אני מול אחרים: רכישת יכולות חברתיות Flashcards
מה נמצא במחקר שבדק הפניית קשב של ילדים בגיל 9 חודשים לפעולות מוכוונות מטרה?
נמצא כי ילדים מסתכלים יותר על החלפת צעצוע מאשר החלפת מיקום היד.
במחקר שבדק הפניית קשב של ילדים בגיל 9 חודשים לפעולות מוכוונות מטרה
הניסוי נבדק גם כאשר במקום יד הייתה חקה
האם הממצא של הניסוי המקורי שוחזר?
מה ניתן להסיק מכך?
הממצא לא שוחזר.
עובדה זו מעידה על כך שעצם הפעולה האנושית החדשה משכה את הקשב שלו.
נמצא כי תינוקות בני 9 חודשים יחקו פעולות מוכוונות מטרה של בני אדם אך לא כאשר מכונות יבצעו פעולות דומות.
נכון או לא נכון?
נכון
בניסוי נוסף מצאו שתינוקות יכולים להבדיל בין פעולות שהמציג הצליח במטלתו לכאלו שלא ויחקו רק את אלו שבהן הצליח. עובדה זו תלויה בהעברת מסר של הצלחה או כישלון.
מה המסקנה של הניסוי?
המסקנה כאן היא שתינוקות יכולים להבין מההקשר מה הנסיין ניסה לבצע ויחקו רק את הניסיון המוצלח.
מה נמצא במחקר שבדק האם ילדים בני שנה וחצי מסוגלים להבין מתוך תגובה רגשית מה האחר מעדיף?
(מחקר הקרקר והברוקולי)
נמצא כי בגיל 18 חודשים הילדים מסוגלים להסיק זאת גם אם העדפת האחר שונה מהעדפתם.
מה המסקנה העיקרית ממחקר הדלקת הנורה?
יש לבחור תשובה אחת:
ילדים מסיקים מהו ההיגיון הפנימי של הפעולה, ומחליטים אם לחקות אותה
ילדים נוטים לנקוט באסטרטגיה האחרונה שאליה נחשפו כאשר הם פוגשים במשימה חדשה
ילדים נוטים לחקות התנהגויות חדשות יותר מאשר התנהגויות מוכרות
היכולת של ילדים להבין את התנהגות האחר תלויה בחשיפה קודמת להתנהגות זו
ילדים מסיקים מהו ההיגיון הפנימי של הפעולה, ומחליטים אם לחקות אותה
בגן חובה בו מתקיימות פעולות אקדמיות, כאשר ביקשו ילדים לבחור עמיתים לקבוצתם הם בחרו בהם במתאם לדירוג אותו נתנו הגננים.
מה ניתן להסיק מהמחקר?
ניתן להתייחס לממצאים אלו בשתי דרכים. האחת, הערכות הילדים תקפות. והשנייה, הילדים רואים ושומעים את מחמאות המורים ומושפעים מהן.
בין גיל 4-6 הילדים יפתחו את היכולת להסיק על תכונות מהתנהגות ולחזות אותה, עולה השאלה מדוע הם מתחילים להשתמש בתיאורים על תכונות אלו רק בשלב מאוחר יותר.
לכך הוצעו שני הסברים.
מהם?
- יתכן והם עדיין לא מבינים כי תכונות אלו יציבות לאורך זמן.
2. הם עדיין לא מבינים את הדרך שבה צריך להשתמש במילים המתארות תכונות.
למה ילדים מעל גיל 10 מפקפקים באמינות של דיווחים עצמיים?
ילדים מעל גיל 10 מבינים שלאחר יש מוטיבציה להציג עצמו באופן שייתפס חיובי
איזו טענה ברוח התיאוריה הקוגניטיבית של פיאז’ה יכולה להסביר את יכולת תפיסת האחר בקרב ילדים?
יש לבחור תשובה אחת:
ילדים מתמקדים בתכונות חיצוניות כיוון שהם נמצאים בשלב הקונקרטי-אופרציונלי
היכולת להשוות בין אנשים על גבי סקאלה של תכונות אישיות מתאימה לשלב הקונקרטי-אופרציונלי
ילדים מתמקדים בתכונות חיצוניות כיוון שהם נמצאים בשלב הפרה-אופרציונלי
היכולת להשוות בין אנשים על גבי סקאלה של תכונות אישיות מתאימה לשלב הפרה-פורמלי
ילדים מתמקדים בתכונות חיצוניות כיוון שהם נמצאים בשלב הפרה-אופרציונלי
ההתמקדות בתכונות החיצוניות מתאימה לאיזה שלב התפתחותי על פי פיאז’ה?
לשלב הפרה-אופרציונלי
(השלב השני)
בו הילדים מתמקדים בנראות הדברים.
איזה שינוי בהבנת האחר קורה בשלב הקונקרטי אופרציונלי?
השינוי שמגיע בגילאים 7-10 תואם את השלב הקונקרטי-אופרציונלי בו הילדים מבינים כי ישנו שימור של תכונות וישנה היכולת להתעלם מהמראה.
