חלק 6- ADHD Flashcards

1
Q

ADHD

A
  • הליקוי הנוירולוגי-התפתחותי השכיח ביותר בגיל הילדות
  • הקשיים בתפקוד בולטים ברוב תחומי חייו של הילד
  • מנמיך את יכולותיהם של הילדים, מפריע להם לתפקד וגורם להם ולסביבתם סבל רב –
  • רוב הסבל מגיע מאי אבחון. ברגע שיש יותר מודעות והבנה לכך שמדובר בבעיה נוירולוגית אמיתית אז הוא יכול להתייחס לעצמו אחרת.
    המלצת האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים לאבחון כבר בגיל
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

השלכות של
ADHD
במתבגרים

A
  • במתבגרים תאונות דרכים רבות יותר וקשות יותר (פי 3)
  • 25% התמכרות לסמים ואלכוהול
  • הסתבכות עם החוק עקב התנהגות אימפולסיבית
  • 35%לא יסיימו תיכון עם בגרות (תסכול מתמשך, ערך עצמי ירוד, קשיים רגשיים משניים)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

ילדים עם

ADHD

A
  • חווים יותר דחייה מקבוצת השווים
  • מתקשים יותר ברכישת חברים
  • חווים יותר קשיים באינטראקציה עם קבוצת השווים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

קשב

A

הוא מונח המתייחס לאוסף של יכולות קוגניטיביות המאפשרות ליצורים חיים להתמודד עם כמויות המידע העצומות המציפות את המערכת החושית ולהשתמש בו לצורך התנהגות הסתגלותית ומכוונת מטרה[1]. זהו תהליך מורכב ודינמי של בחירה של הדברים שאליהם חשוב לשים לב, שיש לעסוק בהם וכדאי לזכור אותם מרגע אחד למשנהו[2].

מבחינה פזיולוגית, תשומת-לב היא היכולת להתמקד באופן מתמשך בגירוי (פעילות נעימה)או בפעילות מסוימת[3]. זהו תהליך הכרתי, במסגרתו מידע המגיע לתודעת האדם דרך חושיו השונים ממוין לצורך עיבוד שכלי ממוקד. הקשב חיוני לתפקודן של היכולות הקוגניטיביות הגבוהות[

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

חוסר קשב

A
  • פגיעה ביכולת לשמר קשב לאורך זמן-כלומר, קפיצה מנושא לנושא
  • או למקד את הקשב באופן יעיל במשימה מסוימת- קושי במיקוד
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

3

רשתות קשב

A
  • הכוונת הקשב-ניתוק הקשב ממיקום מסוים והפנייתו למקום חדש
  • בקרת הקשב- יכולת לווסת תגובה
  • הפגיעה בעוררות – הקושי להתחיל את הפעולה. ככל שזה יותר קשה הסיכוי שמדובר בהפרעה הזו משמעותי יותר.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

כיצד לאבחן הפרעת קשב וריכוז

A

כדי לאבחן הפרעת קשב יש לאבחן שישה או יותר מהסימפטומים הבאים למשך 6 חודשים:

.1 חוסר קשב לפרטים או טעויות של חוסר זהירות

.2 קושי בשמירה על קשב לאורך זמן

.3 נראה כלא מקשיב כשפונים אליו

.4 קושי במעקב אחר הוראות או קושי בסיום משימות

.5 קושי בארגון משימות או פעילויות

.6 הימנעות או סירוב להשתתף בפעילויות הדורשות מאמץ מנטאלי

.7 מאבד דברים הדרושים לפעילויות שונות (משחקים, עפרונות, ספרים)

.8 מוסח בקלות על ידי גירויים חיצוניים

.9 שוכח פעילויות יומיומיות לעתים קרובות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

אבחנות של קשב וריכוז- מבחינת תנועתיות.

A
  • התנהגותית: פעילות יתר (היפראקטיביות ואימפולסיביות)
  • פעילות מוטורית שלא משרתת ביצוע משימה, תגובה מהירה, לא שקולה, לא מתוכננת.

הדרך לאבחן אנשים שסובלים מהפרעת קשב מתחילה מתנועתיות.

המקור הראשון של גילוי שקיים הסוג הזה של הפרעה זו דרך התנהגות.
היפראקטיביות ואימפולסיביות.

