פרק 13 Flashcards
הסקה וקבלת החלטות
Reasoning and Decision Making
מהי הסקה
(reasoning)?
הגדרה אחת היא הגעה למסקנות. הגדרה אחרת, יותר ספציפית, היא תהליכים קוגניטיביים שבהם אנשים מתחילים עם מידע ומגיעים למסקנות מעבר למידע זה. לא משנה באיזו הגדרה נשתמש, אין ויכוח שהסקה רלוונטית לחומר ברוב הפרקים בספר זה. למשל, בפרק 3 ראינו שתפיסה של אובייקט יכולה לערב הסקה ממידע לא שלם. בפרק 6 (זיכרון ארוך-טווח), ראינו שהזיכרונות שלנו לגבי אירועים מהעבר נוצרים ע”י תהליך של בנייה
(construction),
הגם ממידע לא שלם; בפרק 10 (שפה) ראינו כיצד הבנה של חלק אחד בסיפור תלויה בהסקות המבוססות על מה שאתה יודע שקרה לפני כן.
כפי שהדוגמאות הללו מראות, הסקה מעורבת בחלק גדול ממה שאנו לומדים בפסיכולוגיה קוגניטיבית. בפרק זה נתמקד באופן בו פסיכולוגים קוגניטיביים חקרו הסקה באמצעות התמקדות בשני סוגים ספציפיים: הסקה דדוקטיבית והסקה אינדוקטיבית. קודם נתייחס להסקה דדוקטיבית, שכוללת רצף של הצהרות הנקראות סילוגיזם. לדוגמא, אם אנו יודעים שלפחות ממוצע
C
דרוש כדי לסיים אוניברסיטה, ושג’וזי מסיימת אוניברסיטה, אנו יכולים להסיק בצורה לוגית שלג’וזי יש לפחות ממוצע
C.
אח”כ נתייחס להסקה אינדוקטיבית, שבה אנו מגיעים למסקנות לגבי מה נכון קרוב לוודאי, בהתבסס על ראיות. לכן, אם אנו יודעים שריצ’רד לומד באוניברסיטה במשך 4 שנים ושהוא כעת סגן נשיא בבנק, אנו יכולים להסיק שקרוב לוודאי שהוא סיים את האוניברסיטה. אך שימו לב שבדוגמא זו אנו לא יכולים לומר שהוא סיים בוודאות (אולי הוא מעולם לא סיים את כל הדרישות, ואביו, שהוא נשיא הבנק, מינה אותו לסגן נשיא). לכן, אנו יכולים להסיק מסקנות ודאיות בהתבסס על הסקה דדוקטיבית והסקות קרובות לוודאי בהתבסס על הסקה אינדוקטיבית. למידה של שני סוגי ההסקה מספקת תובנות גם לגבי האופן בו המוח עובד וגם לגבי חשיבה יומיומית.
נדבר גם על החלטות, שבד”כ מערבות בחירה בין אלטרנטיבות, ויכולות לערב הסקה אינדוקטיבית ודדוקטיבית. לבסוף, נתאר כיצד המוח מעורב בחשיבה.
הסקה דדוקטיבית: סילוגיזם והיגיון Deductive Reasoning: Syllogism and Logic
אריסטו נחשב לאבי ההסקה הדדוקטיבית כיוון שהוא הכיר לעולם את הצורה הבסיסית של הסקה דדוקטיבית הנקראת סילוגיזם. סילוגיזם כולל שתי הצהרות, הנקראות הנחות
(premises),
שלאחריהן יש הצהרה שלישית הנקראת מסקנה. נתייחס קודם כל לסילוגיזמים קטגוריאליים
(categorical syllogisms),
שבהם ההנחות והמסקנה מתארות את היחס בין שתי קטגוריות ע”י שימוש בהצהרות המתחילות ב-כל, אף או חלק מ.. . דוגמא לסילוגיזם קטגוריאלי היא:
סילוגיזם (1) הנחה 1: כל הציפורים הן בעלי חיים. הנחה 2: כל בעלי החיים אוכלים מזון. מסקנה: לכן, כל הציפורים אוכלות מזון. נתייחס לסילוגיזם קטגוריאלי פשוט כסילוגיזם בדיון הבא.
תוקף ואמת בסילוגיזם
תוקף הוא בעל משמעות ספציפית בסילוגיזם קטגוריאלי. סילוגיזם הוא תקף כשהמסקנה שלו נובעת באופן לוגי מהטענות.
