הרמן וולוסקר Flashcards
מפירוק של איזה תאים מגיע הבילורובין? מה אורך החיים של התאים האלה? באיזה איבר מפורקים עיקר התאים האלה? מה מפורק מהם? איזה חלק בהם מסוכן? מה קורה עם החלק הלא מסוכן שמפורק?
בילירובין מגיע מפירוק של אריתרוציטים. אורך חיים של אריתרוציט הוא כ- 120 יום. כל יום אנחנו מאבדים 1%
מהאריתרוציטים שיש לנו בגוף. מאקרופאגים, בעיקר בטחול, מזהים אריתרוציטים זקנים או פגומים, עושים
להם פאגוציטוזה ומפרקים את ההמוגלובין שלהם. החלק הפעיל של המוגלובין ה
heme
שקושר את החמצן הוא מסוכן. הוא עלול לגרום לסטרס אוקסיטטיבי )רדיקלים חופשיים(. לכן הוא חייב להיות מפורק. הברזל שבו לא מתבזבז והולך למח העצם ליצור
heme
חדשים.
תאר את תהליך הפירוק של
heme
בפאגוציט.
מי הם האנזימים המשתתפים? מה משתחרר כתוצר ביניים? כמה איזופורמים יש לאנזי ם הראשון שמשתתף בתהליך? מה כל אחד עושה? מדוע בשטף דם יש יצירה של בילורובין והופעת צבע צהבהב/חום? מה שמו של האנזים השני שמשתתף ומבצע את השלב הסופי? איזה חומר הוא הופך לאיזה חומר?
מי מסיס במים ויכול להיות מסולק בשתן? ביליורדין או בילירובין? מה ההשערה לכך שבפירוק
heme
נוצר בילורובין והתהליך לא נעצר בביליורדין?
ביליורדין מסיס במים ויכול להיות מסולק בשתן. בילירובין לא יכול להיות מסולק בצורה ישירה בשתן, עליו לעבור תהליך בכבד. לא יודעים למה בפירוק ה
heme
נוצר בילירובין והתהליך לא נעצר בביליורדין. משערים שזה קשור לכך שביליורדין לא עובר את השליה, ובילירובין כן (ואז העובר חייב לעבור בבילירובין, והמנגנון נשאר כך).
מה הבעיה בלהסיע בילירובין בדם? מאיזה איבר לאיזה איבור הוא צריך לעבור? מה הפתרון לכך?
יש בעייה להסיע בילירובין בדם. זה חומר עם אזורים הידרופילים והידרופובים (אמפיפילי), ועקרונית הוא היה
מסוגל לעשות קשרי מימן עם המים ולהיות מסיס, אבל הקבוצות פולריות שלו עושות קשרי מימן פנימיים
והמולקולה נותרת הידרופובית, לא מסיסה במים. כדי לנסוע בדם הוא נקשר לאלבומין.
איזה שינויים כימיים הכבד עושה בבילירובים על מנת שיוכל להפריש אותו? באיזה חלק של התא זה קורה?
מי משפעל את החומצה הגלוקורונית על מנת שתוכל לעבור צימוד לבילורובין? ממה נוצרת חומצה גלוקורונית? איזה אנזימים משתתפים בתהליך? בכמה מהמקרים מוצמדת חומצה גלוקורונית אחת ובכמה מוצמדות שתיים?
איזה עוד פעולה מיוחדת האנזים יודע לעשות?
מי הם שני מקורות הדם של הכבד? דרך איזה ורידים הדם יוצא ממנו?
הכבד מקבל דם משתי מקורות- הוריד הפורטלי מביא לו דם בעיקר ממערכת העיכול, והעורק ההפטי מביא לו דם מחומצן מהלב. בכבד, הדם משני מקורות אלו מתערבב. מהכבד הדם יוצא דרך ה
central hepatic veins
אשר מתחבר ל
IVC
איך נקראים הטרנספורטרים שמכניסים את הבילורובין הקשור על ידי אלבומין אל הכבד? כמה אנרגיה הוא דורש? איזזה חלבונים בילורובין קושר בתוך ההפטוציט? מה תפקידם?
איפה מתרחש הצימוד שמאפשר את ההפרשה של הבילורובין מהתא? איך נקראת המשאבה שמוציאה אותו? לאן היא מוציאה אותו? כמה אנרגיה היא דורשת?
