אישיות Flashcards

Question

שלב אנאלי (פרויד)

Answer 1

1.5 - 3 שנים פי הטבעת: החזקת/ הוצאת צואה משימות: שליטה עצמית בעשיית צרכים קיבעון: נטייה לסדר מוגזם תסכול: תובענות demands מוגזמת מצד ההורים אישיות אנאלית-אוגרת: עקשן, קמצן, ממושמע ודייקן. אישיות אנאלית-מרחיקה: אימפולסיבי, הרסני, חסר משמעת.

Answer 2

3-6 שנים אברי מין - אוננות משימות: הזדהות עם הורה בן אותו מין פתרון התסביך האדיפלי ותחילת היווצרות הסופר-אגו קיבעון: בנים: פזיזות, רברבנות. בנות: פלרטטנות, פתיינות תסכול: כישלון בפתרון התסביך האדיפלי אישיות: נוירוזה בעיקר אימפוטנציה ופריג'ידיות

Answer 3

6-12 שנים מיניות רדומה (אין) הרחבת קשרים חברתיים

Answer 4

בשלות מינית ואילך אברי מין - אינטימיות הטרוסקסואלית משימות: ביסוס מערכות יחסים אינטימיות, תרומה לחברה באמצעות עבודה תסכול: קיבעונות בשלבים קודמים יקשו על ההסתגלות אישיות: אישיות גניטאלית – אישיות אידיאלית שחווה סיפוק דרך אהבה. שליטה בדחפים מביאה לדאגה כנה ומשוחררת מרגשות אשם לבן הזוג.

Answer 5

שמדובר בפונקציה של האגו, המזהירה מפני סכנה אפשרית שיש להילחם בה או להימנע ממנה. בכך החרדה מאפשרת לאדם להסתגל ולהגיב במצבים מאיימים.

Answer 6

מקור החרדה הוא בתחושת חוסר האונים של התינוק אשר נובעת מהקושי שלו לשלוט בגירויים פנימיים וחיצוניים.

Answer 7

תגובה אמוציונאלית לסכנה אמיתית בעולם החיצוני. עשויה לפגום ביכולת הפרט להתמודד עם הסכנה, אך דועכת כשמקור הסכנה נעלם. באופן כללי, עוזרת לשימור העצמי.

Answer 8

פחד מכך שהאגו לא יוכל לשלוט בדחפים אשר יתפרצו החוצה. החרדה נובעת מהשלכות חברתיות שליליות. בתחילה החרדה היא מציאותית שכן העונש נבע ממקורות חיצוניים, אך כאשר הדחפים של האיד מאיימים לשבור את האגו, החרדה הופכת נוירוטית.

Answer 9

פחד של האגו מענישה של הסופר-אגו, הנובעת מהתנהגות בלתי מוסרית. מתרחשת כאשר האיד שואף לבצע פעולה הגוררת תחושת אשם או בושה מטעם הסופר-אגו. גם כאן, מקור החרדה מציאותי שכן יש סיכוי לענישה על ידי ההורים או החברה. המשך התפתחות הסופר-אגו מוביל לחרדה חברתית. חרדה זו עשויה להתרחב עד כדי פחד מהמוות או מענישה בעולם הבא.

Answer 10

1 הם מקור להטעיה עצמית בכך שפועלים ברמה לא מודעת. .2 מעוותים את המציאות כדי להגן על הפרט מפני חרדה.

Answer 11

המנגנון העיקרי והשכיח ביותר, הנוקט בטכניקה ישירה של שכחה מכוונת. אירועים, רגשות וכדומה, מודחקים מהמודע אל הלא-מודע. להדחקה יש מחיר, שכן הרגש ממשיך להיות פעיל מתחת לפני השטח, וחסימתו צורכת אנרגיה רבה, שניתן היה להשקיע בהתפתחות תקינה. הדחקה עשויה להתבטא, למשל, בחלומות או בפליטות פה. להדחקה תפקיד מרכזי בבעיות נוירוטיות, פסיכוסומאטיות ופסיכוסקסואליות.

Answer 12

האגו נשמר מפני דחף אסור על ידי ביצוע של ההפך הגמור לו. תהליך זה כולל הדחקה של הרגש, ולאחר מכן, ביטוי של ההיפך הגמור לו ברמה המודעת.

Answer 13

עידון של הדחפים והרגשות לכיוון אדפטיבי המקובל על ידי החברה. זהו מנגנון ההגנה הבריא והנכון היחידי.

Answer 14

המטופל מפיק שטף אסוציאציות ללא כל הנחיה מצד המטפל )שנמצא מחוץ לטווח ראייתו של המטופל. האסוציאציות מקרבות את המטופל לרבדים הלא-מודעים, שכן רצף האסוציאציות שלו כולל משמעות נסתרת, שעל המטפל לזהות.

Answer 15

המטופל מביע התנגדות לטיפול ונמנע מלהגיע לקונפליקטים הלא-מודעים. ההתנגדות היא מנגנון שמשמר את הדחפים הלא-מודעים ומגן עליהם. על המטפל לעמת to confront את המטופל עם ההתנגדות שלו לטיפול.

Answer 16

בתהליך הטיפולי מעתיק המטופל באופן לא מודע אל המטפל רגשות שהוא חווה כלפי אדם אחר משמעותי בחייו. ניתוח רגשות אלה, המתבטאים ביחס המטופל אל המטפל, עשוי להוביל לתובנות על עולמו הפנימי של המטופל, בעבר ובהווה.

Answer 17

התחיל את דרכו כתלמידו של פרויד אך בהמשך חל קרע בין השניים. בניגוד לפרויד, יונג האמין כי כוח החיים, הליבידו, בא לידי ביטוי באופנים שונים ואינו מונע רק על ידי כוחות מיניים. הפסיכולוגיה האנליטית psychology analytical שפיתח יונג מתייחדת בעיסוק בסמלים ובמיתוסים, ובהנחה שמקורם של הכוחות המניעים את האדם בעבר אבולוציוני משותף.

Answer 18

 אגו Ego: מרכז הנפש המודעת.  לא-מודע אישי unconscious personal: מורכב ממחשבות ומזכרונות שמקורם בעבר ההתפתחותי של האדם, ואשר נשכחו או הודחקו, וכן ממידע חושי שאינו מספיק חזק בשביל לחדור למודעות.  לא-מודע קולקטיבי unconscious collective: שרידי זיכרון חבויים של האבות האנושיים והקדם-אנושיים. זהו מבנה משותף לכלל בני האדם, בשל המורשת המשותפת.

Answer 19

מגוון הפנים והתפקידים הציבוריים שהאדם עוטה ביחסיו עם האחר.

Answer 20

הצד האפל והרע של האישיות, אשר כולל את הדחפים המיניים והתוקפניים. זהו הכוח המניע ליצירתיות.

Answer 21

האנימה הן התכונות הנשיות והפסיביות אצל הגבר, והאנימוס הן התכונות הגבריות והאסרטיביות אצל האישה. ביטוי הולם של כל אחד מהצדדים מאפשר מימוש עצמי.

Answer 22

הארכיטיפים האחרים מאורגנים סביב ארכיטיפ זה, בשאיפה לאינטגרציה. זהו הגורם המסייע לחתירה לשלמות, משימה קשה שלא ניתן להשיגה עד שקיימת הרמוניה של כלל חלקי האישיות.

Answer 23

 חשיבה Thinking – גישה אינטלקטואלית לעולם.  רגש Feeling – דגש על ההיבטים הרגשיים של החוויה.  חישה Sensation – עדות פאסיבית לחוויה התפיסתית.  אינטואיציה Intuition – תפיסה בלתי-מודעת של חוויות. אצל כל אדם פונקציה אחת מכל סוג היא דומיננטית, בעוד שהאחרות קיימות באופן מוחלש. האדם האינטגרטיבי ישתמש בכלל הפונקציות על מנת להתמודד עם אתגרי החיים. בשילוב של 4 הפונקציות ו2-האוריינטציות השונות (מופנות ומוחצנות) ניתן לקבל 8 טיפוסי אישיות.

Answer 24

מייסד הפסיכולוגיה האינדיבידואלית Psychology Individual. מדגיש את יכולת הפרט לעצב את גורלו, תוך שאיפה לשלמות ולסיפוק. האדם הוא ישות שלמה ולא ניתן להתייחס לחלקים נפרדים שלו. כמו כן, לא ניתן להפריד את האדם מהקהילה החברתית שבה הוא חי.

Answer 25

האדם חי את חייו תוך תנועה מתמדת בכיוון של צמיחה ושיפור. האדם קובע את גורלו ומונע מבפנים, על ידי מטרותיו האינדיבידואליות, שהשגתן מובילה למימוש עצמי.

Answer 26

האדם השלם הוא יותר מסך התורשה והסביבה. לכל אדם כוח פנימי מניע המכונה כוח יצירתי, שמשפיע על כלל היבטי החיים.

Answer 27

כל ילד חווה רגש נחיתות במהלך ההתפתחות ביחס להורים וביחס לחלק מקבוצת השווים והוא נאבק על מנת להתגבר עליו ולהשיג תחושת עליונות. הצורך בשלמות ובעליונות על הסביבה מלווה את האדם כל חייו ומהווה כוח מניע עיקרי. תחושת נחיתות חזקה במיוחד, בעקבות פינוק יתר, הזנחה, או נכות פיזית, עלולה להתפתח לתסביך נחיתות Complex Inferiority.

Answer 28

מולדת וקיימת אצל כולם. הפרט מתחיל להבחין בצורך זה ולממש אותו בסביבות גיל 5. זהו צורך שדורש הוצאת אנרגיה רבה ותורם לרמת המתח בחייו של האדם. הדחף לעליונות יכול לקבל אוריינטציה הרסנית כשהאדם פועל מתוך אנוכיות, ואוריינטציה בונה כשהוא פועל מתוך דאגה לרווחת הכלל.

Answer 29

אדלר מדבר על אופן ההסתגלות הייחודי של האדם לסביבתו. סגנון ההסתגלות כולל את מטרות האדם ואת הדרכים להשגתן כלומר, הדרך להשיג שלמות ועליונות, והוא משפיע על אורח החיים של האדם באופן משמעותי. סגנון החיים מגובש בסביבות גיל 5 וכל שינוי מאוחר יותר הוא הרחבה, או עיבוד שלו.

Answer 30

העניין החברתי מתעורר באמצעות הקשר עם האם, שתפקידה להפנות את הילד אל מעבר לקשר הספציפי איתה באמצעות האהבה והאכפתיות כלפיו וכלפי אחרים. גם לאב תפקיד משמעותי בהקשר זה, דרך יחסו לאם ולעבודתו. אדלר רואה במידת העניין החברתי מדד לבריאות נפשית – חיי האדם הינם בעלי ערך רק כאשר הם מועילים לחברה. הכוח היצירתי מתפתח בילדות במקביל להיווצרות העניין החברתי.

