יח 6 Flashcards
1
Q
____זה מצב שבו המשתנה הבלתי-תלוי לבדו מבחין בין קבוצת הניסוי לקבוצת הביקורת או בין קבוצות ניסוי שונים
A
בלבדיות
2
Q
שונות שמקורה במשתנה בלתי תלוי הנחקר נקראת__
A
שיטתית רצויה
3
Q
שונות שמקורה במשתנים מסבירים שלא נובעים ממשתנה בלתי תלוי אלא עומדים במתאם איתו נקראת___
A
שיטתית טעותית
4
Q
שונות שמקורה במשתנים מסבירים שאינם עומדים במתאם עם המשתנה הבלתי-תלוי הנחקר נקראת___
A
מקרית
5
Q
מטרה החזרות השיטתיות (חוץ מלהוסיף מידע) זה___
A
לזכך את ההשפעה הבלבדיות של המשתנה הבלתי-התלוי
6
Q
תהליך הטיהור (לעניין בלבדיות) חוץ מדרך ניסויים חוזרים אפשר לבצע באמצעות__
A
הוספת קבוצת הניסוי או קבוצת הביקורת
7
Q
__זה מקרה פרטי של קבוצת ניסוי שערך המשתנה הבלתי-תלוי שהופעל בה =0
A
קבוצת ביקורת
8
Q
יש 3 סוגי השונות למשתנה התלוי על פי מקורות שלהם הם:
A
- שנות שיטתית רצויה
- שונות שיטתית טעותית
- שונות מקרית
9
Q
שונות שיטתית רצויה מקורה ב__
A
משתנה בלתי-תלוי הנחקר
10
Q
שונות שיטתית טעותית מקורה ב__
A
משתנים מסבירים (לא כולל משתנה הנחקר) העומדים במתאם עם המשתנה הבלתי-תלוי
11
Q
שונות מקרית מקורה ב__
A
משתנים מסבירים שאינם עומדים במתאם עם המשתנה הבלתי-תלוי
12
Q
השונות במשתנה הבלתי-תלוי היא תוצר של___(שונות שיטתית רצויה/שונות שיטתית טעותית/שונות מקרית/של כל האלה)
A
של כל האלה
13
Q
מה הם 2 סוגי המשתנים המסבירים שיוצרים את השונות ומפריעים למחקר הם:
A
- משתנים מסבירים העומדים במתאם עם המשתנה הבלתי-תלוי הנחקר
- משתנים מסבירים אחרים שאינם עומדים במתאם עם המשתנה בלתי-תלוי
14
Q
האם משתנה מסביר שאינו עומד במתאם עם משתנה הבלתי-תלוי יכול להיות הסבר חלופי?
A
לא
15
Q
דרכי שליטה בשונות (במשתנים העלולים ליצור את השונות) לא רצויה הם (2):
A
-איפוס השונות של משתנים
- שינוי סוג השונות
16
Q
שתי השיטות לשליטה בשונויות, רלוונטיות לטיפול ___(רק בשונות שיטתית טעותית/ רק בשונות מקרית/ רק לשונות במשתני המשתתף/ רק לשונות במשתני ההליך הניסוי/לכל הנזכרים)
A
לכל הנזכרים
17
Q
דרכי מניעה היווצרות שונות שיטתית טעותית הם (3):
A
- איפוס השונות
- שינוי השונות : לשונות מקרית
- שינוי השונות : לשונות שיטתית רצויה
18
Q
הקפדה על שוויון בין הקבוצות במשתני ההליך הניסויי פירושה___השונות במשתנים האלו
A
איפוס
19
Q
כדי לאפס את השונות במשתנה ״אופי החוקר״ נשתמש באותו חוקר בשתי הקבוצות. בדרך זו הפכנו את המשתנה עם השונות למשתנה___
A
קבוע (חסר שונות)
20
Q
כשמשתנה בהליך הניסויי יכול להיות הסבר חלופי ואי אפשר לאפס אותו (להחזיק אותו קבוע) בגלל טבע המניפולציה יש להבטיח __של תנאי הניסוי
A
הקצאה מקרית
21
Q
