skeletal structure

Question 1

עצם ארוכה- Bone Long-

Answer 1

התפקיד של העצמות הארוכות לשמש כ”מנופים”. עצמות
ארוכות הן בעלות מבנה חזק שעומד בעומס של משקל הגוף, ומשקל חפצים. החוזק של
העצם מתבטא גם בכך שהיא מעט מפותלת. בגוף- עצמות הגפיים, )עצם הבריח- עצם ארוכה
למרות שהתכונות שלה הם של עצם שטוחה(.

Question 2

דיאפיזה- Diaphysis–

Answer 2

החלק המוארך והמרכזי של העצם

Question 3

אפיפיזות- Epiphyses

Answer 3

אלה שני החלקים המרוחקים בשני קצוות העצם.

האפיפיזות הם- %99 עצם ספוגית.

Question 4

מטפיזה- Metaphysis–

Answer 4

Metaphysis– זה הוא האזור שבין הדיאפיזה לבין האפיפיזה. חלק פעיל מאוד בזמן
צמיחת העצם, מכיל לוחית של תאים סחוסיים הנקראת לוחית אפיפיזאלית. התאים בלוחית
מתחלקים וגדלים ואחראים להתארכות העצם, כאשר העצם מגיעה לאורכה הסופי, הלוחית
נעלמת ונהפכת לפס בולט שנקרא הקו האפיפיזאלי.

Question 5

סחוס המפרק- Cartilage Articular

Answer 5

זוהי כיפה דקה של רקמה סחוסית אשר עוטפת את

האפיפיזה ומפחיתה את החיכוך בין העצמות במפרק. בצבע אפרפר שקוף נראה כמו פלסטיק.

Question 6

מיסב העצם- Periosteum

Answer 6

רקמת חיבור קשיחה סביב הדיאפיזה של העצם. כמו כל רקמת
חיבור, הוא מכיל כלי דם המזינים את העצם ומעצבבים אותה. לרקמת חיבור זו 2 שכבות:
שכבה חיצונית של רקמת חיבור צפופה לא סדירה- Tissue Connective Irregular Dense
שכבה פנימית של רקמה המכילה מספר גדול של תאי גזע – Cells Osteogenic
למיסב העצם תפקידי הגנה והזנה, ובנוסף מספק נקודות
אחיזה לרצועות ולגידים.

Question 7

חלל מח העצם- Cavity Medullary

Answer 7

חלל
גלילי במרכז הדיאפיזה המכיל את רקמת מח
העצם. קיומו של חלל זה מפחית משמעותית
את משקלה של העצם מבלי לפגוע בחוזקתה.

Question 8

פנימית העצם- Endosteum

Answer 8

שכבה דקה
של רקמת חיבור המרפדת את חלקה הפנימי
של העצם בחלל מח העצם. כמו מיסב העצם
גם שכבה זו מכילה תאי גזע ותאים בוני עצם.

Question 9

עצם קצרה- Bone Short

Answer 9

בעלת מבנה קובייתי. בגוף- עצמות שורש כף רגל )בלי העקב(

ושורש כף היד.

Question 10

עצם שטוחה- Bone Flat

Answer 10

בעלת מבנה רחב, מעוגל בדרך כלל. החלק הפנימי של עצמות
אלו יש כמות גדולה של מח עצם. תפקיד העצמות הללו הוא הגנה. עצמות אלה נוטות להישבר
יותר מאשר העצמות האחרות. ישנם זיזים בעצמות אשר מאפשרים אחיזה של שרירים. בגוף-
עצמות החזה, קופסת המוח-קרניום, צלעות.

Question 11

עצם ססמואידית- Bone Sesamoid

Answer 11

עצמות קטנות בעלות צורה עגולה, כמו גרגיר
שומשום. מתפתחות בתוך גידים- מעטפת של רקמת חיבור במקומות בהם רמת החיכוך
גבוהה. העצם המפורסמת והגדולה ביותר היא עצם הפיקה- Patella – נמצאת בקדמת הברך
אשר במקום זה חיכוך גדול והעצם הזו מאפשרת תנועה רבה.