Answer 31

סדר הלידה קובע את התנאים החברתיים בהם מתפתח האדם. עיקר ההשפעה היא במשמעות שהילד מייחס למיקומו בסדר הלידה, ופחות במיקום האובייקטיבי. o ילד בכור: נהנה מתשומת לב בלעדית עד להולדתו של ילד נוסף מה שמהווה אירוע טראומטי עבורו. הוא צפוי להיות שמרן וכוחני, ומורגל לעצמאות ובידוד. o ילד אמצעי: מרגיש שעליו להתעלות על הילד הבכור. מתאפיין בתחרותיות והישגיות. o הילד הצעיר: אינו חווה את אובדן תשומת הלב ועשוי להיות מפונק. צפוי לחוש מוטיבציה להצליח אך עשוי לחוש נחות לעומת אחיו הבוגרים. o ילד יחיד: מעולם לא חווה תחרות עם אחיו, אך חש יריבות חזקה עם האב. מתאפיין בציפייה לפינוק, תלות וריכוז בעצמי.

Answer 32

על פי אדלר, האדם הנוירוטי משתמש בחוויות העבר וההווה כתירוצים לחוסר לקיחת אחריות ולשימור ההערכה העצמית שלו. נוירוזה מתפתחת במצב של שאיפה אגוצנטרית לעליונות (מידה נמוכה של עניין חברתי). מטרת הטיפול היא להגדיל את מידת העניין החברתי ולתקן את מהלך החיים. תהליך זה מתבצע בשלושה שלבים - זיהוי האמונות השגויות, סילוק מטרות שגויות, ויישום של מטרות חדשות.

Answer 33

 הדגישו במיוחד את תפקודי האני, לרבות את הגנות האני, התפתחות העצמי, תהליכי חשיבה מודעים ושליטה עצמית.  הוסיפו למודל משתנים חברתיים כמעצבי אישיות משמעותיים.  ייחוס חשיבות פחותה לדחפים מיניים כלליים.  הרחיבו את תקופת ההתפתחות האישית מהילדות למשך כל החיים.

Answer 34

תיאוריות המדגישות את תפקידו של האגו כמבנה שמתפתח באופן עצמאי מהאיד ולו תפקיד משמעותי בהסתגלות האדם לסביבתו. אנשי הפסיכולוגיה של האני קיבלו באופן עקרוני את מונחיו של פרויד. עם זאת, הם התנגדו לדגש על הצדדים האי רציונליים, ונטו להדגיש את הצד הרציונלי והמסתגל של האישיות.

Answer 35

תיאוריות המשלבות בין הפסיכואנליזה הקלאסית לבין הפסיכולוגיה האינדיווידואלית של אדלר, המתמקדות בחשיבותן של אינטראקציות חברתיות ובין אישיות כמסגרת להבנת האישיות.

Answer 36

בני אדם אינם פועלים רק כדי לספק את דחפי הסתמי, אלא גם חותרים להעניק משמעות לאירועים שהם חווים. התנגשות בין האיד, האגו והסופר אגו, אינה הגורם היחיד לחוסר הסתגלותו של האדם, אלא שתורמת לכך גם אי יכולתו ליצור תחושה של הרמוניה בינו לבין העולם החברתי. האני הוא הציר שסביבו מתרחשים התהליכים השונים באישיות והוא האחראי על המהלך התקין של חיי הנפש. מטרת הטיפול הפסיכואנליטי היא להחזיר את האני לתפקוד תקין ולשליטה על חיי הנפש. מנגנוני הגנה הם מכשול שיש להסירו. דרך הטיפול יש לבחון את אופן שימושו של האדם במנגנוני ההגנה, בכדי לעודד שימוש במנגנונים התורמים להסתגלות, ולדכא את אלו הפוגעים בה.

Answer 37

האדם מפנה את פעולת הדחפים כלפי עצמו וגורם נזקים פיזיים/נפשיים. בצורתו המעודנת ניתן להבחין ב"הכשלה עצמית", "שנאה עצמית" או בצורתו הקיצונית "הטיפוס המזוכיסטי". האדם ממקד את תשומת הלב באירועים שליליים, במקום לשים לב לתכנים המאיימים על האני.

Answer 38

מנגנון הגנה זה משמש בעיקר כאפיון אישיות של מתבגרים, החשים מוצפים ע"י דחפי המין שלהם, ומנסים להגן על עצמם ע"י דחיית כל הרצונות/ההנאות/השאיפות. לדוגמא: דיאטה קיצונית, הימנעות משינה.

Answer 39

מנגנון השלכה, האדם מספק את צרכיו ע"י הזדהות עם סיפוק צרכי הזולת.

Answer 40

מנגנון הזדהות של פרויד, חיקוי עמדות והתנהגויות של אדם שנוא.

Answer 41

מנגנון תגובת היפוך כאשר כאן מדובר בשינוי של דחף מפעיל לסביל from active to passive

Answer 42

היה תלמידה של אנה פרויד והמשיך את דרכה. הוא מדגיש את תהליכי האגו והאני וטוען שיש לבחון כל תופעה פסיכולוגית גם לאור גורמים ביולוגיים, חברתיים והתנהגותיים.

Answer 43

1) האגו מניע את ההתנהגות האנושית ולא האיד. האדם עובר תהליך של התפתחות לאורך כל החיים והוא הרבה יותר רציונאלי מכפי שהוא מתואר על ידי פרויד. 2) אריקסון מדגיש את חשיבות הערכים המקובלים, המוסדות החברתיים והתפאורה ההיסטורית בהתפתחות האישיות, מעבר לקשר הורה-ילד שמודגש אצל פרויד. 3) פסיכולוגית האגו כוללת שלבי התפתחות רבים יותר לאורך כל החיים. 4) פסיכולוגית האגו רואה ביצירת השקפה אופטימית שמדגישה את איכויות האגו את המפתח לפתרון של קונפליקטים, בעוד שהתיאוריה הפסיכואנליטית מדברת על העלאת תכנים לא- מודעים בהקשר זה.

Answer 44

 שליטה בסביבה mastering: צורך מרכזי ונפרד מדחפי הסתמי. אם השליטה אינה מושגת נוצר מצב של תסכול וזעם.  גיבוש תחושת זהות Identity: אם היא אינה מושגת נוצר מצב של ערפול ובלבול הזהות, שהוא בעייתי ומכאיב.

Answer 45

o ייחודיות – תחושה מודעת של האדם כי הוא ישות נפרדת ומיוחדת. o שלמות וסינתזה – תחושה שהאדם הוא שלמות אחת, הנובעת מאינטגרציה בין הצדדים השונים של האישיות. o אחידות והמשכיות – חתירה לא מודעת לשמירת הקשר בין האישיות בעבר לבין האישיות בעתיד, היוצרת תחושה של קביעות באישיות. o שייכות חברתית – שייכות וקשר לאידאלים ולערכים של קבוצה מסוימת המעניקים תחושת בטחון.

Answer 46

האמין שהאני הוא מבנה עצמאי לחלוטין, וכי קיימים עבורו מאגרי אנרגיה נפרדים. המונח יכולת הוא מונח מרכזי בתיאוריה שלו והוא מתייחס ליכולתו של האדם לבוא במגע עם הסביבה לשם הישרדותו וצמיחתו. מניע היעילות Motive Efficacy הוא המניע מאחורי יכולת זו: השקעת מאמץ בניסיון להשפיע על הסביבה. בעקבות השפעה על הסביבה האדם חש רגשות של יעילות (סיפוק). פתולוגיה, לדעת וויט, נוצרת כתוצאה מהתפתחות לא תקינה של רגשות היעילות.

Answer 47

הרטמן Hartman ראה באני כולו ישות עצמאית באישיות. הוא טען שהאני הוא בעל תפקודים עצמאיים שחלק מהם מולדים - אני בסיסי פרימיטיבי Basic Ego. המבנה הבסיסי של האני מאפשר הסתגלות לתנאי סביבה ממוצעים, סבירים. כישורים קוגניטיביים שונים יוצרים באני אזור משוחרר מקונפליקט Area free Conflict, בו אין השפעה של דחפי הסתמי, או של ציוויי האני העליון. באזור זה, המגע של האני עם המציאות ישיר וברור יותר. הרטמן טען שהשפעתה של המציאות הפיסית והחברתית על התפתחות האני רבה יותר מהשפעתם של דחפי הסתמי.

Answer 48

על פי מאהלר Mahler, הלידה הפסיכולוגית אפשרית רק אם שאיפותיו המולדות של הילד, להתפתח לייצור אינדיבידואלי וייחודי, זוכות לעידודה של האם. תפקיד האם הוא לאפשר לילד להיפרד ממנה ולהפוך לישות נפרדת, המסוגלת לשאת את הבדידות הנובעת מהריחוק מהאם - ספרציה. עם זאת, התפתחות האישיות הבריאה מותנית בנוכחות אימהית המאפשרת את קיומו של תהליך הדרגתי שבו האני נעשה עצמאי יותר ויותר - אינדיבידואציה. מקורן של ההפרעות הנפשיות הוא בהתפתחות לקויה של האני, שלא הצליח להתנתק מהמצב הבסיסי של קשר סימביוטי עם האם ולהפוך לישות עצמאית.

Answer 49

שלב ראשוני בו עוד אין יכולת ליחסים. התינוק אינו מבחין בין פנים לחוץ ולכן אינו מבין שצרכיו מסופקים לו על ידי אובייקט חיצוני. לקראת סוף שלב זה, התינוק מתחיל להבין שצרכיו מסופקים לו מבחוץ.

Answer 50

התינוק מתחיל להבין שהוא חלק ממערכת, ושצרכיו מסופקים לו גם מבחוץ, אך הוא עדיין חווה אותו ואת האם המספקת את צרכיו כיחידה סימביוטית אומניפוטנטית. בשל הסימביוזה, התינוק לא מסוגל להבחין מתי הוא עושה פעולה ומספק את צרכיו ומתי האם.

Answer 51

התינוק מתחיל לצאת מהחוויה הסימביוטית ומכיר באימו כאובייקט נפרד, ועל כן מתחיל לפתח את העצמי שלו. התינוק נהנה מהיכולות העצמאיות שלו ומתחיל לחקור את העולם לבדו. הוא גם חוקר את האם כישות נפרדת ומתחיל להבחין בינה לבין אחרים.

Answer 52

התינוק ממשיך לחקור את העולם, ונהנה מתגליותיו ומהעולם המתרחב לפניו. הוא מתחיל להתרחק מהאם יותר ויותר, אך מידי פעם חוזר אליה לקבלת "תדלוק רגשי" על ידי מגע וקרבה. בשלב זה התינוק נהנה מהאוטונומיה שלו ותחושת הערך העצמי המתפתחת בו מחליפה את תחושת האומניפוטנטיות המאגית שאפיינה את שלב הסימביוזה.

