מערכת בתי המשפט בצרפת

Question 1

מערכת בתי המשפט בצרפת

מה מעמד עיקרון התקדים המחייב בצרפת?

Answer 1

אין כלל של תקדים מחייב בצרפת, למעט שני חריגים:
1. מקרים הנובעים מהיעדר זכות ערעור על החלטות של מועצת החוקה
2. ביהמ”ש לשבירה (ביהמ”ש הבכיר במערכת הרגילה) קיבל פעמיים את אותה החלטה באותו עניין שהועברה ל-2 בתי משפט שונים.

בשני מקרים אלה, התקדים יהיה מחייב.

Question 2

מערכת בתי המשפט בצרפת

CODE DE L’ORGANISATION JUDICIAIRE

מה משמעות המושג?

Answer 2

זהו קודקס הארגון השיפוטי בצרפת, הקובע את מבנה מערכת בתי המשפט בצרפת, חלוקותיו, תחומי סמכות ועוד.

Question 3

מערכת בתי המשפט בצרפת

תארי מאפיין אחד ושני עקרונות של הפסיקה הצרפתית.

Answer 3

מאפיין: פסקי דין קצרים ונימוקים בקווים כלליים מתפתחים, המתחילים בנוסחה “היות/מאחר ו…”

עיקרון 1: עיקרון הקולגיאליות - אין דעת מיעוט, ההחלטה מייצגת את כל ביהמ”ש.
עיקרון 2: דרגת השיפוט הכפולה - הזכות לערער על החלטות (מעוגנת באמנה האירופאית לזכויות אדם). בניגוד למשפט המקובל, ערעור משמעו עריכה מחדש של המשפט. עיקרון זה אינו מוחלט (גם לא בעונשין) ויש מקרים בהם זכות הערעור אינה מוקנית וניתן לערער על נקודות שבחוק. החל מ2002 אפשר לערער גם על הכרעות לגבי העבירות הפליליות החמורות ביותר (פעם לא היה אפשר).

Question 4

מערכת בתי המשפט בצרפת

תארי את חלקי פסק הדין בצרפת

Answer 4

1. הכותרת המזהה את ביהמ”ש ושמות הצדדים.
2. נימוק (motivation) הפורס את נימוקי ביהמ”ש להכרעה. הנימוקים מוצגים בצורה קצרה ולוגית של התפתחויות או שלבים, כאשר כל שלב מתחיל בנוסחה “מאחר ו… בהתחשב בכך…”. זהו החלק הארי של פסק הדין.
3. ההחלטה לביצוע - entacting terms

Question 5

מערכת בתי המשפט בצרפת

JURIDICTION DE DROIT COMMUN
D’EXCEPTION JURIDICTION

בארי מושגים אלה.

Answer 5

JURIDICTION DE DROIT COMMUN - מערכת בתי המשפט הרגילה בתוך מערכת השיפוט הרגילה (הלא-מנהלית). מערכת זו מוסמכת לדון בכל המקרים אלא אם כן סמכות מפורשת הוענקה בחוק למערכת המיוחדת.

JURIDICTION DE DROIT COMMUN - מערכת בתי המשפט המתמחים (המערכת המיוחדת) בתוך מערכת השיפוט הרגילה.

Question 6

מערכת בתי המשפט בצרפת - ערכאה ראשונה

מהו TRIBUNAL D’INSTANCE?

במה הוא עוסק? כמה יש? מה לגבי עקרונות הקולגיאליות ודרגת השיפוט הכפולה?

Answer 6

ביהמ”ש לתביעות (קטנות).

• עוסק בתביעות עד סך 10,000 יורו
• 475 בתי משפט בתחומי סמכות גיאוגרפיים (נפות)
• יש שופט דן יחיד (לכן אין קולגיאליות).
• אין זכות ערעור בסכום תביעה מתחת ל4,000 אלא אם עומדת על הפרק שאלה משפטית (שתועבר לביהמ”ש לשבירה) - ולכן גם עיקרון דרגת השיפוט הכפולה לא רלוונטית.
• יש אפשרות לגישור בשלב המקדמי.
• ייצוג אישי מותר.
• דן בעבירות מהסוג הקל בכותרת TRIBUNAL DE POLICE. על תיקים כאלה אין זכות ערעור אם סכום הקנס מתחת ל150 יורו, אלא אם מדובר במחלוקת על נקודה בחוק (שתועבר לCOUR DE CASSATION).