Question 12

עצם מיוחדת- Bone Irregular

Answer 12

בקבוצה כלולות כל העצמות שלא מתאימות לשאר

התיאורים. בגוף- חוליות, עצמות הפנים, העקב.

Question 13

החומר החוץ תאי- ECM- bone

Answer 13

%15 מים- כמות קטנה מאוד
%30 חלבונים- בעיקר קולגן
%55 מינרלים- בעיקר סידן וזרחן- יוצרים גבישים של סידן וזרחן- גבישי סידן זרחתי -
Hidroxyapetit – גבישי הידרוקסיאפטיט. מינרלים נוספים בכמויות קטנות- מגנזיום, פלואור,
אשלגן, גופרית, מנגן.

Question 14

אוסטאוגנים- Cells Osteogenic

Answer 14

במקור נמצאים במח העצם, האנדוסטאום- פנימית העצם,
אלו תאי גזע לא ממוינים, מהווים מאגר של תאים בוני עצם למקרה שיהיה צורך בתיקון של שבר
או בזמן בניית העצם וצמיחתה. האוסטאוגנים עוברים של תהליך של חלוקת תא- מיטוזה
ומתרבים, ותוך כדי הם גם מתפתחים לתאים בוני עצם פעילים- אוסטאובלסטים.

Question 15

אוסטאובלסטים- Cells Osteoblast

Answer 15

תאים בוני עצם פעילים )בלסט=פיצוץ, תא פעיל
מאוד(. מייצרים סיבי קולגן ומפרישים אותם מחוץ לתא. בנוסף, הם מפרישים גבישי סידן זרחתי
על גבי סיבי הקולגן )המינרלים שמרכיבים את רוב החומר החוץ תאי של העצמות(. ככל שסיבי
הקולגן מתעטפים במינרלים אלו- העצם נבנית ומקבלת את צורתה הסופית. החומר הופך קשיח
הודות לכמות המים הנמוכה בחומר החוץ תאי. ברגע שהאוסטאובלסטים “נכלאים” בתוך
המבנה הזה שהם יצרו, הם מפסיקים לפעול, אך לא מתים. האוסטאובלסטים מוצאים עצמם
בחומר חוץ תאי קשיח “בניתי קירות מסביבי ועכשיו אני לא יכול לצאת”. בשלב זה הם הופכים
לאוסטאוציטים.

Question 16

אוסטאוציטים- Cells Osteocyte

Answer 16

אלו אוסטאובלסטים לא פעילים, לא יכולים לזוז ולא
יכולים להתרבות אשר כלואים בחומר החוץ תאי- שהוא בעצם קשיח. במצב זה התא מייצר חלל
זעיר הנקרא מפרציות-לקונות- Lacuna - מעין בריכות קטנות שנמצאות בתוך העצם אשר
מספקות לתאים את חומרי המזון שהם צריכים בשביל להמשיך ולהתקיים. האוסטאוציט שולח
שלוחות של ציטופלסמה ומתחבר לתא שכן ב- Junctions Gap ,ואז כל תא מקבל חומרים
מהתא השכן.

