שאלות ידע כללי מטקסטים Flashcards
(104 cards)
1
Q
מודל שלבי האבל של קובלר רוס בהתמודדות עם אירועי חיים קשים:
A
הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון, וקבלה
2
Q
James Lange theory of emotions
A
physical changes in the body happen first, which then leads to the experience of emotion.
3
Q
איזה אזור נצפה לראות פעיל אם נותנים לאנשים לזכור מסלול במבוך?
A
היופוקמפוס
4
Q
מערכת העצבים הסומטית
A
מערכת העצבים הסומטית אחראית על הפעלה רצונית של שרירי השלד.
5
Q
המערכת האוטונומית
A
המערכת האוטונומית אחראית על הפעלה לא רצונית של שרירים.
6
Q
היוריסטיקת הייצוגיות
A
היוריסטיקת הייצוגיות היא הנטייה של אנשים לייחס פרטים לקבוצה מסוימת על סמך דמיון במאפיינים סטריאוטיפיים (למשל להחליט כי אדם הוא עורך דין או מורה לפי בגדיו). בשימוש בהיוריסטיקה זו יש לאנשים נטייה להתעלם משיעור הבסיס, כלומר משיעורן של קבוצות מסוימות באוכלוסייה.
7
Q
היוריסטיקת העוגן
A
היוריסטיקת העוגן היא הנטייה של אנשים להשתמש בעוגן שניתן להם בזמן הערכת כמות מסוימת, בהיוריסטיקה זו, טעויות השיפוט אינן קשורות להתעלמות משיעור הבסיס
8
Q
היוריסטיקת הזמינות
A
, מתארת הערכה על בסיס דוגמאות זמינות (מה יש יותר באוכלוסיה, רופאי שיניים או חקלאים? אני מכיר יותר רופאי שיניים, סימן שיש יותר כאלה). גם כאן הבעיה אינה התעלמות משיעור הבסיס (שיעור הבסיס הוא הדבר שצריך להעריך)
9
Q
אפקט המסגור framing effect
A
כלל אינו קשור לשיעור הבסיס - הוא דן בהשפעות של אופן הצגת המידע על השיפוט (השפעות כגון אפקט ראשונות ואחרונות, בולטות המידע, סדר הצגת הפרטים וכדומה).
10
Q
Piaget stages of development
A
Sensorimotor stage (0–2 years old)
Preoperational stage (2–7 years old)
Concrete operational stage (7–11 years old)
Formal operational stage (11 years old through adulthood)
11
Q
האם נשים נוטות לפתח PTSD בשכיחות גבוהה מזו של גברים?
A
כן. פי 2
12
Q
האם פעילות נמוכה של סרטונין מאפיינת PTSD?
A
לא.
מאפיין אותה:
- תגובתיות מופחתת (ניתוק וחוסר עניין בסביבה)
- עוררות וחרדה (מתבטאות בין היתר בהפרעות שינה)
- הימנעות
- מחשבות ומצבים המקושרים עם הטראומה
13
Q
אפקט ה”עצלות” החברתית (social loafing)
A
תופעה הקשורה לביצוע משימות בהקשר קבוצתי (זהו מצב שבו ביצועיו של פרט נפגמים בעבודה בקבוצה בהשוואה לעבודה יחידנית).
14
Q
אפקט ההילה Halo effect
A
- תכונה אחת אצל אדם מאפילה על כל יתר התכונות ומשפיעה על יצירת הרושם הכללי
התפיסה של תכונה אחת, מושפעת מן התפיסה של תכונה אחרת (למשל אם אני יודעת שהאדם הוא טוב, אני אתפוס את העובדה שהוא חכם כתכונה חיובית, ואילו אם אני יודעת שהאדם הוא רע, אני אתפוס את העובדה שהוא חכם כתכונה שלילית). אפקט זה אינו קשור להאדרה עצמית
15
Q
אפקט הראשוניות
A
המידע הראשוני שמתקבל לגבי אדם מהווה בסיס לבניית סכמה חברתית
16
Q
עיבוד סכמטי
A
- עיבוד מידע חברתי לפי סכמות, שהן ציפיות, תיאוריות מוקדמות הקיימות בזיכרון ומשפיעות על תהליכי התפיסה של המידע החברתי.
17
Q
תיאוריית ההיסק התואם
A
טוענת כי אנשים נוטים לייחס לאחרים תכונות קבועות, תוך התמקדות במספר סוגי התנהגות אינפורמטיביים.
18
Q
טעות הייחוס הבסיסית
A
מתארת נטייה להסביר את התנהגותו של אדם באמצעות תכונותיו ונטיותיו, ולהמעיט בחשיבות השפעתם של גורמים מצביים.
19
Q
אפקט השחקן צופה
A
מתייחס לנטייתם של אנשים לייחס את התנהגות הזולת לגורמים פנימיים וקבועים, בעוד התנהגותם האישית מיוחסת לגורמים חיצוניים ומצביים.
20
Q
תופעת ההמרצה החברתית - Social facilitation
A
מתייחסת לתופעה בביצוע משימות בהקשר קבוצתי, בה טיב הביצוע האינדיבידואלי של משימה מוקצן בנוכחות אחרים
In social facilitation, the presence of others enhances performance. In social loafing, the presence of others diminishes performance.
21
Q
Rebound effect - Wagner
A
דיכוי מחשבות מוביל לעלייה בתדירות המחשבות אחרי שהנבדקים מפסיקים לדכא את המחשבות. ממצאים אלו נמצאו בסוגי מחשבות שונות, כולל מחשבות שליליות בנוגע לעצמי
22
Q
באיזה טכניקה משתמשים בטיפול CBT מסורתי לדיכאון?
