שיעור 5 Flashcards
עיבוד ידע פסוקי
כל מידע שאנחנו יכולים ליצור אותו באמצעות מילים, או שלמדו אותו באמצעות מילים, ידע מרחבי זה יותר ויזואלי, מפות וכו’. לשם המחשה – נגיד אומר “אילן שתה קפה” ונגיד אומר “אילן שתה קפה עם אירית” , פה צריך לדעת אם הוא שם אירית בקפה או שהוא מכיר מישהי בשם אירית ששתה איתה. יש ידע פסוקי מאוד מורכב, קשה להבין מה הקשר בין כל המילים למרות שיודעים את המשמעות של כל מילה בנפקד. כדי להפוך את המשפט לבעל משמעות צריך לעשות תהליכים יותר מורכבים.
תפקידי זיכרון העבודה ומגבלותיו
לא רק מספר פריטים אלא מורכבות.
מושגים ופסוקים, תפקידים וממלאי תפקידים
נניח שיש את המילים “יעל שותה בירה” ורוצים להבין מה משמעות המילה ומה משמעות המשפט?
צריכים לנתח אותו באופן הבא – מי הם בעלי התפקידים במשפט הזה ומהו התפקיד?
בעלי התפקידים – יעל והבירה.
אורן ,אוהב
“אורן אוהב את יעל”. בעלי תפקידים – אורן אוהב, יעל נאהבת.
מחול
“יעל אוהבת מחול”. יכולים לזהות בעלי תפקידים.
באמצעות שש מילים יכולים לייצר הרבה מאוד מידע, גם אורן יכול לשתות בירה, אורן אוהב מחול, וארציות שונות, בסופו של דבר לקחת מידע שקיים אצלי , משמעות סמנטית, כדי להרכיב מזה משהו בעל ערך צריך לדעת את היחסים בים חלקים שונים של המשפט.
דרך בה אנחנו יכולים לנתח משפט – בעלי תפקידים ותפקידים.
תפקידים וממלאי תפקידים
- אביטל חיה באשדוד
לא רק קישור אסוציאטיבי בין אביטל לאשדוד אלא תוכן. יש קישור בין המילה אשדוד, מה שיודע עליהם לבין אביטל. תוכן – כי זה שאני יודעת משהו על אשדוד ויודעת מישהו שגר שם יכולה לייחס לזה תוכן. זה לא רק חץ אלא יש לזה משמעות בראש שלנו. - בן גדול מגלית
אביטל גדולה מבן
מי הגדול מכולם?
ב-2 משפטים כאלה אנחנו יכולים להסיק מסקנה מי הכי גדול? אביטל.
יחסים תפקידים (roles)
וממלאי-תפקיד (fillers)
דוגמא: יוחנן אוהב את מרים יחס: אוהב את, תפקיד 1: אוהב, תפקיד 2: נאהבת, ממלא תפקיד 1: יוחנן, ממלאת תפקיד 2: מרים הסקה טרנזיטיביות בן יותר מאושר מגלית אביטל יותר מאושרת מבן מיהו המאושר מכוווולם?
כמה בעלי תפקידים יש במשפט? 3. אביטל, בן, גלית. יש 3 תפקידים. בתוך המשפט התפקיד של אביטל להיות הכי גדולה, גלית הכי קטנה ובן באמצע. על מנת לפתור זאת: • עלינו לשלב את שתי ההנחות • 3 ממלאי תפקידים • 3 תפקידים
יחס משולש ternary relation
ברגע שיודעים שיש לנו 3 תפקידים ו3 בעלי תפקידים יכולים לדעת שיש לנו יחס משולש.
בדרך זו נוכל לאפיין מורכבות של מטלות ולנבא קושי.
טרנזיטיביות והכלה שניהם בעיות טרנאריות (3 )
2 מטלות של פיאז’ה.
טרנזיטיביות:
יחס משולש בו: • אם היחס מתקיים בין א לבין ב • וגם בין ב לבין ג • אזי מתקיים בין א לבין ג לילדים מאוד קשה לעשות את זה. (גילאי 5-7).
נקרא הכלה – 2 תפוחים ו-4 תפוזים מה יש יותר תפוזים או פירות? הוא יגיד תפוזים למרות שהוא יודע שתפוחים ותפוזים זה פירות, אין להם את היכולת לעשות את ההכלה הזאת.
