יח 5 Flashcards

1
Q

שיטה לאיסוף נתונים על תופעה מסוימת כפי שהיא מתרחשת בסביבה הטבעית זה הגדרה___(רחבה/צרה/מקובלת על כולם) של הסקר

A

רחבה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדרה___(רחבה/צרה/מקובלת על כולם) של הסקר היא:
סגנון מחקר שמתבסס על שאלון כאמצעי עיקרי לאיסוף נתונים על תופעה מסוימת כפי שהיא מתרחשת בסביבה הטבעית

A

צרה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

שיטות איסוף המידע שלא מבוססות על דיווח מילולי או על התצפית. מדדים לאיסוף המידע בלי שיהיו מודעים בכך נקראים___

A

לא-ראקטיביים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הסקר שונה מסגנון המחקר אתנוגרפי ב:
- המחקר אתנוגרפי משתמש בתצפית, הסקר__
- בחקר אתנוגרפי הנתונים הם מרכיבי התנהגות, בסקר__
- סגנון אתנוגרפי נאמן לגישה הוליסטית, הסקר מתמקד ב__
- בסקר המדגם נבחר בקפידה כדי ליצג את האוכלוסייה דרך חשובים___, לא במחקר אתנוגרפי

A

בשאלון, דיווח מילולי, בעיית מחקר ספציפי, סטטיסטיים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

הסקר דומה לסגנון אתנוגרפי בזה ש___ובזה שונה מה__

A

חוקר את הבעיה בסביבתה הטבעית, ניסוי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

__(סקר/משאל/מפקד אוכלוסין )משמש במגזר פרטי, __ (סקר/משאל/מפקד אוכלוסין ) הוא סוג ספציפי של___ (סקר/משאל/מפקד אוכלוסין ) שכולל איסוף נתונים מכל האוכלוסייה

A

משאל, סקר, מפקד אוכלוסין

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מחקר ניסוי ומחקר מתאמי נבדלים במטרותיהם. נכון או לא נכון?

A

לא נכון
(קשר סטטיסטי)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

הסקר הוא אב-טיפוס של מערך__(ניסויי/מתאמי/נפרד)

A

מתאמי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

לעומת ניסוי, מערך מתאמי לא יכול לעמוד בשני דרישות, מה הם?

A

אין הפעלת ופיקוח על המשתנים
קשה לביסוס קשר סיבתי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

ב__(סקר/ניסוי) לעומת מחקר__(סקר/ניסוי) אפשר למדוד משתנים רבים ולתאר את הקשרים הסטטיסטיים ביניהם

A

סקר, ניסוי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

שימוש בסקר לבחינת השערת בדבר קשר סיבתי __(בלתי אפשרי/אפשרי אבל תוקפו חלש יותר/לא נופל בתוקפו מזה של מחקר ניסויי)

A

אפשרי אבל תוקפו חלש יותר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

שימוש בסקר לצילום מצב נועד ל__

A

לעזור בקבלת החלטות
לעמוד על בעיות שונות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מה מונע משימוש במערך הניסוי? (4 דברים)

A

אי יכולת להפעיל משתנים, מגבלות אתית, תנאי ניסוי מלאכותיים, אי יכולת בחינה בו-זמנית מספר רב של משתנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

לפעמים אי אפשר להקיש מן ההשפעה במעבדה אל השפעה בתנאים הטבעיים. נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

תיאוריה שמטרתה לעמוד על משתנים הפסיכולוגיים המתווכים בקשר שבין עמדה להתנהגות, נקראת___

A

תיאוריה הפעולה השקולה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

על פי תיאוריה הפעולה השקולה כוונה להתנהגות מושפעת משני משתנים:___

A

עמדתו כלפי ההתנהגות
תפיסתו נורמה חברתית שקשורה אליה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

על פי תיאוריה הפעולה השקולה עמדה כלפי התנהגות נקבעת על ידי: (2)__

A

חיזוי תוצאות ההתנהגות
הערכת סבירות התוצאות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

על פי תיאוריה הפעולה השקולה תפיסת הנורמה חברתית נקבעת על ידי: (2)___

A

הערכת ציפיות האנשים המשמעותיים לגבי התנהגות
מוטיבציה להתאים התנהגותו לציפיות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

תיאוריה הפעולה השקולה שימשה להסבר תהליך קבלת החלטות וקיבלה תמיכה אמפירית. נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

למערך מתאמי (בפרט לסקר) יכולים להיות מערכים שונים המובחנים בשני ממדים שהם:

A

ממד של זמן (מועד אחד או יותר)
קביעות נבדקים (אותה קבוצה או שונות)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

הגדרה אופרציונלית של משתנה בלתי-תלוי נמדדת (ולא ניסויית) נקראת__

A

משתנה ייחוס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

סקר חוזר במועדים שונים באותו מדגם נקרא__

A

מערך ״פאנל״

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

היתרון של בדיקה אותו מדגם במועדים שונים הוא __

A

אפשרות לקבל מידע על שינוי ברמת הפרט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

חסרונות של בדיקה אותו מדגם במועדים שונים זה __ (2)

A
  • לא משיבים
  • שינויים במבנה אוכלוסייה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

ל2 חסרונות של בדיקה אותו מדגם במועדים שונים יש אותה סיבה מה היא?

A

המדגם לא מייצג יותר את האוכלוסייה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מה פתרונות של איבוד משיבים בבדיקה אותו מדגם במועדים שונים?

A

תגמול כספי (גם על עדכון הכתובת), מידע על כתובות של חברים ובני משפחה, מכתבי שכנוע

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מה חיסרון ה -3 של בדיקה אותו מדגם במועדים שונים?

