מחשבה

Question 1

האם לדעתך ראוי שתהיה טענת אין להשיב לאשמה בהליך אזרחי? מדוע?

האם זה תלוי בטיב ההליך האזרחי או במשתנים אחרים?

Answer 1

ראוי להתייחס לטענת אין להשיב לאשמה שעוצרתאחרי פרשת התביעה,ובודקת האם יש בכלל טעם להמשיך לפרשת ההגנה.

בעד: חיסכון בזמן, עידוד הבאת ראיות חזקות מצדהתביעה.

נגד: אפילו בפלילי הטענה כמעט ואינה עושה עבודה,

במשפט האזרחי יש כתב הגנה בפלילי אין.

בפלילי הרציונל הוא שהנאשם לא חייב לחשוף שום פרט. לכו טענה זו משמעותית בפלילי שכן היא מאפשרת לנאשם לא לחשוף כלום במידה והטענה תתקבל. באזרחי יש כתב הגנה וכתב תשובה ולכןהטענה הזו לא חוסכת מהנטבע דבר.

Question 2

_ שינוי בחוק שנוגע לדיני הראיות יחול באמצע משפט רק אם הוא לטובת הנאשם או הנתבע_

Answer 2

. לא מדויק. שינוי יכול לחול גם לרעת הנאשם וגם לרעת הנתבע.

_ההנחה שלנו היא שבדיני הראיות אין הסתמכות על אזהרה מוקדמת. _זו הדרך הכי טובה עבורנו מבחינה ערכית ועובדתית להגיע אל המסקנות. אם המחוקק הגיע להכרעה אחרת והוא חושב עכשיו שצריך לשנות את מאזן ההסתברויות, **אני בתור תובע יכול להגיד ששיניתי את מצבי לרעה, ביהמ”ש יצטרך להחליט האם באמת יש פגיעה בזכויותיו, באינטרס הסתמכות. לא מספיק ציפייה. **

Question 3

האם מישהו יכול להיות כשיר במשפט אחד ולא כשיר במשפט אחר?

Answer 3

היה פס”ד דין כזה של בחור שהתעלל באשתו וסימם אותה ואנס אותה והוא העיד גם על עניין הסמים וביהמ”ש זיכה אותו לעניין הזה בקביעה שבכך הוא לא כשר להעיד בשונה מהאלימות. בשיעור הצגנו על כך ביקורת שאין כזה דבר חצי כשרות. ההגיון של מחסום הכשרות הוא הכל או כלום.

Question 4

האם במשפט אזרחי נטל השנוע תמיד על התובע?

Answer 4

נכון במובן מסויים. התובע נושא בנטל השכנוע לכל הפחות לגבי עובדות מסויימות. כשהותובע יצליח להוכיח טענה כלשהי או שהנתבע יודה, אז במצבים מסויימים הנטל יעבור לנתבע,למשל מכח חזקה כלשהי (פרידה הכט?)

Question 5

_ האם סוגיית הנטלים במשפט האזרחי קשורה לאמת או לערכים?_

Answer 5

לעיתים לפה ולעיתים לשם.

לערכים: למשל פרשת גורן או פרשת פרומה הכט. שם יש חזקות שמתקשרות לנטלים והן קשורות לערכים: שוויון בעבודה, עזרה למשפחות שכולות, הנטלים מתקשרים לצידוק שבהתערבות בית המשפט.

לאמת: הנטלים באים לקדם הגעה לאמת: למשל כשמטילים שמטילים על בעל דין נטל שרק בידיעות מסויימות את נטל ההוככחה זה מעורר הבאת ראיות מצידו.

Question 6

האזנת סתר אינה קבילה לעולם בהליך אזרחי.

האם נכון?

מדוע?

Answer 6

נכון. כך נקבע במפורש בסעיף 13. רציונל: לרוב מעשי: אזרחים אינם פועלים לפי פרוצדורה הזאת ולומהטעם שהם יבצעו בכך עבירה פלילית. משום שאין סיכוי כי יקבלו היתר.

