עדות שמועה Flashcards
מהיא עדות שמועה?
מהוא הכלל הבסיסי?
חריגים?
עדות שמועה היא _עדות שאיננה מגיעה מהמקור הראשון אשר הוא בעל המידע אותו חווה בעצמו. _
עדות שמועה אינה קבילה. זה כלל פסיקתי שאינו קבוע בחוק. אבל יש לכלל חריגים בחוק ובפסיקה. עדות שמועה נוגעת לקבילות עובדתית, לא ערכית. עולה השאלה למה שלא נטפל בה במסגרת של מתן משקל פחות לעדות,
חריגים:
אמרת חוץ של עד, עד ששותק במשפט פלילי
רס גסטא-זו אמירה שהיא חלק מהאירוע עצמו.
**אמרות נפטר בניגוד לאינטרס ממוני **
הודאה שילוחית
חריג של ממלא תפקיד
החריגים הם יותר במשפט הפלילי, כי במשפט האזרחי יש שני צדדים, ואנחנו אדישים לתוצאה. במשפט הפלילי אנחנו לא אדישים לתוצאה. אנחנו רוצים שהאשמים יורשעו, ואין צד שני שידאג להביא ראיות להרשעתם.
אמרת חוץ של עד
חקיקה?
דגשים?
חריג לכלל שעדות שמועה אינה קבילה. לעתים קרובות מאד, ע”פ סעיף 10א לפק”ר ניתן להגיש ולקבל במשפט את אמרת העד במשטרה, גם אם אינו מוכן לחזור עליה בבית המשפט. זה סעיף מאד מאד שימושי.
- *סעיף ד’ קובע שלא ניתן להרשיע ע”פ אמרת חוץ, ללא חיזוק. חיזוק זו ראיה ברמה הנמוכה ביותר.**
- *ע”פ סעיף ג’ ביהמ”ש יכול לבחור אם להעדיף את העדות שניתנה במשטרה או את העדות שניתנה בביהמ”ש. ביהמ”ש בד”כ יבחר בגרסה שהיא לרעת הנאשם.**
סעיף ב קובע שגם אם האדם אינו עד במשפט עדיין ניתן לקבל את עדות החוץ שנתן, אם הצלחנו להוכיח כי הוא אינו מעיד עקב אמצעי פסול שהופעל עליו.
בפרשת אשר סבן אומר ביהמ”ש שמספיק להראות שהיה אמצעי פסול, ואפילו לא הופעל האמצעי על ידי הנאשם או שלוחו. ניתן להסתמך על ראיות נסיבתיות לעניין זה ולא צריך להוכיח מעל לכל ספק סביר.
אמרת חוץ של עד
_בסעיף יש דרישה10א(א):
השאלות שעולות מהסעיף?_
השאלות שעולות הן:
- האם ההקלטה עונה של דרישת הכתב שבסעיף א?
- האם נדרשת מודעות של מוסר האמרה לכך שהוא מוסר אמרה מפלילה?
שריקי:ביהמ”ש קובע שניתן לקבל את ההקלטות ולא מוצא שום דרישה למודעות העד לכך שמדובר באמרה. הוא גם שואל מה תכלית דרישת הכתב בסעיף, וקובע שדרישת הכתב באה רק להבטיח שמה שנמסר לביהמ”ש אלו דברים שהעד אכן אמר.
3. בו זמניות?
פרשת טובול – ביהמש קבע שלא צריך בו זמניות. גם בחוק לא כתוב שזה נדרש. א_מרו שכמה שעות זה בסדר, ימים כבר לא_. נטפל בזה במישור ה_קסם: המשקל_.
4 כלי שלישי
פס”ד פינטו – המדינה אומרת שגם שנה אחרי הסיפור זו עדיין אמרה בכתב.. _אמרה מכלי שלישי זה הרחקת לכת. _
האם עד ששותק על הדוכן נכנס לסעיף 10א(א) או 10א(ב)(אמצעי פסול).
