הרשות השופטת Flashcards
מהי הרשות השופטת
הרשות השופטת משמשת כמפקחת על הרשות המחוקקת והמבצעת - ביהמ”ש העליון יכול לקבוע פסילה או שינוי של חוקים או תקנות או פעולות ממשלתיות בהתאם לחוקי היסוד ולפרשנותו השיפוטית
אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
רשות שופטת חייבת להיות עצמאית בהחלטותיה השיפוטיות כדי להבטיח מימוש הזכות להליך הוגן, עקרון שלטון החוק ושמירה על אמון הציבור במערכת המשפט. עקרון זה מובטח באמצעות מספר כללים.
מרות החוק - אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
השופטים כפופים אך ורק ופוסקים לפיו.
תנאי העסקת שופטים - אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
שכר השופטים גבוה כדי לחסן את השופטים מפני שוחד כספי.
כהונת שופט עד גיל פרישה -אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
על מנת למנוע איומי פיטורין כתוצאה מפסיקות שנויות במחלוקת.
איסור על פעילות פוליטית של שופט - אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
כדי להישאר אובייקטיבי.
הדחת שופט - אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
רק בגין עבירות חמורות ולא בגין פסיקות שהוציא.
חסינות לשופטים - אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
מפני אחריות אזרחית ומפני חקירה פלילית ללא אישורו היועמ”ש.
עקרון הסוביודיציה - אי- תלותה ועצמאותה של הרשות השופטת בישראל
במקרים מסוימים אין לפרסם בתקשורת פרטים על הליכים פליליים על מנת למנוע לחץ תקשורתי או אישי.
משפט פלילי - סוגי משפט
דיונים משפטיים הקשורים בעבירות על החוק המהוות פגיעה בשלום הציבור, בסדר החברתי או בביטחון המדינה, ולפי ההנחיות הקבועות בחוק. משפטים אלו מטרתם לברר האם התרחשה עבירה, ואם כן ובהתאם לנסיבות - מהו העונש המגיע לעבריין. במשפטים כאלה התובעת היא המדינה והנתבע הוא אדם פרטי או תאגיד. הענישה אותה יכול להשית ביהמ”ש היא מאסר, קנס או במקרים נדירים עונש מוות.
משפט אזרחי - סוגי משפט
דיונים משפטיים העוסקים בסכסוכים בין אנשים או גופים פרטיים. תפקיד המשפט הוא לברור בין הצדדים לפי הראיות, הנסיבות וההנחיות בחוק. הן התובע והן הנתבע הם אנשים או גופים פרטיים כמו תאגידים. גם המדינה או רשות מקומית יכול להיות צד למשפט כזה במקרים מסוימים. במשפט כזה אין לביהמ”ש יכולת ענישה, אלא רק השתה של פיצויים, חיובים כספיים או הוראה אחרת לביצוע.
אקטיביזם שיפוטי
המושג מתייחס למדיניות ודרכי פעולה של בית המשפט הנוטות להרחבה של סמכויות להתערב בפעולות הרשויות האחרות (המבצעת והמחוקקת) מתוך שאיפה להשפיע באמצעות פסיקותיו על המדיניות של גופי הממשל ולהיות גורם מרכזי ומכוון בחברה האזרחית.
ביקורת שיפוטית
מילוי תפקידה של הרשות השופטת כמפקחת על הרשויות האחרות. במסגרת תפקיד זה ביהמ”ש העליון בשבתו כבג”ץ מבקר את הרשות המחוקקת את הרשות המבצעת ואף מבטל או משנה החלטות שלהם, כולל חקיקה, תקנות משנה ומינויים על בסיס אי סבירות או התנגשות עם חוקי יסוד. בישראל, מאז המהפכה החוקתית ישנו דגש על פסילת חוקים הסותרים חוקי יסוד. סמכות בית המשפט לביקורת שיפוטית והיקפה הראוי שנויים במחלוקת .