אנשים שיש להם הפרעת קשב הרבה פעמים זזים – קשה להם לשבת בשקט. “ כאילו הגוף זז לב” יש לו חיים משלו – בהקשר של תחושת הסוכנות שלנו על הגוף שלנו.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הסיבה הפיזיולוגית להפרעות קשב וריכוז

A

מחסור בדופמין במוח.

הם רעבים למשהו שהוא עונג – וכדי להשיג אותו הגוף פועל בעצם באופן לא נשלט – סוג של רפלקס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

התפישה המוטעית לגבי הפרעות קשב וריכוז

A
  • אחד הדברים שמטעים ביחס להפרעת קשב – אנשים חושבים שזו הפרעה לימודית בעוד שזו בעיקר בעיה חברתית בין אישית ובריאותית פיזיולוגית מבחינת ההשלכות שלה לטווח ארוך.
  • הפגיעה החברתית, הקשר שלהם לסביבה ואיך שאנשים מבחוץ תופסים אותם קשורים באופן ישיר לפגיעה עצמית והתמכרויות בהמשך.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

קומורבידיות של קשב וריכוז

A

קומורבידיות ברפואה הוא מושג המציין קיומן של ישויות קליניות (מחלה, הפרעה או מצב קליני חריג אחר) המתווספות למחלה או הפרעה ראשית

לקשב וריכוז בדרך כלל מתלוות הפרעות נוספות

  • אימפולסיביות
  • הפרעות התנהגות
  • הפרעות חרדה
  • דיכאון
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

הפרעות התנהגות כתופעת נלווית לקשב וריכוז

A

הפרעות התנהגות הן סיבוך של הפרעות קשב – ככל הנראה שאם לא מטפלים בהפרעות קשב, הסיבוך שנגרם בצורה הכי שכיכה זו הפרעת התנהגות. כי כשילד לא מצליח לעצור בעצמו וכל הזמן אומרים לו את זה – זה משפיע עליו. יש אי הבנה בין מה שדורשים ממנו למה שהוא מסוגל לעשות – קרקע פוריה להצמיח כל מיני בעיות. ככל שכועסים עלייך יותר כבר אין לילד מה להפסיד..

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

בעבר חשבו שהיפראקטיביות, אימפולסיביות וקשב הם דברים נפרדים, היום..

A

היום מבינים שהם משולבים זה בזה, ושההיפראטיביות היא הדרך להתמודד עם החוסר קשב.

הטיפוס המשולב

  • המרכיב של ההיפראקטיביות – תנועה
  • המרכיב של האימפולסיביות – אי התאמה בעיקר בהרכב הבין אישי

חוסר בתפקוד מנגנונים מעכבים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

הטיפוס המשולב

A

60 אחוז

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

טיפוס היפראקטיבי

A

10 אחוז

הילד שהילדים שונאים. מתפתח בגיל צעיר.
תזזיתיים ואימפולסיביים (הפרעות התנהגות ואופוזיציונליות) דחיה חברתית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

טיפוס לא קשוב

A

30 אחוז

הטיפוס המעופף, שקוף, לא מתבטא בהיפר אקטיביות. הראש שלהם במקום אחר.
חסרי מרץ, איטיים בתנועותיהם, חולמניים הפרעות מופנמות (דיכאון, חרדה, סומטיזציה) בידוד חברתי

17
Q

השליטה המאומצת

A

היכולת לעכב את התגובות שלנו. היכולת לחשוב לפני הפעולה אם באמת צריך לעשות אותה, בחירת התגובות שלנו. שיקול דעת. היכולת לא לעשות, לחכות שנייה, ללכת נגד האינסטינקט הראשוני.

ההפך מאימפולסיביות

18
Q

פרסברציה

A

חוסר היכולת להפסיק פעולה

  • ילדים קטנים מאופיינים ברמה גבוהה של פרסברציה – שימור. קשה להם להפסיק.
  • לא קשה לעצור רק תנועה מוטורית, אלא גם רגשות ברגע שהם כבר יוצאים קשה להם לעצור – מתפתח להתקף זעם. קשה להם מאוד להתחיל לדבר/להפסיק לדבר.
    לילדים קטנים קשה לשמור סודותף,
19
Q

ויסות

A

יכולת לשלוט באמוציות ו/או בהתנהגות, ולהתאים אותן למטרות או לדרישות המצב/החברה

20
Q

התפתחות ויסות

A
  • עם הגיל עוברים מויסות חיצוני על יד יההורים לויסות פנימי
  • התפתחות הויסות מותנית בהתפתחות היכולת לאינהיביציה ולשליטה בקשב.
  • ילדים קטנים צריכים שמישהו מבחוץ יווסת אותם כי הם עדיין לא שולטים בקשב שלהם. האזיור הזה במוח עדיין לא קיבל את היכולת שלו לשלוט בחלקים האלו.
21
Q

במה מותנית התפתחות הויסות

A

התפתחות הויסות מותנית בהתפתחות היכולת לאינהיביציה ולשליטה בקשב.