Answer 53

שלב זה מוכר גם בשמו המקורי בצרפתית: "Rapprochement". הילד כבר למד להתרחק מאימו, אך כעת מתחיל להבין את ההשלכות השליליות של הנפרדות מהאם. הילד מחפש את קרבתה של האם באופן אקטיבי, ולצד הצורך של בעצמאות אוטונומיה הוא גם מבין את האספקטים השליליים של הנפרדות מהאם ומפחד מאובדן אהבתה (חרדת פרידה). בשל כך הילד חווה את "משבר ההתקרבות מחדש", והוא מגיב לאם לעיתים בזעם וביחס אמביוולנטי.

Answer 54

הילד משיג אינדיבידואליות מוגדרת ויציבה. הוא מפנים דמות אם חיובית, קבועה, ואינטגרטיבית - מאחד את האובייקט הרע והטוב שראה באם בשלב שלפני כן.

Answer 55

נוכחות האם וחוויות ההזנה הראשונות של התינוק יוצרות את תחילת יחסי האובייקט עמה, תוך יחסי גומלין בין הדחפים התוקפניים לבין הדחפים הליבידינליים (יצרי המוות והחיים). כשהתינוק שלו ושבע יש איזון בין הדחפים. ואולם, כאשר יש חסכים כלשהם נוצרת תחושת חמדנות הגורמת לתסכול, שגורם להתחזקות הדחפים התוקפניים. בנוסף לחוויות החיצוניות, שני תהליכים פנימיים המזינים אחד את השני יוצרים אצל התינוק אבטיפוס לאובייקטים החיוביים והשליליים בחייו:  השלכה - התינוק משליך את דחפיו ההרסניים על השד הרע ואת דחפי האהבה שלו על השד הטוב.  הפנמה - התינוק יוצר בתוך עצמו שד רע ושד טוב, בהתאם לחוויה החיצונית.

Answer 56

שלב מאופיין בחרדת רדיפה ובתפיסה מפוצלת של העצמי ושל הזולת. התינוק אינו מסוגל להתייחס לאובייקטים כאל שלמים, אלא רק לפונקציה שהם ממלאים. בפנטזיה של התינוק קיימים שני אובייקטים חלקיים מרכזיים: o השד הטוב - האובייקט החיובי והייצוג הפנימי של השד כמספק ומזין. o השד הרע - האובייקט השלילי והייצוג הפנימי של השד כמסוכן והרסני. התינוק חווה תחושת רעב ומשליך את הדחפים התוקפניים המולדים שלו על השד. כתוצאה מכך, הוא מפחד שהשד יתקוף אותו בחזרה (זוהי חרדת הרדיפה המצויה בבסיסם של מצבים פרנואידיים בבגרות). תפיסת העולם של התינוק מתבססת על פעולתו של מנגנון הפיצול splitting. באמצעות הפיצול לשד טוב ושד רע, התינוק מצליח לשמר רגשות חיוביים כלפי השד הטוב, אשר גם מגן עליו מפני השד הרע. לצד זאת, התינוק מקנא באובייקט על הדברים הטובים שיש בו ורוצה לשלוט בו. אובייקטים אלה מופרדים בנפשו של התינוק ומופנמים בנפרד, וכך יוצרים את האני העליון.

Answer 57

עם התפתחות היכולות הקוגניטיביות התינוק מגלה כי האובייקט הטוב והאובייקט הרע מהווים אובייקט אחד שלם. בשלב זה, לתחושת חוסר האונים והתלות באם, מתלווה הגילוי שהאם מקיימת קשרים עם אנשים אחרים, וכך מתעוררת לראשונה קנאה באחרים. עמדה זו נקראת העמדה הדיכאונית, מאחר והתינוק חושש שהרס את האם ברגשותיו השליליים כלפיה והוא חווה תחושת אובדן, אשם וחוסר תקווה. כמו כן, מתקיים תהליך של אבל – התינוק מגיע להכרה כי האובייקט הוא שלם ואינו מפחד עוד מהשד הרודף, אך גם אינו מפיק עונג מוחלט מהשד הטוב. כנגד תחושות האשמה והאובדן, התינוק מפתח שני סוגים של הגנות: o הגנות מאניות defences manic - התינוק מכחיש את אהבתו לאובייקט החיצוני. o השאיפה לתיקון reparation - התמודדות חיובית עם תהליך האבל והרגשות הדפרסיביים. במהלך התפתחות נורמאלית, חרדת הרדיפה פוחתת. השימוש בהגנות מאניות פוחת ותפיסתו של התינוק את המציאות משתפרת. גם חוויית התסכול משתנה, והתינוק לומד להבחין בין תסכולים הנובעים מבפנים לבין תסכולים מציאותיים. תחושת הכול יכולות של התינוק פוחתת בהדרגה.

Answer 58

מידה מסוימת של תסכול היא בלתי נמנעת ואף נחוצה על מנת לקדם את ההתפתחות. אם שאינה טובה דיה עלולה ליצור תסכול רב מידי אצל התינוק. מאחר שהתינוק תלוי באמו באופן מוחלט, הוא עלול לחוש איום על המשך קיומו, וכך נוצר בסיס להתפתחותן של הפרעות פסיכולוגיות מאוחר יותר.

Answer 59

עם ההתפתחות בסביבה תומכת, התינוק שהיה במצב של תלות מוחלטת בדמות המטפלת עובר למצב של תלות יחסית. בשלב זה הילד מצוי במצב ביניים מעברי. הוא נע בין היותו תינוק, שלא מכיר בנבדלותו מאנשים אחרים ולכן לא מכיר בתלותו בהם, לבין ההכרה ההולכת ומתפתחת בהיותו אדם נפרד ועצמאי, שמבין שלאנשים סביבו קיום נפרד ועצמאי משל עצמם.

Answer 60

חפץ ממשי, שמסמל עבור התינוק את האם ומאפשר לו לשמור איתה על קשר בעולם הפנטזיה. בהיותו ממשי אך בו בזמן סמל לאם הנעדרת, אובייקט המעבר נמצא באזור הדימדומים שבין הממשי למדומיין. וויניקוט קרא לאזור זה 'המרחב הפוטנציאלי' אשר לו קיום חיצוני ופנימי בו זמני. אובייקט המעבר מאפשר לתינוק לפתח התייחסות סמלית לחיים, והוא מהווה בסיס ליצירתיות ולמשחק.

Answer 61

תאוריית פסיכולוגיית העצמי של היינץ קוהוט התפתחה בתחילה כפיתוח של הפסיכואנליזה הקלאסית, אך בהמשך התהוותה כתיאוריה נפרדת, אשר במרכזה עומד מושג ה"עצמי". גיבוש העצמי הוא המוקד בתאוריה זו, וכשלים בגיבוש העצמי, או עצמי מפורק ונעדר חיוניות הם המובילים לפסיכופתולוגיה. לפי קוהוט, הזולת הוא זה שמאפשר את גיבוש העצמי. הוא טבע את המונח "זולת עצמי" או "selfobject "המתייחס לחלקים באחר שהתינוק (ומאוחר יותר האדם הבוגר) תופס כחלק מעצמו והם מספקים לו צרכים אלו.

Answer 62

 זולת עצמי השתקפותי- תגובה מהאחר שמשקפת לתינוק שהוא מושלם ונפלא. פונקציה זו באחר מאשרת לתינוק את תחושת הגדלות שלו החיונית להתפתחות הערך העצמי שלו.  זולתעצמי מואדר- חלקים באחר שנתפסים בעיני התינוק כאידיאל והוא מאדיר ומעריץ. פונקציה זו מאפשרת לתינוק לחוש אומניפוטנטי ומפתחת את השאיפות בעצמי שלו.  זולת עצמי תאום- צורך שמתפתח בשלב מאוחר יותר, והוא של אחר שיחווה כ"נפש תאומה", מישהו שמבין את נפשו של הילד או האדם הבוגר. תנאי ראשוני ומחייב אצל הזולת על מנת להיות זולתעצמי הוא היכולת האמפתית שלו. אחד הצרכים הבסיסיים ביותר של התינוק, והאדם הבוגר, הוא הצורך שיבינו אותו ושיהיו אמפתיים כלפיו.

Answer 63

מדגיש השפעה של גורמים חברתיים, דתיים ואנתרופולוגיים על עיצוב האישיות. פרום טען כי עם השנים חלה עלייה באינדיבידואליות ובחופש למימוש הפוטנציאל, אך אלה גם העלו את מידת חוסר הביטחון וחוסר המשמעות האישית. כך, קיים קונפליקט בין הצורך בחופש ואוטונומיה, לצורך בקרבת בני אדם אחרים. הכוח המניע החזק ביותר באישיות האדם הוא הקונפליקט בין החתירה לחופש לבין החתירה לביטחון.

Answer 64

 צורך בשייכות - צורך של האדם להיות אחראי על מישהו/משהו.  צורך בהתעלות - צורך של האדם להיות פעיל ויצירתי.  צורך בשורשיות - צורך של האדם להרגיש שייך.  צורך בזהות - צורך של האדם בתחושת זהות אישית שנובעת מבחירה חופשית.  צורך באוריינטציה והתמסרות - צורך של האדם במערכת של אמונות שתסייע לו להבין ולפרש את המציאות. מעבר לכך, הוא זקוק למושא התמסרות שייתן משמעות לחייו.

Answer 65

קבלת כוח מאובייקט חיצוני דרך תלות מוחלטת באחרים, או לחילופין, שתלטנות מוחלטת כלפי האחר, והוא אחד ממנגנוני הבריחה מחופש - דרך להתמודד עם הקונפליקט בין חופש לביטחון היא בריחה מהחופש (אריך פרום).

Answer 66

תוקפנות כלפי האחר, הרס והשחתה, והוא אחד ממנגנוני הבריחה מחופש - דרך להתמודד עם הקונפליקט בין חופש לביטחון היא בריחה מהחופש (אריך פרום).

Answer 67

ויתור על העצמי והתמסרות טוטאלית לערכי החברה והוא אחד ממנגנוני הבריחה מחופש - דרך להתמודד עם הקונפליקט בין חופש לביטחון היא בריחה מהחופש (אריך פרום).

