המודינמיקה Flashcards
דופן העורקים והורידים
גלימה פנימית- הדופן הפנימי. זה אנדותל קשקשי פשוט. לעורק (ולא לוריד) תהיה גם רקמת חיבור אלסטית שעתירה באלסטין.
גלימה אמצעית- הרקמה העיקרית היא שריר חלק המאפיין את רוב כלי הדם. הוריד היא דקה, בעורק היא עבה. תהיה תוספת של אלסטין (כך נוכל לשנות את קוטר העורק), בוריד שכבת השריר דקה מאוד.
גלימה חיצונית- רקמת חיבור עבה גם בוריד וגם בעורק. בכלי דם גדולים- יהיו נימים בשכבה הזו. כלי דם בתוך כלי דם, כלי הדם הקטנים מזינים את דופן כלי הדם הגדולים.
המערכת הסימפתטית כבקרה
היא מכניסה אותנו למצב חירום ואחראית להקטין את קוטר העורקים.
הפסקת הגירוי הסימפתטי- מרפה את השריר ומרחיבה את הקוטר. בגוף יש בקרה על קוטר כלי הדם.
טרשת עורקים
דופן שרירית היא מקום נוח לטרשת- ולכן גם תהיה טרשת עורקים ולא טרשת ורידים. מולקולות כמו כולסטרול למשל שוקעות באנדותל, המולקולה עוברת תהליכים שגורמים לה להיות דביקה ולשקוע. מערכת החיסון מנסה לעזור, אבל זה מדרדר את המצב. זה משוב חיובי
עורקים גמישים
אלו העורקים הגדולים ביותר בגופנו- 1-3 ס”מ. אבי העורקים הוא 3 ס”מ- היות ותפקידו להעביר דם לכל הגוף, ועורק הריאה הוא 2.5 ס”מ.
כוח רתע\ הדף
הדופן השרירית מייצרת כוח רתע\ הדף. כשנמתח את דופן העורקים הגמישים שלנו, המתח ירצה לחזור חזרה. אין צורך בבקרה מבחוץ- זה המבנה של הגוף. זה מאפשר את התרחבות העורק ואת ההתכווצות שלו. השכבה האלסטית היא שמאפשרת את ההתמתחות של הדופן-> היענות.
השכבה השרירית מתנגדת להתמתחות ומכווצת חזרה. העורקים מתרחבים בזמן הסיסטולה של החדרים-> היענות, וחוזרים למצבם בזמן הדיאסטולה-> רתע.
בזקנה יהיה קשה לשנות את קוטר העורקים, היות והדופן נעשית דקה יותר, אנשים הסובלים מטרשת עורקים גם כן יהיו עם עורק פחות גמיש.
העורקים השריריים\ העורקים המוליכים
הקוטר שלהם הוא 0.5-1 ס”מ. יש הרבה עורקים כאלה, למשל עורק החישור ועורק הזרוע… הגלימה האמצעית שרירית ופחות אלסטית- תהיה פחות גמישות, פחות היענות, פחות רתע אבל יהיה יותר מתח וכוח. הוא יהיה עמיד יותר וישמור על לחץ הדם.
עורקים משיקים
מזינים את אותו חלק ברקמה. מחברים עורקים שאחראים להגיע לאותו המקום. עורק ללא עורק משיק ייקרא עורק סופי. סוף העורק- רשת של נימים.
העורקיקים
קוטר העורקיקים הוא 15-300 מיקרון. הגלימה הפנימית דקה מאוד, הם בעלי מעט מאוד אלסטיות ותהיה להם שכבת שריר אחת או שתיים. לעיתים קרובות בקצה של העורקיק תיווצר סוג של טבעת הניתנת לבקרה. היא נקראת שוער טרום נימי- מאפשרת כיווץ והרפיה. הגלימה החיצונית היא רקמת חיבור רפוייה, עשירה בקצות עצבים ומהווה בקרה ללחץ הדם. עיקר הבקרה בעורקיקים- ניתן לשנות את קוטר העורקיק, לא רק של השוער אלא של כל השריר. הבקרה משפיעה על נפח הדם ועל לחץ הדם.
רשת נימית
הקוטר של הנימים הוא 5-10 מיקרון. הם יוצרים מבנה של רשת. כלי דם עדינים מאוד ולכן אין מקום לשרירים. זה אנדותל בתוספת רקמת חיבור דקה. הוא דק מאוד- כך שניתן לבצע חילוף קפילרי. לא יהיה אותם באפיתלים, בעדשות העין, בסחוסים ועוד כדי ליצור מבנה שקוף. המחיר- לא נוכל לתקן את התאים הרקמות הללו.
זרימה נימית
ניתן לשלוט על הזרימה הנימית באמצעות בקרה על קצות העצבים- השוערים הטרום נימיים. זו בקרה כפולה.
בקרה מקומית- תאי אנדותל השילוב עם האריתרוציטים- מייצרים הרפיית השוער הטרום נימי.
בקרה מערכתית- בקרה מערכתית גבוהה של הגוף. מערכת העצבים האוטונומית וההורמונים אחראים לה. מכווצים את השוער הטרום נימי לפי הצרכים.
