כשרות להעיד

Question 0

נכון או לא נכון: אמא כשרה להעיד נגד בנה שגנב ממנה אך אינה לישיבת לעשות זאת

Answer 0

לא נכן. בגלל ס 4 לפקודה הורים אינם יכולים ךהעיד נגד ילדיהם עם גנבו מהם.

חריג: ס 5.1 עבירת אלימות או חבלה פיזית

Question 1

כשרות להעיד: האם בני זוג?

Answer 1

גם אם אינם נשואים: לבדוק משק בית משותף.

י_לדים משותפים וכו._

הבדיקה היא במועד מתן העדות

Question 2

כשרות להעיד בין אחים.

Answer 2

כשירים להעיד תמיד! החוק מאד ברור ניתן להעלות טענות שלא ראוי להעיד בתוך המשפחה, אך החוק מאד ברור בנושא זה

Question 3

כשרות להעיד מה הכלל הבסיסי

Answer 3

כולם כשרים להעיד חוץ מהחריגים:

סעיף 2עדות שותף במשפט פלילי

ס 3-4 בני זוג והורה וילד

Question 4

חריג לכשרות להעיד: עדות שותף במשפט פלילי

Answer 4

מקינזי: השופט שמגר אומר כי סעיף 2 אומר שהשותף כשר להעיד אך יש לחכות עם העדות. השותף כשר להעיד אך לא בטרם הסתיים משפטו.

שעשוע: השופט בך אומר שהלכת קינזי לא נועדה עבור עדי הגנה.חכמי: שטרסברג כהן קבעה כי בתיק של לוי, לוי הוא מרכז העולם. אין לעד ההגנה לשותף זכות לא לחשוף את קו ההגנה שלו. הפגיעה בלוי תהיה יותר קשה מאשר הפגיעה בחכמי. בבג”צ חכמי נקבע באופן ברור כי קינזי לא חל על עדי הגנה.

בש מחוזי בש- הסנגוריה הציבורית מתנגדת לביטול הלכת קינזי. היא מדברת על הקושי של הכובעים הכפולים: עד ונאשם. בית המשפט מחליט לבטל את הלכת קינזי.

השופט אדמונד לוי מעלה טיעון הגיוני: אם קינזי היה צריך לחול איפשהו, זה במשטרה ולא בבית המשפט. במשטרה השותף לא שומע אותך, אין את הסנגורים שירחיקו אותך. לוי אומר כי שקינזי לא היה הלכה מחייבת, דבר שקצת מעוות את המציאות כי קינזי זוכה בגלל הפרקטיקה הזו.
פרוקצ’ה אומרת שיש להשאיר חלון שקינזי יחול כאשר הנאשם לא במעצר ואז הדחייה לא משמעותית מבחינתו, כאשר העדות של השותף משמעותית ושווה לחכות לסיום התיק של השותף. _בייניש מציעה גישת ביניים בין לוי לפרוקצ’ה. קינזי יחול במקרים חריגים בנתון לשק”ד של הערכאה הדיונית. _

Question 5

עדויות בתוך המשפחה

Answer 5

במשפט אזרחי: כולם כשרים להעיד

במשפט פלילי: לא כשרים! חריג ניסיון איום באלימות

מהי אלימות? רוקח: הצתה של בית ריק היא בגדר אלימות ולכן האישה חויבה להעיד

_מיהוא בן זוג? _הזוגיות נמדדת בשלב שבו קוראים לעדות ולא בשלב ביצוע העבירה

בישראל השאלה מיהו בן זוג לצורך פקודת הראיות לא הוכרעה בפסיקה.

Question 6

עדות של אח נגד אח

Answer 6

_אחים כשרים להעיד לפי סעיף 2 ואינם מוגנים בסעיף 3 ו-4. _

Question 7

הרציונלים בעד ונגד מחסום הכשרות

Answer 7

בעד:
1. שמירה על התא המשפחתי.
2. הגנה על המערכת מפני שקר. יש חשש שבן משפחה ישקר לטובת בן משפחתו.
3. תאוריית התדמית- יש למנוע עדות של עדים שעשויים לשקר מסיבות של תדמית.
נגד:
1. גילוי האמת - רוצים לשמוע עדים רלוונטיים למקרה. בנתאם אמר כי כלל הכשרות מקים אחוזת פשע. בני המשפחה יודעים שלא יוכלו להעיד אחד נגד השני. ניתן במשטרה ללכלך אחד על השני וזה לא ישמש בבית משפט.
2. טיעון פונקציונלי - יש עוד מערכות יחסים חשובות בחברה. איפה נעצור?
3. טיעון פמיניסטי - הכלל נולד לגברים עבריינים ונשים עדות כדי להגן על הגברים מפני עדות. הגורמים החזקים בחברה יצרו כללים ראייתיים להגן על עצמם. כך יש חסיונות לעורכי דין, רופאים, עובדים סוציאליים. אלה לרוב קבוצות של כוח שמקבלות הגנה.
בחיסיון עו”ד- לקוח- הרעיון הוא ליצור מערכת יחסים שתאפשר תקשורת חופשית. אחד האנשים יודע על החיסיון ומשכנע את הצד השני לדבר. אבל האישה ובעלה בד”כ לא יודעים על המחסום הראייתי, ולכן זה לא רלבנטי לתקשורת ביניהם. כלל הכשרות לא משרת את כולם, הוא משרת רק בדיעבד את ההורים וילדים ובני הזוג.
הרעיון של חסיונות הוא להוריד מחסום בפני זרים, לא בין בעל והאישה.
הכלל מגן על הזוגיות בשלב של סכנה לכל היותר. אין שום סיבה טובה למנוע עדות בנישואין פיקטיביים.