Answer 68

1) הטיפוס היצרני Productive – יצירתי, עצמאי, ספונטאני ומחויב לטובת החברה. 2) המקבל Receptive - תלותי ונוטה לפתיות וכניעות. מנגד, אנשים אלה הם אופטימיים ואידיאליסטיים. 3) הנצלן Exploitative - אינו מסוגל לאהבה ויצירתיות מתוך עצמו, ומשיג אותן מאחרים על ידי שימוש במניפולציות או בכוח. אנשים אלה הם אגוצנטריים ויהירים. מנגד, הם בעלי ביטחון עצמי וגאווה עצמית, ומפגינים מידה של אימפולסיביות. 4) הצובר Hoarding - שואף לצבור הון חומרי, כוח ואהבה מבלי לחלוק אותם. אנשים אלה הם נוקשים, עקשנים וחשדניים. מנגד, הם נאמנים, זהירים ומאופקים. 5) המשווק Marketing - מנסה לשווק את האישיות בכדי ליצור קשרי תועלת. אלו הם אנשים אופורטוניסטיים, חסרי מטרה ובזבזניים. מנגד, הם סקרנים, בעלי ראש פתוח ונדיבים.

Answer 69

שיערה כי קנאת הזכר בהריון, באימהות, בשדיים ובהנקה היא כוח דימני הפועל בלא מודע של גברים. "קנאת רחם" זו מביאה גברים להמעיט בערכן של נשים ולפצות פיצוי יתר באמצעות דחף לא מודע לעבודה יצירתית. הורניי הדגישה יותר מפרויד גורמים תרבותיים. היא התמקדה במבנה האופי בהווה והשפיעה גם על התפתחותה של הגישה ההומניסטיות. על-פי הורניי, ליחס של ההורים אל התינוק יש השפעה מכריעה, כך שנוירוזות נובעות מיחסים בינאישיים מופרעים בילדות. יחס הורי פתוגני - התעלמות מצרכי הילד, דרישה לשלמות, חוסר עקביות או פינוק יתר - יוביל להתפתחותה של עויינות בסיסית אצל הילד. רגשות אחרים כלפי ההורה - תלות, חוסר-אונים, פחד, אהבה, אשמה - שנמצאים בקונפליקט עם העויינות הבסיסית, יביאו לחרדה בסיסית – תחושת בדידות בעולם שנתפס כעוין.

Answer 70

1) צרכים נוירוטיים Needs Neurotic - צרכים לא מודעים, בעלי עוצמה רבה, המתפתחים בכדי לאפשר לאדם להתמודד ולתפקד, למרות תחושת החרדה הבסיסית המלווה אותו. צרכים אלה מלווים בהתעלמות מהמציאות ואם הם לא באים על סיפוקם, מתעוררת חרדה קיצונית. 2) הפחתת הערך העצמי והתכחשות לעצמי האמיתי - בעקבות התייחסות פתוגנית של ההורים, הילד עלול להסיק כי העצמי האמיתי שלו אינו ראוי לאהבה ולהערכה. כתחליף, הוא יוצר לעצמו עצמי אידאלי, המספק לו תפיסת עצמי חיובית, אך הינו רחוק מהעצמי האמיתי. הדימוי האידאלי מעמיד בפני הנוירוטי דרישות שהן מעבר ליכולתו, כך שכמעט כל פעולה שהוא מבצע נתפסת ככישלון. 3) אוריינטציה נוירוטית – האדם הנוירוטי חווה חרדה ועוינות ועלול לבנות את יחסיו הבינאישיים על פי אוריינטציה קבועה ונוקשה.

Answer 71

 תנועה לקראת בני אדם people toward moving – באמצעות ציות מוגזם וביטול עצמי.  תנועה נגד בני אדם people against moving – באמצעות אלימות, יהירות והאדרה עצמית.  התרחקות מבני אדם people from away moving – באמצעות ניתוק. Towards, Against, Away.

Answer 72

סאליבן Sullivan טען כי לכל אדם צורך בסיסי באחר, וכי ניתן להבין את האישיות רק על רקע היחסים הבינאישיים. תכונות האישיות מתגבשות בהשפעת הקשרים הבינאישיים, והפרעות נפשיות מתפתחות בעקבות התמודדות עם יחסים קשים ומעוררי חרדה עם אחרים משמעותיים. התינוק מפתח מערכת עצמי שמסייעת לו להבחין בין התנהגויות ותכונות מקובלות לבין כאלה המובילות לדחייה או ענישה. דפוסי ההרגלים שנוצרו בהתייחסות לאחרים כוללים גם את הנורמות התרבותיות של ההורים. מערכת העצמי, שמטרתה העיקרית היא מניעת חרדה, מגבילה אפוא את מאגר התגובות ההתנהגותיות של היחיד למה שמקובל מבחינה חברתית בלבד.

Answer 73

התינוק חווה את הקשר הבין אישי הראשון עם האם. באמצעות חוויית היניקה, הוא יוצר פרסוניפיקציה של האם –ייצוג פנימי, מנטלי, של קבוצת אירועים חיצוניים או פנימיים, המאורגנים במבנה של דמות אנושית שלתינוק יש קשר עימה. קיימים ארבעה ייצוגים כאלה: o הפיטמה הטובה והמספקת: האם שמזינה את התינוק כשהוא רעב ומספקת את צרכיו באופן מלא. o הפיטמה הטובה הלא מספקת: אם המזינה את התינוק, אך לא בהתאם לצרכיו יותר או פחות מידי, או בזמנים לא מתאימים. o הפיטמה הלא נכונה: האם שאינה מזינה את התינוק כשהוא רעב, כלומר מתעלמת מצרכיו, יוצרת אצלו תחושה של חסר, ורצון לחפש פיטמה (אמא) אחרת. o הפיטמה הרעה: חרדה שחשה האם, מועברת לתינוק ויוצרת בו רצון להתרחק ממנה. ההזנה מתבצעת בהתאם לצרכיו, אך התחושות השליליות פוגמות בהזנה והופכות אותה לרעה.

Answer 74

חרדתו של התינוק מתגברת ופוחתת כתוצאה מהתנהגויות ותגובות לסביבה, ומתוך השינויים ברמת החרדה הוא יוצר את הפרסוניפיקציות החיוביות או השליליות של עצמו. o אני טוב: חלק בדימוי העצמי שכולל את התכונות וההתנהגויות שזכו לאישור מהאם כל התכונות וההתנהגויות החיוביות שהאדם מאפיין בהם את עצמו. o אני רע: התכונות וההתנהגויות שלא קיבלו אישור או שעוררו תגובה שלילית מצד האם. o לא אני: חלק בדימוי העצמי שהאדם מתנכר לו. המחשבות, הרגשות והחוויות שמעוררים חרדה רבה.

Answer 75

o האופן הפרוטוטקסי prototaxis - אופייני לחודשי החיים הראשונים של התינוק, שבהם הוא חווה את הסביבה ואת עצמו בתחושות פיסיות רבות, אך כל אחת מהן נחווית לחוד כמצב רגעי חולף ,ואין קישור ביניהן. אין הבחנה בין אירוע קודם לאירוע מאוחר, או בין עצמי לבין האחרים והסביבה. o האופן הפרטקסי parataxis – החל מהחודש החמישי בחיי התינוק, הוא מתחיל לקשר בין האירועים החושיים הנפרדים ותופס את היותם עוקבים ברצף מבחינת הזמן. למרות הבחנה זו, אין התינוק מסוגל עדיין להבין את תופעת הסיבתיות. לכן החשיבה הפרטקסית, אינה הגיונית, ומקשרת בין אירועים המתרחשים בצמידות. חשיבה זו אופיינית למצבי פרנויה. o האופן הסינטקסי syntaxic – החשיבה ההגיונית, הבנה של הסינתטיות והבחנה בין תופעות.

Answer 76

o ינקות 0-18 חודשים - מהלידה ועד התפתחות הכשרים המילוליים ותחילת רכישת השפה. הפה הוא מוקד האינטראקציה עם הסביבה אמצעי לתקשורת ולקליטת הסביבה הפיזית והרגשית. הדמות המרכזית היא האם, וקשר הגומלין המרכזי הוא המגע של הפה בפטמת האם. o ילדות 18 חודשים עד 5 שנים - נמשכת מתחילת השימוש בשפה ועד תחילת המשחק בחברת ילדים אחרים. אופן החשיבה פרטקסי - חשיבה שאינה לוגית, ומקשרת בין אירועים בהתבסס על רצף זמן ולא על פי סיבתיות. במשחקי ה"כאילו", הילדים לומדים את תפקידי המינים המקובלים בתרבות שלהם. o גיל הנעורים 6-8 שנים - תקופת בית הספר. בתקופה זו חלה התרחבות במגוון הדמויות המשמעותיות, וההתמודדות העיקרית היא ביצירת קשרים עם הדמויות החדשות הללו. קשרי הגומלין החשובים הם עם בני אותו המין. o קדם התבגרות 9-12 שנים - תקופה שנמשכת עד הופעת העניין בקשר עם בני המין השני. ההתנסות עם המציאות היא בעיקר בעלת אופי סינטקסי - חשיבה בוגרת, הגיונית, תוך הבנה של סיבתיות. בזכות קיומם של קשרים בינאישיים קרובים, והיכולת לראות את העצמי בעיני הזולת, קיימת אפשרות לשינוי של תפיסות מעוותות, שנוצרו בעבר על ידי השימוש בפרסוניפיקציות השונות. o התבגרות מוקדמת 13-18 שנים - תקופה זו נמשכת מתחילת התפתחות העניין בבני המין השני ובמיניות, ועד למיקוד הבירור של הסוגיות הללו. התעוררות המיניות אופיינית לשלב זה, והעיסוק בנושא המיני רב. אין עדיין ביסוס של יחסים רגשיים עם בן או בת זוג. o התבגרות מאוחרת 18 ואילך - תקופה זו נמשכת החל מן העניין המיני המוקדם ועד ליצירת יחסים בינאישיים בוגרים עם בן או בת זוג. במקביל לכך, חל ביסוס של הזהות המקצועית. במצב שלילי, האדם בוחר בבידוד ובהתרחקות מבני אדם אחרים ובכך נחסמת התפתחותו הבינאישית. o בגרות - מסתיים גיבוש האישיות, והאדם מגיע להתנהגות בשלה ביחסיו הבינאישיים.

Answer 77

על פי ווטסון Watson, ההתנהגות מתפתחת ומשתנה באמצעות תהליכי למידה, ולכן ללמידה תפקיד חשוב בהתפתחות ובעיצוב האישיות. תיאוריות התנהגותיות הן חסכניות Parsimony, כלומר מבוססות על מעט מונחים, ומדגישות את השפעת הסביבה והמצב. תיאוריות שצמחו מהגישה ההתנהגותית מדגישות את חשיבות התהליכים הקוגניטיביים עליהם מתבססת הלמידה לאורך החיים.

Answer 78

לפי סקינר, הבדלים בינאישיים נובעים מיחסי גומלין שונים בין התנהגות וסביבה: לכל אורגניזם יש מטען תורשתי שונה, והיסטוריה ייחודית של התנהגויות וחיזוקים. הנחת היסוד היא דטרמיניסטית – כל התנהגות מוכתבת על ידי התניה אופרנטית, וזו מאפשרת פיקוח מלא על ההתנהגות.

