Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

אורתופדיה- גב, ילדים ואונקולוגי > ילדים- מחלות אורתופדיות > Flashcards

ילדים- מחלות אורתופדיות Flashcards

1
Q

פתולוגיות אורטופדיות התפתחויות טיפוסיות

A
  • מפרק הירך
  • כפות רגליים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מפרק הירך

A
  • בעיות מולדות
  • בעיות לא מולדות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

חלוקת בעיות מפרק הירך לפי גילאים

A
  • בעיית מפרק ירך שכיחה בתינוקות- DDH development dysplasia of hip
  • בעיית מפרק ירך שכיחה בילדים צעירים- perthes
  • בעיית מפרק ירך שכיחה בגיל ההתבגרות- slipped capital feemoral epiphysis- SCFE
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

DDH-developmental dysplasia of hip

A
  • לרוב בעיה מולדת, אבל יש גורמי סיכון שיכולים לגרום לזה גם לאחר לידה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

DDH-
פתופיזיולוגיה

A
  • בפתולוגיה הבעיה היא בצורה של האצטבלום-הוא אינו סגור אלא פתוח, הגג של המפרק רדוד ולכן הירך יכולה לצאת החוצה ופנימה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

האם רואים את צווא רהפימור בצילום אצל ילדים?

A
  • לא- כי הוא עדיין סחוס.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

האם הפתולוגיה והפריקה כואבת לילדים?

A
  • לא בכניסה ולא ביציאה של המפרק – משום שזוהי לא פציעה טראומתית אלא פשוט רפיון -ראש הפמור יוצא ונכנס בחופשיות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

DDH-גורמי סיכון

A
  • בנות- גמישות יותר באופן טבעי
  • היריון ראשון\היריון מרובה עוברים- אין מקום לעובר לזוז והוא נמצא בתנועה שבה ראש הירך לא נמצא בדיוק באמצע. מה שגורם להיווצרות המכתש היא ראש הירך. התנוחה שגורמת לשה היא אדוקציה בשילוב עם כפיפה
  • מנח עכוז
  • סיפור משפחתי- אם לאחד ההורים היה אז 30 אחוז סיכוי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

קלסיפיקציה של הפתולוגיה- DDH

A
  • חוסר יציבות מפרק בלידה- 1 אחוז
  • אמיתי\קלאסי- 1:1000 אחוז
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

קלסיפיקציה חסור יציבות מפרק בלידה
של הפתולוגיה

A
  • שכיחות של 1 אחוז.
  • הפימור יוצא וחוזר בקלות.
  • עובר כמעט אצל כל הילודים לאחר יומיים- רמת האסטרוגן יורדת ולכן תהיה פחות גמישות והמפרק יתייצב
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

DDH אמיתי\קלאסי

A
  • המפרק עצמו לא תקין במבנה
  • מחולק לכמה סוגים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

סוגים לקלאסי

A
  • נמצא במקום בתנוחת מנוחה אך ניתן לפריקה.
  • לא נמצא במקום בתנוחת מנועה ואפשר להחזירו.
  • מפרק שלא נמצא במקום בתמונחת מנוחה ולא ניתן להחזירו.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

DDH-אבחנה

A
  • בדיקה פיזיקלית- בדיקה ראשונית בבית החולים.
  • הדמייה אולטראסאונד- מגיל 0-3 חודשים.
  • צליעה- שנה עד שנה וחצי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

DDH-בדיקה פיזיקלית

A
  • הבדיקה הראשונה נעשית על ידי רופא בתינוקייה.