A
אחת הטכניקות הטיפוליות המרכזיות בהן נעשה שימוש ב-CBT מסורתי לדיכאון על פי בק היא הבנייה קוגניטיבית מחודשת (Cognitive Restructuring). טכניקה זו, אמורה לעזור למטופל להבחין בעיוותים הקוגניטיביים עליהם מתבססות המחשבות האוטומאטיות השליליות שלו, דבר שאמור להוריד את ההשפעה של מחשבות אלו על הרגשות ותפיסת העצמי של המטופל.
23
Q
באיזו טכניקה קוגניטיבית משתמשים ב- Acceptance and Commitment Therapy (ACT)?
A
הפרדה קוגניטיבית Cognitive Defusion
It involves helping individuals create distance from their thoughts, allowing them to perceive them more objectively and with less attachment. The cognitive division aims to reduce the influence of negative thought patterns and enhance psychological flexibility. Such as the repetition of “fat”
24
Q
פרשנות של העברה Interpretation of Transference
A
פרשנות של ההעברה מהווה כלי טיפולי מרכזי בטיפול דינמי. המטפל מפרש למטופל חלק מהתנהגויותיו הגלויות והסמויות במהלך הטיפול, כנובעות מהעברה שהיא התייחסות המטופל אל המטפל אשר מבוססת על הקשרים הראשוניים שהיו למטופל עם דמויות מרכזיות בעברו.
25
איזו הרמונים שייכים למשפחת הקטכולאמינים - הרמונים המופרשים בזמן לחץ?
אפינפרין (אדרנלין), נוראפינפרין (נוראדרנלין) ודופמין כולם נוצרים מפניאלנין וטירוזין ושייכים למשפחת הקטוכולמינים.
26
לאיזה משפחה שייך הסרטונין?
סרוטונין שייך למשפחת המונו-אמינים, אך לא למשפחת הקטוכולמינים.
27
מה הוא חומר המוצא של קורטיזול?
קורטיזול מיוצר מכולסטרול. תאי קליפת בלוטת יותרת הכליה מייצרים כולסטרול באופן אנדוגני, אולם ברמה מועטה מאד, והם בעיקר תלויים באספקה חיצונית של כולסטרול.
28
מה הוא חומר המוצא של הקטוכולמינים (כוללת רפינפרין, נוראפינפרין, ודופמין)?
טירוזין ופניאלנין
29
מה הוא חומר המוצא של סרטונין?
טריפטופן
30
מה הוא חומר המוצא של אצטילכולין?
כולין
31
מארי אינסוורט'
מארי אינסוורט' היא חוקרת אשר פיתחה את "הסיטואציה הזרה", המשמשת לבחינת איכות ההתקשרות של הילד.
32
ג'ון בולבי
הוגה תיאוריית ההתקשרות, עליה מבוסס הרציונאל התיאורטי של "הסיטואציה הזרה", אך לא הוא מפתח המתודה.
33
האם מאהלר ופיאג'יה פיתחו הסיטואציה הזרה?
מאלהר ופיאג'ה פיתחו תיאוריות התפתחותיות שונות, אך לא בהתייחס למתודת "הסיטואציה הזרה".
34
זיכרון איקוני
זיכרון איקוני הוא זיכרון חזותי מדויק הנשמר לפרק זמן ממוצע של 500-1000 אלפיות השנייה ואז מתפוגג.
35
זיכרון אפיזודי
זיכרון אפיזודי הוא זיכרון של חוויות אישיות בעלות אופי אוטוביוגרפי. זיכרון זה הוא אחד משני הסוגים של הזיכרון הדקלרטיבי (הסוג השני הוא זיכרון סמנטי – זיכרון של ידע ומושגים), וניתן לשליפה מודעת ולהמשגה מילולית בקלות יחסית.
36
זיכרון אימפליציסטי
זיכרון אימפליציסטי הוא זיכרון מרומז הכולל זיכרונות של תהליכים ומיומנויות
37
זיכרון הבזק
זיכרון הבזק הוא זיכרון הכולל פרטים רבים, ונוצר על-פי רוב בנסיבות בהן ישנן גירוי רגשי חזק
38
גליצין
גליצין הוא חומצה אמינית המתפקדת כנוירוטרנסמיטר מעכב במוח השדרה ובחלקים הנמוכים של המוח, הוא לא נמצא קשור לדיכאון
39
איזה נוירוטרנסמיטורים נמצאו כמעורבים בדיכאון?
שלושת הנוירוטרנסמיטורים המרכזיים אשר נמצאו כמשפיעים על מצב רוח הם סרוטונין, דופאמין ונוראפינפרין. מצב של דיכאון מתאפיין בפעילות לא מאוזנת של השלושה.
40
טריאדה קוגניטיבית בק
אהרון בק הוא פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, ממייסדי שיטת הטיפול הקוגניטיבית, אשר במקור פותחה לטיפול בדיכאון. "הטריאדה הקוגניטיבית" (המשולש הקוגניטיבי) הוא מושג שפיתח בק והוא מורכב משלושה דפוסים של מחשבות אוטומטיות שליליות: מחשבות שליליות אודות עצמי- דפוס מחשבה אוטומטי המתייחס לנטייה של האדם הדיכאוני לייחס כל אירוע שלילי לעצמו ולחוות את עצמו כפגום, חסר ערך וחסר תקווה. מחשבות שליליות אודות העולם- דפוס מחשבה אוטומטי המתייחס לנטייה של האדם הדיכאוני לפרש אירועים נייטרלים באופן שלילי ולראות את העולם כמלא בסבל ובמכשולים בלתי-אפשריים. מחשבות שליליות אודות העתיד- דפוס מחשבה אוטומטי המתייחס לנטייה של האדם הדיכאוני להאמין כי המצב השלילי יישאר לעד וכי אין לו כל יכולת לשנות את גורלו.