Answer 79

התנהגות שמקורה באירועים המתרחשים לאחר ההתנהגות. סקינר טען שאין טעם למצוא את מקורן של כל ההתנהגויות מאחר שאין בהכרח גירוי יחיד או מקור פנימי, ולעיתים הן מתרחשות באופן ספונטאני. אם לפעולה יש תוצאה חיובית אז היא תתחזק ולהפך.

Answer 80

הכללה היא הרחבה של הפעולה המותנית למקרים בעלי מאפיינים דומים. עם זאת, יש צורך לערוך הבחנה בין גירויים ומקרים שונים. האישיות הבריאה, על פי סקינר, נוצרת על ידי יישום של מגוון יכולות שונות של הכללה ואבחנה, שפועלות עבור מקסימום גירויים חיוביים ומינימום שליליים.

Answer 81

משלבת עקרונות התנהגותיים עם עקרונות פסיכואנליטיים. לפי התיאוריה, המרכיב הבסיסי של האישיות הוא ההרגל, המייצג את התכונות היציבות והקבועות באישיות. האישיות היא סכום הרגליו הנלמדים של האדם. בתהליך למידת ההרגלים קיימים 4 מושגי יסוד בסיסיים:  דחף – מולד או נרכש – מניע את האורגניזם לפעול, אולם הוא אינו מכוון פעולה.  רמז – גירוי מבחין המנחה את אופי התגובה, את הפעילות הספציפית להפחתת הדחף.  תגובה – כל פעילות (אפילו חשיבה) הננקטת בעקבות הרמז.  חיזוק – כל דבר המביא להפחתת הדחף ולסיפוקו. בעקבות החיזוק מתחזק הקשר בין הרמז לתגובה.

Answer 82

בתהליך הלמידה, חיזוק תמיד מביא להפחתה בדחף. תגובה נתונה עשויה לקבל חיזוק מכוח הפחתת דחף ראשוני (רעב, כאב) או משני (חרדה, בושה). כאשר תגובות האדם אינן מצליחות להפחית את הדחף, הוא נקלע לבעיית למידה, המניעה אותו לפתח תגובות חדשות שיוכלו להפחיתו. הם מדגישים את תפקיד החברה והאינטראקציות הראשוניות של התינוק ככוחות המעצבים את האישיות. בתהליך החברות, תגובתו של הצופה תלויה בהתנהגותו של המנהיג המשמעת רמז לתגובה. באמצעות חיקוי חברתי (imitation social) של דמויות משמעותיות בסביבתו לומד הילד כיצד להגיב במצבים חברתיים.

Answer 83

בדומה לתיאורטיקנים פסיכואנליטיים, דולרד ומילר הניחו כי חוויות הילדות משפיעות על האישיות הבוגרת. החוויה הבסיסית של התינוק היא חוסר אונים, ועל ההורים לדאוג שרמת הדחף של התינוק לא תהיה גבוהה מדי (שלא יהיה רעב מדי). תהליך ההתפתחות כולל ארבעה שלבים, שבהם דרישות ההורים יוצרות קונפליקט:  גמילה מיניקה  חינוך לניקיון  חינוך מיני  חינוך לשליטה בתוקפנות השלבים מקבילים לשלבים הפסיכו-סקסואליים של פרויד, אך הם אינם מתאפיינים רק בהתנסויות הקשורות באזורים הארוגניים, אלא גם בתנאים חברתיים הנקבעים על ידי התרבות ומועברים באמצעות ההורים. דרך התמודדותו של הילד עם הקונפליקט הנוצר בין הצורך בביטוי הדחף לבין הצורך במילוי תביעת ההורה, תהווה את הבסיס לאישיותו הבוגרת וליכולת לבטא את הדחפים באופן יעיל ותואם.

Answer 84

עצמת הנטייה להשיג מטרה רצויה, כפונקציה של המרחק הפיסי או הפסיכולוגי מאותה מטרה.

Answer 85

עצמת הנטייה להימנע מגירוי שלילי (עונש) כפונקציה של המרחק הפיסי או הפסיכולוגי מאותו גירוי.

Answer 86

 קונפליקט בין הנטייה להתקרבות לבין הנטייה להימנעות – כשאדם שואף להשיג מטרה מסוימת אך בה בעת חושש מהשגתה.  קונפליקט בין שתי נטיות להימנעות – כשאדם צריך לבחור בין שתי אפשרויות שכל אחת מהן עלולה להניב תוצאות לא נעימות.  קונפליקט בין שתי נטיות להתקרבות – כשאדם צריך לבחור בין שתי מטרות נכספות.

Answer 87

הנוירוזה מייצגת ביטוי של קונפליקטים נלמדים. בעקבות עונש שהטילו ההורים, מתפתח דחף פחד נרכש לגבי גירויים מסוימים, והילד מתנסה בקונפליקט התקרבות – הימנעות (הרצון לבטא כעס אך פחד לעשות זאת). כדי להיפטר מסימפטומים פתולוגיים, יש לעסוק בסיבות עצמן ולא רק בסימפטום. יש להעלות למודע חוויות מהלא מודע, ולנקוט שיטות המזכירות את אלה של פרויד.

Answer 88

תיאוריה רבת השפעה על בסיס קוגניטיבי של האישיות. מישל הדגיש כי בני אדם משתתפים באופן פעיל בארגון הקוגניטיבי של קשרי הגומלין שלהם עם הסביבה. התיאוריה שלו מבליטה את חשיבות ההבנה שההתנהגות נובעת מאינטראקציה בין אנשים למצבים. האופן שבו אנו מגיבים לקלט מסוים מהסביבה תלוי במשתנים שונים:  קידודים – האופן שבו אנו מסווגים מידע על עצמנו, אחרים, אירועים ועל מצבים.  ציפיות ואמונות – אמונותינו בנוגע לעולם החברתי והתוצאות הצפויות מפעולות מסוימות במצבים מסוימים. אמונותינו בנוגע ליכולתנו להביא לתוצאות.  רגשות – הרגשות והריגושים שלנו, לרבות תגובות פיזיולוגיות.  מטרות וערכים – התוצאות והמצבים הרגשיים שאנו מעריכים או לא מעריכים. מטרותינו והתכניות הגדולות שלנו בחיים.  יכולות ותוכניות לוויסות עצמי – התנהגויות שאנו מסוגלים לבצע, ותוכניות להפקת תוצאות קוגניטיביות והתנהגותיות. לפי מישל, סך המשתנים האישיים נובע מסך התצפיות של אדם על הזולת ועל היבטים דומים של הסביבה, ומאינטראקציות חברתיות. מישל מדגיש כי דעותינו על אישיותם של בני אדם אינן נובעות מהערכת התנהגותם הממוצעת, אלא מהתחקות אחר האופן שבו מצבים שונים מביאים להתנהגויות שונות.

Answer 89

בנדורה מקבל את מרבית עקרונות הלמידה הבסיסיים אך הוא מדגיש כי ביסוד עקרונות אלה מונחים תהליכים קוגניטיביים. לדעתו, לא די בניסיון כשלעצמו על מנת לפקח על ההתנהגות ולשלוט בה. ההכרה והציפיות שהאדם מפתח בעקבות ניסיונו הם הקובעים את ההתנהגות.

Answer 90

ההתנהגות האנושית נשלטת על ידי משחקי כוחות פנימיים וחיצוניים. האדם משפיע על סביבתו, והסביבה משפיעה על האדם, בתהליך שהוא מכנה דטרמיניזם הדדי determinism reciprocal. תהליך זה מתרחש בעקבות פעילות גומלין בין גורמים קוגניטיביים, התנהגותיים וסביבתיים.

Answer 91

המידה בה אדם מעריך את עצמו כמסוגל להתמודד עם מצב מסוים – משפיעה בדרכים רבות הן על המוטיבציה והן על הביצוע. נוסף על הישגי עבר ממשיים, יש שלושה מקורות מידע אחרים המשמשים להערכת היעילות העצמית:  ניסיון עקיף מתוך צפייה בהתנהגותם של אחרים.  שכנוע – אחרים עשויים לשכנע אותנו שיש לנו כוח לעשות משהו  ניטור העוררות הרגשית בשעה שחושבים על המטלה או ניגשים לביצועה. לדוגמה, חרדה מרמזת על ציפיות נמוכות ליעילות, והתרגשות – על ציפייה להצלחה. להערכת היעילות העצמית יש השפעה על מידת המאמץ שאדם צפוי להשקיע, ועל ההתמדה בביצוע המטלה לנוכח קשיים במגוון רחב של מצבים בחיים. יש מתאם גבוה בין מה שאנשים חושבים שהם יכולים לעשות, או למנוע, לבין מה שהם יכולים לעשות בפועל.

Answer 92

תיאורית היעילות העצמית של בנדורה מכירה גם בחשיבותה של הסביבה. ציפייה לכישלון או להצלחה עשויה להיות מושתתת על התפיסה בנוגע לתמיכה או לאי תמיכה של הסביבה, בנוסף לאופן בו האדם תופס את כשירותו.

Answer 93

בדומה לביהביוריסטים, גם בנדורה האמין כי ההווה של החולה מספק מידע להסבר המחלה, ולא עברו, וכי יש לשים דגש על התנהגות גלויה, ולא על תהליכים פנימיים ונסתרים. בנדורה הדגיש את התהליכים הקוגניטיביים כגורמים לפסיכופתולוגיות. תגובות שאינן סתגלניות נלמדות דרך התנסות וצפייה במודלים. לפתולוגיה תורמות גם ציפיות והערכות עצמיות מוטעות. הטיפול מתמקד בשינוי הציפיות והתפיסות העצמיות, באמצעות צפייה במודלים שהתנהגותם מביאה לתמורות חיוביות.

Answer 94

 המסגרת לחקר האישיות היא פעילות הגומלין בין היחיד התנסויותיו לסביבתו המשמעותית – אי אפשר לנבא ביעילות התנהגות בלי להתייחס לתיאור המצב שההתנהגות מתרחשת בו. רוב ההתנהגות האנושית היא נלמדת.  קיימת אחידות באישיותו, המתבטאת ביציבות ובתלות הדדית. ככל שהאדם מתבגר, כן גוברת היציבות בהתנהגותו והוא נוטה יותר לבחור התנסויות חדשות ופירושים על המציאות על סמך התנסויות קודמות.  ההתנהגות מכוונת להשגת מטרה. הרצון לקבל חיזוקים חיוביים ולהימנע מעונשים, הוא המנחה את התנהגות האדם. רוב החיזוקים הם נלמדים.  הפוטנציאל להתנהגות מסוימת במצב פסיכולוגי מסוים הוא פועל יוצא של הציפייה שהתנהגות זו תניב חיזוק מסוים, ושל ערך החיזוק הזה באותו מצב. ציפיות מסוג זה הן תוצאה של התנסויות קודמות ואפשר למדוד אותן.

