כאבי גב תחתון ומחלות עמוד שדרה Flashcards
(86 cards)
1
Q
עמוד השדרה המותני
A
- חמש חוליות
- בין כל 2 חוליות- 3 מפרקים
2
Q
המפרקים בין כל שתי חוליות
A
- הדיסק הבין חולייתי- החלק הקדמי של עמוד השדרה.
- 2 מפרקי הפסט, בחלקים האחורים של עמוד השדרה
3
Q
Intervertebral foramen-
A
בין 2 חוליות- נמצא
IVF,
אותו פתח דרכו שורשי העצב יוצאים מעמוד השדרה.
4
Q
Spinal motion segment
A
- היחידה התפקודית של עמוד השדרה. היחידה הקטנה ביותר השומרת על תפקוד עמוד השדרה הכולל תנועה.
מורכבת משלושה חלקים
5
Q
החלקים מהם מורכב הסגמנט התנועתי
A
- שתי חוליות
- המפרקים שבין החוליות
- והרצועות והקפסולה המפרקית
6
Q
הדיסק הבין חולייתי
A
- Anulus fibrosus- המעטפת. מכיל רקמת חיבור חזקה עשויה שתי וערב המגינה על הדיסק מבחינה מכאנית.
- Nucleus pulposus- המרכז.
7
Q
PLL
A
הרצועה האחורית של החוליות. יוצר התרחבויות שמחזקות את הדיסק וצמדות על האניולוס פיברוזיס של הדיסקים בכל גובה. האטומיה הזו מכתיבה ומסבירה את המיקום של החולשה בדיסק באות םאיזורים שמתרחשת פריצת דיסק
8
Q
היחס האנטומי בין המערכת העצבית לבית המערכת הגרמית
A
היחס האנטומי בין המערכת העצבית לבית המערכת הגרמית
* בכל פתח רואים שורש עצב, שם יש גם את הגנגליון האחורי. השורש מרוחק מהדיסק עצמו ובמצבים של פריצת דיסק, השורש שעשוי להלחץ הוא לא השורש שנמצא בפורמן אלא זה שמתחת.
* בדרך כלל פתולוגיות בדיסק ישפיעו על השורש שיוצא מהשורש מתחת.
9
Q
כאבי גב תחתון- שכיחות
A
- תלונה שכיחה מאוד- 80 אחוז מהאוכלוסיה
- מחולקים לשתי קבוצות עיקריות
10
Q
שתי קבוצות עיקריות של כאבי גב תחתון
A
- Non specific low back pain
- Specific low back pain
11
Q
- Non specific low back pain
A
- התלונה השכיחה ביותר.
- התלונה השכיחה ביותר. לא קשורים לשינוי אנטומי או פתולוגיה מוגדרת בעמוד השדרה.
- הסיבה אינה ידועה. ייתכן שקשורים בשרירים, ספאזם, סטרס.
- התקף קצר טווח שנמשך שבוע עד שבועיים וחולף.
- לעתים חוזרים על עצמם.
- לעתים יכולים להפוך לכאבים כרונים.
- פרוגנוזה טובה.
12
Q
- DD for specific back pain-
A
אותם כאבי גב שנובעים כתוצאה משינויים באנטומיה התקינה. אפשר לחלק אותם בהתאם לעשר קבוצות של תחלואה בעמוד השדרה.
13
Q
קבוצות לכאבי גב ספציפים
A
- ניווני- נתמקד בזה.
- דפורמטיבי
- דלקתי וזיהומי
- שרירי
- נאופלסטי
- מטבולי
- טראומטי
- מושלך
- פסיכולוגי
- משני
14
Q
- בהתייחסות לכאב הכרוני יש להתייחס לשלוש קבוצות
A
- ספציפיות (ניווני, פריצת דיסק, היצרות, גידול, שבר וכו)
- לא ספציפיות (אותם כאבים שלא קשורים לבעיה מבנית.
- פסיכוסוציאליות (קשורות למצבו הרגשי, סוציאלי, חוסר שביעות רצון בחיים האישיים)
- בכל אחד מהמטופלים קיים תמהיל אחר של שלושת הבעיות האלה.
