חלק 1- זיכרון Flashcards
אינטייק
אינטייק הוא שלב המפגשים הראשוניים בטיפול כלשהו. כאשר נותן השירות (המטפל), נפגש יחד עם מבקש השירות (המטופל), נחשף בפני המטפל מידע כגון הסיבות שהביאו את הפציינט לטיפול ופרטים על חייו האישיים. בסיום האינטייק המטפל מציג את התרשמותו והמלצותיו הטיפוליות להמשך התהליך הטיפולי.
ההיסטוריה של המטופל ומה הביא אותו לטיפול
רמז שליפה
עזרים שמעוררים בנו זיכרונות
setting
הסטינג
(setting)
הוא הכינוי למערך הטיפולי, שכולל את זמני הפגישות הטיפוליות, המשך שלהן, המקום של הפגישה וסידורי הישיבה של המטפל והמטופל בתוך החדר, הסדרי התש
אפקט החלוק הלבן
אפקט החלוק הלבן- מי שעבר טראומה על ידי רופא בשלב מסוים בחייו, עלול להגיע למרפאה בשלב מאוחר יותר, להיות בלחץ מן החלוק הלבן, ולקבל רמז שליפה מלחיץ שיעלה את לחץ הדם.
דוגמה לרמז שליפה שלילי
זיכרון לטווח ארוך
-
זיכרון לא הצהרתי
- זיכרון פרוצדורלי
-
זיכרון הצהרתי
- זיכרון סמנטי
- זיכרון אפיזודי
זיכרון מרומז
זיכרון לא הצהרתי
זיכרון מובלע
הוא מאגר זיכרון המכיל ידע שלא בהכרח יוכל לבוא לידי ביטוי באופן מילולי. הוא מכיל בין היתר ידע הנוגע למיומנויות מוטוריות וקוגניטיביות שונות[1].
הזיכרון המרומז הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך והוא כולל בין היתר את הזיכרון פרוצדורלי
הזיכרון המרומז משפיע על ההתנהגות באופן בלתי מודע והוא אינו מצריך הפעלה של מאמץ מנטלי כדי להיזכר במידע המאוחסן בו[2]. למעשה, אחד מהמאפיינים המרכזיים של הזיכרון המרומז הוא חוסר היכולת של האדם לזכור את ההתנסויות הקודמות אשר הובילו לרכישתו[3].
הזיכרון המרומז בא לידי ביטוי כאשר חוויות מהעבר משפרות את רמת הביצוע של פעולה מסוימת, אשר אינה מצריכה היזכרות מודעת או מכוונת של חוויות אלו[.
זיכרון פרוצדורלי
- הוא הזיכרון שבו נשמר הידע של האופן בו אנו מבצעים פעולות שונות[1], והוא חלק משמעותי של הזיכרון המרומז המרכיב את הזיכרון לטווח ארוך[2].
- הזיכרון הנוהלי שומר את הידע הקשור בביצוע מיומנויות אשר נרכש לאורך חייו של האדם. הוא מורכב מפרוצדורות וכולל סכמות ביצוע של מיומנויות קוגניטיביות כמו לוגיקה וחישוב, מוטוריות כמו רכיבה וכתיבה, תפיסתיות כמו קריאה או סנסו-מוטוריות[2]
זיכרון גופני. הגוף זוכר
זיכרון מובלע/ אימפליציסטי/ פרוצדוראלי.
הגוף זוכר את ההליך, זהו זיכרון סמוי, מובלע – כמו ללכת, לדבר.
הכוונה היא שאתה לא חושב על זה כדי להזכר איך עושים את זה, אתה כבר עושה את זה אוטומטית. נניח, כולנו היינו צריכים ללמוד לדבר ולהשתמש בזיכרון. אבל אף אחד לא חושב על זה כשהוא מדבר
האם הזיכרון הפרוצדורלי נרכש האופן מודע?
לא
תינוק שלומד ללכת לא עושה את זה באופן מודע
- DCD
אפרקסיה
דיספרקסיה
פגיעה בזיכרון הפרוצדוראלי
מצב שבו רק הזיכרון המובלע, הזיכרון של הגוף נפגע. הדברים נעשים מתוך מודעות ולא באופן אוטומטי וזורם, הדברים נעשים בעזרת הזיכרון המפורש.
גורם ל – סרבול, איטיות וחוסר דיוק, נופל, נתקל, מתנגש..
הקשת סיסמה רק כשרואים את המקשים
היא דוגמה לזיכרון פרוצדוראלי
הגוף שלי זוכר א ת הסיסמה בגלל שהוא זוכר את זה תנועתית. אבל אני לא יודע לתמלל את זה
זיכרון הצהרתי
- זיכרון מפורש (נקרא גם זיכרון מוצהר או דקלרטיבי) הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אשר להבדיל מהזיכרון המרומז מתאפיין בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים[1].
- בעוד שהזיכרון המרומז מתייחס ל”איך”, הזיכרון המפורש מתייחס ל”מה”[2].
זכרון גופני-
זיכרון פרוצדורלי ברגשות
רגע! למה אני אוהב את הבנאם הזה אם אני לא מכר אותו?
רמזי שליפה שמעלים דברים שאנחנו לא תמיד מבינים ישר
לעיתים גם אם אני לא מזהה את האדם- אני יודע מה אני מרגיש כלפיו.