Answer 95

 הכרה ומעמד  הגנה ותלות  שליטה  עצמאות  אהבה וחיבה  נוחות פיסית

Answer 96

ערך הצורך: קבוצת החיזוקים הקשורים כולם לסיפוק של אותו צורך. ערך הצורך משפיע על פוטנציאל הצורך. פוטנציאל הצורך: הסבירות שאדם ינקוט פעולות כלשהן לסיפוק צורך מסוים. סבירות זו מושפעת גם מחופש התנועה. חופש תנועה: רמת הציפייה להשגת הצורך. אם חופש התנועה מצומצם, דהיינו, האדם אינו מאמין ביכולתו להשיג את מבוקשו, ננבא כי הוא לא יפעל להשגת הצורך. פסיכופתולוגיה: מקורה בתחומים שערך הצורך בהם גבוה במיוחד, ולעומת זאת חופש התנועה נמוך במיוחד. כלומר, אם לאדם צורך חזק מאוד, אך הוא אינו מאמין ביכולתו לספק צורך זה ואף חושש כי ניסיון לעשות זאת יגרור תסכול ועונש, ייוצר מצב של קונפליקט. את הקונפליקט, האדם ינסה לפתור ע"י התנהגות הגנתית כמו הכחשת הצורך או שקיעה בהזיות. פסיכותרפיה: הציפייה שהתנהגות מסוימת תגרור חיזוק מסוים, מורכבת מציפייה שנרכשה מתוך התנסות באותו מצב ומציפיות מוכללות, שמקורן בהתנסות במצבים דומים. ככל שההתנסות באותו מצב רבה יותר, כן פוחתת השפעתן של הציפיות המוכללות על ההתנהגות. הדרך העיקרית לחולל שינוי בהתנהגות היא באמצעות שינוי הציפיות.

Answer 97

intelligence social – המומחיות שבני אדם מביאים להתנסויות שלהם במטלות החיים. התיאוריה מגדירה שלושה סוגי הבדלים בין בני אדם:  בחירת יעדים בחיים  אסטרטגיות להשגת יעדים  ידע הנוגע לאינטראקציות חברתיות אינטראקציות בין שלושת הממדים הללו סוללות את הדרך לדפוסי התנהגות שונים, שאפשר לראות בהם אישיות.

Answer 98

 מעלימות עין ממרכיב הרגש באישיות.  לא מכירות בהשפעה של המוטיבציה הלא מודעת על ההתנהגות ועל רגשות.  הסבר מעורפל לאופן היווצרות יכולות ומבנים אישיים, והתייחסות מעטה מדי למקורות ההתפתחות של האישיות הבוגרת.

Answer 99

מדגישות את השאיפה למימוש עצמי actualization-self, כלומר למיצוי הכישרון והיכולת. המוטיבציה להתנהגות נובעת מנטייתו של האדם להתפתח ולהשתנות בכיוונים חיוביים לקראת יעד המימוש העצמי. התיאוריות ההומניסטיות הן הוליסטיות, נטייתיות ופנומנולוגיות:  הוליסטיות holistic – כיון שהן מסבירות פעולות נפרדות של בני אדם בעזרת האישיות שלהם בכללותה.  נטייתיות dispositional – כיון שהן מתמקדות במאפייניו המולדים של האדם, המשפיעים השפעה מרכזית על התנהגותו. גורמי מצב נתפסים כמגבלות וכמחסומים. ברגע שהאדם משתחרר ממצבים שליליים, על הנטייה למימוש עצמי להדריך אותו לבחור במצבים שיעצימו אותו. ככל שאדם פועל הוא משתנה, ולכן הנטייה המולדת לעולם אינה באה לידי ביטוי באותו אופן יותר מפעם אחת.  פנומנולוגיות phenomanological – כיון שהן מדגישות את מסגרת ההתייחסות של הפרט ואת נקודת המבט הסובייקטיבית שלו על המציאות, ולא את נקודת המבט של צופה או של מטפל. חוויות העבר חשובות רק במידה בה הביאו את האדם למצבו הנוכחי, והעתיד מייצג יעדים להשגה.

Answer 100

קיבלה הכשרה של האסכולה הפסיכואנליטית, אך פרצה אל מחוץ לתיאוריה הפרוידיאנית האורתודוקסית. בנוסף לתרומתה בתחום הדינאמי, היא השפיעה מאוד על התפתחותה של הגישה ההומניסטית. לבני אדם יש עצמי אמיתי self-real, שלצורך מימושו זקוק לתנאי סביבה חיוביים. בלא התנאים הללו, העצמי האמיתי מתנוון והופך לעצמי נתעב self-despised. מתפתחת חרדה בסיסית, המדכאת ביטוי ספונטאני של רגשות ומונעת יצירת קשרים טובים עם הזולת. מטרת הטיפול ההומניסטי היא לעזור לאדם להגיע לאושר שבמימוש העצמי ולקדם את הכוחות הבונים הטמונים בטבע האנושי, כוחות המסייעים לחתירה להגשמה עצמית.

Answer 101

 הניח כי האדם נולד עם נטיות מולדות, שחלקן משותפות לכל האנושות וחלקן ייחודיות לאדם הספציפי. האדם נולד עם מערכת צרכים חיובית או ניטרלית שאינה כוללת צורך לפגוע בסביבה.  הפרט כישות שלמה  מחקרים על חיות אינם רלוונטיים  האדם הוא טוב מטבעו או במקרה הרע, ניטרלי.  הפוטנציאל היצירתי - היצירתיות היא שמייחדת את האדם והיא מצויה אצל כל אחד באופן פוטנציאלי.  בריאות פסיכולוגית - לא ניתן להבין את המורבידיות הנפשית מבלי להבין, קודם לכן, את הבריאות הנפשית.

Answer 102

האדם הוא בעל מוטיבציה להשיג מטרות אשר יביאו לסיפוקו. עם זאת, מעטים האנשים שמגיעים לסיפוק מלא. השגת מטרה אחת מביאה להצבת מטרה אחרת. רק לאחר שצורך בסיסי מגיע לסיפוק, מופיע צורך גבוה יותר ודורש את סיפוקו יש לציין כי ייתכנו מקרים יוצאי דופן למודל זה: מימוש עצמי הערכה וכבוד שייכות חברתית ואהבה ביטחון ובטיחות צרכים פיזיולוגיים

Answer 103

בריאות נפשית לקויה, על פי מאסלו, היא תוצאה של כישלון בסיפוק צרכים- הדחקת הצרכים האמיתיים והחלפתם במערכת צרכים מעוותת. מטרת הטיפול הנפשי היא לעזור לאדם לספק את צרכיו בעזרת המטפל ועל ידי יצירת מערכות יחסים מספקות. .1 אשמה, בושה או חרדה. .2 אדישות וחוסר אונים. .3 תפיסה מעוותת של העצמי והסביבה. .4 תלות יתר בסביבה כאמצעי לסיפוק צרכים. .5 פחד מהכרה עצמית המביא לשימוש במנגנוני הגנה. .6 דבקות במוכר ובשגרתי וחשש משינויים.

Answer 104

בכל אדם מצוי הפוטנציאל לצמיחה בריאה ויצירתית, והוא מגשים את עצמו על ידי מימוש הפוטנציאל שלו. כישלון במימוש הפוטנציאל נובע מהשפעות שליליות מבחוץ ועל האדם לקחת אחריות לחייו בכדי להתגבר עליהן. האדם הוא טוב מטבעו ושואף לשיפור מתמיד. התנהגויות רעות נובעות מתסכול, פחד והגנתיות.

Answer 105

בבסיס כל התנהגות אנושית, מצויה הנטייה להגשמה שהיא כוח ביולוגי המניע את האדם בכל רמות התפקוד, מבלי שיהיה מודע לו במלואו. ההגשמה פועלת באופן כזה שסיפוק הדחף מגביר אותו וכך, מביא לצמיחה נוספת. בתהליך ההערכה האורגניזמית Process Valuing Organismic, כל חוויה מוערכת על פי מידת תרומתה למימוש הפוטנציאל העצמי. יש להבין את האדם דרך הסובייקטיביות שלו.

Answer 106

רוג'רס טוען שהתנהגות האדם היא תגובה לסביבה החיצונית, ומאסלו טוען שהתנהגות האדם היא תגובה לצרכים פנימיים. הבדל נוסף הוא שהתיאוריה של רוג'רס עוסקת בהתפתחות ובהשפעתה על הנפש, והתיאוריה של מאסלו מתמקדת בחיים הבוגרים.

Answer 107

- מכלול התפיסות, התחושות, המחשבות והרגשות של האדם לגבי עצמו, ולגבי יחסיו עם הסביבה. - מושג העצמי נמצא כולו בחלק המודע. הוא אינו מווסת את ההתנהגות, אלא מסמל את החוויה המודעת של האדם. - תחושות או רגשות שהאדם אינו מקבל בעצמו, עוברים תהליך של הכחשה או עיוות, ואינם נכנסים כפי שהם למושג העצמי. - מושג העצמי מתפתח עם התפתחותה של הנטייה להפרדה - חלק מהנטייה להגשמה, שבה התינוק מתחיל להפריד בין "אני" ל"לא אני". בתחילה, הילד מונע על ידי תהליך ההערכה האורגניזמית - האם החוויה תורמת להגשמת הפוטנציאל או מעכבת אותה, ועם ההתפתחות, העצמי הופך מורכב יותר וזקוק יותר לאינטראקציה עם העולם החיצוני, ובייחוד עם דמויות מטפלות משמעותיות.

Answer 108

לכל אדם, מינקותו, יש צורך בסיסי בקבלת יחס והערכה חיוביים מהסביבה ומאנשים חשובים לו. בהעדר הערכה זו העצמי נפגע.

Answer 109

זהו צורך נלמד, כתוצאה מהסיפוק שהאדם חש כאשר הוא מבצע פעולה בעלת ערך חיובי. התנהגות שסותרת את התדמית העצמית, מובילה להערכה עצמית שלילית.

Answer 110

בינקותו ובשנים הראשונות לחייו, האדם לומד שקבלת הערכה חיובית מותנית לרוב בהתנהגות שתספק את רצון הסביבה. אדם המפנים את תנאי ההערכה, יראה עצמו באור חיובי רק כשיצליח לעמוד באותם תנאים. כדי לקבל את ההערכה החיובית המותנית, האדם מוכן לעיתים להתעלם מהנטייה להגשמה, לעוות את רגשותיו ותחושותיו, ועקב זאת גם את מושג העצמי שלו. בהמשך, מושג העצמי קולט לתוכו רק חוויות שאינן סותרות את מה שהוא כבר כולל, ומכחיש או מעוות חוויות אחרות. כך, יכול להיווצר פער הולך וגדל בין מושג העצמי ובין החוויה האורגניזמית.