כשתנאיי הניסוי עוברות הקצאה מקרית, שונות שיטתית טעותית הופכת ל__
A
שונות מקרית
22
Q
כדי להבטיח שלא תהיה שונות שיטתית טעותית במשתנים הקשורים לאפיוני הנחקר אפשר___(להחזיק את המשתנה קבוע/להפוך אותה לשונות מקרית/להחזיק את המשתנה קבוע או להפוך אותה לשונות מקרית)
A
להחזיק את המשתנה קבוע או להפוך אותה לשונות מקרית
23
Q
הקצאה מקרית גם נקראת עיקרון__
A
הרנדומיזציה
24
Q
יש שתי דרכים לרנדומיזציה:___
A
- הקצאה מקרית של משתתפים
- הקצאה מקרית של תנאי הניסוי
25
כשלכל הנחקרים יש הזדמנות שווה להיכלל בכל אחד מקבוצות או תנאי הניסוי זאת הקצאה מקרית של___(תנאי הניסוי לנחקרים/נחקרים לתנאי הניסוי)
נחקרים לתאי הניסוי
26
בדרך הקצאה מקרית של נחקרים לתנאי הניסוי__(נבטל את השונות במשתנים של אפיוני המשתתף/הפכנו שונות שיטתית לשונות מקרית/אף לא אחד מהם)
הפכנו שונות שיטתית לשונות מקרית
27
כשבכל אחד ממועדי עריכת הניסוי הוחלט לגבי כל משתתף באופן מקרי אם לשייכו לקבוצת הניסוי או לקבוצת הביקורת מדובר ב___
הקצאה מקרית של תנאי בניסוי לנחקרים
28
הקצאה מקרית של תנאי בניסוי לנחקרים מתגברת __(על שונות שיטתית טעותית במשתני ההליך הניסויי/על טעויות בגלל משתני משתתף/גם וגם)
גם וגם
29
הקצאה מקרית של תנאי הניסוי לנחקרים גוררת הקצאה מקרית של נחקרים לתנאי הניסוי__(ולהפך/אך לא להפך)
אך לא להפך
30
בחירת משתתפי המחקר מתוך אוכלוסיית מסגרת הדגימה נקראת__, כשחלוקתם לקבוצות המחקר או לתנאי הניסוי שונים נעשית באורח מקרי זה נקרא__
דגימה מקרית, הקצאה מקרית
31
מערך___זה מערך מחקר הכולל שני משתנים בלתי-תלויים או יותר, ומספר הקבוצות בו הוא מכפלת מספר ערכי המשתנים הבלתי-תלויים
פקטוריאלי
32
שונות מקרית___(אינה/-) תורמת להבדל בין הקבוצות
אינה
33
שתי דרכים למנוע שונות מקרית הן:
- איפוס השונות
- שינוי שונות מקרית לשונות שיטתית רצויה
34
מה החסרון של איפוס השונות כפתרון לשליטה בשונות מקרית?
תוצאות המחקר מוגבלות ברמת קבוע המשתנה
35
איך משנים שונות מקרית לשונות שיטתית רצויה ?
לוקחים משתנה שהשפעתו הייתה מקרית והופכים אותו למשתנה בלתי-תלוי נוסף
36
תוקף המדידה אינו משפיע על תוקף ממצאי המחקר, נכון או לא נכון?
לא נכון
37
יש ארבעת סוגי תוקף (שהם אמות מידה להערכת מחקרים על השערה סיבתית):
- תוקף המסקנה הסטטיסטית
- תוקף פנימי
- תוקף המבנה
- תוקף חיצוני
38
מקור של השונות המקרית זה ״איום״ על תוקף___
המסקנה הסטטיסטית של המחקר
39
תנאי ראשון להסקה סיבתית הוא לגלות ___
קשר מובהק בין המשתנים
40
כשהקשר בין המשתנים אינו מובהק או לא נמצא, לזה יכול להיות שני סיבות:
-זהו המצב האמיתי באוכלוסיה
-הקשר אינו מתבטא במדגם
(טעות מסוג 2)
41
מה יכול לגרום לטעות מהסוג 2?