רואים את זה בהפרעות דחק פוסט טראומטיות. אנשים שחוו אירוע מסכן חיים, או של קרוב שאיבד את חייו- חשים שדברים קטנים וחסרי חשיבות ונקלטו באירוע אותו חוו, מהווים רמזי שליפה לאותו אירוע שהיה
זיכרון סמנטי
זכרון אפיזודי
- הזיכרון שלי של מה אני חושב שחוויתי . (לא טוב, לא מדויק)
זיכרון מילולי, חוויות, סיפור חיינו, סיפור אישי - הנקרא גם אפיזודי וכולל זכרונות אישיים בעלי אופי אוטוביוגרפי. זיכרון זה הוא ייחודי לאדם, הוא מאפשר לו להיזכר בעבר ולתכנן את העתיד. הידע האפיזודי ניתן לרכישה באופן חד פעמי, אך הוא רגיש במיוחד לשכחה.
- הזיכרונות שלך מהיום הראשון שלך בבית הספר, הנשיקה הראשונה שלך, השתתפות במסיבת יום ההולדת של חברך
PTSD
דיסוציאציה
מצב בו יש הפרדה בין הזיכרון ההצהרתי ללא הצהרתי.
לדוגמה- בפוסט טראומה
אנשים שחוו אירוע טראומטי לעתים שוכחים את האירוע. אבל הזיכרון הלא מוצהר עדיין קיים, ולכן כשיתקל ברמז שליפה הזיכרון הלא מוצהר יציף את תחושות החרדה וזאת מבלי שהאנשים יוכלו לתמלל למה ומה קרה.
אחד הדברים הכי חשובים כשמטפלים האירוע טראומתי, או לחבר את הזיכרון ההצהרתי עם הלא הצהרתי תוך כדי האירוע.
כהנמן
פסיכולוג ישראלי זוכה פרס נובל
אחת המסקנות שלו אומרת שבגלל הפיצול בין חוויות הגוף לזיכרון ההצהרתי המפורש המילולי, יגרום לכך שנזכור דברים לא בדיוק איך שהם היו.
ניסוי הקולונסקופיה
ניסוי הקולונסקופיה
אנחנו זוכרים יותר התחלות וסופים, ופחות את אמצע
בניסוי בדקו שני אנשים שנעשה להם קולונסקופיה ללא טשטוש.
אחד היה טיפול קצר שכאב כמעט לאורך כל הטיפול
ולשני היה טיפול ארוך יותר, שהתחיל רגוע יותר, המשיך כואב ונגמר רגוע יותר
לאחר שעה שאלו את שניהם על חווית הטיפול
והנבדק הראשון שטיפולו היה קצר זכר ת הטיפול ככואב יותר מהמטופל השני
אפקט הנמנמן
- קל לנו לרכוש ידע, קשה לנו לזכור מאיפה רכשנו אותו
- כאשר מסר המגיע ממקום בלתי אמין הופך להיות משפיע יותר, משכנע ככל שעובר הזמן. קורה כי עם הזמן אנחנו מפסיקים לקשר את מקור המסר לתוכן המסר.
- ישנה הפרדה בין הזיכרון הסמנטי לזיכרון האפיזודי, שיוצרת מובן מאליו מסוים.
כשמגיעים אנשים לאבחון – יש לברר קודם עם האנשים מה הם יודעים, מה מובן מאליו בשבילם. לעזור להם להבין ולגלות שחלק מהמובן מאליו הגיע אליהם מטעיות ועיוותים יכול לעשות אצלם עבודה משמעותית
אמנזיית ילדות
- היא חוסר היכולת של המבוגרים לאחזר זיכרונות אפיזודיים, שהם זיכרונות של אירועים ספציפיים ואוטוביוגרפים לפני גיל 2–4 שנים
*
סדר התפתחות הזיכרון
- זיכרון פרוצדוראלי
- זיכרון סמנטי
- זיכרון אפיזודי
הזיכרון הראשון שיפגע כתוצאה מטראומה
זיכרון אפיזודי
כלומר, אנשים נפגעי ראש יכולים לשכח מי הם, אבל לא ישכחו דברים כמו דיבור, ללכת, אפילו מיומנויות. הם גם לא ישכחו עובדות ונתונים, כמו טמפרטורת רתיחת המים
היחס בין זיכרון של דברים חיוביים ודברים שליליים
- באופן כללי אנחנו זוכרים יותר אירועים שליליים- ככל הנראה זהו מנגנון הישרדותי. ממה להמנע.
- ילדים זוכרים אירועים שליליים הרבה יותר מאירועים חיוביים
- לעומת זאת, אנשים מבוגרים ישוו את הזיכרון החיובי לשלילי. אצל זקנים- אפילו יותר
אפקט החיוביות
זקנים מתחילים לזכור במידה שווה את הרע והטוב אפילו עם הטיה לטוב (כנראה בגלל שכבר פחות צריכים להיזהר מבחינה אבולוציונית).
אלצהיימר
פגיעה בזכרון האפיזודי
- זה מתחיל בזיכרונות האחרונים ויכול להתקדם אחורה עד לילדות, וכך אדם לא יזכור שהוא התחתן, שיש לו ילדים
- למרות זאת, הזיכרון הפרוצדוראלי לא ייפגע ואדם חולה אלצהיימר יזכור איך לאכול וללכת
הימאי האבוד – אוליבר סאקס
מתאר בספריו מקרים שהוא רואה במחלקות שיקומיות.
תיאר אדם שאיבד לחלוטין את הזיכרון האפיזודי שלו.
“אדם בלי עבר או עתיד תקוע בהווה חסר פשר..”
זכירה אפקטיבית
זיכרון של חומר שנלמד בהדרגה.