הרמן וולוסקר Flashcards

Question

ממה יכולה לנבוע בעיה פרה הפטית? ממה נובעים עיקר המקרים? מה יכולות להיות הסיבות לכך?

Answer 1

בעייה פרה הפטית יכולה לנבוע מחסר באלבומין, אבל זה מאוד נדיר. כאשר יש חסר באלבומין יש גיבוי מחלבונים נשאים אחרים בדם ולכן אם תהיה צהבת היא תהיה קלה. עיקר המקרים נובעים מהמוליזה, שגורמת ייצור יתר של בילירובין, מעבר ליכולת של הכבד לעשות קוניוגציה. סיבות אפשריות להמוליזה: בעייה במבנה של המוגלובין שגורמת לאי יציבות של האריתרוציטים, המוליזה כתופעת לוואי של תרופות, המוליזה בגלל חסר של G6PD

Answer 2

בבדיקות דם: עלייה בבילורובין עקיף (לא מצומד) בשתן: א. **עלייה ברמות אוריבילינוגן**. הכבד מפריש יותר בילירובין ישיר למעיים, ולכן יש עלייה באורבילינוגן. אם הבעייה הייתה בצימוד של בילירובין (בגלל בעייה בכבד), אוריבילינוגן בשתן היה נמוך כי לא מספיק בילירובין יגיע למעיים. ב. **רמות בילירובין עקיף וישיר בשתן לא יעלו**. בילירובין עקיף הוא לא מסיס ולכן לא נצפה שיהיה בשתן. בילירובין ישיר כן מסיס והיינו מצפים שאם יש עלייה בעקיף אז שתהיה עלייה בישיר, אבל בפועל ממש מעט בילירובין ישיר עובר חזרה לדם ולכן לא מגיע לשתן.

Answer 3

גידול בראש הלבלב יכול גם לגרום לחסימה של דרכי המרה. כדי לעשות אבחנה, נצטרך להסתכל על הסיפור של המטופל. בסרטן הכאב לא יהיה אקוטי אלא נמשך הרבה זמן, (הסרטן עצמו גורם לכאב), החולה יוריד במשקל. עוד סימן אופייני הוא גירוד בעור, שנגרם בגלל הצטברות של בילירובין ומלחי מרה בעור. הם מגיעים לעור דרך הדם.

Answer 4

בזכות אנזימי כבד ומרה

Answer 5

ALP לא יעלה בחסימה תוך הפטית כמו בחסימה פוסט הפטית. הוא אולי יעלה קצת, פי 1.5 , אבל לא פי 3. האנזימים שנראה יותר בחסימה הפטית הם AST, ALT. נזק קטן מאוד לכבד, יכול להעלות את רמות ה ALT,AST בסרום פי אלפים. זאת כי הרמה שלהם בכבד מאוד גבוהה.

Answer 6

ALP חשובים למטבוליזם של חומצות אמינו AST מעביר את קבוצת האמינו של אספרטט לאלפא-קטו-גלוטרט ומתקבלים אוקסלו-אצטט וגלוטמט. התגובה הזו הפיכה. יש לאנזים שני איזופורמים- אחד בציטוזול ואחד במיטוכונדריה. ALT מעביר את קבוצת האמינו של אלנין לאלפא-קטו גלוטרט, ונוצר פירובט וגלוטמט. גם התגובה הזו הפיכה, וברקמות שונות יש העדפה לכיוונים שונים. בשריר יש הרבה פירובט בגלל גליקוליזה, ולכן יש העדפה לייצור של אלנין. אלנין מגיע לכבד, שם הופך לפירובט שיכול להיכנס לגלוקוניאוגינזה.

Answer 7

ככל שהרמה הבאזלית של בילירובין יותר גבוהה, יש ירידה בסיכון לסתימות בעורקים הכליליים. זה ממצא שהיה יותר חזק אצל נשים. לא ידוע למה זה, יש השערה שאומרת שהוא אנטי- אוקסידנט חזק.