שונות מקרית גדולה
42
מה הם המקורות של תוקף המסקנה הסטטיסטית נמוך? (5)
- מהימנות המדדים (נמוכה)
- מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי-תלוי
- גורמים שאינם רלוונטיים למצב הניסוי
- הטרוגניות מקרית של המשתתפים
- איום סטטיסטי
43
מהימנות מדד נמוכה פירושה, שההבדלים בין ציוניהם של המשתתפים נגרמים בעיקר מ___
הבדלים מקריים
44
איך עוד קוראים למהימנות הפעלת המשתנה הבלתי-תלוי?
הטיפול הניסויי
45
כשחוקר מתייחס אחרת למשתתפים שונים בתוך אותה קבוצה הוא__(מקטין/מגדיל/משווה) את השונות המקרית וזה פוגע ב___(מהימנות המדדים/ מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי-תלוי/ הטרוגניות מקרית של המשתתפים)
מגדיל, מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי-תלוי
46
מה הוא הפתרון לבעיות מהימנות הפעלת המשתנה הבלתי-תלוי?
סטנדרטיזציה של תהליך הניסוי
47
סטנדרטיזציה גבוהה יכולה לפגוע בהשפעת המניפולציה על המשתתף. נכון או לא נכון?
נכון
48
כשחדר צבעוני מסיח את דעתם של כמה משתתפים ופוגע בביצועיהם, מקור האיום על התוקף המסכנה הסטטיסטית הוא__
גורמים שאינם רלוונטיים למצב הניסוי
49
כשמשתתפים נבדלים במידה שהם נתונים להשפעת המשתנה הבלתי-תלוי המקור לאיום על התוקף המסקנה הסטטיסטית נקרא___
הטרוגניות מקרית של המשתתפים
50
איך אפשר לטפל בהטרוגניות מקרית של המשתתפים ?
לדאוג שמשתנים מסוימים באופייני המשתתפים יהיו קבועים,
או להפוך השפעתם להשפעה שיטתית
51
שונות מקרית גורמת לטעות מהסוג ה__(1/2/1 או 2)
2
52
טעות מהסוג ה2 יכולה להיגרם___(רק/גם) מסיבה סטטיסטית טהורה. ככל שאלפא__(גדולה/קטנה) יותר עולה הסיכוי לטעות מהסוג השני. לאיום הזה קוראים__
גם, קטנה, איום סטטיסטי
53
מציאת קשר לא מספיק להיסק סיבתי. התנאי הנוסף שלא יהיו הסברים חלופיים. לאיזה סוג תוקף ממצאי הניסוי מדובר?