Question 7

מערכת בתי המשפט בצרפת

מהו JUGEMENT DE PROXIMITE?

במה הוא עוסק? מה שם התקנון? האם ניתן לערער?

Answer 7

• עוסק בסכסוכים אזרחיים (אישיים ומיטלטלין) בתחומים לא-מקצועיים עד סכום 4,000 יורו. עוסק גם בתיקים פליליים בעבירות פחותות ערך.
• מטרת ביהמ”ש היא לקרב את האזרח למערכת עשיית הצדק, דרך הענקת הסמכות להכריע בסכסוכים קטנים.
• שופטים יושבים בהרכב יחיד.
• יכולים להגיע לתוצאה דרך גישור או הכרעה שיפוטית.
• איך זכות ערעור. אם השופט נתקל בקושי משפטי רציני הוא יכול להפנות את הסכסוך לביהמ”ש לתביעות.
• פועל לפי תקנון יישום בשם REGLEMENT D”APPLICATION

Question 8

מערכת בתי המשפט בצרפת - ערכאה ראשונה

מהו TRIBUNAL DE GRANDE INSTANCE?

במה הוא עוסק (ובמה יש לו סמכות בלעדית)? כמה בתי משפט יש? מה התפקידים?

Answer 8

ביהמ”ש לתביעות גדולות.
* תביעות אזרחיות מעל 10,000 יורו. סמכות בלעדית לדון בתחומים הקבועים בחוקים ובתקנות (מעמד אישי ומשפחה), ובקנ”ר
* למעט מקרקעין או תחומים בסמכות בימ”ש מיוחד
* בימ”ש אחד בכל מחוז (DEPARTEMENT) לפי גודל האוכלוסיה. בערך 186 במדינה.
* לנשיא יש סמכויות מנהליות ושיפוטיות (אחריות לפעילות הפנימית של ביהמ”ש - קביעת הרכבים, הנפקת מסמכים ורשימות האזרחים הכשירים לשמש כמושבעים).
* בנוסף לנשיא יש שופטים רגילים (MAGISTRATS)
* ביהמ”ש מתחלק ל CHAMBERS, שהם בעצם מחלקות לעניינים שונים, ובכל אחד יש ראש נשיא. החלטה שניתנה על ידי אחד מהמחלקות נתפסת כהחלטה שניתנה על ידי ביהמ”ש כולו.
* השלב המקדמי מבוצע על ידי שופט יחיד. בשאר המקרים ביהמ”ש קולגיאלי וההרכב הוא מינימום 3.

Question 8

מערכת בתי המשפט בצרפת - ערכאה ראשונה (מערכת מיוחדת)

הציגי את ביהמ”ש לענייני מסחר - TRIBUNAL DE COMMERCE

במה הוא עוסק? מי שופט?

Answer 8

• עוסקים בסכסוכים בין סוחרים.
• 227 בתי משפט כאלה בצרפת, בלי הגבלה גיאוגרפית לפי מחוזות כמו ביהמ”ש לתביעות. אם אין בימ”ש לענייני מסחר באזור הסכסוך, ביהמ”ש לתביעות גדולות יכריע.
• השופטים הם סוחרים: גיל 30+, ניסיון של 5+ שנים במסחר ולא פשטו רגל.
• השופטים נבחרים תחילה לתקופה של שנתיים ואז ל4 שנים.
• השופטים אינם מתוגמלים.
• לאחר 14 שנות שירות (4 קדנציות) אינם יכולים להיבחר במשך שנה.
• נבחרים על ידי גוף של שופטים נוכחיים ובדימוס, ונציגים שנבחרו על ידי סוחרים.

Question 9

מערכת בתי המשפט בצרפת - ערכאה ראשונה (מערכת מיוחדת)

הציגי את תפקיד CONSEIL DES PRUDHOMMES

במה הוא עוסק? מי שופט? מה ההליך?

