הפרעות במקצב הלב Flashcards
Quinidine
חוסמי תעלות נתרן מקלאס 1A.
מנגנון פעולה- תרופות החוסמות את הולכת נתרן על ידי חסימת תעלות נתרן.
גורם לchinconism, שזו סדרת תופעות לוואי-טשטוש ראייה, כאבי ראש, פסיכוזה. גורם גם לטכיקרדיה, יובש בפה ועצירת שתן, שלשול וכאבי בטן, תרומבוציטופניה, חום והפטיטיס.
התרופות הללו הן תרופות אנטי כולינרגיות. אלו תרופות שמאטות את מהירות ההולכה, מאריכות את התקופה הרפרקטורית ומורידה את ההולכה התלויה בנתרן.
Procainamide
חוסמי תעלות נתרן מקלאס 1A.
מנגנון פעולה- קבוצת תרופות שמאטה את הדפולריזציה.
תופעות לוואי- התרופה גורמת לתסמונת דמויית זאבת וזה דורש הפסקת תרופה.
התרופות הללו הן תרופות אנטי כולינרגיות. אלו תרופות שמאטות את מהירות ההולכה, מאריכות את התקופה הרפרקטורית ומורידה את ההולכה התלויה בנתרן.
Lidocaine
תרופה ממשפחת חוסמי תעלות נתרן מקלאס 1B.
מנגנון פעולה- תרופות שחוסמות את הולכת נתרן על ידי חסימת תעלות נתרן. קבוצת תרופות שמקצרת את הרפולריזציה לבינוני.
שימושים- בהפרעות חדריות- פרפור חדרים.
ניתנות רק בIV מהוריד. אלו חוסמי תעלות נתרן חלשים, מקצרים את התקופה הרפרקטורית מבלי להשפיע על מהירות ההולכה. פוטנציאל הפעולה נמשך יותר זמן.
Propafenone
תרופות החוסמות את הולכת נתרן על ידי חסימת תעלות נתרן.
מנגנון פעולה- אלו תרופות מקלאס 1C. זו קבוצת תרופות שמאטה את הדפולריזציה באופן משמעותי.
שימושים- האטת מהירות ההולכה, יעילה להפרעות קצב חדריות ועל חדריות, לשמירה על קצב סינוס בפרפור עליות.
בעל אותן תכונות כמו חוסם בטא לא סלקטיבי.
Amiodarone
חוסמי תעלות אשלגן.
מנגנון פעולה- תרופות החוסמות תעלות אשלגן וכך מאריכות את פוטנציאל הפעולה והרפולריזציה, גורמות להארכת התקופה הרפקרטורית וכך מעכבות חלק מהגירויים האקטופיים.
שימושים- יעילים בהפרעות טכיקרדיה, השימוש העיקרי הוא לטיפול בפרפור עליות.
שומרת על הסינוס ומונעת חזרה לפרפור ויכולה להחזיר את החולה לקצב סינוס.
הרעלה- פחם פעיל (סופח תרופות ממערכת העיכול ומהדם- סופח את כל התרופות), השתלת קוצב לטיפול בברדיקרדיה, אגוניסט אדרנרגי לזירוז ההולכה, גלוקגון- מגביר את עוצמת הכיווץ. התרופה חוסמת את זרם האשלגן ברפולריזציה, ניתנת לטיפול בפרפור.
תופעות לוואי- הורדת לחץ דם במתן ורידי, עייפות, סחרחורת, כאב ראש, חוסר שינה וסיוטים, אריתמיות- הפרעות קצב והארכת מקטע QT, פוטוסנסטיביות- רגישות לאור, צבע העור (כחול- אפור), בחילות והקאות. רעד, שיתוקים, חולשת שרירים, שינויים בריח ובטעם- מתכתי, הפרעות בראייה- גבישים בקרנית, פיברוזיס בריאות, היפר והיפו תירואיד- בהיפו נותנים תוספת הורמונים ובהיפר נפסיק לתת את התרופה.
ניטור- פיברוזיס ופנאומיטיס בריאות- לעשות צילום חזה לפני תחילת הטיפול בכל שנה. היפרתירואיד- תחליף להורמונים, היפותירואיד- להפסיק שימוש, נזק לעצבי הראייה- בדיקת עיניים כל שנה, נזק לקרנית- בדיקת עיניים, בדיקת כבד- תפקודי כבד, השפעת קצב וחשש מאוטם לב- ניטור על ידי אק”ג, תופעות נוירולוגיות כמו רעד ונוירופתיה- בדיקה פיזיקלית, רגישות לאור ועור כחול-אפור- בדיקה פיזיקלית קבועה.
במתן ורידי הפעילות מאוד מהירה, היא גורמת להארכת הרפולריזציה ולכן עלולה לגרום להפרעות קצב.
