חיסיון Flashcards
מהוא חיסיון לטובת הציבור?
חיסיון לטובת המדינה?
במה דומה? במה שונה?
לפי ההגדרה בחוק.
דמיון: שר שחותם, יחסיות החיסיון והעדפת הצדק, מניעת מצב בו תתקבל ראיה אם גורם כלשהו יתנער מהחיסיון ויסכים לחשוף את הראיות.
שוני: הגורם שמחליט על החיסיון, האינטרס שמבקשים להגן עליו. הגורם שיכול להסיר את החיסיון והסיבות לכך.
**סיבות: **כל ש ותחום מומחיותו, האינטרסים המוגנים החשובים יותר למדינה מתבטאים בחיסיון לטובת המדינה ולכן ביה״מ העליון הוא הגוף המתאים- גם משום שהוא עורך המאזן המוכשר/בכיר במערכת, ואולי גם משום שהמידות שם משמעותי יותר.
נכון או לא נכון: חיסיון לטובת המדינה פחות חשוב מחיסיון עוד ולכן האחרון מוחלט והשני יחסי
לא נכון. חיסיון עו״ד: מוחלט לא משום שהוא חשוב אלא משום **שהפיתוי להסירו יהיה גדול מדי **
חיסיון לטובת המדינה: חשוב לא פחות אבל בר הסרה משום שביהמ יכול לאזן והושפעה תהיה קשורה לחיסיון הספציפי, ולא למערכת יחסים עתידיות בין עוד ללקוחות
האם יש חיסיון רחב/צר מדי?
מה הדרך לשנותו?
צר מדי: חיסיון מהפללה עצמית. איינו מאפשר להימנע מעריכת בדיקות גופ_ניות שונות ובכך מאפשר לגופנו להפליל אותנו_.מאו משום שא_ינו מאפשר להימנע ממסירת מסמכים_, או משום שבנסיבות מסוימות אדם מחויב להפליל את. עצמו והעובדה. שזה לא. ישמש כראיה ביה״מ אינה מצמצת את הפגיע בו.
רחב. מדי: חיסיון רפואי: יש הרבה מידע שאינו קשור לצנעת הפרט כמו רגל שבורה למשל.
האם ביה״מ יוצר בעצמו חסינויות?
- מצד אחד ביה״מ מפתח את דיני הראיות. דוגמא: כללי פסילה
- מצד שני המחוקק יצר הסדר רחב ושיטתי הנוגע לחסיניות וגילה את דעתו אילו בעלי מקצוע ראויים להיכלל. הוא לא הכניס עיתונאי.
האם ראוי ונכון שביה״מ יוצר בעצמו חסינויות?
מדובר בשאלה ערכית-כללית. התשובה נוגעת לתפקידו של ביהמ. הגנה על ערכים? חקר האמת? יישוב סכסוכים?
יצירת חיסיון אינה משרתת את האמת אלא מגנה על ערכים. מדוע זה תפקידו של ביה״מ לעשות זאת. הבחנה בין חסרונות מקצועעם לאחרים. שינוי העתים והצו_רך לפתור בעיות גם בבית המשפט ולא רק בכנסת,_ מנגד המחוקק הוא המתאים לכך. פסד מלול
חיסיון מהפללה עצמית- חקיקה
פקודת הפרוצדורה הפלילית ס’ 2(2)- זכות שתיקה מוחלת לחשודים פסיקה של העליון. לכל השאר זכות לאי הפללה עצמית
- ס’ 162-161 לחסד”פ – זכות שתיקה כנאשמים זו הזכות היחידה בחוק.
- ס’ 47 לפק”ר-יש לי זכות משפטית לחסיון מהפללה עצמית, מותר לי לא לשתף פעולה. אם אני אומר לא עונה כי זה עלו להפליל אותי. השופט יכול להחליט שאענה בכל זאת אבל זה לא ישמש במשפט שלי נגדי. ואז הזכות המשפטית שלי נעלמת. זה נקרא חסיון שימוש. אי אפשר להשתמש בזה נגדי.
חיסיון מהפללה עצמית בהליך אזרחי
נדרש להשיב על שאלונים בהליך אזרחי שעלולים להפליך בהליך הפלילי
סוכן מפיץ של חברת חוגלה נחשד במעילה – הוגשה נגדו תלונה במשטרה ובמקביל תביעה בהליך אזרחי – במקביל. ההליך האזרחי התקדם מהר יותר, והנתבע נדרש להשיב בשאלונים על שאלות שיכולות להפליל אותו.
