מאזן נוזלים

Question 1

פיזור הנוזלים במדורים שונים בגוף

Answer 1

ככל שרקמת השומן גדולה יותר- יהיה פחות מים בגוף. ככל שאדם שרירי יותר- יהיה לנו יותר מים בגוף (רקמת השריר סופחת מים). נשים למשל- עם מסת שריר קטנה, יאגרו פחות מים.
שני שליש מהמים בגוף שלנו הם בנוזל התוך תאי (הציטופלזמה) ושליש בנוזל החוץ תאי. 20% מהנוזל החוץ תאי הוא הדם.

Question 2

מאזן הנוזלים היומי

Answer 2

מה נכנס ומה יוצא מהגוף. מה שנכנס יהיה חייב לצאת- אם נכניס יותר מידי ולא נוציא, תהיה בצקת, אם נוציא יותר ממה שנכניס- תהיה התייבשות.
באוכל יש מים, בשתייה יש מים (הכי הרבה מן הסתם), נוציא נוזלים דרך הצואה, דרך האוויר, בזיעה, השאר והרוב יצא דרך השתן- הכליות יחליטו מה יצא ומה יישאר.

Question 3

מאזן חומצה בסיס

Answer 3

בגוף 3 מערכות שמשתתפות בבקרת הpH. הדם (מערכת קרבונט וביקרבונט, מערכת התרסה זרחנית ומערכת התרסה של חלבוני פלסמה), מערכת הנשימה (כשנרצה להרחיק פחמן דו חמצני- ניצור היפרונטילציה וכשנרצה לשמור על פחמן דו חמצני, נשטח את הנשימה). הכליות (מגיבות לאט יותר ממערכת הנשימה, אבל עושות הפרשת יוני מימן במקרה הצורך).

Question 4

pH הדם

Answer 4

7.35 בורידים הסיסטמיים ו7.45 בעורקים הסיסטמיים.

Question 5

פיצוי נשימתי

Answer 5

כשתהיה עלייה בפחמן הדו חמצני בעורקים, אם תהיה ירידה בpH בדם העורקי למתחת ל7.38, קולטנים יחושו בזה בגזע המוח, תהיה עלייה בעומק ובקצב הנשימה.

Question 6

חמצת ובססת

Answer 6

חמצת- ירידה משמעותית בpH, מתחת ל7.35 בורידים, מערכת הנשימה תוציא את עודפי הפחמן הדו חמצני על ידי היפרונטילציה, וזה יוביל לpH תקין
בססת- כשהpH יהיה גבוה יותר, מערכת הנשימה תעשה היפוונטילציה כדי להשאיר את הפחמן הדו חמצני בגוף, וזה יוביל לpH תקין.
היפר ונטילציה יכולה להוביל לבססת, היפו ונטילציה יכולה להוביל לחמצת

Question 7

פיצוי כלייתי

Answer 7

יקרה רק כשתהיה ירידה בpH- רק במצב של חמצת.
בתאי האבובית המקורבת והמרוחקת, יש את אנזים אנהידרז פחמתי- אם יהיה עודף בפחמן דו חמצני בדם, הוא יהפוך אותו לביקרבונט ומימן. יוני הביקרבונט יחזרו לדם כדי להעלות את הpH (הוא בסיסי), והמימן יורחק השתן. ניתן להרחיק גם על ידי משאבת חנקן- מימן.

Question 8

חמצת נשימתית

Answer 8

ירידה בpH בעקבות עליה בפחמן הדו חמצני בדם. הסיבה היא נשימתית. יכול לקרות מפגיעה במרכזי הנשימה בגזע המוח, נפחת ריאות, בצקת ריאות, חסימה נשימתית, עישון… כל זה עלול להוביל לעלייה בפחמן הדו חמצני. במקרה כזה הכליות יעשו פיצוי כלייתי- נוציא מימן בשתן.

Question 9

בססת נשימתית

Answer 9

עלייה בpH בעקבות ירידה בפחמן הדו חמצני בדם. יכול לקרות מגובה רב, היפר ונטילציה, חרדה, שבץ, פגיעה במרכזי הנשימה בגזע המוח.- התאים שמחזירים מימן לא עושים זאת כמו שצריך.

Question 10

חמצת מטאבולית

Answer 10

ירידה בpH בעקבות ירידה ביוני הביקרבונט בדם, או הצטברות של חומצות בדם. יכול לקרות בגלל שלשולים רבים, כשל כלייתי (הפרשת יתר של ביקרבונט), קטוזיס (בפירוק של שומנים יווצרו חומצות קיטוניות), דיאטה עתירת חלבונים תעמיס על הכליות שיעבדו יתר, עד שיגיעו לכשל כלייתי- ולא תהיה הפרשת מימן בשתן.
יהיה פיצוי נשימתי- היפר ונטילציה.

Question 11

בססת מטאבולית

Answer 11

עלייה בpH בעקבות עלייה ברמת יוני הביקרבונט בדם, או הפרשה מוגברת של חומצה. יכול להיגרם מנטילת תרופות רבות, הקאות מרובות, התייבשות, תרופות משתנות (שעלולות להוביל להפרשת יתר של מימן).
יהיה פיצוי נשימתי- היפו ונטילציה.

Question 12

דיאליזה

Answer 12

כשיהיה כשל כלייתי- הכליות לא עושות את עבודתן כראוי. מוציאים דם מהאדם, הדם עובר באמצעות משאבה דיאליזה. זו מערכת של צינורות, הם טבולים במיכל עם תמיסה (תמיסת דיאליזה), הצינורות הללו הם מסננת עם חורים בגודל מיקרוסקופי. התמיסה מרוכזת- היא מושכת אליה חלקיקים שונים וצריך לוודא שלא נגיע לשיווי משקל. יש סיכוי שנאבד חומרים שחשובים לנו. בדיאליזה לא תהיה ספיגה חוזרת. בלי דיאליזה אדם ימות- הדם חוזר לאחר הדיאליזה מסונן.