סילוגיזם תקף הוא לא בהכרח אמת. לפי הגדרת התוקף מספיק שהמסקנה תנבע מהטענות אך אין צורך שהטענות יהיו אמתיות. כדי שסילוגיזם יהיה אמת הוא צריך להיות תקף וגם הטענות שלו צריכות להיות אמתיות. הסילוגיזם בדוגמא הקודמת הוא אמת. אך בדוגמא הבאה אציג סילוגיזם תקף שאינו אמת.
דוגמא:
טענה 1: כל הציפורים הן חיות.
טענה 2: לכל החיות יש ארבע רגליים.
מסקנה: לכל הציפורים יש ארבע רגליים.
אמנם המסקנה נובעת מהטענות ולכן הסילוגיזם תקף אך טענה 2 אינה נכונה, יש בעלי חיים שמספר הרגליים שלהן הוא לא ארבע ולכן הסילוגיזם הוא אינו אמת.
סילוגיזם מותנה
סילוגיזם מותנה הוא בעל שתי טיעונים ומסקנה אבל הטענה הראשונה היא בעלת הצורה של "אם... אז..." בדרך כלל משתמשים ב P בתור מושג ה"אם" (מקדים) וב Q בתור מושג ה"אז" (עוקב). יש ארבעה צורות של סילוגיזם מותנה. הראשון מאשר את המקדים כיוון שהטענה השנייה מאשרת את המקדים P בטענה הראשונה. צורה זו היא תקפה.
לדוגמא: טענה 1: אם (P) מתן אוהב את לירון אז (Q) הם חברים טענה 2: (P) מתן אוהב את לירון מסקנה: לכן (Q) הם חברים
סילוגיזם שני נקרא דחיית העוקב כי העוקב נדחה בטענה השנייה. סילוגיזם זה תקף.
סילוגיזם שלישי נקרא אישור העוקב כיוון שהטענה השנייה מאשרת את העוקב, סילוגיזם זה אינו תקף.
סילוגיזם רביעי נקרא דחיית המקדים כי המקדים מבוטל בטענה השנייה. סילוגיזם זה אינו תקף.
בעיית ארבעת הקלפים של וואסון
אם הסקה מסילוגיזם מותנה נובעת רק מלוגיקה אז זה לא ישנה אם היא אבסטרקטית או מוחשית. מחקר מראה שאנשים טובים יותר בהסקה של דוגמאות מוחשיות.
וואסון נתן מטלה של ארבעה קלפים. על כל אחד יש אות בצד אחד ומספר בצד השני. המטרה היא לבחור את הקלפים שצריך להפוך כדי לבחון את החוק הבא: אם יש אות ניקוד
(AEOIU)
אז יש מספר זוגי בצד השני.
53% מהנבדקים בחרו באות
E
(היא נכונה כיוון שאם אין מאחוריה מספר זוגי אז יש סתירה) אבל יש קלף נוסף שצריך להפוך כדי לבחון את המטלה.
46% בחרו במספר 4 (זה לא נכון כי בין אם יש מאחור אות ניקוד או אות שינה אות ניקוד זה לא סותר את הטענה)
רק 4% בחרו במספר 7 שהוא חשוב כיוון שאם יש מאחוריו אות ניקוד אז זה סותר את החוק.
כלל ההפרכה: כדי לבחון חוק צריך לבחון את המצבים שייסתרו את החוק כמו במקרה שלנו
E
ו 7-
מטלה זו מעניינת כייוון שהיא מאפשרת לבחון מכניזמים שמשפרים הסקה.
תפקיד הרגולציה במטלת וואסון
Richard Griggs & James Cox
חקרו את הבעיה בצורה הבאה. ארבעה קלפים על כל אחד יש גיל בצד אחד ושם של משקה בצד השני. החוק הוא שכדי לשתות אלכוהול צריך להיות מעל גיל 19. אילו מהקלפים הבאים יש להפוך כדי לבחון את החוק.
המטלה הזאת היא מוחשית לעומת המטלה הקודמת. הפעם 73% ענו את התשובה הנכונה, צריך להפוך את הקלף 16 שנים ובירה.
כנראה שהיכולת לקשר בירה לרגולציה של שתייה הופך את זה לקל יותר להבנה שהקלף 16 שנים גם צריך להיהפך.
