הערכה וזיהוי של מיקרואורגניזמים במזון Flashcards
מתי ניתן להשתמש במיקרוסקופ כשיטת זיהוי?
רק כשיש מעל (10)^6 CFU/ML מיקרואורגניזמים.
זה חיסרון כי בכמות זו המזון כבר מאוד מזוהם ומקולקל.
המיקרוסקופ משמש לאיתור סוג המיקרואורגניזמים (חיידק/שמר/פטרייה) אך לא לזיהוי.
DEF
direct epifuorescent dilter technique.
שיטה מיקרוסקופית לקביעת מספר המיקרואורגניזמים במזון.
מאפשרת לספור (10)^3 CFU/ML.
מה היא דרך השימוש ב-DEF?
- סינון כמות גדולה של דוגמת מזון דרך פילטר הלוכד מיקרואורגניזמים.
- מיקרואורגניזמים על הפילטר נצבעים בעזרת acridine orange ונספרים בעזרת מיקרוסקופ פלואורסצנטי.
- כשהצבע נקשר ל-RNA נותן פלואורסנציה ירוקה סימן שהתא חי. כשהפלואורסנציה כתומה סימן שהתא מת.
מצע התאוששות
מאפשר התאוששות של מיקרואורגניזמים שנפצעו ולכן עשויים להיות רגישים לאמצעי סלקציה או גידול מהיר מידיי או מצעי גידול עניים יחסית.
המספר שלהם במצע ההתאוששות לא צריך לגדול אבל הם צריכים להתחזק לפני המצע הסלקטיבי.
מצע מבדיל
מכיל חומר כלשהו היוצר תגובה נראית ומאפשר לזהות נוכחות של מיקרואורגניזמים מסוים או אנזים מסוים. ככה אפשר לדעת לפי הצבע או מבנה המושבה האם זה חיידק כזה או אחר.
כמה מושבות רוצים לקבל בספירת מיקרואורגניזמים בצלחת?
המטרה היא לקבל 30-300 מושבות בצלחת. ההנחה היא שכל מושבה מקורה במיקרואורגניזמים יחיד.
אם מקבלים מתחת ל-30 מושבות לא ניתן להסיק שכולן מהמזון. יתכן שחלקן הגיעו מהאוויר או מעבודה אל סטרילית.
מעל 300 מושבות הגדילה צפופה מידיי ולא נספרת.
מדוע מוהלים מיקרואורגניזמים בבופר?
כדי שמספר המיקרואורגניזמים יישאר קבוע והם לא יגדלו בזמן המיהולים.
לכן לא מוהלים במצע גידול או מים (מים יכולים להביא למוות שלהם).
Pour plate
שיטת ספירה של מיקרואורגניזמים.
מגדילים את הרגישות בהשוואה לספירה בצלחת.
שיטה זו מאפשרת לקחת נפח יותר גדול של הדוגמא.
זורעים בתוך האגר כשהוא עוד נוזלי ונותנים להתקשות אחר כך עם המיקרואורגניזמים בתוכו.
עושים את אותו חישוב כמו ספירה בצלחת רק שלא מכפילים ב-10 למעבר ממיקרוליטר למ”ל כי זרענו כבר במ”ל.
MPN
most probable number.
שיטה לספירת מיקרואורגניזמים המונעת צורך בצלחות אגר.
משתמשים בטבלאות מיוחדות בשביל להבין את הריכוז ההתחלתי.
Spiral plate
מכשיר אוטומטי שעוזר לספור את מספר החיידקים.
Hydrophobic grid membrane filter
סוג של פילטר הידרופוביים ואז כל ריבוע הוא תא שנלכד בו מיקרואורגניזם.
לפי הצבע ניתן לדעת אם החיידקים מתים או חיים.
המצלמה יכולה לחשב כמה חיידקים יש.
FACS
fluorescence activated cell sorting.
מכשיר שמקבל דוגמה נוזלית, מפריד אותה לטיפות שמכילות תא בודד בכל טיפה ואז הוא מקרין אותה בלייזר ויכול לאפיין צורה וגודל של כל תא.
אפשר גם לערבב את המזון עם אינדיקטור פלורסנטי ואז עם הלייזר אפשר לראות כמה מיקרואורגניזמים יש בדוגמה.
שימוש באינדיקטורים לחימזור
שיטה אלטרנטיבית לספירה.
משתמשים בתעשיית החלב.
משתמשים בחומרי צבע שמאבדים את הצבע שלהם בהעדר חמצן.
זה קורה כשיש גדילה של מיקרואורגניזמים אירוביים בחלב שמורידה את כמות החמצן והצבען מאבד את צבעו.
קצב איבוד הצבע מעיד על איכות החלב.
קצב מהיר מעיד על הרבה מיקרואורגניזמים אירוביים בחלב וזה אומר שהחלב באיכות ירודה.
כחול מתילן
אינדיקטור שכחול בנוכחות חמצן וחסר צבע כשאין חמצן.
רסזורין
אינדיקטור שכחול בנוכחות חמצן ואז הופך לורוד ובסוף חסר צבע כשאין חמצן.