פרשת אלי אשכנזי – העד השותק ו-10א TAKE1בן פורת: עד שותק איננו עד, איננו מי שיש הזדמנות לחוקרו, ו_לכן הוא מטופל בסעיף קטן ב.י_ש רק דרך אחת להגיש את אמרתו – והיא אם הוכח שהיה אמצעי פסול שהביא אותו לשתוק.
פרשת חאג’ יחיא – העד השותק ו-10א TAKE3
בע”א הופכים את הלכת לוי – תוך מאבק מילולי בוטה מאד בין השופטים. (מומלץ לקרוא). שוב מגיעים להחלטה שעד שתק אינו עד.
בדנ”פ מוכרע העניין 6:5 ושמגר כותב את פסק הדין, וחוזר להלכת לוי.
שמגר קובע שדי בכך שהיתה הזדמנות (ואפילו לא נאותה) לחקור את העד, ואפילו העד שותק, או מדבר שטויות, הוא ייחשב כעד, וניתן לקבל את עדותו במשטרה ע”פ סעיף 10א.
היום הלכת חאג’ יחיא מקובלת וכבר אין עליו כל מחלוקת.
רס גסטא מרווח הזמן
_פרשת פיטוסי _
ביהמ”ש העליון אומר שיש חשש כבד שהראיה הזדהמה. אחת הבעיות בעדות שמועה היא שאין לנו את מי לחקור בחקירה נגדית על מנת לערער את העדות. _כאן יש חשש שהדבר לא נאמר על ידי המתלונן באופן ספונטני עקב הזמן שחלף.שלוש שבועות? _
“רס גסתא” דרישת ה”עד במשפט” לא מתקיים
פסד עאמר ז”אפר
השופטת דורנר אומרת שהכלל שאוסר עדות שמועה אינו בפקודת הראיות אלא שהוא יציר הפסיקה. וכך גם רוב החריגים. ולכן עצם העובדה שהמקרה לא נכנס לתחולת סעיף 9, אינה מונעת קבלתה כרס גסטה כי זו אמרה ספונטנית שנאמרה בזמן אמת באירוע מרגש, ולכן ניתן לתת בה אמון.
הבעיה העיקרית בהחלטה של דורנר היא שזה לא חריג לסעיף 9. זה בדיוק ההיפוך של סעיף 9 שדן בסיטואציה דומה.
גם עניינית זה לא נכון כי לא ניתן להניח בוודאות שזו עדות אמת, כי יתכן שהעדה האנונימית היא בכלל אחת השודדות, שבאה להסיט את האשמה לאחרים.
דורנר מסיימת את הכרעתה בכך שעם בעיית הקבילות אפשר להתמודד במסגרת המשקל שניתן לעדות.
רס גסתא -לא ידוע האם העבירה בוצעה
פס”ד אבנר גלעד 2011הפגישות נעשות שלא בנוכחותו של זולדן ואין לנו עדות על תוכן הפגישות.
זולדן לא דיבר עם אבנר ולא יודע מידיעה ישירה אם ניתן שוחד או לא.
ע”פ סעיף 9: עציוני עד במשפט (כחלק מפרשת ההגנה), נוגעת במישרין, אבל אנחנו לא באמת יודעים אם בחדר הסגור נעשתה עבירה.
דעת המיעוט של השופט הנדל – אומרת שאין לנו מושג מה קרה משנסגרה הדלת, לכן אנחנו לא יודעים אם נעשתה עבירה, ולכן העניין לא נכנס לתחולת סעיף 9.
_דעת הרוב של גרוניס קובעת שזו אמרה בסמוך לעבירה.
דנציגר מצטרף לגרוניס אבל לא מבטל את החשש שהעלה השופט הנדל,_ אבל קובע שהחשש מתאיין עקב ראיות נסיבתיות אחרות שמצביעות על כך שאכן היה שוחד כמו עליה גדולה ובלתי מוסברת ברמת החיים של אבנר גלעד.
.
אמרת קרבן אלימות
מה הסעיף?
מה הרעיון?
ס’ 10 רחב יותר במובן הזה שהעד לא צריך להגיע למשפטכאן מדובר על אמרה של הקורבן, ובעבירת אלימות בלבד.