תוקף פנימי
54
השפעה משתנה חיצוני שעלולה לשמש חלופי לתוצאות נקראת__
ארטיפקט (טעות שיטתית)
55
לטעות שיטתית קוראים גם__
ארטיפקט
56
ארטיפקטים פוטנציאלים זה איומים על התוקף__
הפנימי של הניסוי
57
קמבל וסטנלי מנו 13 ארטיפקטים פוטנציאליים:
(1) היסטוריה; (2) בשילה; (3) מכשור; (4) מדידה; (5) רגרסיה סטטיסטית; (6) בררה; (7) נשירה; (8) היסטוריה מקומית; (9) אינטראקציה עם בררה; (10) התמרמרות של משתתפי קבוצת הביקורת; (11) השפעה מידע המגיע למשתתפי קבוצת הביקורת על הטיפול הניסויי; (12) השוואה מפצה של הטיפול; (13) תחרות מפצה
58
האיומים__רלוונטיים רק למערך שיש בו יותר מקבוצה אחת
6-13
59
מדידת המשתנה התלוי טרם הפעלת מניפולציה נקראת__, לאחריה נקראת__
Pretest, posttest
60
___כינוי לכל המאורעות (שאינם קשורים לניסוי) הקורים בין מדידת המשתנה התלוי לפני הטיפול הניסוי לבין מדידת המשתנה התלוי אחרי הטיפול
היסטוריה
61
ככל שגדל טווח ה__בין שתי המדידות, גדלה הסתברות של איום ה״היסטוריה״
זמן
62
תהליך שעוברים משתתפי המחקר במהלך הניסוי כפונקציה של מעבר הזמן, כמו עייפות ורעב נקרא__
בשילה
63
אם במכשיר המדידה להתנהגות המשתתפים חלים שינויים בין שתי המדידות זה עלול לאיים על תוקף___של הניסוי . לאיום הזה קוראים__
הפנימי, מכשור
64
כשמשתתף לומד מטעויות שעשה במדידה הראשונה ועצם זה (בלי קשר למניפולציה) משפיע על הביצוע בפעם השניה, זה איום מסוג___(מכשור/רגרסיה סטטיסטית/מדידה)
מדידה
65
בניגוד לאיום על התוקף הפנימי הנובע משינוי במכשור, באיום מדידה השתנה___
המשתתף עצמו
66
כשחוקר בוחר למחקרו את הילדים שקיבלו את הציונים הנמוכים ביותר (מתחת לממוצע) ייתכן שהשיפור בציוניהם בפעם השניה יהיו תוצאה של___ולא (רק) של הוראה.
רגרסיה סטטיסטית (תסוגה לממוצע)
67
איומים 1-5 על התוקף הפנימי רלוונטיים רק לגבי קבוצת מחקר אחת ולא למחקר עם כמה קבוצות. נכון או לא נכון?
לא נכון
68
היסטוריה ובשילה לא יכולות להוות איום בשתי קבוצות או יותר, אם הניסוי נערך באותו אופן לכל הקבוצות. נכון או לא נכון?
נכון
69
מה זה סלקציה?
בררה
70
אם בקבוצת הניסוי המשתתפים כמעט כולם קצרי רואי, ובקבוצת הביקורת כולם בעלי ראייה תקינה וזה יכול להיות הסבר חלופי לתוצאות המחקר אזי מדובר באיום___
בררה
71
בררה זה איום שנאצר מזה שהבדלים בין קבוצות המחקר במשתנה התלוי אפשר לייחס להבדלים שהיו קיימים ביניהן מראש ב___
מאפייני המשתתפים
72
האיום ה__הוא למעשה איום בררה שנוצר במהלך המחקר לא בגלל הקצאה לא נכונה
נשירה
73
נשירה זה איום על התוקף פנימי אם __(אינה שווה /שווה) בקבוצות השונות
אינה שווה
74
אם אפשר לייחס את הבדלים במשתנה התלוי למאורע שקרה רק לאחת הקבוצות במהלך הניסוי ולא לאחרת, המדובר באיום___
היסטוריה מקומית
75
דליפה בזמן המבחן שגרמה למהומה ופגעה בריכוז של התלמידים ושקרה רק בכיתה פרונטלית , זה איום___
היסטוריה מקומית
76