והתפתחות הקורטקס

22
Q

ADHS

מבחנת התפתחות הקורטקס

A
  • הפרעת קשב היא עיכוב התפתחותי של האזור המסויים הזה במוח, הוא פחות פעיל.
  • כאשר הסביבה מאפשרת את זה מרבית הילדים כן יגיעו למצב התקין.
  • אם נותנים דיי זמן , יחד עם סביבה שאינה מפריעה, מנגוני המוח יתפתחו בסופו של דבר.
  • הסכנה היא שהסביבה עד התיקון תפגע בתהליך.

מדידות חוזרות של עובי הקורטקס בילדי
ADHD
וקבוצת ביקורת
הממצאים: אותו סדר, יותר לאט
הקצב בו הגיעו אזורי המח לעובי שיא היה איטי יותר אצל קבוצת ה
ADHD
ברוב חלקי הקורטקס
לעומת זאת, באזור המוטורי הראשוני
prefrontal gyrus))
הקדימה ההתפתחות אצל קבוצת ה-
ADHD
את ההתפתחות בקבוצת הביקורת.

התפתחות קורטיקלית מעוכבת - ב
ADHD
בכ-3 שנים בהשוואה לקבוצת ביקורת.
ילד צריך איזה שהן התאמות, הנגשה של הסביבה לבעיה הנוירולוגית שלו. (ילד בן שמונה צריך יחס כמו ילד בן חמש).

23
Q

הפרעת קשב וריכוז בבגרות

מאפיינים

A
  • מתמידה לבגרות ב60% מהמקרים.
  • המרכיב ההיפראקטיבי נחלש, ובולט יותר ליקוי הקשב
  • קושי בהתארגנות ובריכוז, פיזור, שינוי מקומות עבודה.
  • במבוגרים המרכיב של ההיפר אקטיביות בדרך כלל נמוך יותר טיפול והתמדה יכולים למנוע את ההופעה בגיל הזה.
24
Q

הגורמים

אטיולוגיה

A

גנטיקה

  • הסימפטומים הם נסיבתיים- מתעוררים רק בנסיבות מסוימות
  • הקשיים שחווים המטופלים הם לרוב בהסתגלות לאירועים חיצוניים
  • המרכיב המרכזי הוא תפקודים המכוונים החוצה- תגובות התנהגותיות, רגשיות וקשב לכן סביבות מסוימות מעוררות או מחמירות את הסימפטומים וסביבות אחרות לא.
  • יש שוני גם בין תאומים זהים.
  • החינוך מוציא במקסימום את הסימפטומים לכאן או לכאן.
25
Q

השפעות שליליות

על

ADHD

A
  • משעמם
  • תוצאות עתידיות
  • פידבק בתדירות נמוכה
  • מעט חשיבות
  • מאוחר ביום
  • סביבה עם פחות פיקוח
  • קבוצה
  • עיסוק בנושאים מוכרים
  • אמהות
  • זרים
  • חדר המתנה
26
Q

השפעות חיוביות על

ADHD

A
  • כיף
  • תוצאות מידיות
  • חשיבות גבוהה
  • מוקדם ביום
  • סביבה מאורגנת עם פיקוח
  • אחד על אחד
  • עיסוק בדברים חדשים כל הזמן
  • אבות
  • הורים
  • חדר רופא
27
Q

הקשר לשינה

A
  • כמעט כל מי שיש לו הפרעת קשב יש לו גם הפרעת שינה. לא ברור מה קדם למה.
  • התערבויות שמאריכות את זמן השינה – משפרות את הביצועים שלהם במדדי קשב.
  • הפרעות נוירולוגיות רגישות מאוד לשינה!
28
Q

הקשר למסכים

A
  • קשר חיובי בין צפיה בטלוויזיה ומשחקי מחשב לבין סימפטומים של
    ADHD
  • חשיפה למסך בגיל צעיר – יכולה להשפיע לרעה על התפתחות המוח.
29
Q

השפעה על המשפחה

A

כשיש ילד שסובל מהפרעת קשב, הסיכוי לגירושין עולה. זה עול ועומס גדול על ההורים.
זוגות שיש להם ילד עם

ADHD

נמצאים בסיכון כפול להתגרש עד שהילד מגיע לגיל שמונה, בהשוואה לזוגות שילדיהם אינם סובלים מההפרעה

לחץ מוגבר בחיי המשפחה הפרעה גנטית-
ADHD
מקשה על זוגיות

כאשר האבחון והטיפולים נעשים- יש בדרך כלל רקע יותר טוב כלכלית.