A

זיכרון (בעיקר כשהמרווח קצר)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

למחקר פאנל שבו בכל מועד מחליפים חלק מהמדגם נקרא__

A

מתחלף (או חצוי)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

מסגרת דגימה תלוי ב: (3)

A
  • אוכלוסייה
  • שאלה נחקרת
  • שיטה לאיסוף הנתונים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

אפשר להתגבר על בעיות במסגרות הדגימה (טעויות, פיגור בעדכון, כפילה) באמצעות: (3)

A

טיפול במסגרת (יציה, עדכון או תיקון), שיטות דגימה, שיטות סטטיסטיות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

מה משפיע על יציגות המדגם?

A
  • שיטת הדגימה
  • מסגרת הדגימה
    שיטת האיסוף
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

באיזה שיקולים מעשיים מתחשבים כשמחליטים על שיטת האיסוף של נתונים לסקר? (3)

A
  • נוחות (בדרך השגה)
  • מהירות
  • עלות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

השיקולים המעשיים משניים לשיקולים המדעיים בהחלטת שיטה לאיסוף הנתונים (לסקר). נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q

כדי להגדיל את התוקף של תוצאות הסקר יש__

A

להקטין את טעויות פוטנציאליות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q

גרובס מונה 4 סוגי טעויות בסקר וחילק אותן לשני קבוצות. מה הן (הקבוצות) ?

A
  • טעויות ״היעדר תצפית״
  • טעויות ״תצפית״
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q

הקבוצה טעויות ״היעדר תצפית״ כוללת 3 סוגי טעויות. מה הן?

A
  • טעות כיסוי
  • טעות בדגימה
  • טעות אי-השבה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q

לטעות בדגימה (חלק של היעדר תצפית) קוראים גם__

A

הטיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
38
Q

טעות העדר תצפית שנובעת מחוסר הלימה בין האוכלוסיה למסגרת הדגימה קוראים___

A

טעות כיסוי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
39
Q

שימוש במסגרת דגימה של מנוי טלפון (כשלא לא לכל האוכלוסייה יש טלפונים) יכולה להיות טעות___

A

כיסוי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
40
Q

שימוש בדגימה שאיננה מקרית יכולה להיות טעות מסוג__, שנקראת גם__

A

טעות דגימה, הטיה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
41
Q

הטעות שנובעת מפער בין המדגם הנבחר לבין המדגם אחרי איסוף הנתונים נקרא__(כיסוי/בדגימה/אי-השבה) והיא חלק מקבוצה טעויות___(היעדר תצפית/תצפית)

A

טעות אי-השבה
היעדר תצפית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
42
Q

קבוצה שניה של טעויות בסקר, טעויות ״תצפית״ כוללת טעויות___

A

מדידה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
43
Q

מה הם (3) מקורות של טעויות מדידה?

A
  • אפיוני המראיין/משיב/מהאינטרקציה ביניהם
  • ניסוך השאלות
  • שיטת האיסוף
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
44
Q

הטעויות מהימנות ותוקף , או שמתייחסות משתתפי הסקר, זה___

A

טעויות מדידה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
45
Q

סקר איכותי הוא זה שבו
לכל פרטי האוכלוסייה יש הסתברות שווה להיכלל במדגם (אין__), האנשים נדגמים בשיטות של דגימה הסתברותית ובמספרים גדולים (אין__), השאלות מנוסחות בצורה טובה(אין__), ולכל מי שנכלל במדגם משיב(אין__)
טעויות מדידה/אי-השבה/טעות כיסוי/טעות דגימה)

A

טעות כיסוי, טעות דגימה, טעויות מדידה, אי-השבה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
46
Q

בדרך כלל איסוף נתונים לסקר מצליח להתקיים בלי טעויות. נכון או לא נכון?

A

לא נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
47
Q

שיטות האיסוף רגישות במידה שונה מטעויות האפשרויות. נכון או לא נכון?

A

נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
48
Q

בעיה מרכזית של השיטה ריאיון פנים אל פנים ב__

A

מראיין ומשיב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
49
Q

שני בעיות גדולות של סקר פנים אל פנים הם:

A

עומס זיכרון, אינטראקציה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
50
Q

כשהמשיב נותן תשובות שנראות לו נורמטיביות זה__

A

הטיית קונפורמיות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
51
Q

כשמשיב מנסה להציג את עצמו באור חיובי זה נקרא__

A

הטיית רציות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
52
Q

כשמשיב נוטה להשיב בהסכמה כל פעם שמבקשים דעתו זה נקרא__

A

הטיית הסכמה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
53
Q

השפעת נוסח השאלה ושאלה קודמת, רצייה חברתית, נטייה להשיב חיובית, מיוחדים רק לשיטה סקר פנים מול פנים. נכון או לא נכון?

A

לא נכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
54
Q

כדי להקטין את העומס על הזיכרון בסקר פא״פ צריך__

A

לשאול שאלות קצרות וממוקדות ולהציג את התשובות האפשרויות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
55
Q

נהוג להדריך מראיינים ליצור תשובות נוחות ואווירה נעימה, לא לכוון את המשיב, להקטין את העומס על הזיכרון, לתת הוראות ברורות, לראיין בקצב נינוח, לתת משוב חיובי כדי לתת מוטיבציה לענות, לא לעורר מחויבות לענות
(איפה הטעות?)

A

לעורר מחויבות לענות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
56
Q

האם מראה של המראיין והגזע שלו יכולים להשפיע על תשובות המשיב?