Question 17

תאים ממיסי עצם- Cells Osteoclast-

Answer 17

מקורם העוברי הוא במח העצם. תאים אלו התמיינו מאותם תאים
שהתמיינו תאי דם, אך במקום להתמיין לתאי דם הם התמיינו לתאים
ממיסי עצם. תאים ענקיים, בזמן העוברות היו כמה תאים שהתחברו
ביחד והפכו להיות תא אחד גדול. תאים אלו יודעים להיות פגוציטים –
פגוציטים של העצמות. מכילים הרבה ליזוזומים )הליזוזומים שלהם בניגוד לתאי מערכת
חיסון רגילים שבולעים את הפתוגן ואז מעכלים אותו, מופרשים החוצה- “מוציאים את הפה
מחוץ לגוף” ואוכלים את העצם(. האוסטאוקלסטים מפרישים את החומצות והאנזימים
הליזוזומלים מפרקי החלבונים יחד עם חומצות ממיסות מינרלים אל הסביבה- העצם- בצורה כזו
החומר החוץ תאי ובתוכו הסידן הזרחתי, מתמוססים ומתבצע תהליך של פירוק העצם. ישנה
בקרה הורמונלית אשר אחראית לאיזון בין תהליך זה לתהליך בניית העצם ושומרת על מבנה
השלד ומסייעת בהתאמה שלו לשינויי החיים. נפוצים באנדוסטאום- פנימית העצם.

Question 18

אוסטאונים – Osteonsאו מערכות הרווס - Haversian

Systems

Answer 18

.העצם הדחוסה נמצאת בחלקה ההיקפי של העצם ושכבת מיסב העצם עוטפת
אותה מבחוץ. בכל אוסטאון יש שכבות מעגליות של תאים וחומר חוץ תאי שמסודרות סביב
תעלה מרכזית- תעלת הרווס- המכילה כלי דם, עצבים וכלי לימפה. הארגון ההיקפי של
הגלילים לאורכה של העצם מקנה לה חוזק רב ועמידות בלחץ.

Question 19

Canaliculi

Answer 19

כדי שהאוסטיאוציטים
הלכודים בתוך המפרציות יוכלו לקבל מזון וחמצן מהדם שבמרכז האוסטאון, על מנת שיוכלו
להפריש פסולת בחזרה אל הדם, נמתחות לרוחבן של השכבות המעגליות תעליות זעירות-
Canaliculi – ממרכז האואסטון ועד להיקפו. האוסטיאוצטים שולחים שלוחות של ציטופלסמה
לתוך התעליות והם מחוברים זה לזה בקשרי מרווח- Junctions Gap – אשר מאפשרים מעבר
בין ציטופלסמה של תא אחד לאחר.

Question 20

תעלות וולקמן

Answer 20

בנוסף על התעלות המרכזיות באוסטאונים יש בעצם
הדחוסה תעלות רוחביות הנקראות תעלות וולקמן
המכילות גם הם כלי דם עצבים ולימפה. תעלות וולקמן
ותעלות הרווס מרשתות בכלי דם ובעצבים את כל
פנים העצם הדחוסה.

Question 21

העצם הדחוסה- Bone Compact–

Answer 21

מתאפיינת במבנה צפוף של תאים המאורגנים בגלילים
ארוכים רב שכבתיים.
בגוף- עצם דחוסה יוצרת היקף עבה וחזק בדיאפיזות
של עצמות ארוכות וקליפה דקה ודחוסה סביב
האפיפיזות. העצמות הדחוסות מרכיבות גם את חלקן
של העצמות השטוחות והעצמות קצרות וגם
חלקים שונים של עצמות מיוחדות כמו קשתות
החוליות. העצמות הססמואידיות בנויות רק
מעצם דחוסה.
העצם הדחוסה הקומפקטית נמצאת רק בדיאפיזות, בהיקף העצם.