41
במטלת סטרופ הקלאסית, מה נבדק בה?
במטלת סטרופ נצפה כי בתנאים הלא-תואמים, הנבדקים יראו זמן ביצוע ארוך יותר.
מטלת הסטרופ מתייחסת לזמן התגובה ולא לרמת הדיוק.
42
תיאורית ego depletion
תיאורית Ego Depletion רואה את העצמי (self) כמשאב. על פי תיאוריה זו, פונקציות אשר דורשות מאמץ מן העצמי (כמו ויסות עצמי) גורמות לבזבוז אנרגיה ולדלדול משאבים אשר דרושים למטלות קוגניטיביות אחרות.
43
קרטריונים לאבחנת הפרעת אישיות אנטי סוציאלית?
כדי לאבחן הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית יש לזהות שלושה לפחות מבין התסמינים הבאים: התנהגות לא-קונפורמית, רמאות, התנהגות אימפולסיבית, התנהגות חסרת שקט ואגרסיבית, התעלמות מן הביטחון האישי ומן הביטחון של אחרים, חוסר אחריות עקבי והיעדר תחושת חרדה. חוסר אמפטיה אינו מאפיין של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, ולמעשה הסובלים מהפרעה זו נוטים להצטיין בקריאת מצבו הרגשי של האחר.
44
תיאוריית התקשורת של בולבי
על פי תיאוריות ההתקשרות, לתינוק ישנו צורך פנימי ומולד להתקשרות עם דמות מטפלת, צורך בהגנה וקרבה. על פי התיאוריה, צורך זה בהתקשרות הוא ראשוני, ואינו תלוי בכך שהאם מספקת את צרכיו הפיזיים (ובכללם מזונו) של התינוק. כלומר ההתקשרות אינה נובעת מכך שהאם מספקת את המזון.
כאמור, מערכת ההתקשרות מכוונת ליצירת קרבה בין התינוק לדמות המטפלת. בנוסף, ילדים משתמשים בגורם המטפל (בדרך כלל האם) כבסיס בטוח ממנו הם יכולים לצאת ולחקור את העולם וגם, מערכת ההתקשרות גורמת לכל תינוק לפתח מודל של ציפיות המכונה מודל פעולה פנימי (internal working model)
45
תיאורית הלמידה הקלאסית
Unconditional stimulus (US) – stimulus that elicits the innate reflex (food).
Unconditional response (UR) – reflex action that occurs in response to US (salivation).
Conditional stimulus (CS) – any stimulus that does not originally elicit the UR (bell).
Conditional response (CR) – the action elicited by the CS (salivation).
46
אפקט הנדוניה Endowment effect
אפקט הנדוניה (Endowment effect) בה אנשים מעריכים חפצים ששייכים להם כבעלי ערך גבוה יותר מאשר חפצים שלא שייכים להם. ההסבר לתופעה זו הוא במוטיבציה של האדרה עצמית,
47
הטיה אגוצנטרית Egocentric bias
הטייה אגוצנטרית (Egocentric bias) מתייחסת לתופעה שבה האדם נותן לעצמו קרדיט על תוצאות של פעולה משותפות, במידה רבה יותר מזו שאדם אחר היה נותן לו. ההסבר לתופעה זו קשור גם הוא למוטיבציה של האדרה עצמית
48
הכשלה עצמית Self-handicapping
הכשלה עצמית (Self-Handicapping) הוא תהליך בו אנשים שמים לעצמם בכוונה מכשולים (גם אם לא-במודע), בכדי להימנע מבושה במקרה של כישלון (מכינים לעצמם תירוץ לכשלון). גם ההסבר לתופעה זו נעוץ במוטיבציה של האדרה עצמית
49
הפרעת אישיות נמנעת
הפרעת אישיות נמנעת היא הפרעת אישיות מהאשכול השלישי (יחד עם הפרעת אישיות
תלותית והפרעת אישיות טורדנית כפייתית), המאופיינת ברגישות גבוהה לדחייה חברתית, העלולה להוביל לדפוס של הימנעות והתבודדות. האטיולוגיה של הפרעת זו קשורה, כפי הנראה, גם לגורמים גנטיים (כמו טמפרמנט מולד), וגם לגורמים פסיכו-סוציאליים, אך לא נמצא שהיא קשורה באירועים טראומתיים.
50
הפרעת זהות דיסוציאטיבית
הפרעת זהות דיסוציאטיבית שייכת לקבוצה של הפרעות דיסוציאטיביות, ואשר בה יותר מאישיות אחת מתקיימת באדם. רוב הלוקים בהפרעה זו מדווחים שהיא החלה עקב אירועים טראומתיים, אשר בעקבותיהם נוצרה דיסוציאציה, ניתוק, בין חלק אישיות שונים. אם כן, האטיולוגיה של הפרעה זו קשורה לטראומה
51
הפרעת אישיות גבולית
הפרעת אישיות גבולית מאופיינת בדפוס נרחב של חוסר יציבות במערכות יחסים בינאישיות, בתחושת העצמי ובמצב הרוח, לצד אימפולסיביות משמעותית. הפרעת זו נמצאה קשורה גם למרכיבים מולדים,
וכאמור גם לגורמים הקשורים בטראומה, במיוחד בילדות.
