הדם

Question 1

הדם- טמפ, PH, חלוקת אחוזים בגוף, במשקל

Answer 1

רקמת חיבור- הנוזל החוץ תאי הוא החלק העיקרי ברקמה והנוזל צמיגי.
טמפרטורת הדם- 38 מעלות, PH- בסיסי, 7.35- 7.45.
הדם מהווה 20% מהנוזל החוץ תאי ו8% ממשקל גופנו. 55% מהדם הוא פלזמה ו45% זה התאים הלבנים והאדומים- כאשר ישנם הרבה יותר תאים אדומים בדם.
דם כהה- עני בחמצן, דם בהיר- עשיר בחמצן

Question 2

אריתרוציטים

Answer 2

תאי הדם האדומים, הם רוב התאים בדם

Question 3

לויקוציטים

Answer 3

תאי הדם הלבנים, הם חלק קטן מאוד מהדם

Question 4

החלוקה בפלזמה

Answer 4

54% מהפלזמה היא החלבון אלבומין- תפקידו פשוט להיות חלבון פלזמה ועצם נוכחות עושה לחץ אוסמוטי מאוזן. מיוצר בכבד
38% מהפלזמה היא אימונוגלובולין (גלובולין)- שהם הנוגדנים. חלבון המיוצר על ידי הלימפוציטים, מהווה ככלי נשק המגן עלינו.
7% מהפלזמה היא פיברינוגן- חלבון המיוצר בכבד ותפקידו קרישת דם, אינו פעיל.
1% זהו שאר הדברים הדם- מלחים ויונים, חלקי מזון, חומרי פסולת והורמונים.

Question 5

המטוקריט

Answer 5

אחוז התאים האדומים מכל נפח הדם.
ממוצע הנפח האדם של אישה מול גבר יהיה שונה לאור גודלם- אישה יהיה 5 ליטרים ואצל גבר יהיה 6 ליטרים. ההמטוקריט התקין אצל גבר הוא 40-54 אחוזים ואצל אישה הוא 38-47 אחוזים. כשההמטוקריט לא יהיה תקין תהיה בעיה בזרימת הדם, בלחץ האוסמוטי ובחמצן המגיע לתאי הגוף. אנמיה תקרה כאשר ההמטוקריט יהיה נמוך מידי ופוליציטמיה תקרה כאשר ההמטוקריט יהיה גבוה מידי.
פוליציטמיה- התייבשות, בצקות, מחלות ריאה חסימתיות ושהייה בגבהים

Question 6

פוליציטמיה\ אנמיה

Answer 6

פוליציטמיה- מצב בו ההמטוקריט גבוה מידי- דוגמאות: התייבשות, בצקות, מחלות ריאה חסימתיות ושהייה בגבהים
אנמיה- מצב בו ההמטוקריט נמוך מידי

Question 7

המטופואזה

Answer 7

תהליך יצירת תאי הדם במח העצם (שם כולם נוצרים).

Question 8

מח עצם אדום

Answer 8

רקמת חיבור וסקולרית, נמצאת בעצמות בעיקר. כשמח העצם מאבד מפעילותו הוא הופך למח עצם צהוב.
קיים מחודש שביעי בחיי העובר ולפני כן תאי הדם יוצרו על ידי הכבד והטחול (שלא מאבדים את יכולתם לייצר תאי דם- במקרה חירום הם יהוו גיבוי)

Question 9

מח עצם צהוב

Answer 9

זוהי רקמת חיבור מעורבת עם תאי שומן
מח עצם שאיבד מפעילותו ויהיה בחלל הליבה הפנימי. מח עצם צהוב יכול לחזור לפעילות- הוא לא מת

Question 10

תאי הדם האדומים- האריתרוציטים

Answer 10

משתחררים למחזור הדם בקצב של 2 מיליון תאים בשנייה. הם חסרי גרעין ולכן לא יכולים להתחלק או לייצר חלבונים. צורתם גמישה וזמן חייהם מוגבל היות ולא יכולים לייצר חלבונים או לתקן את עצמם- הם חיים בממוצע כ120 ימים. בין התאים הקטנים ביותר בגוף