Answer 8

טבלה מלאה בעמוד 71

Answer 9

צירוזיס זה שחמת הכבד

Answer 10

אלכוהול גורם לשחמת מאחר ובמטבוליזם שלו נוצר אצטו-אלדהיד. הוא עושה נזק מקומי לחלבונים בכבד (זו מולקולה עם קבוצת קרבוניל פעילה שיכולה להגיב עם חלבונים ולשנות את המבנה שלהם). ככל ששותים יותר מצטבר יותר נזק, והפטוציטים מתים. ההשפעה של האלכוהול היא הדרגתית. הוא גורם בתחילה לכבד שומני, ואז דלקת, פיברוזיס, צירוזיס וסרטן. אפשר לנבא באמצעות כמות האלכוהול שאדם שותה מתי הוא יפתח שחמת של הכבד. אדם ששותה 160 גרם אלכוהול ביום )שזה בערך בקבוק ויסקי ליום(, יפתח תוך 8 שנים צירוזיס. אם הוא שותה חצי מזה, הוא יפתח צירוזיס תוך 16 שנה.

Answer 11

אחד הטיפולים שעושים כדי להפחית את הסיכון לדליות הוא חיבור של הוריד הפורטלי עם ה inferior vena cava בניתוח. זה מוריד את הלחץ בווריד הפורטלי. אבל זה מעלה את הסיכון לאנצפלופתיה, כי יש יותר סיכוי שהאמוניה תעלה למוח.

Answer 12

אמוניה חופשית שנוצרה במיטוכונדריה מצטרפת ל CO2 ליצירה של מולקולה עתירת אנרגיה- קרבומיל פוספט. האנזים הוא קרובמיל פוספט סינתטאז, הוא מנצל שתי מולקולות אתפ בפעולה שלו. קורה במיטוכונדריה הערה: ניתן לראות בתמונה גם את המגיב: N-acetyl glutamate

Answer 13

קרבומיל פוספט מגיב עם אורניתין ונוצר ציטרולין. לו כבר יש שלושה חנקנים. האנזים הוא אורניתין טרנסקרבמיולאז. קורה במיטוכונדריה

Answer 14

ציטרולין יצא מהמיטוכונדריה ושאר התגובות יקרו בציטוזול. הוא יגיב עם אספרטט, יווצר ארגינינוסוצינט. האנזים הוא argininosuccinic acid synthetase דורש אתפ.

Answer 15

המגיב - ארגינינוסוצינט. האנזים: argininosuccinase שובר אותו לפומרט וארגנין. קורה בציטופלסמה

Answer 16

האנזים האחרון ארגינז, יפרק את הארגינין לאוראה ואורניתין. אוראה יוצאת בדיפוזיה אל הדם ומופרשת בשתן. אורניתין ימשיך במעגל ויגיב שוב עם קרבומיל פוספט.

Answer 17

הפגיעות מתחילות כבר בגיל מאוד צעיר. כבר בגיל 72 שעות תינוקות יכולים להופיע עם הכרה ירודה, שינויים ברפלקסים, פרכוסים. זה יכול להגיע לקומה ומוות.

Answer 18

באבחון בודקים את רמות האוראה והאמוניה בדם. האמוניה תצטבר והאוראה תהיה מאוד נמוכה. האמוניה נוצרה במיטוכונדריה, אבל היא חוצה את הממברנות בקלות

Answer 19

מדדובר באנזים 4. מלבד רמות אמוניה גבוהות ורמות אוראה נמוכות, נצפה להצטברות של ארגינינוסוצינט וציטרולין.

Answer 20

רמות אמוניה גבוהות ורמות אוראה נמוכות, והבולט ביותר הוא הצטברות גדולה מאוד של ציטרולין (היפרציטולינמיה), יותר מאשר בחסר של אנזים 4