Question 22

Spongy/Cancellous Bone -ספוגית עצם

Answer 22

דומה במבנה שלה לאלמוג, במקום אוסטאונים, כאן יש טרבקולות/קרניים, בין הטרבקולות
יש חללים שהן מעין ספוג, ובתוך החלליים הללו נמצא מח עצם/רקמה מילואידית-
האחראית לייצור תאי הדם. העצם הספוגית נמצאת בחלק הפנימי של רוב העצמות,
ובעצמות הארוכות היא נמצאת סביב חלל מח העצם ובאפיפזות. גם כאן התאים והחומר
החוץ תאי מאורגנים בשכבות, וגם כאן חומרי המזון מגיעים אל האוסטאוציטים דרך התעליות-
Canaliculi .כיווני צמיחתם של הטרבקולות מתעצבים תוך כדי למידת התנועה בילדות
המוקדמת ומיועדים לעמוד בלחצים הנובעים מתנועת העצמות. שינויים באופי התנועות
גורמים לעיצוב מחדש ושינויים בכיוון הטרבקולות. שינויים אלו נועדו על מנת להתאים את
מבנה העצם הספוגית ללחצים הנובעים מהתנועה. בתוך הטרבקולות אין דם בגלל שהן עדינות
וקטנות ולכן כלי הדם עוברים בחללים בין הטרבקולות. בהיקף הטרבקולות יש תאים צעירים
יותר- אוסטאובלסטים. במידה וצריך לבנות עצם/לחזק עצם,
האוסטאובלסטים בהיקף הטרבקולות יכולים להפוך להיות
אוסטאוציטים. גם האוסטאוקלסטים נמצאים בעצם הספוגית.

Question 23

מח העצם אדום

Answer 23

מח העצם נשאר אדום תמיד במקומות הבאים- אגן, צלעות, עצם

החזה, חוליות ואפיפיזות בעצם הזרוע ובעצם הירך.

Question 24

Perichondrium

Answer 24

סחוס= רקמת חיבור א-וסקולרית. כל רקמות החיבור הן רקמות וסקולריות מלבד הסחוס.
לסחוס יש מעטפת רקמת חיבור סיבית העוטפת אותו ומזינה את תאיו ונקראת - מיסב הסחוס-
Perichondrium פריכונדריום.

Question 25

chondroblast

Answer 25

תאי הסחוס הפעילים- כונדרובלסטים מייצרים את החומר

חוץ תאי .

Question 26

ECM – המרכיבים- cartilage

Answer 26

מכיל קולגן, אלסטין והרבה כונדרויטין סולפט Sulphate Chondroitin וחומצה
היאלורונית אשר מקנים גמישות וקפיציות. החומר החוץ תאי של הסחוס בניגוד לחומר החוץ
תאי של העצמות עשיר במים. חומרים נוספים שמופרשים לחומר החוץ תאי ואופייניים
לסחוסים- Angiogenesis-Anti– חומרים אלה מונעים חדירה של כלי דם לרקמת הסחוס.
)אנגיוגנסיס= יצירה של כלי דם(. בגלל שרקמת הסחוס היא רקמה א-וסקולרית תאי הסחוס
מקבלים את המזון והחמצן שלהם, ומפרישים את הפסולת שלהם בדיפוזיה, וזה אומר שהסחוס
לא יכול להיות מאוד גדול כי הדיפוזיה חייבת להתבצע.

Question 27

סחוס סיבי- Cartilage Fibrous-

Answer 27

סחוס בין החוליות, או בחגורת האגן בין 2 עצמות האגן, באזור הערווה- בציר המרכזי, באמצע
הגוף. סחוס עשיר בסיבי קולגן, סיבים חזקים ועבים שמקנים לרקמה קשיחות וחוזק. סחוס
זה עמיד בעומס ולחץ גדולים, בעיקר של משקל הגוף.

Question 28

סחוס זגוגי- Cartilage Hyaline-

Answer 28

בסחוס זה יש הרבה חומצה היאלרונית, קולגן ואלסטין- השילוב הזה הופך את הסחוס
קפיצי וגמיש יותר. יש שילוב של חוזק מצד אחד וגמישות מצד שני. סחוס זה נמצא
במפרקים המאפשרים תנועה- עובדה שהופכת אותו לנפוץ מאוד. בנוסף משמש בתפקיד
מבני והגנתי- הסחוס בקצה האף, וסחוסי קנה הנשימה- הקנה בנוי טבעות סחוסיות
שמאפשרות התרחבות של הקנה ומקנות לו מבנה גמיש ויציב יחד, ובנוסף מגנות עליו מפני
פגיעה. קצה האף- לא מאוד גמיש, אבל גם לא צריך לעמוד בעומס אז הוא לא מאוד סיבי.