Question 11

תפקידי האריתרוציטים

Answer 11

1. נשיאת חמצן (המוגלובין)- ההמוגלובין מורכב מ4 תתי יחידות, כאשר לכל תת יחידה מחוברת מולקולה קטנה הנקראת קבוצת Heme (ומכאן ההמוגלובין). במולקולה הקטנה ישנו יון ברזל וטבעת חלבונית. כל יון קושר מולקולת חמצן כאשר כל מולקולה יכולה לקשור 4 מולקולות של חמצן.
   אצל גבר ההמוגלובין יהיה 14-18, אצל אישה הוא יהיה 12-14 ואצל ילדים 14-20
2. בקרת חומציות הדם (PH)- חיבור של פחמן דו חמצני ומים יוצרים חומצה פחמתית או את יון הביקרבונט. ככל שמספר יוני המימן בתמיסה יהיה גבוה יותר כך הPH יהיה חומצי יותר. בתאים יש אנזים הנקרא אנהידרז פחמתי, תפקידו לחבר את הפד”ח למולקולת מים וזה יצור חומצה פחמתית- אשר תשחרר יוני מימן ואת יון הביקרבונט. הנוסחה יכולה גם לפעול בצורה ההופכית- יוני הביקרבונט יתחברו ליוני המימן ויצרו חומצה פחמתית. האנזים יפרק את החומצה למים ולפד”ח
3. עזרה בבקרת לחץ הדם- האריתרוציטים מגיעים לכלי דם וצפוף להם, אז הם יידחקו ויתחילו להידחף. הצפיפות תגרום להם לשחרר גז הנקרא חנקן חד חמצני, אשר יפעפע לשריר בדיפוזיה וירפה אותו. החנקן החד חמצני משתחרר מתאי האנדותל ונקשר להמוגלובין.

Question 12

אריתרופואטין

Answer 12

הורמון האומר כי יש לייצר אריתרוציטים

Question 13

בקרת האריתרופואזה

Answer 13

בקרה הורמונלית המשתחררת מתא עצם. כאשר ישנה ירידה בחמצן הדם, הכליות והכבד משחררים הורמון הנקרא אריתרופואטין (תפקידו להורות לייצר אריתרוציטים). זהו משוב שלילי

Question 14

אנמיה מחוסר דם

Answer 14

חוסר בטרנספרין (האחראי על ספיגת הברזל). גם אם נאכל כמות רבה של ברזל הוא לא ייספג. ניתן לקחת תוספי מזון כדי לטפל בזה.
לדוגמא- נשים בהיריון צריכות כמות גבוהה של ברזל ולכן יקחו תוספי מזון

Question 15

אנמיה ממאירה

Answer 15

אנמיה שנובעת מחוסר בפקטור פנימי, אשר נקשר לB12 (ויטמין נחוץ לייצור אריתרוציטים) ועוזר לו להיספג במים או כתוצאה מחוסר בחומצה פולית (עלול לפגוע בייצור התקין של האריתרוציטים).
זוהי האנמיה הנפוצה הביותר

Question 16

אנמיה מאובדן דם

Answer 16

כאשר אדם יאבד כמות גדולה של דם, התגובה תהיה אנמיה

Question 17

אנמיה המוליטית

Answer 17

אנמיה הנובעת מהמוגלובין פגום
תלסמיה- מחלה תורשתית הגורמת להרס בתאי הדם ולמספר אריתרוציטים נמוך, ייווצרו מיקרוציטים (תאי דם קטנים מהרגיל). בגלל פגיעה בהמוגלובין.
אנמיה חרמשית- מחלה תורשתית, ההמוגלובין גורם לצורה חרמשית בתאי הדם האדומים.
מחלה המוליטית יכולה לקרות גם מעירוי דם לא תקין