תפקיד ההרשאות (Permission schema)
Patricia Cheng & Keith Holyoak
הציעו את העיקרון של הסקה פרגמטית. הסקה פרגמטית היא דרך חשיבה של סיבה ותוצאה בעולם שנלמד בניסיון יום יומי. למשל בסכמת ההרשאה המצב שבו אדם מתאים לתנאי א’ (גיל השתייה) הוא יכול לבצע את פעולה ב’ (לשתות אלכוהול) זו סכנה שרוב הנסיינים למדו לכן הם הצליחו ליישם אותה במטלת הקלפים. יישום המציאות עוזר להבין את ההבדל בין חשיבה קונקרטית לאבסטרקטית. במטלה האבסטרקטית בוחנים האם הטיעון הוא אמיתי, אבל במטלה המוחשית בודקים האם למישהו יש רשות לשתות אלכוהול. ככה ממקדים את הקשב בקלפים שבודקים את הסכימה.
הם ביצעו ניסוי אם הקלפים הבאים :
ההנחיות הן: אתם פקידי הגירה ואתם צריכים לבדוק מסמך H. בצד אחד שלו רשום האם נוסע רשאי להיכנס למדינה ובשני רשימת מחלוץ טרופיות. אתם צריכים לבדוק שאם בצד אחד רשום נכנס בצד השני רשום כולרה ברשימת המחלות. באילו מהקלפים תבחרו כדי לבדוק זאת, אתם צריכים להפוך רק את הקלפים שיסיעו בבדיקה. (בלי סכמת רשות)
בקבוצה השנייה במקום מחלות טרופיות הנוסח היה מחלות שהנבדק חוסן מפניהן בששת החודשים האחרונים. (עם סכמת רשות)
בקבוצה הראשונה 63% פתרו את הבעיה. בקבוצה השנייה 91%.
ניסוי זה נועד לבחון את סכמת הרשות של הנבדקים.
גישה אבולוציונית לבעיית הקלפים
חוקרים הציעו גישות מתחרות לגישת ההרשאות.
Jhon tooby & leda Cosmides
הציעו שמדובר במנגנון מובנה לתפיסת רמאות. לבי הברירה הטבעית תכונות שתורמות להישרדות נשארות ומצליחות לעבור לצאצאים. אחת התכונות שייכת לתאוריית השכר החברתי. שני אנשים פועלים ביחד כדי לסייע אחד לשני. לפעמים אחד מרמה ולא מספק את חלקו בעסקה האדם השני מפסיד מזה. לכן אנשים ששמים לב לרמאות שורדים ותכונה זו נשמרת. לכן אנשים הצליחו במטלת הקלפים כיוון שהם יכולים לזהות בקלות אדם להשיג אישור ברמאות בלי שחוסן. הם מצאו שכאשר אנשים עושים מטלה מהסוג הזה בדברים לא מוכרים הם עדיין מצליחים יותר במצבים שקשורים לרמאות מאשר כאלו שלא.
הסקה אינדוקטיבית: הגעה למסקנות באמצעות הוכחות
בהסקה דדוקטיבית ההנחות מוצגות כעובדות. בהסקה אינדוקטיבית ההנחות מבוססות על תצפיות של מקרה אחד או יותר שמהם אנחנו מכלילים על הכלל.
הטבע של הסקה אינדוקטיבית
בהסקה אינדוקטיבית המסקנות מוצעות עם רמה מסוימת של ביטחון, אך אינן בהכרח נובעות מההנחות.
מספר גורמים יכולים לתרום לחוזק הטיעון האינדוקטיבי.
ייצוגיות של התצפיות- כמה התצפיות על קטגוריה שאנו בוחנים מייצגות את שאר החברים בקבוצה. למשל קבוצת סטודנטים בבן גוריון מייצגת את הסטודנטים בבן גוריון טוב יותר מאשר את הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב.
כמות התצפיות- ככל שיש יותר תצפיות של אובייקטים מקבוצת אוכלוסייה כך הטיעון חזק יותר.
איכות הראיות- השמש תזרח מחר היא מסקנה חזקה. הטענה שהיא זורחת כל יום מעידה על הרבה תצפיות. אך מדידות של סיבוב כדור הארץ ומיקום השמש ביחס אליו הן ראיות איכותיות יותר.
אמנם נראה שחשיבה אינדוקטיבית שייכת בעיקר לעולם המדעי אך אנחנו משתמשים בחשיבה כזו כל פעם שאנחנו תוהים מה יקרה בעתיד.