היא בעלת פרמקוקינטיה ייחודית- נפח הפיזור שלה גדול, התרופה מתפזרת טוב ומגיעה לרקמות השומן כדי לייצר ריכוז יעיל שיפעל על הלב. צריך כמות מאוד גדולה כדי למלא את הפריפריה והשומן. כתוצאה מנפח פיזור גדול, יש גם זמן מחצית חיים ארול- 15-100 ימים. להפסקת הטיפול צריך לחכות 400 ימים.
Sotalol
חוסמי תעלות אשלגן.
מנגנון פעולה- תרופות החוסמות תעלות אשלגן וכך מאריכות את פוטנציאל הפעולה והרפולריזציה, גורמות להארכת התקופה הרפקרטורית וכך מעכבות חלק מהגירויים האקטופיים.
שימושים- יעילים בהפרעות טכיקרדיה, השימוש העיקרי הוא לטיפול בפרפור עליות.
תופעות לוואי- גורם להארכת QT.
התוויות נגד- לתרופה יש פעילות של חוסם בטא לא סלקטיבי ולכן אסור לתת אותה באסטמה.
בעלת פינוי כלייתי ולכן כל הזמן יש לבדוק תפקודי כליות ולהתאים את המינון לתפקוד.
Propranolol, Metoprolol
חוסמי בטא.
מנגנון פעולה- התרופות הללו חוסמות את הרצפטור בטא1 שנמצא בלב מגירוי אדרנרגי.
שימושים- יעילים בטיפול בטכיקרדיה.
Verapamil, Diltiazem
אלו חוסמי תעלות סידן לא דיהידרופירידינים.
מנגנון פעולה- אין להם אפקט אנטי-אריתמי. מאטים את ההולכה ומאריכים את הרפרקטוריות ואת פעילות החדרים וכך מורידים את קצב הלב.
שימושים- משפיעות בעיקר על הפרעות קצב על חדריות, וראפמיל היא תרופה לטיפול כרוני בטכיקרדיה על חדרית.
תופעות לוואי- לברדיקרדיה ועד למצב של בלוק לבבי (חסימת הולכה מוחלטת). במינון יתר נותנים תרופות שמגבירות הולכה כמו אטרופין.
וראפמיל עובר פירסט פאס אפקט ולכן ינתן במתן תוך ורידי.
Digoxin
אלו תרופות מקלאס V, אינן מסווגות.
מנגנון פעולה- דיגוקסין מעכבת את משאבת נתרן- אשלגן ולכן יש הצטברות של נתרן בתוך התא. הנתרן מפריע והתא מנסה להיפטר ממנו על ידי הפעלת משאבת נתרן-סידן. היא זורקת נתרן החוצה ונכנס סידן. כשריכוז סידן בתא עובר סף כלשהו, אז גם יש שחרור סידן מהרשתית האנדופלזמטית, ריכוז הסידן עולה מאוד ואז יש כיווץ שריר- כך יש הגברת עוצמת כיווץ והאטת קצב לב.
בנוסף, לדיגוקסין יש השפעה על עצב הואדוס שגורם לירידה בקצב הלב.
שימושים- משמשת לפרפור חדרים ולאי ספיקת לב, מורידה את קצב הלב ומגבירה את עוצמת הכיווץ. בפרפור המטרה לשמור על קצב איטי.
תחילת ההשפעה היא איטית, ולכן בטיפול דחוף יש צורך במנת העמסה.
תופעות לוואי- טווח תרפויטי צר (תרופה רעילה), הסכנה היא הפרעות קצב שיגרמו לדום לב או לפרפור חדרים. הסימנים- ברדיקרדיה, בחילה, הקאה, שלשול, ראייה בצהוב, בלבול, הזיות, חולשה, עייפות, כאב ראש, סחרחורת ופרכוסים.
טיפול בהרעלת דיגוקסין- אשלגן IV, תרופה שמגבירה את קצב הלב, נוגדן שתופס את דיגוקסין ומוציא אותו לכליות. זה יכול לגרום לאלרגיות בפיעה כלייתית הקומפלקס לא מתפנה, נשאר בדם וההרעלה מוחמרת.
בגלל ההשפעה על עצב הואגוס, במינון יתר יש גם בחילה והקאה.
זמן מחצית חיים ארוך, ולוקח לו כשבוע להתפנות.
טווח תרפויטי צר- עלול לגרום להרעלה.
Flecainide
חוסמי תעלות נתרן קלאס C1.
מנגנון פעולה- התרופה מקטינה את מהירות ההולכה, הרפקרטוריות כמעט לא משתנה.
שימושים- לטיפול בהפרעות חדריות ועל חדריות, בעל פעילות של חסימת תעלות אשלגן, כך שמאריך גם את משך פוטנציאל הפעולה, גורם להפרעות קצב והחמרת אי ספיקת לב בשכיחות רבה, ולכן משמש כמוצא אחרון. מופרש בשתן, נסבל היטב, לפעמים גורם לסחרחורות, ראייה מטושטשת ובחילות.
