חלק 2- חווית העצמי Flashcards
חווית העצמי
שילוב מידע מהחושים, תהליכי תנועה וחישה (סנסוריזציה), מבססת אצלנו שתי חוויות :
בעלות וסוכנות.
החוויה שלנו של עצמנו שמצד אחד היא נורא מובנת מאליה מצד שני היא מורכבת מהמון רבדים בעלי מתכון התפתחותי.
ההוויה מתחילה מהגוף.
“שני העצמי”
- העצמי שחווה באותו הרגע
- העצמי שמשחזר וזוכר
הם יכולים לחוות דברים אחרת. כמו בניסוי של כהנמן. תוך שני המטופלים הגיעו לאותה רמת כאב. אך בכל זאת כעבור שעה אחד זכר את הכאב כבינוני והשני ככואב
אמנזיה דיסוציאציבית
איבוד העצמי הזוכר
דה פרסנוליזציה
הפרעה בעצמי החווה
לדוגמה, אנשים שעוברים איזושהי טראומה מנתקים את עצמם מהמציאות.
עיגון חושי כאמצעי להפחית דה פרסנוליזציה
-
מקד קשב-
- צור תקשורת בשלוה ערוצים- שומע, רואה, מגיב
-
עורר חשיבה שכלתנית
- לעצמי: נסה להעלות פרטים עובדתים על מה שקרה במנוחי זמן, שמות וכמויות
- לאחר: שאל שאלות רלוונטיות הדורשות פעילות שכלתנית
-
שחזר רצף אירועים.
- גם לעצמי וגם לאחר: הבנה של רצף עובדתי מתחילת האירוע ועד לסיומו
-
הפעל בדרך יעילה
- על ידי משימות פשוטות לביצוע מידי היוצרות חווית הצלחה.
עיגון חושי בהקשר של זיכרון
- בהתחלה להחזיר את העצמי החווה
- אחר כך את העצמי הזוכר. לחקוק את הזיכרון האפיזודי על מנת שלא לתח הפרעת דחק פוסט טראומטית
העצמי הבסיסי הראשוני ביותר שלנו הוא
הגוף שלנו
חוויות חושיות מצטברות יוצרות את התחושה העצמית
החוויה הראשונה של העצמי מתחילה להתפתח באמצעות
החושים שלנו שמעבירים את המידע למוח
כל פעם שהתינוק עוצם את עיניו הוא רואה שחור
כל פעם שהתינוק מזיז את ראשו, התמונה משתנה
הן דוגמה ל
חוויות חושיות מצטברות יוצרות את התחושה העצמית
ואז מתחיל להתפתח הזיכרון הפרוצדורלי
תחושת בעלות
התחושה שאובייקט מסוים, כמו חלק גוף או מצב מנטלי, שייכות לי - לעצמי[4]. תחושת ה’שלי’ות
אשלית יד הגומי
דוגמה לתחושת הבעלות
הסתירו יד של אדם, ובמקום איפה שאמורה הייתה להיות היד של האדם שמו יד דמוי גומי. האדם מודע לזה שהיד עשויה מגומי. אך מהר מאוד האדם מרגיש שהיד מגומי היא שלו. היא בבעלותו.
תופעות מסוימות פיזיות התרחשו בגוף האמיתי של האדם
התופעה אפילו התחזקה שנתנו לאדם את ההורמון אוקסיטוצין
אוקסיטוצין
הורמון האהבה
תודעה כהרכח ביולוגי
החוויה המודעת שלנו היא מה שאנו תופסים כעצמנו. פרויד שאל את עצמו- בשביל מה אנחנו צריכים מודעות? למה זה טוב? בעקבות מחקרים גובש הרעיון שאנו פיתחנו תודעה מתוך אילוץ אבולוציוני
Somatotopic maps
ב
Primary somatosensory cortex
אזורי גוף שונים מיוצגים בנפרד, לא על פי סדר.
אזורים רגישים שמעבירים הרבה אינפורמציה מקבלים ייצוג יתר במוח
הומנוקולוס
הוא ציור של האדם לפי הגדלים שאיברים היו מקבלים על פי המקום שהם מקבלים במוח.
תחושת הבעלות ואוטיזם
- אצל ילדים אוטיסטים לעיתים נצפו מפות גוף מבולבלות
- סיבות אפשריות:
- תנועותיהם שונות ואינן תקינות מלכתחילה
- או כחלק מההפרעה ההתפתחותית הנוירולוגית בקרב אנשים על הספקטרום האוטיסטי
- לעתים ילדים לא ירגישו את עצמם, תחושת הבעלות לא תהיה במיטבה ועל כן יתכן שילד אוטיסטי ידבר על עצמו בגוף שלישי
xenomelia
פגיעה נוירולוגית באונת הקודקוד של המיספרת ימין הגורמת לתחושה שאיבר מסוים אינו שלך.
כאב פנטום
- לעיתים כאב קיים באזור שנכרת, כי האזור במוח שאחראי תחושתית על האזור הזה עדיין קיים.
בשיעור ניתנה דוגמה לאדם שחווה גירוד ביד כרותה, כלומר, אין לו את היד כבר.
הדוקטור עשה את טריק יד הגומי וגירד לו את היד המזוייפת- מה שהשכיח את הגירוד ביד הפנטום
Agency
היא התחושה שאנחנו גורמים למשהו לקרות. החוויה של שליטה בפעולות המוטוריות שלנו, ודרכם בהתרחשות אירועים חיצוניים
תחושת הפעלנות עומדת בבסיס מאפיינים רבים של חברות אנושיות. לדוגמה בעולם המשפט הבסיס לאחריות משפטית מבוסס על אחריות לפעולה, ואנשים שלא שולטים במעשיהם במקרים רבים לא יועמדו לדין
היפר אקטיביות
נובעת מפעילות לא תקינה של מערכת הקשב במוח, מי שסובל מהסיפטומים הללו לא יכול להפסיק מרצונו
הוא לא שולט בזה ונמצא בתחושה שהוא אמור לשלוט בו.