מהי יעילות ההפרשה של
BDG
ו
BMG
אל צינורות המרה? איזה טרנספורטר מחזיר אותם לדם? איזה טרנספורטר קולט אותם להפטוציטים שכנים? מה קורה להם ברגע שנכנסו להפטוציט שכן?
מה המטרה של כך שיעילות ההפרשה של התאים לכיס המרה היא לא 100%? מה יוצא טוב מזה?
מה מטרת התהליך? לעשות דיסטרביוציה יותר של סילוק בילירובין לאורך הכבד. אם כל הצימוד וההפרשה שלו
היה מתבצע בהפטוציטים הראשונים (שקרובים לווריד הפורטלי), התאים היו צריכים כמויות אנרגיה מאוד
גדולות (תהליך הפרשת הבילירובין לצינור המרה הוא תהליך שדורש אנרגיה, החזרה שלו לדם וכניסתו
להפטוציטים לא דורשת אנרגיה).
מה ניתן לומר על היעילות של קליטת, צימוד והפרשת בילירובין מהכבד בילודים? איך קשור פקטור השעתוק
CAR?
תהליך קליטת, צימוד והפרשת בילירובין מהכבד לא יעיל ב 100%- , במיוחד בילודים. תינוקות רבים נולדים עם
צהבת, כי הביטוי של גנים שמשתתפים במטבוליזם של בילירובין הוא עדיין נמוך. כולם תחת בקרה של פקטור שעתוק בשם
CAR.
יש תרופות שמגבירות את רמות ה
CAR
כמו פנוברביטל (שלא משתמשים בה יותר). לאחרונה מצאו כי תה סיהי כלשהו מכיל חומר שנקשר ל
CAR
ומפעיל אותו
לאן הולך בילירובין לאחר שהוא יוצא מהכבד? מה קורה לו במקום אליו הוא מגיע? מה נותן את הצבע השחור לצואה?
מה יהיה צבע הצואה לחולה עם חסימה של דרכי מרה?
כמה מהאורבילינוגן מופרש בצואה? כמה ממנו נספק מחדש על ידי המעיים? מה קורה לו לאחר הספיגה במעיים? כמה אורבילינוגן נראה בשתן של אדם עם חסימה בדרכי המרה?
מה זה
ELB?
מהן שתי הפאזות של
ELB?
מהי שיטת
van der bergh
למציאת כמות הבילורובין בסרום? לאיזה שתי מבחינות מכניסים את הסרום? איך מוצאים את כמות הבילורובין המצומד ואיך מוצאים את הכמות הלא מצומדת?
מהם הערכים התקינים של בילורובין בדם?
מהם הערכים התקינים של בילירובין מצומדת בדם?
והערכים התקינים של בילירובין לא מצומד בדם?
מעל איזה כמות טוטאלית של בילירובין נראה צהבת מבחינה קלינית? מדוע נראה צבע צהוב בגוף, ואיפה?
למי יש יותר בילירובין? לתינוקות או למבוגרים? מה הסיבה לכך?
איזה חלק מהילודים נולד עם צהבת? מה קורה לצהבת הזו? מהם הגורמי סיכון לכך שילוד יוולד עם צהבת? מה הסיבה לכך?
מה זה
breast milk jaundice?
כמה זמן אחרי הלידה זה מופיע?
יש בחלב אם (ולא בחלב מפורמולה) חלבונים שיכולים להאט את התפקוד של הכבד, וזה גורם לצהבת קלה. באופן קלאסי, הצהבת מופיעה שבועיים אחרי
הלידה.
מה זה
Kernicterus
באיזה גיל זה קורה?מה המנגנון שב זה קורה?
מעל איזה כמות של בילירובין בדם נמצאים בסיכון?
סיבוך של צהבת לא פיסיולוגית בילודים. אם רמת בילירובין הוא מעל היכולת של אלבומין לקשור
אותו, הוא יסתובב חופשי בדם. בילירובין עובר בקלות את ה
BBB
במיוחד אצל תינוקות. בילירובין הוא טוקסי
לנוירונים. יש לו נטייה להצטבר באזורים מסוים, למשל גזע המוח. בהצטברותו הוא גורם לנזק מוחי בלתי הפיך. כאשר רמת בילירובין עולה מעל
20 mg/dl
זה מסוכן. היום לא רואים הרבה מקרים של קרניקטרוס, כי ברגע
שתינוק כבר מגיע לרמות של
12-13
נותנים טיפול מונע להורדת בילירובין.
