שו"ע סימן כט שצריך ליתן הכסף במתנה שלמה, ודין המקדש במשכון ונמצא חסר או רע המקדש במשכון אומ Flashcards
קידש את האישה במתנה ע”מ להחזיר מה הדין?
אינה מקודשת לפי שאין אשה מתקדשת בקנין חליפין. אמנם מה”ת מקודשת אך חכמים גזרו שאינה מקודשת לפי שאינה נקנית בחליפין.
האם צריכה גט? כתב הדרכ”מ שאינה צריכה. והח”מ חשש לסברת השלט”ג ומצריך גט. ולהלכה אינה צריכה גט.
. נתן מתנה ע”מ להחזיר אך לא כפל תנאו כתנאי בני גד ובני מנשה מה ההלכה בזה?
כתב הב”ח כל תנאי שאינו כתנאי ב”ג וב”מ אינו תנאי ולכן מקודשת. כתב “בית הילל” בדעת התוס’ אינה מקודשת כי התכוין לתת לה מתנה ע”מ להחזיר.
הכרעה? כתב הב”ש ספק מקודשת.
אישה שנתנה מתנה לאיש ע”מ שיקדש אותה במתנה וזו מתנה ע”מ להחזיר. האם מקודשת?
כתב הרמ”א בדעת הרא”ש שהיא מקודשת וכתב הט”ז אפי’ שלא אמרה לו ע”מ שתקדש אותי בו ולקח המתנה וא”ל הרי את וכו’ ה”ז מקודשת.
האם ניתן לקדש אישה בהנאה של מתנה ע”מ להחזיר?
כתב הרמא שהיא מקודשת וכ”פ הר”ן ורבנו ירוחם.
“ל תן מתנה לפלוני ואתקדש אני לך ונתן וא”ל ה”א מ”ל במתנה שנתתי לפלוני על פיך. מה הדין?
הגמ’ קידושין ו ע”ב אמר רבא תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך מקודשת מדין ערב. כמו שערב אע”פ שאין לו כל הנאה משעבד את עצמו כן הדין באישה אע”פ שאינה נהנית מכך שפלוני קיבל מתנה מוכנה להיות אישה לאיש. וכ”פ שו”ע, רמב”ם רשב”א ר”ן .
מה הדין אם נתן בשתיקה? אם היו עסוקים באותו ענין מקודשת וכ”פ הב”ש.
מה הדין באמרה לו תן מנה לפלוני ואתקדש אני לך. ולאחר זמן נתן מנה לפלוני ואמר ה”א מקודשת לי במעות שנתתי לפלוני על פיך?
כתב הב”ח שאינה מקודשת משום שזה דומה לאישה שקיבלה מעות מאיש ולאחר שקיבלה א”ל ה”א מ”ל במעות וכו’. אולם הח”מ והט”ז חלקו ופסקו שמקודשת משום שאינו דומה מה שכתב הב”ח לנידו”ד. כאן ברגע מתן המעות נוצרו הקידושין ואין הפרש זמן.
מה הדין אם הוא אמר “האתן מנה לפלוני ותתקדשי לי?
כתב הרמ”א שאינה מקודשת. יתכן מאד שרצתה לדחותו ואין בכוונתה להתקדש.
אמרה “הללוה מעות לפלוני ואתקדש לך”
כתב בזה הרמ”א בשם הרשב”א שהיא מקודשת.
אמרה לו דחה זמן פרעון לפלוני ואתקדש לך. מה הדין?
אינה מקודשת. ההסבר: ערב אינו מתחייב על הארכת זמן ההלוואה (זו סברת רבי נתן שהיה דיין שאמר שלא על האמנתו הלווהו). אולם הח”מ טוען שערב לא מתחייב זה בזמן שערבותו נכנסה לתוקף לאחר מתן מעות אולם כאן יש מעין פרעון והעמדת הלוואה חדשה ולכן היא מקודשת כמו תן מתנה לפלוני.
אמרה תן מנה לפלוני ואתקדש אני לו. מה הדין?
הגמ’ (קידושין ז ע”א) מקודשת מדין ערב ומדין עבד כנעני. הסבר: דין ערב היינו כמו שערב אינו נהנה מן ההלוואה ובכל זאת משעבד עצמו, כך האישה אע”פ שלא קבלה טבעת מוכנה להתקדש. מדין עבד כנעני היינו אע”פ שהעבד אינו משלם פרוטה אם משהו אחר פודה אותו הוא יוצא לחופשי כך האישה מקנה עצמה לצד שלישי שאינו מחסר מעצמו פרוטה.
ראובן אמר לרחל הא לך דינר (השייך לו לראובן) ותתקדשי בו לשמעון. האם מקודשת?
היא מקודשת מדין עבד כנעני. וכ”פ הרמב”ם (פ”ה הל’ כב) ובלבד ששמעון מינה את ראובן כשליחו וכן על שמעון לומר הרי את מקודשת לי בדינר זה של ראובן. וכ”פ הרא”ש והר”ן. והנה לשון הרמב”ם: רמב”ם יד החזקה הלכות אישות פרק ה הלכה כב : אמר לה הא לך דינר זה מתנה והתקדשי לפלוני וקידשה אותו פלוני ואמר לה הרי את מקודשת לי בהנאה זו הבאה ליך בגללי הרי זו מקודשת אע”פ שלא נתן לה המקדש כלום.
ראובן שאינו שליח של שמעון אומר לאשה ה”א מקודשת לשמעון בטבעת זו. האם מקודשת?
אינה מקודשת כי לא מינו אותו שליח לשמעון.
ראובן שאמר לאישה ה”א מ”ל בדינר ואין לו דינר והניח לה משכון. האם מקודשת?
הגמ’ (קידושין ח ע”א) אמר רבא אמר רב נחמן א”ל התקדשי לי במנה והניח משכון אינה מקודשת. מנה אין כאן משכון אין כאן. אולם אם הניח בידה משכון של אחרים שנמצא אצלו כמשכון לחוב שחייבים לו אחרים מקודשת כיון שקידש אותה בכסף שיש לו אצל אחרים.
סיכום: קידשה במשכון סתם דהיינו משכון שעליה להחזירו לו אינה מקודשת. אבל אם אמר לה והמשכון יהיה שלך (עד שאתן לך דינר) מקודשת.
אמר לאשה התקדשי לי במשכון זה שיהיה קנוי לך. האם מקודשת?
הרמב”ן פסק שאינה מקודשת כיון שהקנה לה שיעבוד מנה ואין זה כסף שלו. רבנו ירוחם הראב”ד והרא”ש פסקו שהיא מקודשת כיון שהקנה לה שעבוד וזו הנאה שוות כסף.
מסקנה: הרמ”א אומר שמקודשת
הח”מ אומר שהיא ספק מקודשת.
קידש אישה והניח לה משכון עד שתקבל כסף ולא הקנה לה את המשכון, האם מקודשת?
כתב הח”מ שהיא מקודשת. הב”ש אינה מקודשת.