כשאחת מ5 איומים הראשונים מתחברת עם איום הבררה, מדובר באיום___
אינטראקציה עם בררה
77
כאשר השינוי שחל בקבוצה אחת נבדל בכיוונו מהשינוי שחל בקבוצה השניה בעקבות השפעה אינטראקציה עם בררה נאמר שיש___
אינטראקציה סטטיסטית
78
אין___בין שני משתנים בלתי-תלויים
כאשר הסוג העצמה של הקשר בין משתנה בלתי-תלוי אחד לבין המשתנה תלוי אינם מותנים בערכו של המשתנה הבלתי-תלוי השני
אינטראקציה
79
___(יש/אין) אינטראקציה בין סוג האוכלוסיה לבין המכשור, בגלל שהקשר בין סוג האוכלוסייה לבין הישגים אינו תלוי במכשור
אין
80
4 משתנים (איומים) שנוגעים למעבר מידע בין קבוצות המחקר הם:
- התמרמרות (של קבוצת ביקורת)
- מידע שמגיעה לקבוצת ביקורת
- השווה מפצה
- תחרות מפצה
81
כשהבדל בין הקבוצות גודל בגלל שלקבוצת הביקורת ידוע שתגמול של קבוצת הניסוי יותר גדול מדובר ב__
התמרמרות של משתתפי קבוצת הביקורת
82
כשהצטמצמות ההבדל בין הקבוצות בעיקבות זה שקבוצת הביקורת מבצעת את ההוראות שנמסרו רק לקבוצת הניסוי, מדובר ב___
השפעת מידע המגיע למשתתפי קבוצת הביקורת על הטיפול הניסוי
83
האיומים על התוקף הפנימי שקשורים להעברת המידע בין הקבוצות גורמים___בין הקבוצות ובמובן הזה לא באמת מאיימים על התוקף הפנימי
להעלמות ההבדל
84
כאשר משתתפי קבוצת הביקורת מנסים להוכיח שהם לא פחות טובים מקבוצת הניסוי מדובר ב___
תחרות מפצה
85
כשהנהלה לוחצת להענקת פיצוי לקבוצת הביקורת יש איום של___
השוואה מפצה של הטיפול
86
תנאי השימוש בכל הכלים מתודולוגיים למניעה טעויות שיטתיות הוא___
קבוצת השוואה
87
דרכי התמודדות עם האיומים על התוקף הפנימי הן: (3)
-הקצאה מקרית של נחקרים
-יצירת שוויון בין הקבוצות באופן העברת הניסוי
- הקצאה מקרית של תנאי הניסוי
88
כדי להתגבר על האיומים שקשורים לעברת מידע אפשר להשתמש ב___
כפל עיוורון
89
תוקף__נוגע ליכולת להכליל את ממצאי המחקר מעבר להגדרות אופרציונליות של המשתנים בלתי-תלויים והתלויים
מבנה
90
בבדיקת תוקף המבנה החוקר בודק מידת ההלימה בין ההגדרות___של כל משתנה לבין המבנה__שלו
האופרציונליות, התיאורטי
91
לערעור על תוצאות המחקר עקב הסברים חלופיים שמקורם בתוקף מבנה קוראים___
קונפונדינג
92
__מבטא את החשד, שהגדרה אופרציונלית של המשתנה שנחשב לסיבה, יותר רחבה מהמשתנה התיאורטי שלה
קונפונדינג
93
חוסר הלימה בין המשתנה התצפיתי לבין המשתנה התיאורטי יכול לנבוע משתי סיבות (איומים על תוקף המבנה):
- העדר מיצוי
- העדר בלבדיות
94
כשהגדרה האופרציונלית אינה כוללת את כל מרכיבי המושג התיאורטי הנחקר לחוסר הלימה כזאת קוראים___
העדר מיצוי
95
כשהגדרה אופרציונלית כוללת מרכיבים שאינם שייכים למושג התיאורטי זה נקרא___
העדר בלבדיות
96
כאשר___(העדר מיצוי/העדר בלבדיות/אחד מהם) מתרחש במשתנה הבלתי-תלוי (הסיבה) מדובר בקונפונדינג
העדר בלבדיות
97
חלוקה פחות כללית של איומים על תוקף המבנה :(5)
- אי-בהירות המשתנה התיאורטי