מהן שתי השיטות של טיפול מונע שמשתמשים בהן לתינוק עם חשש לקרניקטרוס?
איזה סוג של תרופות מגבירות את הסיכון לקרניקטרוס?
יש תרופות שמגבירות את הסיכון לקרניקטרוס, בעיקר תרופות קושרות אלבומין. מדובר בכמה סוגים של
אנטיביוטיקה ואספירין. הם מתחרים באתר הקישור של בילירובין לאלבומין
בצהבת במבוגרים, באיזה שלוש מקומות יכולה להיות הבעיה?
היא יכולה להיות פרה הפטית (טרום כבד), הפטית, או פוסט הפטית
ממה יכולה לנבוע בעיה פרה הפטית?
ממה נובעים עיקר המקרים? מה יכולות להיות הסיבות לכך?
בעייה פרה הפטית יכולה לנבוע מחסר באלבומין, אבל זה מאוד נדיר. כאשר יש חסר באלבומין יש גיבוי מחלבונים
נשאים אחרים בדם ולכן אם תהיה צהבת היא תהיה קלה. עיקר המקרים נובעים מהמוליזה, שגורמת ייצור יתר
של בילירובין, מעבר ליכולת של הכבד לעשות קוניוגציה.
סיבות אפשריות להמוליזה: בעייה במבנה של המוגלובין שגורמת לאי יציבות של האריתרוציטים, המוליזה
כתופעת לוואי של תרופות, המוליזה בגלל חסר של
G6PD
מה נראה בבדיקות דם ושתן כאשר הבעיה היא פרה הפטית?
בבדיקות דם: עלייה בבילורובין עקיף (לא מצומד)
בשתן:
א. עלייה ברמות אוריבילינוגן.
הכבד מפריש יותר בילירובין ישיר למעיים, ולכן יש עלייה באורבילינוגן. אם הבעייה הייתה בצימוד של
בילירובין (בגלל בעייה בכבד), אוריבילינוגן בשתן היה נמוך כי לא מספיק בילירובין יגיע למעיים.
ב. רמות בילירובין עקיף וישיר בשתן לא יעלו. בילירובין עקיף הוא לא מסיס ולכן לא נצפה שיהיה בשתן.
בילירובין ישיר כן מסיס והיינו מצפים שאם יש עלייה בעקיף אז שתהיה עלייה בישיר, אבל בפועל ממש
מעט בילירובין ישיר עובר חזרה לדם ולכן לא מגיע לשתן.
איזה סיבה יכולה להיות לבעיה פוסט הפטית? מה יכול לגרום לבעיה הזו? מי נמצא בסיכון?
מהם התסמינים הקליניים של בעיה פוסט הפטית?
איפה יהיו כאבים?
מה יהיה צבעו של השתן? מה נמצא שם ביתר?
מה תהיה כמות האורבינילוגן בשתן?
מה יהיה צבע הצואה?
איזה אנזים נמצא בדם ביתר?
איזה סוג של גידול יכול לגרום לחסימה של דרכי המרה?
איך נעשה אבחנה בין זה לבין חסימה של אבן בדרכי המרה?
גידול בראש הלבלב יכול גם לגרום לחסימה של דרכי המרה. כדי לעשות אבחנה, נצטרך להסתכל על הסיפור של
המטופל. בסרטן הכאב לא יהיה אקוטי אלא נמשך הרבה זמן, (הסרטן עצמו גורם לכאב), החולה יוריד במשקל.
עוד סימן אופייני הוא גירוד בעור, שנגרם בגלל הצטברות של בילירובין ומלחי מרה בעור. הם מגיעים לעור דרך
הדם.
לאיזה סוג של מצב קשורים רוב הגורמים לבעיות הפטיות (לא פוסט או פרה הפטיות, אלא בעיות הפטיות)?
מה התהליך שבו זה קורה? מה נראה בדם? מה נראה בשתן? מה יקרה לצבע השתן?
מה יקרה לייצור אורבילינוגן? מה יהיה צבע הצואה?
איך מבחינים בין חסימת מרה תוך כבדית ופוסט כבדית?