A

כן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
57
Q

מחלקים סקרים ברשת לשתי סוגים, מה הם?

A
  • המבוססות על גישות הסתברותיות
  • מבוססות על גישות שאינן הסתברותיות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
58
Q

מה הם גישות שאינן הסתברותיות? (3)

A
  • סקר למטרת בידור
  • סקר ״מי שבא, ברוך הבא״
  • פאנל של מתנדבים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
59
Q

למה סקרים למטרות בידור אינם עומדים בסטנדרטים מדעיים?

A

בדרך כלל הם מייצגים רק את עמדות של העונים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
60
Q

סקר ״מי שבא, ברוך הבא״__(דומה באיכותם לסקר למטרות בידור/נותן תמונה משקפת ומייצגת של אוכלוסייה )

A

דומה באיכותם לסקר למטרות בידור

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
61
Q

למה סקרים של רשת ״מי שבא, ברוך הבא״ חסרי תוקף?

A

חברי אירגונים שהם מייצגים שונים במאפייניהם מאנשים שאינם חברים בהם

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
62
Q

סקרים פאנל של משתמשי אינטרנט מתנדבים בוחרים מהמאגר בצורה הסתברותית על פי קריטריונים שמחליטים עליהם, למה הסוג הזה בכל זאת אין להם תוקף והסקר נחשב חלק מגישה שאינה הסתברותית?

A

מאגר המידע שבאתרים העוסקים בזה כולל רק את האנשים שבחרו להשתתף מרצונם ואין ביטחון שהם מייצגים משהו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
63
Q

גישות הסתברותיות להשגת מדגמים בסקרי רשת הן: (5)

A
  • סקר ירוט
  • מדגם לפי רשימה אוכלוסייה עם כיסוי גבוה
  • מערך מעורב עם בחירת השיטה למילוי השאלון
  • פאנל של משתמשי אינטרנט שגויסו מראש
  • מדגם הסתברותי של כל האוכלוסייה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
64
Q

יש שתי שיטות כדי להשיג מדגמים הסתברותיים בסקרי רשת, מה הן?

A
  • הגבלה במשתמשי הרשת
  • שיטות לאיתור אוכלוסיה רחבה יותר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
65
Q

הסקר שבו מבקשים מכל מבקר n’ באתר להשתתף בסקר נקרא___

A

סקר ירוט

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
66
Q

בסקר יירוט ההכללה היא__(לכל משתמשי רשת/ רק למשתמשי האתר/למדינת המטרה בלבד)

A

רק למשתמשי האתר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
67
Q

בסקר יירוט אחוז עונים הוא גבוה ביותר. נכון או לא נכון?

A

לא נכון
(15%)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
68
Q

בסקר יירוט בעייה ה״לא-משיבים״ מהווה בעיה בגלל__והן בגלל ש__

A

אחוז לא-משבים, לא-משיבים שונים באפיוניהם מהמשיבים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
69
Q

חסידי גישה הסתברותית הזאת טוענים שסקרי אינטרנט מתאימים למחקר בתת-קבוצה של האוכלוסייה ושכיסוי בה גבוה מאוד או מלא. (מה הגישה?)

A

מדגם לפי רשימת אוכלוסייה עם כיסוי גבוה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
70
Q

מה היא דוגמת האוכלוסייה בסקר מדגם לפי רשימת אוכלוסייה עם כיסוי גבוה?

A

אוכלוסיית סטודנטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
71
Q

האם בגישה מדגם לפי רשימת אוכלוסייה עם כיסוי גבוה בעיית הלא-משיבים קיימת?

A

כן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
72
Q

אחוז הלא-משיבים בסקרי אינטרנט מסוג מדגם לפי רשימת אוכלוסייה עם כיסוי גבוה__(פחות גבוה מ/יותר גבוה מ/שווה ל) אחוז הלא-משיבים בסקר דואר רגיל

A

יותר גבוה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
73
Q

מה הגישה ההסתברותית בסקרי רשת שמשתמשת בכמה שיטות מילוי בו-בזמן ונותנת למשיביה לבחור איך לענות על השאלון (ברשת או בדואר רגיל) ?

A

מערך מעורב עם בחירת השיטה למילוי השאלון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
74
Q

מה הבדל בין שיטת פאנל של משתמשי אינטרנט שגויסו מראש לפאנל של משתמשי אינטרנט מתנדבים?

A

משתתפים, (1) דגימה הסתברותית בראיון טלפוני עם איסוף מידע רקע
(2) מתנדבים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
75
Q

בעיית הלא-משיבים בפאנל של משתמשי אינטרנט שגויסו מראש מופיעה בכמה שלבים: (4)

A
  • בסקר טלפוני
  • בטענה שאין להם אינטרנט
  • בטענה שלא מוסרים כתובת דואר אלקטרוני
  • לאחר שהסכימו להיכלל במדגם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
76
Q

האם אפשר למדוד את שיעור אי-השבה בכל אחד משלביה בפאנל של משתמשי אינטרנט שגויסו מראש?

A

כן

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
77
Q

במה דומה שיטה של מדגם הסתברותי של כל האוכלוסייה לשיטת פאנל של משתמשי אינטרנט שגויסו מראש?

A

שמתחילים בגישות לא אינטרנטיות כדי להשיג שיתוף פעולה התחלתי של מדגם הסתברותי מאוכלוסיית המטרה (בסקר טלפוני שנבחרים אליו בשיטה מקרית)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
78
Q

מה הבדל בין שיטה של מדגם הסתברותי של כל האוכלוסייה לבין שיטת פאנל של משתמשי אינטרנט שגויסו מראש?