52
היינץ קוהוט ותורשה מול סביבה: מה הדגיש?
קוהוט התמקד בסביבה כמאפשרת התפתחות נפשית בריאה על הציר הנרקיסיסטי. לפי קוהוט, על הסביבה לספק לתינוק את צרכי הזולת-עצמי שלו, צרכים הקשורים לבניית עצמי קוהסיבי ולערך עצמי תקין. צרכים אלה מתחלקים לשלושה עיקריים: צורך באידיאליזציה (דמות אידיאלית איתה אפשר להזדהות), בשיקוף (הקשור בתחושה שרואים אותו ומתפעלים ממנו) וצורך בתאומות (תחושות של דמיון ושיתוף בין העצמי והאחר). בניגוד להוגים אחרים, קוהוט ראה תוקפנות כתגובה לכשל של הסביבה, ולא כגורם נפשי מולד הקיים באדם, ללא קשר לסביבה. אם כן, גם קוהוט התמקד בעיקר בתפקיד הסביבה בהתפתחות הנפשית
53
קליין ותורשה מול סביבה: מה הדגישה?
קליין היא מהמפתחים העיקריים של תיאוריית יחסי האובייקט. בתיאוריה שלה היא מדגישה שתי עמדות נפשיות מובנות: המעדה הסכיזו-פרנואידית והעמדה הדיכאונית. כמו כן, קליין מדגישה בתיאוריה שלה את הדחפים המולדים ובמיוחד את התוקפנות המולדת של התינוק. היא אומנם לא מכחישה את החשיבות של הסביבה, אך ככלל קליין מדגישה יותר את הדחפים המולדים והשפעתם על העמדה הנפשית של האדם. לכן, קליין רואה את התורשה כמשפיעה יותר
54
פרויד ותורשה מול סביבה: מה הדגיש?
פרויד כידוע הוא אבי התיאוריה הפסיכואנליטית. בתיאוריות השונות שגיבש הוא ייחס מקום משמעותי במיוחד לדחפי המולדים איתם נולד האדם, במיוחד לדחפים הליבידינאליים ובהמשך גם לדחפי המוות. התייחסותו להשפעת הסביבה השתנתה במהלך שנות הגותו של פרויד , אך ככלל הוא ייחס לה מקום משמעותי פחות ביחס למציאות הפנימית המולדת של הדחפים. לכן גם פרויד שם דגש רב יותר על התורשה
55
פיאז'ה ותורשה מול סביבה: מה הדגיש?
פיאז'ה היה פסיכולוג שוויצרי-צרפתי אשר פיתח תיאוריה של התפתחות קוגניטיבית. תיאוריה זו התאפיינה בשלבים התפתחותיים הנבדלים זה מזה באופן איכותי, ולא רק כמותי. בתיאוריה שלו ישנה חשיבות גדולה לבשילה הביולוגית בתהליך ההתפתחות הקוגניטיבית, אך ישנה גם חשיבות להתנסות עם הסביבה בתהליכים של התאמה והטמעה. אם כן, נראה שפיאז'ה ייחס משמעות רבה יותר לתורשה ולתהליכים ביולוגיים, גם אם ראה מקום גם להשפעות הסביבה.
56
התיאוריה של חומסקי לגבי התפתחות שפה
התיאוריה של חומסקי לגבי התפתחות השפה גורסת כי היכולת להבין דקדוק וליצור מבנים דקדוקיים היא בעיקרה יכולת מולדת. היות שיכולת זו היא מולדת, ילדים יכולים לפתח מבנים דקדוקיים למרות שלא נחשפו אליהם בעבר.
57
התיאוריה של ויגוצקי לגבי התפתחות שפה
התיאוריה של ויגוצקי לגבי התפתחות השפה גורסת כי השפה מתפתחת דרך אינטראקציה חברתית. בהתאם לתיאוריה זו, כדי שילד יפתח מבנה דקדוקי, הרי שעליו להיחשף אליו בהקשר חברתי.
58
התיאוריה של סקינר לגבי התפתחות שפה
התיאוריה של סקינר לגבי התפתחות השפה גורסת כי השפה מתפתחת דרך מערכת חיזוקים חברתית. בהתאם לתיאוריה זו, כדי שילד יפתח מבנה דקדוקי, הרי שעליו לשמוע אותו ולקבל חיזוק על השימוש בו.
59
התיאוריה של פיאז'ה לגבי התפתחות שפה
התיאוריה של פיאז'ה לגבי התפתחות השפה גורסת כי השפה מתפתחת באופן מקביל לשאר ההתפתחות הקוגניטיבית – דרך מערכת של הטמעות והתאמות. מערכת זו מתפתחת באינטראקציה עם הסביבה. לכן, כפי שהקוגניציה מתפתחת באינטראקציה עם הסביבה, כך גם רכישת המבנים הדקדוקיים.
