בטן רדיולוגיה Flashcards
בשיקוף
באיזה חומר ניגוד משתמשים
בריום או חומר על בסיס יוד. שותים אותו
2
דקות אחרי הזרקת חומר ניגוד
נתחיל לראות אותו מופרש מהכליות לכיס השתן
T1
שומן
בהיר
T1
עצם
כהה
T2
עם דיכוי שומן
ברגיל שומן ונוזל נצבעים, בדיכוי שומן אפשר להבדיל בין האיזורים השומניים לאחרים
מאפשר לראות פתולוגיות באיזורים האלו
רפואה גרעינית
RBC
liver hemangioma
lateral decubitus
המטופל שוכב על הצד
סוגי הדמיות
עיקריות
Ultrasound
CT (Computed Tomography)
MRI (Magnetic Resonance Imaging)
נוספות
- X-Ray
- Nuclear Medicine (Planar, SPECT, PET-CT)
Fluoroscopy
Angiography
CT
שבו רואים חומר ניגוד באאורטה וגם בהתחלה של התריסריון מעיד על
דימום בגלל ריב בסוף הקיבה / תריסריון
כשעושים צילומי בטן, לרוב
עושים צילום בשכיבה וצילום בעמידה
Erect = בעמידה
Supine = בשכיבה
שיקוף
כללי יתרונות חסרונות
קרינה בינונית כמו רנטגן
דינאמי
מאפשר לראות מערכות רבות ספציפיות
אפשר להזריק חומר ניגוד לאיבר ספציפי
משמש גם לטיפול ולא רק לאבחון
ללא הזרקת חומר ניגוד למעי רואים
את האוויר במעי
אי אפשר לאמוד מה קורה בתוכו או להדגים למשל את הרירית
דופלר משמש ל
הערכה של זרימת כלי דם
PET-Scan
–Increasing use for additional indications - not only cancer
–Determination of metabolic activity of lesions
–Staging and follow-up of neoplasms and metastasis
–The disease may be visible when anatomy appears normal
אנגיוגרפיה
זה בעיקר טיפולי לטיפול בדימום
בוחרים האם להיכנס לוריד או לעורק
חומר ניגוד מבוסס על יוד
או כמו בנפרוסטומיה כשנכנסים עם קטטר לאגן הכליה ומזריקים חומר ניגוד
לרוב תחת
CT
CT
בטן
מתחיל מבסיס הריאות וממשיך עד לאגן
T1
איברים
גוונים של אפור
T2
נוזל
לבן
כשמכוונים את המתמר של האולטרסאונד בבטן, הכיוונים בתמונה שמתקבלת הם
החלק האנטריורי = החלק העליון של התמונה
החלק הפוסטריורי = החלק התחתון של התמונה
שמאל וימין זה הפוך
דרכי המרה פעם והיום
ERCP
הייתה עם אנדוסקופיה ופלואורוסקופיה, פולשנית, תחת הרדמה, קרינה וכו
MRCP
בעידן המר”י אפשר לצפות בדרכי המרה ללא קרינה, ללא הרדמה, ללא פולשנות
חלונות ב
CT
משמשים ל
בבדיקה לא רואים הכל בצילום אחד אז מפרידים לחלונות
בתמונה באותו חתך ניתן למשל לעשות חלון בטן שזה מינוס 160 עד 240 ולראות לב ושרירים. הריאות יהיו שחורות (אוויר זה 1000, ריאות זה מינוס 500 עד מינוס 950), וקשה להעריך את רקמת העצם (מאות עד אלפים). חלון ריאה זה מינוס 550 עד מינוס 1000, רואים את הריאות מצוין וניתן לראות קשריות בריאה אם יש פיזור משני. בחלון עצם (קרוב ל-1000+) רואים חוליות טוב