Question 18

אנמיה אפלסטית

Answer 18

כל מח העצם לא מייצר תאים, גם לבנים. דבר זה יוביל לאנמיה.
הרעלות או הקרנות יובילו לפגיעה כוללנית במח עצם

Question 19

נויטרופילים

Answer 19

מהווים כ60 אחוזים מתאי הדם הלבנים. הם תאים גרנולוריים (בעלי בועיות), אשר תפקידם לבצע פגוציטוזה (בליעת החיידק או הוירוס). הם מחכים כמה ימים במח העצם לאחר סיום יצירתם ונמצאים ב”היכון” לזיהום. הם גם הראשונים שיגיעו במצב כזה. יודעים להשתחל מהרקמה אל הנוזל החוץ תאי. מורכבים מליזוזומים היודעים לפרק חיידקים.
ליזוזים- מפרק את הדופן ויוצר חורים
דפנסינים- נלחם בחיידקים
מי חמצן- רעיל לחיידקים- משמש במעבדות לחיטוי
הם מתים לאחר סיום תפקידם ונמשכים למקום הזיהום בתהליך הנקרא הגירה

Question 20

אאוזינופילים

Answer 20

מהווים כ3 אחוזים, תאים ציטוטוקסיים בעלי גרנולות. הם לא בולעים את הגורם המזהם אלא משחררים רעל לסביבה. הם מהווים פוטנציאל הרסני לתאים שלנו ולכן הם נמצאים בכמות קטנה מאוד. מתיישבים ברקמות- ברירית העיכול ובתאי הרבייה הנקבית. פעילים בעיקר נגד טפילים (הנמצאים שם).
חלק מהבועיות שלהם מכילות חומרים רעילים וחלק מכילות חומרים אחרים שתפקידן להרגיע נגד אלרגיה או דלקת

Question 21

בזופילים

Answer 21

מהווים כאחוז אחד. מכילים גרנולות ותפקידם לעורר דלקות. הם קוראים לתאי הדם הלבנים האחרים ומגייסים אותם למלחמה. בבועיות ההפרשה שלהם קיים הפרין- שהוא נוגד קרישת דם, וזו הסיבה שאין אותם הרבה בדם, היות וישנה חשיבות לקרישת דם.
הם חיים במחזור הדם כ3 ימים

Question 22

תאי פיטום

Answer 22

חלק מהבזופילים- פשוט שמנים יותר. הם לא נמצאים במחזור הדם אלא ברקמות חיבור סיביות או בריריות. נמצאים במקום הבא במגע עם הסביבה החיצונית- מערכת הנשימה, השתן, מערכת העיכול, מערכות הרבייה… מזהים גורמים מזהמים ברקמות ושולחים חומרים מתווכי דלקות.
ההבדל בין הבזופילים לתאי הפיטום: הבזופילים יושבים במחזור הדם ותאי הפיטום יהיו ברקמות

Question 23

הלימפוציטים

Answer 23

מהווים כ30 אחוז מהתאים הלבנים בדם. א- גרנולוציטיים, חסרי בועיות ובעלי גרעין. הם מטיילים במחזור הדם, בלימפה ובנוזל החוץ תאי. משתחררים לדם כתאים נאיבים (לא פעילים), וכאשר יפגשו גורם מזהם יהפכו לתאים בוגרים. הם מזהים גורם ספציפי בעבורם וכאשר יפגשו אותו יעברו שפעול ויסיימו את תפקידם
לימפוציט מסוג B- מייצרים נוגדנים רבים. תא נאיבי, לאחר שפעול הם יהפכו למוכנים יותר ויגיבו ביעילות יותר בפעם הבאה. הם גם תאי פלזמה
לימפוציט מסוג T- מבקרים תהליכי חיסון, יהיו גם תאי זיכרון
Natural killers- לימפוציטים שנועדו כדי לרצוח. יודעים לזהות תאים סרטניים ותאים זרים