פסד חוגלה: זכות שתיקה יש רק ליצור אחד בעולם המשפטי שלנו – לנאשם ולחשוד בתיק הספציפי שלו. בכל הקשר אחר – אתם כמו כולם, צריכים לשתף פעולה. מה שיש לכם בכל מקום זה חסיון מהפללה עצמית. מול כל שופט, תובע, שוטר. אבל יש קטש בחסיון 47(ב). אם ביקשתם לא לענות לשאלונים, יכול ביהמ”ש לחייב אתכם ואם זה יפליל את עצמכם – לא ישמש לחובתכם. זה החסיון שימוש. המשטרה לא תוכל להגיש זאת כראיה אבל זה פותח לך מסלול לראיות אחרות.
חיסיון מהפללה עצמית בהליך מנהלי
מסירת מסמכים לרשות שעלולים להפליל בהליך פלילי
פסד קלקודה: רשות לפיקוח חקלאי ביקשה להעביר מסמכים. קלקודה טען לחיסיון מהפללה עצמית בגלל עבירןת מס
החיסיון מפני הפללה עצמית אינו יכול לעמוד נגד הרשות. יצויין כי הרשות לפיקוח התחייבה שלא להעביר את המסמכים לגורמים אחרים. חשין מסביר שזכות השתיקה אינה זכות על חוקתית. הוא אינו גובר על חוק ספציפי שמחייב מסירת המסמכים.
חיסיון מהפללה עצמית בהליך פלילי- מסירת מסמכים
_ **פסד שרון: **_ביהמ”ש העליון בהרכב חמישה שופטים (אור כותב) מחליט שהחיסיון מפני הפללה עצמית אינו מאפשר לשרון להמרות צו של בית משפט. משקיבל את הצו עליו להמציא את כל המסמכים.
**אבל העליון קובע ששרון ימסור את המסמכים לביהמ”ש ולא למשטרה. ביהמ”ש יעביר למשטרה רק מסמכים שאינם מפלילים את גלעד שרון עצמו. **
תובע שאיבד מסמכים
חיסיון מהפללה עצמית על מסירת המסמכים לעו”ד התביעה?
פס”ד לגזיאל נאשם בפלילים. הנאשם מקבל את חומר הראיות ומצלם אותו. ואז התובע מאבד את חומר הראיות ומבקש אותו מהסניגור.
בית המשפט קובע שזה חומר של התביעה ולא של ההגנה – ולכן אין עליו חיסיון מפני הפללה עצמית והסניגור חייב להחזיר את החומרים לתביעה. ביהמ”ש קובע שהסמכות לחייב את הסניגור למסור את המסמכים נובעת מסמכות טבועה של בית המשפט.
חיסיון לטובת המדינה / הציבור
חקיקה
סעיף 44 לפקודת הראיות:
- *44. (א)** אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם ראש הממשלה או שר הבטחון הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בבטחון המדינה, או אם ראש הממשלה או שר החוץ הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע ביחסי החוץ של המדינה, אלא אם מצא שופט של בית המשפט העליון, על-פי עתירת בעל-דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.
- *45**. אין אדם חייב למסור, ובית המשפט לא יקבל, ראיה אם שר הביע דעתו, בתעודה חתומה בידו, כי מסירתה עלולה לפגוע בענין ציבורי חשוב, אלא אם מצא בית המשפט הדן בדבר, על-פי עתירת בעל דין המבקש גילוי הראיה, כי הצורך לגלותה לשם עשיית צדק עדיף מן הענין שיש לא לגלותה.
- *סעיף 46 דן בפרוצדורה:**
46. (א) הדיון בעתירה לגילוי ראיה לפי סעיפים 44 או 45 יהיה בדלתיים סגורות; לשם החלטה בעתירה רשאי השופט של בית המשפט העליון או בית המשפט, לפי הענין, לדרוש שהראיה או תכנה יובאו לידיעתו, ורשאי הוא לקבל הסברים מהיועץ המשפטי לממשלה או מנציגו ומנציג המשרד הממשלתי הנוגע בדבר, אף בהעדר יתר בעלי הדין.