A

פאנל: ממשיכים עם אלו שיש להם נגישות לרשת. במדגם של כל האוכלוסייה: נותנים את הנגישות

79
Q

מה השיטה ההסתברותית היחידה בסקרים באינטרנט שמאפשרת להשיג מדגם הסתברותי של כל האוכלוסיה ?

A

מדגם הסתברותי של על האוכלוסייה

80
Q

מה היתרון של שיטת המדגם ההסתברותי של על האוכלוסייה ומה החסרון שלה?

A

יתרון: אפשרות להשיג מדגם הסתברותי של כל האוכלוסייה
חסרון: מחיר גבוה

81
Q

מה הבעיה היחידה של שיטת המדגם ההסתברותי של על האוכלוסייה?

A

שיעור משיבים לנסיונות הגיוס התחלתיים נמוך

82
Q

לאיזה 3 קבוצות גדולות של טעויות הפוטנציאליות אפשר לחלק טעויות של הסקר באינטרנט?

A
  • טעות כיסוי
  • טעות בדגימה
  • טעויות מדידה
83
Q

איזה טעות הסקר באינטרנט מצביעה על הפער המספרי בין אוכלוסיה למסגרת הדגימה?

A

טעות כיסוי

84
Q

מדגם גדול בסקרי רשת מייצג רק כאשר___

A

הדגימה היא הסתברותית

85
Q

טעות בדגימה נובעת מתהליך ___מתוך___

A

הדגימה, מסגרת הדגימה

86
Q

חומרת בעיית ה״לא-משיבים״ מותנית ב___וב___

A

אחוז שלהם,
מידה שאפיוניהם שונים

87
Q

מה הם שני הסברים לזה שאחוז הלא-משיבים גבוה ברשת:

A

-חדירה לפרטיות
-קשיים טכניים

88
Q

בסקרים המבוססים על דגימה לא הסתברותית אין משמעות למספר הלא-משיבים . נכון או לא נכון?

A

נכון

89
Q

טעויות מדידה בסקר שנועד למילוי עצמי יכולות לנבוע מה___או מ___

A

משיב
כלי

90
Q

מה הם דוגמות של טעויות מדידה שנובעות מהמשיב?

A

חוסר מוטיבציה
בעיות הבנה
עיוות מכוון

91
Q

מה הם דוגמאות של טעויות מדידה הנובעות מהכלי?

A

ניסוח גרוע
בעיות טכניות

92
Q

פער בין המדגם המתוכנן למדגם המתקבל בפועל שנחשב לכישלון באיסוף נתונים זה אחד הסוגים של___

A

אי השבה

93
Q

מה הוא סוג אי-השבה שהמשתתף בסקר משיב אבל לא משיב לכל הפרטים?

A

אי-השבה לפריט

94
Q

אי-השבה לפריט יכולה להתרחש מפני שהמשיב__

A

לא הבין את השאלה
לא ידע את התשובה
לא רצה לענות

95
Q

החוקר אינו יכול להעריך את גודל הטעות הצפויה מאי-השבה, בגלל ש___. המידע היחיד הזמין לו זה __

A

אין לו ידע על הבדלים במאפיינים הנוגעים למשתנה הנמדד .
שיעור המשיבים

96
Q

ככל ששיעור המשיבים לסקר גבוה יותר, כך ___(קטן/גדול/אפשר למצוא הסבר ל) הסיכוי להטיה שמקורה באי-השבה, כל עוד שאר מאפייני הסקר קבועים

A

קטן

97
Q

שתי דרכים לטפל באי-השבה:__
הדרך ה___רצויה יותר. אבל קורה שהיא לא מספיקה ויש לשלב אותה עם ה___

A
  • לצמצם את מספר הלא-משיבים
  • תיקון סטטיסטי
    ראשונה, שניה
98
Q

גורמים לאי-השבה :

A
  • חוסר איתור
  • סירוב
  • אי-יכולת להשתתף בסקר
99
Q

מה פיתרון של חוסר איתור (באי-השבה) ומה החיסרון של הפתרון?

A

פניה חוזרת
מייקר ומאריך את שלב איסוף הנתונים

100
Q

מה הם 5 פיתרונות של סירוב (באי-השבה)?

A
  • פנייה מראש
  • מסירת מידע
  • תגמול (עדיף כספי)
  • פניות חוזרות
  • התאמה מאפייני המראיין למאפייני המרואיין
101
Q

איזה מידע יכול להיות כלול במסירת מידע (למטרה צמצום האי-השבה)?

A

עורך המחקר, אמינותו, מטרות, חשיבות, שימוש בנתונים, שמירתם

102
Q

כדי לתת תגמול כספי תמורת השתתפות___(בתחילת הסקר/בסוף הסקר/גם לפני וגם אחרי ערכת הסקר/ בזמן כלשהו במהלך הסקר)

A

בתחילת הסקר

103
Q

מה הכוללים פניות חוזרות לשכנוע מסרבים?

A

מטרות הסקר, כוונת המראיין לחזור בקרוב

104
Q

כששולחים אישה (מראיינת) לפגישה עם זקנה שחששה לפתוח בפעם ראשונה את הדלת לגבר פותרים את בעיית אי-השבה מסוג___(סירוב/מגבלות של הנדגם), דרך___

A

סירוב
התאמת מאפייני המראיין למאפייני המרואיין

105
Q

מה הם פתרונות אפשרויות למגבלות של הנדגם (באי-השבה)?