בזכות אנזימי כבד ומרה
איזה אנזים נראה שעולה בעיקר בחסימה פוסט הפטית?
איזה אנזימים נראה שעולים בעיקר בחסימה הפטית?
ALP
לא יעלה בחסימה תוך הפטית כמו בחסימה פוסט הפטית. הוא אולי יעלה קצת, פי 1.5 , אבל לא פי 3.
האנזימים שנראה יותר בחסימה הפטית הם
AST, ALT.
נזק קטן מאוד לכבד, יכול להעלות את רמות ה
ALT,AST
בסרום פי אלפים. זאת כי הרמה שלהם בכבד מאוד גבוהה.
מה התפקיד של האנזים
ALP?
AST?
ALT?
ALP
חשובים למטבוליזם של חומצות אמינו
AST
מעביר את קבוצת האמינו של אספרטט לאלפא-קטו-גלוטרט ומתקבלים אוקסלו-אצטט וגלוטמט. התגובה הזו הפיכה. יש לאנזים שני איזופורמים- אחד
בציטוזול ואחד במיטוכונדריה.
ALT
מעביר את קבוצת האמינו של אלנין לאלפא-קטו גלוטרט, ונוצר פירובט
וגלוטמט. גם התגובה הזו הפיכה, וברקמות שונות יש העדפה לכיוונים שונים. בשריר
יש הרבה פירובט בגלל גליקוליזה, ולכן יש העדפה לייצור של אלנין. אלנין מגיע לכבד,
שם הופך לפירובט שיכול להיכנס לגלוקוניאוגינזה.
מדוע כדי לאבחן בעיה בכבד אנחנו מסתכלים גם על
AST
וגם על
ALT?
רמות של איזה אנזים נראה שיעלו בעקבות נזק לכבד בגלל אלכוהול?
איפה עוד קיים האנזים
ALP?
באיזה עוד מחלה נצפה לראות אותו ביתר?
מה נצפה לראות בצהבת ויראלית? עליה של מי? מה הסיבה לכך? מה יקרה לרמת האורבינילוגן?
מהן הסיבות האפשריות לצהבת אינטרה הפטית?
מהו סינדרום גילברט? איזה יכולת של הכבד נפגעת? מה יקרה לרמת הבילורובין? איזה טריגר יכול להוביל לצהבת לבעלי הסינדרום? באיזה גיל זה מתפרץ? בד”כ אצל גברים או נשים? באיזה חלק מהואלכלוסייה זה קורה? מה הטיפול?
מדוע צום משפיע על הסינדרום?
מה ספציפית נפגע בתסמונת גילברט בדנא? על מה המוטציה משפיעה? על ביטוי האנזים או על התפקוד שלו?
מה הקשר בין רמת הבילירובין בדם לבין עורקים כליליים? אצל מי הממצא יותר חזק, אצל גברים או נשים? מה ההשערה לסיבה לכך?
ככל שהרמה הבאזלית של בילירובין יותר גבוהה, יש ירידה בסיכון לסתימות
בעורקים הכליליים. זה ממצא שהיה יותר חזק אצל נשים. לא ידוע למה זה, יש השערה שאומרת שהוא אנטי-
אוקסידנט חזק.
מהי תסמונת
crigler najjar?
מהם שני הסוגים שלה? איזה סיכון יש בסוג היותר גרוע? לאיזה רמה תגיע הבילורובין העקיף בדם?
טבלה מלאה בעמוד 71
בחולי תסמונת גילברט, איך יראו מרבית הבילורובין לאחר הצימוד? איך יראה בקריגלר 1? איך יראה בקריגלר 2?
מה יכול להיות הטיפול לקריגלר נג’ר סוג 1?
מהו סינדרום דובין ג’ונסון? באיזה מוצא הוא שכיח? מה בדיוק נפגע? באיזה סוג של בילורובין נראה עליה? ישיר או עקיף? מה תהיה עוצמת העליה? באיזה תנאים העליה תהיה גרועה יותר?
באיזה צבע הכבד יראה בביופסיה?
מהי הבדיקה הדיאגנוסטית לאבחון של סינדרום דובין ג’ונסון?
איך הבדיקה עובדת?
איך מטפלים? מה ההשפעה של הסינדקום על התפקוד היומיומי?