מה מעיד על דלקת של כיס המרה
עיבוי הדופן
כשמצלמים את הוושת עם חומר ניגוד
מנח מומלץ
בזמן הבליעה לצלם מהצד כדי שהוושת לא תהיה על החוליות הצוואריות שגם נצבעות
פאזה עורקית של חומר ניגוד
20-30
שניות
Nuclear Medicine
קרינה
גבוהה מאוד
אם לא ניתן להעמיד את המטופל כדי לבדוק חסימת מעי ניתן לעשות
Lateral decubitus
להשכיב אותו על הצד
T1
דם
כהה בגלל הזרימה
T1
נוזל
כהה
רפואה גרעינית
DMSA
renal function and excretion
ברפואה גרעינית מזריקים חומר ניגוד דרך
עורק/וריד פמורלי
fluoroscopy
שיקוף
ניתן להוסיף חומר ניגוד ע”מ להדגים מערכת שתן, עיכול, רביה, רחם, הפטית
בדיקה דינאמית שמבוססת על קרינת רנטגן - אפשר לבקש מהמטופל לזוז או לבלוע משהו כדי שנראה מה קורה - למשל מטופל בולע משהו ורואים את הוושת, וכשמחכים קצת ומשכיבים אותו רואים את תהליך המעבר של חומר הניגוד למעי הדק והגס וכו
פיסטולות
חיבור ישיר ולא טבעי שעובר בין מקטע מעי אחד לאחר או ממעי למקטע אחר למשל לשתן או לרחם.
CT
הבדיקה היא אקסיאלית ואפשר לקבל שחזור קורונלי
רזולוציה גבוהה ורואים את כל הרקמות והמערכות
רגישה וספציפית
אפשר להוסיף חומרי ניגוד
אפשר לתזמן חומרי ניגוד למערכת מסוימת
הרבה קרינה
אפשר לקבוע מראש כמה סריקות לעשות
T2
איברים
אפור/שחור
חומר ניגוד + אבן
היא תבלע בחומר הניגוד, כי שניהם יהיו צבועים בלבן
T2
שרירים
שחור
ERCP
Endoscopic retrograde cholangiopancreatography
פרוצדורה פולשנית דיאגנוסטית של אנדוסקופיה ופלואורוסקופיה
בדיקה של עץ המרה וצינור הלבלב
מעבירים אנדוסקופ לתריסריון היורד ומצנררים את ה
Ampulla of Vater
ככה שאפשר להזריק חומר ניגוד דרך התריסריון אל דרכי המרה ולשקף אותן
חלקים שלא נצבעו = אבנים. אפשר להשחיל סל עד לצינור המרה הקומון ואם יש אבנים לתפוס ולהוציא אותן
בוחנים גם את רוחב דרכי המרה
אפשר להחליף את הבדיקה ב
MRCP (MRI)
ללא הזרקה של חומר ניגוד/פעולה פולשנית
זו הבדיקה הנפוצה יותר כיום לדרכי המרה
כדי להעריך את הפרנכימה של הכבד
נעשה לפחות
CT
ועם חומר ניגוד
MRI
בדיקה מדויקת
ללא קרינה - שדה מגנטי
ארוכה
דורשת ידע רב
יקרה
T2
שומן
לבן
נוזל באולטרסאונד
שחור
חומר ניגוד ב
CT
דרך איפה מכניסים
הזרקה לוריד
אוראלית
הזרקה לאיבר
האם נשתמש בחומר ניגוד כשנחפש אבנים בכליות ב
CT
פחות מתאים
T2
כל הנוזלים והשומן בצבע לבן
CSF
נצבע בלבן ורואים את חוט השדרה בתוכו
ניתן לצפות בכליה באולטרסאונד בחתך
….