מה בודקים?
* resting position- האם המפרק נמצא במקום במנח מנוחה?
* barloe test
* ortolani test

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

resting position

A
  • flexion- ירך ברך
  • external rotation+ abduction.
  • במנח הזה מפרק הירך צריך להיות במקום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

ברסטניג פוזישן- מה האינדיקציות לכך שהירך לא תהיה במקום

A
  • אורך רגליים שונה. הרגל שלא במקום תהיה קצרה יותר- לא בדיקה טובה עם שתי הרגליים פרוקות.
  • הגבלה בפיסוק- זה הסימן הכי שכיח. במפרק תקין הברך תיגע במיטה באבדוקציה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

barlow test

A
  • בודק תהאם האפשר להוציא את המפרק מהמקום
  • הרופא מכניס לאדוקציה ורוטציה פנימית עם כפיפה- מרגישים או שומעים קליק משמעותי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

ortolani test

A
  • בודקת האם אפשר להחזיר את המפרק. רדוקציה.
  • עושים את התנועה ההפוכה- כפיפה, אבדוקציה ורוטציה חיצונית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

למה לא בודקים את שתי הרגליים במקביל?

A
  • שני המפרקים מחוברים עם עצם אחת (כל היחידה של טבעת האגן), כך שאם מזיזים אותה קצת לכל כיוון, כל מערך היחסים ישתנה גם בצד השני. זה מהותי להבנה גם מבחינת הטיפול ב- DDH.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

תוך כמה זמן יש לבצע את הבדיקות הפיזיקליות?

A
  • בטווח של שלושה חודשים
  • לאחר שלושה חודשים הטווחים משתנים, הגוף ימלא א תהחלל הריק ברקמה צלקתית.
  • בבדיקת ברלו לא תהיה פריקה אבל תהיה הגבלה תנועתית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הדמייה

A

▪ לכל התינוקות בארץ יש המלצה לעשות א.ס של פרקי הירכיים בגיל 6 שבועות.
▪ בגדול אפשר לעשות את ה- א.ס גם עד גיל 3 חודשים - ובחלקם הקטנים גם עד 6 חודשים
▪ למרות שהבדיקה היא בסל הקופה יש הבדל בשכיחות של בדיקה בין האזורים בארץ – במרכז גדרה חדרה 80% מהילדים עם ובלי גורמי סיכון בפריפריה באזור 20%, גם בגלל שהתורים ארוכים מאוד בפריפריה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

צליעה

A
  • אצל תינוק שלא אובחן בכלל- יגרום לרגל קצרה וגלוטאוס מדיוס קצר.
  • כשהילד יתחיל ללכת בגיל שנה-שנה וחצי יראו זאת.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

סיבות שבגינן כדאי לטפל ב
DDH

A
  • צליעה- יש לעשות אבחנה מבדלת עם טרנדלנבורד מסיבות אחרות.
  • אוסטאוארתריתיס- סחוס שלא מכוסה בסחוס נשחק ומתפרק. כונדרוליזיס.
  • הגבלות תנועה- ראש הפמור נכנס באופן שונה לתוך האצטבולום, ולכן פיזור העומסים אחר והתנועה אחרת = הגבלה בטווח.
  • כאב- יש לחץ שלא אמור להיות באיזור.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

צילום

A
  • ילד קטן וילד גדול עם-
    DDH
  • בבגרות ניתן לראות כי בצד ימין תמותנה תתונה יש מפרק דיספלסטי- המפרק אומנם לא פרוק אבל הוא לא במקום. הקפסולה הגמישה לא מייצבת. יש סחוס על עצם.
  • יגרום להגבלה תנועיות בכפיפה ואבדוקציה ופחות ברוטציות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

באילו תנועות התנועה תהיה מוגבלת יותר ובאילו לא?

A
  • הגבלות בכפיפה והרחקה
  • ברוטציות בתנועות לא כל כך מוגבלות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

על פי מה תקבע דחיפות הטיפול?