Question 8

האפציות הקיימות בכללי כשרות עדים

Answer 8

• *1. ליצור מגבלת כשרות כוללת** - בכל משפט פלילי כאזרחי אסור לבעל ואישה וילדים-הורים להעיד אחד נגד השני. זה לטובת הרציונל של שמירה על המשפחה.
• *2. כולם כשרים להעיד** - נמחק את סעיף 3-5. בשם הצדק כולם יכולים להעיד אחד נגד השני.
• *3. שינוי מכשרות לפטור** - נאפשר להעיד אם רוצים.
• *4. לתת לבית המשפט שק”ד** - בית המשפט יחליט לפי הנסיבות. הוא יחליט האם להתחשב בערכי משפחה או לא. יש להניח שבית המשפט לרוב יעדיף לקבל את הראיות ופחות יעניין אותו הרציונל של שמירה על התא המשפחתי.

Question 9

עדות קטינים פסד פלוני

Answer 9

נחזור לשאלה המשפטית; מבחינה ריאליסטית הגיוני להביא את הילדה ולהוציא את הקלטת. בתיק הזה אומר ביהמ”ש: מחד יש משהו בטענת ההגנה. מצפים מהתביעה להיות הוגנת ולהביא את התמונה המלאה ככל שהיא יכולה. ואם התביעה לא עומדת בציפייה הזאת, נפתור את זה במישור הקוסם של משקל. יש לך עד מאוד חזק, יכלת להביא אותו ולא עשית כן – זה יכול לומר משהו. לא לגמרי בסדר שלא הבאתם את הילדה אבל אין שום חובה בחוק לעשות כן. מקנח באמירה: רצית לחשוף את האמת? אדוני הסניגור, יכלת לזמן אותה מטעמך.
אגב, אם אנחנו במשפט וטרם הוכנסה הקלטת, ואז הילד כבר בן 14, אסור להכניס את הקלטת.
כלל נוסף – מהרגע שעד הוא שלנו, אסור לצד השני לדבר איתו אלא באישורנו. עד לפרשת ההגנה. אם מכריזים על עד כעד של ההגנה, אז התובע מנוע מלדבר איתו.

Question 10

כשרות לוקים בשכלם/נפשם

Answer 10

פס”ד תסמונת וויליאמס: בעיקרון אם יש בעיות בעדות של חולי נפש, ביהמ”ש ייתן לעדות פחות משקל אבל אין הגנה חותכת כמו ההגנה שניתנת לילדים

• *חוק הליכי חקירה והעדה** (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית). 50 שנה לאחר חוק הילדים. החוק יוצר הסדר של כללים מצטברים שרק בהתקיימותם העד לא כשר:
• *1. ז. מה זה לוקה?** כולנו מוגבלים. אבל יש הגדרה: “שבשלה מוגבלת יכולתו לתת עדות…..”. מבחן מאוד מאוד מאוד מופשט. משאיר המון שיקול דעת. יש רשימה בסעיף. הגדרה שבחלקה מצומצמת ובחלקה מופשטת. זה ההבדל הגדול למבחן בילדים של הגיל. כמו כן, גיל זה דינמי ומשתנה ומצב שכלי אינו בהכרח משתנה.
• *2. מעבר לתוספת.** הרבה יותר קצרה וחדה משל הילדים.
• *3. ס’ 20ב(2) – החלטת בימ”ש.** ברירת המחדל לגבי לוקים בנפש זה שהם מעידים. אחרי שהם מתחילים להעיד, יכול ביהמ”ש לפטור את האדם מעדות – לפני ובמהלך. ויש רשימת הצדקות בסעיף. להבדיל מהמצב שהוטו אצל החוקר, פה אין שום מעורבות של חוקר. השופט הוא הבוס. אם הוא לוקה בשכלו, ואם זו עבירה של התוספת, אני בתור שופט עכשיו, אם אני רוצה, יכול לפסול את הכשרות שלו מתוך הסקה שהעד הולך לחוות טראומה נוראית.