדינה בשם אותם אזרחים.
יתרונות לדמוקרטיה עקיפה/ ייצוגית
- קיום דיון מעמיק - כינוס של כלל האזרחים במדינה לצורך קבלת החלטות וקיום דיונים מעמיקים לא אפשרי עם כמות גדולה של משתתפים.
- חוסר מידע בנושאים הרלוונטים - לאזרחים אין מספיק ידע כדי לקבל החלטות בסוגיות רגישות או סוגיות שעל סדר היום.
- חוסר פנאי - לא לכל האזרחים קיים הזמן והפניות לעסוק בעניינים הציבוריים הדורשים החלטות ומעורבות.
- מידע חסוי - פרסום נושאים מסוימים המסווגים כנושאים ביטחוניים עלולים לסכן את כלל הציבור במידה במידה וייחשפו אליו באופן פומבי או ציבור.
- הקצנת עמדות - דעות שנשמעות כיחידות במרחב המוני מזמינות התנהגויות וגיבוש עמדות קיצוניות.
- שיתוק המערכת הפוליטית - חוסר הסכמה של אזרחים בדיונים משותפים עלול לעכב החלטות במערכת הפוליטית.
משאל עם כביטוי של דמוקרטי ישירה בתוך דמוקרטיה עקיפה
משאל עם הוא הליך שלטוני שבו השלטון פונה אל העם בעניין סוגיה רגישה או עקרונית במטרה להבין את רצון העם בסוגיה זו. השלטון מפנה אל העם שאלה שהתשובות האפשרויות עבורה הן כן כן לא לא ללא שם אפשרות שלישית. מיד לאחר שהשלטון ניסח את שאלת המשאל המדינה מקיימת יום הצבעה והציבור נדרש לשלשל אל הקלפי את אחד משני הפתקים “כן או לא” בהתאם לעמדויותיו של כל מצביע.
יתרונות של משאל עם
- מבטא באופן ישיר את רצון שלטון העם
- מאפשר לכל הציבורים לגלות מעורבות גדולה יותר בתהליכים הפוליטיים.
- השלטון יכול לזכות בתמיכה ציבורית ובחיזוק הלגיטימיות עבורו.
חסרונות של משאל עם
- ניסוח השאלה יכול להיות פוליטי
- אין אפשרות לקיים דיון מעמיק כשהבחירה היא בין שני אפשרויות.
- השלטון יכול לגלגל מעליו את האחריות להחלטה על העם בלבד.
- הרוב יכול להשתמש בכוח שלו לרעה ולפגוע במיעוטים.
- משאל עם עלול להחריף שסעים בחברה.
בחירות כלליות - תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות
הבחירות פתוחות לכלל האזרחים, כלומר לכולם הזכות לבחור ולהיבחר לכלל המוסדות בהם מתקיימות בחירות במדינה. זאת תחת המגבלות הקיימות בחוק, למשל גיל מינימלי או עבירה על החוק.
בחירות חשאיות - תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות
בחירה של כל אדם היא אישית, החוק מחייב סודיות בזמן ההצעה ואוסר על לחצים או דרישות מאדם כלשהו לחשוף את הצבעתו, במטרה מנוע לחצים להצבעה כזו או אחרת.
בחירות מחזוריות - תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות
הבחירות מתקיימות במועדים קבועים וידועים מראש הקבועים בחוק. זאת על מנת להבטיח תאריך סיום לכהונת הנבחרים.
בחירות שיווניות - תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות
כל קול נחשב במידה שווה, כלומר כל קול שווה למשנהו.
התמודדות חופשית/ הוגנת - תנאי יסוד לבחירות דמוקרטיות
הבחירות צריכות להיות גם שוויוניות במובן המהותי, כלומר כאלה המאפשרות תחרות הוגנת ושווה בלי העדפה למועמד או צד אחד.
שיטת בחירות ארצית (ארצית - יחסית - רשימתית )
כל הארץ משמשת כאזור בחירה אחד לצורך חישוב התוצאה, כלומר הבחירה היא כללית לכל הארץ.
שיטת בחירות יחסית (ארצית - יחסית - רשימתית )
חלוקת מושבים בפרלמנט נעשית לפי החלק היחסי שקיבלה הרשימה מתוך אחוז הקולות הכשרים, בתנאי שעברה את אחוז החסימה (בישראל אחוז החסימה הוא 3.25)
שיטת בחירות רשימתית (ארצית - יחסית - רשימתית )
ההצבעה היא לרשימה שנקבעת לפני הבחירות וההצבעה הכללית קובעת רק את אורך הרשימה שנכנס לפרלמנט.