A
  • על פי ממצאים בבדיקה הקלינית.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

טיפול לפי ממצאים בבדיקה הקלינית

A

▪ נמצא במקום אך ניתן לפריקה – יש זמן, צריכים לדאוג שהמפרק יישאר במקום, יש גישות שונות לא חייבים לטפל.
▪ לא נמצא במקום ואפשר להחזירו – חייבים לטפל עכשיו.
▪ מפרק שלא נמצא במקום ואי אפשר להחזיר אותו – לשמחתנו כמעט ולא קורה – נדיר. נקרא מפרק טרטולוגי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

טיפול

A
  • PPHF- Pavlik harness. מקובל עד גיל 6 חודשים.
  • טכניקות החזרה סגורה+גבס. מקובל עד גיל שנה-שנה וחצי.
  • טכניקות ניתוחיות החזרה פתוחה+גבס מעל גיל שנה-שנה וחצי
  • החלפת מפרק- גיל מבוגר.
  • פיזיותרפיה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

PPHF

A
  • רצועה ייעודית המונעת את האדוקציה- זו התנועה שגורמת לראש שהירך לא להיות מול האצטבלום.
  • הרצועות הן לשתי הרגליים, גם אם יש את הפתולוגיה ברגל אחת, כי תזוזה ברגל אחת משפיעה על כל מנח האגן.
  • הטיפול ברצועות למשך 6 שבועות:
  • בשבועיים הראשונים: צריכים להיו ברצועה 24/7 כי המפרק עוד לא יציב. אסור להורים להרכיב את הרצועות. יכול לגרום לקטסטרופה.
  • לאחר השבועיים הראשונים- המפרק כבר יותר יציב ואז אין בעיה להחליף בגדים ולקלח ואז להחזיר את הרצועה.

המעקב הוא מאוד חשוב- צריך לעקוב ולהאריך את הרועות במידת הצורך.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

femoral nerve palsy baby

A

סיבוך שיכול להתרחש בגלל שלא האריכו את הרצועות ונוצרה אבדוקציה מוגזמת של 180 מעלות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

תוצאות הטיפול והמשך טיפול

A
  • אם הטיפול הצליח- כלומר נראה שיפור בבדיקות א.ס- מורידים לאחר 6 שבועות עם גמילה הדרגתית.
  • אם הטיפול נכשל- אין שיפור תוך 3 עד 4 שבועות ווידאו שהנחת הרצועות הייתה טובה, אין טעם להמשיך עם הרצועות ויש לעבור לשיטה טיפולית אחרת. זה סימן שמשהו מפריע לאצטבולום לקבל צורה – הוא נשאר שטוח. ככל שהראש נמצא מחוץ למפרק יותר זמן, תהיה יותר התהוות של רקמות שיפריעו לנו להחזיר אותו למקום כמו איליופסואס, לכן נרצה לעבור לשיטת טיפול אחרת מהר
  • טיפול ברצועות 3-6 חודשים: אם בא.ס ראו שגם אחרי 3 חודשים המפרק במקום אבל הצורה לא תקינה אפשר לשים רצועות.
32
Q

מתי ישתמשו בשיטות טיפול אחרות?

A
  • כאשר הפבליק נכשל
  • זיהוי מאוחר מדי
33
Q

טכניקות החזרה סגורה+גבס

A

עד שנה-שנה וחצי

  • הרדמה והחזרה של המפרק- על מנת שהשרירים של התינוק יהיהו רפויים.
  • ההחזרה נעשית בשיטת ארתרופגרפיה תחת שיקוף עם חומר ניגוד למפרק על מנת לראות אם ראש הירך יציב תוך כדי תנועה.
  • אם יצליחו להחזיר למפרק- ישימו גבס ספיקה בצורת הרצועות ל6 שבועות.
  • לאחר שישה שבועות מרדימים שוב, מורידים את הגבס ובודקים שוב את יציבות המפרק.
34
Q

תוצאות הטיפול

A
  • אם יציב- ישימו
    Jorden brace
    או
    hipp
    בו הילד יהיה עד תחילת ההליכה במינונים שונים ולא כל היממה.
  • אם לא יציב- ינסו להשאיר עוד שישה שבועות. הרעיון להשאיר בקמום עד שהוא מתייצב
35
Q