- קיימים יחסי גומלין בין הכאב הכרוני לבין תחושות המטופל. (חרדה, חשש, חוסר ישע והפרעה שינה). יחסי הגומלין האלה גורמים למעגל אכזר שבו הכאב הכרוני מחמיר את הפרעות אלה, ואלה גורמים בעצמם להחמרת הכאב הכרוני.
15
Q
deformity
A
- ספונדילוליסטזיס- גלישה קדמית של החוליה
- סקוליוזיס-עקמת
- היפר קיפוזיס
16
Q
תהליכים זיהומיים
A
- אוסטאומיאליטיס- מחוללים בקטריאלייפ, פטרייתי\טפילי, TB
17
Q
תמונה אופיינית של מחוללים בקטריאליים
A
תמונה אופיינית תהיה הרס של שתי חוליות והדיסק בינהם
18
Q
- תהליכים דלקתיים-
A
- Ankylosing spondylitis- שכיחות יותר אצל גברים צעירים. יעלה כאשר גבר צעיר יתלונן על כאבים שמחמירים דווקא בקימה ממנוחה\שינה ומוקלים בתנועה.
- ראומטואיד ארטריטיס
- Seronegative spondarthritides
- אחד המאפיינים העיקריים הוא כאב בעל מאפייני דלקתיים כמו נוקשות בוקר, וכאב במפרק הסקרואיליאק.
19
Q
תהליכים גידוליים
A
- extradural
- intradural
20
Q
extradural
A
- primaty
- secondary
21
Q
primary
A
- שפירים
- ממאירים
- Multiple myeloma- הגידול הראשוני הכי שטיח. (גידול במח העצם)
22
Q
secondary
A
מדבור בגרורות. הגידול באיזור אחר בגוף והתאים הגידוליים נשתלו לתוך עמוד השדרה.
* סוגי הגידולים המשניים השכיחים:
* סרטן השד- הכי שכיח אצל נשים
* פרוסטטה- שכיח ביותר אצל גברים
* סרטן הראה- שכיח ביותר בשני המינים יחד
* כיליה
* תיירואיד
23
Q
מיקופ אופייני של גרורה בחוליה
A
- פוסטרולטרלי
- מערב את הפדיקל
24
Q
- Winking owl sign
A
הוא שם של סימן בו אחד מהפדיקל לא נראה בצילומם רנטגן אנטריופוסטריור. בצילום זה של עמוד השדרה ניתן לדמיין פרצוף של ינשוף, כאשר הפדיקל הם העיניים והס.ם הם המקור. כאשר הפדיקל נהרס כתוצאה מתהליך משני גרורתי של עמוד השדרה אחד הפדיקל נעלם, ולכן נעלמת עין אחת של הינשוף.
25
intradural
* אקסטרה מדולרי
* אינטרה מדולרי
26
טראומה
* שבר- יגרום לכאבים בשלב האקוטי.
* יכול להוביל לכאבים כרונים על רקע חוסר יציבות בגלל פגיעה ליגמנטרית.
* ייתכן קיפוזיס באיזור השבר שגורם ליציבה לא נכונה, כוחות לא נכונים על עמוד השדרה וכאבים כרונים.
27
מושלכים
* Petroperitoneum
* כאבים ממקור מפרק הירך. לא יוצרים כאבי גב שלעצמם אלא תמונת כאב שמזכירה כאבי גב ממקור דיסקוגני.
* SIJ
* כאבים המוקרנים\מושלכים מאיברים פנימיים באגן.
28
מטבולי
* אוסטאופרוזיס- גורם לשברים אשר אלו גורמים לכאב אקוטי ועיוות עמוד השדרה
* Osteomalacia
* Pagets
29
שבריפ אוסטאופרותיים
שברים אוסטאופרותיים בעמוד השדרה הוכחו כמגבירים תמותה בקרב האוכלוסייה המבוגרת. חשוב לציין שאוסטאופרוזיס עצמו לא גורם לכאבים בעמוד השדרה, אלא השברים שהמחלה תיצור ייצרו כאבים.