Question 29

סחוס גמיש- Cartilage Elastic - הכי פחות נפוץ

Answer 29

עשיר באלסטין, ועני בקולגן, הרכב אשר מעניק לו יותר גמישות ופחות עמידות תחת עומס
ולחץ. נמצא באוזן בחלק של תעלת השמע הפנימית לכיוון הלוע- יכולה לשנות את הקוטר
שלה באמצעות התרחבות והתכווצות- אחראית על איזון הלחצים- היא זו שאחראית על תופעת
ה”לחץ באוזניים”.

Question 30

Ossification-

Answer 30

התפתחות העצם- התגרמות- Ossification-
העצם נבנית ונוצרת בתקופת העוברות, תהליך זה ממשיך כל עוד אנחנו בגיל
הצמיחה.
4 שלבים בתהליך ההתפתחות והתחזוקה-

Question 31

Growth Appositional-

Answer 31

עצמות שטוחות בגולגולות, רוב עצמות הפנים, החלק המרכזי של עצם הבריח.
בשיטה זו התאים המזנכימלים בנקודת זמן מסוימת בתקופת העוברות מקבלים הוראה
להפוך לאוסטאוגנים אוסטאובלסטים קבוצת התאים הללו נקראת מרכז התגרמות.
הצמיחה היא כלפי חוץ, מבפנים  החוצה. כל הרקמה המזנכימלית הופכת לעצם בתהליך
של בניית עצם )ייצור חומר חוץ תאי, שקיעה של מינרלים-הסתיידות, והתגרמות(
סדר הבניה- Growth Appositional-
1 .בניית טרבקולות )סביב רקמת חיבור שתהיה בהמשך מח העצם(
2 .מיסב העצם- פריאוסטום
3 .בניית עצם דחוסה היקפית

Question 32

Growth Interstitial

Answer 32

כל שאר העצמות- ארוכות, קצרות ומיוחדות- מתפתחות קודם כל מסחוס.
בשיטה זו התבנית המזנכימלית נהפכת לתבנית סחוסית לפני שהיא מתורגמת לעצם. אם
נסתכל על העובר הוא כל כולו סחוס והסחוס הופך להיות עצם. התבניות הסחוסיות הופכות
לעצמות. בניגוד להתגרמות התוך קרומית, כאן ההתגרמות מתחילה מההיקף  פנימה –
Growth Interstitial - ההתגרמות מתחילה ביצירת מעטפת מיסב העצם סביב התבנית
הסחוסית ונמשכת לכיוון פנים התבנית. כדי שהתאים הכונדרובלסטים יעברו הסבה
ויהפכו להיות אוסטאוציטים צריך לספק להם דם עם סידן וזרחן מבחוץ, ולכן הדבר
הראשון שקורה צריכה להיות חדירה של כלי דם )שמתרחשת רק בעוברות כי הסחוס הוא
רקמה א-וסקולרית(. מיסב עצם מאפשר חדירה של כלי דם אל מרכז התבנית הסחוסית
העוברית על מנת ליצור מרכז התגרמות ראשוני- Center Ossification Primary - בעצמות
הארוכות הוא מתחיל במרכז הדיאפיזה, והתאים הכונדרובלסטים במרכז ההתגרמות מתמיינים
לאוסטאובלסטים שמתחילים בהפרשת סיבי קולגן אל החומר החוץ תאי וממשיכים בתהליך
של הסתיידות - מתחילים לייצר את העצם. ככל שהחומר החוץ תאי מתקשה ומתגרם-
קצות התבנית הסחוסית נדחפים והעצם מתארכת. יש שיתוף פעולה בין
האוסטאובלסטים והאוסטאוקלסטים )שמגיעים מאוחר יותר(, שעובדים ביחד על מנת ליצר
את הטרבקולות ויוצרים את חלל המידולרי. בשלבים יותר מתקדמים, לקראת סוף ההיריון,
מתחילים להיווצר באפיפיזות- מרכזי התגרמות משניים- Ossification Secondary
Centers .ישנה עדיין צמיחה של הדיאפיזה, וגם של האפיפיזה וככה העצמות מתארכות.
האפיפיזות מכיוון אחד, ומהאמצע הדיאפיזה והכל ביחד מתארך- צמיחה מאוד מואצת.