Answer 9

• ועדת בוררות בסכסוכי עבודה (למעט סכסוכים קולקטיביים).
• קיים לפחות אחד בכל תחום שיפוט של בימ”ש לתביעות גדולות
• כמו בתי המשפט לעניינים מסחריים - גם כאן השופטים נבחרים (ולא משפטנים מקצועיים). קדנציה של 5 שנים.
• חצי השופטים הם מעסיקים וחצי מועסקים. נשיאות ביהמ”ש עוברת ברוטציה ביניהן. כל החלטה צריכה להינתן על ידי 4 שופטים (המכונים יועצים) - 2 מכל מקור.
• בגלל שמספר השופטים זוגי, ייתכן שלא יהיה אפשר להכריע בסכסוך (תיקו). במקרה כזה התיק יחזור בפני אותו הרכב ויתווסף אליו שופט מקצועי המכהן בביהמ”ש לתביעות המקומי.
• כל הליך בא קודם לגישור, ואם אין הסכמה, לדיון בביהמ”ש. גישור נידון בפני מעסיק אחד ומועסק אחד.

Question 10

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

תארי את שלושת סוגי העבירות הפליליות בצרפת

Answer 10

1. עבירות קלות. מחולקות ל-5 תתי-קבוצות לפי החומרה - הקנס המרבי לקבוצה הראשונה הוא 38 יורו ולחמישית 1,500 (כפול אם זו עבירה חוזרת). העבירות מוסדרות בתקנות האוטונומיות של הרשות המבצעת. לפי קודקס העונשין ב1994, אין לשלול חירות בגין עבירות מסוג זה, אך ניתן להגביל זכויות עבור העבירות החמורות (ביטול רישיון נהיגה או צייד, איסור על הנפקת מחאות ועוד). זכות הערעור מוענקת בגין קנסות קספיים שסכומם עולה על 150 יורו או בגין שלילת רישיון לתקופה של 3 שנים.
2. עבירות בינוניות - עד 10 שנות מאסר (20 בעבירה חוזרת) או קנס של לפחות 3750 יורו. ניתן להמיר תקופת מאסר של עד 360 יום בתשלום קנס לפי שק”ד ביהמ”ש. ניתן להטיל גם עונשים מגבילי זכויות. שוד, הונאות, אלימות, סחר בסמים.
3. עבירות חמורות - מ10 שנות מאסר עד מאסר עולם. ניתן להטיל קנסות וענישה מגבילת זכויות. עונש המוות בוטל בצרפת ב1981.

Question 11

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

הסבירי מהם: (1) “הפרדה פונקציונלית” וקשרה לשלבי ההליך, ו(2) משמעות ניהול ההליך בכתב

Answer 11

הפרדה פונקציונלית: סמכויות שונות ועצמאיות ממונות על כל שלב כדי להגן על חירויות הפרט, והמערכת השיפוטית מעורבת בכל שלב משלבי ההליכים הקבועים בחוק: החקירה, ההחלטה על העמדה לדין, ניהול המשפט ויישום תוצאותיו.
ניהול ההליך כולו בכתב נועד כערובה לטובת הנאשם ולשימוש כרישום של כל מה שנאמר. ניהול ההליך ייעשה על בסיס הרשומות שבתיק הפלילי, גם אם הנאשם/עדים לא מדברים במשפט עצמו.

אין אפשרות לקיצור הליך על סמך הודאת נאשם.

Question 12

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

הסבירי את המערכת האחראית לחקירה - מה שלביה ומי ממונה עליהם?