30
ניווני
* Disc degeneration
* Prolapsed\herniated disc
* Facet arthrosis
* Spinal stenosis
31
Disc degeneration- ניוון דיסק
* באופן תקין הדיסק עובר שינויים לאורך שנות של אדם
* בגיל 70 הדיסק לא יהיה דומה במבנהו המיקרוסקופי והמאקרו לדיסק של אדם צעיר.
* מכאן שאותו תהליך ניווני הוא תהליך של הזדקנות.
* מצד שני- ניוון דיסק עלול להוות גורם לכאבי גב דיסקוגניים (מכאניים), אשר באופו עקרוני מוקרנים לישבן ולירך ומוחמרים בתנועות כיפוף, ישיבה, רכינה קדימה והרמות משקל.
32
* מה ההבדל בין תהליך נורמלי לתהליך פתולוגי של ניוון ההדיסק?
* אין תשובה אחת פשוטה.
* כאשר אדם צעיר חווה סימפטומים של כאבי גב דיסקוגנים, וכאשר בבדיקות דימות רואים תמונה ספציפית של ניוון הדיסק אנחנו יכולים לשאר שניוון הדיסק הוא הסימפטומטי וניתן לכנות אותו כפתולוגיה.
* * ניתן לראות דיסק מיובש- תכולת הנוזל שלו נמוכה. דיסק מנוון בשלבים מוקדמים.
* תהליך ניווני מתקדם- נראה היצרות ניכרת של מרווח הדיסק ובצקת בשולי העצם.
33
Prolapsed\herniated disc- פריצת דיסק
* קרע של המעטפת המאפשר לליבה לפרוץ החוצה ולהגיע למבנים עצביים.
34
* סימפטומים אופיינים מחולקים לשלוש קבוצות:
* כאבים דיסקוגניים שנובעים מכאבים באניולוס עצמו- באופן אופייני מוקרנים לישבן ולירך המקורבת ומוחמרים בישבה וכיפוף.
* כאבים רדיקולריים- כאבים שנובעים מגירוי דלקתי של השורש העצבי- מקרינים לאורך הרגל בפיזור של דרמטום.
* סימפטומים נוירולוגים- חולשה מוטורית, הפרעה תחושתית, הפרעב הסוגרים.
35
היכן מתרחשת פריצת הדיסק?י
* בדרך כלל באיזור שנקרא פוסטרו-לטרל. בחלק הלטרלי של תעלת השדרה. לוחצת על העצב שבדרכו לצאת מהפורמן שמתחת.
* transversing root- השורש שעובר דר ךהפריצת דיסק ויושפע ממנה. יצא בדרך כלל גובה אחד מתחת.
* exiting root- השורש שיוצא באותו הגובה של הפריצה. בדרך כלל לא מושפע ממני.
* במצבים פחות שכיחים גם במרכז תעלת השדרה- ואז תכונה "פריצה סנטרלית"
* או באיזור פורמינלי או לטרלי.
36
Facet arthrosis
* תהליכך ניווני שחיקתי במפרקי הפסטים של עמוד השדרה.
* מדובר בהליך אוסתאואתריתיס של המפרק הסינוביאלי של עמוד השדרה.
* הכאבים הם בדרך כלל בתנועה. בעיקר בתנועת יישור לאחור.
* כשעומד בפני עצמו לא מהווה משמעות קלינית משמעותית בדרך כלל, אך תורם לשני מצבים פתולוגים נוספים-
* היצרות תעלת השדרה- spinal stenosis
* גלישת החולייה- spondilolistesis.
37
סטנוזיס
* מצב בו תעלת עמוד השדרה או הפורמינות (פתחי העצבים) מוצרים.
* כתוצאה מכך מופעים סימפטומים של כאבים או הפרעות תחושה ברגליים
* הסיבה השכיחה ביותר לסטנוזיס היא הסיבה הניוונית
* הגיל השכיח הוא בין 60-70
* הכאבים באופן מובהק מופקים במצב זקוף של עמוד הדרה (הליכה ועמידה)
* הכאבים מוקלים במצב של רכינה לפנים או ישיבה.
