סימן כו שלא לקדש בביאה ואיסור ביאה על הפנויה

Question 1

?האם חוששין לקידושין אזרחיים

Answer 1

גיטין פא. תנן “המגרש את אשתו ולנה עמו בפונדקי .
ב”ש- אומרים אינה צריכה הימנו גט שני
ב”ה- אומרים צריכה הימנו גט שני .. “חזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ולשם קידושין בעל.

Question 2

מתי אשה נחשבת לאשת איש?

Answer 2

כתב בשו”ע (כו, ג) וכ”פ הרמב”ם והטור “משנתקדשה נחשבת לא”א לחייב הבא עליה. וכן צריכה גט להתירה לשוק. ומה הן הקידושין? אמרו חכמים (גמ’ קידושין ב ע”א) האישה נקנית בג’ דרכים, כסף שטר וביאה.

Question 3

מה היא הקדשה שהבא עליה לוקה?

Answer 3

. התורה אסרה קדשה שנאמר “לא תהיה קדשה מבנות ישראל” (דברים כג, יח) הרמב”ם אומר שזו אישה המופקרת לכל ואיסורה איסור תורה ולוקין עליה
.2. הבא על הפנויה שאינה מפקירה עצמה, סובר הרמב”ם שאיסורה איסור תורה וכ”פ הראש והטור.
3. אם אדם מייעד לו אישה בלא קידושין סובר הרמ”א בדעת הרמב”ם שזה איסור תורה ולוקין עליה.

Question 4

מי זו פילגש?

Answer 4

הפילגש נזכרה בתנ”ך כמה פעמים כגון באאע”ה נאמ’ (בראשית כה, ו) “ולבני הפילגשים ..וישלחם” וכן נאמ’ (שמו”ב ה, יג) “ויקח דוד עוד פילגשים ונשים מירושלים”. בגמ’ (סנהדרין כא ע”א) שאלו מה בין נשים לפילגשים? אמר רב יהודה אמר רב נשים בכתובה וקידושין, פילגשים בלא כתובה ובלא קידושין. בתלמוד ירושלמי (כתובות ה, ב) אי זו פילגש? רבי מאיר אומר שאין לה כתובה. רבי יהודה אומר פילגש אין לה תנאי כתובה אבל כתובה יש לה

Question 5

מדוע אסור לאדם לבא על אשה המיוחדת לו בלא קידושין ובלא כתובה?

Answer 5

הרמ”א אומר שיש כאן איסור של (דברים כג, יח) “לא תהיה קדשה” וזו דעת הרמבם (הל’ מלכים פ”ד ה”ד). הרשד”ם והמקנה אומרים שאדם זה ביטל מ”ע של (דברים כד, ה) “כי יקח איש אשה” ולא לוקה. הרא”ש הטור והרמב”ן סוברים שאין כאן איסור. הרמב”ן ממליץ לא ללמד הלכה זו ברבים כי מן ההיתר יגיעו לאיסור כי היא בושה לטבול שהרי שכנותיה יודעות בה שאינה נשואה ובכך יעברו על איסור נידה.

Question 6

על איזה איסור עובר אדם שבא על פנויה שאינה מיוחדת לו ואינה מופקרת לכל?

Answer 6

לדעת הרמב”ם הרא”ש והטור עובר על איסור “לא תהיה קדשה”. הראב”ד סובר שיש כאן איסור מדרבנן מפני שבית דינו של דוד הע”ה גזרו על ייחוד עם פנויה. להלכה נפסק כדעת הח”מ והראב” ד שמה”ת אין איסור לבא על פנויה וחכמים אסרו. לכן הבא על הפנויה מלקין אותו מכת מרדות.

Question 7

מי שנשא אשה בנישואין אזרחיים, האם צריך לתת גט לאשתו?

Answer 7

הריב”ש (הוב”ד בב”י סו”ס כז) אין צריך גט כי לא היו נישואין וכל הבעילות היו בעילות זנות. וכ”פ הרד”ך ותרוה”ד. וכ”פ הרמ”א שאין כאן חשש קידושין ומותרת לצאת ממנו בלא גט. והטעם שאין החתן נותן לכלה טבעת אלא הכומר נותן לחתן ולכלה טבעת. וכ”פ מרן פאר הדור ב”יביע אומר” (ח”ו אהע”ז סי’ א). בספר תשובות והנהגות כתב שאם ניתן לקבל גט ללא בעיות מיוחדות עדיף שיתן לה גט ומ”מ אין בניהם ממזרים. אולם אם חזרו בנתיים בתשובה וחיו יחדיו כאן צריך גט כי אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.