Answer 12

1. חקירה משטרתית ללא התערבות שיפוטית. הסמכויות מוסדרות בקודקס הפרוצדורה העונשית. יש סמכויות לנהל חקירות, לערוך חיפושים, לעצור בתחנת משטרה ועוד. מעצרים של 48+ שעות או האזנת סתר תיעשה רק באישור הגורם המשפטי.
2. השופט החוקר: ממונה על ידי נשיא ביהמ”ש לתביעות גדולות, עם סמכות טריטוריאלית זהה לביהמ”ש הממנה. הוא פועל באופן אידינבידואלי (עוד הסדר יוצא דופן ביחס לעיקרון הקולגיאליות). סמכויותיו רחבות מסמכויות המשטרה - הוא רשאי לערוך את כל פעולות החקירה שלדעתו נחוצות לגילוי האמת, גם אנשים שלא הופיעו בכתב המסמיך את החקירה. כל חקירתו צריכה להיות כתובה, כדי לשמור על היכולת להעביר ביקורת ועל סודיות. שופט חוקר לא יבוא במקרים של עבירות קלות (למעט אם התביעה דורשת), והוא בגדר רשות בעבירות בינוניות. המגבלה היחידה על סמכויותיו - היעדר סמכות להחזיק במעצר עד קיום המשפט. בקשה כזו תישמע בפני הרכב בי”ד מיוחד עם 3 שופטים מביהמ”ש לתביעות גדולות.
3. אם יש יסוד להעמיד לדין - הוא מוציא צו העברה והכל מועבר לביהמ”ש שידון במקרה. אם לא, יוציא צו ביטול אשמה.

Question 13

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

מיהו “התובע האזרחי”?

Answer 13

התובע האזרחי הוא הסמכות השמורה לקורבן (מי שנפגע ישירות מהעבירה על בסיס קש”ס, או יורשיו, או מי שמגן על אינטרסים קולקטיביים) לתבוע את העבריין ולזכות בפיצויים כפי שהיה זוכה בהליך אזרחי. הוא יכול לבחור במסלול אזרחי או פלילי (אך לא לחזור בו). אם הוא בוחר במסלול הפלילי, הוא הופך חלק מהמשפט ומשתתף כשחקן משני, ולכן לא יכול להיות עד (מכאן התפיסה של ההליך כחצי-עונשי וחצי-פיצויי). התביעה יכולה להיות מופנית נגד העבריין וגם נגד יורשיו (כי המטרה היא הבטחת תשלום פיצויים)

Question 14

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

תארי את הליך הערעור על שלב החקירה

Answer 14

מנוהל על ידי בית משפט שהוא חלק מבית המשפט לערעורים, שרשאי לבחון מחדש את החקירה ולהשלימה אם יש צורך (גם לפנות לאנשים שלא פנו אליהם קודם ובעניינים שלא נכללו בכתב החקירה המקורי. הבחינה מחדש תתבצע לפי פנייה של התובע הכללי אם הוא סבור שהחלטת השופט החוקר הייתה שגויה (סיווג העבירה, אי העמדה לדין או העמדה לדין). בסוף הבחינה ניתן לסגור את התיק, להעבירו לביהמ”ש הדן בעבירות קלות/בינוניות, או להעבירו לבימ”ש עם חבר מושבעים.
הערכאה יכולה לדון גם בערעורים המוגשים נגד פעולותיו של השופט החוקר.
הזכות היא ככלל של התביעה הציבורית ויש רק זכות מצומצמת לנאשם ולתובע האזרחי (מה שמהווה פגיעה בעיקרון השוויון בין הצדדים).

Question 15

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

הציגי את:
* TRIBUNAL CORRECTIONNEL
* COUR D’ASSISES

Answer 15

• TRIBUNAL CORRECTIONNEL דן בעבירות מהסוג הבינוני, והוא המקביל הפלילי לביהמ”ש לתביעות גדולות. סמכותם הטריטוריאלית זהה וגם העיקרון של הרכב ביה”ד. ערעורים על החלטות של בימ”ש זה מוגשים לCOUR D’APPEL.
• COUR D’ASSISES מוסמכים לדון בעבירות החמורות ביותר. מקורם בASSIZE COURTS האנגליים. יש בימ”ש אחד כזה בבירת כל מחוז. מכהנים בו הרכב של 3 (שמקורם בביהמ״ש לערעורים), ו9 מושבעים.

Question 16

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

כיצד נבחרים המושבעים עבור הליכים בCOUR D’ASSISES? מי אינו כשיר?