30
Q

אבחון ילדים חייב לכלול

A
  • הערכה קלינית הכוללת
    • היסטוריה מפורטת של הילד ומשפחתו;
    • הערכה מלאה על-פי הקריטריונים של המדריך העדכני של
      ;DSM
    • הערכה של הפרעות אפשריות אחרות;
      בדיקה קלינית מפורטת.
    • שאלוני אבחון להורים ולמורים (כגון שאלון
      (Conners)
      ולא שאלוני מעקב.

כלים אבחוניים נוספים: במידת הצורך ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון בכלים נוספים: מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו
CPT
, מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה וכדומה.

בדיקה רפואית: הפסיכולוג המאבחן חייב להמליץ על השלמת האבחון באמצעות בדיקה נוירולוגית ו/או פסיכיאטרית של רופא הרשאי לאבחן הפרעת קשב וריכוז.

תרומת המבחנים הממחושבים היא מזערית – עושים אותן מסיבות לא לגמריי ברורות.

31
Q

סייגים לאבחנה

A
  • הסימפטומים חייבים להתחיל לפני גיל 7
  • הסימפטומים חייבים להופיע לפחות בשני מקומות
  • יש לשלול סיבות אחרות לסימפטומים
32
Q

תסמונות רפואיות המחקות
ADHD

A
  • ליקויים לא מאובחנים בראיה או בשמיעה
  • אפילפסיה (Petit Mal)
  • חוסר או עודף פעילות של בלוטת התריס
  • דום נשימה בשינה או הפרעות אחרות הגורמות חסך שינה
  • הפרעות פסכיאטריות שונות (חרדה, OCD, PTSD, הפרעות אפקטיביות, מצבים פרה–פסיכוטיים)
  • מחלות כרוניות (כליות, אסטמה, לב, כבד)
  • תופעות לוואי של תרופות
  • פיגור, מחוננות
33
Q

התערבויות

תרופות

A

תרופות – לפעמים האבחון נעשה על פי תגובה לתרופה, אם מגיב – יש ההפרעה. כלומר על דרך השלילה.
מה שהתרופות עושות – מעלות רמת הדופמין, מעלות את סף הגירוי ואת יכולת הויסות.

תופעות הלוואי גורמות לטשטוש של רעב ועייפות ובגלל זה אנשים לוקחים את זה לפעמים מהסיבה הלא נכונה. “מתפקדות כמו קפה”

מבחינת האפקט שלהן במערכת – יוצאות מהגוף תוך ארבע שעות. לא אמורות להצטבר או לפתח סבילות של הגוף אליהן כשאר נעשה שימוש נכון.

ריטלין – יש לו פוטנציאל גבוהה להציל חיים. מעכב התפתחות של דכאון וחרדה, התמכרויות – תרופה עצמית של המטופל. מפחית את הסיכוי לתאונות דרכים.

34
Q

התערבויות לא תרופתיות

A
  1. לימוד האדם וסביבתו אודות ההפרעה ובטויה – עצם האבחנה בעצם עושה הבדל גדול. כל דבר אם הוא רפואי – נראה לנו יותר טוב
  2. אסטרטגיות לעקיפת ליקויים – גם פועל יוצא של עצם המודעות לבעייה. לעשות תזכורות, להיעזר באחרים.. בגלל הלקות, המוח מתקשה לבחור את המטרה המתאימה בזמן אמת ולדבוק בה, אך אפשר לעקוף את הלקות בעזרת חשיבה מושכלת מבעוד מועד (כלומר, שימוש בתפקודים תקינים של המוח)

יצירת מבנה- הכנסת סדר חיצוני בעזרת תכנון מראש, בניית לוחות זמנים ופרוצדורות קבועות, רשימות וכו’

35
Q

בהתפתחות היכולת לאינהיביציה ולשליטה בקשב.

A

במה מותנית התפתחות הויסות