Answer 21

לא ניתן לספק את האנזימים הללו חיצונית. 1.קודם כל מקפידים על תזונה דלה בחלבון. 2.מנסים למצוא דרך להמשיך את המעגל אחרי הנקודה בה הוא נתקע. לשם כך מספקים ארגינין. הוא יכול להמשיך במעגל ולייצר אוראה ואורניתין, שיוכל להגיב עם הקרבומיל פוספט ליצירה של ציטרולין. ציטולין שמצטבר לא עושה נזק. הוא יצא בשתן. מה שמסוכן הוא ההצטברות של האמוניה, שתצטבר במידה ולא יהיה אורניתין להגיב עם קרבומיל פוספט. מוסיפים דווקא ארגינין ולא את אחד מחומרי הביניים האחרים כי הוא עובר את הספיגה הטובה ביותר. 3.חומצות האמינו שמגיעות לפירוק בכבד מקורן בשריר. הן פורקו כדי לשמש בגלוקוניאוגינזה. לכן אפשר לתת סוכר ואפילו אינסולין, כי הוא דוחף לסינתזה של חלבונים ולא פירוק. 4.במצבי קיצון עושים דיאליזה כדי לנקות את הדם מאמוניה.

Answer 22

מדובר באנזים מספר 5 הצטברות של אמוניה, חסר של אוראה, הצטברות של ארגינין. לא ניתן לטפל במתן אורניתין כי הוא לא מצליח להגיע למיטוכונדריה.

Answer 23

מדובר באנזים מספר 1. אי אפשר לייצר קרבומיל פוספט ולא ניתן להיפטר מאמוניה. הצטברות של אמוניה, חסר של אוראה, רמות נמוכות מאוד של של ציטרולין

Answer 24

מדובר באנזים מספר 2. לא ניתן להגיב את קרבומיל פוספט עם אורניתין. הצטברות של אמוניה, חסר של אוראה, רמות נמוכות מאוד של של ציטרולין

Answer 25

פלסמה- החלק הנוזלי של הדם, שכולל את החלבונים המסיסים, ללא תאי הדם. הפלסמה מכילה פיברינוגן, החשוב לייצור פיברין )של קרישת הדם(. כדי לבודד את הפלסמה מהדם מוסיפים לדגימה anticoagulant ומסרכזים אותה. התאים ישקעו למטה והפלסמה תישאר למעלה. רוב נוגדי הקרישה קושרים קלציום, שנחוץ לשפעול של פקטורי הקרישה: EDTA, ציטרט אוקסלט. הפרין מעכב קרישה על ידי הפעלה של אנטי-טרומבין 3

Answer 26

נוזל הדם ללא תאי דם וללא פיברינוגן. כדי להפיק אותו לוקחים דגימת דם, נותנים לה להיקרש ואז מסרכזים ומפרידים את הנוזל מהמשקע.

Answer 27

פרסיפיטציה- שיטה ישנה להפריד חלבונים על ידי הוספה של מלח (סודיום או אמוניום סולפט) לדגימה. המלח היה מנטרל את המטען החשמלי וגורם לחלבונים לעבור פרסיפיטציה (שיקוע). ידעו מהי כמות המלח שצריך להוסיף כדי לעשות פרסיפיטציה לכל חלבון וחלבון.

Answer 28

שיטת קון- הפרדת אלבומין מאימונוגלובלינים על ידי הוספת של אתנול. זה גרם לשיקוע האלבומין. לא משתמשים בזה יותר, בעבר זו הייתה טכניקה להפיק אלבומין טהור כדי לתת אותו אחרי איבוד נוזלים.

Answer 29

אלקטרופורזה- שיטה להפרדת חלבונים על סמך משקל ומטען חשמלי. לא משתמשים בזה הרבה בקליניקה, אבל צריך להבין אותה כי עליה מבוססות שיטות חדשות. שמים את חלבוני הפלסמה על נייר צלולוז אצטט. מניחים את הפרפרט על פלטה עם שתי קצוות- קתודה ואנודה. חלבונים חיוביים נודדים לכיוון האלקטורודה השלילית וחלבונים שליליים לכיוון האלקטרודה החיובית. מידת הנדידה לעבר האלקטרודה תלויה גם במשקל- חלבונים קטנים ירוצו מהר יותר מחלבונים כבדים. וכך נקבל הפרדה גם לפי משקל וגם לפי מטען. כאשר חושפים את הממברנה לאור החלבונים יבלעו אור ויצרו פס עכור במקום בו נעצרו. כל פס יסמן קבוצה אחרת של חלבונים.

Answer 30

שניהם שייכים לקבוצת אלפא-1-גלובולינים אלפא-1-אנטיטריפסין מהווה 90% מהקבוצה.