Question 8

מה דין אנוסים שהתחתנו בנישואין אזרחיים?

Answer 8

כתב הח”מ שאם חיו יחדיו ושמרו דיני נידה, יש להחמיר להצריכם גט שהרי התייחדו לפני הרבה אנוסים לשם נישואין.

Question 9

פנוי ופנויה חילוניים שחיים יחד וחזרו בתשובה, האם צריכה גט ממנו?

Answer 9

כתב בספר המקנה שצריכה גט (לפי הפת”ש סק”ב) כיון שבא עליה לשם קידושין וזה לפי הכלל שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות.

Question 10

האם ניתן לקדש אישה על ידי חופה?

Answer 10

הגמ’ (קידושין ה ע”א) א”ר הונא חופה קונה מקל וחומר, ומה כסף שאינו מאכיל בתרומה קונה, חופה שמאכלת בתרומה אינו דין שתקנה? א”ר שתי תשובות (דחיות) בדבר: א. האישה נקנת בשלושה דרכים” תנן. שלושה ולא ארבעה ב. כלום חופה גומרת אלא על ידי קידושין.
למסקנה: חופה לבד אינה קונה ואינה צריכה גט.

Question 11

האם אשה שנתקדשה נחשבת לא”א לכל דבר?

Answer 11

כתב השו”ע (אהע”ז כו, ג) משנתקדשה הרי היא כא”א לכל דבר וצריכה גט כדי להתירה לשוק. אולם הטור מעיר שעדיין חסרים שבע ברכות ועדיין אסור לארוס לבא על ארוסתו ואפילו אסור להם להתייחד. במסכת כלה (א, א) נאמר “כלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנידה” ולכן עדיין אינו יורשה, לא מיטמא לה ולא מיפר נדריה.
השו”ע, רמב”ם, ראש ור”ן אומרים שקידושי האשה עושין אירוסין ולא עושים נישואין ואפילו בא עליה לא עשה נישואין. ברם הרי”ף חולק ואומר שאם בא עליה קנאה לו לאשה.

Question 12

איש שקידש אישה בזה”ז האם מקודשת?

Answer 12

הגמ’ (קידושין יב ע”ב) מספרת על רב שהיה מכה מי שמקדש בביאה. מכאן פסקו הרמב”ם והשו”ע שיש איסור מדרבנן לקדש בביאה אולם היא מקודשת והראש כתב שבזה”ז אין מכין וכ”פ הרמ”א. סיכום: מקודשת ואין מכין אותו.

Question 13

האם עד כשר יכול להצטרף לעדות חברו שהוא יודע שחבירו רשע ?

Answer 13

שו”ע חושן משפט הלכות עדטת סימן לד “רשע פסול לעדות ואפילו עד כשר שיודע בחבירו שהוא רשע ואין הדינים מכירים רשעו אסור לו להעיד עימו אף על פי שהיא עדות אמת.

Question 14

מאי נשים ומאי פילגשים ע”פ סנהדרין דף כא עמוד א’

Answer 14

וכי לא היו לדוד נשים נוספות? והכתיב [והרי נאמר] “ויקח דוד עוד פלגשים ונשים בירושל ם אחרי בואו מחברון” (שמואל ב’ ה, יג)! ומשיבים: כל אלה היו למלויי [למלא] למנין שמונה עשר ולא יותר. ושואלים ביחס לפירוש זה: מאי [מה פירוש] “נשים” ומאי [ומה פירוש] “פלגשים”? אמר רב יהודה אמר רב: נשים — אלה שכותבים להן כתובה ועושים להן קידושין, פלגשים — בלא כתובה ובלא קידושין.

Question 15

גיטין פ”א עמוד א’ באיזה מצב אומרים אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ?

Answer 15

משנה המגרש את אשתו ואחר כך לנה עמו בלילה בפונדקי (פונדק, מלון), בית שמאי אומרים: אינה צריכה הימנו גט שני, ובית הלל אומרים: צריכה הימנו גט שני שמא בא עליה בפונדק, וחזר וקידשה בביאה זו.