* Neurogenic claudication-
38
Neurogenic claudication-
* צליעה לסירוגין. הסימפטום הזה שבו הכאבים מוחמרים בעמידה והליכה ומוקלים בישיבה וכפיפה מכונה כך.
39
* מהי הסיבה האנטומית לצליעה לסירוגין
* ניתן לבדוק את זה באמאראיי מיוחד שמאפשר דימות תוך כדי תנועה.
* בתנועה של כיפוף רואים פתיחה והרחבה של הפורמן ושחרור של השורש.
* בפשיטה- ניתן לראות איך איזור ההיצרות על רקע ארתוריז של הפסט מחמירה, נוצר לחץ יחסי על השורש היוצא.
40
* השוואה בין צליעה לסירוגין על רקע עצבי ורקע עורקי
* הקלה- על רקע נוירולוגי רק במעבר מהליכה לישיבה, על רקע עורקי מספיק מעבר מהליכה לעמידה. הסיבה לכך היא שמקור הכאבים במקור כלי דם הוא איסכמיה שרירי בשוקיים ולכן במצב של עמידה כאשר השרירים אינם פועלים ואינם צורכים חמצן יש הקלה. על רקע עצבי אין קשר לאספקת החמצן ולכן רק שינוי בלחץ העצבי יביא להקלה. (על ידי נתועת פלקשן)
* מיקום- על רקע נוירולוגי הערבים יותר פרוקסימליים- מהישבן וגם לרגל, על רקע כלי דם לאורך הרגל. הכאב יהיה דיסטלי לירך.
* Pulses- על רקע עצבי חיובי, על רקע כלי דם שלילי
* Extention test- על רקע עצבי חיובי ועל רקע וסקולרי שלילי.
41
* פתוגנזה להתפתחות סטנוזיס
* מעורבות של מבנים אנטומים מרובים.
* בחלק הקדמי של תעלת השדרה- התבלטות הדיסק
* בחלק האחורי- התעבות מפרקי הפסטות ואוסטאופיטים.
* בקו האמצע- רואים עיבוי של ליגמנטום פלאבום.
42
ספונדילוליסטזיס
* החלקה בין שתי חוליות -החוליה העליונה על התחתונה.
* הגורם השכיח- על רקע ניווני שנובע משחיקה של מפרקי הפסט.
* גלישת החוליות בצורה הניוונית תורמת גם להיווצרות של היצרות תעלת השדרה ופתחי העצבים.
* הפתולוגיה היא גם סוג של אי יציבות של עמוד השדרה שהביטוי הוא בעל אופי מכאני.
43
הערכה קלינית של מטופל הסובל מבעיה בעמוד השדרה.
* דגלים אדומים
* היסטוריה
* כאב
* בדיקה גופנית
* בדיקות עזר
44
דגלים אדומים
סימפטומים שדורשים הערכה ובירור באופן דחוף.
45
פירוט דגלים אדומים
* נוכחות של טראומה- מרמזת על שבר או פגיעה ביציבות עמוד השדרה.
* חום- מצבים שמרמזים על תהליך זיהומי.
* נוכחות של מחלה ממאירה ברקע. חולה אונקולוגי.
* סימפטומים של נקיטת שתן. הפרעה בשליטה בסוגרים.
* מאפיים סינדרום קאודה אקווינה. תסמונת זנב הסוס. מצב בו קיים לחץ ופגיעה בתפקוד השורשים הסקרלים.
46
תסמונת זנב הסוס
* מצב בו קיין לחץ על השורשים הסקרליים
47
שלושה סימנים קליניים מובהקים של התסמונת
* Overflow incontinence- חוסר מתן שתן.
* אנסתזיה בפיזור אוכף
* Bilateral leg symptoms
48
היסטוריה
* גיל- פתולגיות שונות אופייניות לקבוצות גיל שונות
* הרגלים- עישון (ידוע כקשור לזירוז תחלואה ניוונית בדיסק) פעילות גופנית שיכולה לרמז על סוג הפתולוגיה.
* מחלות רקע
* נתונים שקשורים לפיצויים(כספיים), רווח משני- האם ייתכן שלאותו מטופל יש איזשהו רווח משני מהסימפטומים (ביטוח לאומי וזה)
49
כאב
* אנחנו רוצים לאפיין את המיקום.