60
מטלת נבון
מטלת נבון היא פרדיגמה שנועדה לבחון עיבוד גלובלי לעומת עיבוד לוקלי. בדרך-כלל מוצג בפרדיגמה זו גירוי המכיל הן מאפיינים גלובליים והן מאפיינים לוקליים. למשל, אות גדולה המורכבת מאותיות קטנות (האות הגדולה היא הגירוי הגלובלי, והאותיות הקטנות הן הגירוי הלוקלי). בפרדיגמה זו לא נעשה שימוש בעיקר במחקרי תינוקות, אלא לשם בחינת עיבוד קוגניטיבי
61
פרדיגמת מצב הזר
פרדיגמת מצב הזר היא פרדיגמה שנועדה לבחון את דפוס ההתקשרות של התינוק. בפרדיגמה זו נבחן דפוס ההתנהגות של התינוק ביחס למספר סיטואציות דוגמת פרידה מהאם, איחוד מחדש ואינטראקציה עם אדם זר. פרדיגמה זו מיועדת מלכתחילה לשימוש במחקרי תינוקות
62
פרדיגמת הצוק הוויזואלי Visual cliff
פרדיגמת הצוק הוויזואלי היא פרדיגמה שנועדה לבחון תפיסת עומק. בפרדיגמה זאת מניחים לוח שקוף על משטח שנתפס כתהום. סירוב לחצות את המשטח מעיד על קיום תפיסת עומק. הפרדיגמה נמצאת בשימוש בעיקר במחקרי תינוקות
63
פרדיגמת ההביטואציה
פרדיגמת ההביטואציה היא פרדיגמה המשמשת לבחינת היכולת של תינוקות להבחין בין גירויים שונים. בפרדיגמה זו חושפים את התינוק לגירוי מסוים עד שנוצרת התרגלות אליו, ואז משנים מימד מסוים בגירוי. תגובה של התינוק לשינוי המימד מעידה על יכולת לזהות אותו. עושים שימוש בפרדיגמה זו בעיקר במחקרי תינוקות
64
High social desirability and mental disorders
אנשים המאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות תלותית מתאפיינים, בין השאר, בצורך גבוה בריצוי, מציאת חן ואישור חיצוני מאחרים
הפרעת אישיות סכיזואידית מתאפיינת בחוסר עניין ביחסים חברתיים, ולכן לא בהכרח נצפה שאנשים אלו יגלו עניין בהערכות מרציהם.
הפרעת אישיות אנטי-חברתית מתאפיינת בהתנהגות חסרת אמות מידה מוסריות, ולמעשה בחוסר הפנמה של המצפון. לא בהכרח נצפה שאנשים עם הפרעה זו, יפגינו רצייה חברתית.
אנשים הסובלים מהפרעת אישיות פרנואידית מתאפיינים בחשדנות רבה לסביבה וביחס עוין כלפיה. לכן, רצייה גבוהה אינה בהכרח קיימת אצלם.
65
Maslow's pyramid
מאסלו חילק את צרכי האדם לשתי קטגוריות עיקריות: צרכי חסך וצרכי גדילה. כל הצרכים מחולקים לשלבים היררכיים (כמו בפירמידה), כאשר בשלבים התחתונים מופיעים צרכי החסך, ובעליונים צרכי הגדילה. צרכי החסך כוללים (מהצרכים הראשונים יותר, לגבוהים יותר בפירמידה): צרכים פיזיולוגיים, צרכי ביטחון, צרכי שייכות ואהבה, וצרכי הערכה. מניעי הגדילה, אשר נמצאים בפירמידה מעל צרכי החסך כוללים את הצורך בהגשמה עצמית שמורכב משלושה צרכים: צרכים קוגניטיביים, צרכים אסתטיים, וצרכי מימוש עצמי.
66
דה-אינדיבידואציה וממה היא נובעת
דה-אינדיבידואציה היא מושג בפסיכולוגיה חברתית, המתייחס להיחלשות הנורמות החברתיות של הפרט כאשר הוא נמצא בקבוצה. מחקרים בתחום (ובפרט מחקריו של גוסטב לה-בון) הראו כי דה-אינדיבידואציה נובעת מתחושת האנונימיות ושחרור מאחריות שהפרט חש כאשר הוא נמצא בקבוצה. כמו כן, פ.ג. זימברדו הראה כי דה- אינדיבידואציה יכולה לנבוע גם מעוררות יתר, עומס חושי ושינויים בתודעה כתוצאה משימוש באלכוהול ובסמים.
השפעה מדכאת של הסביבה לא נמצאה כמובילה לדה-אינדיבידואציה.
67
בטלה חברתית social loafing
בטלה חברתית (loafing social) היא תופעה בפסיכולוגיה חברתית המתארת מצב בו אנשים משקיעים פחות מאמץ להשגת מטרותיהם כאשר הם נמצאים בקבוצה, לעומת מצב בו הם פועלים לבדם. מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מראים כי התופעה מתגברת ככל שמספר חברי הקבוצה גדל, וכן שהתופעה נפוצה יותר בתרבויות אינדיבידואליסטיות (בהן הפרט מחונך לפעול לבדו) מאשר בתרבויות קולקטיביסטיות (בהן עבודה בקבוצה היא ערך מקובל וחשוב). לבסוף, מחקרים הראו כי תופעה זו הינה בעלת השפעה רבה במיוחד במטלות קלות, בהן היחיד לא נדרש להשקעה רבה, לעומת מטלות קשות – בהן גם כשהוא בקבוצה, היחיד נדרש להשקעה רבה.