Answer 16

נבחרים בתחילת כל משפט בהליך פומבי מול הנאשם. יש שלושה שלבים:
1. ראש העיר של כל נפה במחוז מגיש שמות של אזרחים שהוגרלו מתוך פנקס הבוחרים השנתי. בעלי אזרחות צרפתית, 23+, יודעי קרוא וכתוב ונהנים ממלוא הזכויות.
2. שמות מתוך רשימה זו עולים בהגרלה ומהווים מאגר מושבעים פוטנציאלי.
3. 6 שמות יוגרלו לדיון הספציפי, בכפוף לזכות הפסילה של 4 שמות מצד התביעה ו5 מצד ההגנה

לא כשירים: מי שהורשעו בעבירה בינונית/קשה עם עונש של 6+ חודשי מאסר, נאשמים, נמלטים, מצויים במאסר, עובדי מדינה שהודחו מתפקידם, חברים בארגונים מקצועיים עליהם נאסר לשמש במקצוע בעקבות החלטה שיפוטית, פושטי רגל, בוגרים הכפופים לאפוטרופסות, חברי ממשלה/פרלמנט/מועצת חוקה/שופטים/שוטרים/חיילים.
מי ששימש כמושבע ב-5 שנים האחרונות נמחק באופן אוטומטי מהרשימה.

בני 70+, מי שמקום מגוריהם הוא מחוץ למחוז, ומי שיש לו סיבה חמורה תקפה יכולים לקבל פטור. סיבה מוסרית (דתית או חילונית) לא תוכר.

Question 17

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

הציגי את זכות הערעור על COUR D’ASSISES

היום ובעבר

Answer 17

בעבר: התפיסה הייתה שחבר המושבעים מייצג את העם, שהוא הערכאה העליונה, ולכן אין זכות ערעור.
כיום: מאז 2000 יש זכות ערעור.

Question 18

מערכת בתי המשפט בצרפת - פלילי

הציגי את ביהמ”ש לנוער

מה הסמכות הטריטוריאלית? מה ההרכב? באילו עבירות דן, ובאילו גילאים?

Answer 18

קשור לביהמ”ש לתביעות גדולות ובעל אותה סמכות טריטוריאלית. יושב שופט יחיד עם סמכות מלאה לדון, למעט למתן עונש השולל את חירות הקטין. אם עונש כזה נתפס כהכרחי, שני שופטים יצטרפו לשופט הראשי.

דן בעבירות קלות ובינוניות של נוער מתחת ל-18, וחמורות עד גיל 16. לעבירות חמורות שבוצעו על ידי בני 16-18 יש בימ”ש מיוחד, בו יושבים שופטים שמקורם בביהמ”ש לנוער.

בכל עבירה של נוער חלה חובת חקירה מקדמית על ידי שופט.

Question 19

מערכת בתי המשפט בצרפת - ערעורים

הציגי את בתי הדין לערעורים - COUR D’APPEL

למה נועד הליך הערעור? באילו תיקים אין ערעור? מה ההרכב הדן?

Answer 19

• דן בכל הערעורים מכל בתי המשפט. מחולק ללשכות המתמקצעות בתחומים שונים. בראש כל לשכה יש נשיא.
• יש 33 בתי משפט שלכל אחד סמכות על 2-4 מחוזות.
• הליך הערעור הוא דיון מחודש בתיק כולו - מטרתו לתקן טעויות משפטיות וגם טעויות בעובדה.
• יש חובת ייצוג בהכל למעט ערעורים מביה”ד לעבודה או מביה”ד לביטחון סוציאלי.
• אין זכות ערעור בתיקים אזרחיים מתחת ל4,000 יורו או תיקים פליליים קלים מתחת ל150 יורו.
• לנשיא ביה”ד סמכויות מנהליות ושיפוטיות, בין היתר דיון כשופט יחיד במקרי חירום.
• לרוב בכל דיון יהיה הרכב של 3. במקרים מיוחדים, למשל החזרת התיק מביהמ”ש לשבירה עקב עניין שבחוק, ביה”ד יכנס 2 לשכות בראשות הנשיא הראשון.