Question 33

לוחית אפיפיזאלית פעילה

Answer 33

התארכות- לוחית אפיפיזאלית פעילה - הכונדרובלסטים בלוחית נכנסים למצב של
היפרפלסיה- התחלקות מהירה. ואז הם עוברים למצב של היפרטרופיה- הגדלה של התאים,
ומתפתחים לאוסטאובלסטים. הכי קרוב לדיאפיזה התאים הם כבר אוסטאובלסטים בתהליך
קלסיפיקציה)=התגרמות(. הלוחית מתפתחת, גודלת ומאריכה את העצם. במצב בו ילדים לא
גובהים מספיק עושים בדיקה אם יש לוחית אפיפיזאלית פעילה.

Question 34

התעבות העצם הדחוסה- Growth Appositional

Answer 34

העצם הקומפקטית שנוצרת. הדיאפיזה
איתה נולדנו, היא דקה וצריכה להתעבות. תאים המצויים ברקמת החיבור החיצונית במסב
העצם- מתפתחים לאוסטאובלסטים ומפרישים סיבי קולגן וגבישי סידן זרחתי אל החומר החוץ
תאי ומבצעים את תהליך ההתגרמות. צמיחה זו נעשית מהפנים אל החוץ.

Question 35

התרחבות החלל המודולרי-

Answer 35

האוסטאוקלסטים בחלל הפנימי של הדיאפיזה ממיסים את

החומר החוץ תאי ויוצרים חללים ואת המבנה הטרבקולרי.

Question 36

סוף הצמיחה- סגירת הלוחית האפיפיזיאלית-

Answer 36

שלב זה משתנה מאדם לאדם, גנטי, אך מושפע גם מתזונה, פעילות גופנית, שינה )9-8 שעות
לפחות(. גם הורמונלי- מה שסוגר לנו את הלוחית הוא הורמון האסטרוגן- בלוחית
האפיפיזיאלית קיים אנזים שהופך את הטסטוסטרון לאסטרוגן- שהוא ההורמון שסוגר לנו את
הלוחית. אצל בנות יש יותר אסטרוגן ולכן הלוחית נסגרת בגיל מוקדם יותר, ולכן הן סטטיסטית
נמוכות יותר. בשלב זה הסחוס נעלם לגמרי, הלוחית כבר לא פעילה, וקו הסחוס הופך לקו עצם
– קו האפיפיזה.

Question 37

Remodeling Bone–

Answer 37

גם לאחר תום הצמיחה העצם לא מפסיקה להשתנות, ומתאימה את עצמה לאורך החיים
שלנו )ספורט, הריון, זקנה(. תהליך עיצוב העצם מחדש הוא התהליך האחראי לתחלופת השלד
ותחזוקתו. ישנו שיתוף פעולה בין אוסטאובלסטים לאוסטאוקלסטים, יצירה של “כיסים”
של ריק על ידי האוסטאוקלסטים באמצעות שחרור של ליזוזומים וחומצות על מנת
שהאוסטאובלסטים יוכלו להיכנס, לייצר ולמלא את הריק בחומר חוץ תאי עד שיהפכו
לאוסטאוציטים. האיזון בין פעילות האוסטאובלסטים לפעילות האוסטאוקלסטים בעצם
הבוגרת שומר על מבנה תקין ומותאם של העצמות. מה שמגביר את פעילות האוסטאוקלסטים
והאוסטאובלסטים הוא לחץ פיזי על העצם, וגם הורמונים שמעוררים גדילה.
בכל רגע, במצב תקין %5 מהשלד עובר עיצוב. בשנה- מוחלפים %4 מהעצם הדחוסה, ו%20
מהעצם הספוגית.