אימתי אמרו דין זה — בזמן שנתגרשה מן הנשואין. ואולם מודים גם בית הלל בנתגרשה מן האירוסין — שאינה צריכה הימנו גט שני, מפני שאין לבו גס (רגיל) בה ואין לחשוש שבא עליה, למרות שלנו יחד באותו פונדק.
שבית שמאי סברי [סבורים]: פעמים אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ולכן אף שראוה שנבעלה אין אומרים שבעל אותה לשם קידושין שהרי זה עתה נתגרשו, אלא אומרים אנו שבא עליה לשם זנות בלבד. ולכן אינו צריך לתת לה גט שני.

ובית הלל סברי [סבורים]: אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, ובוודאי לשם קידושין בעל, וצריך לחזור ולתת לה גט. אבל אם לא ראוה שנבעלה, אף שלנה עמו בפונדק — דברי הכל אינה צריכה הימנו גט שני, שאין אנו חוששים שנבעלה.

Question 16

האשה נקנית בשלש דרכים לצורך מה מונה המשנה את המספר 3 שהרי מיד אחרי היא אומרת בכסף ושטר ובביאה (שרואים לבד שזה 3 )

Answer 16

האשה נקנית לבעלה להיות אשתו בשלש דרכים, וקונה את עצמה, כלומר, משתחררת מקשר הנישואין, בשתי דרכים. ומפרטים: נקנית בכסף, בשטר, ובביאה. ולגבי הקנין שבכסף נחלקו הדעות: בית שמאי אומרים שהוא מתקיים לפחות בדינר או בכל דבר השוה דינר. ובית הלל אומרים: גם בפרוטה (מטבע קטנה של נחושת) או בשוה פרוטה. מבררים: וכמה היא (מהו ערכה) של פרוטה על פי בסיס הערך הקבוע של כסף — אחד משמנה (שמינית) באיסר האיטלקי שהוא מטבע קטנה של כסף.
דף ג’ עמוד א’
ועוד בבירור ובדקדוק לשון המשנה: מניינא דרישא למעוטי מאי [המנין שבראש המשנה “אשה נקנית בשלוש דרכים” למעט את מה], שהרי מנין זה בא ללמדנו שאין אשה נקנית בדרך אחרת, ומה היא אותה דרך שבה אין האשה נקנית? וכן מניינא דסיפא למעוטי מאי [והמנין שבסוף, שקונה את עצמה בשתי דרכים למעט את מה הוא בא]?

ומסבירים: מניינא דרישא [המנין שבראש המשנה] בא למעוטי [למעט] חופה, לומר שחופה כשלעצמה אינה דרך של קידושין ואין האשה נקנית בכך. ושואלים: ולרב הונא, שאמר: חופה קונה באשה, שהיא עצמה דרך של קידושין מקל וחומר, כמבואר להלן (קידושין דף ה,א), אם כן מנין זה למעוטי מאי [למעט את מה הוא בא]?

ומשיבים: למעוטי [למעט] קנין חליפין, שאף שמתקדשת בנתינת כסף או שווה כסף, אינה מתקדשת אם היא מקבלת דבר אחר כחליפין. ומדוע נצרך מיעוט זה, כי סלקא דעתך אמינא [יעלה על דעתך לומר]: הואיל וגמר [ולמד] קנין אשה בגזירה שווה “קיחה” “קיחה” משדה עפרון (ראה לעיל קידושין ב,א), הייתי אומר: מה שדה מקניא [נקנה] בחליפין, אף אשה נמי מקניא [גם כן נקנית] בחליפין, על כן קא משמע לן [השמיע לנו] התנא שאין הדבר כן.

Question 17

מה לומדים בהסיפור בקידושין דף י”ב לגבי אדם המקדש בשוק ובלא שידוכין ?

Answer 17

מסופר: ההוא גברא דאקדיש בשוטיתא דאסא בשוקא [מעשה באדם אחד שקידש אשה בענף הדס בשוק]; שלחה לבעיה הזו רב אחא בר הונא לקמיה [לפני] רב יוסף: כהאי גוונא מאי [כגון זה מה עושים]? שלח ליה [לו] כתשובה: נגדיה [הלקה אותו] כדרך שנהג בענין זה רב, ואצטריך גיטא [והצרך גט] לאשה זו כדברי שמואל שחוששים שמא שווה פרוטה במקום אחר.

ומבארים: שרב מנגיד [היה מלקה] על מי שהיה מקדש אשה בשוקא [בשוק] שהוא דרך הפקרות וזלזול, ועל מי שהיה מקדש אשה בביאה שמגונה הדבר שמעמיד עדים לבעילה, ועל מי שהיה מקדש אשה בלא שידוכי [שידוך], בלי שדיברו עם האשה קודם לכן, שכל אלה הם מדרכי פריצות.