פעמים רבות אנשים משתמשים בקיצורי דרך, כיוון שאין לנו את היכולת לאסוף את כל המידע שצריך כדי להיות בטוחים שהמסקנה שלנו נמונה. קיצורי הדרך הללו נקראים יורסטיקות.
יוריסטיקת הזמינות
לפי עיקרון יוריסטיקת הזמינות אירועים שאנחנו זוכרים טוב יותר יתפסו בעינינו כסבירים יותר מאשר כאלו שקשה לנו לזכור. למשל קל יותר לזכור מילים שיש להם
R
כאות ראשונה מאשר שלישית ולכן אנשים יסיקו שיש יותר מילים המתחילות ב
R
מאשר שיש להן
R
באות השלישית למרות שההפך הוא הנכון.
כאשר אנחנו חושבים שיש קשר בין שני אירועים אך בפועל אין קורלציה נוצר קשר מדומיין.
אלו יכולים לקחת את הצורה של סטראוטיפ- הכללה פשטנית של קבוצת אנשים. זאת יכולה לגרום לנו להתמקד בהתנהגויות הקשורות לסטראוטיפ ואז נזכור אותו טוב יותר וזה ייצור לנו קשר מדומיין כי הוא זמין יותר בזיכרון שלנו.
יוריסטיקת הייצוגיות
יוריסטיקת הייצוגיות קשורה לכמה אירוע אחד דומה לאירוע אחר.
שיפוט על בסיס דמיון
לפי יוריסטיקת הייצוגיות הסיכוי שא’ שייך לקבוצה ב’ נקבע לפי כמה התכונות של א’ קשורות לקבוצה ב’.
Amos Tversky & Daniel Kahneman
הציעו את הניסוי הבא:
הנבדקים נשאלו את השאלה הבאה: בוחרים גבר מאוכלוסיית ארצות הברית, הוא מרכיב משקפיים, מדבר בשקט וקורא הרבה. האם יותר סביר להניח שהוא ספרן או חקלאי? התיאור המוצג הוא תיאור היותר מתאים לספרן ולכן הוא השפיע על יוריסטיקת הייצוגיות בשיפוט שלהם והם טענו שהוא ספרן. אך הם התעלמו מהיחס הבסיסי. היחס הבסיסי הוא הפרופורציה של קבוצות באוכלוסייה. כשהניסוי בוצע היו הרבה יותר גברים חקלאים מאשר ספרנים בארצות הברית. לכן יותר סביר היה להניח שרוברט הוא חקלאי. גם כאשר יודעים את היחס הבסיסי הנבדקים נטו להגדיל את הסיכוי שאדם ישתייך לאוכלוסייה מסוימת לפי יוריסטיקת הייצוגיות.
שיפוט ללא התייחסות לכלל החיבור
כשאנשים נשאלים: לינדה היא צעירה רווקה מדברת הרבה מתמחה בפילוסופיה ואינטליגנטית, מה יותר סביר, שהיא בנקאית, או בנקאית פמיניסטית. למרות שהיחס הבסיסי גבוהה יותר בעבור היותה רק בנקאית מאשר גם בנקאית וגם פמיניסטית אנשים בוחרים באופציה השנייה בשל יוריסטיקת הייצוגיות.
הנחה שדגימה קטנה היא מייצגת
בבית חולים גדול נולדים 45 ילדים כל יום ובבית חולים קטן 15 ילדים. 50% נולדים בנים, אך כל יום זה משתנה, לפעמים יותר מ50% לפעמים פחות. כל אחד מהם במשך שנה רשם את הימים בהם היו יותר מ60% תינוקות בנים, באיזה מהם היו יותר ימים כאלו הקטן או הגדול?
רוב המשתתפים משיבים כי זה יהיה אותו דבר, אך זה יותר סביר שבבית החולים הקטן יהיו יותר ימים כאלה כי בית החולים הגדול יותר מייצג את האוכלוסייה טוב יותר בשל חוק המספרים הגדולים, לפיו ככל שכמות הפריטים שנלקחים ברנדומליות גדולה יותר כך הדגימה מייצג טוב יותר את האוכלוסייה הכללית.
הטיית האישוש
הטיית האישוש היא הנטייה שלנו להסתכל יותר על מידע שמאשש את התאוריה שלנו ולהתעלם ממידע שסותר אותה.