הרעיון כפול:
- הרעיון של אמרות ספונטניות נרגשות שאנחנו חושבים שהן אמת.
- הצלת עדויות של עדים שהתפגרו, טרם התפגרותם.
אמרת קרבן אלימות
ס ג. “בזמן” מה המשמעות?
פסד אלמקייס-במקרה זה השופט שומע את הדברים, וביהמ”ש מקבל אותם לפי החריג של סעיף 10(3). היא גססה.
ביהמ”ש העליון קובע שאין תקדים להרשעה רק על סמך עדות כזאת. ביהמ”ש קובע שגסיסה היא משהו מיידי, לאחר שאבדה כל תקווה, ולא בטווח של שלושה שבועות.
פרשת טוביה טוטמן 2003 (עדות צלויה TAKE2)
גם כאן מישהי יוצאת בלהבות, ובעוד היא בוערת היא אומרת לכל מי שנקרה בדרכה שבעלה שרף אותה.
היא חיה שבוע עד שמתה והשופט גרוניס מכניס את העדות לפי סעיף 10 על כל סעיפיו.
פרשת עמרם אדרי
שני בעלי בית מלאכה – יהודה כהן ודני כחלון. דני נמצא בחדר אחד, ויהודה ועובדת שלהם בשם רוזה בחדר השני. לבית המלאכה מגיע רוצח ויורה בדני 3 פעמים בגב. כשדני מתמוטט הוא מספיק להגיד “ראית ראית עמרם עמרם”. עמרם הוא הבעלים של בית מלאכה מתחרה.
השאלה היתה האם אפשר להביא את דברי המנוח.
הסניגוריה טוענת שהתכוון לעמרם אחר, או שהתכוון לסגור חשבון עם עמרם. ביהמ”ש לא מקבל את הטענות של הסנגוריה, בין היתר כי גם העובדת רוזה ראתה את עמרם. והיא אומרת “הנה סנדי”. סנדי היה שם בית המלאכה של עמרם.
אמרת קרבן אלימות
גוסס שלא מת
פרשת אהרון (גוסס שלא מת)
מה שמעניין הוא שהקרבן נותר בחיים. שני עבריינים נורו, אחד נפטר והשני מספר באמבולנס מי היורה. אח”כ בבית החולים הוא משנה את גרסתו, כדי לא להפליל את היורה.
ביהמ”ש מקבל אותה לפי 10א, אבל אומר שהיה יכול לקבל גם לפי סעיף 10 ואז לא היה צריך חיזוק, אם התביעה היתה מבקשת.
אמרות נפטר בניגוד לאינטרס ממוני - קבילות
פרשת קירשבאום-יעקב תובע את דוד דויד על הכסף. הראיה היא המכתב. השאלה היא האם אפשר לקבל את המכתב כראיה לנכונות תוכנו. המכתב הוא עדות שמועה כי האח ששלח את המכתב אינו יכול להגיע לביהמ”ש להעיד. האח הוא בחזקת מת כי לא שמעו ממנו 7 שנים.בית המשפט יוצר חריג נוסף לעדות שמועה לפי אמרות נפטר בניגוד לאינטרס ממוני קבילות
**חריג: ביידר נגד לוי **אמרות נפטר בניגוד לאינטרס ממוני קבילות שעלולים להוביל לתביעה נזיקית?
. הוא טוען שהאמרה היא בניגוד לאינטרס, כי היא חושפת את הסוכן לתביעת נזיקין מצד החברה אשר מכחישה שהיתה לו סמכות לשנות את תנאי החוזה של האג”ח.
בית המשפט קובע שלא ניתן להשתמש בעדות כי פרייטיג לא היה מודע לכך שהדברים יכולים לחשוף אותו לתביעה.
הודאה שילוחית
החריג קובע שלא רק הודיית חוץ של בעל דין תהיה קבילה במשפט, אלא גם אם שלוח מודה בשמו של השולח, הודאתו תהיה קבילה בתביעה נגד השולח.