- הלימה לא-מספקת בין המשתנה התצפיתי למשתנה התיאורטי
- ציפיות הנסיין
- רצון המשתתפים לנחש את השערות הניסוי
- שאיפות לזכות בהערכת הנסיין
98
העדר הסכמה בין החוקרים לגבי משתנה תיאורטי שעלול להוליד פירושים שונים לתוצאות הניסוי, זה איום של___
אי-בהירות המשתנה התיאורטי
99
העדר הלימה בין המשתנה התצפיתי למשתנה התיאורטי___(נובע מחוסר מיצוי/נובע מחוסר בלבדיות/יכול לנבוע מכל אחד מהם)
יכול לנבוע מכל אחד מהם
100
פתרון של הלימה לא-מספקת שנובעת מחוסר מיצוי יכול להיות___
ושנובעת מבעיית הבלבדיות___
כמה הגדרות אופרציונליות וכמה מניפולציות,
וריאציות שונות של המחקר
101
אם השפעת המשתנה הבלתי-תלוי על משתנה התלוי נשמרת מעבר להגדרות האופרציונליות השונות של המשתנה התיאורטי, גדל___
תוקף המבנה
102
כאשר אפשר להפריד את ההסבר החלופי מהמשתנה הבלתי-תלוי ולתפעל את המשתנה הבלתי-תלוי בלי המרכיב שיכול להיות הסבר חלופי, מדובר באיום על__, אם אי אפשר המדובר באיום על__
התוקף הפנימי (ארטיפקט),
התוקף המבנה (קונפאונדינג)
103
___זה יכולת להכליל את ממצאי הניסוי על האוכלוסיות, מצבים וזמנים שונים
תוקף חיצוני
104
האם התוקף החיצוני הוא תנאי הכרחי או מספיק להסקת מסקנות סיבתיות מניסוי?
לא
(תוקף חיצוני אינו רלוונטי להיסג סיבתי)
105
איום על תוקף חיצוני מתבטא באפשרות להכליל את התוצאות הניסוי על מצבים מסוימים בלבד. לטענה כזו קוראים___
אינטראקציה
106
___משמעה אייטראקציה בין המשתנה ״אוכלוסייה״ לבין המשתנה הבלתי-תלוי. במצב כזה המדגם ___
אינטראקציה בין בררה לבין הטיפול הניסויי,
אינו מייצג
107
יש 3 פתרונות לבעיית הכללה מעבר לאוכלוסיות:
- מדגם מייצג (מקרי)
- להחזיק את משתנה ״אוכלוסייה״ קבוע
- להפוך ״אוכלוסייה״ ממשתנה שהשפעתו מקרית לזה שהשפעתי שיטתית
108
איך הופכים ״אוכלוסייה״ ממשתנה שהשפעתו מקרית לזה שהשפעתי שיטתית?
לערוך ניסוי במדגם הומוגני (תת-אוכלוסייה) ולחזור על הניסוי גם בתת-אוכלוסיות רלוונטיות אחרות
109
תלות של תוצאות המחקר בסביבתו או במועד שלו זה איום על התוקף___, שקוראים לו ___
החיצוני, אינטראקציה בין סביבת הניסוי או מועדו לבין הטיפול הניסויי
110
הקפדה יתרה על תוקף מסוג אחד עלולה לחבל בתוקף מסוג אחר. נכון או לא נכון?
נכון
111
יש לתת קדימה לתוקף___. קשה יותר להחליט על סדר העדיפויות בין שלושת סוגי התוקף האחרים. זה תלוי ב__
הפנימי, מטרות המחקר
112
רוב סיכויים שסדר עדיפויות של חוקר עיוני יהיה כזה: תוקף פנימי,__
ולחוקר היישומי: תוקף פנימי,__
מבנה, המסקנה הסטטיסטית, חיצוני;
חיצוני, המבנה של התוצאה, המסכנה הסטטיסטית והמבנה של הסיבה
113
מומלץ לתכנן את מערך הניסוי ב 3 שלבים:
- לקבוע סדר עדיפויות של סוגי התוקף
- להחליט תנאיי הניסוי
- לחזור את דפוס התוצאות הצפויות (כדי לענות על השאלה האם תוצאות המערך יענו על שאלות המחקר)
114
מה הוא הסימון לחשיפת קבוצת המשתתפים לטיפול הניסויי (המשתנה הבלתי-תלוי)?