Answer 31

הוא מסונתז בעובר. עלייה שלו בזמן היריון יכולה להעיד על אי סגירה של צינור העצבים בעובר. בגלל שהצינור לא נסגר חלבונים של העובר דולפים לדם של האמא. ירידה של בזמן היריון יכולה להעיד על תסמונת דאון. אפשר להשתמש בבדיקת AFP כדי להבין על סיכון לדאון בעובר. אבל לא ממש עושים את זה היום כי יש שיטות יותר מוצלחות. עלייה שלו במבוגרים יכולה להיות אינדיקציה להפטוצלולר קרצינומה (סרטן ראשוני של הכבד). במבוגר הוא אמור להיות ברמות ממש נמוכות. בהפטוצלולר קרצינומה התאים עוברים דה-דיפרנציאציה ומתחילים לסנתז חלבונים שמסונתזים רק בשלב עוברי, כמו AFP. זה לא מדד רגיש לגילוי של סרטן מוקדם, אבל הוא מרקר טוב ל follow up אם רוצים לבדוק את ההשפעה של טיפול כימותרפי אפשר לבחון אותו. אם הוא יורד זה סימן שהטיפול מצליח, אם הוא עולה זה אינדיקציה לגרורות.

Answer 32

אלפא-2-גלובלינים

Answer 33

טרנספרין, hemopexin סרלופלסמין, פיברינוגן. שלושת הראשונים והפטוגלובינים חשובים למטבוליזם של ברזל.

Answer 34

המוגלובין

Answer 35

המוגלובין לא אמור להיות חופשי בדם. הוא יהיה חופשי במידה והייתה המוליזה אינטרה-וסקולרית. כאשר יש הרס של אריתרוציטים בתוך כלי הדם, ההמוגלובין משתחרר בכלי הדם ופוגש הפטוגלובין שקושר אותו. המוגלובין חופשי בדם יעשה נזק לכליות, זה יכול להגיע עד אי ספיקת כליות

Answer 36

הקומפלקס הזה לא עובר דרך הכליות אלא עובר פאגוציטוזה על ידי מאקרופאגים. סימנים להמוליזה אינטרה-וסקולרית הם עלייה בבילירובין עקיף )כי המוגלובין הוא המקור לבילירובין( וירידה בהפטוגלובלינים )רמתם יורדת כי הם עוברים פאגוציטוזה(. \*המוליזה אקסטרה-וסקולרית היא מחוץ לכלי הדם. היא יכולה לקרות אם מאקרופאגים בטחול יתחילו לזהות אריתרוציטים כזרים ויעשו להם פאגוציטוזה. זה יוביל לירידה בהמוגלובין בדם.

Answer 37

חלבוני פלסמה שהריכוז שלהם משתנה לפחות ב25% בזמן דלקת. בשנת 1999 היו ידועים 40 חלבונים כאלה. היום יודעים על יותר.

Answer 38

שיננת?

Answer 39

ירידה בשיא של אלבומין, עלייה בשיא של אלפא 1, אלפא 2, ביתא.

Answer 40

אצל חולה עם סינדרום נפרוטי תהיה ירידה באלבומין ובפיק של גמא. הם מאבדים אותם בשתן. לעומת זאת יש עלייה בשיא של אלפא 2, שמייצג את אלפא -2- מאקרוגלובולין, חלבון מאוד גדול שלא יוצא בשתן. הוא קושר פרוטאזות ומונע הפעלת יתר שלהם. הוא מסייע קצת בשמירה על הלחץ האוסמוטי של הפלסמה.

Answer 41

אין פיק גמא. ילדים אלו לא יכולים לסנתז נוגדנים.

Answer 42

עלייה בפיק גמא ואיחוד שלו עם פיק ביתא polyclonal gammopathy כמו כן ירידה בפיק של אלבומין. לחולה שחמת יש מיימת, זה גורם לחדירה של חיידקים מהמעיים לחלל הבטן, מה שעלול לגרום לפריטוניטיס (דלקת של הפריטונאום), ולפרופיל שרואים באלקטרופורזה. חולי צירוזיס סובלים מדלקות חוזרות בפריטונאום.