טכניקות ניתוחיות החזרה פתוחה+גבס

A

מעל גיל שנה- שנה וחצי

  • כל טיפול אחר לא רוללנטי- אין החזרה סגורה. משום שמבנה האצטבלום לא ישתנה מספיק גם אם נשים את ראש הירך במקום.
  • הטיפול מתחיל בניתוח פתוח- פותחים את הקפסוהל של המפרק.
  • אם המפרק דיספלזי- האצטבלום שטוח אבל ראש הפימור מולו, צריכים לייצר גג על ידי יצירת מכתש.
  • אם המפרק פרוק- צריכים קודם להחזיר למקום, מה שיגרום למתיחה של השרירים, הרצועות העצבים וכלי הדם. כדי למנוע סיבוכים הקשורים למתיחה הזאת כמו פגיעה עצבית וכלי דם, צריכים לקצר את הפימור ורק אז לייצר וארוס (כיפוף הצוואר), ואולי אפילו חיתוך האגן והורדתו למטה.
36
Q

הגישה לניתוח

A
  • דרך הגלוטאוס מדיו- ייקח לו בין שנה-שנתיים להחלים.
  • אצל ילדים מוציאים את המתכות לאחר שנה, כלומר חותכים אותו שוב מה שיגרום לצליעה- טרנדלבורג עד גיל 6-7.
37
Q

החלפת מפרק

A
  • מי שלא אובחן או א טופל בזמן- גיל מאוחר.
  • משך הזמן של המפרקים הוא בערך 30 שנה בהנחה שהניתוח הצליח.
  • כל רביזיה היא מורכבת ובעייתי יותר עם חסרי עצם.
  • פעם עשו בגלל סיבות אלה רק בגילאים מאוחרים, אבל היום כבר עושים לצעירים יותר ונותנים להורים להחליט מתי הם רוצים את ה30 שנה האלה.
  • אצל ילדים שעוד לא סיימו צמיחה, מעריכים בערך כמה תגדל העצם ומאריכים את השנייה בהתאם – יוצאים מניתוח בהפרש של ס”מ וחצי בין הרגליים בהנחה שהרגל השנייה תגדל לאורך הזה תוך שנה וחצי. עד אז פותרים בהגבהה בנעל אחת. הפרש מורגש בין 2 הרגליים יהיה 2 ס”מ ומעלה.
38
Q

פיזיותרפיה

A
  • טיפול שמרני
  • ארוך מאוד.
39
Q

השוואה של הפתולוגיה אם היא בצד אחד או בשני הצדדים

A
  • בצד אחד סימפטומטי יותר מבשני הצדדים
  • כאשר הוא בצד אחד- הסימפטום של הכאב יתחיל כבר בגיל 20-30
  • בשני הצדדים- יתחיל כאב רק סביב 40-50
40
Q

Phertes

A
  • בעיית מפרק ירך שכיחה בילדים צעירים
    ● AVN
    של ראש הפימור– על רקע אדיופטי של פגיעה זמנית באספקת הדם. לא נבלבל אותה עם מחלות אחרות המודינמיות למינהן או כתגובה לכימותרפיה במחלה הזאת אין סיבה שידועה לנו.
41
Q

שכיחות

A

▪ 1:1500
▪ יותר בבנים- לעומת פריקת ירך מולדת שהיא יותר נפוצה אצל בנות
▪ לרוב סביב גיל 6-8 אבל הטווח רחב יותר (2-12).

42
Q

מאפיינים

A

▪ בדרך כלל חד צדדי
▪ אם זה דו צדדי- 20 אחוז בערך חייבים להיות לא באות והשלב של המחלה. כלומר אם יש שני מפרקים פגועים באותו השלב, זה לא פרטז, זה לא אדיופטי וצריך לחפש את הסיבה.
▪ ללא סיפור משפחתי- אין מרכיב גנטי למחלה.

43
Q

סימפטומים

A

▪ מתחילה כמעט תמיד בצליעת לפני שמופיע כאב, לא יודעים למה.
▪ כאב.
▪ הגבלה בתנועה.
▪ הפרש באורך הרגליים.
▪ חולשה.