בפרשת סילברמן יש לנו וועדת חקירה בגין מקרה מוות בבי”ח ממשלתי. בדו”ח יש ממצאים ומסקנות. משפחת הנפטר תובעת את המדינה בנזיקין, ומבקשת להגיש את הדו”ח של וועדת החקירה בלי להביא את העדים שערכו אותו. המדינה מתנגדת ואומרת שזו עדות שמועה.
שמגר מאד לא אוהב את ההתנגדות של המדינה וקובע שביה”ח הוא של המדינה. מי שהחליט על עריכת הדו”ח הוא המדינה. ומדובר לפיכך בהודאה שילוחית. וועדת החקירה היא שלוח של המדינה ופועלת בסמכות מטעם המדינה ולכן ניתן להסתמך על דבריה ככל שהם מהווים הודאה בעניין התביעה.
שמגר כבר מדבר על מעבר מקבילות למשקל ואומר שזו ראיה לא מצוינת אבל עדיין אפשר לקבל אותה ולתת לה משקל מתאים.
וותורי נגד לניאדו 1997
הפעם מדובר בבית חולים פרטי. הצדדים עשו הסכם דיוני לפיו כ”א יגיש עדות מומחה כתובה משל עצמו והם יגישו סיכומים על סמך עדות זו ותו לא.
למרות ההסכם התובעים מבקשים להגיש גם את הדו”ח שנערך על ידי וועדה שהוקמה על ידי משרד הבריאות. ביה”ח טוען:
1. זה מנוגד להסכם הדיוני.
2. ז_ו עדות שמועה – ובשונה מסילברמן וועדת החקירה אינה שלוח של ביה”ח הפרטי._
השופט מצא קובע שניתן להגיש את הדו”ח:
1. זו כן הודאה שילוחית. ביה”ח הסכים לעריכת הבדיקה. זו כמובן אמירה מאד בעייתית, כי מולה עומד הטיעון So What!!. מתי הסכמה לבדיקה הופכת את הבודק לשלוח?
2. כיוון שכ”א מהמומחים הזכיר בדו”ח שלו את דו”ח וועדת החקירה, הדו”ח כבר נכנס באופן עקיף לתוך המשפט.
חריג של ממלא תפקיד
פסד ברנשטיין- מתי נגיש אמרות של ממלא תפקיד?
1. כשהיא נעשית מתוך חובה לפעול בתפקיד.
2. כשהרישום נעשה בזמן אמת.
3. וכש_אין עילה לחשוש שמא הרישום או הדיווח כוזבים. _
פס”ד פלילי כראיה בהליך אזרחי
מה העקרון הבסיסי?
חקיקה?
(2) ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין.
* *פסק הדין צריך להיות חלוט** וצריך להיות מרשיע כדי להוות ראיה במשפט האזרחי. אם פסק הדין מזכה אין בזה קביעה עובדתית ברמת הוכחה של ספק סביר כמו פסק דין מרשיע. כך אם נאשמים נשפטים בהליכים נפרדים, לא ניתן להציג את הפסיקות המוקדמות יותר בהליכים שעדיין לא הסתיימו.
42א. (א) הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי.
(ב) הוראות סעיף זה אינן חלות על –
(1) פסק דין של בית דין צבאי לעבירות תנועה ופסק דין של בית משפט עירוני שלא ניתן מאת שופט של בית משפט שלום;
(2) ממצאים ומסקנות שבגזר הדין, להבדיל מהכרעת הדין.
פס”ד פלילי כראיה בהליך אזרחי:
מה זה פסד מרשיע לצור ס 42?
הילמן נגד כרמי – גם בהיעדר הרשעה
הבן של כרמי מוצא את האקדח של אבא שלו, וביחד עם חבר ואחותו יורה בטעות בהולכת הרגל גב’ הילמן.
הם עומדים לדין בבימ”ש השלום לנוער, ויוצאים זכאים בדין, אבל בערעור במחוזי נקבע שהם ביצעו את עובדות כתב האישום אבל נמנע מהרשעה. ביהמ”ש קובע שאפשר להשתמש בקביעות העובדתיות למרות שאין הרשעה, כיוון שהקביעות עברו את רף ההוכחה של ספק סביר, ולכן ע”פ ההגיון של 42ד אפשר להשתמש בו.