Answer 111

שורשי ההפרעה הנפשית טמונים בצורך בהערכה חיובית. הילד לומד להתנהג על פי ציפיות ההורים והסביבה, וכך הוא פועל לעיתים בניגוד לצרכיו. כמו כן, הערכתו העצמית מותנית בעמידה בציפיות ההורים.

Answer 112

רוג'רס טען שאפשר לגדל ילדים מתוך הערכה חיובית בלתי מותנית. הערכה כזאת אינה קיימת באופן מוחלט, ואין הדבר מחייב מתן אישור לכל התנהגות של הילד, אולם אפשר להגביל התנהגויות מסוימות ועדיין לכבד את הצרכים והרגשות המצויים בבסיסן. כאשר הילד גדל באווירה של הערכה חיובית בלתי מותנית, לא ייווצר פער בין החוויה האורגניזמית ובין מושג העצמי. האדם לא יצטרך להשתמש בהגנות, והנטייה להגשמה תוכל להתקדם באין מפריע.

Answer 113

לפי מאסלו, האדם המתפקד במלואו הוא בעל הערכה עצמית חיובית בלתי מותנית. מושג העצמי שלו אינו מאוים על ידי חוויות חיצוניות ואין לו צורך בהגנות. אדם זה מאופיין בפתיחות לחוויה, הוא מודע לרגשותיו ומכיר בהם, ואינו מנסה להכחישם או לעוותם. הוא סומך על עצמו ובטוח בתחושותיו הפנימיות. הוא חי בקיום אקזיסטנציאליסטי. היכולת לחיות כל רגע במלואו בחופש חווייתי תחושת האדם שהשליטה בחייו נמצאת אצלו, וביכולתו להשיג כל מה שירצה וביצירתיות, תוך יצירת קשרים בינאישיים מוצלחים.

Answer 114

האדם שואף לשמירה על איזון, עקביות והתאמה בין החוויה האורגניזמית ומושג העצמי. לכן, הוא קולט חוויות באופן סלקטיבי, כשכל חוויה נבחנת על פי מידת התאמתה למושג העצמי. חוויות שאינן מתאימות, תיתקלנה בהתנגדות של העצמי לקליטתן והתנגדות זו מלווה בתחושת איום. כשהאדם אינו מודע לסתירה בין החוויה למושג העצמי, הוא חווה חרדה.

Answer 115

 עיוות תפיסתי – החוויה נתפסת באופן מעוות, כך שהיא יכולה לחדור למודעות (מנגנון שמכונה גם רציונליזציה).  הכחשה - האדם מתכחש לקיומן של חוויות אשר עומדות בסתירה לדימוי העצמי שלו (עשויה להוביל למגוון של הפרעות פסיכולוגיות קשות כמו פראנויה).

Answer 116

לטענת המבקרים, המושגים ההומניסטים מעורפלים, וכמעט שאין אפשרות לחקור אותם באופן מדעי. כמו כן, תיאוריות הומניסטיות לרוב אינן מתמקדות במאפיינים ייחודיים של בני אדם, אלא עוסקות יותר בטבע האדם באשר הוא. טענה נוספת היא שפסיכו הומניסטיים מזניחים את המשתנים הסביבתיים החשובים המשפיעים אף הם על ההתנהגות. על אף המגבלות האלה, אפשר למצוא במסורת ההומניסטית את יסודותיה של שיטת טיפול בת זמננו המתמקדת ישירות בנרטיב narrative או בסיפור החיים story life של המטופל. הנושאים הטיפוסיים העולים בסיפורי חיים רבים תומכים בגרסה ההוליסטית והפנומנולוגית של האישיות שהציעו ההומניסטים המוקדמים: בני אדם בונים את זהותם על ידי הרכבת סיפור חיים מרסיסי נרטיבים. סיפורים אישיים פותחים צוהר לנקודת מבט של בני אדם על עצמם ועל יחסים בין אישיים.

Answer 117

אישיות כתוצאה של תהליכי ברירה טבעית. התכונות ששורדות הן אלה שמגדילות את הסיכויים להישאר בחיים ולהעמיד צאצאים. רוב החוקרים בתחום עסקו בנושאים הקשורים בחיזור ובהזדווגות. חלקם הרחיבו את הניבויים האבולוציוניים מעבר להעדפת זיווג, וטענו שהתכונות הגבריות יותר, כמו אינדיבידואליות, שתלטנות ומכוונות לפתרון בעיות, נבחרו במהלך היסטוריה בשל סיוען להתרבות הזכר לעיתים מזומנות יותר. בניגוד לכך, נשים הן יותר מכלילות, חולקות עם אחרים ומשתפות, משום שקווי אישיות אלה מגדילים את הסיכויים להישרדות צאצאיהן. לפי הגישה האבולוציונית, האדם התפתח להיות מה שהוא בעקבות תנאי הסביבה שכפו עליו הסתגלות בדרך מסוימת. לפי גישה זו הכול קבוע בגנים ויכולת השינוי בכיוון חיובי נמוכה מאוד.

Answer 118

הגישה מצדיקה בקלות את המבנה הלא שוויוני של החברה. בנוסף, לתופעות להן יוחס מניע אבולוציוני ניתן ליחס בקלות הסברים אחרים על פי מה שהתרחש בהיסטוריה הקרובה והניתנת לתיעוד. מעט מאוד מן התופעות להן ניתן הסבר אבולוציוני ניתנות לבחינה מדעית שתקבע את עדיפותו של הסבר זה על פני אחרים. על אף כל הטענות, לא ניתן להתעלם מיתרונה הגדול של הגישה בהסברת טווח רחב של תופעות בהסבר אחד.

Answer 119

ההתאמה הרבה ביותר היא ביכולות ובאינטליגנציה 60% - 70%, באישיות 50% ובאמונות דתיות ועמדות פוליטיות 30%.

Answer 120

 יש צורך בסביבה מסוימת כדי להוציא אל הפועל תכונות של גנים מסוימים.  ההורים מעניקים לילד הן את הגנים שלהם והן את סביבתו הקרובה, שאף היא תוצר הגנים שלהם. לכן, יש התאמה מובנית בין הגנים הייחודיים של הילד לבין סביבתו המתאימה.  הורים מסוימים עשויים לבנות סביבה המנוגדת לטבעו הגנטי של הילד כדי "שלא יצא כמוהם".

Answer 121

יחידים בעלי מטען גנטי שונה, הנחשפים לאותה סביבה מסוימת, מפרשים אותה, חווים אותה ומגיבים אליה באופן שונה. כל סוג אישיות מחלץ מן הנתונים האובייקטיביים את סביבתו הסובייקטיבית, משתנה ומגיב בהתאם אליה.

Answer 122

כל אישיות ייחודית מעוררת תגובות נבדלות בקרב אחרים, המשפיעות בחזרה על עיצוב האישיות.

Answer 123

כאשר הילד גדל הוא יכול להתרחק מן הסביבה שסיפקו לו הוריו ולהתחיל לבחור ולבנות סביבה משלו.

Answer 124

בשנות הילדות, פעילות בעיקר האינטראקציות הריאקטיבית והאבוקטיבית. ככל שהילד גדל, האינטראקציה נעשית יותר פרואקטיבית.

Answer 125

שאלון הדיווח העצמי הנפוץ ביותר שבו עושים שימוש במרפאות לצורך אבחון הפרעות של מטופלים, ולצורך הכוונת הטיפול בהם. השאלון פותח בשנות השלושים, ומטרתו הבסיסית הייתה לאבחן אנשים לפי כמה תוויות פסיכיאטריות. המבחן הראשון הכיל 550 פריטים ועל הנבחן היה לציין האם הם נכונים לגביו, אינם נכונים, או שהוא לא יודע. על פי מאגר פריטים זה פותחו סולמות הרלוונטיים לסוגי הבעיות שהיו למטופלים פסיכיאטרים. סולמות המבחן פותחו בגישה אמפירית, בשונה מהגישה האינטואיטיבית תיאורית, ששלטה במבחני אישיות באותה עת. פריטים נכללו בסולם רק אם הם הבחינו בבירור בין שתי קבוצות. פריט נחשב תקף, אם משיבים בתוך כל קבוצה ענו עליו את אותה התשובה, ומשיבים מקבוצות שונות ענו עליו תשובות שונות. הסולם מכיל 10 סולמות קליניים scale clinical שכל אחד מהם נועד להבחין בין קבוצה כלשהי לבין קבוצת ביקורת של נבחנים נורמאליים. המבחן כולל גם סולמות תוקף המזהים דפוסי תגובה חשודים כגון חוסר יושר, רשלנות, התגוננות. הבוחן המפרש את הציונים בודק תחילה את סולמות התוקף, ורק לאחר שהוא מוודא שהמבחן תקף, מחשב את הציונים האחרים.

Answer 126

באמצע שנות השמונים נערכו במבחן ה- MMPI שינויים. בגרסה זו עודכנו השפה והתוכן, על מנת לשקף נושאים עדכניים, ואוכלוסיות חדשות נכללו בנתוני הנורמות. למבחן נוספו גם סולמות תוכן חדשים שפותחו בחלקם בגישה תיאורטית. o יתרון השימוש במבחן: מבחן קל להעברה, חסכוני, ולאורך השנים הצטבר מאגר פרופילים עצום, המאפשר השוואה אליו. o הביקורת: הסולמות הקליניים הטרוגניים מדי. המבחן לא מעודכן לפי תיאוריות אישיות עכשוויות. בנוסף, לא ברור האם המבחן תקף באותה מידה לכל הגזעים והקבוצות האתניות.

Answer 127

נועד להעריך מאפייני אישיות של מבוגרים שאינם נמצאים בטיפול. השאלון מותאם למדידת מודל חמשת גורמי האישיות. הניגשים למבחן מקבלים דף שמסכם את הציונים המתוקננים שלהם ביחס למדגם נורמטיבי גדול, בכל אחד מהמדדים. הגרסה המעודכנת ביותר היא השלישית, המעריכה 30 תכונות נפרדות, המאורגנות בחמשת הגורמים המרכזיים. מחקרים רבים הוכיחו כי ממדי המבחן הם הומוגניים, מהימנים מאוד, ובעלי תוקף מבנה ותוקף קריטריון טובים. המבחן משמש לחקר יציבות ושינוי באישיות במהלך החיים, וכן לחקר הקשר בין מאפייני אישיות לבריאות גופנית ולאירועים בחיים.

