שו"ע סימן לד ברכת האירוסין ואם צריך עשרה Flashcards
מי מברך ברכת אירוסין ומה הנוסח?
הרמב”ן והטור אומרים שהחתן או שלוחו מברכים. הסמ”ג והגהות מימוני אומרים שמישהו אחר יברך. הרמ”א כתב שהמנהג שאחר מברך אבל אם החתן או שלוחו ברכו שפיר.
ה”יחוה דעת” נהגו שהרב מסדר הקידושין מברך הן אירוסין והן שבע ברכות הנישואין.
נוסח הברכה: בא”י אמ”ה אק”ב וציוונו על העריות ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות (לנו) ע”י חופה בקידושין, בא”י מקדש (עמו) ישראל ע”י חופה וקידושין.
מדוע מקדימין “חופה וקידושין” הרי החופה היא אחרי הקידושין?
רא”ש: הנוסח הזה בא למנוע טעות שיחשבו שברכת אירוסין היא מן התורה.
ר”ן: ההבנה כאן היא חופה שקדמו להם קידושין.
בעל העיטור: הנוסח המקורי היה “חופה בקידושין” שפירושו חופה באמצעות קידושין. וההגיה הנכונה שאחרי אות ה’ של חופה תבוא אות ב של בקידושין רפויה. ומזה טעו המדפיסים וכתבו “חופה וקידושין”.
אמת ליעקב: אמרנו לפני כן “והתיר לנו את הנשואות לנו” וכעת מגיע ההסבר כיצד הותרו לנו “ע”י חופה וקידושין”.
מתי מברכים ברכת אירוסין?
לפני שמקדש את האישה מברך ועובר לעשייתן ואומר לה “ה”א מ”ל בטבעת זו כדת משה וישראל”.
מתי מברכים ברכת אירוסין?
לפני שמקדש את האישה מברך ועובר לעשייתן ואומר לה “ה”א מ”ל בטבעת זו כדת משה וישראל”.
האם יין מעכב ברכת אירוסין?
אם אין יין ניתן לברך שהכל על בירה לבנה, עראק, ויסקי וכ”פ הר”ן והילקו”י. לעומתם הרמבם והראש אמרו שיין מעכב.
האם יין מעכב ברכת אירוסין?
אם אין יין ניתן לברך שהכל על בירה לבנה, עראק, ויסקי וכ”פ הר”ן והילקו”י. לעומתם הרמבם והראש אמרו שיין מעכב.
האם החתן צריך לטעום מן היין?
הרשב”ץ הרוקח הישועות יעקב ורח”פ אומרים שהחתן לא צריך לטעום. בשו”ת הגאונים, רמב”ם ושדי חמד אומרים שהחתן צריך לטעום. ה”באר שבע” אמר שיטעם רביעית.
הכרעת הילקוט יוסף שיטעם מעט וכפי שכתב ה”האמת ליעקב”.
האם החתן צריך לטעום מן היין?
הרשב”ץ הרוקח הישועות יעקב ורח”פ אומרים שהחתן לא צריך לטעום. בשו”ת הגאונים, רמב”ם ושדי חמד אומרים שהחתן צריך לטעום. ה”באר שבע” אמר שיטעם רביעית.
הכרעת הילקוט יוסף שיטעם מעט וכפי שכתב ה”האמת ליעקב”.
האם ניתן בדיעבד לברך ברכת אירוסין על שיכר?
ניתן. כ”פ הילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד קסג.
אם החתן קידש בטבעת ולא אמרו לפני כן ברכת אירוסין. האם ניתן לתקן זאת לפני ברכת נישואין או אחר שבע ברכות?
רב שרירא גאון, ריף, רמב”ם, רא”ש (בתשובה) פסקו לא לברך ואם בירך ברכותיו לבטלה. לעומתם רב ניסים גאון, רבנו יונה, ראש (בפסקיו) ומרדכי אומרים שניתן לברך ברכת אירוסין בשעת נישואין.
הכרעה: שו”ע פסק לא לברך. הרמ”א פסק לברך. ומ”מ טוב שיעשו שוב מעשה קידושין תחת החופה כדי להסמיך ברכת אירוסין למעשה קידושין.
ראובן שאמר לשמעון תהיה שליח עבורי לקדש אישה. הלך שמעון ונתן לרחל טבעת ואמר לה “הרי את מקודשת לראובן בטבעת זו”. וברכו שבע ברכות. כאשר ראובן פוגש את רחל האם יברכו ברכות אירוסין?.
לא מברכים וכ”פ שו”ע אהבע”ז סי’ לו, ו שכתב “מי שקידש ע”י שליח, לא יקדש פעם אחרת בשעת חופה שלא להוציא לעז על הקידושין.
האם צריך מניין בברכת האירוסין?
רב שמואל הנגיד אמר שאין צורך בעשרה די בשני אנשים שהם כמו שני עדים ומ”ש בגמ’ (כתובות ז ע”ב) מנין לברכת חתנים בעשרה? נאמר (רות ד, ב) ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה” זה נאמר בקידושין ולא באירוסין. אולם חלקו עליו רב האי גאון, רב אחאי גאון והרא”ש ופסקו שצריך עשרה בברכת אירוסין. למעשה: לכתחילה יהיו עשרה ובדיעבד די בשני אנשים. הוסיף הח”מ שהעשרה הם מדין מנין ולא מדין עדות ולכן קרובי משפחה מצטרפים למנין והחתן מן המנין.
האם החתן צריך לטעות מן היין?
הרשב”ץ הרוקח הישועות יעקב ורח”פ אומרים שהחתן לא צריך לטעום. בשו”ת הגאונים, רמב”ם ושדי חמד אומרים שהחתן צריך לטעום. ה”באר שבע” אמר שיטעם רביעית.
הכרעת הילקוט יוסף שיטעם מעט וכפי שכתב ה”האמת ליעקב”.
האם ניתן בדיעבד לברך ברכת אירוסין על שיכר?
ניתן. כ”פ הילקוט יוסף חופה וקידושין עמוד קסג.
אם החתן קידש בטבעת ולא אמרו לפני כן ברכת אירוסין. האם ניתן לתקן זאת לפני ברכת נישואין או אחר שבע ברכות?
רב שרירא גאון, ריף, רמב”ם, רא”ש (בתשובה) פסקו לא לברך ואם בירך ברכותיו לבטלה. לעומתם רב ניסים גאון, רבנו יונה, ראש (בפסקיו) ומרדכי אומרים שניתן לברך ברכת אירוסין בשעת נישואין.
הכרעה: שו”ע פסק לא לברך. הרמ”א פסק לברך. ומ”מ טוב שיעשו שוב מעשה קידושין תחת החופה כדי להסמיך ברכת אירוסין למעשה קידושין.
