איטליה - הפרלמנט, הליך החקיקה, דיני קניין ודיני משפחה

Question 1

ממה מורכבת הזרוע המחוקקת באיטליה?

בתים, דרישות, האם חובה לבחור?

Answer 1

• שני בתים עם סטטוס שווה: הסנאט (עליון) ובית הנבחרים (תחתון).
• דרישות בשני הבתים נדרשת אזרחות איטלקית והיעדר עבר פלילי. לסנאט גיל הנבחרים 40+, גיל הבוחרים 25+; לבית הנבחרים גיל הנבחרים 25+, גיל הבוחרים 18+.
• מי שלא בוחר רושמים ליד שמו סימן שחור שעשוי לפסול אותו מכהונה במשרות ציבוריות/כהונה בפרלמנט.

Question 2

מהי שיטת הבחירות באיטליה?

עד 1993, אחרי 1993, תקופת הכהונה

Answer 2

עד 1993 שיטת נציגות יחסית, שנועדה להבטיח שהתערובת הפוליטית של העם תשתקף בנציגות. בפועל, אף מפלגה לא זכתה במספיק מושבים כדי לשלוט באחד הבתים, ולכן שינו את השיטה (גם בגלל התמוטטות משטרים קומוניסטיים וחקירות בגין שחיתות).

אחרי 1993 3/4 מהמושבים בכל בית יוקצו לפי סדר הזכייה בבחירות ו1/4 על פי העיקרון היחסי.

הפרלמנט נבחר ל-5 שנים. ניתן לפרקו לפני כן אם הנשיא משוכנע ש(1) הפרלמנט איננו מצייג את האומה (2) לא ניתן להרכיב ממשלה שתזכה באמון שתי הבתים (3) מערכת היחסים בין שתי הבתים אינה מאפשרת פעילות תקינה. במצב חירום ניתן להאריך ב5 שנים. במצב רגיל ניתן להאריך ב90 יום.

Question 3

מהם שלושת שלבי החקיקה באיטליה?

Answer 3

1. היוזמה החקיקתית
2. הדיון בהצעות החוק
3. ההכרעה

Question 4

פרטי לגבי שלב היוזמה בהליך החקיקה האיטלקי

מה קורה? מי רשאי להציע? מה העיקרון החוקתי?

Answer 4

היוזמה החקיקתית - הצעת החוק מונחת בפני הבתים לעיון ודיון.
מי רשאי להציע הצעת חוק?
הנבחרים עצמם, הממשלה (גם אם לא חברי פרלמנט, המועצה לכלכלה ועבודה, בתי הנבחרים המחוזיים, קבוצה של 50,000 בוחרים (למעט בתקציב, מיסוי, חנינות או הסכמים בינ”ל). איטלקים יכולים גם לפנות בבקשות לפרלמנט גם אם אין להם זכות בחירה, בלי עריכתם כהצעת חוק.
העיקרון החוקתי: הריבונות מסורה לעם, לא לנציגיו.

Question 5

פרטי לגבי שלב הדיון בהליך החקיקה האיטלקי

מהן שלושת השלבים? מה הדרך הנפוצה לקיום הדיון? מה התפיסה המשתקפת?

Answer 5

זהו שלב דיון ושקילה, ולא ויכוח (דיבייט) בשונה מהשיטה הבריטית.

הצעה מועברת לועדה הרלוונטית בשני הבתים > הקמת ועדת משנה להצעת תיקונים > הנשיא מחליט על דרך קיום הדיון

לרוב, יהיה דיון והצבעה בכל סעיף בנפרד, ולבסוף הצבעה על החוק בשלמותו. אם ההצעה צריכה לעבור בדחיפות, אפשר לעשות דיון מקוצר (למעט בהצעות בנוגע לבחירות, תקציב, העברת סמכות חקיקתית או אישור הסכם בינ”ל).

משקף את התפיסה שכל חלק בהצעת החוק דורש את ההערכה של המדינה כולה.
אם אין מחלוקת - הועדה תמצה את השלב הדיוני, והצעת החוק תבוא מול המליאה רק להצבעה עליה בכללותה.

Question 6

פרטי לגבי שלב ההכרעה בהליך החקיקה האיטלקי

מה הרוב הנדרש? מה תפקיד הנשיא? מה תפקיד שר המשפטים? מה לגבי פרסום?

Answer 6

כדי שהחוק יתקבל הוא חייב לעבור ברוב רגיל של הנוכחים בישיבה והמצביעים בכל בית. אם עבר רק בבית אחד, אפשר להגיש אותו שוב בבית השני רק לאחר 6 חודשים.

הנשיא יבחן כל חוק שעובר. אם הוא חושב שהחוק פוגע בחוקה, הוא יחזיר אותו לפרלמנט כדי לאשרר אותו. אם הפרלמנט מאשרר, הנשיא חייב לתת לו תוקף.
שר המשפטים יחתום על החוק אחרי שהוא בוחן שהוא עבר את ההליך החקיקתי הנדרש.
החוק יפורסם בבטאון הרשמי וייכנס לתקף 15+ ימים לאחר פרסומו (למעט בנסיבות מיוחדות המצדיקות הקדמה או איחור).

Question 7

כיצד יכול להתערב העם האיטלקי בהליך החקיקה?

Answer 7

אם חצי מיליון תושבים מסכימים, אפשר ליזום משאל עם על המשך קיומו של חוק.
זאת דוגמה ליישום דמוקרטיה ישירה

Question 8

מהן “תקנות חוק” באיטליה?

Answer 8

תקנות חוק הן חקיקה של הממשלה.
מתן האפשרות לממשלה לחוקק פוגעת בעיקרון הפרדת הרשויות, ולכן יש הגבלה על פעולת החקיקה - הממשלה חייבת להניח בפני הפרלמנט את התקנה ביום הוצאתה, ועליו להתכנס תוך 5 ימים לדון בה (גם אם יש פגרה).

Question 9

מהי “חקיקה חוקתית” באיטליה?

מה המגבלות על המציעים אותה? מה ההליך לקבלתה?

Answer 9

חקיקה שמטרתה לשנות או לתקן את החוקה. היא כפופה להליך חקיקתי מחמיר יותר. יש עליה כמה מגבלות:
1. מי יכול להציע - חברי ממשלה, חברי פרלמט, חברי פרלמנטים מחוזיים ו50,000 בוחרים (לא גופים אחרים, כמו המועצה לעבודה וכלכלה).
2. נדרש בהכרח דיון מלא (דיון והצבעה על כך סעיף בנפרד).
3. ההצעה חייבת לעבור פעמיים בכל בית בפערים של 3 חודשים (גם תיקונים שנוספים צריכים לעבור פעמיים).
4. בהצבעה הראשונה די ברוב רגיל, בהצבעה השנייה נדרש 50% של חברי הבית (ולא רק הנוכחים והמצביעים)

אם החוק עובר ב2/3 בהצבעה השנייה, הוא עובר לבחינת הנשיא וחתימתו.
אם החוק לא עובר ב2/3 בהצבעה השנייה, הנשיא יבחן אותו אבל רשאי לא לפרסמה בחוק במשך 3 חודשים, שבתקופה זו העם יכול לדרוש משאל עם (חצי מיליון בעלי זכות בחירה, 5 פרלמנטים מחוזיים או 1/5 מאחת מבתי הפרלמנט). כולם חייבים להצביע במשאל העם.

זה מראה לנו שבקשר לחוקה, אם הנבחרים אינם תומכים בצורה גורפת, יש מנגנון לווידוא רצונו של העם.