בכמה מנחים
קיבה ברנטגן
ריקה = גז = שחור בפנים
The apple core sign
AKA Napkin ring sign
סימן ברדיולוגיה לחסימה של לומן הקולון בגלל היצרות
סימן לגידול
נראה ממש כמו ביס מתפוח במעי
רנטגן
יתרונות חסרונות מידע כללי
רואים אוסף של מבנים בתמונה אחת - אפשר לראות פרנכימה לעומת אוויר
תמונה דו מימדית ולכן צריך יותר ממנח אחד
קרינה בינונית
זול
נוח
זמין
מהיר
חסרון: לא מראה מה יש בתוך חלל הבטן ברגישות וספציפיות גבוהה, למשל אי אפשר לראות מה יש בתוך כלי דם / מה מצב הכבד / הכליה
כלי דם ב
T2
שחורים בגלל הזרימה
כיס השתן נצבע בלבן ברנטגן כלומר
מלא בפיפי
סיבות לעשות רדיולוגיה לבטן
מצבים דלקתיים – זיהום, ניקובים, גידולים
בעיות בכלי דם – אאורטה, כלי דם כליות וכו
הערכה של גידולים
טראומה – חודרת/קהה, איבר אחד או כמה, עצמות וכו
ביופסיות של הבטן תחת הדמיה
T2
עצמות
שחור
positive psoas sign
right iliopsoas muscle
שוכבים מתחת לאפנדציט כשהמטופל שוכב
יישור של הרגל יגרום לכאב, פלקציה להקלה
סימן כזה מצביע על אפנדציטיס או אבצס
איברים פרנכימתיים
פרנכימה = החלק התפקודי של האיבר
סטרומה = רקמה תומכת
הוא נתן כדוגמא לאיברים פרנכימטיים טחול, שריר, שלד - דוגמאות לאיברים שכל האיבר הוא תפקודי והם לא מלאים באוויר בניגוד לקולון למשל
אנגיוגרפיה לטיפול בדימום
רואים קטטר נכנס וורידים נצבעים בשחור
ואז רואים כתם שחור שהולך ומתמלא = דימום
פאזה פורטלית של חומר ניגוד
60-70
שניות
60-70
שניות אחרי הזרקת חומר ניגוד
נראה האדרה של איברי הבטן
הזרקת חומר ניגוד דרך הרקטום
בדיקה שהיו עושים פעם
מזריקים ואז מרוקנים את רובו כדי שרק הציפוי העדין של הרירית ייצבע
זה מאפשר לראות תהליכים וגידולים
תוכן של כיס המרה ב
US
צריך להיצבע ב
שחור
אם יש לבן = אבן
אמת מידה לצפיפות רקמה ב
CT
Hounsfield units, HU
2000+ = חלקי מתכת
מאות/אלפים - רקמות צפופות כמו עצם
10-80 = רקמות רכות כמו כבד, לבלב, דם
0 = מים
-80 / -100 = שמן
-500 / -950 = פרנכימה של הריאות שמכילה אוויר + רקמה
-1000 = אוויר
T1
שריר
אפור
איך נזהה הידרונפרוזיס באולטרסאונד
צילום אורכי של הכליה
US
ללא קרינה
פשוט
זמין
ניתן לעשות פעולות מסוימות עם הכוונה של אולטרסאונד, למשל ביופסיות או ניקוז
חסרונות: תלוי מבצע (עניין של ידע וניסיון, ויש לכוון את המתמר לאיבר הספציפי כדי להצליח לראות אותו), לא רואים תמונה של כל הבטן
•Positron-emission tomography (PET)
תחת קטגוריה
רפואה גרעינית
T1
עם גודוליניום
יון שמאפשר לשפר את התמונה
סיגנל יותר ברור
מאפשר לזהות גידולים, אבצס, גרורות
מאפשר לעשות אנגיוגרפיה לכלי דם
ועוד
איך אפשר לבחון את הניקוז של הכליה
נפרוסטומיה - רדיולוגיה פולשנית אורולוגית
מכניסים קטטר לאגן הכליה או לחלק אחר בכליה ומזריקים חומר ניגוד
רואים את המעבר שלו למטה, ואם יש חסימה ניתן לראות שחומר הניגוד לא עובר
יהיה לנו יותר קל לעשות אולטרסאונד לאדם שהוא
רזה
הגידול הכי נפוץ במעי הגס
סיגמואידי
הידרונפרוזיס
נוזל עודף בכליה
זה מתחיל מהאגן ועובר לקליקסים יש דרגות חומרה שונות
באולטרסאונד נראה נוזל וכליה מורחבת
T2
כלי דם
שחור בגלל הזרימה