A
  • שאלון בשפת הנחקר
  • התאמת שיטת האיסוף למגבלות הנחקר
  • שיפור ניסוח של השאלה
106
Q

סירוב לענות על שאלה בגלל רגישותה (למשל חיסוף ידע אישי) יכול לפגוע ב__(תוקף/מהימנות/רלוונטיות) האומדן שיתקבל

A

מהימנות

107
Q

כדי לבחון את תוקפה של התיאוריה מתרגמים את המשתנים___למשתנים___, ואת אלו למשתנים___שאפשר למדוד. השאלות בשאלון הם המשתנים___

A

התאורטיים, הנומינליים, התצפיתיים, התצפיתיים

108
Q

אם למשתנה תיאורטי יש כמה הגדרות נומינליות, __(אי אפשר לבדוק אותו/חובה לבדוק את כולם/לבחור אחת מהן)

A

לבחור אחת מהן

109
Q

כל הגדרה נומינלית מכתיבה אופרציונליזציה אחרת של המושג, זאת אומרת___

A

צורה מדידה אחרת (שאלות שונות)

110
Q

לעיתים הגדרה התיאורטית או הנומינלית רחבה מאוד ואי אפשר להקיפה בשאלה אחת, במקרה כזה מוטב__ (לוותר על המושג/לנסח אותו בכמה שאלות/לתת למושג פירוש צר יותר)

A

לנסח אותו בכמה שאלות (שכל אחת מהן מודדת היבט אחר של המושג)

111
Q

החוקרים יכולים להחליט אם להתייחס לכל שאלה בנפרד בבדיקת הקשרים שבין המשתנים השונים, או לבנות מדד אחד שיתבסס על כולם. נכון או לא נכון?

A

נכון

112
Q

שלבי בניית השאלון: (לתקן את הסדר)
- ניסוח ראשוני של השאלות
- סקירת השאלות ותיקונן
- תיקון לאור הבדיקה האמפירית
- ניסוח המשתנים שיש לאסוף עליהם מידע
- מבחן מקדים (בדיקה אמפירית)
- כתיבת הקדמה והוראות לשאלון

A
  • ניסוח המשתנים שיש לאסוף עליהם מידע
  • ניסוח ראשוני של השאלות
  • סקירת השאלות ותיקונן
  • כתיבת הקדמה והוראות לשאלון
  • מבחן מקדים (בדיקה אמפירית)
  • תיקון לאור הבדיקה האמפירית
113
Q

איזה שלב משלבי בניית השאלון כולל סקירת הספרות?

A

ניסוח ראשוני של השאלות

114
Q

אסור לחוקר לאמץ שאלות ממחקרים אחרים. נכון או לא נכון?

A

לא נכון

115
Q

כשחוקר מאמץ שאלה ממחקר אחר עליו לבחון את השאלה באותם קריטריונים__(שבחנו אותה במקור/שהוא בוחן שאלות שניסח בעצמו/או אחרים, על פי בחירתו)

A

שהוא בוחן שאלות שניסח בעצמו

116
Q

שלב בניית השאלון ״סקירת השאלות ותיקונן״ נעשית__(בידי חוקר עצמו/ בידי מומחים אחרים/ בידי חוקר עצמו או בידי מומחים אחרים)

A

בידי חוקר עצמו או בידי מומחים אחרים

117
Q

כתיבה הקדמה והוראות לשאלון נכתבים על פי___

A

שיטת איסוף הנתונים

118
Q

שלב (בניית השאלון) שנועד לזהות קשיי תשאול אפשריים הוא___

A

מבחן מקדים (בדיקה אמפירית)

119
Q

מבחן מקדים של בניית השאלון נערך במדגם קטן בקרב אוכלוסייה כלשהי. נכון או לא נכון?

A

לא נכון
(בקרב אוכלוסיית היעד)

120
Q

תיקון הקדמה והוראות למילוי השאלון, הוספה והשמטה ותיקון נוסח השאלות נעשית__(פעם אחד בלבד/עד שבע רצון של חוקר/מקסימום שלוש פעמים)

A

עד שבע רצון של חוקר

121
Q

מה הם התנאים שנדרשים ממכלול השאלות? (5)

A

-רלוונטיות
-היעדר חפיפה
-מיצוי
-מהימנות
-(בעת הצורך) תוקף ניבוי

122
Q

בדרישה__ ממכלול השאלות הכוונה לתוקף התוכן ולתוקף המבנה של המדידה באמצעות השאלה

A

רלוונטיות

123
Q

לפעמים שאלות רלוונטיות במידה מסוימת אך לא מספיק. נכון או לא נכון

A

נכון

124
Q

יש לוותר על השאלה בזמן חפיפה כש__

A

השאלה אינה מוסיפה מידע

125
Q

כשזה משרת מהימנות או תוקף של המדידה__ רצויה ואפילו הכרחית

A

החפיפה

126
Q

את ה___(מהימנות/תוקף/רלוונטיות) אפשר לבדוק באמצעות השוואת המתאם שבין התשובה לשתי שאלות שבודקות אותו משתנה אך מנוסחות אחרת

A

מהימנות

127
Q

אם בין השאלות יש קשר חלקי בגלל שהן הגדרות אופרציונליות שונות לאותו המשתנה, החפיפה משרתת את ה___

A

תוקף

128
Q

הכללת השאלות הנוגעות לכל ההיבטים הרלוונטיים למחקר לדעת חוקר נקרא__

A

מיצוי

129
Q

קיום המיצוי במלואו בדרך כלל בלתי אפשרי בגלל הזמן והתקציב למילוי השאלון או לקיום הריאיון. נכון או לא נכון?