חיסיון לטובת הציבור/מדינה
האיזון בפלילי
פס”ד לבני: החיסיון אנחנו מאזנים בין צדק לבין טובת הציבור. באופן מוחלט, לא משנה מה יש בצד השני, אנחנו נבחר את הראייה שמזכה את החף מפשע, כי זה פגיעה כל כך קשה.ברק עושה הבחנה בין ראייה חיונית שאותה תמיד נחשוף לבין ראייה משמעותית שאותה אנחנו נשקול
מזאריב – הסרת חיסיון עקב ציפיה לראיה מזכה:לבדוק אם יש בראיה פוטנציאל ראייתי לזיכוי. שאם יראו את הראיה יזכו אותו. לשיטתה רק אבו עאבד יכול לזכות את מזאריב.(רב). חשין:חשין מנסה להסביר לדורנר שכל ראיה יש בה פוטנציאל לזיכוי בציפיית הנאשם, ואי אפשר להסתמך על ציפיית הנאשם. צריך לבדוק באופן אובייקטיבי
פרשת אבו סעאדה(הודאות סותרות)התיק מגיע לדורנר שמנצלת את ההזדמנות לשפוך כל מה שיש לה. והיה לה. היא כותבת פס”ד חריף מאד והיא קובעת שזה זיכוי מלא, ואומרת שכל הנושא של תעודות חיסיון צריך לעבור שלוש בקרות: 1. של השר, 2. של התביעה, 3. של בית המשפט. שלוש הבקרות כשלו.
חיסיון לטובת הציבור/מדינה
האיזון באזרחי
חשיפת פרוטוקולים מול לשון הרע
פס”ד בנזימן חשיפת פרוטוקולים מול לשון הרע
אור: בית המשפט מנסה לעשות איזון בין האינטרסים – אינטרס הביטחון וחשיפת הסודות – ומנגד האינטרס של גילוי האמת.
אור אומר שבניגוד להליך הפלילי המדינה היא לא צד להליך. גם ההליך האזרחי אינו עוסק באינטרס מוגן כמו חירות אישית – כמו בדיו פלילי. הוא גם מציע להגנה לחפש ראיות אחרות ולא להסתמך על הפרוטוקולים. הוא גם אומר שבנזימן יכל להניח שיצא חיסיון על הפרוטוקולים גם כאשר כתב את הכתבה.
חיסיון לטובת הציבור/מדינה
האיזון באזרחי
חיסיון על שם מלשינים
פסד וולפא
ריבלין שואל למה בכלל מוציאים תעודות חיסיון על מוסרי מידע ועונה:
1. _לעודד מסירת אינפורמציה לרשויות החוק.
2. הגנה על מוסרי מידע ומניעת חשיפת לסכנות של תגמול._
ואז הוא בודק אם הרציונלים תקפים במקרה הזה. ריבלין אומר שבמקרה זה האינטרס של הגנה על מוסרי מידע לא רלבנטי, כי וולפא כבר בטוח שבלייר הלשין עליו. כלומר אם הוא צפוי להיות בסכנה מצד וולפא, אז הוא כבר מצוי בסכנה הזו בלי קשר.
ההנמקה של עידוד מסירת מידע גם לא רלבנטית, כי בהנחה שמדובר בבלייר, הוא מסר את המידע על רקע סכסוך עם וולפא. גם האינטרס של וולפא לקבל את המידע הוא על רקע החוזה ביניהם. לרוב מוסרי המידע אין חוזם מסוג זה, ועל כן סביר שהם לא יורתעו מלמסור מידע.
חיסיון עו”ד לקוח
חקיקה?
_סעיף 48 לפקודת הראיות:
48. (א) דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין לבין לקוחו או לבין אדם אחר מטעם הלקוח ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, אין עורך הדין חייב למסרם כראיה, אלא אם ויתר הלקוח על החיסיון; והוא הדין בעובד של עורך דין אשר דברים ומסמכים שנמסרו לעורך הדין הגיעו אליו אגב עבודתו בשירות עורך הדין.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עורך דין או עובד של עורך הדין.
סעיף ב’ נחוץ כי היום הרבה עורכי דין חדלים לעסוק במקצוע בזמן כלשהו, והסעיף מאפשר לשמור על החיסיון גם לאחר שחדלו, על מנת שלא לפגוע בלקוחות._