Question 38

אוסטאופורוזיס-

Answer 38

“דלדול עצם”- מצב בו פעילות יתר של אוסטאוקלאסטים גורמת ל”בריחות”
סידן מתוך העצם.

החללים בין הטרבקולות נעשים יותר
ויותר גדולים, העצם הספוגית הופכת דקה, הטרבקולות הופכות שבירות ודקות ואז החללים
גדלים יותר, הכל קורה במשוב חיובי והכל גדל. המחלה הרבה יותר משמעותית בעצם
ספוגית מאשר בקומפקטית.

Question 39

disease Pagets’

Answer 39

מחלה זו נגרמת עקב פעילות אוסטאוקלאסטים מוגברת אשר
האוסטאובלסטים לא מצליחים להתגבר עליה, ויוצרים עצמות חלשות ומעוותות. העצם
מלאה חללים וחורים. כלפי חוץ רואים שהעצמות מעט עקומות כי הן לא מצליחות להיבנות
כמו שצריך. מחלה גנטית.

Question 40

ויטמין A-

Answer 40

מגביר את האוסטאובלסטים

Question 41

ויטמין D

Answer 41

מגביר את ספיגת הסידן

Question 42

ויטמין C–

Answer 42

C– מחזק את היצירה של הקולגן, טוב לעור, לעצמות.

Question 43

ויטמין B12

Answer 43

חשוב באופן כללי לבניית חלבונים ולבניה של DNA.

Question 44

ויטמין K

Answer 44

חשוב בבניית חלבונים בדם בעיקר.

Question 45

גורמי גידול דמויי אינסולין-IGFs

Answer 45

הורמון הגדילה האנושי Hormone Growth- GH
מופרש מהמוח ומגיע לכבד. בכבד הוא מעורר הפרשה של עוד הורמונים לדם, ההורמונים
האלה הם גורמי הגדילה שמגיעים לעצמות ומעוררים את הפעילות של האוסטאובלסטים,
את חלוקת התאים האוסטאוגנים במיסב העצם ואת חלוקת הכונדרובלסטים בלוחית
האפיפיזיאלית. שיא הפרשת ההורמונים האלה קורה בגיל ההתבגרות ולכן זו היא התקופה
בה הצמיחה היא המשמעותית ביותר.

Question 46

הורמוני התירואיד-תריס- T3 T4

Answer 46

-בלוטת התריס מפרישה לדם הורמונים אלה, הם מגיעים
לכל התאים בגוף ומגבירים את הקצב המטאבולי, יוצא מזה שהם גם מגבירים את פעילות
תאי העצם ובעיקר האוסטאובלסטים. האוסטאוקלסטים פחות רגישים להורמונים אלו.

Question 47

אינסולין-

Answer 47

הורמון שמגביר את כניסת הסוכר לתאים, בין היתר גם יותר סוכר לתאי העצם,
כך מוגבר קצב בניית החלבונים בהם.

Question 48

הורמוני הרביה-

Answer 48

אסטרוגן וטסטוסטרון הם המשפיעים העיקריים על צמיחת העצמות
בגיל ההתגברות. בתחילת גיל ההתבגרות ההורמונים האלו מגבירים את פעילות התאים בלוחית
האפיפיזיאלית ואחראים להתפרצויות הצמיחה האופייניים לגיל ההתבגרות. אסטרוגן- סוגר
את הלוחית האפיפיזיאלית. אצל נשים קורה לקראת גיל 18 ,אצל גברים הטסטוסטרון הופך
לאסטרוגן באמצעות אנזים בגיל מעט מאוחר יותר מה שגורם להם לגבוה עד גיל 21 .בנוסף,
האסטרוגן עוזר לרמת הפעילות של האוסטאובלסטים, ובמצב בו אישה נכנסת לגיל חידלון
הווסת, כלומר רמות האסטרוגן שלה יורדות, יש לה פחות אוסטאובלסטים פעילים ויותר
אוסטאוקלאסטים פעילים- יותר פירוק מאשר בניה- ככה העצמות הופכות חלשות יותר.