וכן היה מלקה על מי דמבטיל גיטא [שהיה מבטל גט] ששלח לאשתו, ולאחר מכן היה מודיע שהוא בטל. ועל זה דמסר מודעא אגיטא [שהיה מוסר מודעה על גט], שלפני שהיה נותן את הגט היה מוסר מודעה בפני עדים שהוא מגרשה שלא מרצונו, ומבטל איפוא את תוקפו של הגט. שעל ידי ביטול גט ומסירת מודעה על גט עלולה האשה להיכשל באיסור חמור, שתחשוב שהיא פנויה ותינשא לאחר בעוד שבאמת היא עדיין אשת איש. וכן על מי שהיה מצער שלוחא דרבנן [שליח של חכמים], שכל המבזה אותו הריהו כפוגע בכבוד החכמים עצמם, ועל זה דחלה שמתא עילויה תלתין יומין [שחל נידוי עליו שלושים יום] ולא הלך לחכמים לבקש מחילה ולהתיר את הנידוי,

ועל חתנא דדייר בי חמוה [חתן שגר בבית חמיו], שיש לחשוש שמא ייכשל בעבירה בחמותו. ומעירים: זה דדייר [שדר] שם בקביעות — אין [כן] מלקים אותו, ואולם זה שרק חליף [עובר] ליד בית חמיו — לא?! ושואלים: והא ההוא חתנא דחליף אבבא דבי חמוה [והרי מעשה היה בחתן אחד שהיה עובר על פתח בית חמיו] ונגדיה [והלקה אותו] רב ששת, משום חשש זימה! ומשיבים: ההוא מידם הות דיימא חמתיה מיניה [אותו אדם חשודה היתה חמותו עליו] שהיתה שמועה שיש ביניהם יחסי קירבה, וכשעובר על פתח הבית הרי הוא מחזק בכך את החשד, ומשום כך הלקה אותו.

נהרדעי אמרי [חכמי נהרדעא אומרים]: בכולהו [בכולם], בכל המקרים שהוזכרו לא היה מנגיד [מלקה] רב אלא על דבר אחד — מי שמקדש אשה בביאה בלא שידוכי [שידוכים] קודם לכן. ואיכא דאמרי [ויש שאומרים]: ואפילו בשידוכי נמי [בשידוכים גם כן] היה מלקה את המקדש בביאה משום שיש פריצותא [פריצות] בדבר, שמעמיד עדים לבעילתו.

Question 18

לפי דברי ב”ש אשה מתקדשת בלפחות דינר מה עוד ניתן ללמוד מהגמרא הזאת בדף יא עמוד א’

Answer 18

שנינו שאם מקדש בכסף, בית שמאי אומרים שעליו לקדש לפחות בדינר, ולבית הלל די בפרוטה. ושואלים: מאי טעמייהו [מה טעמם] של בית שמאי? אמר ר’ זירא: שכן אשה מקפדת על עצמה ומזולזל בעיניה שתהא נקנית בסכום פעוט, ולכן אין היא מתקדשת בפחות מדינר.

אמר ליה [לו] אביי: אלא מעתה לפי נימוק זה כגון בנתיה [בנותיו] של ר’ ינאי, דקפדן אנפשייהו [שמקפידות על עצמן] ועל כבודן ביותר, ולא מקדשי בפחות מתרקבא דדינרי [ואינן מתקדשות לפי חשיבותן בפחות מכלי מלא דינרים] הכי נמי דאי פשטה [כך גם כן תאמר שאם תפשוט] ידה וקבלה חד זוזא [ותקבל דינר אחד] מאחר הכי נמי [כך גם כן] תאמר שלא הוו [יהיו] אלה קדושין?

אמר ליה [לו]: במקרה שפשטה ידה וקבלה לא קאמינא [אינני אומר], שאם היא מוותרת מרצונה על כבודה — היא יכולה לוותר כמה שהיא רוצה, כי קאמינא [כאשר אני אומר] הוא כגון שקדשה בליליא [בלילה] והיא לא ראתה במה הוא מקדש אותה, אי נמי דשויה [או גם כן שמינתה] שליח להתקדש, ולא אמרה לשליח במפורש בכמה כסף רצונה להתקדש, שמן הסתם מקפידה היא על כבודה ואינה מתקדשת בפחות מדינר.