* אופי הכאב- הפרעות תחושה? נמלולים?
* לאפיין את הכרוניות של הכאב.
* את רמת האגרבציה, מה מחמיר ומה מקל.
* האם הכאב רדיקולרי(גירוי או לחץ על שורש- פיזור דרמטורמלי) או מושלך (פיזור אינו דרמטומלי ובדרך כלל באיזור הישבן והירך המקורבת)?
50
בדיקה גופנית
* הסתכלות- בעיקר על תבנית ההליכה.
* List- הטייה אסמיטרית של עמוד השדרה. לא עקמת. תגובה של עמוד השדרה לגירוי כואב. בדרך כל לאופייני לבעיות דסק באנשים צעירים.
* איזון עמוד השדרה במישור הקורונרי והסגיטלי. חוסר איזון במישור הסגיטלי בעל השפעה משמעותית על הופעה של כאבי גב. יגרום לפיצויים
* Extension test- מייצרים היצרות של תעלת השדרה.
חיובי- מצב שבו היישור וההטייה מעוררים כאב רדיקולרי לאורך הרגל. אופייני למצבים של היצרות תעלת עמוד השדרה
* Kemp test- פשיטה+הטייה- יוצרים היצרות של הפורמינות ומעוררים את הכאב.
* SLR- יהיה חיובי רק כאשר הגירוי הוא בפיזור של עצב הסיאטי. L4-S1.
אם באיזור אחר הבדיקה תהיה שלילית.
* Femoral stretch test- מבחן משלים למבחן הרגל הישרה. מתאים לעצב הפימורלי L2-L4 (נשים לב שL4 חופף עם הסיאטי ולכן מתייחסים בדרך כלל לL2-L3)כיפוף ברך ויישור יתר של מפרק ירך.
כאשר הפיזור הוא פמורלי, המבחן נחשב לחיובי ומראה על גירוי שורשי של אל 2, 3 ו4 חלקי.
51
* בדיקה נוירולוגית-
רכיבים
* בדיקה תחושתית- דגש פיזור דרמטומי.
* בדיקה מוטורית- כח גס
* בדיקת החזרים- רפלקסים.
* סימנים מסוג נוירונים מוטורים עליונים- למשל בבינסקי ברגליים או הופמן בידיים.
* בדיקה רקטלית- לא בדיקה מחייבת, אלא בהתאם לשיקול דעת.
52
בדיקות עזר
* * בדיקות דם- כוללות מדדי דלקת כאשר חושדים בתהליך זיהומי או דלקתי.
* EMG- שמורה למצבים בהם חושדים במחלה נוירולוגית אחדת. לשם אבחנה מבדלת.
* מיפוי עצמות- טובה לסקירה של בעיות גב. כאשר חושדים בתהליך גידולי, שבר וכו. נמצאת בשימוש שכיח ולעתים בשימוש יתר. לא בדיקה אבחנתית אל בדיקת סקירה ויש לצמצם את השימוש בה.
* הדמיות
53
סוגי ההדמיות
* רנטגן
* CT
* MRI
54
* צילומי הרנטגן-
* יתרון: זמינות, מחיר נמוך, ניתן להתרשם מציר עמוד השדרה, תזוזה של חוליות. בדיקה מצויינת לבירור שברים וכסקירה ראשונה לבעיות עמוד שדרה.
* חסרונות- רמת קרינה גבוהה יחסית והעדר יכולת אבחון של בעיות שקשורות לרקמה רכה כגון פריצה דיסק, סטנוזיס, רגישות נמוכה לבירור גידולים בעמוד השדרה.
55
CT
* יתרונות- זמינות גבוהה, בדיקת קצרה לביצוע, יקרה יותר מרנטגן אך זולה ממרי, מצוינת לטראומה, בדיקה טובה לסטנוזיס, בדיקה טובה לאבחון פריצות דיסק.
* חסרונות- רמה גבוהה מאוד של קרינה ורגישות נמוכה לתהליכים גידוליים וזיהומיים בעמוד השדרה. תהליכים שהם בתוך מערכת העצבים, בתוך השורשים, בתוך שד הדורה לא יאובחנו בדרך כלל בסיטי כמו גם תהליכים זיהומיים כמו אבסס אפידורלי.