גישת התועלת לקבלת החלטות
הרבה מהתאוריות על קבלת החלטות הושפעו מתאוריות התועלת הנצפית. לפי תאוריה זו אנשים הם רציונליים ולכן אם יש להם את כל המידע הנדרש, הם ייקחו את ההחלטה ממנה הם יפיקו הכי הרבה תועלת. תועלת היא התוצאה שמשיגה את מטרות האדם. כלכלנים לרוב משתמשים בכסף כדי לבחון תועלת, כאשר התועלת המקסימלית מתבטאת בהשגת סכום כסף מקסימלי.
התצפיות בפועל הראו שבני אדם לא תמיד לוקחים החלטות לפי מה שנותן להם את התוצאה הרצויה. למשל כאשר ניתן פרס על שליפת כדור אדום מתוך קערה, אנשים העדיפו לשלוף כדור מהקערה הגדולה יותר שהיו בה יותר כדורים לבנים מאדומים מאשר מהקערה הקטנה יותר שהיו בה יותר כדורים אדומים מלבנים.
רגשות משפיעים על קבלת החלטות
רגשות יכולים להשפיע על החלטות בכמה דרכים. רגשות מצופים הם רגשות שאנשים מצפים להרגיש לגבי תוצאה מסוימת. למשל מתחרה בשעשועון
Deal or no deal
יכול לחשוב כמה טוב הוא ירגיש אם הוא ייקח את הצעת הבנק של 125 אלף דולר או אם הוא יזכה ב500 אלף דולר. לעומת זאת הוא יכול לחשוב כמה רע הוא ירגיש אם הוא יידחה את ההצעה וייגלה שהוא הרוויח רק 10 דולר.
שימו לב שמדובר בהסתברות להרגיש רגש ולא בהרגשת הרגש עצמו. כך זה יכול להיות חלק מגישת התועלת.
רגשות מידיים הם רגשות שאנחנו חווים בזמן קבלת ההחלטות והם מתחלקים לשניים. רגשות מידיים אינטגרליים המקושרים לאקט קבלת ההחלטה למשל החרדה בבחירת קבלת הצעת הבנק או ויתור עליה בשעשועון וזה יכול להשפיע על ההחלטה. רגשות מידיים מקריים הם רגשות שלא קשורים להחלטה, ויכולים להיגרם ממשהו שקרה לפני כן או מהאופי שלו (אם הוא אדם שמח מטבעו למשל) או אם יש מוזיקת רקע. כל אחד מהרגשות יכולים להיות קשורים לקבלת ההחלטות.
אנשים לא צופים במדויק את רגשותיהם
הרבה מהמחקר על תכונות של קבלת החלטות הוא על התופעה של התחמקות מסיכונים. למשל העדפה לקחת את הכסף בשעשועון ולא להסתכן מאשר להמר על הסכום שכבר הורווח. רגשות מצופים הם חלק מהגורמים להתחמקות מסיכונים, כיוון שאנחנו מאמינים שההפסד גדול מהרווח.
Deborah Kermer
ביצעה ניסוי בו משתתפים קיבלו 5$ והיא אמרה להם להטיל מטבע והם ירוויחו 5$ נוספים או יאבדו 3$. משתתפים דירגו את השמחה שלהם לפני הניסוי ואז צפו איך היא תושפע מהתוצאות. אחרי הטלת המטבע ביצעו מטלה נוספת ובסוף דירגו את הרגשות שלהם. למרות שאנשים ציפו שיהיו להם רגשות שליליים יותר מההפסד מאשר חיוביים מהרווח בפועל לא היה הבדל.
רגשות מקריים משפיעים על החלטות
Jennifer Lerner
הראתה לנבדקים אחד משלושה סרטים, עצוב, מגעיל או נטרלי. אחר כך הם קיבלו מרקרים והיו צריכים לבחור את המחיר בו הם יהיו מוכנים למכור את הסט והמחיר בו הם ישמרו את הסט. בקבוצת הגועל והעצב המשתתפים היו מוכנים להתפשר על מחיר נמוך יותר.
קבלת החלטות תלויה בהצגה של האפשרויות
יותר אנשים מצהירים שהם מוכנים לתרום איברים מאשר הם מוכנים לחתום על כרטיס תורם. זה בגלל תהליך ההצטרפות שמבקש ממישהו לעשות צעד אקטיבי. מדינות רבות לוקחות את האברים לאחר המוות אלא אם מבקשים במיוחד לא לקחת, זה הליך עזיבה שגם מצריך לעשות הליך אקטיבי במדינות אלו יש מספר רב של תורמים.