Question 49

PTH – פארה תירואיד הורמון-

Answer 49

הורמונים אשר מופרשים מבלוטת מיצד/יותרת התריס, אשר נמצאת בצידה האחורי של
בלוטת התירס. הם ההורמונים העיקריים והחשובים בבקרה על רמת הסידן. ירידה
ברמת יוני הסידן בדם )מתחת ל-11-9 מ”ג( היא הגירוי שמעורר את תאי הבלוטה להפריש
את ההורמון PTH לדם- משוב שלילי- משוב ששומר על האיזון בגוף. אתרי המטרה של הPTH
הם העור, עצם וכליות.
בעור- הקרטינוציטים )ובהנחה שהם נחשפו לשמש( מעלים את ייצור ויטמין ה-D ,וזה מגביר
את ספיגת הסידן במעי, ומעלה את עליית הסידן בדם.
בעצם- PTH מעלה את פעילות האוסטאוקלסטים, בתגובה הם מפרישים ליזוזומים וחומצות,
אלו ממסים את הסידן הזרחתי וישנו שחרור של הסידן אל הדם, ועליה ברמת הסידן בדם.
כליות- הכליות יודעת להחליט מתי יש ומתי חסר. אם יש עודף- הן מפרישות את זה בשתן.
במידה והPTH מדווח להם שחסר סידן- הן מבצעות ספיגה
חוזרת ומחזירות את הסידן לדם וזה גורם לעליית הסידן בדם.

Question 50

קלציטונין-

Answer 50

הורמון הנוגד להורמון הPTH .כאשר רמת יוני הסידן
בדם עולה, בלוטת התריס מפרישה לדם קלציטונין, אשר מגביר
את פעילותם של האוסטאובלסטים ומוריד את קצב פעילותם
של האוסטאוקלסטים בעצמות. האוסטאובלסטים על מנת לבנות
עצם שואבים סידן מהדם, ובצורה כזו ישנה ירידה של רמת
הסידן בדם ועליה של רמת הסידן בעצם.
הקלציטונין וה-PTH חייבים לעבוד בתיאום! הPTH הוא העיקרי מבניהם, הקלציטונין הוא שולי

Question 51

היפרתיארודיזם-

Answer 51

בדרך כאשר בן אדם סובל מהיפרתיארודיזם- פעילות יתר של בלוטת
התריס. הכוונה יותר להורמונים T3 T4 .הסיכוי שבן אדם כזה שסובל מפעילות יתר תיהיה לו
הפרעה ברמת הסידן הוא נמוך כי ההורמון שמופרש מבלוטת התריס הוא הקלציטונין והוא
שולי, אבל אם זה מצב מאוד חמור, אז כן, בתיאוריה, יש מצב שהיפרתיארודיזם ישפיע על רמת
הסידן. הכל תלוי בחומרה. היפוקאלצמיה- רמת סידן נמוכה בדם

Question 52

היפותיארודיזם-

Answer 52

תת פעילות בלוטת התריס קלציטונין יופרש בחסר, ואז רמת הסידן בדם
עלולה לעלות מעל הנורמה. היפרקאלצמיה- רמת סידן גבוה בדם

Question 53

Kyphosis

Answer 53

שינוי מבנה, דפורמציה, לא רק העצם, גם הסחוס

נעשה דק ונשחק. נפוץ גם בברכיים. בנוסף זה גורם גם לכאבים.

Question 54

איבוד שיניים-

Answer 54

שן לא נחשבת עצם, אבל יש הרבה אפיונים של שיניים שהם בדיוק כמו
העצמות. השיניים כן נחשבות חלק מהשלד והן כן בנויות בצורה דומה לשלד. החיבור בין
השיניים ללסת נחשב מפרק- ומפרק זה חיבור של עצם לעצם- גם הלסתות שהם עצם
ספוגית, מדלדלות וישנה חולשה בשיניים.