56
* MRI
* רגישה מאוד לבירור של זיהומים, גידולים, פריצת דיסק, בעיות רקמה רכה.
* חסרונות- מחיר וזמינות. בדיקה ממושכת, אורכת לפחות כ-20 דקות בתוך המכשיר וכרוכה בשכיבה מקום סגור. פחות טובה לבירור שברים
57
טיפול
* טיפול שמרני
* טיפול שמרני פולשני
* טיפול אלטרנטיבי- רפואה משלימה וכירופרקטיקה.
* טיפול ניתוחי
58
רכיבי הטיפול השמרני
* מנוחה- לא הוכח כי מנוחה ממושכת משנה את המהלך הטבעי של התקף
* תרופות
* חגורת גב
* פיזיותרפיה והידרותרפיה- המשמעותי ביותר.
59
סוגי התרופות בשימוש
* NSAID- תגובות נוגדות הדלקת. מצויינות לטיפול בכאבי גב אך קיימות סכנות רבות בשימוש בתרופות אלה. אצל צעירים- אולקוס. אצל מבוגרים- אי ספיקת כליה. המרצה אמר שהוא לא נוהג לתת אותם לאנשים עם סוכרת, יתר לחץ דם המטופל תרופתית או כאלה שעברו את גיל 70.
* נרקוטיות- אופיאטים. מייצרו תלות ותופעות לוואי רבות.
* משכחות כאב
* מרפי שרירים- לא טיפול מוכח.
* נוירוליפטיק- משפיעות על הכאב העצבי. (ליריקה- תרופה המפחית הולכה עצבית ומפחיתה כאב רדיקולרי)
60
שימוש בחגורות גב-
* לא בשימוש נרחב. למרות עבודות שהראו יעילות.
* מתאים לאנשים צעירים ורזים אך תגרום להחלשה של השרירים והפחתה של התנועה.
* לאנשים שמנים- אין השפעה משמעותית.
61
טיפול שמרני פולשני-
* הזרקות שונות שמבוצעות במרפאת כאב.
* המשותף לכל הטיפולים האלה- הזרקה של קורטיזון הנוגד דלקת לאיזור השורשים בהם מתרחש תהליך דלקתי או למפרקי הפסט.
* קיימת יעילות גבוהה יותר בהשוואה לטיפול תרופתי פומי, אך הטיפול הזה מוגבל בזמן.
* תועלת שנמשכת עד לחודש ולכן ההיגיון בשימוש בטיפולים אלה הוא במצבים שהם מוגבלים בזמן כמו פריצת דיסק להקלת כאבים לטווח הקצר- פחות משמעותית במצבים כרוניים.
* אפדירול בלוק
* פסט בלוק
* בלוק עצבי- סלקטיבי. נעשים תחת שיקוף. בהם מוזרק הקורטיזון לאיזור השורש המודלק.
* בלוק סקרלי.
62
טיפול ניתוחי-
* ניתן לחלק ל2 קבוצות.
* Decompression- המנתח מבצע שחרור של מרכיבים עצביים מלחץ מכאני שמופעל עליהם.
* Fusion-- קיבוע של סגמנטים תנועתיים אחד או יותר בעזרת ברגים ובעזרת שתל עצם.
63
סוגי ניתוחי- דה קומפרסיה
* דיסקטומיה
* למינקטומיה
64
Discectomy-
* ניתוח שבו המנתח מסלק את הדיסק הפרוץ מהשורש ובכך משיג שחרור של הלחץ המכאני על השורש.
* מבוצע בגישה אחורית (החתך בחלק האחורי של עמוד השדרה), נעשית חשיפה של הלמינה והליגמנטום פלאבום והמנתח בצורה כזו חושף את השורש הלחוץ, את הדיסק הפרוץ ומסלק את אותם פרגמנטים שלוחצים על העצב.
* אותו ניתוח ניתן לבצע גם בשיטות פחות פולשניות באמצעים אחרים.