נימים שלמים
בדרך כלל אלו הנימים הרגילים, ברוב המקרים הם שלמים ומאוד נפוצים.
נימים מנוקבים
תאי האנדותל למשל, הם בעלי פתחים. חלבונים יכולים לעבור דרכם. נמצאים בכליות, בבלוטות אנדוקריניות, במעיים, בעין. גם מים ומומסים גדולים יוכלו לצאת ולהיכנס בהתאם לצורך.
סינוסואידים
נימים רחבים במיוחד, יהיו מרווחים גדולים בין התאים. יהיה חילוף קפילרי מוגבר, זה יאפשר מעבר חלקיקים גדולים. יהיה למשל במח עצם, בכבד, בטחול, בבלוטת ההיפופיזה ובבלוטת האדרנל
ורידונים
קוטר של 10-50 מיקרון. מנקזים דם מהרשת הנימית, אין לרובם גלימה אמצעית (אין שריר), המרווח בין תאי האנדותל גדול- ומאפשר תהליך הגירה (כלי הדם יוצאים ומתיישבים ונדחקים ברקמות)
ורידים
הדם מתנקז לכלי דם גדולים יותר ויותר עד שיגיע לורידים. מורכב מאנדותל, מסתמים (עם שני כיסים), הדם נסחט כלפי מעלה בצורה אקטיבית. תפקיד המסתמים למנוע דם חוזר. האלסטיות ירודה מאוד- הוריד לא יכול לעזור לדם לזרום. החלל גדול היות והדופן דקה, הגלימה החיצונית היא העבה ביותר.
ורידים שריריים
בעלי שכבה דקה של שריר בגלימה האמצעית, הם מסוגלים להתרחב ולהתכווץ מעט
ורידים גדולים
עשירים במסתמים, הם הגדולים ביותר שיש בגוף. יש להם טיפה שריר- יכולים לבצע כיווץ והרחבה.
גיתות (סינוסים)
הם בגודל בינוני, בלי גלימה אמצעית, יהיה ניקוז גדול בזמן קצר, אין בקרה על הקוטר כי אין שריר
ורידים נלווים
נמצאים בעומק הגוף, הם מסביב לעורקים. לכל עורק יהיו לפחות שני ורידים נלווים. הם נפוצים בגפיים. הליפוף בעורק נותן את תנועת הסחיטה- הוריד מנצל את הדופק. מספר המסתמים בוורידים הנלווים גבוה מבורידים השטחיים.
דליות
בורידים קטנים זו בעיה אסתטית. בורידים גדולים הדם עלול להיאגר- אלו ורידים כבדים מדי- דם לא יצליח לחזור ללב, יהיה צריך למתוח את הורידים הללו. זה משוב חיובי. זה יכול לקרות בעמידה ממושכת, בהריון
פיזור הדם במנוחה
הדם בעיקר בורידים בגלל הכמות והגודל של הקוטר שלהם (מהווה כ64 אחוזים). הדם בעורקים ובעורקיקים יהיה כ13 אחוזים, מחזור הדם הריאתי יהיה כ9 אחוזים, 7 אחוזים בלב ו7 אחוזים בנימים.
בזמן מנוחה שני שליש מהדם יהיה בורידים, ובזמן פעילות גופנית הדם עובר לעורקים כי צריך להזין את הדם למוח, לשרירים… זה סוג של מצב חירום.
החילוף הנימי
מים ומומסים יוצאים מפלזמת הדם אל הנוזל הבין תאי ולשם עוברים לתוך התאים, ומים ומומסים שהם תוצרי התאים נכנסים חזרה לפלזמת הדם מהנוזל הבין תאי. המעבר כפול- לחץ אוסמוטי (מעבר בדיפוזיה בתאי אנדותל) ומעבר בסינון בהתאם ללחץ ההידרוסטטי (חלק מלחץ הדם).
לחץ הידרוסטטי
לחץ שנוזל מפעיל על הדפנות
ארבעה כוחות שפועלים על תאי האנדותל בסינון הקפילרי
לחץ הידרוסטטי בנימים, לחץ אוסמוטי בנוזל הבין תאי (מושך אליו מים)- שניהם מדברים על סינון קפילרי, יציאת מים ומומסים מנוזל הפלזמה.
לחץ הידרוסטטי בנוזל הבין תאי, לחץ אוסמוטי של הדם (לחץ אונקוטי- ככל שיותר נוזלים יוצאים מהדם, כך הלחץ האונקוטי גדל)- מדברים על חזרת מים ומומסים לפלזמה.
כוח הסינון נטו
כוח הסינון נטו הוא הפרש הלחצים= סינון נימי פחות ספיגה חוזרת.
בקצה ההתחלתי של הרשת הנימית- זה יהיה חיובי, יהיה יותר סינון נימי- יציאת מומסים, ובקצה הסופי של הרשת הנימית- זה יהיה שלילי, תהיה יותר ספיגה חוזרת- חזרת\כניסת מומסים לפלזמה
עקרון סטרלינג
יהיה כמעט שיווי משקל בין הסינון הנימי לספיגה החוזרת (מה שחוזר יהיה כמעט שווה למה שנכנס). זה יושלם באמצעות כלי הלימפה. כל מה שיצא- גם יחזור.