Question 24

מונוציטים מקרופגים

Answer 24

מהווים כ6 אחוזים. תאים א- גרנולריים. תפקידם לבצע פגוציטוזה. כשיתיישבו ברקמות הם יקראו מקרופאגים היות ויעברו התמיינות נוספת

Question 25

ספירת דם

Answer 25

ספירת התאים הלבנים בדם

Question 26

לויקוציטוזיס

Answer 26

עלייה במספר התאים הלבנים בדם (מעל ל10000)

Question 27

לויקופניה

Answer 27

ירידה במספר התאים הלבנים בדם (מתחת ל5000)

Question 28

טסיות דם

Answer 28

טרומבוציטים. טרומבופואטין הוא הורמון המשתחרר לדם כדי להשרות יצירה של טסיות הדם. טסיות דם הם רסיסי תאים. הם חיים כשבוע חסרי גרעין, עשירים בבועיות, מיטוכונדריה, ליזוזומים וגליקוגן. תפקידם קרישת דם

Question 29

שלבי תהליך עצירת דימום

Answer 29

1. שלב הידבקות הטסיות- סיבי קולגן ואנדותל פגוע בדופן יעוררו את שחרור הטסיות והידבקותן. יצטופפו ושינו את צורתן ויתחילו אקסוציטוזה.
2. שלב שחרור החומרים- טרומבוקסינים זהו חומר המשתחרר מהטסיות ומפעיל את כיווץ השריר. הכיווץ הראשוני הוא רפלקס ואחר כך יהיה צריך לשמר את הכיווץ כדי שנוכל לייצר קריש דם
3. שלב ההיצמדות- יצירת פקק וגוש טסיות כדי לסגור את הפצע. כשמדובר במשהו קטן- הפקק יתמוסס תוך כמה דקות, כשמדובר במשהו גדול- נעבור לשלב המסוכן יותר, יצירת קריש הדם.

Question 30

יצירת קריש הדם

Answer 30

תהליך מאוד מבוקר. רשת של חלבון- פיברין, כולאת בתוכה טרומבוציטים ומהווה כפלסטר

Question 31

מסלול פנימי

Answer 31

מיועד לשינוי המתרחש בכלי דם- אין פצע או חור. שינוי המשנה את השכבה האנדותלית בתוך כלי הדם. הפעלת גורם קרישה תוביל להפעלת גורם קרישה אחר התפעיל אחרים… זהו משוב חיובי.
התהליך לא ייצא לפועל אם לא יהיו מספיק יוני סידן חופשיים בדם

Question 32

מסלול חיצוני

Answer 32

פצע או דימום. הקריש נועד לחסום את הפתח שדרכו נכנסות מולקולות לא רצויות- וזה יעודד את קרישת הדם.
מדובר בגורמי קרישה אחרים מהגורמים במסלול הפנימי.
גם בתהליך זה יש צורך ביוני סידן חופשיים בדם

Question 33

תרומבין

Answer 33

המפתח לתהליך הקרישה. מעורר הפעלת גורמי קרישה אשר מחזקים את רשת הפיברין ומגייס עוד ועוד טסיות אל מקום הפצע- הוא אחראי על המשוב החיובי

Question 34

פיברינוגן

Answer 34

אחראי על יצירת הרשת- קריש הדם. חלבון הנוצר בכבד בצורה בלתי פעילה (רק הפעלת המסלולים תהפוך אותו לפעיל)
הבקרה על התהליך היא המורכבת- הוידוא כי לא יהיה בכל המקומות בדם קרישים

Question 35

ויטמין K

Answer 35

ויטמין חשוב לבניית חלבונים ופעילות התאים הבונים את העצמות ולקרישת הדם.