65
Laminectomy-
* ניתוח שמוצע לאנשים הסובלים מהיצרות תעלת עמוד השדרה. ניתן להגדיר אותו כהרחבת תעלת השדרה. בניתוח מבוצעת כריתה של הספיינוס פרוסס וכריתה של הלמינה ושמירה של פרס אינרארטיקולריס.
* מבוצעת גם כריתה של הליגמנטום פלאבום שהוא אחד הגורמים התורמים לסטנוזיס.
* הניתוח גורם למידה מסויימת של אי יציבות אך כזו שלא גורמת לעיוות או טרנסלציה של החוליות.
* בצורה כזו ניתן להשיג שחרור של העצבים מבלי לפגוע בתנועתיות עמוד השדרה.
66
Fusion-
גישות הניתוח:
* גישה פוסטריורית
* גישה אנטריורית
* גישה משולבת- קדמית ואחורית.
67
מטרת הניתוח-
* ליצור המשכיות של רקמת עצם בין 2 חוליות או יותר
* . השגת המטרה היא על ידי שתל עצם או שתלים מתכתים כגון ברגים ומוטות.
* מקורות שתל העצם מאפשר צמיחה של העצם.
68
המקורות המקובלים לשתל עצם
* Iliac crest- בעבר היה מקובל. אבל דורש קציר של עצם מכנף האיליום וגורם לכאבים ותחלואה נוספת.
* Local- מקורו מהלמינה או מהס.פ שאותם מסירים בתהליך הדקומפרסיה.
* אלוגרף- שתל עצם מגופה. שתל אצם שנקצר מגופה.
* תחילי עצם סינטטים
* הורמוני גדילה של עצם.
69
שתלים מתכתיים
* השתילם המקובלים היום הם פדיקולרים, כלומר מושתלים לתוך הפדיקל של החוליה. זהו האיזור החזק ביותר בחוליה ולכן מהווה נקודת אחיזה טובה. הברגים מקושרים בעזרת מוטות שננעלים על הברגים וכך מבטלים את התנועה.
* ניתן להשתמש בשתילם שמחליפים את הדיסק. מעין כלוב שממולא בשתל עצם. משיגים יציבות והעדר תנועה שמאפשר את חיבור העצם.
70
מגמות חדשות של ניתוחי עמוד שדרה
* Minimally\ less invasive
* - Minimally invasive spinal fusion
* Motion preservation- קבוצה של ניתוחים המחליפים את ניתוחי הקביוע אך משיגים את המטרת היציבות. להשיג את מטרות הקיבוע בעזרת שתלים שמאפשרים תנועה בעמוד השדרה.
71
Minimally\ less invasive
decompression
* Percutaneous discectomy
* Endoscopic discectomy
* Minimally invasive treatment for osteoporotic fracture
72
Percutaneous discectomy- שאיבת דיסק.
* מדובר במספר טכניקות שונות.
* שאיבת דיסק
* קובלציה של הדיסק
* המשותף לכל הטכניקות הן ללא פתיחה של עמוד השדרה אלא על ידי החדרת מכשיר תחת שיקוף לתוך הדיסק. בכל הטכניקות מבוצעת דקומפרסיה עקיפה של הדיסק. מבוצע תהליך שמכווץ את הנוקלאוס פולפוזוס.
* לא הוכחו ביעילותן בטיפול בכאבי גב ופריצות דיסק והם שנויות במחלוקת
73
Endoscopic discectomy
* טכניקה שבה יבוצע אותו ניתוח כמו כריתת דיסק סטנדרטית ותיקה רק בשיטות אנדוסקופיות על יד החדרת שרוול עבודה קטן ואנדוסקופ- שהוא סיב אופטי שבעזרתו המנתח מסוגל לסלק את הדיסק הפרוץ מבלי לבצע פתיחה רחבה של השריר, עור והלמינה.
74
Minimally invasive treatment for osteoporotic fracture
* Vertebroplasty
* Kyphoplasty
75
Vertebroplasty
* נועדה לטפל בשברים אוסטאופרוטים בעמוד השדרה.
* מבוצע על יד יהזרקה בלחץ גבוה של צמנט לתוך החוליה השבורה באיזור השבר.