אם תהיה בעיה בספיגה החוזרת זה יצור בצקת- מים שנשארים ברקמות, בנוזל החוץ תאי ולא מצליחים לחזור לדם. 85 אחוזים חוזרים לדם ישירות, 15 אחוזים חוזרים לדם דרך כלי הלימפה.
המודינמיקה
איך הדם זורם בתוך צינורות כלי דם. דם יזרום מלחץ גבוה ללחץ נמוך. זרם הדם- כמה דם זורם בכל כלי דם בדקה, זה תלוי קודם כל בלב. תפוקת הלב- נפח הפעימה וקצב הלב, הפרש לחצים- ככל שיותר גבוה יהיה זרם דם גדול יותר (ברגליים זה יהיה שולי יותר). ככל שנהיה קרובים יותר ללב, הלחץ יהיה גדול יותר.
התנגדות לזרימה
כלי דם רחב יותר יכיל נפח גדול יותר, כלי דם קטן יותר יהיה עם יותר חיכוך. זה יושפע גם מצמיגות הדם (צפיפות התאים, אריתרוציטים…)
לחץ דם
לחץ שמפעיל הדם על דפנות כלי הדם. ללא לחץ לא תהיה זרימה. לחץ גבוה- לחץ על הדופן, ללא לחץ- לא יהיה לחץ על הדופן. ככל שיהיה יותר נפח, יהיה יותר לחץ. גם סוג כלי הדם ישפיע.
לחץ דם אצל אדם בריא
80 על 120, כאשר ה80 הוא לחץ דיאסטולי ו120 הוא לחץ סיסטולי
לחץ הדם בנימים
35 ממ”כ
התנגדות היקפית
כל דבר שגורם להפרעה בזרימה החלקה של הדם. חיכוך יגרום להפרעה בורידים, בנימים ובעורקיקים כאשר בעורקיקים יהיה הכי הרבה חיכוך- ולכן שם תהיה את ההתנגדות ההיקפית הגבוהה ביותר. צמיגות הדם גם תשפיע (צפיפות התאים, אריתרוציטים, חלבונים). מבנה כלי הדם גם משפיע, אורך כלי הדם- ככל שכלי הדם ארוך יותר, תהיה יותר התנגדות היקפית. קוטר קטן- יותר התנגדות
לחץ הדם הנמוך ביותר- בורידים
לחץ הדם הגבוה ביותר- באבי העורקים ובעורקים
נפח הדם החוזר
הדיאסטולה יוצרת ואקום בלב וזה גורם לשאיבת דם אל תוך הלב.
שאיבת שרירי שלד- הורידים הנלווים מקיפים את העורקים שיוצרים להם דופן מלאכותי שעוזר ביחד עם המסתמים לחליבת דם בחזרה אל הלב.
מערכת הנשימה- מייצרת ואקום בבית החזה, בזמן נשימה תהיה התנפחות בורידים (זה יגרום לתת לחץ שישאב את הדם).
שטח כללי של כלי הדם גם משפיע על ההתנגדות ההיקפית ועל מהירות הזרימה.
התנגדות גדולה- זרימה תרד. וככל שיש יותר שטח כללי, תהיה יותר התנגדות.
הבקרה על לחץ וזרימת הדם
ישנה בקרה האחראית להזרמת דם ובאיזה לחץ.
מרכז בקרה- נמצא בגזע המוח, מרכז הבקרה נקרא מרכז בקרה לבבי. הוא אחראי על קצב הלב, ישנו גם מרכז האחראי על קוטר כלי הדם.
בקרה הורמונלית- האריתרוציטים מפרישים NO, ומטפלים בבעיה מקומית.
לחץ דם עורקי ממוצע (NAP)- לחץ הדם העורקי מושפע מתפוקת הלב (נפח הפעימה וקצב הפעימה), המערכת הסימפתטית משפיעה בעיקר על העורקיקים. ההתנגדות ההיקפית היא בעיקר קוטר כלי הדם.
בקרה במרכז הלבבי- ירידה בלחץ דם-> ירידה בקצב הדחפים מהקולטנים-> מערכת הסימפתטית פועלת-> מעלה את קצב הלב-> משוב שלילי
המערכת הפרסימפתטית תפעל הפוך- אם לחץ הדם יעלה היא תיכנס לפעולה
היפוקסיה
ירידה ברמת החמצן בגוף תשפיע על לחץ הדם
היפרקפניה
ירידה ברמת הפחמן הדו חמצני תשפיע על לחץ הדם
הדופק
אצל אישה זה יהיה 70-75 פעימות בדקה, אצל גבר 60-65 פעימות בדקה.
השינויים בקוטר העורקים בעקבות סיסטולת החדרים
מחזור הדם העוברי
וריד מחזיר דם טוב, עורק מוציא פסולת ודם עשיר בפחמן דו חמצני לשלייה באמצעות דיפוזיה.
נקב אובלי
מאפשר לדם להתערבב בין שני החלקים של הלב