רציונל מהותי: איננו רוצים לעודד אזרחים לבצע האזנות סתר, וגם אם לעיתים נהיה מוכנים לקבל האזנות שלהם בפלילי, שם אין להם אינטרס מיוחד, באזרחי עשוי להיות להם אינטרס של בעל דין.

Question 7

סעיף הפסילה בחוק האזנת סתר נחקק לפני שנים רבות. לפני דוקטרינת הפסילה הפסיקית. האם יש טעם להשאיר את הסעיף על כנו או שמותב לבטלו?

Answer 7

בהחלט יש טעם להשאיר את הסעיף. הסעיף קשוח הרבה יותר מאשר דוקטרינת הפסילה, ומאפשר לקבל האזנות סתר שלא כדין רק בהתקיים התנאים המנויים בסעיף 13/

דוקטרינת הפסילה הפסיקית גמישה מאד זה חוזקה וחולשתה כאחד. אם אנו רוצים הגנה חזקה לא צריך לבטל את הסעיף

Question 8

משרד המשפטים יוצר חקיקה שתעסוק בצילום בסתר ע”י רשויות.

האם הדבר רצוי או לא?

_מי צריך להסמיך צילום כאמור ובאילו נסיבות? _

Answer 8

צילומים כבר נעשים.השאלה היא אם צילום בסתר זה כמו האזנה בסץר שהשוטר לא בסביבה אלא המצלמה לבדה.

רצוי: ייתכן שיביא להסדרה של תחום שכרגה פרוץ.(כבר יש צילומים במצבים מסויימים) ואולי צריך להקשיח את התנאים.

לא רצוי: פגיעה קשה בפרטיות שהרי לא רק עבריינים יצולמו אלא גם חשודים.

מי יסמיך ומתי: לגדשת לחוק האזנת סתר ולשאוב השראה . למשל לומר שרק קצין בכיר מאד יכול לפנות לשופט עליון או לנשיא מחוזי. במקרים של פשע חמור וכו.

Question 9

במשפט אזרחי ניתן להתנות על דיני הראיות כולם?

Answer 9

לא נגון. לא ניתן להתנות על חוק האזנת סתר. ךדוגמא.

Question 10

דרישת הסיוע במשפט הפלילי מיותרת לאור הכלל בדבר הספק הסביר?

Answer 10

לא נכון. אינטיאוטיבית דרישת הסיוע באמת מיותרת לנוכח כלל הספק הסביר. אלא שדרישת הדיות היא פורמלית וכנראה משקפת ספק של המחוקק ביחס לראיות מסויימות. הספק הסביר אינו דרישה פורמלית אלא דרישה מהותיתשפונה לכל שופט לפי תחושתו.

Question 11

עם אמי שנכנס לדירה ומצא את אשתו מקיימת יחסי מיו פגעהבפרטיותה לכן העובדה שקיימה יחסי מין חר אינה ניתנת להוכחה בעדותו?

Answer 11

לא מדוייק. פסד פלונית. יכוללהעיד על מה שראו עיניו. השאלה תלויה בנסיבות.

Question 12

מהם חריגי הרס גסטא ומדוע מתקבלים כראיה?

הם זה מוצדק?

Answer 12

מדובר בקבוצת אמרות אשר נסיבות אמירתן מקהה את החשש מפני אי אמינותן, בין משון שנאמרו באופן ספונטני, ובין משום שהן משולבות במעשה במידה ההופכת אותן לחלק ממנו.

האם מוצדק? ניתן לומר שכן החחריגים עולים במצב שאין ראיות אחרות, וגם אם יש חשש לאמינותן יהיה ניתן להתמודד במישור המשקל.

צמנגד, ניתן לטעון שעדיף לסגור את הפתח מעדות שמועה וחשוב מאד להגיע לאמת ולהגן על כל אמירה לתוכנה וזה יוכל לעשות רק העד הישיר.

Question 13

האם בעידן החוקתי ראוי להציע פרשנוצ מצמצמת לסעיף 10א?

Answer 13

הורחב במשך השנים גם לעד שותק

ניתן להציג ביקורת על כך