68
תיאוריית יחסי אובייקט
תיאוריית יחסי אובייקט היא תיאוריה פסיכו דינמית העוסקת בתהליך ההתפתחות הנפשי של הילד ביחסי גומלין עם האנשים האחרים בסביבתו. על פי התיאוריה, יחסי האובייקט של הילד מעוצבים לראשונה במסגרת יחסיו עם המטפלים העיקריים שלו כתינוק. יחסים אלו מופנמים ומשפיעים על האופן בו הוא תופס מערכות יחסים בהמשך חייו. מלאני קליין, תיאורטיקנית מרכזית בפיתוח התיאוריה, חילקה את השנה הראשונה בחיי התינוק לשתי עמדות: העמדה הדפרסיבית (דיכאונית) והעמדה הסכיזו- פרנואידית.
69
העמדה הדפרסיבית
העמדה הדפרסיבית היא העמדה המתקדמת יותר, אליה מגיע התינוק במחצית השנייה של השנה הראשונה, כאשר ישנה דומיננטיות של חוויות טובות וחלה התפתחות של היכולת הקוגניטיבית. "תיקון" (reparation) היא התארגנות הגנתית של התינוק שמטרתה לשקם את האובייקט הטוב, שהתינוק חושב שהוא הרס במסגרת העמדה הסכיזו-פרנואידית. אם כן, התיקון מאפיין את העמדה הדיכאונית
70
העמדה הסכיזו-פרנואידית
העמדה הסכיזו-פרנואידית מתרחשת במחצית הראשונה של שנת החיים הראשונה, במסגרתה התינוק עדיין אינו יכול לתפוס את האובייקט (האם) כאובייקט שלם ולכן הוא מתייחס לחלקים ממנה. עמדה זו מתאפיינת בחרדת רדיפה עוצמתית, עמה התינוק מתמודד באמצעות מנגנון הגנה מסוג:
פיצול: התינוק מפריד בין החלקים הטובים והרעים שלו ושל האובייקט, במטרה להגן על הטוב מפני הרע.
הזדהות השלכתית: התינוק מווסת רגש פנימי (חרדה, מצוקה) באמצעות השלכתו אל אדם אחר.
חמדנות: היא רגש המאפיין את התינוק הנמצא בעמדה הסכיזו-פרנואידית, כאשר הוא רוצה לקבל את כל התוכן של השד הטוב לעצמו, מבלי להתייחס לתוצאות עבור השד.
71
סכיזופרניה ודלוזיה
סכיזופרניה היא הפרעה נפשית כרונית, המתאפיינת באוסף של תופעות נפשיות והתנהגותיות, ביניהן: הזיות, מחשבות-שווא, הידרדרות קוגניטיבית, צמצום רגשי, הפרעות בארגון החשיבה והדיבור ועוד. נהוג לחלק את הסימפטומים של ההפרעה לסימפטומים חיוביים ושליליים. סימפטומים חיוביים הם סימפטומים המתארים חריגות ועיוותים בתהליכי חשיבה והתנהגות קיימים, בעוד שסימפטומים שליליים הם סימפטומים המתארים התדרדרות או היעדר מאפייני התנהגות וחשיבה נורמלים. דלוזיות הן מחשבות שווא, הפרעת חשיבה המתבטאת בקיומן של מחשבות שאינן נכונות אובייקטיבית. מאחר שמדובר בחריגה בתהליך החשיבה, דלוזיות נחשבות לסימפטום חיובי
72
אלוגיה
אלוגיה הוא סימפטום במסגרתו חל אובדן של היכולות הלשוניות, מדובר בסימפטום שלילי
73
אפקט קהה
אפקט קהה הוא סימפטום המתייחס להשטחה או הקהיה של החוויה הרגשית וגם כאן מדובר בסימפטום שלילי
74
James Lange theory
According to the James-Lange theory of emotion, an external stimulus leads to a physiological reaction. Your emotional reaction depends upon how you interpret those physical reactions.
"I am trembling. Therefore, I am afraid"
75
Cannon-Brad theory
According to the Cannon-Bard theory of emotion, we feel emotions and experience physiological reactions such as sweating, trembling, and muscle tension simultaneously.
76
The Schachter-Singer theory
The Schachter-Singer theory is a cognitive theory of emotion that suggests our thoughts are responsible for emotions.
77
מערכת הניגרו- סטריאטלית (Nigro-Striatal)
המערכת הניגרו- סטריאטלית (Nigro-Striatal) - היא מסלול נוירונלי אשר מקשר בין החומר השחור (Substantia nigra) עם הסטריאטום (striatum) והיא מעורבת בעיקר ביצירת תנועה.
78
מערכת המזולימבית (Mesolimbic)
המערכת המזולימבית (Mesolimbic) נמצאת במוח התיכון ומערבת את האמיגדלה, ההיפוקמפוס והקורטקס הקדמי. מערכת זו נמצאה כקשורה לעיצוב תגובות התנהגותיות ולמוטיבציה - עירור התחושה של תגמול
79
מערכת הקורטיקובולברית (Corticobulbar)
המערכת הקורטיקובולברית (Corticobulbar) - היא נתיב שמקשר בין הקורטקס הצרברלי לגזע המוח והיא קשורה לשרירי הפנים והצוואר.
80
מערכת הרטינו-קורטיקלית (Retino-Cortical)
המערכת הרטינו-קורטיקלית (Retino-Cortical) היא המערכת המחברת בין רצפטורי הראייה לקורטקס המעבד את המידע הויזואלי.
81
גורמים המגבירים חיבה liking בין אנשים
בניגוד למשפט הידוע "ניגודים נמשכים", השלמה לא נמצאה בגוף המחקר של הפסיכולוגיה החברתית כאחד הגורמים הנחשבים כתורמים למשיכה בין-אישית. דווקא ההיפך, דמיון בין-אישי, נמצא כתורם למשיכה בין אישית.