44
Q

שלבי המחלה

A
  • התחלתי- סינוביטיס: שגשוג רקמת הסינוביה מסיבה לא ידועה שגורמת להעאלת הלחץ במפרק וחסימת של כלי הדם ונוצר נקרוזיס של הסחוס. הוא מתפרק. שלב זה לוקח כמה חודשים. הצליעה יכולה להתחיל כבר בשלב זה.
  • פרגמנטציה- העצם שנחשפה מתחת לסחוס המפורק מתחילה להתפרק- זה השלב הכואב. השלב הזה הכי חשוב בכל מחלת פרטז- נמשך כמה חודשים.
  • re- osiification- בניית העצם מחדש.
  • remodeling- של העצם.
45
Q

Fragmentation

A

כאשר העצם חשופה ואין עליה סחוס, יש לה פחות הגנה מהעומס החיצוני , אשר יגרום לעצם להמעך כל פעם במקום אחר. כמו כדור פלסטינה שמועכים אותו כל פעם ממקום אחר.

46
Q

פרטז- טיפולים

A
  • טיפול שמרני- פיזיותרפיה
  • טיפול ניתוחי- Varus de-rotation osteotomy
47
Q

טיפול שמרני בפרטז

A
  • המטרה תהיה להניע כמה שיותר את ראש הפמור מול האצטבלום במקום שעדיין יש סחוס.
  • התנועה תשמור על המבנה- כמו כדור פלסטלינה שמגלגלים אותו על מנת לגרום לו להיות עגול.
  • התנועות שיגרמו להכי “סחוס מוך סחוס”- הם אבדוקציה+ רוטציה פנימית+ כפיפה.
  • זוהי מחלה שבה הפיזיותרפיה קריטית- המחהל נמשכת לפחות שנתיים ולכן הילד צריך פיזיו למשך שנתיים.
48
Q

אינדיקציות לניתוח

A
  • אין קונצנזוס לגבי מתי לנתח ומתי לא.
  • יודעים שככל שהגיל צעיר יותר הסיכוי לניתוח מוצלח גדול יותר.
  • תלוי בקליניקה של הילד- אם יש לילד טווח גדות מעדיפים להחזיר את טווח התנועה בעזרת פיזיותרפיה.
  • צורת הראש בשלב הרה-אוסיפיקציה תגדיר את טווח התנועה במפרק.
49
Q

צורת הראש.

A
  • Stulberg - רא שעגול באצטבולום עגול- תיצור מפרק עם תנועה תקינה. בדרך כלל לא ינותח..
  • satisfactory- ראש אליפטי על אטצבולום אליפטי. טוב ברוב התנועות אך לא ברוטציות. החלטה אם לנתח ביחס לטווח.
  • unsatisfactory- ראש מעוות על אצטבולום מעוות- טווח תנועה מוגבל. ינתחו.
50
Q

מטרות הניתוח

A

להביא את הירך למנח בו יהיה כמה שיותר סחוס על סחוס אבל גם יאפשר לילד ללכת.

51
Q

מהלך הניתוח

A
  • הכנסת הרגל למנח של כפיפה+אבדוקציה+רוטציה פנמימת כדי שיהיה כמה שיותר סחוס על סחוס.
  • חותכים מתחת לראש הפימור ומסובבים את הירך החוצה.
  • אם הראש מאודגדול ניתן להוסיף מדף מהאיליאק קרסט.
52
Q

השלכות הטרוגניות של הניתוח

A
  • קיצור רגל
53
Q

slipped capital femoral epiphysis

A
  • מחלת לוחית צמיחה- בגלל זה היא שכיחה בגיל ההתבגרות.
54
Q

slipped capital femoral epiphysis
אטיולוגיה

A
  • מסיבות שונות- בעיקר הורמונליות
55
Q

slipped capital femoral epiphysis
פתופיזיולוגיה

A
  • יציבות הלוחית מעורערת
  • צוואר הפימור מחליק בעוד שראש הפימור נמצא במקום
  • היחסים בינהם משתנים- אותם השרירים שמחוברים לירך מסובבים א תהרך לרוטציה חיצונית
  • יתרחש קיצור. מה שיגרום לרוטציה חיצונית מקובעת. לא ינוע לרוטציה פנימית.
56
Q