A

נכון

130
Q

יש להזכיר את מגוון ההיבטים שהיו אמורים להיכלל במדידת המשתנה ומה היו השיקולים לוויתור עליהם ב___

A

דוח המחקר

131
Q

היום נוקטים אחת משלוש דרכים לניסוח מגדרי. מה הן?

A
  • משאירים את הנוסח בזכר וכותבים הערה שהשאלה מופנית גם לנשים
  • כותבים פנייה כפולה
  • מנסחים ברבים
132
Q

לרוב השאלות יש שני מרכיבים: מרכיב השאלה(__), ומרכיב התשובות האפשריות(__)

A

גזע השאלה
סולם התשובות

133
Q

לשאלה סגורה קוראים גם__

A

שאלת בררה

134
Q

אם החוקר מניח שייתכנו תשובות אחרות או אם אפשרויות התשובה רבות מדי החוקר יכול להוסיף ״אחר״ וכך הופך את שאלה סגורה לשאלה__

A

משולבת

135
Q

אם החוקר מעוניין לקבל נתונים ברמת מדידת שמית ___ (עדיף שאלות סגורות/ לא משנה המבנה/עדיף שאלות פתוחות), ואם מדובר בסולם סדר___ (יזדקק לשאלות סגורות/ לא משנה המבנה/עדיף שאלות פתוחות)

A

יכול לבחור מבנה פתוח או סגור ,
יזדקק לשאלה סגורה

136
Q

למה במקרה שחוקר מעוניין לקבל נתונים ברמת מדידה סדר השאלות צריכות להיות סגורות?

A

בשביל להיות בטוח שכל המשיבים מתייחסים לאותו ממד של הערכה ולאותו טווח תשובות

137
Q

מה הם יתרונות של שאלות פתוחות?

A

אפשרות לתת תשובות לא נורמטיביות, תשובות שהחוקר לא חשב עליהם

138
Q

מה הם חסרונות של שאלות פתוחות?

A

נתינה תשובות בולטות ביותר, לא רלוונטיות, דלות. קושי לנתח ולסווג את התשובות

139
Q

יתרונות השאלות הסגורות:

A

מידע רלוונטי, שונות מקרית קטנה, ניתוח מיידי, אחוז אי-השבה קטן

140
Q

חסרונות השאלות הסגורות:

A

בעיית מיצוי, השקעת של מחשבה פחותה

141
Q

בסקרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נוהגים להשתמש בתשובות סגורות, למה?

A
  • עניין בעובדות שמספר התשובות האפשריות עליהם קטן
  • זה מאפשר השוואת הנתונים בתוך ישראל ובחו״ל
  • סיווג השאלות אחיד
142
Q

השאלה שואלים בה על אנשים דומים למשיב כדי להפחית מרגישותה, נקראת___

A

שאלת השלכה

143
Q

שאלת השלכה מבטיחה אנונימיות ומגינה על דימוי העצמי של המשיב, בגלל שהיא יוצרת___בין המשיב לבין נושא השאלון

A

מרחק פסיכולוגי

144
Q

אם ניתנים למשיב שאלת השלכה, בלי שאלה ישירה שאחריה, מתעוררת בעיית__בגלל שהיסק מהממצאים מותנה שהמשיב אכן משליך

A

תוקף

145
Q

בחישוב המתאם בין תשובות ישירות ותשובות השלכה לבין העמדות, מצאו ש לשאלות ההשלכה היה תוקף__(דומה/נמוך יותר/גבוה יותר)

A

גבוה יותר

146
Q

אחת הדרכים לפתור בעיית התוקף בשאלות השלכה זה:

A

(כשאין אפשרות לבצע ראיון עומק מקדים)
להציג את שני סוגי השאלות בנושאים דומים אך פחות רגישים. אם התקבלו תשובות דומות מניחים שהמשיב רואה עצמו דומה לאוכלוסייה

147
Q

חיסרון מהעלת רגישות סולם התשובות (מספרי) הוא זה שנשאלים שונים מייחסים משמעויות שונות למספרים שאין להם ביטוי מלולי, ובגלל זה___עלולה לרדת

A

מהימנות

148
Q

אם נמדוד משתנה בטווח מצומצם מדי השונות והמתאם עם שאלות אחרות שיתקבלו יהיו___(גבוהים מ/נמוכים מ/שווים ל) זה שבמציאות

A

נמוכים

149
Q

מה היתרון והחיסרון של נתינה מספר אי-זוגי של תשובות?

A

יתרון: אפשרות לתת דעת אמיתית
חסרון: פתרון נוח לאלה שלא רוצים לענות

150
Q

אם החוקר מעוניין לבדוק מידת___עדיף לבחור מספר אי-זוגי

A

האדישות

151
Q

אפשר לשער שמשתתפים במחקר מנצלים כל פריט מידע או רמז כדי לפתור אי-בהירויות בדו-שיח עם החוקר.
איך כינה גרייס את ההנחה הזאת ומה בעיה בזה?

A

״הלוגיקה של כללי השיח״
הפירוש הזה משפיע על הציון הממוצע

152
Q

סולמות התשובות המשמשים__(הם/אינם) מכשירי מדידה ניטרליים , (אלא/והם לא) משמשים למשיבים מקור מידע שהם נעזרים בו באופן פעיל כדי להגדיר את משימתם ולהבנות תשובה הגיונית

A

אינם, אלא

153
Q

בעיות שיכולות לפגוע בתוקף השאלות ובמהימנותם 3 סוגים. מה הם?