קירבה גיאוגרפית, נמצאה אף היא כמגבירה חיבה בין-אישית, כך שככל שאנשים גרים קרוב יותר, גדל הסיכוי כי יתפתח ביניהם קשר ידידותי או רומנטי.
כמו כן, מראה חיצוני מושך.
82
Thorndike and the law of effect
חוק התוצאה של ת'ורנדייק קובע כי תוצאות ההתנהגות משפיעה על תדירותה, כך שתדירותה של התנהגות שמובילה לתוצאה שלילית (עונש) תקטן, ואילו תדירותה של התנהגות שמובילה לתוצאות חיוביות (חיזוק) תגבר.
83
פבלוב
מחקריו של פבלוב מתייחסים להתנייה קלאסית (הגברת תדירות של רפלקס), ואילו המחקר הנוכחי מדבר על למידה אופרנטית (שינוי בתדירות של התנהגות רצונית).
84
בנדורה
בנדורה, שהציג את תיאורית הלמידה החברתית, טען כי למידה יכולה להתבסס גם על צפייה באחרים (ולא רק על התנסות אישית), ואילו הניסוי הנוכחי עסק בלמידה באמצעות התנסות אישית (חיזוק חיובי) ולא בלמידה מתוך צפייה.
85
זליגמן וחוסר אונים נלמד
זליגמן הציג הסבר לדיכאון המבוסס על חוסר אונים נלמד. זליגמן התבסס על ממצאי ניסוייו שהראו כי חיה שקיבלה שוקים חשמליים ולא יכלה לברוח מהם, פיתחה עם הזמן חוסר אונים נלמד שהתבטא בכך שהחיה לא ברחה מהכלוב גם כשכבר יכלה לברוח, וכן הראתה סימפטומים של דיכאון.
86
אשכולות
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית שייכת לאשכול A של הפרעות האישיות, ואילו הפרעת אישיות אנטיסוציאלית, היסטריונית ונרקיסיסטית נמצאות באשכול B, יחד עם הפרעת אישיות גבולית.
87
Depersonalization
הפרעת דה-פרסונליזציה שייכת לקבוצת ההפרעות הדיסוציאטיביות. היא כוללת סימפטומים דיסוציאטיביים של חוויות חוזרות ונשנות של תחושת ניתוק מהגוף או מהתודעה של העצמי, וחוויה של התבוננות על העצמי מבחוץ (בחוויות אלו לא כלולה פגיעה בביקורת המציאות ולכן לא מדובר בחווייה פסיכוטית).
88
הפרעה דלוזיונלית
הפרעה דלוזיונלית היא הפרעה בה קיימת דלוזיה (מחשבת שווא) מרכזית. הפרעה זו אינה כוללת מרכיבים דיסוציאטיביים.
89
כפיית החזרה repetition compulsion
כפיית החזרה (repetition compulsion). מדובר על הנטייה הכפייתית של אדם לחזור על חוויה טראומתית מן העבר שלו. מצבים אלה, אינם מוסברים על ידי 'עיקרון העונג', אלא על ידי דחף המוות, השואף להחזיר את האדם "אחורה".
90
העמדה הדפרסיבית
עמדה הדפרסיבית של קליין. במושג זה, מתייחסת קליין לעמדה נפשית של האדם, בה הוא יכול לראות את האחר כשלם, ולשאת את החלקים הטובים והרעים של עצמו ושל האחר גם יחד.
91
העצמי הכוזב
העצמי הכוזב הוא מבנה אישיותי שמתפתח על רקע חודרנות יתר של הסביבה בגידול התינוק. במצב כזה הילד מפתח עצמי כוזב, מותאם לדרישות ומשאלות הסביבה, כדי להסתיר ולשמור על הרצונות האמיתיים שלו, על 'העצמי האמיתי'.
92
איזה אזורים מוחיים רלוונטיים לשחזור רצף פעולות על בסיס רמז שניתן לו?
ההיפוקמפוס אחראי על גיבוש זיכרונות, ולכן הוא לא בהכרח נחוץ במטלה המצריכה שליפה מהזיכרון.
הקורטקס הפרה-פרונטלי מעורב בשליפת זיכרונות ולכן הוא נחוץ בעת ניסיון לחקות רצף על בסיס זיכרון.
איזור ורניקה אחראי על הבנת שפה ולכן הוא נחוץ לשם הבנת הרמז המילולי.
הצרבלום אחראי על יצירת תנועה רצונית ולכן הוא נחוץ לשם חיקוי הרצף.
93
הצפנה פונולוגית והצפנה ויזואלית מרחבית
ידוע כי מערכת ההצפנה הפונולוגית יעילה יותר בזכירה מאשר המערכת הויזואלית-מרחבית, בשל יכולת השינון המשפרת את הזכירה. אצל כל האנשים מדובר במערכות נפרדות
94
כלכלת אסימונים
כלכלת אסימונים היא שיטת טיפול המבוססת על חיזוקים חיוביים ועונשים, כך שעל כל התנהגות רצויה, מתוגמל המטופל באסימון, שמהווה חיזוק חיובי משני (כלומר כזה שבעזרתו ניתן להשיג חיזוק ראשוני), ועל התנהגות לא רצויה, הוא מפסיד אסימונים. אם כן, כלכלת אסימונים מבוססת על יצירת התניה אופרנטית, כלומר, הגברת התדירות של התנהגויות רצויות רצוניות והפחתת התדירות של התנהגויות לא-רצויות רצוניות, אך השיטה אינה מבוססת על הכחדה באמצעות הפסקת החיזוק.