לא מסינים שקטגוריה בתוך קטגוריה מוכלת בקטגוריה הגדולה.
מדד מורכבות היחסים – Relational Complexity Metric
מורכבות מוגדרת כמספר היחסים שחייבים לעבד במקביל.
פריט מידע שמורכב מכמה קשרים.
• תכונה - רק תפקיד אחד , רק קשר אחד
o בית יפה
• יחס זוגי - שני תפקידים
o פיל גדול-מ כלב
• יחס “טרנארי” שלושה תפקידים
o חברון בין ירושלים לבאר-שבע
• סכום 2 + 5 הוא 7 5+2=7
• יחס מרובע פרופורציה (שברים) ארבע גירוי
יותר מורכב שיותר קשר לעבד. ילדים מאוד מתקשים עם שברים.
שברים: Quaternary relation
ילדים באמת מתקשים
לפי פיאז’ה קשה לדעת שברים לפני גיל 11.
התחלנו במאמר שטוען שבמקום לדבר על כמה פריטים אתה מדבר צריך לדבר על איזה מרוכבות יכול להחזיק בזיכרון עבודה. דרך לאמוד מהי מורכבות. מטרה שלנו כאן. התחלנו עם לנסות להבין מורכבות בתוך משפא, לנתח משפט לחלקים שונים. ועכשיו יש מדד שאומר משפטים מסוימים יותר מורכבים מאחרים, יכולים להשתמש בזה כדי להשתמש בזיכרון העבודה שלנו.
הסקה טרזיטיבית – Transitive Inference
עכשיו נראה את המטלה בה השתמשו במאמר כדי לבחון מורכבות של פריטים, מה שקובע באמת זה יכולת לעבד מורכבות. במבחן מלמדים ילדים יחסים בין צבעים שונים. ירוק, אדום, תכלת, צהוב וסגול. מלמד שירוק יהיה מעל צהוב וכו’. אחרי מספיק אימונים ילדים לומדים את ההיררכיה, יכול לבקש מהם שתמקם ירוק ואדום והילד יודע למקם ירוק ואדום סימן שלמד את ההיררכיה, עכשיו תמקם תכלת, כדי למקם ילד צריך לדעת תכלת בא מתחת לאדום, כל אחד משלבי המידע הילד כל הזמן צרך להשתמש רק ביחסים זוגיים – בין ירוק לאדום, כדי למקום תכלת צריך להשתמש ביחס זוגי בין אדום לתכלת.
הצלחה ב – טרנזיטיביות – לפי מספר יחסים
רואים שכאשר מדובר על יחס זוגי ילדים מצליחים בצורה מאוד יפה בלי קשר לגיל. ילדים מצליחים לבצע מטלות שדורשות בנה של יחס זוגי. אבל הבנה של יחס משולש ילדים קטנים עד גיל 6 מאוד מתקשים. יודעים על ילדים קטנים זיכרון העבודה שלהם מתפתח כל הזמן, ילד בן 4 זיכרון עבודה פחות מפתוח מילד בן 6. ככל שזיכרון עבודה פחות עבודה יותר קשה להם לבצע מטלות עם יחסים טרנזיטיביים. למרות שכן יכולים לבצע יחסים זוגיים.
- על מנת להשתלט על המורכבות צריך זיכרון מספיק גדול – זהו תנאי הכרחי אך לא מספיק
- מעבר לשמירת הפריטים בזכרון צריך גם לשלב אותם למבנה מורכב יותר.
זה לא רק כמה פריטים מחזיקים בראש, צריך את היכולת לשלב אותם למבנה יותר מורכב, מורכבות מתבצע בתוך זיכרון העבודה.
מגבלות היכולת
מהי מגבלת היכולת שלנו? אינטרקציה בין 2 משתנים ב”ת ומשתנה תלוי אחד. לדוגמה, נשים וגברים כמה פרוסות עוגת גבינה או גזר כל אחד אוכל? אפקט עיקרי – תמיד גברים יאכלו יותר פרוסות עוגה מנשים (בלי קשר איזה סוג), אם אנחנו מדברים על אפקט עיקרי לסוג העוגה לא משנה אם זה גברים או נשים תמיד יאכלו יותר פרוסות של עוגת גבינה. אם יש אינטרקציה – אם יש עוגת גזר, גברים יאכלו יותר ואם יש עוגת גבינה נשים יאכלו יותר. אינטרקציה יחסית פשוטה אותה מצליחים לדמיין בראש.