A
  • שמקורן במשיב
  • שמקורן בניסוח השאלה
  • שמקורן במראיין
154
Q

בבעיות השאלות__ (כולם /יש כאלה ש/ אין כאלה ש) אפשר ליחס ליותר ממקור אחד

A

יש כאלה ש

155
Q

מה הן הבעיות שמקורן במשיב? (5)

A
  • כישורי המשיב
  • היעדר הניע (מוטיבציה)
  • אפקט ההילה
  • נטייה להעדיף כיוון מסוים של סולם
  • השפעת סדר התשובות
  • רציות חברתית
156
Q

מה הם הבעיות שמקורן בניסוח השאלה?

A
  • אי-בהירות בשרלה
  • ניסוח לא מאוזן (מוטה)
157
Q

תנאי הכרחי לשאלה__(מהימנת/תקפה) הוא__(תוקף/מהימנות) - כלומר, שתהיה לה אותה משמעות בעיני כל המשיבים.

A

תקפה, מהימנות

158
Q

שונות בין התגובות לאותה שאלה__(היא/איננה) תופעה שלילית כשמדובר בהבדלים בין-אישיים, אך אם הסיבה היא זה שהבינו את השאלה אחרת, השונות היא__(חיובית/לא מפריעה/כמו ״רעש״), כי זה אומר שהנשאלים השיבו __(כולם בחיוב/כולם בשלילה/לשאלות שונות)

A

איננה, כמו ״רעש״, לשאלות שונות

159
Q

הגורמים לאי-בהירות השאלה הם (3):

A
  • ניסוח מעורפל (רב-משמעי)
  • שאלה רב-היבטית
  • שלילה כפולה
160
Q

בלסון טען, שמשיבים מפרשים מונחים__(צרים/כלליים) שבשאלות פירוש__(צר יותר/רחב יותר) שמתאים לנסיונם האישי

A

כלליים, צר יותר

161
Q

מה מהמילים האלו: ״סביר״, ״רוב״, ״חולה״ יכול להיות רב-משמעי?

A

כולם

162
Q

שאלה שכוללת כמה שאלות או טיעונים, אך מבקשת תשובה אחת נקראת___(מעורפלת/רב-היבטית/ניסוח מוטה)

A

שאלה רב-היבטית

163
Q

הניסיון מראה שכאשר שואלים את המשיב על כל היבט של השאלה רב-היבטית בנפרד מתקבלות תשובות___(עם שונות יותר גבוהה/עם תוצאות אחרות/עם תוצאות דומות)

A

עם תוצאות אחרות

164
Q

באיזה משאלות האלה העומס הקוגניטיבי יותר גדול ולמה? :
באיזה מידה אתה מסכים או מתנגד למשפט:
(1) אין להרשות לזרים לרכוש אדמה בישראל
(2) אנשים שאינם שותפים למסורת של ישראל אינם יכולים להיות ישראלים לגמרי

A

(2)
עם ״מתנגד״ זה שלילת השלילה כפולה

165
Q

תגובות המשיבים לניסוח מוטה__(מקטינה/מגדילה/מאזנת) את השונות בצורה מלאכותית. יכולה להיגרם מ__(ניסוח השאלה/ניסוח התשובות/ניסוח השאלה או מניסוח התשובות (אפשריות))

A

מקטינה
מניסוח השאלה או מניסוח התשובות (אפשריות)

166
Q

מה הם ההטיות שמקורן בנוסח השאלה (עצמה)? (4)

A
  • הצגת גד אחד כנורמטיבי
  • הצגת צד אחד של המטבע
  • הבלטת גורם מסוים
  • שימוש במושגים בעלי ערך או מטען רגשי
167
Q

מה היא הטיה בנוסח:
״באיזה מידה אתה שבע רצון מ…״?

A

הצגת צד אחד של המטבע

168
Q

מה היא הטיה בנוסח:
״רוב הציבור חושב ש…״?

A

הצגת צד אחד כנורמטיבי

169
Q

מה היא הטיה בנוסח:
״אם יהודה, שמרון וחבל עזה יסופחו למדינת ישראל, האם יש לתת לערביי השטחים זכויות לכנסת, או לא - על פי העיקרון הדמוקרטי של שוויון?״?

A

שימוש במושגים בעלי ערך או מטען רגשי

170
Q

מה היא הטיה בנוסח:
״אם חבר כנסת… יפרוש ויקים רשימה נפרדת, האם תצביע או לא עבורו?״

A

הבלטת גורם מסוים

171
Q

מה הם הטיות שמקורה בנוסח התשובות? (2)

A
  • העדר איזון בתשובות
  • סדר הצגת התשובות
172
Q

הבעיות שמקורם במראיין (השואל)
שרלוונטיות לסקר הם כל מניעים של מרואיין, חוץ מרצון לענות בכנות. מה יכולים להיות המניעים האלה?

A
  • צורך להרשים
  • צורך להיענות לצפיות
  • חשש שהמידע יימסר לגורמים חיצוניים
173
Q

אותו כלל לניסוח השאלות יכול לסייע להתמודד עם בעיות מכמה סוגים. נכון או לא נכון?

A

נכון

174
Q

מה הם כללים לניסוח השאלות? (8)

A
  • ניסוח בהיר
  • הימנעות ממילים בעלי מטען ערכי או רגשי
  • הימנעות מהבלטת גורם אחד
  • איזון בין החלופות (במיוחד כשאחת מהן נורמה)
  • הימנעות מהצגת דעה כנורמה או לייחס אותה לדמות פופולרית
  • הימנעות מניסוח על דרך השלילה
  • מתן אפשרות להשיב ״לא יודע״
  • שימוש בשאלות קצרות
175
Q

מה הם 3 תנאים הנדרשים מאפשרויות התשובות?