השלכות המחלה
slipped capital femoral epiphysis

A
  • AVN- ללוחית הצמיחה. הכי שכיח ומסוכן. הנקרוזיס אינו אדיופטי בניגוד לפרטז
  • LLD- Leg length discrepancy. הבדל באורך הרגליים
  • FAI, OS.
57
Q

slipped capital femoral epiphysis
מאפייני המחלה

A
  • יותר שכיח בזמן צמיחה מהירה. גילאי 11-14
  • 25-40 אחוז דו צדדי. בניגוד לפרטז שהוא רק חד צדדי
58
Q

SCFE
גורמי סיכון

A
  • יותר שכיח בילדים עם חוסר איזון אנדרוקיני. כמו למשל השמנה.
59
Q

אבחנה

A
  • אבחנת פיזיו- אם מבחינים להפנות לאורטופד או מיון
  • אבחנת אורטופד- רנטגן.
60
Q

SC
דחיפות הטיפול

A
  • דחיפות הטיפול תלויה באופי הכאב
  • סיבת הדחיפות- המחלה שוות ערך לשבר סאב קפיטלי. מסוכן ודחוף.
  • אירוע חריף- אם המקום כואב לילד והוא לא יכול לשאת משקל. בדרך כלל החלקה ברמה גבוהה. אקוטי וצריך לטפל ולנתח באותו היום.
  • אירוע כרוני- תסמינים מעל 3 שבועות. יכול לשאת משקל אבל עם צליעה. בדרך כלל החלקה בדרגה נמועה. הניתוח לא דחוף מיידי יכול לחכות שבוע.
  • אקוטי אחרי כרוני- התקף חריך עם סיפור מקדים ומתמשך. הטיפול ניתוח דחוף. יהיו תוצאות פחות טובות.
61
Q

טיפול
SCFE

A
  • מהלך הניתוח- קיבוע של האפיפיזה על ידי בורג
  • ילדים שיש להם גורמי סיכון יקבעו בצורה פרופילקטית- מניעתית א תהצד השני. שכיחות גבוהה לדו צדדי.
62
Q

גורמי סיכון

A
  • ילדים מתחת לגיל 11
  • מחלת רקע אנדרוקינית
  • כאב בצד השני או סימנים של פרה-סליפ. רמזים בצילום
63
Q

הנחיות אחרי ניתוח

A
  • איסור נשיאת משקל שישה שבועות- כסא גלגלים.
  • אין הגבלה של טווח תנועה.
  • אין הגבלה של הפעה בישיבה או במיטה- as tolerance
  • לאחר 6 שבועות פיזיותרפיה באופן דחוף לתרגול עם נשיאת משקל.
64
Q

סימנים בבדיקה שלנו כפיזיו שיעלו חשד

A
  • אנמנזה
  • העלאת השערות
  • בדיקה גופנית
65
Q

אנמנזה

A
  • פחות כואב במנוחה.
  • כואב בנשיאת משקל.
  • בהליכה כאב ממוקד.
  • שולל צליעה לפני הכאבים.
  • לא זוכר חבלה שכרמה לכאב.
  • נשאל על קשר לגב.
  • כאב בחלק הפנימי של הברך
66
Q

הבדיקה הפיזיקלית

A
  • הסתכלות- צליעה אנטלגית
  • בדיקת טווח תנועה- אין טווח לרוטציה פנימת.
  • לא נעשה בדיקת הפעלת כח כי כואה.
  • ילד בגיל ההתבגרות עם כאבי ירך אוטומטית מפנים לאורטופד בדחיפות.
67
Q