* הראו הקלה של 70-90 בכאבים.
* נעשית בהרדמה מקומית בדרך כלל.
* כיום יודעים שהפרוצדורה יעילה בחלק מהמקרים, לא מדובר בטיפול קסם ושומרים את הניתוח למצבים בלקטיביים בהם לא ניתן היה לטפל במצבים אחרים או במצבים בהם השבר לא התחבר.
76
Kyphoplasty
* שימוש בבלון שמתפנח בגוף החוליה ומאפשר חלל עבודה שאליו מזריקים את הסמנט
* אחת הטענות שבעזרת הבלון ניתן לשחזר את צורת החוליה- לא הוכח במחקרים
77
Minimally invasive spinal fusion
* מבוצע על ידי פתחים קטנים בעור דרכם מושתלים הברגים והמוטות. בדרך כלל 3-6 פתחים דרכם מוחדרים הברגים והמוטות.
78
שימור תנועה-motion preservation-
* Prosthetic disc nucleus PDN
* Total disc replacement
* Indirest decompression by X stop-
* Dynamic stabilization
* Total posterior arthroplasty
79
Prosthetic disc nucleus PDN-
* ניתוח של כריתת הדיסק ובו השתל מוכנס דרך פתח דרכו מבוצעת כריתת הדיסק.
* נועד לשמר את התנועות הביומכאניות של הדיסק.
* הטכניקות האלה נכשלו והראו שיעור גבוה של סיבוכים ונזנחו.
80
Total disc replacement-
* ניתוחים שבסך הכל היו מוצלחים (נעשו לפני 15 שנה) בגישה קדמית דרך הבטן. ניתוחים גדולים עם הרבה סיבוכים וסיכונים. לא הראו שהם מוצלחים יותר מקיבוע ונזנחו בארהב, בשימוש מצומצם באירופה. בארץ המגמה דומה לארהב
81
Indirest decompression by X stop-
* מטרתם להשיג דקמופרסיה עקיפה של עמוד השדרה על ידי הגבלה של תנועת הפשיטה. הרי פשיטה מעוררת תלונות של סטנוזיס. הרעיון הוא שאם יחסמו פשיטה בין הספיינוס פרוסס נמנע את הלחץ העצבי. ניתן לבצע את זה על ידי ניתוח די מזערי. מושתל שתל בצורה של האות אייץ' בין הס.פ ומשמש כמחסום לפשיטה. הניתוחים האלה נזנחו כי הראו תוצאות לא טובות.
82
Dynamic stabilization-
* הראו שלא מונעים פריצת דיסק חוזרת. הניתוח מבוצע בחתך יחסית קטן. תוצאות לא טובות והניתוחים הללו ניזנחו עם הזמן.
83
Total posterior arthroplasty-
* שתל שפותח בארץ ומחליף את ניתוח הקיבוע הקלאסי ומאפשר דיקומפרסיה רחבה, כריתה של מפרקי הפסט ולאחר מכן שחזור התנועה בעזרת מפרק מרכזי אחד שמחליף את מפרקי הפסט.
84
תוצאות ניתוחי עמוד השדרה עקב מחלות ניווניות
* 80-85 אחוז מושגות תוצאות טובות. (=המטופל יספר שהתפקוד שלו ורמת הכאב ישתפרו משמעותית)
* 15 אחוז מהמקרים- תוצאו תלא טובות.
85
סיבות לתוצאות ניתוח לא טובות.
* בחירת מטופל לא נכון
* המנתח עשה עבודה לא טובה
* ניתוח לא מתאים.
86
סיבוכים
* בניתוח דיקמפריסה- ניתן לבצע ניתוח לא נכון, לא להוציא את כל הדיסק הפרוץ
* פגיעה במעטפת העצב או בעצב עצמו.
* זיהומים- 1 אחוז מכלל המקרים
* Arachnoditis- כאבים כרוניים עצביים קשים כתוצאה ממניפולציות של העצבים בניתוח. הופעה של הצטלקויות פנימיות אינטרדורליות.
* חוסר יציבות- במצבים של דיקומפריסה.