Question 20

מערכת בתי המשפט בצרפת - ביהמ”ש לשבירה

הציגי את ביהמ”ש לשבירה - COUR DE CASSATION

Answer 20

ביהמ”ש הבכיר ביותר במערכת הלא-מנהלית.
* תפקידו להבטיח פירוש אחיד של החוק במדינה (למרות שהוא לא יכול לכפות ציות להחלטותיו על ידי ערכאות זוטרות).
* אין אפשרות ערעור כי החלטותיו נוגעות לעניינים שבמשפט - הוא דן בהכרעות שיפוטיות ולא במסכת עובדות. לא ניתן להציג ממצא עובדתי חדש אלא רק טענה משפטית חדשה.
* ההחלטה העומדת לבחינה צריכה להתחיל להתבצע מהרגע שנותנים אותה (היא לא מושהית). אם לא - ביהמ”ש יכול להחליט שלא לקבל את ערעורו.
* יש להגיש את הערעור תוך חודשיים מפרסום ההכרעה המתוקפת.
* ביהמ”ש לשבירה אינו מחליט בעצמו, אלא מעביר לערכאות אחרותהחלטת ביהמ”ש אינה מחליפה את ההחלטה הקודמת, אלא מורה על הדרך הנכונה ליישום החוק ומעביר את התיק לבימ”ש אחר או הרכב אחר באותה ערכאה שעליה מערערים. הרכב זה יחויב בשמיעת התיק כולו בעובדות ובמשפט, אך אינו מחויב ליישם את הפירוש של ביהמ”ש. אם לא מיישם את הפירוש הזה, המערער יכול לפנות בשנית לביהמ”ש לשבירה. גם במקרים אלה יש שתי אפשרויות: להסכים עם הערכאה שפסקה (כלומר להתכחש להחלטתו הקודמת) או לשבור את ההחלטה החדשה של הערכאה הזוטרה השנייה ולהפנות אותה לערכאה זוטרה חדשה. ביהמ”ש הזוטר בשלב זה יכול לדון ולהכריע בהקשר לעובדות, אבל חייב ליישם את הכרעת ביהמ”ש לשבירה.
* החלטות בימ”ש זה אינן מהוות תקדים מחייב.
* ביהמ”ש רשאי לייעץ לערכאה זוטרה שפנתה אליו בעקבות קושי ביישום החוק.
* יש 6 לשכות - 5 אזרחיות-מסחריות ואחת פלילית, שלכל אחת מהן נשיא ו15 שופטים.
* ההרכב הוא לכאורה 5 שופטים אבל אפשר לדון ב3 כאשר ההכרעה נראית ברורה והצדדים לא מתנגדים. שופט אחד יעשה “עבודה מקדמית” ויביא לדיון בפני שלושה, והם יכולים להחליט אם לדחות את הערעור. הדיון השני הוא במליאה - עם הנשיא הראשון, נשיאי המחלקות ושני שופטים מכל מחלקה. כל החלטה שהתקבלה במליאה כן תחייב בתי משפט זוטרים במקרה הספציפי העומד לדיון.

Question 21

מערכת בתי המשפט בצרפת - המערכת המנהלית

מדוע יש מערכת מנהלית נפרדת, ומה היה ההסדר לפני שהוקמה?

+ במה הם דנים?

Answer 21

• העיקרון המצדיק את מערכת בתי המשפט המנהליים הוא עיקרון הפרדת הרשויות.
• לפני שהוקמה המערכת, ביהמ”ש היחיד שהיה מוסמך לדון בסכסוכים מנהליים היה מועצת המדינה, שהייתה פורמלית גוף מייעץ גרידא.
• עם הזמן, ריבוי התיקים + החשיבות הגוברת של התחום הביאו לצורך להקים בתי משפט מנהליים בערכאה ראשונה ובערכאת ערעור, כאשר מועצת המדינה נותרה ערכאת הערעור העליונה.
• הם דנים בסכסוכים בין אנשים פרטיים לבין גופים מנהליים.

Question 22

מערכת בתי המשפט בצרפת - המערכת המנהלית

הציגי את ביהמ”ש של העימותים - TRIBUNAL DES CONFLITS

Answer 22

בגלל היעקרון הפרדת הרשויות, בתי המשפט המנהליים מנועים מלדון במקרים שבסמכות בתי משפט רגילים, ולהיפך. ייתכן שיותר מבימ”ש אחד יטען לסמכות, וייתכן ששתי המערכות יטענו שאין להן סמכות. כמו כן, ייתכן שבתי משפט ממערכות שונות ייתנו החלטות נוגדות. בימ”ש זה נועד לפתור בעיות אלו. הוא אינו דן במהות המקרה אלא מחליט לגבי הפורום המוסמך.