X
(experimental)
115
מה הוא הסימון לתצפית או מדידה של המשתנה התלוי?
O
(observed)
116
איזה סימון מציין הקצאה מקרית של נחקרים?
איזה סימון מסמן ההפך?
R (random);
———
117
סימנים הנמצאים באותה שורה המתייחסים ל___
אותה קבוצה
118
נהוג לחלק מערכי הניסוי ל 3 סוגים:
- שגויים
- אמיתיים
- דמויי ניסוי
119
מערך מחקר שנקרא ניתוח מקרה זה מערך מסוג___.
במערך הזה החוקר יצר משתנה בלתי-תלוי עם__
הוא מתואר בתרשים___
ניסוי שגויים
רמה אחת בלבד (קבוע)
O X
120
מערכים פקטוריאלים זה קבוצה של מערכי ניסוי___, שבהם מופעלים __בו בזמן
אמיתיים
כמה משתנים בלתי-תלויים
121
מערכי הניסוי האמיתיים מושתתים על 3 עקרונות:
- קיום קבוצת ביקורת
- הקצאה מקרית של משתתפים
- בחירת אופן הפעלה, זמן, מדדים, אופן וזמן מדידה של משתנה בלתי תלוי
122
למערך אמיתי ״לפני-אחרי״ עם קבוצת ביקורת יש שני שיפורים:
סכימה של מערך הזה נראית כך:
- הקצאה מקרית של משתתפים
- שני קבוצות נמדדים במשתנים תלויים גל לפני הניסוי
O2 X O1 R
O4 O3 R
123
במערך ״לפני-אחרי״ עם קבוצת ביקורת אפשר להימנע ממרבית האיומים על תוקף הפנימי. נכון או לא נכון?
נכון
124
מערך ״לפני-אחרי״ עם קבוצת ביקורת סובל מבעיות תוקף___
החיצוני (אינטראקציה)
125
איזה מערך הניסוי שומר על תוקף הפנימי וגם מתמודד עם בעיות התוקף החיצוני?
הוא עושה את זה דרך___
מערך ארבע הקבוצות של סולומון;
הוספת של שתי קבוצות (ניסוי וביקורת) שלא עברו בדיקת מוקדמת
126
חסרונות של מערך ארבע קבוצות בזה שהוא:__
בגלל זה מומלץ להשתמש בו רק כש___
מסובך ויקר יותר
התוקף החיצוני חשוב במיחד
127
מערך אמיתי שאינו כולל מדידה לפני הטיפול הניסוי נקרא___, ובו השוויון בהרכב המשתתפים בקבוצות הניסוי והביקורת מבוסס על___בלבד
״אחרי״ בלבד עם קבוצת ביקורת;
רנדומיזציה
128
ארבע אמות מידה של סיפור רקע טוב:
- הגיוניות
- פשטות
- השפעה
- יכולת להביא לנקודת התחלה זהה
129
כשנסיין מזכיר מטרות חיצוניות או מציג הסבר אחר לכל מאורע בניסוי סיפור רקע נחשב לא___
הגיוני
130
נקודת התחלה זהה נותנת למשתתפים___
נקודת התייחסות זהה למחקר
131
אין צורך לבדוק את יעילותו של סיפור הרקע לפני הניסוי. נכון או לא נכון?
לא נכון.