כף רגל- בעיות שכיחות לפי גיל

A
  • בעיית כף רגל שכיחה בתינוקות- clubfoot
68
Q

club foot
שכיחות

A
  • 1:1000 לידות
  • פי 3 יותר בנים.
69
Q

club foot
מאפיינים

A

*כ40 אחוז דו צדדי.
* עיוות כף הרגל בעיקר סביב עצם הטאלוס- ציר העיוות הוא עצם הטאלוס.
* אטרופיה של השוק- מלווה עד הבגרות. לא אטרופיה קשה
* כף הרגל קטנה יותר. הבדל של חצי מידה בנעל.
* חולשה פרונאלית.
* שכיחות מוגברת במשפחות.

70
Q

מאפייני העיוות

A
  • Equinus = Plantar flexion של הקלקנאוס.
  • Varus של העקב.
  • Adduction: של ה פורפוט.
  • Cavus: הגדלה של הקשת המדיאלית.
  • Supination: של כף הרגל.
71
Q

club foot
אטיולוגיה

A
  • פעם- החשיבו את זה כחלק מבעיות אריזת הרחם. אין מקום לזוז והרגל נתקעת ככה.
  • היום- חושדים בגנטיקה אבל אמרים שכאגע הסיבה לא ידועה.
  • מרביתם אדיופטים.
72
Q

club foot
אבחנה

A

סקירות תוך רחימות.

73
Q

club foot
אבחנה מבדלת

A
  • Metatarsus adductus- אין את שאר העיוותים האחרים. מסתדר בדרך כלל לבד..יש רק אדוקציה של הפורפוט
  • inverus- תנוחתית. כף הרגל באינברציה. אבל אם נעשה גירוי לטרלי כף הרגל תצר לכיוון הזה ולכן נדע שזה לא קלאב-פוט.
74
Q

club foot
מטרות הטיפול

A
  • שיפור המרכיבים הדפורמטיביים בכף הרגל. שיפור המראה.
  • כפות רגליים פונקציונליות- נוגעות בכל הרצפה במעגל ההליכה
  • כפות רגליים ללא כאבים.
  • כפות רגליים עם גמישות ותנועתיות טובה.
  • ללא קאלוס.
  • ללא צורך במנעלים מיוחדים.
75
Q

club foot
טיפול

A
  • שיטת פונסטי- כוללת סדרת מניפולציות חוזרות וקיבוע בגבס בסדר מסויים.
  • Abduction brace = Denis brown bar – בסיום סדרת הגבסים הילד צריך להיות בקיבוע חיצוני ששומר את כף הרגל באבדקוציה ורוטציה חיצונית בירך. שמים על שתי הרגליים. הטיפול נמשך 3-4 חודשים יום ולילה, ואחר כך 12 שעות עד גיל 5. אחרת יש סיכוי שהעיוות יחזור.
  • הטיפול לא מעכב התפתחותית- ילדים מתפדיפ עם המכשירים לא מעט.
76
Q

סדרת המניפוליות לפי הסדר

A
  • תיקון הקאבוס
  • מתחילים לעשות אדוקציה סביב הטאלוס
  • מחליפים גבס פעם בשבוע. בין 6-8 גבסים בבמוצע
  • כשמגיעים לטווח תקין של אבדוקציה, חותכים את גיד אכילס ואז עושים דורסי פלקשן כדי לא לקבל עיוות בכף הרגל. הרדמה מקומית.
77
Q

מטרת סדרת הגבסים

A
  • רקמות חיבור, גידים וקפסולה נמתחות בהדרגה.
  • מיקום העצמות משוחזר למנח תקין ומאפשר רימודלניג למשטחים המפרקיים.
  • כל המניפולציות בעדינוץ ולא מעבר למתיחה האפשרית של הרקמות
  • ציר העיוות הוא הטלוס ולכן התיקום הוא סביב הטאלוס.

אורתופדיה- גב, ילדים ואונקולוגי (7 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions