ידע כללי - למידה Flashcards
למידה מורכבת שהודגמה באמצעות התנהגות מושגית מראה ש:
א. בכל למידה של בע”ח יש חיזוק מסוים.
ב. בחלק מהלמידה קשה לזהות מהו החיזוק.
ג. בעלי חיים מסוגלים להשתמש בייצוגים מנטאליים.
ד. תשובות 2 ו3 נכונות
בעלי חיים מסוגלים להשתמש בייצוגים מנטאליים.
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. במחקרים עדכניים נמצאו עדויות ליכולת שימוש של בעלי חיים בייצוגים מנטאליים. במחקרים אלו נמצא ששימפנזים מסוגלים ללמוד שימוש בצורות פלסטיק בצבעים ובגדלים שונים כדי לסמל מושגים שונים. בנוסף, החוקרים הראו ששימפנזים מסוגלים ללמוד מושגים מופשטים. מחקרים אלו מהווים דוגמא להתנהגות מושגית, שהיא צורת למידה בבעלי חיים ובבני אדם שאינה יכולה להיות מוסברת באמצעות תהליכי התניה ולכן מסיחים 1, 2 ו-4 אינם נכונים.
מה מהבאים אינו נכון לגבי למידה באמצעות צפייה (observation learning)?
א. לא ניתן להסבירה באמצעות מונחי התיאוריות הקלאסיות של התניה.
ב. למידה זו מאפשרת רכישת דפוסי התנהגות מורכבים.
ג. למידה זו הומחשה על ידי אלברט בנדורה (Bandura).
ד. למידה זו הינה ייחודית לבני האדם.
למידה זו הינה ייחודית לבני האדם.
הסבר:
תשובה 4 היא התשובה הנכונה. למידה זו הינה ייחודית לבני אדם הוא משפט שגוי, מכיוון שלמידה באמצעות צפייה אינה ייחודית לאדם ונצפתה על ידי חוקרים גם בקרב מינים שונים של בעלי חיים. כיוון שנשאלנו מה לא נכון לגבי למידה באמצעות צפייה, מסיח 4 הוא התשובה לשאלה. למידה באמצעות צפייה מתרחשת כאשר אדם אחד צופה בהתנהגותו של אדם אחר, שקיבלה חיזוק או עונש, ואחר כך משנה את התנהגותו בהתאם לכך. למידה זו אינה יכולה להיות מוסברת במונחי התיאוריות הקלאסיות של התניה, כיוון שהפרט הלומד אינו זה המקבל חיזוק או עונש, מסיח 1. יכולת זו ללמידה מאפשרת לרכוש דפוסי התנהגות מורכבים ורחבי היקף באופן מידי, מסיח 2. המחשה קלאסית של למידה אנושית באמצעות צפייה, התרחשה במעבדה של אלברט בנדורה, מסיח 3.
באילו מהמקרים הבאים הכי סביר שהתנהגות מודל נצפה תביא לחיקוי?
א. דן צופה בגד, שמסדר את הצעצועים מבלי שהגננת מחמיאה לו על כך.
ב. דן צופה בדינה, שמסדרת את הצעצועים מבלי שהגננת מחמיאה לה על כך.
ג. דן צופה בגד, שמסדר את הצעצועים כשהגננת מחמיאה לו על כך.
ד. דן צופה בדינה, שמסדרת את הצעצועים כשהגננת מחמיאה לה על כך.
דן צופה בגד, שמסדר את הצעצועים כשהגננת מחמיאה לו על כך.
הסבר:
תשובה 3 היא התשובה הנכונה. לפי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, ישנם מספר תנאים המעלים את הסבירות שהתנהגות של מודל נצפה תביא לחיקוי. דוגמא לכך ניתן לראות בתשובה 3, כאשר אפשר למצוא קווי דמיון בין תכונותיו של המודל לבין אלה של הצופה. כיוון שדן הוא בן, סביר יותר שיחקה התנהגות של בן אחר, לעומת בת. לכן ניתן לפסול את מסיח 4 ולבחור בתשובה 3. דוגמא נוספת לתנאי כזה, הינו כאשר ההתנהגות הנצפית מקבלת חיזוק. לכן ניתן לפסול את מסיחים 1 ו-2 בהם המודל הנצפה אינו זוכה לחיזוק על סידור הצעצועים.
מכונת משקאות פועלת לפי לוח _________ ומכונת הימורים פועלת לפי לוח _________.
א. יחס קבוע ; יחס משתנה
ב. יחס קבוע ; רווח משתנה
ג. רווח קבוע ; רווח משתנה
ד. רווח קבוע ; יחס משתנה
יחס קבוע ; יחס משתנה
הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. תוכנית חיזוקים חלקית היא מצב בו חיזוקים אינם ניתנים באופן מיידי ולאחר כל תגובה נכונה. בתוכניות של יחס ניתן חיזוק לאחר מספר (קבוע או משתנה) של תגובות. בתוכניות של רווח זמן ניתן חיזוק לתגובה הראשונה המתבצעת לאחר פרק זמן (קבוע או משתנה). מכונת משקאות “נותנת חיזוק” לאחר כל תגובה. במילים אחרות, כל הכנסה של מטבעות אמורה להביא לקבלת משקה. לכן מדובר בלוח חיזוקים של יחס קבוע וניתן לפסול את מסיחים 3 ו-4. מכונת הימורים אינה מספקת חיזוק לאחר כמות קבועה של תגובות, אלא כמות משתנה. במילים אחרות, מי שמשחק במכונת הימורים מקבל חיזוק (פרס) לאחר מספר משתנה של הכנסת מטבעות, מה שמעיד על לוח של יחס משתנה ולכן תשובה 1 היא הנכונה.
בבית החרושת יש ביקורת איכות כל יום שישי. באיזה לוח חיזוקים נעשה שימוש בבית החרושת?
א. יחס קבוע
ב. יחס משתנה
ג. רווח קבוע
ד. רווח משתנה
רווח קבוע
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. תוכנית חיזוקים חלקית היא מצב בו חיזוקים אינם ניתנים באופן מיידי ולאחר כל תגובה נכונה. בתוכניות של יחס ניתן חיזוק לאחר מספר (קבוע או משתנה) של תגובות. בתוכניות של רווח זמן ניתן חיזוק לתגובה הראשונה המתבצעת לאחר פרק זמן (קבוע או משתנה). ביקורת האיכות בבית החרושת מהווה חיזוק המופיע תמיד באותו זמן ולכן מהווה דוגמא לשימוש בלוח חיזוקים מסוג רווח קבוע.
מה מהבאים נכון לגבי למידת התרגלות (הביטואציה)?
א. מושגת על ידי הקטנת גדול הסינפסה
ב. מושגת על ידי הגדלת גודל הסינפסה.
ג. מושגת על ידי עלייה בכמות הנוירוטרנסמיטר המופרש מהנוירון הקדם סינפטי.
ד. מושגת על ידי הפחתה בכמות הנוירוטרנסמיטר המופרש מהנוירון הקדם סינפטי.
מושגת על ידי הפחתה בכמות הנוירוטרנסמיטר המופרש מהנוירון הקדם סינפטי.
הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. ממחקרים עולה שלמידת התרגלות (הביטאוציה) מושגת על ידי הפחתה בכמות הנוירוטרנסמיטר המופרש מהנוירון הקדם סינפטי. מסיח 3 מתאר את התהליך בו מתרחש סנסיטיזציה. שינוי בגדול הסינפסה אכן מהווה דוגמא לסוג של שינוי מבני המתרחש במהלך הלמידה, אך לא במהלך למידת התרגלות, ולכן מסיחים 1 ו-2 אינם נכונים.
דניאל הפריע בכיתה ונהנה מתשומת הלב של כולם. המורה סילקה אותו החוצה והוא הפסיק להפריע. איך ניתן להסביר זאת?
א. חיזוק חיובי
ב. עונש חיובי
ג. חיזוק שלילי
ד. עונש שלילי
עונש שלילי
הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. עונש שלילי הוא מצב בו גירוי נעים מוסר בעקבות התנהגות לא רצויה, על מנת להפחית את הסבירות של התנהגות זו. במקרה המתואר בשאלה המורה מסלקת את דניאל החוצה בעקבות התנהגות לא רצויה (הפרעתו בכיתה) ובכך מסירה גירוי נעים (תשומת הלב של כולם). התוצאה הינה הפחתת הסבירות של ההתנהגות הלא רצויה (דניאל הפסיקה להפריע). עונש חיובי, מסיח 2, הוא מצב בו גירוי בלתי נעים מוצג בעקבות התנהגות לא רצויה ולכן אינו מתאים למקרה המתואר. חיזוקים, מסיחים 1 ו-3, נועדו להגביר התנהגות רצויה ולכן אינם מתאימים למקרה המתואר.
איזה מהבאים נכון לגבי למידת תובנה (insight learning)?
א. למידה זו אפשרית רק בבני אדם
ב. למידה זו כוללת שלב של ניסוי וטעייה (trial and error)
ג. מרגע שנמצא הפתרון, הבעיה נפתרת כמעט מיידית
ד. הלמידה מבוססת על חיזוקים
מרגע שנמצא הפתרון, הבעיה נפתרת כמעט מיידית
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. למידת תובנה מתבטאת בביצוע מיידי של הפתרון הנכון. יתר המסיחים מתארים למידה אופרנטית רגילה. למידת תובנה כוללת יצירת ייצוג מנטאלי של הבעיה הפעלת מרכיבים של הייצוג עד שנמצא פתרון ואז הוא מיושם. כיוון שהתהליך מבוצע באופן מחשבתי, עבור הנסיין הפתרון נראה פתאומי ומיידי. מסיח 1 אינו נכון כיוון שהניסויים הראשונים שהראו כי קיים סוג כזה של למידה היו בשימפנזים. מסיח 2 אינו נכון כיוון שלמידת תובנה שלב הניסוי והטעייה יבוצע באופן מחשבתי ולא יהיה בהכרח גלוי לעין. מסיח 4 אינו נכון כיוון שלמידה זו אינה מבוססת על חיזוקים.
בהתניה קלאסית נלמד _________ ובהתניה אופרנטית נלמד _________.
א. קשר בין שתי תגובות ; קשר בין שני גירויים
ב. קשר בין גירוי לתגובה ; קשר בין שני גירויים
ג. קשר בין שני גירויים ; קשר בין שתי תגובות
ד. קשר בין שני גירויים ; קשר בין גירוי לתגובה
קשר בין שני גירויים ; קשר בין גירוי לתגובה
הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. התניה קלאסית היא צורת למידה בסיסית שבה גירוי או אירוע אחד מנבא את התרחשותו של גירוי או אירוע אחר. הלמידה היא של קישור, אסוציאציה, בין שני גירויים. לכן ניתן לפסול את מסיחים 1 ו-2. התניה אופרנטית מתבססת על הממצא לפיו תגובה מקרית מסוימת נטמעת בהתנהגות מרגע שהיא מאפשרת קבלת חיזוק. לכן הלמידה מבוססת על הקשר שבין גירוי לתגובה (עבודה וקבלת תשלום, למשל). לכן תשובה 4 היא הנכונה.
ענת משתמשת בתוכנית חיזוקים VR-8
על מנת ללמד את כלבתה טריק חדש. מה מהבאים נכון?
א. ענת נותנת לכלבתה חטיף בדיוק לאחר 8 תגובות רצויות.
ב. ענת נותנת לכלבתה חטיף בממוצע לאחר 8 תגובות רצויות.
ג. ענת נותנת לכלבתה חטיף בדיוק כל 8 שניות.
ד. ענת נותנת לכלבתה חטיף בממוצע כל 8 שניות.
ענת נותנת לכלבתה חטיף בממוצע לאחר 8 תגובות רצויות.
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. הסימון (VR (variable-ratio schedules
מתייחס לתוכנית חיזוקים ביחס משתנה, בה ניתן חיזוק כל מספר ממוצע של תגובות. המשמעות של
VR-8
היא נתינת חיזוק בממוצע לאחר 8 תגובות רצויות, כאשר בפועל יכולות להיות 6 או 10 תגובות בין חיזוק לחיזוק. מתן חיזוק לאחר בדיוק 8 תגובות, מסיח 1, פירושה עבודה לפי לוח חיזוקים של יחס קבוע, המסומנת
(FR (fixed-ratio schedules.
מתן חיזוק לאחר בדיוק 8 שניות, מסיח 3, פירושה עבודה לפי לוח חיזוקים של רווח קבוע, המסומנת
(FI (fixed-interval schedules.
מתן חיזוק בממוצע לאחר 8 שניות בממוצע, מסיח 4, פירושה עבודה לפי לוח חיזוקים של רווח משתנה, המסומנת
(VI (variable-interval schedules.
איזו תכנית חיזוקים מביאה ללמידה העמידה ביותר מפני הכחדה?
א. תכנית חיזוקים ברווח קבוע
ב. תכנית חיזוקים ברווח משתנה
ג. תכנית חיזוקים ביחס קבוע
ד. תכנית חיזוקים ביחס משתנה
תכנית חיזוקים ביחס משתנה
הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. תכניות חיזוקים ביחס משתנה הן העמידות ביותר מפני הכחדה ולכן תשובה 4 היא התשובה הנכונה ומסיחים 1 ו-3, אינם נכונים. בתכנית חיזוקים ברווח משתנה ההכחדה היא הדרגתית ואיטית יותר מאשר בתכנית החיזוקים ברווח קבוע, אך עדיין ההכחדה בתכנית חיזוקים ביחס משתנה עמידה יותר ולכן גם מסיח 2 אינו נכון.
מהו החידוש המרכזי של הגישה האתולוגית?
א. ניתן להכליל את ממצאי ההתניה מעבר לכל בעלי החיים.
ב. ישנה שונות בין יכולות הלמידה של בעלי חיים שונים הנובעת מהמטען הגנטי השונה שלהן.
ג. אבולוציונית, מגבלות ביולוגיות על למידה אינן אפשריות מאחר והן פוגעות ביכולת של המין לשרוד.
ד. מאחר וכל בעלי חיים התפתחו בתגובה על הצורך לשרוד, אין שונות בין יכולת הלמידה של המינים השונים.
ישנה שונות בין יכולות הלמידה של בעלי חיים שונים הנובעת מהמטען הגנטי השונה שלהן.
הסבר:
תשובה 2 היא הנכונה. החידוש של הגישה האתולוגית מתמקד במגבלות ביולוגיות על למידה, כאשר הכוונה היא לכל המגבלות הנובעות ממטען גנטי של המין, תשובה 2. מחידוש זה אנו למדים שלא ניתן להכליל את ממצאי ההתניה מעבר לכל בעלי החיים, מסיח 1, וכי יש שונות בין יכולות הלמידה שלהם, מסיח 4. מאחר וישנן מגבלות ביולוגיות על למידה, גם מסיח 3 אינו נכון.
מה אינו נכון לגבי סלידה נלמדת מטעם (taste aversion)?
א. סלידה מטעם נלמדת כבר לאחר זיווג אחד.
ב. סלידה נלמדת מטעם מסייעת לבעלי חיים להימנע ממזונות שפגעו בהם בעבר.
ג. התופעה מעידה על מוכנות ביולוגית ללמידת קשרים מסוימים בין גירויים.
ד. סלידה נלמדת מטעם ניתנת להכחדה בקלות.
סלידה נלמדת מטעם ניתנת להכחדה בקלות.
הסבר:
תשובה 4 היא הנכונה. סלידה נלמדת מטעם היא מנגנון הגורם לבעלי חיים להימנע לחלוטין ממזון שגרם להם בעבר להקאה, מסיח 2. התניה זו נלמדת כבר מזיווג חד פעמי בין גירוי מותנה לבין תוצאותיו, מסיח 1, והיא מעידה על כך שלבעלי יש מוכנות ביולוגית ללמידה של קשרים מסוימים, מסיח 3. סלידה נלמדת מטעם איננה ניתנת להכחדה בקלות ולכן תשובה 4 היא התשובה הנכונה.
איזו תופעה נוגעת למגבלות ביולוגיות בהתניה אופרנטית?
א. סחף אינסטינקטיבי
ב. סלידה נלמדת מטעם
ג. עיצוב התנהגות
ד. חוק התוצאה
א. סחף אינסטינקטיבי
הסבר:
תשובה 1 היא הנכונה. סחף אינסטינקטיבי היא תופעה של סחיפת ההתנהגות הנלמדת לעבר ההתנהגות האינסטינקטיבית. בעלי חיים המאומנים רבות בטכניקות של התניה אופרנטית, לאחר זמן מה מתחילים לשנות את התגובות בהתאם להתנהגות הטבעית שלהם. תופעה זו משקפת את המגבלות הביולוגיות של בעלי החיים בהתניה אופרנטית, ולכן התשובה הנכונה היא 1. אמנם סלידה נלמדת מטעם היא התופעה המעידה על מוכנות ביולוגית ללמידה של קשרים מסוימים (ומכאן גם על מגבלות ביולוגיות בהתאם), אך מדובר בהתניה קלאסית ולא בהתניה אופרנטית, ולכן מסיח 2 אינו נכון. עיצוב התנהגות היא טכניקה לשימוש בהתניה אופרנטית כדי ללמד התנהגות מורכבת או כזו שאינה טבעית לאורגניזם ולכן היא אינה מתייחסת למגבלות ביולוגית בהתניה כלל, ומסיח 3 שגוי. חוק התוצאה הוא החוק הבסיסי כי הסבירות להתרחשותה של תגובה שתוצאותיה אינן משביעות רצון קטנה, בעוד שהסבירות להתרחשות תגובה שתוצאותיה נעימות גדלה. עקרון זה אינו מתייחס כלל לאפשרות כי ישנן מגבלות ביולוגיות בלמידה ולכן גם מסיח 4 אינו נכון.
מה מפות קוגניטיביות מלמדות אותנו על למידה?
א. להתניה יש מגבלות.
ב. התניה מסתכמת בקשרים בין מערכות של גירויים או בין תגובות לחיזוקים.
ג. התניה כוללת למידה וייצוג של היבטים נוספים של ההקשר ההתנהגותי, מעבר לקשרים הנלמדים.
ד. ישנה למידה שהינה זמינה ואפשרית רק למינים שהינם גבוהים קוגניטיבית.
. התניה כוללת למידה וייצוג של היבטים נוספים של ההקשר ההתנהגותי, מעבר לקשרים הנלמדים
הסבר:
תשובה 3 היא הנכונה. בעלי חיים משתמשים במפות קוגניטיביות כדי להכיר ולזהות את מאפייני הסביבה שלהם, למצוא אובייקטים חשובים ולתכנן את דרכם. תופעה זו מלמדת אותנו כי התניה היא יותר מאשר יצירת קשרים בין מערכות של גירויים או בין תגובות לחיזוקים, מסיח 2; היא כוללת למידה וייצוג של היבטים נוספים של ההקשר ההתנהגותי ולכן תשובה 3 היא הנכונה. תופעה זו אינה עוסקת במגבלות של למידה, מסיח 1 והיא אינה מתייחסת למינים שהינם גבוהים קוגניטיבית, מסיח 4; לראיה, ניסויו של אדוארד טולמן בנושא התבסס על חולדות.