תסמונת טורט
דוגמה להרעה בתחושת הסוכנות
Alien hand syndrome
היד עושה תנועות ללא שליטה של האדם. לרוב תוצאה של קטיעה מוחלטת של הקשר בין ההמיספרות (צידי המוח- צד אחד פועל וצד שני לא פועל. שני עצמי שחיים באותו גוף).
תנועות לא רצוניות
המתרחשות כתוצאה מרפלקסים או גירויים מוחיים, לרוב יוצרות חוויות פריפריאליות, אך לא מרכזיות. תנועות שכאלו לעולם לא מלוות בתחושת בתחושת סוכנות. אם כי הן כן מלוות בתחושת בעלות
תנועות לא רצוניות
המתרחשות כתוצאה מרפלקסים או גירויים מוחיים, לרוב יוצרות חוויות פריפריאליות, אך לא מרכזיות. תנועות שכאלו לעולם לא מלוות בתחושת בתחושת סוכנות. אם כי הן כן מלוות בתחושת בעלות
הבשלה פסיכומוטורית
מאפשרת לנו להבין שיש לנו השפעה על הסביבה.
אני אחראי על התנועה שלי בחלל
התפתחות מודעות עצמית
- ילד שלומד ללכת מבין שיש השלכות למעשיו. יש לי גוף > הגוף בשליטתי> אני בעל יכולת השפעה על העולם.
- לפני גיל שלוש אין עדות ברורה שפעוטות מבינים שסימנים שקיימים במציאות החיצונית שייכים להם (לא מזהים תמונות סטילס של עצמם, לא מזהים את הצל שלהם, את טביעות האצבע שלהם). לא מבינים שהגוף שלהם הוא חלק מעולם פיזי שיש לו משקל (ילד מנסה להרים ספר למרות שהוא עומד עליו). הסרטון על הילדים שמנסים להיכנס לצעצועים המיניאטורים.
The Objectified Body -
בהתחלה לילדים אין מושג שהגוף שלהם הוא דבר פיזי שניתן לראות מבחוץ, שהוא אובייקט לתפיסה כמו כל אובייקט אחר בעולם. אי בהירות ביחס לעצמי
Rouge-on-the-nose test
הבדיקה מתבצעת באופן הבא: בזמן שבעל חיים (או תינוק אנושי) ישן, מסמנים סימן בעורו באזור שלא ניתן לראות ישירות אלא רק בהשתקפות במראה. לאחר שהוא מתעורר, אם הוא מזהה את הסימן ונוגע בו, זו אינדיקציה לכך שהוא מודע להשתקפותו במראה.
ילדים עם גיל שנתיים לא מזהים את עצמם במראה ולא שולחים יד לאף
רק מגי לשנתיים ילדים מבינים שאפשר לראות אותם מבחוץ
אפקט הזרקור-
אנשים נוטים להאמין שאחרים שמים לב אליהם. מחקרים מבוקרים מראים שאנשים לא מתעניינים בנו כמו שאנו אולי חושבים.
self-esteem is skin-deep
ההערכה העצמית של מרבית בני האדם נשארת בדימוי החיצוני (“העור”). לא משנה באיזה גיל אנחנו, אנו נוטים להעריך את עצמנו בעיקר על פי איך שאנחנו נראים ולא על פי תכונות האופי שלנו.
self-esteem is skin-deep
ההערכה העצמית של מרבית בני האדם נשארת בדימוי החיצוני (“העור”). לא משנה באיזה גיל אנחנו, אנו נוטים להעריך את עצמנו בעיקר על פי איך שאנחנו נראים ולא על פי תכונות האופי שלנו.
אנשים שלא מעריכים את הגוף שלהם נוטים יותר ל..
דיכאון
דימוי עצמי
מתי הוא בשיאו ומה קורה בהמשך
דימוי עצמי בשיאו בגיל 3 ואחר כך יורד באופן דרסטי בגיל ההתבגרות, במיוחד בקרב נשים
looking-glass self
המודעות שלנו על עצמנו שמתעצבת בעקבות נקודת מבט של אחרים עלינו
Network Self
העצמי של האדם הולך ונהיה מעבר לגוף שלו לאורך השנים. “עצמי- רשת”.
כשישאלו אותנו לתאר את עצמינו חלק גדול יתאר את עמו כרשת שקשורה לאנשים אחרים
הבן של
סבתא של
הבוס של
self care
תפקודים שבבסיסים הם גופניים ומטרתם היא לשמור על הגוף ובריאותו – מקלחת, להבתלבש, נעילת נעליים, אכילה וכו’. ככל שהמצב הנפשי גרוע יותר, המטופל יתרחק יותר מתפקודים אלו. בתחילת החיים, האחריות לשמירה על הגוף היא בלעדית להורים. ככל שהטיפול יעשה בצורה טובה, הילד ילמד שהוא ראוי לטיפול והגנה וילמד לשמור על הגוף ולטפל בו. לאט לאט האחריות עוברת לילד – אכילה, שינה, היגיינה, מניעת פציעות. ילדים שעברנו הזנחה גדלים להיות אנשים ששמים עצמם בסיטואציות מסוכנות.