Question 36

טרומבוסיס

Answer 36

פקקת, יצירת קריש הדם

Question 37

פיברינוליזה

Answer 37

פירוק רשת הפיברין כדי למנוע פקקת. התרומבין אחראי על פירוק הפיברין. זה יעבור ממשוב חיובי למשוב שלילי

Question 38

פלסמינוגן

Answer 38

אנזים המסתובב בציטופלזמה בצורה בלתי פעילה, וכאשר התרומבין יפעיל אותו- יקרא פלסמין. תפקידו לפרק את הפיברין- כאשר בכמויות גדולות יפרק את קריש הדם.
גם משפעל פלסמינוגן יפרק את הפיברין

Question 39

גורמים נוגדי קרישה

Answer 39

כדי לא לייצר קרישיות יתר\נטייה לדימומים, נצטרך הומאוסטזיס מדוייק, ולכן יהיו המון חומרים נוגדי קרישה טבעיים ותרופתיים.
1. תאי האנדותל- לא מייצרים את התרומבין. הם מפרישים פרוסטציקלין המעכב את תהליך שחרור טסיות הדם.
2. אנטי תרומבין- מעכבת את התרומבין וגורמי קרישה שונים. מופרש מהכבד, כאשר תמיד תהיה רמה נמוכה של אנטי תרומבין.
3. הפרין- מופרשים מהתאים הלבנים- הבזופיליים ומעכבים את האנטי תרומבין.
4. חלבון C- מנטרל גורמי קרישה שונים ושומר שלא תהיה קרישיות יתר.

Question 40

טרומבוס

Answer 40

קריש דם מקומי אשר נמצא במקום קבוע

Question 41

תסחיף דם

Answer 41

כל מה שנע וזז, נמצא בעיקר בריאות. קריש דם, בועת אוויר, חלקי עצם.

Question 42

סוגי דם

Answer 42

קשורים לאריתרוציטים. נבדלים בהתאם למולקולות הנמצאות על גבי קרום התאים האדומים ומתחלקים לשתי קבוצות עיקריות מבחינה חיסונית- ABO וRh.

Question 43

קבוצת ABO

Answer 43

מתחלקים לארבעה סוגי דם- A, B, AB, O. קומפלקס מולקולרי- קומפלקס A וקומפלקס B. אנשים עם שני הקומפלקסים יהיו בעלי סוג דם AB, אנשים ללא אף אחד מהקומפלקסים יהיו בעלי סוג דם O.
אדם עם סוג דם A- יהיה עם נוגדנים המייצרים אנטי B, אדם עם סוג דם B- יהיה עם נוגדנים המייצרים אנטי A, אדם עם סוג דם AB לא יהיה עם נוגדנים בציטופלזמה ואדם עם סוג דם O יהיה עם נוגדנים אנטי A ואנטי B.
מצמיתים- הנוגדנים בפלזמה. כל זרוע יכולה להתחבר אל המולקולה הזרה ויכולים לייצר גוש של 10 תאי דם אדומים

Question 44

קבוצת Rh

Answer 44

נקבע על ידי קיומו או היעדרו של חלבון Rhesus על גבי קרום התאים האדומים. אם החלבון קיים- הRh חיובי, אם החלבון חסר- הRh שלילי.

Question 45

הריון עם Rh

Answer 45

כאשר האם היא עם סוג דם Rh שלילי והעובר עם סוג דם Rh חיובי, זה עלול להיות סכנה עבור העובר. במהלך ההיריון עצמו לא תהיה סכנה היות ואין פגישה בין מחזורי הדם שלהם.
אם בכל זאת אריתרוציט של העובר מסתנן למחזור הדם של האם, היא תתחיל לייצר תאי זיכרון- ובפעם הבאה שתיכנס להיריון, במידה ולתינוק שוב יהיה חלבון Rh חיובי, ותהיה פגישה בין מחזורי הדם- היא תגיב מהר יותר.
הפגיעה תהיה מחשיפה שנייה ואילך.

הפתרון- טיפול של הזרקת נוגדנים, מלפני ההיריון הראשון ואחרי הלידה. נקרא Anti D. כך נמנע מהאם לייצר חיסון נרכש.
נוגדן הוא חלבון אשר מתפרק ונעלם- ולכן לפני כל הריון יהיה צריך לעשות טיפול מחדש.