כדי לשמור על נייטרליות, ביהמ”ש זה הוא פריטטי - 4 שופטים מביהמ”ש לשבירה ו4 ממועצת המדינה. במקרה של תיקו, מרחיבים את ההרכב.

Question 23

מערכת בתי המשפט בצרפת - השופטים

כיצד נתפס השופט בשיטה המקובלת? מתי וכיצד הוא ממונה?

Answer 23

לשופט דמות מרכזית - הוא נתפס בתור גיבור תרבות ומעצבה, שכן המשפט המקובל התפתח באמצעות החלטות של שופטים באמצעות תורת התקדים המחייב. שופטים נהנים מסמכויות פרשנות יחסית רחבות.

שופטים ממונים בשלב מתקדם של הקריירה, לאחר עבודה בפרקטיקה, הצלחה וצבירת מוניטין. וזה נחשב מעמד של כבוד ויוקרה.

Question 24

מערכת בתי המשפט בצרפת - השופטים

מה תפקידו של השופט במסורת הקונטיננטלית? מתי וכיצד הוא ממונה?

Answer 24

השופט הוא, ככלל, פקיד. הוא פרגמטי, כותב בצורה מקוטעת שאינה נותנת דרור לדעותיו - תוצאה של החינוך האחיד של השופטים בוגרי אותו ביה”ס לשפיטה. כמו כן, לרוב הם מגיעים ישר מהאוניברסיטה, מה שמסביר מדוע הגישה שלהם תיאורטית יותר. נאמר שהשופט הצרפתי מרגיש קרוב יותר לפרופ’ שלימד אותו מאשר לעורכי הדין.

כדי להיות שופט צריך להיות בעל תואר שני צרפתי (לאו דווקא במשפטים) ולהתקבל לביה”ס הלאומי לשפיטה - דרך מכרז סטודנטים (עד גיל 27), מכרז הפקידות הציבורית (למי שיש ותק של 4 שנים לפחות במשרה ציבורית) או של אנשי מקצועי בעלי מומחיות רלוונטית (8 שנות פעילות ועד גיל 40). שם לומדים (26 חודשים) ומתמחים (5 חודשים).

Question 25

מערכת בתי המשפט בצרפת - השופטים

צייני 3 ביטויים לעצמאות הרשות השופטת בצרפת.

מה מקור גישה זו?

Answer 25

• עיקרון הפרדת הרשויות, הבא לידי ביטוי בבידוד בתי המשפט מהרשויות האחרות.
• לא ניתן לסלק או להזיז שופטים בעקבות החלטות של הרשות המבצעת (השהייה, פיטורין, פנסיה מוקדמת, העברה או אפילו קידום) אלא בגין הסיבות הקבועות בחוק. החוק מאפשר מינויים זמניים ומסדיר את מילוי מקום השופטים המנועים.
• שופטים אינם רשאים לפרש חקיקה חסרה - עליהם לפנות לרשות המחוקקת. השופט הוא כמו פקיד, שפשוט מוצא תשובה שכבר כלולה בספר החוקים למקרה העובדתי לפניו.

משכך, הגיבור במסורת הקונטיננטלית אינו השופט אלא המחוקק. ביה”ד הוא יחידה חסרת זהות - כל ההחלטות הן קבוצתיות וקלגיאליות.

המקור לגישה זו היא גישה אידיאולוגית וחברתית של אירופה המהפכנית והאנטי-שיפוטית. עם הזמן, חלק מהשיטות העלו את מצב השופט בעקבות קבלת חוקות קשיחות והכנסת עיקרון הביקורת השיפוטית על חוקים (איטליה וגרמניה). אך בתי המשפט לחוקה שם עדיין מצויים מחוץ למערכת השיפוטית הרגילה, וכך ניתן לשמור (לפחות פורמלית) על המסורת המנוגדת לביקורת שיפוטית ושומרת על הפרדה בין חקיקה לשפיטה (שכן ביקורת שיפוטית היא מעין חקיקה).