יותר מורכב – עכשיו יש דל שומן מול עוגה רגילה. יותר קשה לדמיין אינטרקציה כזאת.
- רוב הבוגרים אינם עוברים את יחסים מסדר 4. לא יכולים להחזיק בזיכרון עבודה שלנו פריטים מאוד מורכבים. יכולים להגיע למקסימום יחסים מסדר 4 – סגנון שברים.
- קיים מיעוט של אנשים המגיעים גם ל 5. אם מחזיקים יחס מחומש – המוח יכנס לוויברציות.
- מגבלה “רכה” – אם נשב ונתרכז אולי נצליח. אבל לרוב האנשים קשה להכליל מידע מאוד מורכב.
o מתקשים
o יותר טעויות
דוגמה – אינטראקציה מרובעת
הוצגו למרצים וסטודנטים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה גרפים על ההעדפה של אנשים לגבי עוגות שונות כפונקציה של מספר משתנים (קפוא או טרי, עוגת גזר או שוקולד, עם קרם או בלי, דלת שומן או עתירת שומן). אינטרקציה מרובה.
בדקו את היכולת של אנשים לענות על שאלות הנוגעות למידע מן הגרפים כפונקציה של מספר המשתנים.
נמצא כי מומחים יכולים לענות על שאלות הנוגעות לאינטראקציות בין 2 ו- 3 משתנים. יש ירידה משמעותית בביצוע כאשר מתבקשים לנתח אינטראקציות של 4 ו- 5 משתנים.
הגרף מאוד מורכב וזה אומר שאנשים צריכים להחזיק בזיכרון עבודה את הדבר הבא:
אנשים מעדיפים עוגות טריות על פני קפואות. ההבדל תלוי בסוג העוגה (גזר מול שוקולד), האם יש ציפוי או לא, וברמת השומן (דל שומן או עתיר שומן). ההבדל בין עוגות טריות לקפואות הוא גדול יותר עבור עוגות גזר. הדבר בולט יותר עבור עוגות מצופות מאשר עבור עוגות לא מצופות. אפקט זה הוא גדול/קטן יותר עבור עוגות עתירות-שומן מאשר עבור עוגות דלות-שומן.
מאוד קשה לחלץ את הדבר הזה מהגרף. ביקשו מאנשים לסמן אם האפקט גדול או קטן. יש לנו מגבלה של יכולת להבין מורכבות, לעבד מידע במוח שפשוט לא מצליחים לעבור את זה. אנשים מאוד מיומנים שגם לא הצליחו.
50% הצלחה בלבד.
מנגנונים להתמודדות
• קיבוץ מושגי – Conceptual chunking
זוכרים מידע במוח לא בעקבות יחסים אלא תכונה. כך שמקדדים את המושג ע”י יחסים פשוטים יותר. למשל, מהירות.
מהירות= מרחק חלקי זמן [2 ממלאי תפקידים] – מבינים שזה קמ”ש – קילומטר לשעה, מרחק חלקי זמן. אבל כאשר מדברים על זה ביומיום לא עושים את החישוב, יש לנו את הביטוי בראש שמייצג לנו את המהירות חלקי זמן – מהירות גם תכונה (60 קמ”ש) [1 ממלא תפקיד].לא צריכים לעבד כל פעם את המושג הזה. יכולים להתעלם באופן זמני מהיחסים ש”בפנים”.
עוד דוגמה – חצי כפול שליש, יש לנו בראש ייצוג של זה אז יותר קל לפתור את זה בראש. לעבד באופן זמני מושגים, להשתמש בפריטי מידע קטגוריאליים.
מנגנונים להתמודדות
• סגמנטציה – Segmentation
לוקח מטלה מורכבת ופשוט מחלק אותה לחלקים פשוטים יותר הניתנים לעיבוד סידרתי. כדי לפתור את הגרף היה מסתכל על עוגות הגזר וממשיך הלאה.
יכול לחלק לחלקים, שם בצד את האלפים ומתרכז רק במאיות, שימוש באסטרטגיות, באלגוריתמים כדי לפתור את המשוואה 4314+8394.