היכולת להשוות תכונות אישיות מתאימה לאיזה שלב התפתחותי על פי פיאז’ה?
היכולת להשוות תכונות אישיות בגילאים 12-14 מתאימה לשלב הפורמאלי-אופרציונלי, יכולת הדורשת הפשטה.
מה טוענים מבקרי התיאוריה של פיאז’ה ?
מבקרי התיאוריה של פיאז’ה טוענים כי אין מספיק חשיבות לממד הרגשי-חברתי ושוב טוענים כי הוא נוטה יתר על המידה לכיוון הקוגניטיבי. כמו כן, הם טוענים כי הוא לא מסביר טוב דיו תופעות מוקדמות יחסית אשר לא תואמות את שלבי התיאוריה שלו.
לפי סלמן, מתי ילדים מתחילים לפתח הבנה עמוקה יותר על עצמם ואחרים?
ברגע בו הם מסוגלים להפריד בין נקודת המבט שלהם לשל האחר
סלמן חקר ילדים ומצא כי ישנם ארבעה שלבים של התפתחות הבנת האחר המובילים מאגוצנטריות מוחלטת לתחכום חברתי.
מהם השלבים? לפי הסדר
- שלב 0, אגוצנטרי
- שלב 1, חילוף תפקידים סוציאל-אינפורמטיבי
- שלב 2, חילוף תפקידים שיקוף-עצמי
- שלב 3, חילוף תפקידים הדדי
- שלב 4, חילוף תפקידים סוציאלי
הגדר
שלב 0, אגוצנטרי
נמשך בין גילאים 3-6 ומתחיל בלידה, הם לא מודעים לנקודות מבט שאינן שלהם ומאמינים כי נקודת מבטם היא היחידה. הם חושבים שההנחות והרגשות שלהם הם אמת מוחלטת ויחידה.
הגדר
שלב 1, חילוף תפקידים סוציאל-אינפורמטיבי
נמשך בין גילאים 6-8, ילדים בשלב זה מבינים שלאחר יש פרספקטיבה שונה אך מאמינים כי הסיבה לכך היא שהמידע ברשותם שונה.
הגדר
שלב 2, חילוף תפקידים שיקוף-עצמי
נמשך בין גילאים 8-10, ילדים בשלב זה מבינים כי לאחר יכולה להיות השקפה שונה גם בהינתן מידע זהה. הם מסוגלים לשים עצמם בנעליים של האחר ובכך לצפות את התנהגותו, אך הם לא מסוגלים לחשוב על שתי השקפות העולם במקביל.
הגדר
שלב 3, חילוף תפקידים הדדי
מתרחש בין גילאים 10-12, הילד מבין בשלב זה כי לאחר ישנן יכולות כמו לו ויכול לשקול מה הוא מרגיש וחושב. בשלב זה הם מסוגלים לשקול במקביל גם השקפה של צד שלישי ולצפות איך שני הצדדים , הוא והאחר, ינהגו בסיטואציה.
הגדר
שלב 4, חילוף תפקידים סוציאלי
מתחיל בין גילאים 12-15 והילך, הילד מנסה להבין את השקפת האחר ולוקח בחשבון את הסיטואציה החברתית בה האחר נמצא. במילים אחרות, הוא יניח כי האחר ינהג באופן התואם את אופיו ואת הסיטואציה החברתית בה הוא נמצא.
ישנם 4 סגנונות הורות כלליים המחולקים לפי שני צירים
מהם שני הצירים?
ציר קבלת הילד וציר השליטה.
ישנם 4 סגנונות הורות כלליים המחולקים לפי שני צירים
מהם 4 הסגנונות?
- סמכותית
- סמכותניות
- מתירנית
- הורות לא מעורבת
הגדר הורות סמכותית
- הורות מתוך סמכות, ההורה יקבל את הילד כפי שהוא, ישנה מעורבות גדולה בחייו. שיטות השליטה והבקרה הן גמישות, מצד אחד גבולות ברורים, ומצד שני פיקוח על מעשיו וישנה הצדקה לגבולות. ההורים יתנו לילד חופש פעולה המתאים לו, יעניקו לו חום ורגישות, הם שמים דגש על תקשורת ומייצרים הנאה משותפת.
הגדר הורות סמכותנית
- גם כאן ישנה סמכות, אולם ההורה יקבל את הילד ברמה נמוכה, יביעה התנהגות כפייתית ושולטת. הוא לא ייתן מרחב פעולה לילד. ההורים יצעקו יאיימו ויבקרו לעיתים תכופות ויצפו מילדם לגדולות. באופן הורות זה ישנה שליטה פסיכולוגית על הילד. כלומר, האהבה ההורית מותנית בציות מצד הילד.
הגדר הורות מתירנית
ישנם חום וקבלה גבוהים, אולם ישנה חוסר מעורבות וחוסר פיקוח על התנהגות הילד. ההורים מפנקים מידי או לא קשובים (או גם וגם) ולכן לא מציבים גבולות. האוטונומיה גדולה מידי מוקדם מידי.