(רצוי. כדי לראות כיצד מפרשים אותו)
132
אפשר להפעיל את המשתנה הבלתי-תלוי באמצעות__או___
הוראות, מאורעות
133
חשוב לבנות מצב ניסוי בצורה כזאת שהנחקרים יהיו מעוניינים להבין את__(מאורעות/ההוראות/מטרות אמיתיות), והנסיין יכול לאתר את אלה שלא הבינו
הוראות
134
בעיה מרכזית של שיטת ההוראות ___
של שיטת המאורעות ___
להשפיע על המשתתף,
לפקח על הפירושו
135
דרכים ליישום שיטת המאורעות:
- תאונה
- משתף פעולה
- הניסוי כמניפולציה
- נחקרים לא מודעים שמשתתפים בניסוי
136
מה עוד צריך לזכור בקשר ליישום ההוראות והמאורעות?
- הוראות ומאורעות זה רק כלי ולפעמים חייבים לחרוג מהתסריט כדי להגיע למטרה
- להימנע מקשר מיותר בין הנסיין לנחקר
- יש לבדוק את יעילות המניפולציה לפני הרצת הניסוי (במחקר חלוץ)
- לבדוק השפעת המניפולציה בתום המחקר
137
למה לא כדי לבדוק את המשתנה התלוי ואת המשתנה הבלתי-תלוי בו בזמן?
קושי לשחזר השפעת הטיפול הניסויי. הנחקר עלול להתכחש לרגשות שעוררה בו המניפולציה
138
בדיקת יעילות המניפולציה המוקדמת צריכה להיות מאותה אוכלוסייה. נכון או לא נכון?
נכון
139
בחירת המשתנה התלוי ומדידתו נעשית ב 4 שלבים:
- הגדרת המשתנה התיאורטי
- הקפדה על תוקף מבנה
- לגרום למשתתפים להתייחס לבדיקה ברצינות
- למנוע מהם ״לשתף פעולה״
140
כדי למנוע מהנחקרים ״לשתף פעולה״ כדי:
- שהמראיין יהיה ״עיוור״ לתנאי הניסוי
- להסתיר את מדידת המשתנה התלוי
- להיזהר מהמדדים הלא מעניינים
141
את מדידה המשתנה התלוי אפשר להסוות בכמה דרכים: (7)
- למדוד אותו בקשר שונה ממצב הניסוי
- לבחור מדדי התנהגות חשובים למשתתף
- לצפות במשתתף בלי שירגיש
- כשמדובר על ״עמדות״ יש להסוות את השאלה העיקרית בין רבות לא קשורות
- לסלף את המטרה לשאלות ישירות
- משתף פעולה לאיסוף הנתונים
- להשתמש במדד פיסיולוגי
142
מה הם 3 סיבות לחשיבות שאלות רקע?
- אפיון האוכלוסייה
- בקרה איכות הקצאה
- כדי להקטין את השונות המקרית (כשהיא גדולה מדי)
143
דרך עריכת הריאיון מאחרי הניסוי:
- לשאול בהדרגתיות
- לפתוח בבקשה אם יש שאלות
- בקשה לתאר הרגשות בכל שלב הניסוי
- לא לגלות את מעשה הרמייה מיד
- לגלות מטרות המחקר רק אחרי בירור חשדות
- לבקש הערות
- להתוודות שלנחקר לא היה ידע קודם ושלא בא לגלות לאחרים
144
אם אחרי שאלה על זה אם הרגיש דברים מוזרים, אם לדעתו התרחשו בניסוי דברים מתחת לפני השטח, הנחקר מעלה דברים שונים אך אינו מצליח לנמק את חשדותיו וכיצד אלה השפיעו על התנהגותו___
יש להניח שלא היה מודע להם במהלך הניסוי
145
תהליך החזרה על הניסוי (שחוקרים נוהגים לעשות) מכונה__. יש לה שני סוגים:__
רפליקציה,
ליטרלית וקונספטואלית
146
חזרה על הניסוי עם שינוי בהגדרה אופרציונלית למשתנה תלוי, הוספת משתנה בלתי-תלוי, בדיקת משתתפים עם מאפיינים אחרים, מערך מחקר קצת שונה, זוהי רפלקציה___
קונספטואלית