Answer 128

שאלון נוסף המבוסס על מודל חמשת הגורמים שתוכנן באופן המעניק לו תוקף בתרבויות שונות. שאלון חמשת הגדולים כולל סולם שנועד לבדוק האם הנבחן נוטה לענות תשובות רצויות מבחינה חברתית. הוא כולל רק שתי תכונות לכל אחד מהמגורמים.

Answer 129

הבוחן רושם במדויק את דברי הנבחן, את זמן התגובה שלו, את סך כל הזמן שנדרש לו לתאר כל כתם דיו, וכיצד הוא מחזיק את הכרטיס שעליו כתם הדיו. בשלב השני מזכירים לנבחן את תשובותיו הקודמות ומבקשים ממנו להרחיב אודותיהן. התשובות נבחנות לפי שלושה ממדים עיקריים: o המיקום – החלק בכרטיס שהנבחן הזכיר בתשובתו, האם התייחס לכל הגירוי או רק לחלקים מנו, מה גודלם של הפרטים שציין. o תוכן התגובה – אופי האובייקט והפעולות שהנבחן ראה. o מגדירים אילו היבטים של הכרטיס, כמו צבע או הצללה, עוררו את התגובה. הבוחנים עשויים לציין גם אם התשובות מקוריות וייחודיות או קונפורמיות. חוקרים מצאו קשרים ביו דפוסים מסוימים של תגובות לבין מאפייני אישיות נורמאלית ומאפיינים פסיכופתולוגיים, אך הוא עדיין נחשב בעייתי מבחינת תוקף.

Answer 130

מציגים לנבחנים תמונות של סצנות ומבקשים מהם לספר מה האנשים בתמונות עושים וחושבים, מה הוביל אותם לסיטואציה ואיך תסתיים ההתרחשות. הבוחן מעריך את מבנה הסיפורים, את תוכנם ואת התנהגותו של האדם המספר אותם. לעיתים קרובות משמש המבחן לגילוי הבדלים בין אישיים בצרכים מרכזיים כמו צורך בשליטה, בכוח, בהשתייכות ובהישג. עשרות שנות מחקר הוכיחו כי המבחן מדד תקף לצורך בהישג.

Answer 131

מבחן המתייחס ליכולות מוטוריות, קוגניטיביות ולאלמנטים השלכתיים. הוא מובנה יותר ממבחנים השלכתיים אחרים ונשען על עקרונות הגשטלט. המבחן המקורי כלל תשעה כרטיסים, שעל כל אחד מצוירת צורה. הנבדק מתבקש לצייר את הצורות על דף, כשהארגון על הדף והדיוק בהעתקה משקפים את סגנונו הייחודי, ומרמזים על אישיותו. ההנחה היא שישנו קשר בין תפיסה לתפקוד מוטורי, ולעיוות בתפיסת המציאות יהיה במבחן ביטוי מוטורי. העיוות יכול להיות מסיבות נפשיות או נוירולוגיות. ניתוח המבחן הוא איכותי, כאשר הניתוח הקליני מביא בחשבון גם את הרמה הסמלית. ישנה הסקה מתוצאות המבחן לגבי נטיות, עמדות וקונפליקטים של הנבחן, אך אין לפרשנות זו תוקף אמפירי.

Answer 132

הנבדק מקבל הוראה קצרה ועמומה לצייר בית, עץ ודמות אדם, ולאחר ביצועה הוא מתבקש לספר על הציורים שצייר. כל זאת, מתוך הנחה כי בעת הציור הוא משליך מעולמו הפנימי על הדף. המבחן שימש במקור למדידת אינטליגנציה אצל ילדים, כשההתייחסות הייתה בעיקר למורכבות וכמות הפרטים שהציור הכיל. יתרונותיו של המבחן הם קלות ופשטות ההעברה, אופייה המהנה וחוסר התלות ביכולות השפתיות. בהעברת המבחן לילדים צריך לשים לב איזה מהפרטים בציור מעידים על תוכן אישי ורגשי, ואיזה קשורים יותר לרמה התפתחותית. בנוסף, יכולת אומנותית יכולה להטות את הערכת הציור.

Answer 133

במבחן זה מציגים לנבדק התחלות של משפטים כמו "הייתי רוצה ש..." שעליו להשלים כרצונו. המשפטים עוסקים במגוון חוויות רגשיות ומערכות יחסים קרובות. מבחן זה נועד לעודד אסוציאציות חופשיות, והוא נשען על ההנחה שהשלמת המשפטים תשקף את הפנטזיות, הקונפליקטים והנטיות של הנבדק.

Answer 134

האמינו כי מדידת כישוריהם האינטלקטואליים של ילדים חיונית לתכנון תכניות הוראה. כדי לכמת ביצוע אינטלקטואלי חיבר בינה בעיות מותאמות לגיל ושאלות שניתן לנקד באופן אובייקטיבי כנכונות או שגויות. המבחן אפשר לבדוק את היחס בין ההתפתחות השכלית לבין הגיל הכרונולוגי. כתוצאה מכך התפשט בארה"ב הרעיון לפיו מבחני משכל יכולים להבחין בין בני אדם, ופותחו מבחני מנת משכל IQ מתוקננים. כיום נמצאים בשימוש נרחב שני סולמות משכל, סטנפורד-בינה ו-וקלסר.

Answer 135

לואיס טרמן Termanמאוניברסיטת סטנפורד ערך סטנדרטיזציה למבחן של בינה והגדיר נורמות ביצועיות לפי גיל על סמך מבחנים שהעביר לאלפי ילדים. מנת המשכל הייתה היחס בין הגיל השכלי age mental לגיל הכרונולוגי של הנבדק, כפול מאה. מי שביצועי הגיל השכלי והגיל הכרונולוגי שלהם זהים, יקבלו 100 ציון 100 נחשב מנת משכל ממוצעת. המבחן כולל סדרה של תת מבחנים שכל אחד מהם מותאם לגיל שכלי מסוים.

Answer 136

דיוויד וקסלר שאף לתקן את התלות בפריטים מילוליים בהערכת משכל של מבוגרים ושילב תת מבחנים לא מילוליים, ביצועיים, במבחן שלו. כיום נמצאת השימוש המהדורה הרביעית של מבחן זה. יש בו 14 תתי מבחנים ועל בסיסם מתקבלים 3 ציונים: מנת משכל מילולית, מנת משכל ביצועית וציון מנת משכל כולל. בנוסף, פותחו גרסאות של המבחן לילדים מגיל שש עד שש-עשרה, ולילדים מגיל שנתיים עד שבע וחצי.

Answer 137

הליך סטטיסטי המאפשר לאתר מספר ממדים, אשכולות או גורמים, בתוך מערך של משתנים בלתי תלויים, ולזהות את הממדים הפסיכולוגים הבסיסיים של המושג הנחקר. על בסיס הניתוח הסטטיסטי, מציעים החוקרים פירושים למשמעות של הקשרים שמתגלים. הענף בפסיכולוגיה המתמחה במדידת המשכל וכושר הביצוע נקרא פסיכומטריקה Psychometrics.

Answer 138

היה הראשון שהשתמש בניתוח גורמים, כשגילה כי קיים מתאם גבוה ברמת הביצוע של אדם, על פי מגוון של מבחני משכל. הוא הסיק כי קיים משכל כללי, גורם G, המונח בבסיס כל ביצוע מבוסס אינטליגנציה.

Answer 139

קבע כי אפשר להפריד משכל כללי לשני מרכיבים בלתי תלויים יחסית: o משכל מגובש intelligence crystallized הוא הידע שאדם כבר רכש והיכולת לעבד ידע זה. משכל כזה נמדד באמצעות מבחני אוצר מילים, חשבון וידע כללי. o משכל נזיל intelligence Fluid הוא היכולת לראות יחסים מורכבים ולפתור בעיות. משכל נזיל נמדד באמצעות מבחני סידור קוביות ומבחני יכולת מרחבית הדורשים רוטציה מנטאלית.

Answer 140

הציג שלושה מאפיינים של מטלות אינטלקטואליות: o התוכן content: סוג המידע – חזותי, שמיעתי, סמנטי, סמלי או התנהגותי. o התוצר product: הצורה שבה המידע מוצג – יחידות, קבוצות, יחסים, מערכות, טרנספורמציות והשתמעויות. o הפעולה operation: סוג הפעולה השכלית המבוצעת – הערכה, חשיבה מתכנסת, חשיבה מסתעפת, זיכרון וקוגניציה. גילפורד מנה מספר סוגים של כל מאפיין והאמין כי כל צירוף של תוכן-תוצר-פעולה מייצגים כושר שכלי מובחן.

Answer 141

 משכל אנליטי מספק את המיומנויות הבסיסיות לעיבוד מידע, שאנו מיישמים במטלות המוכרות הרבות שחיי היום יום מציבים בפנינו. שלושה רכיבים מרכזיים לעיבוד מידע: .1 רכיבי הידע, ללימוד עובדות חדשות .2 רכיבי ביצוע, לאסטרטגיות ולטכניקות של פתרון בעיות .3 רכיבים מטה-קוגניטיביים, לבחירת אסטרטגיות ולניטור ההתקדמות לקראת פתרון  משכל יצירתי הוא היכולת להתמודד עם שני מצבים מנוגדים: מצד אחד בעיות חדשות ומצד שני פתרון בעיות שגרתיות ביותר.  משכל מעשי בא לידי ביטוי בניהול ענייני היום יום. הוא מערב את יכולתנו להסתגל להקשרים חדשים ושונים, לבחור את ההקשרים הנאותים ולעצב את הסביבה שלנו ביעילות כדי שתתאים לצרכינו.

Answer 142

הווארד גרדנר זיהה תשעה סוגי משכל שונים המכסים טווח רחב של הניסיון האנושי. הוא סבר כי החברה המערבית מקדמת את שני סוגי המשכל הראשונים - לוגי-מתמטי ולשוני ואילו חברות לא מערביות מעריכות, לעיתים קרובות, סוגי משכל אחרים כגון מוסיקלי, מרחבי. תיאוריית ריבוי סוגי המשכל של גרדנר דורשת לצפות באדם ולהעריכו במגוון מצבי חיים, לצד אותם תחומי חיים מצומצמים המוצגים במבחני המשכל המסורתיים.

Answer 143

מוגדר כבעל 4 רכיבים עיקריים: היכולת לתפוס, להעריך ולבטא רגשות בדייקנות, להשתמש ברגשות כדי לסייע לחשיבה, להבין ולנתח רגשות ביעילות, ולווסת את הרגשות כדי לקדם צמיחה רגשית ושכלית. נמצא שרגשות יכולים לסייע לחשיבה להיות מושכלת יותר. אנשים שהמשכל הרגשי שלהם מאפשר להם לחוות פחות מצוקה ויותר מצב רוח טוב הם בעלי סיכויים גבוהים יותר להצלחה.