יש מחלה שתהרוג 600 אנשים
מוצגות ארבעה אפשרויות:
א) 200 אנשים יינצלו
ב) יש סיכוי 1/3 ש600 אנשים יינצלו ו2/3 שאף אחד לא יינצל
ג) 400 אנשים ימותו
ד) יש סיכוי של 1/3 שאף אחד לא ימות ו2/3 ש600 אנשים ימותו
בניסוי של טורסקי וכהנמן הכולל את שתי האופציות הראשונות 72 אחוז בחרו באפשרות א’ והשאר באפשרות ב’. אופציה א’ היא אופציה של הימנעות מסיכונים באופציה זו בטוח ניצלים 200 אנשים.
בניסוי עם שתי האופציות האחרונות 22% בחרו באפשרות
C
והשאר באפשרות
D
שזו אופציה של לקיחת סיכונים.
המסקנה היא שהבעיה מוצגת במונחים של רווח (כמו הבעיה הראשונה) מעדיפים להימנע מסיכונים. אל כאשר היא מוצגת במונחים של הפסד אנשים מעדיפים אסטרטגיה של לקיחת סיכונים.
זה מראה את אפקט המסגור- החלטות מתקבלות לפי איך שהן מוצגות. זאת מכיוון שתכונות אחרות של הבעיה מוצגות.
הצדקות בקבלת החלטות
Tversky & Eldar Shafir
ביצעו ניסוי בו הוצגה הבעיה הבאה לקבוצת סטודנטים. קבוצת העוברים ראו הצהרה שהם עברו וקבוצת הנכשלים הצהרה שהם נכשלו.
הבעיה: דמיינו שהיה לכם מבחן מעבר, זה סוף הסמסטר ואתם עייפים, אתם יכולים לקנות חופשה במחיר ממש נמוך מה תבחרו?
לקנות את החופשה
לא לקנות את החופשה
לשלם 5$ בלי אפשרות להחזיר כדי לשמור על המבצע
57% מאלו שנכשלו קנו את את החופשה לעומת 54% מאלו שהצליוח. מה שמעניין הוא שבקבוצה של עוד יומיים יהיו תוצאות רק 31% קנו את החופשה ו61% בחרו באפשרות השלישית.
טענת החוקרים הייתה שאלו שהצליחו ראו את החופשה כפרס ואלו שנכשלו ראו את זה כפרס ניחומים. רק לאלו שעוד לא קיבלו תוצאות עדיין אין צידוק לקנות את החופשה
פיזיולוגיה של החשיבה
לאונה הפרה פרונטלית יש תפקיד משמעותי בתכנון ושימור. פגיעה באזור זה קשורה לבעיות בגמישות- לאנשים יש קושי במעבר בין דפוסי התנהגות. זה חשוב לקבלת החלטות כיוון שאם ניסיון לפתור בעיה לא מצליח אז צריך לנסות בדרך אחרת. לכן הוא גם חשוב בפתרון בעיות. אנשים עם פגיעה באזור זה מצליחים להבין מילים ולהבחין באירועים בסיפור אך לא לעקוב אחרי רצף של אירועים.
אנשים עם פגיעה באזור זה מתקשים גם בסילוגיזם ברמה גבוהה.
כלכלה נוירונלית (Neuroeconomics)
כלכלה נוירונלית היא גישה מחקרית חדשה שבוחנת את המח בזמן ביצוע מטלות כלכליות במשחק. במשחק האולטימטום אדם מקבל 10$ והוא צריך להציע סכום לאדם נוסף אם הוא מסכים כל אחד מקבל את מה שסוכם ביניהם ואם לא אז אף אחד לא מקבל כלום. הכי נכון הוא לקבל כל סכום כיוון שלא תראה את האדם יותר. אך אנשים מקבלים החלטות על בסיס הוגנות. אזור בשם Right anterior insula פעיל כאשר הם דוחים הצעה יותר מאשר כאשר הם מקבלים אותה. זה לא מפתיע כי אזור זה מקושר לרגשות שליליים. האונה הפרה פרונטלית פעילה כאשר מקבלים החלטות באותה מידה אם הם קיבלו את ההצעה או לא קיבלו אותה.