95
הצפה flooding
הצפה היא שיטה בה אדם נחשף לגורם המעורר בו חרדה מבלי להימנע ממנו, כאשר המטרה היא הכחדת הקשר בין הגורם שמעורר חרדה ובין תחושת הפחד. כלומר, מדובר בהכחדת הקשר באמצעות הפסקת החיזוק השלילי (שהוא ההימנעות מחוויית החרדה).
96
שיטת ההקהיה השיטתית systematic desensitization
בשיטת ההקהיה השיטתית אדם נחשף לגורם המעורר בו חרדה (במקרה זה בהדרגה) חשיפה כזו, כמו בהצפה, מטרתה להכחיד את הקשר בין הגורם שמעורר חרדה לבין החרדה על ידי מניעת "הבריחה" מחוויית החרדה (שהיא החיזוק השלילי).
97
חשיפה ממושכת prolonged exposure
טיפול בחשיפה ממושכת הוא טיפול בהפרעת דחק פוסט טראומתית, בו המטופל נחשף שוב ושוב לגורמים הטראומתיים, כך שנעשית הכחדה של הקשר בין הגורמים הללו ובין תחושת החרדה. בדומה לשתי השיטות הקודמות, גם כאן מנגנון ההכחדה זהה.
98
הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית
הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, היא הפרעה הקשורה בקושי בקבלת החוקים המוסריים של החברה. בהפרעה זו, ישנה עוררות רגשית ופיזיולוגית נמוכה בהשוואה לנורמה, דבר שאף גורם לסובלים ממנה להיות סבילים יותר לעונשים מצד החברה.
99
REM
מתאפיינת בקצב לב ונשימה משתנים ולעתים מהירים, פעילות מוחית מוגברת וחלומות חיים וברורים. עם זאת, המתח השרירי בגוף נמוך ביותר, ולא גבוה. זה של שנת REM מונע מהחולמים במציאות לבצע את הפעולות שהם מבצעים בחלום.
100
מודל העוררות-תוקפנות
על פי מודל זה, ישנו קשר בין עוררות פיזית לאלימות. רמת האלימות שהאדם יפגין תלויה בקשר שבין מקור העוררות ועוצמת העוררות.
1) עוררות שלילית (אירוע מפחיד) בעוצמת עוררות נמוכה יש עליה בתוקפנות ועוצמת עוררות גבוהה עליה משמעותית.
2) עוררות ניטראלית (מאמץ פיזי או חום) - בעוצמת עוררות נמוכה אין שינוי ובעוצמת עוררות גבוהה ישנה עליה.
3) עוררות חיובית (אירוע משמח) בעוצמת עוררות נמוכה יש ירידה בתוקפנות ובעוצמת עוררות גבוהה יש ירידה או עליה בתוקפנות.
101
הפרעה פסיכוטית אקוטית and actual mode
הביטוי הקיצוני ביותר של מצב זה (מצב זה מבטא חוויה של זהות בין מציאות פנימית וחיצונית, וייחוס משקל שווה לגירויים פנימיים (למשל מחשבות ורגשות) וחיצוניים) יהיה במצב פסיכוטי הכולל למשל הלוצינציות, בהן החולה חווה תכנים פנימיים כאמיתיים לחלוטין ומשקפים את המציאות החיצונית. למעשה, במצב זה, החולה אינו מסוגל כלל להבחנה בין מציאות (חיצונית) ודמיון (כלומר עולמו הפנימי).
102
הפרעת אישיות היסטוריונית and actual mode
בהפרעת אישיות היסטוריונית, הסובלים ממנה נוטים לעוררות-יתר, דרמטיות רבה והתנהגות רגשנית. מדובר באנשים אשר מפגינים כלפי חוץ התנהגות צבעונית, נוטים למשוך תשומת לב, אף כי נראה שפעמים רבות הם מנותקים מהחוויה הרגשית האמיתית שלהם. כאמור, גם אם לעיתים החוויה הפנימית של אנשים כאלה משפיעה מאוד על תפיסת המציאות (כמו ב-actual mode), לרוב מדובר באנשים המסוגלים לתפוס את המציאות נכונה, ולהבחין בינה ובין עולמם הפנימי.
103
OCD and actual mode
הפרעת אובססיבית קומפולסיבית היא הפרעת חרדה בה מופיעות אובססיות (מחשבות) וקומפולסיות (טקסים). כלומר, לרוב מדובר במחשבות מעוררות חרדה, ובטקסים המנסים להרגיע ולהתמודד עם החרדה. כך למשל, ישנם אנשים הפוחדים מזיהום, ולכן שותפים ידיים באופן טקסי ומוגזם. גם כאן, ייתכנו מצבים בהם החוויה הפנימית (חרדה במקרה הזה) משפיעה על תפיסת המציאות (למשל, המחשבה שישנו זיהום), אך מדובר בהשפעה נקודתית יחסית. לרוב, תפיסת המציאות של אנשים אלה תקינה, והם מסוגלים להפריד בין החוויה הפנימית למציאות החיצונית.
104
פיקסציה בשלב האורלי והאנאלי
פיקסציה בשלב האוראלי המוקדם גורמת לתלותיות, ילדותיות ופסיביות. פיקסציה בשלב האוראלי המאוחר מובילה לוכחנות, נצלנות, ציניות ושליטה בזולת. רכושנות היא אינה מאפיין של פיקסציה בשלב האוראלי, אלא של פיקסציה בשלב האנאלי.