A
  • רלוונטיות
  • היעדר חפיפה
  • מיצוי
176
Q

באפשרות התשובה ״אחר״ והשארה מקום לפירוט אפשר את דרישת ה___

A

מיצוי

177
Q

מה הכללים לניסוח תשובות אפשריות?

A
  • תנאים שנדרשים מאפשרויות התשובות
  • שמירת איזון בין התשובות
  • הימנעות מהצגת התשובה ״לא יודע״
  • מתן ערכים מילוליים ומספריים
  • התגברות על השפעת סדר הצגת התשובות
178
Q

מה השלבים לניסוח השאלה בצורה טובה? (4)

A
  • להציגה מפני מדגם קטן אך מייצג כשאלה פתוחה (או לעשות ראיון עומק)
  • לנתח ולאתר את התשובות
  • לקבץ את התשובות האפשריות (ולבדוק התאמה לתנאים)
  • לבדוק במדגם קטן
179
Q

מה הפתרונות בהתגברות על השפעת סדר הצגת התשובות? (3)

A
  • הצגת הפרטים בסדר אחר לקבוצות משיבים שונות ( באופן מקרי)
  • הצגת פריטים פחות מקובלים בתחילת רשימה או בסופה
  • להבטיח התייחסות לכל התשובות
180
Q

עדיף למקם את האפשרויות הפחות פופולריות בתחילת הרשימה ב___(כשהמשיב מאזין לשאלות/ במילוי עצמי) , ובסוף הרשימה__(כשהמשיב מאזין לשאלות/ במילוי עצמי)

A

במילוי עצמי, כשהמשיב מאזין לשאלות

181
Q

משתנה תיאורטי מורכב עם היבטים רבים, שכל אחד מההבטים צריכה הגדרה אופרציונלית (שאלה) משלו כדי למדוד אותו. כל ההגדרה (השאלה) כזאת נקראת___

A

אינדיקטור
(מחוון)

182
Q

כל אינדיקטור (שאלה) משקף כשלעצמו את המשתנה (אם יש לו יותר מאינדיקטור אחד). נכון או לא נכון?

A

לא נכון

183
Q

משתנה מורכב מצירוף של כל הנתונים באינדיקטורים שונים, או משתנה תצפיתי של המשתנה התיאורטי הנחקר, נקרא__

A

אינדקס

184
Q

יתרון של אינדקס זה יכולתו להרחיב את טווח הציונים של המשתנה הנמדד ולדייק יותר בהבחנה בין משיבים. נכון או לא נכון?

A

נכון

185
Q

איסוף הפרטים (אינדיקטורים) המשקפים את המשתנה הנמדד ומשמים לחישוב האינדקס נקרא___

A

סולם

186
Q

סולם__זה אוסף פרטים שלכולם יש אותו משקל.
האינדקס המורכב מהם הוא סיכום פשוט של התשובות הפריטים .

A

ליקרט (Likert)

187
Q

הפרטים בסולם ליקרט מנוסחים בצורת__ (שלילה/קביעה/טענה). משפטים קצרים המבטאים השקפה מסוימת על הנושא הנחקר. המשיב מגיב בעזרת של כמה דרגות. שמספרן__(קטן יחסית/גדול יחסית/תלוי במשתנה הנחקר)

A

קביעה או טענה, תלוי במשתנה הנחקר

188
Q

כדי לקבל ציון כללי בסולם ליקרט שיבטא את עמדת המשיב צריך___

A

להפוך סולם המספרים בחלק מהקביעות

189
Q

כוון שמניחים שהאינדקס המתקבל הוא סולם___החוקר יכול לקבץ את הציונים באינדקס למספר__(קטן יותר/גדול יותר/שווה/ממוצע) של ערכים

A

סדר, קטן יותר

190
Q

כמה ציונים לקבץ לכל ערך בסופו של דבר, תלוי ב___לחוקר. החוקר יקבץ מעט ציונים אם ירצה שלערכי האינדקס יהיה טווח___, ואם מעוניין בשונות נמוכה ידאג שלערכי המדד יהיה טווח___, לכן יקבץ הרבה ציונים לערך אחד.

A

מידת הפיזור הרצויה, רחב, מצומצם

191
Q

לאחר שחוקר יחליט כמה קטגוריות הוא רוצה, הוא צריך למצוא את הגבולות של כל קטגוריה, משום כך יחלק את____

A

מספר הציונים של הטווח כולו למספר הקטגוריות

192
Q

אם הציון המרבי הוא 30 והמזערי 6, הטווח זה כולל___ ציונים. אם יחליט שצריך 5 קטגוריות. במצב כזה יחלק __ל__, ויהיה __ציונים לכל קטגוריה. ציונים שבין__, יקבלו ציון 1, בין ___ציון 2, עד שאלו שקיבלו ציונים שבין__

A

25 ציונים (30-6+1), 25, 5, 5, 26-30

193
Q

יתרון של בולם ליקרט ב___, וחסרונו ב__

A

פשטותו, שאי אפשר לבדוק את ההנחה בדבר המשקל הזהה של כל הקביעות בביטוי עמדת המשיב

194
Q

סוגיית הדגימה המקרית איננה כה מרכזית בניסוי כמו בסקר, בגלל ש__. אבל רגישות הנחקרים לשיטת איסוף ולנוסח השאלות___

A

משתנה ״אוכלוסיה״ בדרך כלל אינו רלוונטי לתיאוריה הנמדדת.
דומה